אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #24215 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 24215   
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    11:18   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

השאלה היא: האם מדינת ישראל היהודית תצליח לשרוד?  

 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.05.12 בשעה 11:22 בברכה, ליה
 
באשכול זה תוצגנה כל זירות הקרב האפשריות בהן מנהלות אומות העולם והערבים בהנהגת השמאל הקיצוני בישראל - את המלחמה לחיסול המדינה היהודית.

המלחמה מתנהלת בזירות קרב רבות.

הגורמים שמנהלים אותה ממומנים ומתודלקים בכסף זר ועויין, ובתשוקה שאינה ברת כיבוש, לחסל לנו את הזכות הטבעית שיש לנו למדינה יהודית בארץ ישראל.

לעם בישראל הפכה המילה התמימה "קרן", למילה מצמררת, משוקצת ומסמרת שיער.

לא בכדי.

בתוך המדינה פועלים כוחות אדירים למען ביטולה וחיסולה המוחלט כמדינת היהודים.

המאבק שמתחולל בארץ נגד קיומה של המדינה, אין לו אח ורע בשום מדינת לאום ובשום חברה אנושית, בכל העולם כולו.

העובדה הזו מעידה על קיום מצב חולי כלשהו בחברה בישראל, משום שהיא מתירה לגורמים זדוניים לפעול לחיסולה ללא כל הגבלה.

רק כנסת ישראל וממשלת ישראל מאפשרות לתופעה מחרידה כזו להמשיך ולהתחולל מול עינינו הכלות.

קריאות אזהרה לממשלה ולכנסת אינן פועלות את פעולתן.

ממשלות ישראל מתמודדות עם איומים וסכנות רבים, אך אין להן את הפריבילגיה לעשות סדר עדיפויות כלשהו ביניהם.

כל הנושאים חייבים להיות בטיפול בו זמני, וזהה בחשיבותו, בשל האיום הקיומי הגלום בכל אחד ואחד מהם.

נדרש טיפול חרום בכל הגזרות והחזיתות השונות, שכן החזיתות השונות והרבות הן תוצאה מכך שהאוייב מפוצל לתמנון רב זרועות.

ממשלת ישראל לא יכולה לבחור לטפל באיום האירני בעדיפות הגבוהה ביותר, ולחשוב שבאיום ההסתננות וחיסול ישראל באמצעות זרים פולשים היא תטפל רק אחר כך.

אין למדינה לממשלה ולכנסת פריבילגיה כזו!

כנסת ישראל חייבת להתגייס באופן משמעותי הרבה יותר, ולחוקק את כל החוקים הנדרשים על מנת להשיב לנו את הכוח למשול ולקבוע את שיהיה גורלה של מדינתנו.

עליה לנטרל בחקיקה את פעילותו ההרסנית של בג"צ, ואת התופעה שהשמאל שהודר מהכנסת העתיק את פעילותו הפוליטית למערכת המשפט באמצעותה הוא שולט על המדינה באופן לא חוקי תוך ביטול הפרדת הרשויות.

עליה לנטרל בחקיקה את פעילותם ההרסנית של אירגונים לא ממשלתיים הפועלים באופן חתרני המזיק לעם ולמדינה.

עליה לנטרל בחקיקה את המשך הזרימה האנרכיסטית וחסרת הבקרה של כסף זר לכיסים של גורמים עויינים ואנטישמיים או פוסט ציוניים בארץ.

עליה לנטרל בחקיקה את "הזכות" שהעניק בג"צ לפולשים לחדור דרך הגבולות כאילו לא היו קיימים, תוך נטרול מוחלט של צה"ל כצבא המגן של המדינה, שאמור בעצם לעצור ולמנוע כל הסתננות לא חוקית ומסוכנת לתוך שטח המדינה.

עליה למנוע בחקיקה פעילות עויינת באקדמיה הישראלית.

עליה למנוע בחקיקה החדרת מסרים הרסניים לספרי הלימוד של הדור הבא!

הכנסת אינה עושה זאת, וראש הממשלה הנוכחי אף מונע ממנה לפעול בכל דרך. ועדת השרים לחקיקה משמשת עבורו אמצעי לנטרול וחסימת כל יוזמת חקיקה שמטרתה הצלה של המדינה מהתחלואים והסכנות הללו.

הזמן לפעול דוחק, וללא חקיקה זו, אין לישראל כלים להתמודד במערכה המסוכנת, שנמצאת בשלב מתקדם מאד ומסוכן ביותר להמשך קיומה של מדינה יהודית.

כל הפעילות האנטישמית מבית ומחוץ גלוייה כרגע לעיני הציבור הרחב, שהפנים אמנם מי הם הכוחות העומדים בשדה המערכה, אך נראה, שלמעט צעקות אזהרה רמות וזעם נפשי רב, אין בידי המחנה הלאומי כלי נשק משמעותיים למלחמה בכוחות החיסול האלה.

כלי הנשק הם אך ורק החקיקה בכנסת, ועכשיו!

אבסורדי ומקאברי שמנהיג המחנה הלאומי ינטרל את המחנה הלאומי מאפשרות זו להשגת כלי נשק במלחמה, אך למרבה האסון הוא עושה זאת, ובאובססיביות עקבית.

השאלה היא אם כן: האם מדינת ישראל היהודית תצליח לשרוד?

הכתבות שתוצגנה באשכול עוסקות בשאלת המפתח הזו, ובפתרונות ההכרחיים לשם שרידותה של מדינת ישראל היהודית.

אנחנו רק בתחילתו של קרב איתנים שמנהל כל העולם והגיס החמישי נגדנו!

אז מה צריך לעשות, ומה יהיה?

דבר ראשון שמוטל על הכנסת לעשות, הוא להשיב לישראל את המישטר שהיה בה עד שאהרון ברק שינה אותו.

ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית בה הרוב קובע, ואהרון ברק, ללא רשות וללא סמכות, באופן לא חוקי, שינה בה את שיטת המישטר, והפך אותה לדמוקרטיה חוקתית, בה בג"צ הוא הקובע, ולא הרוב הוא הקובע.

הפרלמנט שלנו קיבל מאהרון ברק ירייה ברגל, ומאז הוא נכה וצולע.

על ישראל לשוב ולהיות דמוקרטיה פרלמנטרית כצעד ראשון להצלת המדינה היהודית.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  אהרון ברק מודה: שיניתי את שיטת המישטר בישראל! ליה 15.05.12 11:38 1
  לא רק שופטים יש בירושלים, יש בה גם מחוקקים / אחד העם ליה 15.05.12 11:58 2
  ברק עשה הפיכה (Putsch) חוקתית ולא מהפיכה (Revolution) ליה 15.05.12 12:03 3
  הגנטיקה היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית / הארי אוסטרר ליה 15.05.12 12:36 4
  המשטרה נכבשה על ידי אירגון חזית ערבי הדוגל בזכות השיבה ליה 15.05.12 12:47 5
  אירגונים לא ממשלתיים חדרו במירמה למגרש המשחק הדמוקרטי ליה 16.05.12 12:02 6
  לנתניהו שגר בקיסריה לא מפריעים מסתננים חולי איידס ושחפת ליה 16.05.12 12:51 7
  שביתת העובדים הסוציאליים והפצת נתונים שיקריים ליה 18.05.12 09:03 8
  נתניהו חבר ב- CFR ''המועצה ליחסי חוץ'' של ארה''ב ליה 18.05.12 10:17 9
  תוקם וועדה של מומחים שתבדוק את המצב החוקי ביו''ש ליה 18.05.12 10:55 10
  היעד – הרס הימין האידיאולוגי / אהרון רול ליה 18.05.12 13:55 11
  המהפך הבלתי גמור / פרופ' אשר כהן ליה 19.05.12 11:38 12
     קישורית למאמר של פרופ' כהן שפורסם ב''ישראל היום'': ליה 19.05.12 20:43 15
     הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק מיד!!! ליה 26.08.12 08:31 50
  הקרן החדשה לישראל מחליפה אסטרטגיה - חשיפה ליה 19.05.12 13:12 13
  פרופ' דיסקין: יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית''! ליה 19.05.12 14:00 14
  שלום אינו יכול להיות מבוסס על שקר! / פרופ' וייס בבריסל: ליה 20.05.12 18:39 16
  ארה''ב אינה מדינת כל אזרחיה אלא מדינת כל לאומיה ליה 21.05.12 07:42 17
  העם מתקומם: לא עוד שלטון חונטה אנטי דמוקרטי ומביש ליה 21.05.12 08:01 18
  תהליך השלום ומעשיית בגדי המלך החדשים / ד''ר בר ניר ליה 21.05.12 08:19 19
  מדוע מסכימים תושבי הדרום להיות מופקרים כבר 10 שנים? ליה 21.05.12 08:24 20
  המלחמה בגיס החמישי בישראל תופסת תאוצה! ליה 21.05.12 08:37 21
  ההצעה לשינוי שיטת המימשל של המכון הישראלי לדמוקרטיה ליה 21.05.12 08:49 22
  הצעה לפתרון בעיית ההסתננות והוצאת המסתננים מישראל ליה 21.05.12 09:02 23
  ניצן הורוביץ מעוות ומאשים את הממשלה בהסתננות! ליה 22.05.12 11:24 24
  מחלקת המדינה האמריקנית תמיד היתה נגד ישראל ליה 26.05.12 13:12 25
  היום המאבק האמיתי הוא בין הציונות לפוסט ציונות /י. הנדל ליה 26.05.12 13:47 26
  בבחירות הבאות מצביעים נפתלי בנט - מפד''ל! ליה 27.05.12 10:27 27
     סרטוני וידיאו נוספים עם נפתלי בנט בעברית ובאנגלית ליה 27.05.12 11:42 28
  מחאה חברתית - הנשק החדש של הקרן החדשה הזרה ליה 27.05.12 13:11 29
  נא לברר כמה עלה לנו חזון השלום של שמעון פרס! ליה 27.05.12 13:41 30
  השמאל הקיצוני קורא לעולם להפציץ את ישראל כמו את לוב ליה 27.05.12 13:48 31
  מי הנהיג בצה''ל את נוהל איסוף המסתננים והסעתם? ליה 27.05.12 13:57 32
  מלאני פיליפס: ישראל הפכה את עצמה לחסרת אונים מרצונה ליה 27.05.12 14:06 33
  לנקות את המדינה ממרגלים ובוגדים! ליה 28.05.12 09:31 34
  צה''ל - כיצד הפך מכוח מגן לעם היהודי ללוחם לזכויות אדם ליה 28.05.12 11:48 35
  רפורמי לא יכול להיות ''רב'' ליה 30.05.12 09:05 36
  הרשות גונבת את שטחי C בעזרת מערכת המשפט הישראלית ליה 31.05.12 10:15 37
  בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל ליה 01.06.12 10:31 38
  מדוע מתייחסת ישראל לארגון אמנסטי תומך הג'יהאד כלסמכות? ליה 06.06.12 11:05 39
  פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי במכון השלום של פרס ליה 07.06.12 07:15 40
     מרכז פרס לשלום משת''פ עם מחרימי ישראל ותומכי משט המרמרה ליה 07.06.12 08:02 41
  מדוע התגייסה תוכנית ''המקור'' להגנת המשטרה והפרקליטות? ליה 07.06.12 09:04 42
  פרופ' דיסקין: יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון ליה 16.06.12 10:24 43
  אין צורך לשנות את שיטת המימשל אלא רק לערוך 3 תיקונים ליה 17.06.12 15:21 44
  כל האמנות המטופשות והאירגונים הקיקיוניים אינם רלוונטים ליה 18.06.12 19:19 45
  ישראל ''הדמוקרטית'' עקדה את ידי ורגלי המדינה היהודית ליה 30.06.12 13:11 46
  האנרכיסטים מסוכנים למדינת היהודים לא פחות מואנונו ליה 09.07.12 09:03 47
  דברי החלקות של היועץ המשפטי וינשטיין בנושא הר הבית מביאים על ראשנו אסונות! ליה 20.07.12 09:05 48
  הבטחון והחוסן הלאומי ליה 22.07.12 07:47 49
  הפלת נתניהו והליכוד היא מעשה התאבדות של המחנה הלאומי, והעברת המדינה לידי הקרן ליה 26.08.12 08:38 51
  בן ציון נתניהו היה אחד האישים המופלאים בהיסטוריה של עמנו ליה 27.08.12 08:47 52
  Field of dreams: Israel’s natural gas ליה 02.09.12 11:52 53
  תור הזהב הרביעי שלנו והחשוב מכולם / ד''ר גיא בכור ליה 03.09.12 10:46 54
  אמור לי, ראש ממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? ליה 05.09.12 09:14 55
  קריאתו של רונן שובל ליהודים לעלות לישראל, אין לה מקום! ליה 07.09.12 10:07 56
  גרשון מסיקה: 'שטרן מבייש את הציונות הדתית. אוי לנו שאלו בנינו' ליה 31.10.13 07:14 57
  ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה ליה 11.12.13 10:43 58
     ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה ליה 31.12.13 13:01 59
  מדינת ישראל היהודית - ציונית נמצאת שוב במלחמה על קיומה כמדי 8 - 10 שנים ליה 01.02.14 09:28 60
  פייגלין: ''ישראל המסוכסכת עם זהותה - אינה מסוגלת להצדיק את קיומה כמדינה יהודית'' ליה 30.03.14 09:01 61
  מדינת ישראל היא רפובליקת בננות! ליה 23.04.14 08:23 62
  זיכרון תלוש ממשמעותו / משה פייגלין ליה 04.05.14 23:01 63
  מתמקדים בשכול הפרטי במקום בלאומי / יהודה יפרח ליה 05.05.14 15:28 64
  מדינה יהודית: רק חיבור למסורת יפתור את בעיית הזהות שלנו ליה 05.05.14 19:58 65
  במגילת העצמאות אינה מופיעה המילה ''דמוקרטית'' כלל וכלל! רק מדינה יהודית! ליה 17.05.14 12:31 66
  רעננה: חוק עזר ערוני חדש יאסור על תפילה עם מחיצה במרחב הציבורי ליה 22.05.14 07:05 67
  כופרים באשמה: ''תושב הגבעות לא היה מצית בית במרכז הכפר, שקשה לברוח ממנו'' ליה 24.09.15 09:41 68
  חשיפה: מסע הסתה רחב מימדים של חברי הכנסת הערבים נגד מדינת ישראל ליה 24.09.15 10:21 69
  השמאל חותר להכחדת עם ישראל! ליה 01.02.16 15:38 70
  השיח בשמאל נגד נתניהו הוא חריף, בוטה ומסוכן מזה שניהל הימין מול רבין / ליבסקינד ליה 16.09.18 13:55 71

     
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    11:38   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. אהרון ברק מודה: שיניתי את שיטת המישטר בישראל!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אהרון ברק מודה: שיניתי את שיטת המישטר וישראל כבר לא דמוקרטיה פרלמנטרית!

אהרון ברק מסביר לשביט שעד 1992 ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית. בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול.

ב- 1995 בפסק דין בנק המזרחי הוא מסביר, יצרתי את השינוי הזה, ובאמצעות פסק הדין שלי הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית כפי שרציתי, שכן לדעתי דמוקרטיה אינה שלטון הרוב.

ברק: "הצירוף של החלטת הכנסת והחלטת בית המשפט חולל מהפכה חוקתית. הוא יצר מצב שבו יש דברים שהפרלמנט לא יכול לעשות... בכך הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה ראויה היא ...שלטון החוק... מה שפרידמן מנסה לעשות כעת הוא לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. אם יצליח, הדמוקרטיה החוקתית הישראלית תיעלם".

אני קוראת לכנסת לבטל את המעשה של אהרון ברק שפעל בערמומיות ושינה את הגדרת המדינה בלי שהכנסת היתה מודעת או התכוונה לכך אי פעם.

ישראל כוננה כדמוקרטיה פרלמנטרית ועליה לחזור להיות דמוקרטיה פרלמנטרית.

מעשהו של אהרון ברק הוא שערורייה שיש להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד הירשה לעצמו האיש הזה, ניצול השואה, על דעת עצמו וללא אישור של איש, לבצע את חיסול ישראל כדמוקרטיה פרלמנטרית והפיכתה לדמוקרטיה חוקתית הנשלטת על ידי בג"צ!

נראה שהכנסת כלל לא מודעת לכך עד היום הזה!

אפילו ארי שביט מלא פליאה על המעשה ועל אי התגובה המוחלט של המערכת הפוליטית והכנסת על הפעולה הזו!

ארי שביט: יש שאומרים שבמעשה שעשית נהגת בהיבריס משפטי. היו שהאשימו אותך אישית בכך שנהגת כנפוליאון המכתיר את עצמו לקיסר...

ארי שביט: בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק כיצד העז האיש הזה לעשות דבר כזה, ויש להחזיר את המצב לקדמותו תוך ביטול כל החקיקה שנבעה מהשינוי שעשה אהרון ברק על דעת עצמו וללא רשות חוקית כלשהי מהריבון בישראל - הכנסת!

http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx

**********

הבהרת מושגים:

1. דמוקרטיה פרלמנטרית - דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת שלטון דמוקרטית לא ישירה, שבה הפרלמנט, המהווה את הרשות המחוקקת, הוא מקור הכוח, והוא הממנה את הרשות המבצעת.

בדמוקרטיה פרלמנטרית, הגוף המבצע, הממשלה, צומח מתוך הפרלמנט, וזקוק לתמיכה ולאמון של רוב חברי הפרלמנט. גוף זה יכול להפיל את הממשלה בהצעת אי אמון של רוב חבריו (בדרך כלל נדרש רוב מיוחס מתוך כלל חברי הבית).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA

**********

לעיון האשכול:

בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

1.אם לא יבוצעו 3 הצעדים הבאים תחוסל המדינה על ידי בג''צ

2.בגלל חוק כבוד האדם אסור להפסיק את ההסתננות לישראל

3.נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו -והתגוביות

4.פניה אישית לח''כ כצלה ולח''כ יריב לוין המשפטן:

5.מ''מהפכה חוקתית'' ל''הפיכת נגד'':

6.''תכליות מדיניות''=שימוש פוליטי בצה''ל=הכנה מנטלית

7.ביניש: קיצוץ סמכויות – כוח לא מרוסן לשלטון

8.השופט התעקש: לא אצפה בסרטון הלינץ'

9.לא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר - אוליגרכיה שיפוטית

10.מזכותנו על ארץ ישראל - ל''זכויות האזרח''-מהפיכת המשפט

11.המערכת המשפטית הנוכחית מבטלת את הדמוקרטיה בישראל

12.בג''ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג''ץ ניצח לנו את הנצחון

13.פרופ' דיסקין:יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית'' !

14.פרופ' דיסקין: יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון

15.ממשלת הצללים השיפוטית עומדת מעל הממשלה / ימיני

16.דרישה: מערכת משפט חדשה ושימוש במשפט העברי

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

הגיעה העת לדיון: מה תהיה דמותה של המערכת המשפטית העתידה להיוולד אחרי שחברי הכנסת יחזירו סוף סוף את הפרדת הרשויות, ושופטים מזן יהודי לאומי ייבחרו לאייש אותה?

זו תהיה המערכת החדשה בה לא שופטים יבחרו שופטים עוד, כי אם ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים, ורק לאחר שימוע יסודי בכנסת, בו תיבדקנה עמדותיהם בנושאים לאומיים ויהודיים.

שיטת חבר מביא חבר תפוס מן העולם, ועל כיסאות המשפט שלנו יושבו אנשים שבראש דאגתם קיומה של מדינה יהודית.

כמו כן יש להפסיק את השימוש המתמיה במשפט הטורקי והאנגלי, ולחזור אל המשפט העברי, שהוא אוצר יקר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=160281

* ארווין קוטלר: אנחנו כעם קדמון צריכים לשלב את המשפט העברי הקדום עם המסורת הדמוקרטית המודרנית. אני סבור שאם השופטים בישראל היו משלבים יותר את המשפט העברי עם הדמוקרטיה הנוכחית הייתה פוחתת ההתנגדות החריפה, הקיימת בציבור הרחב למערכת המשפט הישראלית.

http://www.democracy.co.il/48614/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%A8---%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=323488



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    11:58   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. לא רק שופטים יש בירושלים, יש בה גם מחוקקים / אחד העם  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
יש מחוקקים בירושלים / אחד העם

ההימנעות מחקיקה שמתקנת פסיקות מזיקות של בית המשפט, מעמידה את בית המשפט במצבו של ילד מופרע, שהמבוגרים האחראים מפחדים ממנו.

זה שנים רבות שבית המשפט שופט בכל עניין בניגוד לרצון הציבור.

הוא ממש מתחנן שיציבו לו גבולות, ולכן מוטל על המחוקקים לחוקק חקיקה המבהירה לבית המשפט את גבולותיו.

הביטוי "יש שופטים בירושלים", שאמר בזמנו מנחם בגין, הפך בזמן האחרון למפלטם של פוליטיקאים, שחומקים מאחריות לגבי מה שקורה במדינה, ומגלגלים אותה כולה לפתחיהם של השופטים.

נכון, ראוי לכבד את שופטי בית המשפט העליון, ויש לקיים את החלטותיהם, ובכל זאת, הם אינם אמורים לעשות במדינה ככל העולה על רוחם.

לא רק שופטים יש בירושלים, יש בה גם מחוקקים.

חובתם של המחוקקים לדאוג לכך שהאינטרסים העליונים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית יישמרו. אם בית המשפט מפרש את החוק הקיים בצורה שפוגעת באינטרס הלאומי, מוטלת על המחוקקים החובה לתקן את הטעות שעשו בשעה שחוקקו אותו, ולשנות את החוק, כדי לשמור על כולנו מפני הנזקים שטמן בחובו החוק הקודם, נזקים שנחשפו על ידי השופטים בהחלטותיהם.

ההימנעות מחקיקה שמתקנת פסיקות מזיקות של בית המשפט, מעמידה את בית המשפט במצבו של ילד מופרע, שהמבוגרים האחראים מפחדים ממנו.

הוא שובר ומנתץ כל דבר שלהוריו יש חפץ בו, מקלל אותם, ומרביץ להם.

ואילו ההורים, במקום לבצע את תפקידם ולהציב לילדם גבולות, מגלגלים עיניים ואומרים: "נכון שיש לנו ילד נפלא? עצמאי כל כך, מקורי כל כך. חלילה לנו מלרמוס את כבודו ולומר לו מה עליו לעשות".

רק היענות לצרכים האמיתיים של הילד המופרע, והצבת גבולות ברורים של מותר ואסור, תוך לימוד עקשני של הבחנה בין טוב לרע תוכל להציל אותו מחיי עבריינות שסופם מי ישורנו.

זה שנים רבות שבית המשפט שופט בכל עניין בניגוד לרצון הציבור.

הוא ממש מתחנן שיציבו לו גבולות, שילמדו אותו מהי מדינה יהודית, מהי דמוקרטיה, מה מקומו של ערך השיוויון במדינת לאום, ולכן מוטל על המחוקקים לחוקק חקיקה המבהירה לבית המשפט את גבולותיו על מנת להציל את כבודו ולשמור על מעמדו של בית המשפט.

המחוקקים היום חלוקים, כמו הרבה זוגות של הורים לילדים מופרעים, בין אלו הגורסים כי "יש שופטים בירושלים" לבין אלו שדורשים להציב לשופטים גבולות ברורים.

אין לנו אלא לקוות שהאחרונים יגברו, שאם לא כן, מי יודע לאן נגיע...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=334606



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    12:03   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ברק עשה הפיכה (Putsch) חוקתית ולא מהפיכה (Revolution)  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מאת ד"ר ישראל בר ניר

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, מתפאר בכך שבזכותו מדינת ישראל חדלה להיות דמוקרטיה פרלמנטרית. במקום זה הוא מדבר על דמוקרטיה חוקתית. אבל דמוקרטיה חוקתית כאשר אין חוקה זה ברווז צולע.

מאמר קודם (דעיכת הדמוקרטיה, http://www.mideast.co.il/p-2_a-436/), עסק בנסיון להפוך את המערכת השלטונית במדינת ישראל ממערכת בה החלטות מתקבלות ע"י מוסדות שלטון שנבחרו בצורה מסודרת בקלפי, למערכת בה השלטון הוא בידי האספסוף ברחוב.

שיאו של התהליך היו הפגנות ה"מגיע לי" שהתקיימו בשדרות רוטשילד בקיץ 2011.

