הטוקבאקים מאוחדים: ראשי המחאה נמאסו על הגולשים  

התוכנה שמריצה אותך לא מתוכנתת ככה?

אני מאמין שבעתיד תאשאים את נתניהו ששילם לדפני שהיא תצא כנגד כל הצעה שלו בשביל גם להרוס את המחאה

6.8.11

תנועת השמאל הקיצוני סולידריות שייח' ג'ראח, החליטה לשנות את
את כל פעילויותיה ולהתגייס אל יתר ארגוני השמאל הקיצוני, בחסות
הקרן לישראל חדשה, שמפגינים יחד עם האנרכיסטים מרוטשילד.

כמו שנכתב כאן בעבר, בהפגנות משתתפים כמה עשרות אלפי אנשים
ולא יותר, שממצים את מאגר תומכי השמאל הקיצוני בארץ.

בעבר דווח כאן על "רופאים לזכויות אדם", "האגודה לזכויות האזרח"
ונוספים שלא להזכיר את חד"ש, בל"ד ומרץ.

כל אחד מ – 3000 שכירי החרב ומקבלי המשכורת מהאירופאים
ומהקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל) מביא אתו את מקורביו,
חבריו והתלויים בו.

אותם מאות בודדים שמצטרפים להפגנות בתמימות ומסיבות אמיתיות
ילמדו זאת על בשרם עם הזמן.

אולמרט הצליח לדחות עד קץ את השינוי אבל BB כרגיל מתקפל סדרתי לא עמד בלחץ של כמה ערבים ושמאלנים לפלפים ...

כמו זה למשל -

תגובה פאתטית שמעידה על גמדות אינטלקטואלית. יש אנשים שמבינים קצת יותר ממך בכלכלה שחושבים שהצלחת המחאה הזאת תההפוך את כולנו לפושטי יד (אמיתיים). ולא, הם אינם ממומנים. הוא בעלי יכולת חשיבה עצמאית.

בנוגע לדת, אין דבר יותר רחוק מהאמת מאשר לכנות את הקפיטליזם/ כלכלה כדת. הדבר שיותר קרוב לדת זה דווקא הסוציאליזם. לסוציאליזם אין שום קשר למדע ומחקר, זה פיור אמונה שניסיון ליצור שיוויון יוביל לטוב. המדינות שבהן ניסו ליישם את הדת הסוציאליסטית הן המדינות הכושלות בעולם.

לא לחינם וינסטון צ'רצ'יל אמר:

אבל, משכבר גררת אותי, אז:
גם לכלכלה הקפיטליסטית אין שום קשר למדע. ובכלל, העובדה שהמחקר הכלכלי (בעיקר המערבי/קפיטליסטי) מקבל גושפנקא של מחקר מדעי - עוד לא עושה אותה כזה. ואם כן - אבוי למדע.
השאלה אם הקאפיטליזם הוא דת או לא, תלויה בשאלה מה היא דת בשבילך.
לטעמי הקפיטליזם של השנים האחרונות כולל הרבה מאד סממנים של דת - כמו: סגידה לאמיתות מוחלטות, ושליטה חברתית.

סגידה לאמיתות מוחלטות? אם כך אתה יכול לומר שאלו שתומכים בתאוריית האבולציה הם דתיים גם כן. מאחר שהם גם רואים בזאת כאמת מוחלטת.

ובכל זאת, לצורך העניין בלבד:
הרגולציה המועטה - הוכיחה עצמה ככישלון שהביא למשבר של 2008, וגרר אחריו את המשבר הנוכחי.
העולם המערבי שאתה מדבר עליו גדול מדי בשביל לקבוע להיכן הוא משתייך - מהכלכלה הסקנדינבית לכלכלה של ארצות הברית, כולם מחפשים את הדרך הנכונה. רובם ימצאו אותה הרחק מהאקדמיה ויותר עם ניסיון החיים.
אתה יכול לקחת את ברזיל כדוגמה. שם לא שעו לעצת המומחים ופעלו באינטואיציה בריאה.
ואגב, בישראל, שעוד לא החליטה לאיזה חלק בעולם המערבי היא משתייכת, אתה רואה בעצמך - ככל שהתמעטה הרגולציה כך התפתח חוסר שביעות הרצון של בני המעמד הבינוני. התהליך שהפחית רגולציה, הגדיל את הפער בין השכבות, ועם כל הכבוד לכלכלה החופשית, מדיניות כלכלית צריכה לשרת את כל העם ולא רק את המעמד העליון.

בישראל אגב יש התערבות ממשלתית ניכרת, אף שהמצב השתפר משמעותית מהכלכלה הריכוזית ו"המסרסרת" שהייתה כאן עד שנות ה- 70.

סימוכין להצלחה יחסית של מדינות שאימצו מוטיבים מכלכלת שוק ישנם בשפע, וחרף "המשברים" בשנים האחרונות, מדינות אלו זוכות לשפע יחסי גם היום; זאת לעומת מדינות שדגלו במעורבות ממשלתית משמעותית וקיום רמה גבוהה של תכנון כלכלי ריכוזי (כלכלות אטטיסטיות), אשר דווקא כשלו; וגם לכך דוגמאות למכביר.
בסופו של דבר הדבר משפיע על גודל "עוגת הרווחה" המחולקת, לכן דווקא בכלכלות אטטיסטיות שביקשו להוביל לשוויון כפוי, זכה הפרט לרווחה קטנה יותר (עוגה קטנה יותר לחלק).

בכל אופן, הטיעונים הידועים בנוגע לתקפותה של "כלכלת השוק" כמודל, נוגעים בעיקר לקיום ההנחות של המודל בפועל - כלומר המתנגדים טוענים שבמציאות הנחות המודל הטהור במיוחד אלו הכוללות - התאמה מלאה ומיידית של היצע לביקוש, והנחה שהשוק מבקש להגיע לשיווי משקל באופן תמידי - אינן מתקיימות.

אגב למבט ביקורתי נוסף על תקפות המודל, אני ממליץ לקרוא את המאמר של כהנמן וטברסקי "תורת הסיכויים: ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון", שם הם הראו שרוב האנשים (70%) שונאי סיכון יותר מאשר רוצים להרוויח; הדבר פוגם בתקפות טענה אינהרנטית בכלכלת שוק, לפיה אדם מבקש למקסם את רווחיו.

בשולי הדברים, לא ברור לי מדוע וויכוח שיכול להיות ענייני ומפרה, הופך להתנצחות אישית ומיותרת; חבל.

מי שאומר אחרת, כאשר הוא יודע מי הם פאני מיי ופרדי מק, מה הוא חוק ה-anti-redlining ומהו ה- Community Reinvestment Act בכללו פשוט משקר. למשל, אני בטוח שלא ידעת שממשלת ארה"ב חייבה ונתנה תמריצים לבנקים מסחריים שנתנו הלוואות מסוכנות מסוג סאב-פריים ודומיה. אבל כנראה שתמיד נוח לבסס תאוריות על מיתוס.

לגבי ישראל, אני לא יודע איזו רגולציה התמעטה. ישראל היא מדינת הרגולציה והבירוקרטיה. למשל, בעיית הדיור הינה אך ורק בעיה בעיה של רגולציה מאחר שהמדינה חונקת בבירוקרטיה את הקרקעות, לא מאפשרת בנייה מהירה ומטילה מיסי עתק על כל דירה.

http://www.kivunim.org.il/article_print.asp?id=248