מהלך ההידברות של נתניהו מעורר את חשדנותו של יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי: "אם זה ספין, המחאה עשויה אף לגלוש לאלימות"
מיה בנגל ורותם סלע | 8/8/2011 9:06 במוצאי שבת האחרונה עמד איציק שמולי מול 300 אלף המפגינים שגדשו את רחובות תל אביב ודרש מהממשלה לשנות את סדר העדיפויות. יחד עם חבריו למאבק הוא כותב בימים אלה פרק דרמטי בהיסטוריה שלנו. החבורה הצעירה, שהפכה בתוך שלושה שבועות סמל לאומץ ותעוזה, הצליחה לסחוף מדינה שלמה למחאה החברתית הגדולה בתולדותיה.
שמולי במאהל המחאה ברוטשילד, אתמול. "אם מישהו ירצה למסד את המחאה כתנועה פוליטית, אז יופי, אבל אני לא אהיה שם". צילום: ראובן קסטרובעולם, הסטודנטים הם המהפכנים הגדולים: הם לא ילדים אבל עוד לא מבוגרים ומותר להם להתפרע, לשבור את כללי המשחק, למתוח את הקווים ולשנות את העולם.
אך בישראל, זה שנים רבות, הסטודנטים הפכו לחבורה כנועה ועצלנית: מנהיגיהם התגלו כפוליטרוקים שניצלו את מעמדם כדי לסלול את דרכם לכנסת. אחרים סידרו לעצמם ג'וב באיסתא, חברת התיירות של אגודת הסטודנטים. אך כעת אפשר להכריז על מהפך: שמולי, מורה לחינוך מיוחד, מחזיר לסטודנטים הישראלים את רוח הקרב ומוביל יחד איתם את השינוי החברתי. שמולי, אנחנו מאחורייך.
איציק שמולי, אז מה? 300 אלף מפונקים, אוכלי סושי ומעשני נרגילות יצאו איתכם לרחובות?
"בטח היו שם גם כמה מעשני נרגילה וכמה אוהבי סושי, אבל מי שצעק איתנו היה עם ישראל. הצעירים הוציאו קריאה, והעם נענה לה. אחד הדברים היפים במחאה הזו הוא שכל פעם אנחנו חושבים שהגענו לשיא ואז מגיעים לשיא חדש. אני מאמין שהיא תמשיך לגדול ולהתרחב".
מה התרחיש שהכי מפחיד אותך?
"אני חושש שכל מהלך ההידברות בשולחן העגול של ראש הממשלה יתברר כספין, ואז כל העוצמה הזאת של הרחוב תצא מכלל שליטה ואף תגיע לאלימות. אני עושה כל מה שאני יכול כדי שזו תהיה מחאה תרבותית.
"אני אוהב את המדינה ומכבד את מוסדותיה, אבל אם יתברר שהמהלך של ראש הממשלה הוא חסר תכלית ונועד למרוח אותנו, אז אני לא יודע מה יעשו האנשים שהמחאה הזו נתנה להם כל כך הרבה תקווה ושאין להם מה להפסיד".
"לא מחפשים חבילת הטבות - אלא שינוי של השיטה"
אז מה תעשו עם "צוות המומחים" שהקים ראש הממשלה? תשבו איתם?
"אם ראש הממשלה קורא להידברות, אנחנו נבוא לדבר. אני מכבד את הצוות שהוא הקים, אבל אני חושש שהגודל שלו יפגע באפקטיביות של הדיונים. אני מבקש לדעת קודם: מה מתווה ההידברות? מהם לוחות הזמנים? מהן הסמכויות? האם ההחלטות שיגובשו יהיו מחייבות או לא? האם יהיה להן ביטוי בתקציב או שהן יישארו סתם המלצות? בכל מקרה אנחנו לא באים כדי לשבת סביב שולחן מכובד. אנחנו באים במטרה למצוא פתרונות אמיתיים. לכן אני מקווה שאני מגיע לדבר האמיתי ולא למלכודת".
נשמע שאתה חשדן כלפי ראש הממשלה.
"בשבוע החולף עשיתי מאמצים כדי לשכנע את חבריי להידבר עם ראש הממשלה ולרדת מהבקשה לקיים משא ומתן מצולם. ומה ביבי עשה? הוא העביר את חוק הווד"לים, שהוא סלע המחלוקת העיקרי בינו לבין המפגינים.
"הוא קורא להידברות כדי לפתור את המחלוקות, אבל אז מעביר במהלך חד-צדדי את אחד הנושאים שהכי מקוממים את מארגני המחאה. זו אטימות מצדו. אני מקווה שאנחנו טועים בחשדנות, אבל בינתיים הוא לא מוכיח אחרת".
אם ישאלו אתכם מהן שלוש הדרישות העיקריות שלכם, מה תאמרו?
"בשבוע הראשון, כשהיינו רק כמה אוהלים, אפשר היה לדבר במונחים של שלוש דרישות. עכשיו אנחנו מייצגים מאות אלפים עם בעיות וצרכים. אנחנו לא מחפשים חבילת הטבות, אלא שינוי של השיטה: מכלכלה חופשית לכלכלה אנושית.
"חינוך, בריאות, רווחה ומיסוי - ננסה להפוך אותם לעקרונות שיהיה להם ביטוי בהידברות. אנחנו מתייחסים לעניין הזה ברצינות ולכן לא שולפים מסמך מהמותן. כל מסמך שלנו יגובה על ידי כלכלנים בכירים. וכן - יש כלכלנים שהם בצד של מדינת רווחה. לא כולם ניאו-ליברלים".