הפגנות ה"מגיע לי" היו גירסא מודרנית של הפגנות ה"לחם ושעשועים" מהזמן העתיק ברומא.

הן היו בחזקת "כסף קטן", לא יותר מאשר "כינור שני" בלבד במערכת המתוזמרת החותרת תחת יסודות הדמוקרטיה במדינת ישראל.

הכינור הראשון בתזמורת הזאת הוא ציבור האינטלקטואלים, עם תעודות ובלעדיהן, המורכב רובו ככולו מאנשים שרוממות הדמוקרטיה בפיהם, בעוד שדמוקרטיה של אמת היא הדבר האחרון שעל סדר יומם. לאנשים אלה, שיכונו להלן בשם "דמוקרטולוגים", יש אג'נדה משלהם, המוסתרת מאחורי מסך של מליצות חסרות משמעות. הם מתיימרים להיות "שומרי החומות" של הדמוקרטיה, אבל כמו תמיד השאלה היא מי ישמור על השומרים (Quis custodiet ipsos custodes)

לאנלוגיה עם אולם הקונצרטים יש המשך - לכל תזמורת המכבדת את עצמה יש סקציות של כלי נשיפה והקשה. בתזמורת האנטי דמוקרטית במדינת ישראל התקשורת ממלאת את התפקיד הזה עם הרבה הצלחה ועם הרבה (מאוד) רעש.

במקום לחזור על כל המלל הנשפך חדשות לבקרים ל"הגן על הדמוקרטיה מפני הזוממים להרע לה", אסתפק כאן בדמות מייצגת. מי, שכמו הכנר הראשי של התזמורת ה"נותן את הטון" לשאר המנגנים, מכתיב את האג'נדה לכל המקהלה. האדם בו מדובר הוא אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר.

בראיון של ברק עם העיתונאי ארי שביט שהתפרסם באפריל 2008 יש תאור מקיף של השקפת עולמו של ברק ואיך הוא רואה את הדמוקרטיה. הדיון בשורות להלן יתבסס על דבריו של ברק באותו ראיון. למעט הבדלים מזעריים, הדברים מייצגים את השקפת עולמה של האינטלקטואליה ה"נאורה" במדינת ישראל.

את הראיון המלא אפשר לקרוא כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1317752.

הראיון התקיים בעת שדניאל פרידמן כיהן כשר המשפטים. בעיקרו הוא התקפה פרועה על השר, אותו ברק מגדיר בזלזול כ"אחד שנשלף מהאקדמיה". נסיונותיו של פרידמן להתמודד עם האנרכיה המשפטית השוררת במדינת ישראל הם לדעתו של ברק "אסון".

המאמר הנוכחי אינו עוסק בברק המשפטן. הנושא הזה נידון בהרחבה ע"י רבים וטובים ממני.

ב- Google יש שפע של מאמרים המספרים ב"שבחו" של ברק המשפטן.

כמסמך מייצג אני ממליץ על ספרו של עו"ד יוסי דר, מנעמי שלטון החוק, ספר שנכתב כאשר ברק כיהן כנשיא בית המשפט העליון והיה בשיא כוחו.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר.

לדעתו של ברק מערכת המשפט במדינת ישראל היא כליל השלמות ולכן הוא שולל מכל בכל את השינויים שהוצעו ע"י פרידמן, וכן הצעות אחרות לרפורמה המועלות מדי פעם.

ברק משתמש באימרה האמריקאית לא מתקנים דבר שאינו מקולקל.

בלשון המעטה, התבטאות זו היא התגלמותה של אימרת חז"ל הכל אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. בימינו, הביטוי המקובל בשפה עממית הוא הדג אף פעם אינו יודע שהוא רטוב.

ברק מתגאה בכך שבזכותו מדינת ישראל חדלה להיות דמוקרטיה פרלמנטרית.

מתי זה קרה?

לדברי ברק זה קרה בשנת 1992.

כפי שקורה לעתים קרובות אצל מי שהיו, סדר הזמנים קצת השתבש אצל ברק. האמת היא שזה קרה בשנת 1995 (כפי שברק עצמו מסביר בראיון). אבל הזרעים מהם צמח גידול הפרא הזה, נטמנו באמת בשנת 1992.

שיבוש התאריכים איננו מקרי.

הוא נועד לחפות על הליך שלמעשה היה תרגיל הונאה ממדרגה ראשונה.

אחזור להלן לנקודה הזאת ביתר הרחבה, כי היא הנושא העיקרי בדיון כאן, והיא גם ממחישה את דרכי פעולתו של ברק להשגת מטרותיו. בשנת 1992 ברק היה שופט מן השורה בבית המשפט העליון. כ"אחד בין שווים" הוא היה מתקשה לבצע "תרגילים" כאלה. מעמדת נשיא בית המשפט העליון, תפקיד לו הוא התמנה בשנת 1995, נפתחה לפניו הדרך לנקיטת ה"יוזמה" הזאת ואחרות. שימת הדגש על מה שקרה כביכול ב 1992, היא הסחת הדעת ממה שקרה באמת.

החתירה תחת מעמדה של הדמוקרטיה במדינת ישראל החלה הרבה לפני 1992. התהליך החל למעשה ביום שבו האליטה השלטת התעוררה בבוקר וגילתה לחרדתה שהדמוקרטיה היא. . .דמוקרטיה.

במשך קרוב ל- 30 שנה הדמוקרטיה הישראלית התנהלה על מי מנוחות. העם ידע מה הגבול, הבין שיש דברים שלא ייעשו גם בדמוקרטיה, והצביע בקלפי בהתאם.

היו פה ושם משברים, בחלקם אפילו חמורים, אבל הם נפתרו בדרך כלל בתוך "המשפחה". זה עבד עד שיום אחד בחודש מאי 1977 העם גילה שביכולתו לקבוע מי ישלוט במדינה. זו היתה דוגמא קלאסית של החוק של התוצאות להן לא התכוונת.

מייסדי הדמוקרטיה הישראלית אף פעם לא התכוונו ברצינות לחילופי שלטון בדרך דמוקרטית. השקפת עולמם גרסה שדמוקרטיה זה באמת דבר טוב, אבל לא צריך להגזים. ההשקפה הזאת מתמצית בבדיחה המפורסמת שהיו מספרים על בן גוריון שאמר לנכדו ראש ממשלה יש רק אחד.

כותב שורות אלה יהיה האחרון לחלוק על כך שלמשטר הדמוקרטי יש הרבה חסרונות. זה נכון גם בדמוקרטיה הישראלית שבה יש אולי יותר חסרונות מאשר במשטרים אחרים. אבל על הדמוקרטיה אפשר לאמר את מה שנהוג לאמר על נתניהו – הוא ראש ממשלה גרוע, אבל כל האלטרנטיבות הרבה יותר גרועות.

החיסרון הגדול ביותר של הדמוקרטיה הוא היותה דמוקרטיה.

העובדה שבמשטר דמוקרטי השלטון נתון בידי העם או, למען הדיוק, בידי נציגים שהעם בוחר, היא מציאות איתה האליטה ה"נאורה" אינה מוכנה להשלים.

היכולת של כל אחד להבחר סותרת את מהות הדמוקרטיה כפי שהאליטה מבינה אותה.

את העובדה שלקולו של בעל בסטה בשוק הכרמל יש אותו משקל בקלפי כמו לקולו של פרופ' המכהן כיו"ר מכון לדמוקרטיה, האליטה רואה כאבסורד משווע.

על פי תפיסת העולם של האליטה ה"נאורה" הדמוקרטיה איננה שלטון העם כפי שמקובל לחשוב (המאמר הקודם דן בקושי שיש בהגדרת הדמוקרטיה).

מה שהאליטה ה"נאורה" חותרת אליו הוא מה שבתורת המשטרים מכונה מריטוקרטיה (Meritocracy). זו צורת משטר בה השולטים הם אנשים ה"ראויים" לשלוט, אנשים ש"מגיע" להם לשלוט בזכות זה שהם נחנו בתכונות העושות אותם ראויים לשלוט.

המריטוקרטיה היא צורת משטר הקיימת רק באולמות האקדמיה.

בחיים אין דבר כזה, וגם לא יכול להיות.

הבעיה היא כמובן מה הם הקריטריונים לקביעת מי "ראוי", ויותר חשוב – מי ראוי לקבוע מי "ראוי". לאהרון ברק יש וודאי תשובות לשתי השאלות האלה. כמוהו גם דמוקרטולוגים אחרים (לא בטוח שהתשובות זהות). ניתן בקלות להגיע לקונצנזוס בין הדמוקרטולוגים לגבי השאלה מי לא ראוי. אבל כאשר עוברים לשאלה מי כן ראוי ולמה, זה כבר סיפור אחר.

החברה הישראלית משופעת ב"ראויים" - אנשים שמגיע להם לשלוט בזכות . . . (כל אחד יכול למלא את החסר כרצונו).

את המלים "מגיע להם" נכון יהיה להחליף ב"רוצים".

בארה"ב המונח המתאר אנשים כאלה הוא וואנאבי'ס (wannabees - שילוב משובש של המלים want to be).

נושא הלפיד של החבורה הזאת הוא "כוכב" תקשורת שלא מזמן הקים מפלגה אותה הוא מנהל כעסק משפחתי.

עם אנשים כאלה בשלטון ישראל תהפוך מדמוקרטיה לא למריטוקרטיה אלא לאידיוקרטיה.

ברק מדבר על מהפיכה חוקתית.

עדר חסידיו בקרב האינטלקטואליה ה"נאורה" חוזר על המנטרה הזאת בכל הזדמנות. מה שברק עשה היה הפיכה (Putsch) חוקתית ולא מהפיכה (Revolution) כפי שהוא נוהג להציג את זה. אבל אחרי חזרה בלתי פוסקת על המלים "מהפיכה חוקתית" באוזני הציבור במשך שנים, המושג נקלט בתודעה. היום הוא אחד מנכסי צאן וברזל של האינטלקטואליה ה"נאורה", שלא לדבר על התקשורת. לא צריך לפרט כאן את מה זה מזכיר.

ברק אינו טוען שמדינת ישראל חדלה להיות דמוקרטיה. מדינת ישראל, כך ברק, רק עברה מטמורפוזה - במקום דמוקרטיה פרלמנטרית היא הפכה להיות דמוקרטיה חוקתית. זה דווקא נשמע טוב. אחרי ככלות הכל מה הפסול בדמוקרטיה חוקתית? אבל למדינת ישראל אין חוקה. "דמוקרטיה חוקתית" ללא חוקה? זה לא נשמע משכנע במיוחד.

לא כאן המקום לדון בשאלה מדוע לישראל אין חוקה ואם צריך או אפשרי לשנות את המצב הזה, אבל החל מראשית שנות ה 50 של המאה הקודמת התקבלה בהסכמה הדעה שמדינת ישראל יכולה להסתדר עם "כאילו חוקה" – במקום חוקה מחוקקים לעתים מזומנות חוקי יסוד מהם אמורה להתגבש חוקה באיזה שהוא מועד עתידי.

באופן עקרוני השיטה הזאת היא בהחלט ברת ביצוע. אבל הצורה בה היא מיושמת במדינת ישראל היא יותר אנרכיה חוקתית מאשר דמוקרטיה חוקתית. אין שום כללים או הגדרות לגבי המושג חוק יסוד. אין שום כללים או הגדרות מי יכול ליזום חוק יסוד, מתי ואיך חוק הופך להיות חוק יסוד, כמה חברי כנסת צריכים לקחת חלק בהצבעה על חוק יסוד, איזה רוב דרוש על מנת שחוק יסוד יתקבל. זה רק על קצה המזלג.

ההשקפה המקובלת שרק 61 חברי כנסת יכולים לבטל או לשנות חוק יסוד היא רק "אמת לשעתה".

היא מיושמת רק כאשר זה נוח.

כאשר זה לא נוח מצפצפים על החוק. וכך, הפעולה הראשונה של ממשלת ברק (אהוד, לא אהרון) ב- 1999, היתה הפרת חוק יסוד - הפרה שאושרה ברוב פשוט בכנסת. בין המצביעים עבור הפרת החוק היה הארכי דמוקרטולוג יוסי שריד, אדם שלדבריו הפרת חוק יסוד היא חתירה תחת יסודות הדמוקרטיה.

להמחשת האבסורד שבמצב הקיים, לפני כשנתיים (לא זכור לי המועד המדוייק), התקבל בכנסת חוק שבדיון עליו השתתפו 8 חברי כנסת. החוק התקבל ברוב של 5 נגד 3 (זה יותר מ- 62% - רוב מכובד לכל הדעות . . .).

נושא החוק הספציפי הזה איננו משנה לצורך הדיון.

בדמוקרטיה החוקתית של אהרון ברק, אם תנוח הרוח על נשיא בית המשפט העליון והוא יחליט להקנות לחוק הזה מעמד של חוק יסוד הוא יהפוך ל"חוק על" שמאפשר לבטל בהוראת בית המשפט כל חוק אחר הסותר אותו. אבל כדי לבטל או לשנות את החוק הזה, יידרש רוב של 61 חברי כנסת.

נשמע אבסורדי? בהחלט. האם זה יכול לקרות? קרוב לוודאי שלא, אבל אין במערכת הקיימת שום אמצעי למנוע שזה יקרה.

שופטים הם אחרי הכל בני אדם, גם כאשר מדובר ב"עליונים", ולסמוך על בני אדם שהם לא ינצלו לרעה סמכות שניתנה להם, זה הימור מסוכן מאוד.

ב- 1992 הכנסת חוקקה שני חוקי יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק). שני החוקים התקבלו ברוב פשוט של 32 אצבעות מתוך 120.

ב- 1995, בעקבות פרישתו של נשיא בית המשפט העליון שמגר, מעמדו של ברק שודרג, והוא התמנה לנשיאות בית המשפט העליון.

ברק לא מיהר.

הוא חיכה בסבלנות למועד מתאים או, למען הדיוק, למקרה מתאים. הטקטיקה בה הוא נקט היא טקטיקה המאפיינת את דרך הפעולה של ברק לאורך כל התקופה בה כיהן כנשיא בית המשפט העליון.

הרעיון הבסיסי הוא שקל להעביר שינוי, או ליצור תקדים שיכול להיות שנוי במחלוקת, באמצעות פסק דין שנראה צודק גם אם הוא כרוך ב"כיפוף" של החוק.

זה למעשה היפוך של הכלל ש"צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות", אבל צריך לזכור שמדובר באהרון ברק.

המקרה ששימש את ברק זכה מאז לכינוי "פסק דין בנק המזרחי" – את הפרטים המלאים אפשר למצוא באינטרנט ולא אחזור עליהם כאן.

זה היה סכסוך בין בנק לבין ה"אדם הקטן".

במקרים כאלה הציבור הרחב נוטה באופן אוטומטי להזדהות עם מי שנראה כצד החלש, מה גם שהבנקים אינם מ"חביבי הציבור" מלכתחילה.

פסק דין בנק המזרחי התקבל בלי שאף אחד טרח לבדוק בדיוק מה הוא אומר, ומבלי שלמישהו בציבור יהיה מושג על משמעות התקדים שנוצר.

לא כאן המקום לדון בשאלה אם היה בפסיקה מן הצדק, ואם היא היתה בהתאם לחוק, או שהיא נבעה מ"פרשנות יצירתית".

מה שקובע הוא שברק השתמש במקרה הזה כמנוף לשדרוג מעמדם של החוקים מ- 1992 למעמד של חוקי על.

"התרגיל המבריק" הזה מכתיב מאז את כל החיים במדינה.

בניצוחו של ברק, התקדים שיצרה הפסיקה הזאת גלש לתחומים שלאף אחד לא היתה כל כוונה שהיא תחול עליהם.

הוא מסרס את היכולת של הכנסת לתפקד כרשות מחוקקת, ומונע מהממשלה לנהל את מדיניות החוץ והביטחון כפי שהיא מוצאת לנכון.

מי שמשלם את המחיר – אלה אזרחי ישראל.

בשבועות האחרונים דווח על יוזמה חדשה של שר המשפטים הנוכחי להכניס קצת סדר בנושא החקיקה ולמסד את התהליכים.

התגובה הראשונה של נשיא בית המשפט העליון הנוכחי היתה "איך השר מעיז להציע חוק כזה בלי לקבל את הסכמת בית המשפט העליון".

זה נראה לו מובן מאליו שלבית המשפט תהיה מעורבות בתהליכי החקיקה. זה פרי באושים נוסף ממורשתו של אהרון ברק.

הדמוקרטיה החוקתית של ברק מתאימה לתיאור המקראי:

"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה" (שופטים י"ז, ו').

השאלה היא עד מתי?

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=333440




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    12:36   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. הגנטיקה היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית / הארי אוסטרר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.05.12 בשעה 12:39 בברכה, ליה
 
ספר חדש שעוסק בהיסטוריה הגנטית של העם היהודי דן באחת הסוגיות הטעונות ביותר בקורות היהודים: "הגזע". לדברי המחבר, הגנטיקה היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית, אם נאהב זאת או לא.

בספרו החדש, "מורשת: היסטוריה גנטית של העם היהודי", טוען הארי אוסטרר, גנטיקאי ומרצה בבית הספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק, כי היהודים שונים, וכי שוני זה אינו חיצוני בלבד. לדבריו, ליהודים חותם גנטי מובהק. נוכח ניסיונם של הנאצים להשמיד את היהודים על סמך בידולם הגזעי כביכול, יש במסקנתו של אוסטרר כדי לעורר דאגה. ואולם, הוא רואה בגנטיקה עניין מרכזי בזהות היהודית.

השאלה "מיהו יהודי?" הטרידה את היהודים לאורך ההיסטוריה. שאלה זו מקפלת בחובה את המארג המורכב של זהות יהודית הבנויה מתפישות שונות של אמונה דתית, מנהגים תרבותיים ומקשרי דם וזיקה לארץ ישראל ולמדינת ישראל. ואולם, לשאלה, ולהדהוד של דטרמיניזם גנטי המתלווה אליה, יש גם צד אפל.

זה זמן רב שגנטיקאים מודעים לכך שמחלות מסוימות, מסרטן השד ועד טיי-זקס, פוגעות ביהודים באופן לא פרופורציונלי ביחס לשאר האוכלוסייה. אוסטרר, שהוא גם מנהל המחלקה לבדיקות גנטיות וגנומיות במרכז הרפואי מונטפיורי בניו יורק, מרחיק לכת עוד יותר וגורס כי היהודים הם קבוצה הומוגנית העונה על כל המאפיינים של מה שאנו נוהגים לכנות "גזע".

במרבית 3,000 השנים של קיום העם היהודי, המושגים "נבדלות" או "ייחוד" של היהודים כמעט שלא עוררו מחלוקת. בגלל היסטוריה של נישואים בקהילה ובידוד תרבותי מרצון או מכפייה, הגדירו לא יהודים רבים את היהודים כ"גזע". גם יהודים התייחסו לעצמם כגזע. משכילים יהודים רבים, מיוסף בן מתתיהו ועד בנימין ד'יזראלי, התגאו על השתייכותם ל"שבט".

אוסטרר מסביר כיצד מושג זה קיבל משמעות מיוחדת במאה ה-20, משנהפכה הגנטיקה למפעל מדעי מעשי ואפשר היה למדוד אמפירית את השונות היהודית. בספרו "מורשת", הוא מציג את מוריס פישברג, מהגר יהודי-רוסי, שבא לניו יורק בסוף המאה ה-19. פישברג אימץ בהתלהבות את האופנה האנתרופולוגית של התקופה, ומדד גולגלות כדי להסביר מדוע היהודים סובלים ממחלות רבות יותר מקבוצות אחרות. הוא כינה זאת "תופעות של הפתולוגיה ההשוואתית של היהודים". פישברג והפרנולוגים בני זמנו, חוקרים שהאמינו כי קיים קשר בין צורת הגולגולת לאישיות האדם, טעו בהשקפתם: צורת הגולגולת מספקת מידע מוגבל על ההבדל בין בני האדם. ואולם, מחקריו קדמו למאה של מחקרים הקושרים את היהודים לגנטיקה.

"מורשת" עשוי לעורר אי נוחות רבה בקרב קוראיו. בעיני יהודים רבים, המושג של עם הקשור גנטית הוא שריד מעורר מבוכה של האידיאולוגיה הציונית המוקדמת, שנכנסה לאופנה בשיאה של האובססיה של המערב עם סוגיית הגזע בסוף המאה ה-19. לדעתם, האדרת קשרי דם היא עניין מעורר מחלוקת, זאת כפי שמחברי הספר "עקומת הפעמון" (The Bell Curve) הושמצו לפני 15 שנים בגלל הנחתם כי לגנים יש תפקיד עיקרי בהבדלים במנת המשכל שנתגלו בין קבוצות גזעיות שונות.

בנוסף, סוציולוגים ואנתרופולוגים של התרבות, ששיעור היהודים בקרבם גבוה למדי, מתייחסים בזלזול למונח "גזע", וטוענים שאין הבדלים משמעותיים בין קבוצות אתניות שונות. בקרב היהודים, המלה "גזע" מעוררת קונוטציות שליליות במיוחד בגלל הנאציזם, האנטישמיות וחוקי נירנברג. חלק מהם טוענים כי היהדות הפכה מפולחן שבטי לדת חובקת עולם, שהתפתחתה אלפי שנים בזכות מסורות תרבותיות שונות.

האם היהדות היא לאום או דת? ואולי גם וגם? האמונה שאולי היהודים שונים מבחינה פסיכולוגית או גופנית משאר האוכלוסייה נותרה טעונה ושנויה במחלוקת בתודעת יהודים ולא יהודים, ואוסטרר מעמיד את עצמו במחקרו הישר בקו האש. כן, הוא כותב, המונח "גזע" נושא בחובו קונוטציות נפשעות של נחיתות ודירוג של בני אדם. כל טענה, לפיה היהודים שונים מהותית עלולה לעורר רגשות אנטישמיים או פילושמיים. ואולם, אין זה אומר שעלינו להתעלם מהעובדות, ו"מהבסיס הביולוגי של היהודיות ושל הגנטיקה היהודית". לדבריו, ההכרה בשוני של היהודים כרוכה בסיכון, אלא שעלינו להתמודד עם הראיה החותכת שאכן קיימים הבדלים בין בני אדם, אם אנו מעוניינים להבין את העידן החדש של חקר הגנטיקה.

אף על פי שהוא מכיר בתפקיד המעצב של התרבות והסביבה, סבור אוסטרר שהזהות היהודית ארוגה מחוטים רבים, בהם גם הדנ"א. לדבריו, "מצד אחד, חקר הגנטיקה היהודית עשוי להיראות כמאמץ אליטיסטי, המעודד השקפה של עליונות יהודית על בסיס גנטי. מצד שני, הוא עלול לשמש קרקע פוריה לאנטישמיות בגלל ראיות גנטיות למאפיינים לא רצויים שמופיעים אצל כמה יהודים". הוא אף מודה כי "הסוגיות שעולות במחקרו יקראו תיגר על ההשקפה הליברלית, לפיה בני אדם נוצרו שווים, אך עם חסרונות גנטיים".

היהודים, לטענתו, הם אחת האוכלוסיות הנבדלות בעולם בגלל היסטוריה של אנדוגמיה, נישואים בתוך קבוצה חברתית. היהודים, במיוחד האשכנזים, הם הומוגנים יחסית מבחינה גנטית, זאת אף על פי שהם נעו ברחבי אירופה, היגרו לאמריקה וחזרו לישראל. האינקוויזיציה הרסה את אחדותה של יהדות ספרד והביאה לשכיחות גדולה יותר של נישואי תערובת ולדנ"א פחות מובחן בקרבם.

המושג "העם היהודי" עדיין נתון במחלוקת. חוק השבות הקובע את זכות היהודים לעלות לישראל הוא אחד מאבני היסוד של הציונות ומדינת ישראל. הדנ"א שקושר בקשר הדוק קבוצות אתניות יהודיות שונות עשוי לשמש עזר לדרישות הטריטוריאליות של הציונות, אלא שאוסטרר מדגיש כי חלק מאותם מאפיינים מצויים גם אצל הפלסטינים, בני דודנו הגנטיים הרחוקים. והפלסטינים, כמובן, רוצים זכות שיבה משלהם.

כאשר מופה הגנום האנושי לראשונה לפני עשור, אמר פרנסיס קולינס, שעמד אז בראש המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי כי "האמריקאים, למרות השתייכותם האתנית, זהים ב-99.9% מבחינה גנטית". בדעה דומה מחזיק גם קרייג ונטר, אחד המדענים שהשתתפו במחקר. ונטר סבור כי לשיוך גזעי "אין בסיס גנטי או מדעי".

הצהרות אלה למעשה מראות כי "גזע" הוא מושג חסר משמעות. ואולם, קולינס וונטר פרסמו מאז הבהרות להערותיהם שלא הובנו כהלכה. כמעט כל מיעוט נתקל בזמן זה או אחר, במיתוגו כנחות מבחינה גזעית על סמך הבנה שטחית כיצד פועלים הגנים הייחודיים לאוכלוסייה. אפשר להבין את נטייתם של פוליטיקאים, מחנכים ואפילו של מדענים מסוימים להמעיט בחשיבות ההבדלים בינינו. ואולם, אין להתעלם מהם. הדנ"א דואג שלא רק ניבדל כפרטים, אלא גם כקבוצות.

אוסטרר הקדיש את הקריירה שלו לחקר אילנות יוחסין, המשמשים בסיס גנטי להפרעות שכיחות ונדירות. כיום, במידה רבה אפשר עדיין לזהות יהודים באמצעות עשרות מחלות ששכיחותן בין היהודים גבוהה יותר באופן יחסי משאר האוכלוסייה הלא יהודית. במחקרו, עוקב אוסטרר אחרי ההיסטוריה המרתקת של "מחלות יהודיות", בהן טיי-זקס, נימן-פיק וגם סרטן השד וסרטן השחלות.

בדומה לילידי מזרח אסיה, בני האמיש, תושבי איסלנד, האבוריג'ינים, הבאסקים, שבטים אפריקאים וקבוצות אחרות, גם היהודים נותרו מבודדים מאות שנים בגלל גיאוגרפיה, דת או מנהגים תרבותיים. לפי אוסטרר, זה מוטבע בדנ"א. הוא מתאר בפירוט רב כיצד אילן היוחסין היהודי קושר בין הקהילות היהודיות הגדולות בצפון אמריקה ואירופה לתימנים ויהודים אחרים מהמזרח התיכון שהתיישבו מחדש בישראל, ואף לבני הלמבה בדרום אפריקה ויהודי קוצ'ין שבהודו. לעומת זאת, קשרים אלה אינם כוללים את קהילת בני ישראל מהודו ולא את יהודי אתיופיה. מחקרים גנטיים מראים כי שתי קבוצות אלה התגיירו, זאת בניגוד למיתוסים המכוננים שלהן.

לפי מחקרים גנטיים, במעקב אחרי אילן היוחסין מתברר כי מוצאם של 80% מהגברים היהודים ומוצאן של 50% מהנשים היהודיות הוא מהמזרח התיכון. השאר נכנסו "למאגר הגנים היהודי" באמצעות גיור ונישואי תערובת. חלק מהיהודים שהתחתנו עם לא יהודים עזבו את האמונה כעבור דור אחד או שניים ו"גזמו" ענפים באילן הגנטי היהודי. ואולם, רבים גם התגיירו והוסיפו חוטים חדשים למארג של הגזע. רות המואבייה היתה גיורת מובהקת. היא נישאה לבועז והייתה לסבתא רבתא של המלך דויד. היא החלה את דרכה כאאוטסיידרית, אולם קשה למצוא מישהו יהודי יותר ממי שדמו נקשר לדויד המלך.

בעידן שבו חקר הגנטיקה הולך ומתפתח, שאלות של זהות הופכות לנוקשות מחד ולגמישות מנגד. היהודים במיוחד יכולים למצוא חוטים הקושרים אותם אל מוצאם בכל מקום, תוך טשטוש קטגוריות מסורתיות כלאום, רקע אתני, אמונה דתית ו"גזע". ואולם, הם אינם יוצאי דופן. חקר הגנטיקה עוסק במוצא המשותף של האנושות כולה. ספרו של אוסטרר, "מורשת", מצביע על כך שלמרות חסרונות ויתרונות הקשורים בזהות היהודית, השאלה הגנטית היא אוניברסלית. ובכך, הוא צודק.

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1704342

http://forward.com/articles/155742/jews-are-a-race-genes-reveal/

תגוביות:

1.מקור המוסלמים שבארץ הוא בחלקו מהאוכלוסיה המזרח תיכונית. אבותיהם הרחוקים הם השומרים האכדים. אלו גם אבותינו הרחוקים. יש גם מקורות צפון אפריקנים ומצריים לאוכלוסית המהגרים המוסלמים שבארץ.

אין אף גנטיקאי שטוען כאילו יש זיקה מיוחדת של הערבים שבארץ ליהודים, יותר מאשר הזיקה של הערבים שבעירק אלינו.

זו טעות נפוצה שמקורה אינו חקירה גנטית אלא פרשנות פופוליסטית מגמתית.

הקבוצה הקרובה ביותר גנטית ליהודים הם הכורדים. תערכו חיפוש קטן בגוגל ותמצאו את הכתבה ב"הארץ" על המחקר הגנטי שגילה זאת.

היהודים הכי קרובים לקבוצות שגרות בצפון מערב עיראק. זה מחזק את הסיפור המקראי על אברהם אבינו שהגיע מאזור עיראק.

בין היהודים לפלסטינים אכן יש קשרים גנטים, אך הקשרים הגנטים הללו הם חלשים, והמקור שלהם הוא ב-Neolithic period.

כלומר, קשרים גנטיים מלפני 10.000-12.000 שנה.

אלה קשרים גנטיים חסרי משמעות היסטורית.

כלומר הרעיון שהפלסטינים הם צאצאי יהודים מתקופת בית שני הוא מיתוס.

תקראו את המחקר השלם, שכותרתו היא כרומוזום y של יהודי אשכנז כחלק מהמרקם הגנטי של המזרח התיכון.

2.תודה לאל! אז גם האשכנזים מזרחים! הם רק חנו באירופה בדרך לארץ 2000 שנה במקום 40.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ג באייר תשע''ב    12:47   15.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. המשטרה נכבשה על ידי אירגון חזית ערבי הדוגל בזכות השיבה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.05.12 בשעה 12:51 בברכה, ליה
 
מדובר בשלוחה של שתי"ל, זרוע הביצוע של הקרן האמריקאית לישראל חדשה NIF.

השם: "יוזמות קרן אברהם".

ובמה דוגל ארגון חזית ערבי זה הנקרא: "יוזמות קרן אברהם"?

בדיוק במה שדוגל אירגון החזית הערבי: "מרכז מוסאווה", ממומן הקרן האמריקאית לישראל חדשה אף הוא!

יוזמות קרן אברהם דוגל בנסיון החיסול של מדינת היהודים בארץ ישראל באמצעות חתירה להשגת הדרישות הבאות:

* זכות השיבה לפליטים ערבים.

* שינוי הסמלים היהודיים – דגל והמנון.

* מתן זכות וטו למיעוט הערבי (הגיס החמישי).

צפו במסמכים:

http://rotter.net/forum/gil/21122.shtml

צוות יוזמות קרן אברהם מונה כעשרים איש, יהודים וערבים, והוא מנוהל במשותף ע"י אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה.

אמצעי יצירת קשר: יוזמות קרן אברהם קרית התקשורת נוה אילן ד.נ. הרי יהודה 90850 טלפון: 02-5349-300 פקס: 02-5349-301 דוא"ל: info@abrahamfund.org.il

כתובת אתר אינטרנט:

http://www.abrahamfund.org

איזור פעילות: ארצי

http://www.shatil.org.il/organization/1488

זה מה שהשוטרים שומעים, מקבלים כהוראות שוטפות, ומפנימים בסימולציות תכופות.

לא פלא שכאשר הם נפגשים עם ציבורים יהודיים אידיאולוגיים שרואים בישראל מדינה יהודית, נוהגים בהם השוטרים האלה כבאוייבים, שכן זה המסר המופנם יום יום בין כותלי המשטרה במוחם של שוטריה, בהנהגת הקרן האמריקאית וקרן אברהם המנהלת הכנה מנטאלית זו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=137742

מידע מקיף באשכול:

ריכוז אשכולות בנושא הקרן לישראל חדשה (NIF) / לורקר

http://rotter.net/forum/gil/18350.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי כ''ד באייר תשע''ב    12:02   16.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. אירגונים לא ממשלתיים חדרו במירמה למגרש המשחק הדמוקרטי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.05.12 בשעה 12:11 בברכה, ליה
 
לאירגוני השמאל הזועמים על חוק החרם שעבר בכנסת וטוענים שהחוק נועד להשתקת יריבים פוליטיים, אני רוצה לומר בצורה חד משמעית: אינכם יריבים פוליטיים של איש.

אתם אוייבים של הציבור היהודי!!!

על מנת להיות יריב פוליטי עליכם להציג עצמכם לבחירת הציבור בבחירות.

האירגונים הלא ממשלתיים בישראל חדרו למגרש המשחק הפוליטי בדרך לא
לגיטימית ולא חוקית, אך הם מסתירים זאת ואיש לא מעלה זאת לדיון ומציין עובדה חמורה זו.

כל גורם שמעוניין להשתתף במשחק הדמוקרטי חייב להציג את עצמו לבחירת הציבור, תוך הצגת משנתו ועמדותיו הפוליטיות, לפני כניסה למגרש המשחק הדמוקרטי!

אירגוני השמאל הזמינו את עצמם למגרש בעצמם.

הם לא מייצגים איש ובכל זאת נמצאים כשחקן על המגרש.

זה נגד החוק!

מאחר והשמאל בשל עמדותיו הפוליטיות אינו זוכה לאוזן קשבת בציבור היהודי בישראל, ואין לו שום סיכוי עוד להיבחר לעמדות שלטוניות כחוק, פועל השמאל בדרך לא חוקית ואנטי דמוקרטית באמצעות כסף זר ועתירות תכופות לבג"צ פרו ערבי ואנטי ציוני, המייצג רק את דת שיוויון הזכויות האזרחיות (על חשבון זכויות היהודים, הקודמות לכל זכות אחרת), כששופטי בג"צ הנוכחיים מובילים בעצמם לכיוון מדינת כל אזרחיה וביטול המדינה היהודית הקטנה לעם
היהודי, כפי שהבהיר לציבור אהרון ברק בנאומו אחרי פרישתו מבית המשפט העליון. (עיינו ערך: נאום המחלוקת).

תוך הישענות טוטאלית על פסיקותיו של בג"צ עויין זה, מחדיר השמאל את אירגוניו למגרש הדמוקרטי, כאילו הם מייצגים כוח פוליטי נבחר כלשהו, ומקדם את מיקומם במגרש, בניגוד לחוקי הדמוקרטיה המחייבים עמידה בכללי הכניסה למגרש המשחק הזה.

כניסת השמאל למגרש המשחק הדמוקרטי כגורם פוליטי היא שיקרית, ונעשית תוך ביצוע הטעייה ציבורית יסודית, וביצוע פשיעה.

הפשיעה היא שימוש בכסף עויין וזר על מנת להיכנס למקום אליו נכנסים לא באמצעות כסף, כי אם באמצעות תמיכת בוחרים, והטעייה, כיוון שאיש לא חושף שאין לחדירה הזו בסיס חוקי, ולהיפך, זה נוגד את החוק!

האירגונים הלא ממשלתיים בישראל אינם כוח פוליטי! הם לא נבחרים!הם לא הציגו עצמם לבחירת הציבור כנדרש משחקני המגרש הדמוקרטי. הם נמצאים במגרש במירמה. הם נטע זר וגיס חמישי בתוכו. יש לסלקם משם!

רוצים להשתתף?

לכו לבחירות והעם יאמר את דברו!

יש לחשוף את העובדה הזו על מנת לסלק את אירגוני התמיכה הערבית מוסלמית הזאת מהחיים הפוליטיים הציבוריים בישראל.

לא ייתכן שכמה אנשים ממומנים יעמדו עם שלטים ויצעקו כל פעם דבר אחר המשרת את הכיוון הפוליטי שלהם, והמדינאים יתחשבו בזעקות השקר שלהם כאילו הן מייצגות עמדה מקובלת בציבור הרחב.

עמדותיהם בנושאים השונים אינן מקובלות על איש, והן הפוכות לרצונו של הציבור היהודי הרחב.

כשהם עומדים עם שלטים וחצוצרות רעשניות, ומפגינים נגד גירוש זרים
וילדיהם, אין הם מייצגים איש באופן לגיטימי.

רוצים להשפיע?

הציגו את משנתכם ולכו לבחירות כמו כולם!

להפסיק את הפארסה ולסלק את כל הגורמים הקיקיוניים עתירי המימון הפטרו - דולרי ממגרש המשחקים הדמוקרטי הישראלי.

ולא רק המגרש הדמוקרטי צריך להקיא אותם מיידית כגורם לא חוקי.

גם הציבור היהודי כולו, ככלל, חייב להטיל עליהם חרם חברתי ברור, חד וחלק, ולא רק באמצעות חוקים, כי אם גם באמצעות חרם ונידוי חברתי.

סכנת החרם החברתי והנידוי הם אלה שמונעים מבוגדים שפלים לפעול נגד עמם בקרב כל האומות, וגם עלינו להפעיל אמצעי יעיל זה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=138103

תגובית:

1.נכון מאד. ארגוני הקרן החדשה = פגיעה בדמוקרטיה. הכותבת צודקת, וחשוב להרבות במאמרים כאלה שיחשפו את הפשעים שמחוללת הקרן נגד מדינת ישראל ונגד הדמוקרטיה. / צבי גלברד, אשדוד.

********

לעיון נוסף האשכול:

אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי כ''ד באייר תשע''ב    12:51   16.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. לנתניהו שגר בקיסריה לא מפריעים מסתננים חולי איידס ושחפת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לנתניהו שגר בקיסריה לא מפריעים מסתננים חולי איידס ושחפת ועדיין לא הקימו שם מסגד או כנסיה.

הסתננות מאסיבית לישראל החלה כאשר אריק שרון החליט אחרי הגירוש מעזה למצוא לחיילי צה"ל תעסוקה חלופית לזו שהיתה להם בעזה. לשם כך החליט שרון לסלק את מג"ב מהגבול הדרומי, והעביר לשם את צה"ל שהתפנה מעזה והיה צריך למצוא לו תעסוקה.

מג"ב הוא כוח שיטור עם סמכויות שיטור, בשעה שלחיילי צה"ל אין שום סמכות מול הסתננות.

מאז, נפתח מסע הצפתה של ישראל במסתננים אפריקנים ואחרים עימו לא מתמודד איש, כיוון שהתמודדות חייבת להיות באמצעות ביטול חוק כבוד האדם וחרותו, המונע מהממשלה לעצור את ההסתננות.

בייניש אשמה, בג"צ אשם, ונתניהו לא נוגע בתפוח האדמה הלוהט!

מוכרים אותנו בלי שאיש מודע לכך שבמצב המשפטי הקיים אין אפשרות לעצור את ההסתננות.

מדינת ישראל יודעת שהגבול פרוץ לחלוטין ומישהו שם בכורסת עור צבי מרשה להפקרות הזאת להימשך ולהכניס לנו מאות אלפי פולשים מכל המינים.

אחר כך מקימים משטרת הגירה ומבזבזים מיליוני שקלים כדי לקבל 0 תוצאות.

מבזבזים עליהם מיליארדים הנזרקים לפח האשפה.

מושיבים אותם בקציעות, מאכילים אותם, טיפול פסיכולוגי, גני ילדים. למה? איפה הגירוש? החקיקה הנדרשת? הנחישות?

ואם אין גירוש, חקיקה נדרשת, ונחרצות, אז מדוע נמשכת השאננות שמאפשרת המשך ההסתננות לילה לילה? הרי נוספים כך עוד מאות אלפים שלא תעשו כלום כדי להיפטר מהם, ותוציאו עשרות מיליארדי שקלים לטיפול בבעייה שהם ייצרו, בשל פסיקה הזוייה של שופטים.

ישנם אירגונים שמקבלים תמיכה כספית מארה"ב, מאירגוני שמאל אירופים ומהערבים, על מנת שיעזרו לכל הפולשים הללו להתארגן ולהשתרש פה.

כל נסיון של המדינה לעשות סדר, נתקל מיד במקהלת השמאל החתרני והאירגונים המפוקפקים הללו שנקראים עזרה לפליטים וכדומה. מיד מביאים לנו ילדים דוברי עברית, ומסבירים שהם יודעים רק עברית ושאסור לגרשם בחזרה לארצם.

בקרוב נידרש לבנות להם בתי ספר נפרדים כיוון שמדובר כבר בעשרות אלפים מהם, והם מוסלמים או נוצרים.

הם ידרשו גם הקמת מסגדים וכנסיות חדשים לקיום תפילותיהם.

עכשיו הם בשלב העוברי של ההסתננות.

הם משחקים אותה חמודים, כנועים ומסכנים.

בשלב הבא הם יעמדו מול הכנסת ויפגינו לשמחת אוייבנו צרינו ומונהגי אהרון ברק נשיא בית משפטנו לשעבר, עם שלטים מתריסנים ועליהם האשמותיהם כלפינו.

יהיה כתוב שם שאנו גזענים, רוצחים, וששכחנו את השואה, ושאנו מתעמרים ומנצלים אותם כאילו הם העבדים שלנו.

כל העולם כולו ייצא במחול וריקודים למראה "נפילתנו".

זה ישחרר את העולם מהרסן שהוא נתון בו מאז השואה. למרות מכחישי השואה עדיין יש היסוס קל במימסד העולמי לאפשר השמדה מוחלטת של מדינת ישראל.

זוהי כמובן רק מראית עין אבל היא עדיין קיימת.

ביום שמאות אלפי פולשים מוסלמים ונוצרים מאפריקה יעמדו ויפגינו וייצרו מהומות אימים פה, עם מופע בינלאומי כנגד המדינה היהודית ה"גזענית" (כפי שהם יציגו זאת) לא נוכל עוד לעשות דבר.

ברגע שהפולשים חודרים לארץ זה אסון.

כל המשחקים של משטרת הגירה ועוז - הם בזבוז זמן וכסף. דרושה החלטה וחקיקה!

האו"ם מנהל לנו את העיניינים, כאשר מי שיושב שם זה שמאלנים אהרון ברקיים שרוצים מדינת כל אזרחיה, וזה משרת היטב את מטרתם הנפשעת, דהיינו: גזילת ארץ ישראל מהעם היהודי לנצח.

אנחנו מתעסקים בשטויות, והזרם מציף אותנו.

כמו שכתב גיא בכור בנושא זה לפני שנים יהיה פה צונאמי. ובכן הצונאמי פה.

אפשר לדעת מדוע לא סוגרים את הגבול עם מצרים?

מי אחראי לכך ששם פרוץ?

במדינה מתוקנת האחראי לכך היה מועמד לדין!

כל מי שמתעסק עם יישוב הפולשים מאפריקה בארץ ומיסודם פה עובר על החוק ומרוויח מכך כסף. יש להעמיד אותם לדין על שהם עוברים על החוק.

ומדוע לא עוצרים וכולאים את כל הבדואים שמכניסים אותם לשטח מדינת היהודים? המשטרה יודעת בדיוק מי הם הבדואים שמנהלים את התעשייה הזאת ולא עושה להם דבר.

האם מישהו בכלל לוקח את התוצאות בחשבון מלבד הציבור הרחב שנאנק מהגניבה של המדינה?

מדינות אירופה אינן מרשות לספינות הפולשים מאפריקה להתקרב למים הטריטוריאליים שלהן גם אם הם טובעים.

אבל כשהפולשים יאשימו את מדינת ישראל בגזענות ועוד, מדינות אירופה תמחאנה כף.

עכשיו לטענה של אנשים פה, שהם מסכנים, ושאנחנו היינו בשואה.

הפסיקו עם התעמולה הזולה הזאת.

זאת בסך הכל שטיפת מוח של אנשים כמו אהרון ברק שתומך במדינת כל אזרחיה במקום מדינת היהודים ותו לא.

אנשים כאלה והטיעונים שלהם חייבים להיפגש עם האוזניים החרשות שלנו.

אין עם אחד נוסף בעולם שעמד במצבנו כאשר לא היתה לנו טריטוריה וכל השערים היו סגורים. אין. לכן ההשוואות לשואה הן בלתי לגיטימיות לחלוטין!!! הפסיקו.

אפריקה היא יבשת ענקית ואחת העשירות ביותר במכמנים ובאוצרות טבע ומים.

לכל הפולשים המנסים להציג את עצמם כפליטים יש מדינות רחבות ידיים.

יואילו לחזור לארצותיהם, ללמד את ילדיהם את שפותיהם ואת המנטליות והתרבות שלהם, ולשנות שם את המשטרים או את מה שהם רוצים לשנות.

לשם כך יש להם מדינה וארץ.

חובה מוטלת על כל אחד להילחם בארצו על הדברים שהוא רוצה לשנות, ולא לפלוש לשיטחם של עמים אחרים.

מכל מקום, כל הבאים ממצרים היו שם במחנות פליטים של האו"ם וקיבלו שם את הנדרש על מנת לשרוד.

הפלישה לישראל נמשכת ומתגברת כיוון שהם למדו לדעת שהם לא יפגשו פה שום גורם שיעשה משהו בנידון.

הכל בגלל פסיקה הזוייה של בייניש, וכמה פוליטיקאים טיפשים שמקבלים מאיתנו משכורות עתק ולא ממלאים את תפקידם וחובתם לשמור על מדינת ישראל, תושביה והאינטרסים העליונים שלה.

הכנסת קיימת על מנת לחוקק את החוקים הנדרשים.

לא בייניש מחוקקת ולא היא תקבע לנו מסמרות במדינתנו. הכנסת היתה צריכה כבר עם התגברות התופעה לבטל את חוק כבוד האדם וחרותו, ואת פסק הדין - החזרה חמה, ולהשיבם למצרים באוניות, לנמל בטוח שם יקבלו אותם כוחות האו"ם האחראיים על מחנות הפליטים במצרים בהם שוהים 3 מיליון פליטים אפריקנים.

כל עוד הם לא הגיעו לקיסריה, אין סיכוי שביבי יפעל לסילוקם מהארץ!

איום פצצת האטום האיראנית ואיום המסתננים - חד הם!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=138444

*****

לעיון נוסף:

כך ניתן לפתור את בעיית ההסתננות מבלי שהמסתננים ייפגעו

מדוע להחזירם לארצותיהם, ולאפשר למקהלת תעשייני זכויות האדם להשתולל בגיבוי בג"צ? אם ישראל תחזירם למצרים באוניות שתעגונה בנמל מצרי מסודר בו יחכו למוחזרים אנשי או"ם המוצבים שם במחנות פליטים, לא תישקף להם שום סכנה.

הטענה של בג"צ שמנע החזרה חמה באמצעות פסק דין שנשען על החוק המחורר כגבינה שוויצרית - חוק כבוד האדם וחרותו - היתה, שמסוכן להחזירם למצרים.

אבל אם ישראל תחזירם למצרים באוניות שתעגונה בנמל מצרי מסודר, ושם יחכו למוחזרים אנשי או"ם המוצבים שם במחנות פליטים, לא תישקף להם שום סכנה.

תחת חסות אנשי האו"ם הם יועברו בחזרה למחנות הפליטים במצרים, שם דואג האו"ם לכל מחסורם.

ידוע שפליט יכול להיחשב רק מי שברח ממדינתו למדינה הגובלת עימה.

במצרים יש מחנות ענקיים של האו"ם המפרנסים ומאכלסים את הפליטים מאפריקה.

מצרים מקבלת עבורם מימון מהאו"ם, והארגון דואג להם ומגן עליהם מכל סכנה.

לכן יש להחזירם למצרים בצורה בטוחה ומוגנת, רק באוניות והיישר לידי כוחות האו"ם המוצבים שם!

לישראל הם הסתננו ממצרים, ומצרים היא הכתובת אליה הם צריכים להיות מוחזרים באופן בטוח שלא מסכן אותם.

רק החזרה באוניות היישר לידי אנשי האו"ם גם בטוחה לחלוטין, וגם הדבר היחיד ההגיוני לעשותו.

אין זה תפקידה של המדינה להתעסק עם כל מסתנן באופן פרטני, או לשבור את הראש מה לעשות איתם.

הם חוסי האו"ם במצרים, ולשם יש להשיבם לטיפולו של הארגון הזה.