מחאה של הרחוב
ואם יבקשו מכם להצביע על מקורות מימון, תאמרו "תקציב הביטחון" או "התנחלויות"?
"יש לנו רעיונות למקורות מימון שקשורים בעיקר במיסוי, אבל בסופו של דבר הממשלה היא שתחליט איך לממן את הדרישות שלנו. זה לא התפקיד שלי לומר לה אם לוותר בביטחון או במקום אחר".
אתה לא חושש שאם לא תצביעו על מקורות מימון, בסופו של דבר הכסף שוב ייצא מכיסו של מעמד הביניים שזועק איתכם ברחובות?
"אנחנו לא ניתן שיעבירו לסטודנטים וייקחו מהמורים או שיעבירו למורים וייקחו מהמתמחים. תפקיד המוחים הוא למחות ולדרוש ותפקיד הממשלה הוא לענות ולהציג את מקורות המימון".
איך לדעתך האנרגיות העצומות של המחאה יתורגמו לפוליטיקה?
"אני שומע שמדברים על כך שנוכל להשיג 20 מנדטים, אבל כרגע המחאה היא של הרחוב וזה צריך להישאר כך. אם בעוד שנה או שנה וחצי מישהו ירצה למסד את זה כתנועה פוליטית, אז יופי. אני לא שם. אני מורה לחינוך מיוחד ואני אוהב את מה שאני עושה. לצאת עכשיו בהצהרות רק יכול להרוס".
תהיה פרשן פוליטי לרגע ותנסה להסביר מדוע על פי הסקרים הליכוד לא מאבד מנדטים.
"אנשים בוחרים מדינית ולא חברתית, וגם עכשיו קשה להם לעשות את הקישור בין ההתנהלות הכלכלית הפוגענית למפלגה שהם הצביעו לה".
אולי זה פשוט כי אוהדי בית"ר תמיד יהיו אוהדי בית"ר ולא משנה אם היא משחקת מחורבן?
"כנראה שיש גם את האלמנט הזה, אבל בסופו של דבר זה יגיע גם לליכוד. הם מפלגת השלטון ואם אנשים לא יכולים לחיות פה, הקישור הזה ייעשה בסופו של דבר".
"ספטמבר לא מפחיד אותנו"
השם אריה דרעי נשמע לא אחת בין האוהלים בשדרות רוטשילד. אתה חושב שהוא יכול להיות כתובת פוליטית למחאה?
"אני לא מחבר אותו למחאה הזו. לא ראיתי אותו בחזית, לא שמעתי אותו מדבר. אני כן שומע שהוא יכול לעשות מפץ במפה הפוליטית ולשנות את מאזן הגושים בכנסת. דרעי הוא אמנם איש מרשים, אבל קודם נשמע אותו ואת המצע שלו".
ומה יש לך לומר על ש"ס?
"אני לא מצליח להבין איך קולה של מפלגה שטוענת שהיא מייצגת את השכבות החלשות לא נשמע. אם אלי ישי או אריאל אטיאס יבואו לכאן, הם יראו איזה אנשים נמצאים פה יחד איתנו: כאלה שאין להם מה לאכול, שאין להם בית. אותם אנשים שהם מתיימרים לייצג. אני לא מבין איפה הם".
אה, זה פשוט: הם בממשלה.
"היום כבר אי אפשר להגיד יותר: 'אני חברתי ואני בממשלה'".
הם צריכים לצאת מהממשלה?
"אני לא רוצה להגיד להם מה לעשות, אבל אני מרים גבה לגבי ההחלטה שלהם לא לעשות כלום".
אתה קורא ליאיר לפיד לבוא למאהל ברוטשילד?
"אני פה באוהל וזקוק לתמיכה. מה שהחל במוצאי שבת צריך להימשך".
"לא האמינו שנשמור על ערבות הדדית"
הסטודנטים ברחבי העולם הם חוד החנית במאבקים חברתיים. אצלנו זה שנים רבות שראשי התאחדות הסטודנטים שאפו להיות פוליטיקאים והשתמשו בתפקידם כדי לסלול את דרכם לכנסת. אתה מרגיש שהחזרת את הסטודנטים לתפקידם כמובילי שינוי חברתי?
"קיבלנו החלטה היסטורית שלא לקבל את חבילת ההטבות המפתה שהציע לנו ראש הממשלה. בזמן שאני ישבתי עם הסטודנטים והעברתי החלטה לדחות את ההצעה, קיבלתי אס-אם-אס על כך שכבר מתארגנת הפגנה מול המאהל שלנו במחאה על כך שקיבלנו את החבילה - עד כדי כך לא האמינו לנו שנשמור על ערבות הדדית, שנישאר נאמנים למטרה. אם פעם הזיכרון שנקשר בהתאחדות היה הפיצות של שרה ב-98', אני מקווה שמהיום יזכרו את האוהלים של 2011".
איציק של היום הוא איציק של לפני חודש?
"אי אפשר להיות בתוך מהלך היסטורי כזה ולהישאר אותו בן אדם. אני עובר תהליכים אישיים, אני כל יום לומד. אבל כשאני קם בבוקר אני מזכיר לעצמי מאיפה אני בא ולאן אני הולך. הדבר הזה שקרה הוא לא שלי. נפלה בחלקי הזכות הגדולה להוביל אותו".
בראש השנה עוד נראה אוהלים נטועים בשדרה ונשמע קולות מחאה?
"האוהלים יישארו כמה זמן שצריך. ואגב, גם ספטמבר לא מפחיד אותנו".
מקור: nrg
גדי אייזנקוט הוא לא הרמטכ"ל שלי, כל עוד אלאור לא בבית