במקביל חייבת מדינת ישראל להחזיר את כוחות מג"ב לגבול עם מצרים, שכן רק למג"ב יש גם סמכויות שיטור שלחיילי צה"ל אין.

בישראל אין על פי האמנות הבינלאומיות אפילו פליט אחד.

ביבי הודה לפני כמה ימים שאין לו מושג בתחום המשפטי.

כנראה שהוא הוטעה לחשוב שבישראל יכולים להיות אפריקנים במעמד ובהגדרה של פליטים.

חובה לעדכן אותו שמאחר ואנו לא גובלים עם מדינות אפריקה, אין אפשרות שממדינות אלה יהיו בישראל אנשים במעמד של פליטים.

רק במצרים הם יכולים להיות במעמד של פליטים, ולשם יש להחזירם באוניות, היישר לידי כוחות האו"ם, שיגנו עליהם ויעזרו להם בנושא הפליטות שלהם.

ישראל אינה הכתובת לפליטות אפריקנית.

**

חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן

המלצות המשרד עומדות בניגוד לדו"חות של האו"ם, ארגוני סיוע ועדויות של אזרחים, שלפיהם הלחימה והמצב ההומניטרי במדינה עלולים להוביל לאסון

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1708042

***

לעיון האשכול:

ילדי זרים,מסתננים,מהגרים ושבחי''ם - הביתה!

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#269

*****

על מחנות הפליטים של האו"ם במצרים:

מאת ד"ר גיא בכור:

"במצרים נמצאים כעת כ- 3 מיליון פליטים סודנים, רובם מוסלמים, אשר בעצם הימצאותם במצרים לא נשקפת להם עוד שום סכנת חיים. הם אינם נרדפים. האיחוד האירופי, האו"ם ומדינות נוספות מממנים את שהייתם במצרים עד להתייצבות המצב בארצם.

כל הסודנים והאפריקנים בכלל, המגיעים לשיראל מחפשים דבר אחד: איכות חיים, עבודה והשתקעות בישראל.

באותו דיון בכנסת העיד על המצב הקשה פליט מסודן בשם טומה קרנוב השוהה בארץ כבר 11 שנים. איש לא טרח לשאול בעניין הריבונות הישראלית כיצד הוא שוהה באופן לא חוקי כבר 11 שנים בישראל. השיטה: בתחילה מגיע חלק מהמשפחה ואחר כך מבקשים איחוד.

איש לא העלה טיעון חשוב נוסף: כמה מן ה"פליטים" הללו עובדים עבור אירגוני מודיעין של מדינות באיזור? כמה קל למודיעין של מצרים, איראן, או של כל מדינה אחרת להזרים מאות אנשים היישר למדינת ישראל אשר מפזרת אותם בכל חלקי הארץ.

הדיון כרגיל נגמר ללא תוצאות.

הכל דיבורים.

יש לזכור: איש מהם לא היה נרדף במצרים, כך שהשיקול המוסרי כלל אינו רלוונטי כאן. חיי כולם בטוחים במצרים, במימון בינלאומי. כך מצרים גם מרוויחה מימון עבורם וגם מאפשרת להם לברוח לישראל.

...ואיפה מדינות ערב בכל העניין הזה?

ואצלנו מהומת יהודים בין הצבא, המשטרה, משטרת ההגירה, משרד הפנים, משרד המשפטים ואירגוני "זכויות האזרח". רוצים לדעת כמה מטפלים אצלנו בעניין, ואיש בעצם אינו מטפל? הנה רשימה חלקית מפרוטוקול הדיון בכנסת:

רוית טופול, מרכזת אכיפה, משרד הפנים

עו"ד שרה ליפשיץ שאול - הלישכה המשפטית, משרד הפנים

יוסי אדלשטיין, יחידת האכיפה - משרד הפנים

עו"ד יוכי גנסין - משרד המשפטים

אביחי בן חמו - סגן מפקד בית סוהר קציעות - שירות בתי הסוהר

דניאל מרון, מנהל מחלקת אירגונים בין לאומיים, משרד החוץ

תימור בלן, פצ"ר, עוזר משפטי, משרד הבטחון

אסף הראן, מפצ"ר, קצין פניות

גלעד נתן, מרכז הממחקר והמידע, הכנסת

איילת זליג תישלר, עוזרת למנהל הועד היהודי האמריקני

איתן שווארץ, הועד למען פליטי דרפור

סיגל רוזן, הועד למען פליטי דרפור

מיכאל בבלי, נציג נציבות האו"ם לפליטות

שרון הראל, נציגת נציבות האו"ם לפליטות

עו"ד בנימין שטיינברג, לישכת עורכי הדין

עו"ד יעל גויסקי, לישכת עורכי הדין

עו"ד יפעת בויאר, המועצה לשלום הילד

ריטה צוקהירה, מנהלת מקלט לפליטים

נטע שלזינגר, סטודנטית באוניברסיטה העברית

ענבל לקמן, סטודנטית באוניברסיטה העברית.

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=386

ובינתיים השטפון גובר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=335050

*****

קטע קטן מתוך מאמר של ד"ר גיא בכור על הקרב הדמוגרפי:

המהגרים מאפריקה הם בעייתה העיקרית של ישראל, שכן מספריהם ממשיכים להתעצם.

אירגוני "זכויות האדם" קלטו כבר לפני כמה שנים שמהערבים והפלסטינים לא תסופק תאוותם לחסל את ישראל היהודית - ציונית, ולכן הם מייבאים עכשיו שחקני חיזוק מוסלמים מאפריקה, מדריכים אותם, שומרים עליהם, וממשלת ישראל, משטרת ישראל, ומערכות המינהל שלנו חסרות אונים. אנחנו חסרי אונים.

הגיע הזמן לבלום את האיום הזה פרי ידינו!

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1684

מטרת אירגוני זכויות האדם היא לשנות את הדמוגרפיה במדינת ישראל:

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1495








            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי כ''ו באייר תשע''ב    09:03   18.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. שביתת העובדים הסוציאליים והפצת נתונים שיקריים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.05.12 בשעה 09:06 בברכה, ליה
 
שביתת העובדים הסוציאליים היא חלק ממזימה של השמאל לקעקע את הממשלה הימנית.

מאז נבחרה ממשלה בלי השמאל, המצליחה מבחינה כלכלית לתפעל את המשק בלי פשיטת רגל וזעזועים הרסניים, ובלי חסמים בולשביקים, אנו עדים כל בוקר לשביתה רעשנית חדשה, המקודמת היטב על ידי התקשורת השמאלנית המגוייסת.

ההפגנות של העובדים האלה שרקדו וקפצו עם שלטים שניכר היה בהם שמישהו בעל מימון בלתי מוגבל ייצר אותם בסרט נע ובמוקפדות של עשירים, ולא בצורה ספונטנית של עובדים עניים קשי יום, חשפו שזו מזימה.

הקרן לישראל חדשה באמצעות אירגוניה - שליחיה - כספיה - כספי ה- CIA וממשלות זרות ובוחשות פה, עומדת מאחורי הייצור ההמוני של השלטים המוקפדים והיקרים והאחידים האלה, כמו גם מאחורי החולצות האדומות החדשות והאחידות של המפגינים ה"מסכנים" האלה.

מפגינים אלה משמשים כלי משחק בידי אירגונים הממומנים בכסף זר הבוחש בתוך הפוליטיקה הפנימית שלנו.

כל השביתות האלה הן שביתות בהזמנה.

מיד כשמסתיימת שביתה, תופסת את מקומה שביתה מתוזמרת שמאל אחרת.

הכל חלק ממסע מתוכנן לחיסול זכותנו על הארץ.

כמה עמוק חדרו כספים זרים להתנהלות הפוליטית.

ולמרות זאת מונע ביבי הקמת ועדת חקירה למימון הזר השוטף את הארץ וזורם כנהר לכיסי אנשי הקרן הזרה הסוכנת האמריקנית.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139042

* יורם שפטל מציג נתונים היום בתוכניתו על השביתה והמשכורות:

שפטל: "שביתת העובדים הסוציאלים משמשת כר פורה להפצת נתונים שיקריים לגבי שכרם, המופצים על ידי המחבלים התקשורתיים".

שפטל מציג את המספרים האמיתיים!

האזינו:

10/03/2011 / 1251

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFELDG&c41t4nzVQ=KL

החל מדקה 1:07

החל מדקה 1:07

קבלו נתונים על משכורות העובדים הסוציאליים.

90% מהעובדים הסוציאליים מועסקים על ידי הממשלה והרשויות ומשכורותיהם הממוצעות הן על סך 10.000 ש"ח,18.000 ש"ח.

המועסקים על ידי עמותות פרטיות מהווים רק 10% מהעובדים הסוציאליים במיגזר הציבורי.

מרוויחים יותר מפי שתיים מהשכר הממוצע במשק!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי כ''ו באייר תשע''ב    10:17   18.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. נתניהו חבר ב- CFR ''המועצה ליחסי חוץ'' של ארה''ב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.05.12 בשעה 10:23 בברכה, ליה
 
אם היו אומרים לכם שראש ממשלת ישראל הוא חבר במועצה ליחסי חוץ של ארה"ב ה- CFR הייתם מאמינים?

שמו של בנימין נתניהו מופיע ברשימת החברים שמפרסמת המועצה ליחסי חוץ באתרה.

איש מאיתנו לא יודע מה לו ולמועצה כזו?! האם זה מה שמסביר את נאום בר-אילן הנוגד לחלוטין את עמדות הליכוד?

CFR הוא הארגון ליחסי חוץ של ארה"ב, בו חברים בין היתר הנרי קיסינג'ר וזביגנייב בז'יז'ינסקי שקרא לנשיא ארה"ב להפיל את מטוסי צה"ל בדרכם להפצצה באירן.

הקישור לאתר הרשמי של ה- CFR המפרסם את רשימת חבריו:

http://www.mega.nu:8080/ampp/roundtable/CFRL-Rlist.html#N

ביבי הוא חבר מס. 2804 ב-CFR.

2804.NETANYAHU BENJAMIN,, 1988 annual rpt

רשימת החברים הכוללת את נתניהו בנימין:

http://www.mega.nu:8080/ampp/roundtable/CFRL-Rlist.html#N

http://rotter.net/forum/gil/21574.shtml

ומה אתם יודעים על המועצה האמריקנית ליחסי חוץ?

Council of Foreign Relations -CFR

המועצה ליחסי חוץ – המועצה נוסדה בשנת 1921 בארה"ב כהתפתחות טבעית מתוך 'קבוצות השולחן העגול'.

המועצה מתפקדת כ"צוות חשיבה" בנושאים פוליטיים, כלכליים וביטחונים הנוגעים לארה"ב ולכלל העולם.

"המועצה" נחשבת על ידי רבים כגוף בעל ההשפעה הגדולה ביותר על
הפוליטיקה העולמית. המועצה צמחה מתוך גוף בשם "החקירה" בן כ 150-מומחים בתחומים הרלוונטים לייעוץ לנשיא וודרו ווילסון באשר לנושאים הקשורים ליציאתה של ארה"ב ממלחמת העולם הראשונה לאחר 1918.

למעשה צמחה המועצה ונשלטה עם הקמתה על ידי ג'י.סי.מורגן, מעשירי הבנקאים הבינלאומים בעולם, במשותף עם משפחת רוקפלר.

מאז הקמתה היתה המועצה פתוחה לבני כל הדתות, והגזעים (כולל יהודים וכושים), אך לא לעירוב מינים (נשים לא היו חברות במועצה בשנותיה הראשונות).

עיקר פעילות "המועצה" מוכוונת על ידי גוף פנימי למועצה הנקרא "תוכנית הלימוד של דוד רוקפלר" ונשלט כמובן על ידו.

כיום מונה המועצה כ- 4,300 חברים, חלקם גם מישראל.

חלקם של החברים חסויים ובוודאי שדיוני המועצה נשמרים תחת מעטה סודיות כבד. למועצה אתר אינטרנט משלה וכן מוציאה באורח קבע דו-ירחון לעניני פוליטיקה, פיננסים וביטחון.

התיזה של המועצה להשגת שלטון עולמי, נוסחה על ידי 'קולונל' האוס, מיזמי ההתארגנות הזו בראשית המאה העשרים, שטען שיש ליצור משברים עולמיים, ולהציע להם את הפתרון המועדף על ידי חברי המועצה.

מבחינתם התוכנית להגברת השליטה הממשלתית על אמצעי הפיננסים והייצור של הלאום תבוצע תוך שחברי המועצה 'מוכרים' את הרעיון לציבור באמצעות התקשורת הנמצאת בשליטת המועצה, ומשכנעים את הציבור כי הפתרון המוצע (ממשלה עולמית בעלת סמכויות נרחבות), הוא המחיר הסביר שיש לשלמו, על מנת להסיר את עקבות המשבר מעל האומה, והשלום העולמי. (קשה להמנע מקשר אסוציאטיבי בין המשבר הכלכלי העולמי האחרון והשתלטות הממשלות על נכסים אסטרטגים בכל רחבי העולם).

על מנת להרחיב ולהעמיק השפעתה / שליטתה של "המועצה" על קובעי המדיניות העולמית, הקימה המועצה מכון מחקר רב מוניטין הצועד יחדיו עם המדיניות המוצהרת והנסתרת של "המועצה".

מכון המחקר של המועצה נוקט בצעדים הבאים על מנת להפיץ משנתו בין קובעי המדיניות האמריקנית: פרסום ספרים ומאמרים של חוקרי המכון, כנסים וסדנאות, הופעות בפני בית הנבחרים והסנאט, מינוי חוקרי המכון לתפקידים רשמיים.

נוסיף כי האמצעי המוצלח ביותר אשר מופעל על ידי "המועצה" והמכון המסונף אליה הוא בפשטות רכישת אותם מקבלי החלטות ובעלי השפעה כחברים מן המניין "במועצה", ובכך מובטח כי הוראות בכירי "המועצה" תבוצענה.

גם כאן קשה להמנע מהקשר הנסיבתי כמו גם העובדתי בנוגע לפעילות "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בראשותו של ד"ר כרמון, ותרחיש פעולותיה של "המועצה ליחסי חוץ" האמריקנית (עולמית).

הקורא מוזמן לעקוב אחר המשבר הבינלאומי הבא שאמור להתפתח (איראן, אפגניסטאן, פקיסטאן וצפון קוריאה), תחת משמרתו של הנשיא באראק חוסיין אובמה והדרכים המוצעות לפתרונו.

למותר לציין כי אובמה כמו גם ג'ורג' בוש לפניו הינו חבר ב'מועצה ליחסי חוץ' כמו באירגונים נוספים כגון ה'בוהמיין גרוב'.

הנוסחה של קולונל 'האוס' מתארת את הדרך להשתלטות ממשלה עולמית כ"לחץ מלמעלה" (אלו המממנים – הבנקאים הבינלאומים ומקבלי ההחלטות בממשל, חברי "המועצה"), ו"לחץ מלמטה" (על ידי אירגונים אנרכיסטים לא ממשלתיים הממומנים נכבדות על ידי קבוצות "הלחץ מלמעלה" כגון: אס.די.אס., ואיי.די.ואיי., הפנתרים השחורים, 'קומון קוז – "המטרה המשותפת"), אשר ישכנעו, בדרך האלימינציה וחוסר חלופות אחרות לכאורה, את הציבור, בנחיצות ממשלה עולמית חזקה, כאשר תהליך זה יחל מהטלת משטר צבאי תחילה.

עמוד 27

"לחץ מלמטה" הינו הפשע ברחובות, אנרכיה מתוזמנת ומומרצת על ידי מימון חברי "המועצה", שילהוב יצרים של קבוצות שמאל קיצוני המאמינות כי הן פועלות כנגד הממסד, אך למעשה משמשות כ'אידיוטים מועילים' בידי "המועצה", אשר פעילותם תפחדנה את האדם ברחוב.

ומנגד ה"לחץ מלמעלה" דהיינו, איום גרעיני או כאוס גלובלי ההולך ומתעצם על שלום העולם.

כנאמר, הפיתרון המוצע לאיומים "מלמעלה ומלמטה" יובא ויאומץ כפיתרון הממשלה העולמית הטוטליטרית.

הרוח החיה מאחורי המועצה מאז ייסודה ועד ימינו היא משפחת רוקפלר האמריקאית שהיא מממוצא גרמני.

היא אחת מהמשפחות העשירות בארה"ב, שעשתה את רווחיה העצומים מעסקי הנפט בסוף המאה ה- 19, בעיקר באמצעות "סטנדרד אויל", החברה שהיתה ידועה אז בתור מונופול, והיום פועלת תחת השם "אקסון מובייל".

המשפחה מתעסקת בעיקר בתעשייה, בנקאות ופוליטיקה.

כל עסקי המשפחה מנוהלים בידיהם של כ- 150 מבני המשפחה, באשר קשרי דם מהווים נדבך חשוב בעיסקי משפחה זו כמו בכל ההתארגנויות המתוארות בפרק זה.

דוד רוקפלר התבטא בנאום פומבי כדלקמן: "יש החושבים כי אני ומשפחתי מעורבים באינטרנציונליזם ובקשירת קשר עם גופים אחרים בעולם על מנת לבנות מבנה אקונומי ופוליטי יותר מאוחד, עולם אחר אם תרצו. אם זו האשמה, אזי אני מודה באשמה וגאה בכך".

יש לציין כי הראשון שהשתמש בהקשר מעשי במושג "סדר עולמי חדש" היה אדולף היטלר בכוונו לכך כי גרמניה הנאצית היא שתוביל "סדר עולמי חדש" לאחר מלחמת העולם השניה.

המונח "סדר עולמי חדש" שגור ביותר בפיהם של דוד רוקפלר (הגרמני) וחברים אחרים מ"המועצה ליחסי חוץ".

באותו הקשר יש לציין את פילוסופיית הזרם "האיאוגני" או תורת האיאוגניקה", מונח שהוטבע על ידי החוקר פרנסיס גלטון בשנת 1883 בספרו "הכשרון האנושי", הגורסת כי על נוהיה להשביח את הגזע האנושי תוך התערבות ברביה והתורשה האנושית. "האיאוגניקה" שואפת להשבחת הגנטיקה האנושית ולהפיכת המין האנושי ל"טוב" יותר מהדורות שקדמו לו.

באם נשמעים הדברים מוכרים לקורא הממוצע, זה לא בכדי. "תורת האיאוגניקה" שימשה הבסיס לחוקי נירנברג בגרמניה הנאצית ול"תוכנית אוטנסיה" במסגרתה הומתו או עוקרו מאות אלפי חולים כרוניים וחולי נפש במהלך שנות השלטון הנאצי בגרמניה. כמובן שהניסויים המחרידים בבני עמנו במחנות ההשמדה נבעו ונסמכו כולם על התורה האיאוגנית.

במהלך שנות השלושים למאה הקודמת תרמה משפחת רוקפלר את הסכומים הגבוהים והמשמעותיים ביותר להקמת "המכון לרפואה על שם קייזר וילהלם" בגרמניה, אשר כלל בתוכו את המכון לפסיכיאטריה, חקר המוח והכימיה כמו גם לכ- 30 מכונים נוספים במסגרת מכון קייזר וילהלם. בין המכונים הללו חשוב לציין את "מכון קייזר וילהלם לתורשה, אנתרופולוגיה ואיאוגניקה", שנתן ביסוס לתורת הגזע הנאצית ולטיהורי הגזע שהינחו את היטלר במסעי הרצח שלו.

בתקופת המלחמה קיבל "המכון לרפואה של קייזר וילהלם" חלקי גופות ושאר אברי אנוש ישירות מד"ר מנגלה.

על מנת לסבר את האוזן מיהו ומהו זה העומד מאחורי כל פעילות "המועצה ליחסי חוץ" נביא דברים נוספים בשם אומרם, דוד רוקפלר:

"צריך לייצב את כמות האוכלוסין בעולם וזאת ייעשה וינוהל באופן המיטבי בידי חברות פרטיות".

לטעמו של רוקפלר הרי חייבת להיות מוקמת ממשלה עולמית בה יככבו בעלי הון פרטיים ואוליגרכים פיננסיים, פוליטים וביטחונים, אשר לא יידרשו לבחירות חוזרות משמונו לתפקידם. אלה יוחלפו על ידי מועצה של בעלי הון, בינם לבין עצמם, ללא מעורבות כלשהי של המוני הפלבאים ברחבי העולם.

האוכלוסיה העולמית "תצומצם" לכמיליארד נפש בכל רחבי העולם.

ההמונים יהוו את כוח העבודה הזול והזמין אשר יעמוד לרשות הממשלה העולמית בכל אשר תיפנה או תחפוץ.

המשפחה בניצוחו של דוד רוקפלר הינה גם הרוח החיה מאחורי מועדון ה"בוהמיין גרוב" שתיאורו הלא מחמיא מובא בהמשך.

עיון בקובץ העובדות לעיל ולאור המימון האדיר לו זכו הנאצים מעושר המשפחה לפני ובמשך מלחמת העולם השניה, מעלה את ההשערה כי במקרה זה, כמו גם בהקשר המהפיכה הקומוניסטית, הנאצים שימשו כ"אידיוטים המועילים" של משפחת רוקפלר (הגרמנית - אמריקנית).

המועצה פועלת לפי תוכניות סדורות, ואחת מהן היא ריכוז השליטה באמצעי התקשורת האמריקנים בידי קבוצות ההולכות ותופחות כמו גם מתמעטות בהתאמה, רובן ככולן נמצאות בשליטת חברים באירגון "המועצה ליחסי חוץ" ומתואמות באורח הדוק ביניהן (ראה דיאגרמה מצורפת).

בשנת 1983 עדיין היתה התקשורת האמריקנית נשלטת בידי 50 חברות, בעוד שבשנת 2004 הצטמצם מספר זה ל- 5 בלבד.

עמוד 28

הדבר מלמד על המגמה המובלת בידי "המועצה ליחסי חוץ" לשליטה גורפת בידי חברות פרטיות מעטות (החברות במועצה כמובן), בכל הנוגע לחיי האזרחים בעולם, בעידן המודרני.

על העיתונים הנמצאים בשליטה מוחלטת של חברי "המועצה" נמנים העיתונים, ובתי ההוצאה והשידור המשפיעים ביותר על הפוליטיקה האמריקנית, האירופית כמו גם הבינלאומית כגון:

'וושינגטון פוסט',

'הניו-יורק טיימס',

'לוק',

'פורצ'ן',

'לייף',

'טיים',

'מק גריו היל',

'טריביון',

'גארדיאן',


'הארלד',

'שוסטר אנד סימון',

'ראנדום האוס',

'הארפר',

סי.בי.אס.,

אנ.בי.סי.,

'וייקינג פרס',

'מקמילן' ועוד מאות אחרים.

נטען כי כל ראשי הממשלה במדינת ישראל של סוף שנות התשעים כולל קודמו של בנימין נתניהו היו והינם חברים ב"מועצה ליחסי חוץ".

מאידך, ידוע היה כי הנשיא ג'והן פיצ'ג'רלד קנדי סירב להיות חבר
ב"מועצה" ובכך שמר על קו עצמאי משלו אשר במרבית המקרים נגד חריפות את קו "המועצה". כל קישור להירצחו ולעובדה זו הינו על אחריות הקורא בלבד.

גם אם אין הוכחות בדוקות, הרי שהעימות בין חוסיין אובמה האמריקני לבין ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו מעיד לכאורה כי גם נתניהו אינו משמש חבר באירגון "המועצה ליחסי חוץ", והדבר עומד כמובן לזכותו.

להלן רשימה מייצגת חלקית של הקונגלומרטים, ומנהליהם כמובן, החברים ב"מועצה ליחסי חוץ":

• ABC News • Alcoa • American Express • AIG • Bank of America • Bloomberg L.P. • Boeing • BP • CA, Inc. • Chevron • Citigroup • Coca-Cola • De Beers • Deutsche Bank • Duke Energy • ExxonMobil • FedEx • Ford Motor • General Electric • GlaxoSmithKline • Google • Halliburton • Heinz • Hess • IBM • JPMorgan Chase • Kohlberg Kravis Roberts • Lockheed Martin • MasterCard • McGraw-Hill • McKinsey • Merck • Merrill Lynch • Morgan Stanley • Motorola • NASDAQ • News Corp • Nike • PepsiCo • Pfizer • Shell Oil • Sony Corporation of America • Tata Group • Time Warner • Total S.A. • Toyota Motor North America • UBS • United Technologies • United States Chamber of Commerce • U.S. Trust Corporation • Verizon
• Visa

עיון ברשימה, תוך שהקורא מצויד בתובנות האפשריות הנובעות מהאמור בפרק זה, מבהיר ללא קושי מדוע הדברים קורים בעולמנו למרות שלא אמורים הם לקרות. החבורה לעיל מאגדת בתחומה מאות ביליוני, אפשר אף טריליוני דולרים של עוצמה פיננסית, וכמובן עוצמה פוליטית הנגזרת ממנה.

עמוד 29

חשוב לציין את שמות האנשים הנמצאים במעגל המייעצים והיועצים הקרוב כיום לבאראק חוסיין אובמה. יתבונן וישפוט הקורא בעצמו. נראה כי חברי "המועצה ליחסי חוץ" מוודאים כי אובמה יתנהג "כשורה", גם אם הוא עצמו חבר "המועצה":

זביגנייב בז'ז'ינסקי – חבר "המועצה ליחסי חוץ", "הועדה התלת צדדית" ו"בילדרברג".

אנטוני לייק – פעיל "המועצה ליחסי חוץ" ואחד מאנשי "הפרוייקט למאה אמריקנית חדשה".

ריצ'ארד קלארק – פעיל ב"מועצה ליחסי חוץ".

איבו דאלדר – פעיל "המועצה ליחסי חוץ" ו"הפרוייקט למאה אמריקנית חדשה".

דניס רוס – חבר המועצה ליחסי חוץ", "הועדה התלת צדדית", ו"הפרוייקט למאה אמריקנית חדשה".

לורנס קורב – חבר "המועצה ליחסי חוץ".

ברוס ריידל – חבר "המועצה ליחסי חוץ".

סטפן פלין – חבר "המועצה ליחסי חוץ".

מדלן אולברייט – חברת הדירקטוריון של "המועצה ליחסי חוץ".

מירב החוקרים העוסקים במעקב אחר פעולות "המועצה ליחסי חוץ" תמימי דעים כי זה הגוף המוניטרי אשר איפשר את קיום המהפיכה הקומוניסטית בברית המועצות.

יתרה מזו, לפי עדותו של לנין הרי ללא מימונם האדיר של "הבנקאים הבינלאומיים" המהפכה הקומוניסטית לא היתה שורדת והיתה מתרסקת כמגדל קלפים.

המממן העיקרי (כ- 20 מיליון דולר של אז – מיליארדים היום היה "יעקב שיף" מחברות הבנקאות הגדולות של הזמן ההוא, וחבר "המועצה". העדות לכך ניתנה על ידי נכדו בשנת 1949 בראיון ל"ניו-יורק אמריקן ז'ורנל".

מממנים נוספים של הפעילות הקומוניסטית היו: מקס וורבורג עבור הקומוניסטים הגרמנים, ואלפרד מילנר (מייסד "אגודת השולחן העגול"), יחדיו עם סר ג'ורג' ביוכנן בעבור הקומוניסטים האנגלים.

זאת אף זאת, גרמניה הנאצית לא היתה יכולה לפתוח במלחמת העולם השניה ללא מימון כבד של חבורת "הבנקאים הבינלאומים" החברים ב"מועצה ליחסי חוץ".

המימון נעשה באמצעות בנק מנדלסון מאמסטרדם, הולנד, הנשלט על ידי אמ. וורבורג ומאוחר יותר באמצעות בנק ג'י. הנרי שרדר וסניפיו בפרנקפורט, לוזאן ופריס.

המימון האדיר שזרם לבנקים הגרמנים ערב מלחמת העולם השניה, איפשר לנאצים ולרוסים יחדיו לחסל (לרצוח) כ- 80,000,000 נפש משך המלחמה העולמית השניה, ולהעמיד, אכן כן, את העולם על סיפו של 'סדר עולמי חדש'.

"וועידת סן-פרנסיסקו" שהתכנסה בשנת 1945 לשם הקמת מוסד האומות המאוחדות כללה 74 מחברי "המועצה ליחסי חוץ" ביניהם היו גם מספר סוכנים סמויים סובייטים חשובים אשר נימנו על חברי המועצה.

הרעיון להקמת האו"ם נהגה עוד בשנת 1940 על ידי "הועדה לבעיות שלאחר המלחמה" אשר אויישה רובה ככולה על ידי חברי "המועצה".

יצויין כי הועדה נתכנסה עוד לפני כניסת ארה"ב למלחמה, עובדה היכולה לרמז על מעורבות הקבוצה בפרוץ המלחמה העולמית השניה ועל החתירה של חבריה להקמת ממשלה עולמית טוטליטרית.

אפשר וחיוני להביא דברים בשם אומרם, של אותם אנשים בעלי השפעה ש"היו שם" וחזרו לספר את שראו עיניהם ונקבעה דעתם אודות מעצבי "הסדר העולמי החדש". ברי כי יהיה מופרך בתכלית לחשוד באישים להלן כי מטרתם היא ליצור פניקה או לתמוך בתאוריות קונספירציה:

עמוד 30

בנימין ד'יזראלי – (שלנו) ראש ממשלת בריטניה במאה התשע עשרה: "העולם נשלט על ידי אנשים שונים בתכלית ממה שמדמיינים אלה שלא נמצאים מאחורי הקלעים".

ג'יי אדגר הובר – ראש האף.בי.איי. לשעבר: "האדם הופך לנכה בהיפגשו עם קנוניה כל כך ענקית, שהוא אינו יכול להאמין כי אכן היא קיימת".

פרנקליו דילאנו רוזוולט – נשיא ארה"ב לשעבר: "דבר לא קורה בטעות בפוליטיקה, אם משהו קרה, אתה יכול להיות סמוך ובטוח כי הדבר תוכנן כך".

ג'ון פיצ'ג'רלד קנדי – נשיא ארה"ב לשעבר (נרצח, והשאלה מי עומד מאחורי רציחתו לא נפתרה. אפשר ויש להפנות שאלה זו לעבר הסי איי. איי.). חשוב לציין כי קנדי לא היה חבר בהתארגנות "הסדר העולמי החדש" ואף התנגד נחרצות לדרכו של אירגון ה'אילומינטי': "אנו מתמודדים מסביב לעולם עם קנוניה ענקית וחסרת רחמים, המסתמכת בעיקר על אמצעים סמויים להרחבת השפעתה, על הסתננות במקום פלישה, על הסתה במקום בחירות, על הפחדה במקום רצון חופשי, על גרילות בלילה במקום צבאות ביום. זו מערכת שגייסה אמצעים אנושיים וחומריים עצומים לצורך בנייתה של מכונה מתקתקת ויעילה המשלבת מבצעים צבאיים, דיפלומטים, מודיעיניים, מדעיים ופוליטים".כך ג'ון קנדי.

אלברט איינשטין – מדען: "למעמד השולט יש את בתי הספר והתקשורת תחת האצבע. עובדה זו מאפשרת לו לשלוט ברגשות ההמונים".

תיאודור רוזוולט – נשיא ארה"ב לשעבר: "מאחורי הממשלה הרשמית, המדומה, יושבת לה ממשלה בלתי ניראית שאינה שומרת אמון ואינה לוקחת אחריות על מעשיה כלפי העם".

דוד רוקפלר – בנקאי אמריקני וראש "המועצה ליחסי חוץ" ,או שמא נכנהו ללא כל אירוניה, "נשיא תבל": "אנו עומדים על סיפה של טרנספורמציה גלובלית. כל שאנו צריכים הוא את המשבר הגדול הנכון והאומות יקבלו את הסדר העולמי החדש".

ג'ימס וורבורג – בנקאי אמריקני, יועץ לנשיא פרנקלין דילנו רוזוולט וחבר בכיר ב"מועצה ליחסי חוץ":"בין אם נרצה בין אם לאו, השאלה היחידה היא האם הממשלה העולמית תושג בכיבוש או תהיה לנו 'ממשלה עולמית' בהסכמה".

הנרי קיסינג'ר – שר החוץ האמריקני לשעבר וחבר בכיר במועצה ליחסי חוץ: "היום האמריקנים יחרדו כאשר חיילים של האו"ם יכנסו ללוס אנג'לס לעשות סדר, מחר הם יהיו אסירי תודה. זה יהיה נכון במיוחד אם יאמר להם שישנו איזה שהוא איום חיצוני אי שם, אמיתי או מדומה, אשר מאיים על עצם קיומנו".

האם לאור הדברים לעיל עדיין ניתן לקרוא לאנשי האילומינטי, אנשי "הסדר העולמי החדש" הוזים וחולמים ומעשיהם הינם אך "תיאוריית קונספירציה"?

באם הארזים מתבטאים כפי הנאמר לעיל, מה נאמר אנו, אזובי הקיר?

עמוד 31

קרן קרלייל – קבוצת השקעות סגורה ואקסקלוסיבית, עליה נמנים מעשירי ובעלי ההשפעה בעולם. נוסדה בשנת 1987, בעלת הון עצמי של כ- 85 מיליארד דולר המושקעים ב- 64 קרנות אחרות מסביב לעולם. הקבוצה מהווה את הקצפת בעוגת "המועצה ליחסי חוץ" המאגדת בתוכה עוד קבוצות מגוונות אחרות כדוגמת 'קרן קרלייל'.

שיטת הקרנות בתוך ארגון "המועצה", מאפשרת שמירת סודיות מירבית באשר למטרות וכיווני "המועצה" אשר לא נחשפים לציבור. הקרן עצמה הפועלת כתאגיד פרטי, אינה חשופה ואינה מחוייבת לציבור האמריקני כך שהרכב חבריה והשקעותיה נשאר חסוי. כל שידוע הוא שהחברים נמנים על בעלי העוצמה הגדולה ביותר מבין "הבנקאים הבינלאומים" וראשי הקונגלומרטים התעשייתיים בעולם.

הקבוצה אוחזת בנכסי נדל"ן רבים סביב העולם כמו גם בעלת אינטרסים ממוניים בתעשיות הנשק המרכזיות של ארה"ב. על הקבוצה נמנים בעלי השפעה רבה כגון משפחת בוש, שר החוץ לשעבר ג'ימס בייקר (דוקטרינת בייקר למזרח התיכון, עצמו אנטישמי ונוגד ישראל וותיק, היא המתווה כיום את מדיניות באראק חוסיין אובמה. שניהם חברי "המועצה ליחסי חוץ"), שר ההגנה האמריקני לשעבר פרנק קרלוצ'י ועוד רבים אחרים.

רבים מאמינים כי בכוונת הקרנות האדירות אשר הוקמו על ידי "המועצה ליחסי חוץ" ו"קבוצת בילדברג" כדוגמת "קרן קרלייל", להאדיר הונן באמצעות תיווך של סחורות ושרותים בין מדינות, באמצעות "הבנקאים הבינלאומים" ולא כך.

עשיית הרווחים הינה מישנית לעיקר, והוא ,מטרות השליטה של "הבנקאים הבינלאומיים" במדיניות ובפוליטיקה העולמית.

כל הפעילות המוניטרית של "הבנקאים" נועדה ליצור חובות והתחייבויות של מדינות וגושים לבעלי הבית האמיתיים, אלו "הבנקאים".

משנוצר החוב באמצעות אספקת סחורות ושירותים, הרי הושגה המטרה, דהיינו, המדינה החייבת כפופה מעתה והלאה להוראות והנחיות "הבנקאים הבינלאומיים" בכל האמור למדיניותה והתנהלותה הפוליטית.

משנוצרת השליטה של ההון הזר על השלטון, הרי כפיפות המדינה לבעלי ההון הושלמה ומנוצלת בדרכים רבות ושונות למטרות בעלי הקרנות ("המועצה ליחסי חוץ" למשל), וזאת למשך שנים רבות, כאשר גם מקומו של הרווח המוניטרי העצום אינו נפקד בהמשך.

כאן אם כן טמונה סכנת הגלובליזציה.

...משיוצאים הדברים משליטה וקבוצות ואירגונים חיצוניים וזרים הופכים בעלי הבית האמיתיים על קובעי המדיניות המקומית באמצעות עניבת החנק של החוב הלאומי המוניטרי, הרי שכאן נעוץ כל הרע שאנו מייחסים לגלובליזציה ובדין.

קרן פורד – קרן פורד נוסדה על ידי תעשיין הרכב הנרי פורד 1863-1947. הנרי פורד היה אנטישמי ידוע, הועמד לדין ונאלץ להתנצל על אמירות אנטישמיות פומביות רבות כמו גם בשל הוצאת פירסומים אנטישמיים בוטים.

קרן פורד פועלת מאז השקתה בשנת 1936 כארגון עצמאי, מוסד שאינו למטרות רווח ושאינו ממשלתי. הקרן נותנת מענקים דרך מטה החברה בניו יורק, ותריסר משרדי משנה הפרוסים ברחבי העולם.

בשנת הכספים 2005 היא העניקה 512 מיליוני דולרים ( 512.000.000 )כמענקים עבור פרוייקטים שונים ברחבי העולם, חלק נכבד מהתרומות הועבר לאירגונים לא ממשלתיים בישראל.

קרן פורד אינה אירגון במתכונת האירגונים המתוארים בפרק זה אך ללא המימון והתמיכה אשר קרן זו מעניקה מסביב לגלובוס, לפי תוכנית סדורה, לכל אירגון חתרני קפיטליסטי ומרכסיסטי אשר בסיומו של יום יהווה נדבך נוסף בדרך להקמת ממשלה עולמית טוטליטרית, לא היו מתאפשרים כל אותם זעזועים גלובלים ההופכים את חיי אזרחי העולם לאומללים.

מבקרי הקרן, כמו נשיא אוניברסיטת בינגהמפטון לשעבר, ג'יימס פטראס, ביקרו את הקרן בשל קשרים לכאורה עם הסי.אי.איי, ועל כך שהקרן מהווה למעשה ככסות וכזרועה הארוכה של סוכנות הביון המרכזית האמריקנית ה- CIA, להתערבות חתרנית במדינות שונות סביב לעולם, כמו למשל מעורבות עמוקה ב"תוכנית מרשל" האמריקנית.

בין השאר הועברה עליה ביקורת בשנת 2003 על ידי סוכנות החדשות: "הסוכנות הטלגרפית היהודית", בשל תמיכתה באירגונים לא ממשלתיים שלפי דעתם לקחו חלק בפעילויות אנטישמיות ואנטי ציוניות בוועידה העולמית נגד גזענות שנערכה בשנת 2003 בדרבן.

מתוך:

משנאי החינם בינינו

מהדורה ב' מורחבת

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=140141

*********

אשכול הסדר העולמי החדש

http://rotter.net/forum/gil/21574.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי כ''ו באייר תשע''ב    10:55   18.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. תוקם וועדה של מומחים שתבדוק את המצב החוקי ביו''ש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.05.12 בשעה 11:11 בברכה, ליה
 
את השקר ששטחי יהודה וושומרון הם שטחים "מוחזקים" או "כבושים" מבחינה חוקית כלשהי, הפיץ והשריש השמאל הישראלי.

שטחי יהודה ושומרון אינם שטח כבוש או מוחזק!

יש להקים סוף סוף ועדת מומחי משפט השייכים למחנה הלאומי, שתבדוק, תפרסם, ותעמיד את האמת לרשות העם היהודי.

המצב החוקי הוא לטובת ישראל כפי שמציג החוקר אלי הרץ במחקרו, אותו הוא מעמיד לטובת הדורות הבאים.

יש לקעקע בכל הכוח את השקר וההטעייה הזו, שיצר השמאל ומערכת המשפט הכלואה בציפורניו (כפי שמסביר פרופ' מאוטנר).

תוקם וועדה של מומחים שתבדוק את המצב החוקי ביו''ש!

כפי שקראנו רבות בזמן האחרון וכפי שמציג החוקר אלי א.הרץ, יש לישראל את כל הסיבות החוקיות לסיפוח יהודה ושומרון, ומותר לה לבנות כרצונה בשטחי ארצנו אלה, כמו גם בירושלים המזרחית.

הטענות המושמעות על ידי גורמים עויינים כמו אנשי שמאל ישראלים, אירגוני שמאל ישראליים, שופטים המשליטים דעה מ"טעם", או מנסים ליצור כיוון שייאלץ את ישראל לפעול בדרך מסויימת המתאימה לעמדתם הפוליטית השמאלנית, אנשי או"ם שונים, ערבים, אמריקאים ואירופאים שונים, הטוענים כלפי מדינת ישראל שהבנייה של יישובי יהודים ביו"ש אינה חוקית, ושיישובינו שם אינם חוקיים, אינן אלא הבל שהפיץ השמאל בראשות בג"צ שמאלני בעל אג'נדה שמאלנית. (ע"ע מאוטנר, פוזנר, בורק).

לטענות אלה אין שום בסיס משפטי, ויש לקעקע אותן על ידי הקמת ועדה של משפטני על לא שמאלנים, שתבחן את הסוגייה המשפטית והחוקית לעומקה, ותייצר לנו מסקנה אמיתית התואמת באמת את החוק הישראלי קודם כל, ואת חוקי המלחמה הנוהגים בעולם!

כפי שכתבו משפטנים רבים, כל ההתיישבות היהודית ביו"ש היא חוקית, ולא ניתן לטעון כלפי ישראל שמשהו ממעשיה אינם חוקיים.

להלן: ההיבטים החוקיים של זכויות היהודים

ארץ זו היא ארצי / אלי א. הרץ

המנדט על פלשתינה, ההיבטים החוקיים של זכויות היהודים, עבודת מחקר חשובה לדורות הבאים מול התבוסתנות השמאלנית.

עמוד 17:

ה-"מנדט על פלשתינה" תקף עד היום

המנדט שרד את פירוקו של חבר–הלאומים והוא תקף עד ימינו.

סעיף 80 בכתב ההקמה של האו"ם מכיר במפורש ב"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים.

מנדט זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי — ניתנת — להפקעה להתיישב בכל מקום בפלשתינה, האיזור שבין נהר הירדן והים התיכון, זכות שלא עברה שינוי בחוק הבינלאומי והינה תקפה גם כיום.

ההתנחלויות היהודיות ביהודה, שומרון (היינו הגדה המערבית), חבל עזה וכל ירושלים הינן חוקיות.

בית הדין הבינלאומי לצדק ICJ אישרר את משמעותו ותקפותו של סעיף 80 בשלושה תיקים נפרדים:

1. חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 11 ביולי 1950 בעניין "הסוגיה הנוגעת לסטטוס הבינלאומי של דרום–מערב אפריקה.
33

2. חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 21 ביוני 1971: "כאשר פורק חבר העמים,( raison d’etre בצרפתית: "סיבת הקיום") מטרתן המקורית של התחייבויותיו נותרו על כנן. היות שמימושן לא הותנה בקיומו של חבר–הלאומים, לא ייתכן שייעצר אך מפני שהגוף המפקח פסק מלהתקיים. בית מהדין הבינלאומי לצדק הכיר בעקביות בכך שהמנדט שרד גם לאחר קיצו של חבר–הלאומים".
34

3.חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 9 ביולי 2004 בעניין "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלשתינים הכבושים". במילים אחרות, אין ביכולתו של בית הדין הבינלאומי לצדק וגם לא ביכולתה של האסיפה הכללית של האו"ם לשנות באופן שרירותי את מעמדה של ההתיישבות היהודית כפי שנקבע ב- "מנדט על פלשתינה", שהוא פרי הסכמה בינלאומית שמעולם לא עברה שינוי.
35

מתוך:

ארץ זו היא ארצי / אלי הרץ

http://www.mythsandfacts.com/Conflict/mandate_for_palestine/MandateN%20-%2010-29-07-Hebrew.pdf

לעיון

1.אהרון ברק "שודד ים"

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

באשכול: בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

2.האשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

http://rotter.net/forum/gil/23759.shtml

3.פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל

פוליטיזציה של משפט

פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM&feature=related

להלן התמלול המלא:

קבוצת מלכי הגבעה של השמאל, הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה, וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד, ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר - לבית המשפט העליון - והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה. בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה, והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים. בג"צ הפך למוסד פוליטי.

זה חלק מתהליך.

בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

זה ההסבר הראשון.

ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים, והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם, ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם. המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה, וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה, והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת, והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה, ומצד שני היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים, ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה, ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

בית המשפט העליון לא רק קרוב תרבותית לקבוצה הזאת, ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

יש לי את חופש הביטוי, וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי - לוגיקה של "איים מבוצרים".

כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית, ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול. הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו, ובראש ובראשונה הציונות הדתית, והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו , זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

****

יורם שפטל בהרצאה מרתקת - הדיקטטורה של בג"צ 1/4

http://www.youtube.com/watch?v=Chdt-MdUsVQ&feature=related

4.אהרון ברק מודה: הכנסת יכולה בכל רגע נתון לשנות את החוק כך שההתנחלויות ביהודה ושומרון תהיינה חוקיות לחלוטין מכל בחינה וגם מבחינה בינלאומית. בכך הוא מודה שקיטלוגן כלא חוקיות זה בסך הכל מחדל של ממשלות ישראל.

לדבריו המצב הנוכחי בו החוק ההומניטרי הבינלאומי חל על יהודה ושומרון יכול לדבריו להתבטל בחקיקה, ועל הכנסת לפעול אם היא רוצה, ולשנות את החוק כנדרש.

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות ועל הרס בתים ביהודה ושומרון. שנו את החוק והכל יהיה בסדר! 20.2.12

"המשפט ההומניטרי הבינלאומי חל על מדינת ישראל, חל על כוחות הצבא בכל אשר ילכו ולכן יש לקיים את החוק, זה הכל. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

אתם חושבים שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי נניח אוסר על הריסת בתים ובית המשפט מתיר הריסת בתים או להיפך, תשנו את החוק!

אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק.

הכנסת שלנו, לזכותה ייאמר, לא שינתה כמעט כלום.

אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

החוק לא נראה לכם, תשנו אותו"!

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי כ''ו באייר תשע''ב    13:55   18.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. היעד – הרס הימין האידיאולוגי / אהרון רול  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
דבר אינו קיים במקומותינו כפי הנגלה לעינינו. כוחות אופל חזקים ועצומים פועלים בקירבנו מתוך שמאמינים כי אנו נוחים ללישה אידיאולוגית, כי איננו כשירים להבחין במתחולל סביבנו, אנו עוברים מערכה של אחיזת עינים מתוזמרת כדבעי, ממומנת ומודרכת אנטישמיי-העולם העושים בתוכנו כבשלהם.

כאשר השמאל הרדיקלי והאנרכיסטי מקדם את המחאה הקיצית החברתית (מס' -2) הוא אינו עושה זאת מטעמים אלטרואיסטים. "מחאה חברתית", "צדק חברתי"? נא לא להצחיק את הנהגת מוחי הכיכרות. מונחים אלו הם שומרים אך עבור "האידיוטים המועילים" בינינו.

נדבכים רבים לה למחאה, שכבה אחר שכבה, הבאות כולן לאחז עינינו ולכסות על מטרותיה האמיתיות.

על פניו וכמצג שוא, מדובר בקידום התיזה שיש לפנות את המאחזים "הבלתי מאושרים" בלבד. אבל זה הינו אך הנדבך הראשון.

הנדבך השני הוא הפלת ממשלת הימין והמלכת ממשלת שמאל קיצוני עד רדיקלי ואנרכיסטי בשיתוף הדוק עם "חובבי ציון" מערביי ישראל.

הנדבך השלישי עקירת ההתיישבות היהודית כולה משטחי יו"ש בלא שייוותר שריד ופליט יהודי שם.

הנדבך הרביעי והחשוב ביותר, חיסול ("צימצום" אליבא ד'לונדון) של מספר אנשי הימין במדינת ישראל, דיכויים והפיכתם לווסאלים כנועים לכוחות הקידמה של השמאל האנרכיסטי.

הנדבך החמישי הוא הסגרתה של מדינת ישראל לידי הכוחות האוניברסלים, כוחות "הסדר העולמי החדש".

הנדבך השישי הוא חיסול מדינת הלאום היהודי בארץ ישראל באמצעות זכות שיבה לפלשתינים והפיכתה למדינת כל אזרחיה הפלשתינים.

שני נושאים אשר הקורא הנבוך היה מצפה למצוא בין נושאי המחאה ואין סיכוי כי ימצאם כפשוטם הם "צדק חברתי" ו"אותה מילה משונה ה"שלום".

אלה אמנם נמצאות על השלטים הנישאים בהפגנות השמאל הרדיקלי – צדק חברתי ושלום – אך מילים אלה הינן וירטואליות, אינן נמצאות בלבבות המפגינים.

הן נישאות אך ורק על מנת למשוך עוד ועוד "אידיוטים מועילים" לתמוך במאבק מאחז העינים עבור מטרות שאיש ממנהיגי המפגינים אינו חפץ בהן לאשורן.

ל"שלוחי השטן" האלה ישנה משנה סדורה, וזו אינה כוללת צדק חברתי לשכבות החלשות, ושלום עם שכנינו, אלא הללו משתמשים במושגים אלו באורח נכלולי, מאחז עינים.

המטרה האמיתית בתחתיתה הנסתרת והבואשת של החבית הישראלית היא הרס הימין האידיאולוגי בארץ ישראל, ועלייתו לשלטון של הקומוניזם הדורסני במקומותינו, או בשמו המרוכך, המכובס ומאחז המוחות הנילושים, "הסוציאליזם".

אליה וקוץ בה.

שאיפות ההרס וההכחדה הללו נשענות כולן על אמצעים בלתי דמוקרטיים, פשיסטיים וטוטליטריים במהותם, בוגדנים והרסנים לעצם ישיבתנו בארץ ישראל.

השמאל הרדיקלי חובר בנפש חפצה לאויבי ישראל הגרועים ביותר בעולם, אשר מטרותיו זהות ומשלימות את מטרות האנרכיסטים בינינו. וכך אנו חוזים בבריתות הזויות בין האנטישמים הגדולים בעולמנו אשר חרטו על דיגלם את חיסול מדינת ישראל, החוברים לשמאל הקיצוני הישראלי לשם אותה המטרה בדיוק.

וכך אנו גם עדים לחבירה בוגדנית של שמאל רדיקלי עם פונדמנטליסטים איסלמיסטים אשר חרטו על חרבם את חיסול ישראל, ממש כמו השמאל הישראלי הרדיקלי.

כל האמצעים כשרים להשגת המטרה והרשות נתונה.

השמאל הרדיקלי והאנרכיסטי אינו מכוון ופועל למען חילופי שילטון, מגמה מובנת בקרב משתתפי המשחק הדמוקרטי הלגיטימי.

השמאל כאמור מנסה להשמיד את מתנגדיו הפוליטיים מכל וכל.

אם נעסוק בהיפותיזה, הרי שבמידה והשמאל הרדיקלי יעלה לשלטון אנו נחזה בשיתוף פעולה ברמות כאלה ואחרות ב"השמדה", "צימצום", "ניקוי אתני" של יהודים, המבוצע במשותף בידי ערבים ואנשי שמאל רדיקלי אנרכיסטי.

לא כולם יהיו שותפים בכך, אך בוודאי חלקים נרחבים מהם יתנו ידם לרצח, לגירוש או לשניהם יחדיו של יהודים. הסיבה ברורה. לטעמם הם עצמם אינם יהודים, שכן הם רואים עצמם בני תרבות יוון ורומי, עובדי כוכבים ומזלות. הם מתעבים יהדות ויהודים בכל נימי נפשם, וכל חבירה לשם רצח יהודים אינה עבורם רצח אחים אלא רצח של אויבים, ואז לפתע הכל כשר. נשמע מופרך? כתר נא זעיר...

גולש בשם ארי רוטר קרא בדף הפייסבוק שלו "לעשות שואה לחרדים והוסיף: "חבל שהיטלר לא סיים את העבודה איתכם". והוסיף: "הרי ידוע שרק בגללכם היתה שואה ואני עומד מאחורי כל מילה שלי".

לפני חודש, גולש בשם שי אריה מזרחי, העלה לרשת החברתית "פייסבוק" תמונה של סמח"ט הבקעה סא"ל שלום אייזנר עם צלב קרס. הגולש אף הוסיף והתפייט: "אייזנר הוא נאצי מתועב וראוי שימות כמו שאביו מת ( לא עניין גדול, האב "רק נרצח בשואה").

לפני ארבעה חודשים פירסם רועי פיליפסטל, באתר פייסבוק "מי בא/ה לתקוע לכצל'ה-מנגלה כדור בראש בשביל הכיף"?

ברק אדרי, חייל בשירות סדיר, המשרת כצלם בחיל האויר, פירסם השבוע בפייסבוק הסתה חריפה נגד החרדים. בפרסום נכתב "מוות לחרדים! מי בא איתי להחריב את בני ברק"?

ולאור מבחר זעיר עדכני אך מייצג זה מתוך מאות הסתות לרצח של אנשי שמאל כנגד אנשי ימין עדיין קיים אי-מי החושב כי הנאמר לעיל הינו מופרך?

נעיר כי כמובן (כמובן) איש לא הועמד לדין בעבור הסתה לרצח כפי שמחייב החוק (הם הלא מאנשי שלומנו).

כמעט שכחנו, בשם האיזון הקדוש נכלאו אנשי "תורת המלך" בעוון הסתה. אופיני לפעולות ישראל בתקופה האחרונה.

פלשתינים ויהודים שמאלנים רדיקלים מתנכלים ליהודים, והשלטון שלנו (?) מעמיד היהודים המותנכלים לדין. זהו צדק ישראלי, זו מדינת חוק, זה הינו שילטון החוק, אלה שופטיך ישראל.

גם לצחוק כבר אי אפשר, הבטן כואבת.

מספרם האפשרי כיום של מחסלי יהודים בכוח (עדיין לא בפועל) בידי יהודים בינינו, אינו גדול יחסית, ולכן הם עדיין שוקטים על השמרים. אלא שמספרם גדל ומקצין בהתאמה ככל שהימין האידיאולוגי הישראלי מתעצם למחוזות חדשים לבקרים.

אנו חוזים כי בטווח זמן סביר נגיע למאסה קריטית אשר תיצור חבירה הדוקה בין ערביי ישראל והשמאל הקיצוני הישראלי לשם מטרה משותפת, והיא חיסול מדינת ישראל (הנהגות האנרכיסטים הישראלים חברו למטרה זו למחבלי חמאס ביו"ש - סניף שכם כבר ב- 2010 על מנת להוציא אינתיפדה רצחנית משותפת שלישית).

התהליך אינו הפיך (בשלב זה וללא התערבות השלטון הישראלי).

השמאל הרדיקלי כבר בוגד בציבור הישראלי מזה שנים בחוברו לאנטישמיי העולם לשם השמדת ישראל היהודית, והשמאל הקיצוני יעשה את הצעד הגורלי כהמשך טבעי לתהליך בגידתו בנו, ויחבור לערביי ישראל לשם אותה המטרה בעתיד הנראה לעין.

האקדח הישראלי - אנטישמי והאוטו - אנטישמי אשר הופיע במערכה הראשונה, יירה ללא כל ספק במערכה השלישית.

כמובן שעדיין לא מאוחר לטפל בגורמים עויינים אלה בתוכנו.

אלא שכנסת ישראל וממשלת ישראל הנוכחית טומנים את ראשם בחול, מקווים לשקט תעשייתי במשמרת שלהם. נראה כי הללו עברו עיקור בעיגולדיהם התחתונים.

נוח לנבחרינו להאזין לסוכני "הקרן לישראל חדשה" השורצים כמחלה ממארת בפרקליטות המדינה, המאיימים באורח שיקרי ומעוות באמצעות חוק ומשפט בינלאומי, כי במידה ויפעלו הנבחרים כנגד הצוררים מבפנים, הם ייאולצו לעמוד בפני טריבונל בין לאומי בהאג באשמת פשעי מלחמה.

כמובן הכל שקרים מצוצים מהאצבע, משפטנים בעלי שם רבים כבר עמדו על הפירכות אותן מפזרים סוכני "הקרן לישראל חדשה" בתוככי פרקליטות המדינה, על מנת לאחז עיני השרים והממשלה להאמין בשקרים בוטים אלה.

משפטנים רבים מעידים על השקריות הניבזית הקיימת בדברי משפטני פרקליטות המדינה, אלא שהשפעתם זניחה יחסית, מאחר שפרקליטי פרקליטות המדינה מהווים חלק ממארג כלל עולמי אדיר אמצעים, המנותב, ממומן, ומודרך על ידי "הבנקאים - הבינלאומים" המרכיבים את אנשי הסדר העולמי החדש, ומטרתם זהה לחלוטין למטרת "הקרן לישראל חדשה", מממנת פרקליטי המדינה, שהינה שלוחתם, דהיינו, חיסול מדינת ישראל כיהודית.

כך מונע נתניהו באורח רציף ובהתמדה יוזמות הבאות לשים מחסומים בפני האשפה שבתחתית החבית הישראלית, אלו חברי העמותות החוץ פרלמנטריות, בעודו נופל קצר להבין כי הינו נותן יד לנסיונות השמדת מדינת ישראלח היהודית. כל המטען האידיאולוגי הנאות לכאורה של ראש הממשלה כמוהו כעורבא-פרח בהתנהלותו זו.

הדבר דומה לאריאל שרון שזכויות רבות לו בייצוב וקיום מדינת ישראל, והנה כרעם ביום בהיר החריב את כל שבנה עשרות שנים קודם לכן כשהחריב את גוש קטיף מסיבות שאינן לענין, והזיק למדינת ישראל באורח בלתי הפיך.

כמוהו כנתניהו.

כל מעשיו הטובים של נתניהו וישנם כאלו, לא יעמדו לו באחרית הימים.

ביום פקודה אכן יובהר ללא ספק כי היה לאל ידו לחסום את שיטנת ישראל מבפנים ולא עשה זאת מטעמים שאינם לענין ובכך נתן ידו לערעור קיומה של מדינת ישראל.

נתניהו צועד בביטחה לעבר הקביעה כי שמו יזכר לדראון עולם בהיסטוריה היהודית, לצד שמותיהם של אהוד אולמרט ואריאל שרון, כראשי הממשלה אשר זיקנתם מביישת את בחרותם, ואשר פעולותיהם גרמו טיפין טיפין להשתלטות השמאל הרדיקלי על מדינת ישראל הן בסתר והן בגלוי, ובכך סימנו את ראשית חורבן הבית השלישי. על נתניהו יאמר כי "דרכו לגהנום, היתה רצופה כוונות טובות", אמירה אשר אינה באה ללמד לחיוב על יכולותיו באשר לנחישותו, כישוריו וחוכמתו של אדם.

שמו של אריאל שרון לא הועלה כאן בכדי. שרון אותרג על ידי השמאל בעיסקת חליפין, דהיינו מחיקת פיאסקו שחיתות "האי היווני" בתמורה לטרנספר דמוני של 10,000 יהודים טובים למחנות פליטים מגוש קטיף וצפון השומרון.

גם בענין נתניהו אנו חווים את המקבילה השרונית.

נראה כי בתמורה לעיכוב, השהיית תיקי "ביביטורס" כנגדו בידי היועץ המשפטי לממשלה, מחוייב נתניהו לעיסקות חליפין הכרוכות בטרנספר של מתיישבי מאחזים ביו"ש.

כך או כך נראה כי ראשי ממשלה בישראל נסחטים על ידי הפקידים שלהם שהם אנשי שמאל קיצוני ומשרתי גורמי חוץ אנטישמיים באמצעות "תיקים באפלה".

הכתובת הינה על הקיר.

ההתישבות ביו"ש "מתייבשת", הולכת ונהרסת, חלקה באורח יזום על ידי "הקולגה" אהוד ברק, המקושש קולות וצוברם על גבי הריסות הבתים של מתיישבים תמימים ביו"ש, מלח הארץ האמיתי, ובידי נתניהו התומך במעשה ובמחדל בנכלולי אהוד ברק.

אל לנו לתמוה, שהרי נראה כי החברות מ"הסיירת" חשובה מקיום העם היהודי בארץ ישראל עבורו.

האירגונים הלא ממשלתיים בראשות "הקרן לישראל חדשה" חודרים במחשכים, כמוהם כתאים ממאירים בגוף החי, ונתניהו, המודע היטב לחומרת הבעיה, עדיין מונע באורח פעיל כל פעולה כנגדם.

כיום כבר איננו יכולים לבטוח באושיות - חסינות לכאורה מהעבר, כגון בצמרות המימשל, בפיקוד של צה"ל, של השב"כ, של המשטרה. הם כולם נוספו על פרקליטות המדינה, בית המשפט העליון, האקדמיה, התקשורת ומשרדי ממשלה מסוימים.

רבותי, אוכלים לנו את המדינה מבפנים ואנו מתהפכים בכורסא ומזפזפים לתוכנית הריאליטי הבאה.

כבר לא נותר גוף שלטוני אחד שהאזרח יכול לסמוך על יושרו וכנות מניעיו.

מדינת ישראל הופכת בביטחה לוואסאל (משרת) של אירגוני השיטנה הגרועים בעולמנו.

גם לכנסת ישראל הגיע הרקב. 70 חברי כנסת חתמו על המלצה למנות את השופט שפירא למישרת מבקר המדינה. 11 חברי כנסת בלבד תמכו בבחירתו של ריבלין מבית המשפט העליון (זה "הנכון לשעתו" הבזוי, זוכרים?).

בתוך ימים ולאחר מכבש לחצים אדיר של סוכני "תיקים באפלה" מחונטת הפרקליטות ובית המשפט העליון נבחר לבסוף שפירא ברוב דחוק (בהשוואה לחתימות התחיליות) של 68 לשפירא לעומת 40 לריבלין. ללמדך עד כמה רבה וחמורה השפעתם של שופטי העליון על חברי הכנסת המוכנים, למצער חלקם, למכור גם הם את מדינתם בנזיד עדשים, ועל כך נתמהה:הגם אתם נציגינו, הגם אתם ברוטוס?

רבים בינינו איבדו את בלמי הזהירות שלהם. רבים מאמינים כי "חובבי ציון" משקלם עולה מונים רבים על משקלם של "עוכרי ציון". אלא שאירוע אחר אירוע מצביע על כך כי יתרונם של "חובבי ציון" אינו יציב, הינו יותר מישאלת לב מאשר עובדה קיימת, ולכן סיכויי שרידותה של מדינת ישראל הינם יותר מישאלת לב מאשר עובדה מוצקה וקיימת.

כוחם של כוחות האופל, כוחות השחור, שליחיהן של השטן האוטו-אנטישמי והאנטישמים הינו רב יותר משמתארים לעצמם רבים במדינת ישראל.

כוחם נובע מחולשתנו הנובעת מפלגנותנו.

ראו הכיצד עשרות אלפי פעילי האירגונים הלא ממשלתיים (ע"ע עשרות עמותות גולדסטון ודומותיהן) פועלים מתוך ישראל, כנגד מדינתם בעבור תשלומי אתנן, שוחד לכל דבר וענין. הכסף מעוור עיני ישראלים (יהודים?) רבים, מאחר שהתפרקו מערכים אידיאולוגיים, ומהמוסר היהודי, ופנו לעבר החומרי, הנהנתני והאנוכי. רבים בינינו הם יהודים במוצא אך מתייוונים בהוויה.

בניגוד לרואי השחורות המנסים בכוונת מכוון לרפות את ידינו ולהוכיח לנו כי אין בידינו לעשות דבר להבטיח קיומנו, הרי גורלנו הינו בידינו.

אנו העם, הריבון, בידינו לשנות את מהלך ההיסטוריה הישראלית, בידינו לחסום את הדרך כנגד "משנאי החינם בינינו" ובדרכים דמוקרטיות להלל.

כל שנדרש מעימנו הוא לא להחשות, להרים קולנו או מקלדותינו.

מה שנדרש על מנת שהדמוקרטיה תחרב, הוא שאנשים טובים יחשו, הא ותו לא.

כל אחד מעמנו הוא פרט בודד חלש ביחס. אלא שאנו, הציבור, העם, כולנו כצבר הפרטים יחדיו, דבר לא יכופפנו, ואנו יחדיו נקבע גורלנו.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=335544

לעיון האשכול:

בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#434

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=23759&forum=gil&omm=75&viewmode=threaded

אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

הוקמה ועדת מעקב יהודית ציונית לאומית בישראל

http://rotter.net/forum/gil/23231.shtml

ישראל ''הדמוקרטית'' עקדה את ידי ורגלי המדינה היהודית

http://rotter.net/forum/gil/20327.shtml#2



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש כ''ז באייר תשע''ב    11:38   19.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. המהפך הבלתי גמור / פרופ' אשר כהן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.05.12 בשעה 12:19 בברכה, ליה
 
אף שעברו 35 שנים מהמהפך ההיסטורי של הליכוד, שלטון ה"אחוסלי"ם" - אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים וליברלים - רחוק מסיומו - ככה זה כשלשלטון הפוליטי חסרה תודעה של שלטון.

במבט ראשון, אך פשטני וחלקי, אירועי מאי 2012 נראים כתפאורה מושלמת לציון 35 שנים למהפך 1977.

הליכוד מוביל כמפלגה הגדולה על פני כל מפלגה אחרת בפער מרשים; גוש הימין נראה יציב; מפלגת האופוזיציה הראשית רוסקה בפועל עם הצטרפותה לקואליציה; ולבסוף, היריבה המיתולוגית, מפלגת העבודה, דומה בכוחה למפלגת חרות של שנות ה-50.

האומנם צדק הסוציולוג ברוך קימרלינג המנוח כשתיאר לפני יותר מעשור את "קץ שלטון האחוסלי"ם?"

האחוסלים = אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים ולאומיים - שלטו בחברה ובמדינה ביד רמה והכתיבו את הדפוסים החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים עד למהפך.

כשנתייחס להלן לאחוסלי"ם, הכוונה היא גם ליורשיהם האחושלי"ם = אשכנזים, חילונים, ותיקים, שמאלנים וליברלים.

אף שעברו 35 שנים מהמהפך, ולמרות אירועי החודש האחרון, ישראל רחוקה עדיין מקץ שלטון האחוסלי"ם.

שתי סיבות לכך.

האחת, שלטון פוליטי אינו יכול לחולל שינוי כשחסרה לו תודעה של שלטון; והשנייה, השלטון הפוליטי מוגבל ביכולתו ללא השפעה במוקדי העוצמה וההשפעה הנוספים במדינה.

אלה שתודעת השלטון בוערת בקירבם חוזרים שוב ושוב על האידיאולוגיה ועל המדיניות שהם מחזיקים בהן, למרות שהפסידו בבחירות פעם אחר פעם.

עמדותיהם לדעתם אינן סתם עוד עמדה במסגרת פלורליסטית, אלא האמת והצדק המוחלטים.

בהיעדר שליטה פוליטית הם ינסו לשלוט במוקדי כוח אחרים.

ההיפך הגמור בקרב החסרים תודעת שלטון.

הם מסתפקים בטיעון הפוליטי שהם יבצעו את מדיניות יריביהם טוב יותר, דוגמת סיסמת העבר "רק הליכוד יכול."

הם לא מחוללים שינוי משמעותי ומקיף הנשען על האידיאולוגיה שאת דיגלה נשאו באופוזיציה.

האירוע הסמלי הראשון המשקף זאת אירע לאחר המהפך.

להפתעת כולם, מנחם בגין ביקש ממשה דיין לקבל על עצמו את תפקיד שר החוץ למרות זיהויו הציבורי עם המחדל של יום כיפור. דיין היה אחד הכוחות המניעים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים.

בראייה לאחור, קל להציג הסכמים אלה כהישג לאומי. זה לא ישנה את העובדה שבתוך זמן קצר מהמהפך הוביל הליכוד מהלך שכל תכניו נוסחו אצל היריבה הפוליטית שנוצחה לראשונה בבחירות.

גושי ההתיישבות שהוקמו על ידי האחוסלי"ם, חבל ימית וגוש קטיף, פונו על ידי ממשלות הליכוד שחתום בלעדית על ביסוס תיזת החזרה לקו הירוק.

ומה בדיוק נותר ממגוון הצעות החוק שעוררו סערה במושב החורף האחרון?

התקפה ממוקדת של האחוסלי"ם חיסלה לא מעט ממרכיבי אותו מהלך, שבהחלט שיקף ניצנים ראשוניים של תודעת שלטון.

פסילה בגלל אג'נדה

המרחב הפוליטי, למרות חשיבותו, אינו המרחב היחיד שבו מתבטא השלטון במובנו הרחב. במדינה אפשר לזהות מוקדי עוצמה והשפעה שבחלקם לא רק שלא התרחש מהפך, אלא ההיפך הגמור.

דווקא בשנים שלאחר המהפך הפוליטי, עבר בית המשפט העליון "מתפיסה שעל פיה הוא מוסד מקצועני, שעיקר תפקידו להכריע בסכסוכים", לתפיסה שעל פיה הוא מוסד פוליטי, הנוטל חלק לצד הכנסת בתהליכים שבהם נקבעים הערכים.

האחוסלי"ם הפכו "את בית המשפט לזירה חשובה לפעילות הפוליטית והתרבותית שלהם", תוך "שיתוף פעולה הדוק" של בית המשפט.

לא כתבתי את הדברים בעצמי כי אני לא אחוס"ל, ולכן גם חשוד מיידי.

העדפתי ניסוח מדוייק של אחוס"ל חכם, מעמיק ובעיקר ישר - פרופ' מנחם מאוטנר, המופיע בספרו החשוב "משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21".

שופטים שאינם אחוסלי"ם, כמו למשל דתיים, מזרחים וערבים, ממשיכים להתמנות על פי הנוהג של כיסאות ייצוגיים. אחוסלי"ת שאינה מיישרת קו עם המגמה השלטת, דוגמת פרופ' רות גביזון, נפסלת בטענה כי "יש לה אג'נדה", על ידי אלה שהמציאו את האג'נדה.

במרחב האקדמי, 35 שנות שלטון לא מצאו עדיין את ביטויין במגוון חלופות שיעצבו את הפלורליזם הראוי לאקדמיה.

כל אחוס"ל יכול לקבל ניירות עמדה שיצדיקו את עמדתו ושנוסחו בעשרות מרכזים, מכוני מחקר ויחידות אקדמיות, והמכון הישראלי לדמוקרטיה הוא דוגמה בולטת לכך.

האם לאיש המחנה הלאומי המעוניין בגיבוי אקדמי לעמדותיו יש מקום שאליו יוכל לפנות ולקבל גיבוי דומה? האחוסלי"ם יטענו, לרוב מתוך זלזול, שהללו לא קיימים, מכיוון שלדעתם הצדק והאמת איתם.

לא חשוב כמה האמירה מופרכת, היא דוגמה חיה לתודעת שלטון בקרב אלה שאיבדו את השלטון.

במרחב התקשורתי, 35 שנים לא הספיקו כדי ליצור בישראל באמת אמצעי תקשורת מגוונים ברמה סבירה של פלורליזם אמיתי.

ההטייה התקשורתית ניתנת כיום להוכחה בכמה וכמה מחקרים.

עד לא מזמן, לפני צמיחתו של "ישראל היום", שליטתו המוחלטת של עיתון "ידיעות אחרונות" לצד השפעתו הרבה של "הארץ" הותירו את המרחב התקשורתי בידי האחוסלי"ם.

בין מוקדי העוצמה ניכרו עזרה ותמיכה הדדיות, בכל פעם שהיה נדמה כי החלופה הפוליטית לאחוסלי"ם עומדת לחולל שינוי משמעותי.

באין שלטון פוליטי - יש זירה משפטית;

בהיעדר ארגונים ממשלתיים - יש ארגונים לא ממשלתיים;

כשמשרדי הממשלה רחוקים - יש עמותות;

ובהיעדר מושב בוועדות הכנסת - אפשר לפמפם בתקשורת.

לקראת השלמת המהפך

במישור הפוליטי, במושב החורף נראו ניצנים ראשונים של תודעת שלטון.

במישור החוץ-פרלמנטרי החלו תנועות דוגמת "ישראל שלי," ובייחוד "אם תרצו," להשיב מלחמה.

שינוי נוסף התחולל בתחום התקשורת עם צמיחת כוחו של "ישראל היום."

ייתכן שגם בבית המשפט העליון בהרכבו החדש יתחילו סימנים ראשונים של ריסון שיפוטי בהשוואה לעבר.

אולם מילת המפתח היא הדמוקרטיה.

אחד מסודות הכוח של האחוסלי"ם הוא יכולתם לנכס לעצמם את הדמוקרטיה, ובלשונו של הסוציולוג עוז אלמוג - "דת הדמוקרטיה."

חולשתו של המחנה הלאומי בתחום זה משוועת.

הוא מאפשר לאחוסלי"ם לנכס את הדמוקרטיה לעצמם, אף שאפשר לראות שחלק ממהלכיהם במוקדי הכוח השונים רחוקים מלהיות דמוקרטיים.

המחנה הלאומי נראה כמי שנמצא במגננה רק על המדינה היהודית, כאילו הדמוקרטיה שייכת לאחוסלי"ם.

ביום שבו המחנה הלאומי יפרק מהאחוסלי"ם את הנכס התודעתי הזה שיהפוך להיות של כל המחנות, יושלם המהפך הנדרש כדי לבסס את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

*

לעיון:

* בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל

באשכול זה אציג את האנשים שהשתחלו והשחילו את חבריהם למוסדות השפיטה שלנו, את מעשיהם ותוצאות מעשיהם למדינה, ואת מערכת השפיטה שבינה לבין הציבור הרחב בישראל הולך ומתרחב פער שלא ניתן לגישור עוד בשום דרך.

אציג את הפער וחוסר האמון המוצדק של הציבור היהודי - ציוני בישראל במערכת המשפט הנוכחית, שאינה מייצגת ציבור זה בשום דרך ובשום אופן.

אציג מעשים חמורים ואף לא חוקיים (כדברי פרופ' פוזנר) שביצע אהרון ברק, שמצא דרך לעקוף את הפרדת הרשויות הדמוקרטית ולהשתלט בעקיפין על השלטון במדינה, שהפנתה עורף לשמאל בבחירות.

אציג את השיטה המתקיימת בישראל, בה השופטים בוחרים שופטים ולא השלטון בוחר שופטים כפי שזה נהוג במדינות הדמוקרטיות האחרות, ואת תוצאות הליכים מזעזעים אלה.

התוצאה מחייבת אותנו לעריכת בדק בית ומהפיכה יסודית. התהליך המעוות שבאמצעותו הפך בג"ץ משופט העם לשליט העל הקובע מה תעשה המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת, מאיים להכחיד את המדינה היהודית, וחובתנו הראשונה במעלה היא לברר כיצד נחטף בית המשפט העליון שלנו על ידי שופטים המכישים את ישראל, ולהסיק את המסקנות הנדרשות על מנת לחסל את הסטייה החמורה הזו מעקרון הפרדת הרשויות.

על כל אזרחי המדינה היהודים, שהמדינה היהודית יקרה לליבם, להתגייס ולדרוש לקיים הפרדת רשויות מיד. יש לעקר את בג"צ מתפקיד ממשלת העל שהוא ניכס לעצמו שלא כחוק, ולהחזירו לגודלו הטבעי ולתפקידו היחידי - שפיטה ותו לא!

איש לא בחר את השופטים בבחירות דמוקרטיות המבטאות את רצון העם על מנת שינהלו את המדינה.

*

לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.

זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר.

השלטון בישראל ממש חטוף ונתון בתוך אחיזת צבת של כוחות אחרים לחלוטין מאלה שנבחרים בבחירות על ידי העם. העם באמת בוחר בנציגיו בצורה דמוקרטית, אך נציגיו אלה, משהם מגיעים לעמדות השליטה אינם יכולים להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הפוליטיות, היות והשמאל שאיבד את השלטון ב- 77 עקף את הדמוקרטיה, וחטף את השלטון במדינה באמצעות פטנטים וטריקים סמויים וכוחניים שאין להם דוגמה בשום מקום דמוקרטי בעולם כולו.

אבקשכם לקרוא את התיאור הבא של המצב:

הקדמה:

שרשור

שרשור האדם אחד המינים הנפוצים והמזיקים ביותר הוא שרשור האדם. מין של תולעת טפילית הנימנית עם העלוקות ועם תולעי הריסים. זו תולעת ארוכה מאד, מעל מטר אחד, המתמקמת במעי האדם בעזרת ראשה שגדלו כגודל ראש סיכה, ובו ארבעה כפתורי היצמדות וזר של קרסים, שבעזרתם נצמד השרשור לדופן המעי של האדם. פרקי גופו של השרשור, שמספרם יותר מאלף, אינם מכילים מעיים או איברי עיכול, שכן השרשור הטפיל סופג מן המעים של האדם את המזון המעוכל בכל שטח גופו. גם איברי נשימה ומערכת דם אין לו, שכן בתוך מעי האדם אין אויר, והשרשור אינו נושם אלא מפיק את האנרגיה שהוא זקוק לה באמצעות תהליכים ביוכימיים מסובכים.

מתקיימות 2 מדינות ישראל.

אחת שרואים ובתוכה מתקיימת אחת שלא רואים.

יש אחת שנבחרת על ידי הציבור, ואחת שמתקיימת כטפיל סמוי, והיא הממשלה האמיתית ששולטת בפועל במדינה.

מתקיימות במציאות שתי מדינות ישראל. ישנה אחת שאנו בוחרים בממשלתה, וישנה עוד אחת שאת ממשלתה אנו לא בוחרים, והיא הקימה לה מוסדות מקבילים וסמויים המתפקדים בצורה מקבילה למוסדות המדינה הגלוייה.

המדינה הסמוייה הטפילית שוכנת כמו שרשור ענק, חבוייה מהעין בתוך מעיה של המדינה הפונדקאית.

למדינה הטפילית יש כל הנדרש לניהול המדינה על פי צרכיה ודרכה.

היא מאפשרת למדינה הגלוייה לתפקד כאילו היא המדינה היחידה, אך פועלת בעצם כמדינה היחידה הקיימת בפועל.

איך פועלת המדינה הטפילית הסמוייה?

כפי שלמדנו לדעת, ממשלת העל של מדינת ישראל הוא הבג"צ על שופטיו הנוכחיים, המחליטים מה תעשה ומה לא תעשה ממשלת ישראל.

ממשלת העל הבג"צית פועלת באמצעות שלוחתה הישירה בתוך קרבי הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה, שהוראותיו מחייבות את הממשלה הנבחרת בישראל, ולשירותה עומדים כל המוסדות המשפטיים הקיימים במדינה הראשית, כאשר בתוך הפרקליטות ובכל המסדרונות הנחוצים לשם שליטה מוברגים אנשי שלומה של ממשלת השרשור.

על מנת להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת השרשור, הוקמו אירגונים לא ממשלתיים רבים מספור המתפקדים כמוציאים לפועל ומבצעים את החלטות ממשלת השרשור, והוקם המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון על הסטת המדינה הפונדקאית ממסלולה.

בראש מוסדות ממשלת השרשור עומדת הקרן לישראל החדשה שנועדה לממן ולתמוך באירגוני הממשלה השרשורית.

הקרן לישראל החדשה הקימה אירגון ביצוע משלה הנקרא שתי"ל, המנחה ומארגן את כל הזרועות של מוסדות ממשלת השרשור הסמוייה.

ראשית כל במימון מאסיבי המתקבל כאיסוף תרומות עצום ממדים מגורמים עולמיים עויינים ובעלי אינטרס.

שנית, משמש אירגון שתי"ל זרוע ביצועית (הצבא שלה) המנצחת על כל הפעילויות הנדרשות לממשלת העל הסמוייה, ולמדינת השרשור שהיא מנהלת.

אירגון שתי"ל הוא הכתובת לכל האירגונים בכל נושא שנעלה על דעתנו.

הוא הקים את כל הרשת הענקית של אירגונים המטפלים בעינייני דת, חינוך, הגירה לא חוקית, בדואים, אירגוני נשים פמיניסטיים שהשראה קומוניסטית עומדת מאחוריהם.

אלה האירגונים העובדים בשקט ובביטחה ובאין מפריע על שינוי פני המדינה וחיסולה כמדינה יהודית.

אם יימשך המצב המתנהל כרגע, נקום בוקר אחד ונגלה שהמדינה נגנבה מאיתנו על ידי מדינת השרשור.

המדינה המקבילה השרשורית נמצאית בתוך מעיה של מדינת הפונדקאות, ומוצצת את לשדה וכוחה מבפנים, מבלי שהפונדקאית יכולה לפגוע בשרשור החבוי במעיה.

כיוון שהמדינה השרשורית פועלת במרץ על מנת להקים מדינה פלשתינית נוספת על זו שהוקמה ב-1922 בירדן, בשטח בין הים והירדן, וכיוון שמדינת הפונדקאות אינה מעוניינת בהקמת מדינה כזו, בשל ניסיונה המר בעשרים השנים האחרונות, החליטה המדינה השרשורית לפעול על דעת עצמה למרות שאינה מייצגת איש במדינה הפונדקאית.

על מנת להתגבר על אי המוכנות והרצון של הפונדקאית לבצע מהלך בלתי הפיך והרסני זה, החליטה מדינת השרשור לפעול בעורמה ולהקים מדינה זו על אפה וחמתה של המדינה המתנגדת, תוך שימוש באמצעים לא מקובלים.

דהיינו הפעלת כוחות חיצוניים חזקים ואלימים על מדינת הפונדקאות, תוך הדרכתם המדוייקת כיצד לפעול מבחוץ, ובו זמנית מפעילה מדינת השרשור כוחות פנימיים שונים המדריכים את הערבים בבניית מדינה, כלכלה, מוסדות לאומיים, צבא מאומן ומיומן, ומשטרה.

המוח מאחורי הקמת המדינה הערבית על שרשרת הרי יהודה ושומרון הוא לא אחר מאשר יהודיי מדינת השרשור.

למדינה זו צבאות משלה כמו אירגוני שלום עכשיו, קו לעובד, האנרכיסטים ודומיהם המבצעים את פקודותיה ונלחמים על הוצאה לפועל של מטרותיה, וכמובן כמו מכון השלום של פרס, אהוד ברק, ואנשים רבים המאיישים נקודות שליטה במדינה הפונדקאית.

המדינה הסמוייה הטפילית, כופה אם כך דה פקטו את מדיניותה, מדיניות השואפת להקמת מדינה ערבית שתתצפת עלינו, בלב השטח ,על הרי שומרון ויהודה, באמצעות הפעלת העולם כמכשיר לחץ וכפיה סדיסטיים, על המדיניות של המדינה הרשמית.

לשם כך הקימה מדינת השרשור מנגנוני חו"ל - כמו ג'יסטריט למשל, הקורא יום ולילה להקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש, והמעביר ביקורת הרסנית על מדינת הפונדקאות, וקורא לכל העולם לעשות כך, וגם לפעול כך באמצעות חרמות שונים ומשונים.

ג'יסטריט קורא לכוחות חיצוניים לפעול בשיטות שונות ובדרכים מגוונות ו"חדשניות" כביכול, על מנת לכפות על המדינה הפונדקאית את החלטתה הנחושה של מדינת השרשור שהוציאה כבר לדרך את הקמת המדינה הערבית בקירבה של מדינת ישראל.

הנה איך מתנהלות 2 מדינות ישראל, שהן דבר והיפוכו. שתי אוייבות בנפש. קיומה ורווחתה של מדינת השרשור, תהרוג את מדינת ישראל הפונדקאית.

כמו שרשור החי בתוך גוף חי, זולל את המזון של הגוף החי, ומצמית אותו לאט, מפריש בתוכו רעלים וצואה, הורס את הגוף החי המארח, אך נסתר מן העין, כך מסתתרת ומתקיימת בעוז לא נתפש בתוך מדינת ישראל הרשמית כביכול, מדינת ישראל שניה, עיקרית, מחליטה, מלאה, מתפקדת, טפילית והרסנית לחלוטין לפונדקאי שלה.

מדינת ישראל חייבת לחסל את השרשור אם היא רוצה להמשיך לחיות. או הוא או היא. לשם כך יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית כפעולת הצלה ראשונה. את השופטים תבחרנה רק ממשלות ישראל ורק לאחר שימוע מעמיק בכנסת בו תיבדקנה עמדותיהם באשר למדינה יהודית, ולעם ולדת היהודית.

נ.ב.

הציצו בקישוריות ושימו ליבכם לעובדה שאין נושא שאינו מטופל בצורה יסודית על ידי אירגון שתי"ל.(הצבא של הקרן לישראל החדשה - מדינת השרשור).

היכנסו וראו את החוברת החדשה של אירגון שתי"ל / הקרן לישראל החדשה ופעילויותיה.

מתחרה לממשלת ישראל ומשרדיה ומוסדותיה.

לא יאומן שהמדינה מאפשרת זאת!

ממש מדינה עם אג'נדה משלה בתוך מדינת ישראל. האג'נדה של המדינה שבתוך המדינה, הפוכה לזו של המדינה המאכלסת את המדינה הטפילית!

הכר את המומחה

< =ws title="" =submit>
פורמט קובץ: PDF/Adobe Acrobat - צפה כ- HTML

חוברת המומחים נערכה והופקה על ידי המרכז לשינוי מדיניות בשתי"ל;

מרכז...מדיניות ההגירה של ישראל, קהילות מהגרי עבודה בישראל, ילדי מהגרי תחום מומחיות:...מטרת הארגון היא החדרת ערכי שמירה וטיפוח. לסביבה במגזר החרדי להגשמת תכנית פיתוח...חברתי וסביבתי בעיקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה כעשור תוך עידוד ...
www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf - דומה
http://www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

****

* פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל

פוליטיזציה של משפט

פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM&feature=related

להלן התמלול המלא:

קבוצת מלכי הגבעה של השמאל, הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה, וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד, ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר - לבית המשפט העליון - והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה. בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה, והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים. בג"צ הפך למוסד פוליטי.

זה חלק מתהליך.

בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

זה ההסבר הראשון.

ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים, והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם, ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם. המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה, וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה, והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת, והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה, ומצד שני היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים, ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה, ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

בית המשפט העליון לא רק קרוב תרבותית לקבוצה הזאת, ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

יש לי את חופש הביטוי, וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי - לוגיקה של "איים מבוצרים".

כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית, ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול. הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו, ובראש ובראשונה הציונות הדתית, והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו , זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

****

יורם שפטל בהרצאה מרתקת - הדיקטטורה של בג"צ 1/4

http://www.youtube.com/watch?v=Chdt-MdUsVQ&feature=related

****

* אם לא יבוצעו 3 הצעדים הבאים תחוסל המדינה על ידי בג''צ

1.יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה - ולהפוך אותו ליועץ בלבד. היום הוא שולט על הממשלה. הוא משמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה. מה שהוא מרשה מותר לממשלה, ומה שהוא אוסר אסור לממשלה. אז מי שולט? ממשלת העל של בג"צ. יש לבטל זאת על ידי פיצול וחקיקה מתאימה. יועץ שיהיה רק יועץ - לא שליט על. זו הסיבה שבג"צ מתעקש בפראות לבחור את היועצים. הם תמיד כלבבו, ומשרתים את האג'נדה שלו. הם מכשיר אינוס הממשלה האולטימטיבי. במיוחד נופח תפקיד זה לממדים מפלצתיים מאז איבד השמאל את השלטון. כך הבטיח לעצמו השמאל בעורמה שליטת על, וחמק מהכרעת הבוחר שסולד ממנו ומעמדותיו.

2.יש לבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק. אלה שני המכשירים באמצעותם הפך בג"צ את עצמו לממשלת העל. ברק לקח את החוקים האלה שעברו עם 32 אצבעות עלובות בכנסת, והפך אותם ברמייה ובאחיזת עיניים ל"חוקה". פרופ' פוזנר לועג על המעשה של ברק וקורא לו "שודד ים" ולא בכדי. זה חייב להתבטל! רוצים חוקה, תעשו חוקה עם רוב מוחלט בכנסת. 32 מתוך 120 אצבעות זה לא חוקה. זו רמייה. בעזרת חוקים אלה קבע אהרון ברק שבג"צ יוכל לבטל כל חוק של הכנסת שייראה לו. מי שולט? בג"צ = בייניש = אג'נדת אהרון ברק וכל תואמיו = השמאל הקיצוני ביותר, ללא השפעות ואיזונים פוליטיים אחרים ומגוונים כפי שמתקיימים באוכלוסייה, וללא פתחון פה קטן ביותר לימין הלאומי מול אג'נדת מדינת כל אזרחיה ודת "זכויות האדם" המבטלת בקצב מבהיל את מדינת היהודים ואת זכותה לגבור על כל זכות אחרת. כמו כן לא מתקיימת הפרדת רשויות, ודבר זה נוגד את החוק.

3.יש לחוקק את החוקים המתאימים שישנו את המצב בו השופטים בוחרים שופטים. בכל המדינות הדמוקרטיות המערביות רק הממשלות בוחרות שופטים וכך נוצר גיוון דעות והשקפות עולם בבתי המשפט במערב. רק בישראל מתקיים מצב לא חוקי כזה, בו השופטים בוחרים את עצמם. כך נוצרה חונטה אחידה שהפכה למכשיר שיכול לחסל את המדינה היהודית. אין איזונים ואין בלמים מול העריצות של בג"צ. זה חייב להשתנות מיד. זה בסך הכל בית משפט.

רק אם יתבצעו 3 השינויים, תצא המהפיכה לדרך. רק אז תוכלנה ממשלות ישראל לשוב ולשלוט במדינה, ולערוך את השינויים הנדרשים לצורך הגנה על בטחונה ועל בטחון אזרחיה, ורק אז תוכל סוף סוף הכנסת לחזור ולהיות המחוקקת הנבחרת, היחידה והלגיטימית, שתדאג בעזרת חוקים מתאימים לייצר את מעטפת ההגנה למדינה, לבטחונה, ולאזרחיה, כמו גם לייצר בעזרת החוקים המתאימים (שבג"צ כבר לא יוכל לבטל) את המצב המתבקש, על מנת להילחם בבוגדים מבית ובאוייבים מבחוץ, בלי להושיב על כתף כל חייל עורך דין, לקשור את ידיו, לדרוש מלחמות "מידתיות", לבדוק כל יריה של הצבא במיקרוסקופ אור, ועוד דרישות מטורפות והזויות, ובלי לאפשר לתקשורת עויינת לבצע תעמולה ארסית בתחפושת של "חופש ביטוי " "טוהר נשק" ו"דמוקרטיה".

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#42

*

* אהרון ברק מודה: שיניתי את שיטת המישטר וישראל כבר לא דמוקרטיה פרלמנטרית!

אהרון ברק מסביר בראיון לארי שביט שעד 1992 ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית. בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול. ב- 1995 בפסק דין בנק המזרחי הוא מסביר, יצרתי את השינוי הזה, ובאמצעות פסק הדין שלי הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית כפי שרציתי, שכן לדעתי דמוקרטיה אינה שלטון הרוב.

ברק: "הצירוף של החלטת הכנסת והחלטת בית המשפט חולל מהפכה חוקתית. הוא יצר מצב שבו יש דברים שהפרלמנט לא יכול לעשות... בכך הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה ראויה היא ...שלטון החוק... מה שפרידמן מנסה לעשות כעת הוא לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. אם יצליח, הדמוקרטיה החוקתית הישראלית תיעלם".

אני קוראת לכנסת לבטל את המעשה של אהרון ברק שפעל בערמומיות ושינה את הגדרת המדינה בלי שהכנסת היתה מודעת או התכוונה לכך אי פעם.

ישראל כוננה כדמוקרטיה פרלמנטרית ועליה לחזור להיות דמוקרטיה פרלמנטרית.

מעשהו של אהרון ברק הוא שערורייה שיש להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד הירשה לעצמו האיש הזה, ניצול השואה, על דעת עצמו וללא אישור של איש, לבצע את חיסול ישראל כדמוקרטיה פרלמנטרית והפיכתה לדמוקרטיה חוקתית הנשלטת על ידי בג"צ!

נראה שהכנסת כלל לא מודעת לכך עד היום הזה!

אפילו ארי שביט מלא פליאה על המעשה ועל אי התגובה המוחלט של המערכת הפוליטית והכנסת על הפעולה הזו!

ארי שביט: יש שאומרים שבמעשה שעשית נהגת בהיבריס משפטי. היו שהאשימו אותך אישית בכך שנהגת כנפוליאון המכתיר את עצמו לקיסר...

ארי שביט: בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק כיצד העז האיש הזה לעשות דבר כזה, ויש להחזיר את המצב לקדמותו תוך ביטול כל החקיקה שנבעה מהשינוי שעשה אהרון ברק על דעת עצמו וללא רשות חוקית כלשהי מהריבון בישראל - הכנסת!

http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx

**

הבהרת מושגים:

1. דמוקרטיה פרלמנטרית - דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת שלטון דמוקרטית לא ישירה, שבה הפרלמנט, המהווה את הרשות המחוקקת, הוא מקור הכוח, והוא הממנה את הרשות המבצעת.

בדמוקרטיה פרלמנטרית, הגוף המבצע, הממשלה, צומח מתוך הפרלמנט, וזקוק לתמיכה ולאמון של רוב חברי הפרלמנט. גוף זה יכול להפיל את הממשלה בהצעת אי אמון של רוב חבריו (בדרך כלל נדרש רוב מיוחס מתוך כלל חברי הבית).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=323488

**

* דרישה: מערכת משפט חדשה ושימוש במשפט העברי

הגיעה העת לדיון: מה תהיה דמותה של המערכת המשפטית העתידה להיוולד אחרי שחברי הכנסת יחזירו סוף סוף את הפרדת הרשויות, ושופטים מזן יהודי לאומי ייבחרו לאייש אותה?

זו תהיה המערכת החדשה בה לא שופטים יבחרו שופטים עוד, כי אם ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים, ורק לאחר שימוע יסודי בכנסת, בו תיבדקנה עמדותיהם בנושאים לאומיים ויהודיים.

שיטת חבר מביא חבר תפוס מן העולם, ועל כיסאות המשפט שלנו יושבו אנשים שבראש דאגתם קיומה של מדינה יהודית.

כמו כן יש להפסיק את השימוש המתמיה במשפט הטורקי והאנגלי, ולחזור אל המשפט העברי, שהוא אוצר אדיר של ידע וחוכמה משפטית יהודית שהצטברה אלפי שנים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=160281

* ארווין קוטלר: אנחנו כעם קדמון צריכים לשלב את המשפט העברי הקדום עם המסורת הדמוקרטית המודרנית. אני סבור שאם השופטים בישראל היו משלבים יותר את המשפט העברי עם הדמוקרטיה הנוכחית הייתה פוחתת ההתנגדות החריפה, הקיימת בציבור הרחב למערכת המשפט הישראלית.

http://www.democracy.co.il/48614/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%A8---%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
אור ליום ראשון כ''ח באייר תשע''ב    20:43   19.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. קישורית למאמר של פרופ' כהן שפורסם ב''ישראל היום'':  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F05%2F18&pageno=171&entity=Ar17100&view=entity



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ח' באלול תשע''ב    08:31   26.08.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק מיד!!!  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.08.12 בשעה 08:41 בברכה, ליה
 
כל מה שדוגל בו הימין האידיאולוגי הוא "לא חוקתי" על פי שמאלני מערכת המשפט המעוותת הזו, העורכת "מהפיכות חוקתיות" מטעם עצמה, בניגוד לחוק וללא הסמכה ואישור מאיש.

ילדי ישראל היהודים יעורבבו עם מוסלמים ונוצרים בכיתות הלימוד בבתי סיפרנו היהודיים, כי השופט הערבי ושני השופטים היהודים בבג"צ חושבים שכך מקיימים כבוד אדם.

חייבים לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו ואת חוק חופש העיסוק שהפכו למהפיכה חוקתית שיקרית לאחר שעברו בהצבעה בכנסת עם 32 אצבעות בלבד מתוך 120, אך אהרון ברק הפך אותם במירמה ל"חוקה".

לישראל אין חוקה.

חוק שקיבל 32 אצבעות מתוך 120 אינו חוקה! זה מחטף, לא חוקה. זו מירמה כוחנית של מי שהוגדר כדיקטטור משפטי וכשודד ים משפטי על ידי פרופ' פוזנר.

לישראל אין חוקה, וההגדרה עליה חוזרים השמאלנים המתייוונים ללא הרף, "לא חוקתי" "כן חוקתי" הזוייה ושיקרית. השימוש חסר הלאות בהגדרה "לא חוקתי" הוא בסך הכל דרך רמייה להפיכת דבר לא לגיטימי שאינו קיים בפועל, לדבר המתקבל כקיים. זו השיטה של היטלר עליה המליץ בגדול ובה השתמש לצרכיו: חזור על שקר הרבה פעמים עד שיתקבל כאמת.

אהרון ברק שינה את המישטר בישראל מבלי שהציבור הרחב יהיה מודע לכך אפילו עד היום הזה. ממישטר של דמוקרטיה פרלמנטרית בה הפרלמנט והרוב קובע הוא שינה את המישטר בלא רשות או סמכות (עד היום) ל"דמוקרטיה חוקתית" בה בית המשפט הוא הקובע ולא הרוב.

לזה הכוונה כאשר אנו שומעים את הביטוי החוזר אינסוף פעמים: "מהפיכה חוקתית".

לא מדובר במהפיכה חוקתית, כי אם בשינוי שיטת המישטר ללא רשות או סמכות ובניגוד לחוק.

בעקבות הפיכת ישראל לדמוקרטיה חוקתית על ידי בג"צ ואהרון ברק, הבחירות בישראל אינן אלא הצגה ובדיחה חסרת משמעות.

הנהגת המדינה נתונה בידי המרכז הפוליטי של השמאל בבג"צ, ומשם הוא מנחית על הימין הוראות הפעלה באמצעות היועץ המשפטי שנכפה על הממשלה הימנית מטעם בג"צ (היועצים המשפטיים לממשלה נבחרים על ידי בג"צ והם זרועו הארוכה של בג"צ לבחוש בקרבי הממשלות) המשתמש במכשיר הפלאים התמידי שלו: "זה לא חוקתי".

זו בושה ולא "כבוד אדם" למדינת ישראל שדברים כאלה יכולים להתרחש בה מבלי שאיש מוחה או מצביע על גודל הרמייה.

יש לבטל מיידית את החוקים האלה, המשמשים מסד למתייוונים שואפי מדינת כל אזרחיה וביטול המדינה היהודית, כיוון שעליהם בנו שופטי בג"צ, אלה הבוחרים את עצמם בעצמם (המקום היחידי בעולם בו בוחרים שופטים את עצמם, ולא ממשלות נבחרות בוחרות אותם כמו בכל העולם הנאור והדמוקרטי) מערך שלם של חקיקה מטעם עצמם, והם כידוע וכדברי פרופ' מאוטנר פעילים מפלגתיים של השמאל שאיבד את כוחו בכנסת והעתיק את פעילותו לכותלי בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה.

את החוקים ההזויים האלה והמחוררים כגבינה שוויצרית, מפרשנת מערכת המשפט הנתונה בידי השמאל הפוליטי רק לטובת אויבינו.

מספיק עם הבדיחה המקוממת הנקראית "חוק כבוד האדם וחירותו" ו"חוק חופש העיסוק".

כבוד האדם עליו מגן החוק המחורר כגבינה שוויצרית מסריחה מיועד רק לערבים, לבוגדים, ולאנרכיסטים חורשי רע ליהודים.

והגנה על "החירות" עליה מדבר החוק האמורפי הזה פירושה שכל שופט שמאלן יכול להכניס למילה הזו איזו משמעות שמתחשק לו, שכן החורים בחוק המגוחך הזה רחבים ונוחים גם עבור השמאלן והאנרכיסט הקיצוני ביותר עלי אדמות.

הגנה על "החירות" מיועדת רק עבור השמאל שטוף המוח ששואף לחסל את זכותנו על הארץ והמדינה היהודית (שהוקמה אך ורק כדי להיות מדינה יהודית בלבד בהחלטת או"ם בינלאומית), באמצעות אירגוני הקרן האמריקאית לישראל חדשה והפטרו-דולרים שלה, ועבור אוטו אנטישמיים שהתברגו באקדמיה הישראלית שלנו, בתקשורת האלקטרונית והכתובה שלנו, לאורך כל הקו שלה מלמטה ועד למעלה, זו שמכתיבה באמצעות התלהמותה החולנית והבלתי מרוסנת שאיש לא מתמודד נגדה - או מנסה לעצור ולרסן אותה כפי שנדרש במדינת חוק נורמלית, את סדר יום השמדת המדינה היהודית וזכותה להתקיים.

ללא החוקים ההזויים האלה בג"צ לא יכול היה לעבוד שעות נוספות בהגנה על כל האלמנטים המשמשים להרס המדינה היהודית.

לבטל את 2 החוקים האלה מיד ואת כל מגדל הקלפים שנבנה עליהם על ידי חבורת האוליגרכים פעילי השמאל הפוליטיים היושבים במערכת המשפט הישראלית המעוותת כהגדרת פרופ' מאוטנר.

****

לעיון:

פרופ' דיסקין: יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית''!

אבי דיסקין קורא לכנסת לחוקק עכשיו את החוקים המתאימים על מנת להחזיר את בג"צ לתפקידו היחיד-והמקורי - שפיטה, ולבטל את כל הסמכויות שחטף לעצמו באמצעות האקטיביזם השיפוטי שהרס את שלטון החוק בישראל, ומחסל את הדמוקרטיה בה העם בוחר את שליטיו, ולא בית המשפט שולט על העם מבלי שנבחר כלל באמצעות טריקים ותרגילים.

לדבריו השליט אהרון ברק שלטון טרור ופחד במערכת המשפט, הנמשך עד היום בידי ממשיכי דרכו שם, שמונע משופטים מכובדים ומוכרים לצאת ולהביע את התנגדותם המוחלטת לשיטה הנוהגת במערכת המשפט, למרות שבחשאי הם מביעים הסתייגות וסלידה מהנעשה במערכת המשפט בה הם משרתים.

כולם נכנעים לטרור הטוטליטרי ששולט בבית המשפט, ואיש לא מעז להתריס כנגד המתרחש, שכן ישלם במישרתו או בקידומו האישי.

כולם חייבים ליישר קו עם הקו השמאלני קיצוני אנטי יהודי, פרו ערבי, פרו זרים, פרו פולשים ומסתננים לא חוקיים, ואנטי המדינה היהודית.

בית המשפט עבר כל גבול, וחצה כל קו אדום כשהוא מרשה לעצמו להתערב בכל נושא ועניין בהסתמכו על ההלכה המופרכת והמטורפת שקבע אהרון ברק "שודד הים" כהגדרתו של פרופ' פוזנר, שהכל שפיט, ובעזרתה משליט בית המשפט עצמו כשליט העל שיש לו זכות להתערב בכל דבר ועניין במדינה, שכן על פי הקביעה של "שודד הים" כהגדרת פוזנר כל דבר הוא או חוקי או לא חוקי.

כך השתלט אהרון ברק בערמומיות חסרת תחרות על המדינה והפך לשלטון על בלתי נבחר!

חוצפה וחציית גבולות של הרשות השופטת שאין לה אח ורע בעולם כולו!

אומר פרופסור דיסקין שבית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80 , ולכאורה זה דבר שצריך להיות מגובה בחוק, אבל לא היה שינוי חוק בכנסת.

זה נעשה באופן חד צדדי ע"י בית המשפט, ולכן זו פגיעה בשלטון החוק.

הפרשנות מרחיקת הלכת הזו, הפכה את הפנייה לבית המשפט להגרלה פרועה.

מקוממת העובדה שבית המשפט מרשה לעצמו לפסול פסילות סידרתיות של חוקים שחוקקה הכנסת, שהיא ורק היא המחוקק הלגיטימי, ותוך מספר שנים מועט בוטלו עשרה חוקים של הכנסת בנסיבות שנויות במחלוקת.

(בארה"ב למשל נפסלו 2 חוקים בלבד ב- 80 שנה).

בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים,
כאשר חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק נוצלו על ידו לצורך חדירה והתערבות זו בתחום הפוליטי - מדיני.

חוקים אלו מנוצלים על ידי בית המשפט באינטנסיביות, לצורך התערבות בכל עניין, ומכאן המסקנה של חברי כנסת רבים שהכנסת עשתה טעות חמורה כשחוקקה חוקים אלה! מי שהצביע בעד, מצטער היום.

המצב הגיע לידי כך שבית המשפט נטל לעצמו הרבה סמכויות, שאינן שייכות לו, וניתן וחובה להפקיע מידיו סמכויות אלה באמצעות חקיקה מתאימה.

שרי משפטים (רמון, נאמן ופרידמן) ניסו לעצור את הסחף הזה, אך הנסיון נתקל בחומה בצורה ובהתנגדות עויינת מקיר לקיר מצד בית המשפט והתקשורת המגוייסת.

מלחמת העולם שניהלה מערכת המשפט נגד פרופ' פרידמן המחישה את המלחמה הכוחנית שמנהל בית המשפט מול רשויות המדינה.

פרופסור דיסקין מעיד שיש הרבה ביקורת נסתרת שאינה נאמרת בפרהסיה, ושגם שופטים מכובדים פנו אליו בחשאי ורק לאחר שאמר את הדברים הללו באופן פומבי.

הם העידו בפניו שמאז אהרון ברק יש שלטון של טרור נגד השופטים, והם חשים פחד ואימה.

דבריו של פרידמן שאמר שמזל שלא דנו אותו כמו שעשו לנאמן ולרמון, מעידים כאלף עדים, שלמי שיוצא נגד האליטה האוליגרכית הזו יש סיבה לפחד.

זהו מצב בלתי נסבל, שממחיש שרוממות הסובלנות היא רק בגרונה של האוליגרכיה, אך בפועל אין לאוליגרכיה הזו סובלנות כלפי דעות השונות משל חבריה, ורק זכויות של ערבים או זרים מסתננים לא חוקיים שחורים מעניינים את חבריה, ולא באמת סובלנות אמיתית.

לכן, לדברי דיסקין, מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון. אבל בכל זאת הביקורת מחלחלת, ויש יותר ויותר דעות הדורשות שינוי.

הולכת ומתעצמת התחושה הציבורית ששופטי הבג"צ ומערכת המשפט מובילים להרס שלטון החוק.

המודעות ששלטון הבג"צ הוא בעצם שלטון של גוף לא נבחר שחטף את השלטון משני הגופים הנבחרים, מקוממת את העם, והביקורת צוברת תנופה.

מתרבים המצביעים על העובדה שהליך הבחירה של שופטים בישראל, בו הם בוחרים את עצמם, אינו תקין ואין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי. במדינות דמוקרטיות נבחרים השופטים על ידי הממשלות, ורק אחרי שימוע והצגת עמדותיהם בפני הפרלמנטים השונים.

לדברי פרופ' דיסקין יש עכשיו הזדמנות שלא היתה קיימת קודם, כל עוד מפלגת העבודה יכלה להטיל וטו על מהלך כזה, לייצר את חוקי הכנסת שיבטלו בעצם את המהפיכה החוקתית ההרסנית לשלטון החוק ולשלטון של הרשות המבצעת בישראל.

לדעתו חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל, ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור.

טענתו היא שיש עכשיו חלון הזדמנויות המאפשר לפעול ולייצר את מהפיכת הנגד, אך חברי הכנסת דואגים לכיסאם ואינם ממלאים את חובתם מטעמי נוחות וכיסאולוגיה, בשל חשש מפני התנפלות מערכת המשפט עליהם באמצעות התקשורת העויינת והמגוייסת.

צריך לדבריו שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על קביעות בית המשפט כאשר הוא מעז להתנהג כמחוקק על, על ידי כך שתאמר לבית המשפט: שמענו על פסילת החוק, ואנו מחוקקים אותו מחדש.

יש לכנסת כלים לכך, ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

יש לבטל את זכות העמידה שמאפשרת לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט, גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

על מנת לבטל את זכות העמידה, על הכנסת להשתמש באחת מהלכות בג"צ עצמו, שקבע לפני האקטיביזם השיפוטי את הגבול הברור במה אינו יכול לדון, ולנסח הלכה כזו לחוק.

כך יושם קץ להתערבות בג"צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

פרופסור דיסקין נותן כדוגמה את הסיפור עם בית הסוהר הפרטי שבג"צ פסק בעיניינו. לדבריו אין בכלל אף נפגע. אף אדם לא נפגע, לכן אין צידוק לעתירה לבג"צ כלל. על אף אסיר לא יכפו ללכת לבית הסוהר הזה, ולמרות זאת יש עתירה לבג"צ, והחלטה של בג"צ שמבטלת החלטת ממשלה המגובה בחוק של הכנסת.

בג"צ צריך לתת סעד למי שנפגע ואין לו סעד אחר, והוא זקוק לסעד מהיר, אך במקרה זה למשל, בית המשפט אינו נותן סעד לאיש, הוא סתם מתערב בלי שזה עיניינו כלל, בנושא שאינו בתחום סמכותו.

יש אינסוף פסיקות מהסוג הזה בלי שיש איזשהו נפגע.

ביטול זכות העמידה תמנע עתירות מהסוג הזה והתערבות לא לגיטימית בעינייני המדינה.

ולדברי דיסקין גם כל נושא "צווי הביניים" חייב להיפסק, והוא דוגמה לשינוי הנדרש.

"צו ביניים" זה למעשה מין תרגיל של בית המשפט העליון שהוא נוקט בו שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב וקשה לו לתת הנמקות לפסיקה מוגדרת מסויימת התואמת את עמדותיו,ואז הוא נותן צו ביניים, וצו הביניים בעצם מתקיים.

כך הוא נמנע מלנמק את החלטתו, ומשתמש בצו ביניים, שעד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים, או שאף פעם אינו הופך להחלטי ונשאר במצב קבוע.

צו ביניים זו הוראה שאסור לעשות, או שצריך להימנע מלעשות, או שצריך כן לעשות איזשהו דבר, ואז, עד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים, ולפעמים אף פעם אין צו החלטי, ולכן אף פעם אין אפילו נימוקים לעתירות מהסוג הזה, אך הצו בתוקף.

את כל הדברים האלה ניתן לשנות בחקיקה בכנסת, הוהיום הדבר הזה אפשרי ויש לכך רוב ברור בכנסת.

אי אפשר להשאיר את המצב בו בג"צ מתערב בחיינו בנושאים שאינם עיניינו בצורה בלתי מוגבלת כפי שזה נעשה היום.

הליכוד מראה חולשה בפעולתו נגד שלטון בג"צ, וחברי הכנסת שלו אינם פועלים לביטול המהפיכה החוקתית של אהרון ברק, רק מטעמי נוחות ומטעמים של בון טון, ונמנעים מלעשות מה שהם חושבים שהוא באמת ראוי ונכון לעשות, מתוך פחד מהתנפלות עליהם. אין זה ראוי שכך יהיה.

עד היום לא ניתן היה לעשות זאת, כי מפלגת העבודה היתה לה זכות וטו, והיא היתה מטילה וטו במקרים מהסוג הזה. כיום לדבריו, המצב השתנה, וכיום, סבור פרופסור דיסקין, שהדבר הזה לא יקרה וזה ניתן לחקיקה וגם יהיה לזה רוב בכנסת הנוכחית.

זה לא נעשה אך ורק מטעמי נוחות אינדיבידואליים של חברי הכנסת.

אבל על חברי הכנסת לזכור שנחצו כל הגבולות, נחצו כאן כל הקווים האדומים, ואין אף מדינה בעולם שהכוח של בית המשפט הוא כל כך מרחיק לכת כמו במדינת ישראל.

הגיעה העת לפעול להפרדת רשויות במדינה.

על הכנסת לשנס מותניה לחוקק את החקיקה הנדרשת להצלת המדינה היהודית!

לראיון המלא עם פרופ' דיסקין היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139489

(ניתן להקשיב לראיון רק דרך מנוע החיפוש של גוגל).

לעיון נוסף האשכול:

בג"צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית (הטפילית) של ישראל 1

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#152

**

לפניכם הטקסט ההזוי ומהחורר של חוק כבוד האדם וחירותו - קיראו ולא תאמינו איך עובדים עלינו בעיניים:

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

נתקבל בכנסת ביום יב' באדר התשנ"ב, 17 במרץ 1992; תיקון מס' 1 - ס"ח התשנ"ד.

עקרונות יסוד (תיקון מס' 1): זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

שמירה על קניין : אין פוגעים בקנינו של אדם.

הגנה על החיים, הגוף והכבוד: כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו.

חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל.
כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל.

פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.

אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו.

אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1): אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זכה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

סייג לגבי כוחות הבטחון: אין מקבלים זכויות שלפי חוק יסוד זה של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, אין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי החוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.

שמירת דינים: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד.

תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד הזה.

יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיש בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/chok+yesod.htm

שימו לב:

יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים;


חיים הרצוג נשיא המדינה דב שילנסקי יושב ראש הכנסת.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=376267





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש כ''ז באייר תשע''ב    13:12   19.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. הקרן החדשה לישראל מחליפה אסטרטגיה - חשיפה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.05.12 בשעה 13:22 בברכה, ליה
 
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=coRffUa6Y6k

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית למעשיה של הקרן הסוכנת הזרה האמריקנית החותרת תחת מדינת היהודים באישור הממשלה!

יש לחוקק את החוק המקביל לחוק האמריקני - חוק סוכן זר!

יש להוציא אל מחוץ לחוק אירגונים הפועלים נגד בטחון המדינה ואזרחיה.

יש להקים ועדות חקירה פרלמנטריות כפי שדרש ליברמן לבדיקת המימון הזר והפראי המציף את כיסי הגיס החמישי במדינה.

הכנסת חייבת לחוקק, ועל ביבי להפסיק לחסום את יוזמות החקיקה באמצעות ועדת השרים לחקיקה, שם הציב את בני בגין החלול, מיכאל איתן הערמומי, גדעון סער הצבוע שמדבר ימין ועושה שמאל קיצוני (שלא מפטר את אדר כהן, ומדוע?), ומרידור איש מר"צ בליכוד, כפקק חוסם כל!

לבעוט את הקרן האמריקנית הזרה המצמררת הזאת הביתה לארה"ב מיד.

בו זמנית יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. את השופטים תבחרנה רק ממשלות ישראל ולא השופטים יבחרו את עצמם, ורק לאחר שימוע עומק בכנסת בו תובהרנה עמדותיהם לדת היהודית, לעם היהודי ולמדינה היהודית.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש כ''ז באייר תשע''ב    14:00   19.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. פרופ' דיסקין: יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית''!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.05.12 בשעה 16:09 בברכה, ליה
 
העיתונאי שאול כהן ערך ראיון עם פרופ' דיסקין. בראיון עימו קורא פרופ' דיסקין לחברי הכנסת לשנס מותניים ולייצר את מהפיכת הנגד למהפיכה "החוקתית" השיקרית של אהרון ברק, שהורסת את שלטון החוק, שלטון הממשלה והכנסת, והפרדת הרשויות.

לדבריו יש אפשרות בכנסת הנוכחית לחוקק את החוקים הנדרשים מבלי שמפלגת העבודה תוכל להטיל וטו על המהפיכה, או למנוע אותה, ורק פחד של חברי הכנסת מפני התנפלות האליטה המשפטית והתקשורת המגוייסת מונע מהם לשנס מותניים ולהחזיר את בג"צ לגודלו הטבעי, על מנת להשיב לממשלה את כוח המשילות שלה, ולהחזיר את המדינה היהודית אל דרך המלך.

לדעתו אין הצדקה למצב בו חברי הכנסת אינם פועלים רק מטעמי נוחות אינדיבידואליים.

אין זה ראוי שכך יהיה, ויש לנצל את המצב בו יש בכנסת רוב ברור לשינויי החקיקה הנדרשים על מנת להפסיק את טירוף המערכות של שלטון האוליגרכיה הבג"צית שהוביל להרס שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל, כמו גם לפגיעה אנושה במדינה היהודית. הגיעה העת לפעול בכל הכוח!

פרופ' אבי דיסקין קורא לכנסת לחוקק עכשיו את החוקים המתאימים על מנת להחזיר את בג"צ לתפקידו היחיד והמקורי - שפיטה, ולבטל את כל הסמכויות שחטף לעצמו באמצעות האקטיביזם השיפוטי שהרס את שלטון החוק בישראל, ומחסל את הדמוקרטיה בה העם בוחר את שליטיו, ולא בית המשפט שולט על העם מבלי שנבחר כלל, באמצעות טריקים ותרגילים.

לדבריו השליט אהרון ברק שלטון טרור ופחד במערכת המשפט, הנמשך עד היום בידי ממשיכי דרכו שם, שמונע משופטים מכובדים ומוכרים לצאת ולהביע את התנגדותם המוחלטת לשיטה הנוהגת במערכת המשפט, למרות שבחשאי הם מביעים הסתייגות וסלידה מהנעשה במערכת המשפט בה הם משרתים.

כולם נכנעים לטרור הטוטליטרי ששולט בבית המשפט, ואיש לא מעז להתריס כנגד המתרחש, שכן ישלם במישרתו או בקידומו האישי.

כולם חייבים ליישר קו עם הקו השמאלני קיצוני אנטי יהודי, פרו ערבי, פרו זרים, פרו פולשים ומסתננים לא חוקיים, ואנטי המדינה היהודית.

בית המשפט עבר כל גבול, וחצה כל קו אדום כשהוא מרשה לעצמו להתערב בכל נושא ועניין, בהסתמכו על ההלכה המופרכת והמטורפת שקבע אהרון ברק "שודד הים" כהגדרתו של פרופ' פוזנר, שהכל שפיט, ובעזרתה משליט בית המשפט עצמו כשליט העל שיש לו זכות להתערב בכל דבר ועניין במדינה, שכן על פי הקביעה של "שודד הים" (פוזנר) כל דבר הוא או חוקי או לא חוקי.

כך השתלט אהרון ברק בערמומיות חסרת תקדים על המדינה, והפך לשלטון על בלתי נבחר!

חוצפה וחציית גבולות של הרשות השופטת שאין לה אח ורע בעולם כולו!

אומר פרופסור דיסקין שבית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80 , ולכאורה זה דבר שצריך להיות מגובה בחוק, אבל לא היה שינוי חוק בכנסת.

זה נעשה באופן חד צדדי ע"י בית המשפט, ולכן זו פגיעה בשלטון החוק.

הפרשנות מרחיקת הלכת הזו, הפכה את הפניה לבית המשפט להגרלה פרועה.

מקוממת העובדה שבית המשפט מרשה לעצמו לפסול פסילות סידרתיות של חוקים שחוקקה הכנסת, שהיא ורק היא המחוקק הלגיטימי, ותוך מספר שנים מועט בוטלו עשרה חוקים של הכנסת בנסיבות שנויות במחלוקת.

(בארה"ב למשל נפסלו 2 חוקים ב- 80 שנה).

בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים,
כאשר חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק נוצלו על ידו לצורך חדירה והתערבות שאינה מסמכותו כלל בתחום הפוליטי - מדיני.

חוקים אלה מנוצלים על ידי בית המשפט באינטנסיביות, לצורך התערבות בכל עניין, ומכאן המסקנה של חברי כנסת רבים שהכנסת עשתה טעות חמורה כשחוקקה חוקים אלה! מי שהצביע בעד, מצטער היום.

המצב הגיע לידי כך שבית המשפט נטל לעצמו הרבה סמכויות, שאינן שייכות לו, וניתן וחובה להפקיע מידיו סמכויות אלה באמצעות חקיקה מתאימה.

שרי משפטים (רמון, נאמן ופרידמן) ניסו לעצור את הסחף הזה, אך הנסיון נתקל בחומה בצורה ובהתנגדות עויינת מקיר לקיר מצד בית המשפט והתקשורת המגוייסת.

מלחמת העולם שניהלה מערכת המשפט נגד פרופ' פרידמן המחישה את המלחמה הכוחנית שמנהל בית המשפט מול רשויות המדינה.

פרופסור דיסקין מעיד שיש הרבה ביקורת נסתרת שאינה נאמרת בפרהסיה, ושגם שופטים מכובדים פנו אליו בחשאי ורק לאחר שאמר את הדברים הללו באופן פומבי.

הם העידו בפניו שמאז אהרון ברק יש שלטון של טרור נגד השופטים, והם חשים פחד ואימה.

דבריו של פרופ' פרידמן שאמר שמזל שלא דנו אותו כמו שעשו לנאמן ולרמון, מעידים כאלף עדים, שלמי שיוצא נגד האליטה האוליגרכית הזו יש סיבה לפחד.

זהו מצב בלתי נסבל, שממחיש שרוממות הסובלנות היא רק בגרונה של האוליגרכיה, אך בפועל אין לאוליגרכיה הזו סובלנות כלפי דעות השונות משל חבריה, ורק זכויות של ערבים או זרים מסתננים לא חוקיים שחורים מעניינים את חבריה, ולא באמת סובלנות אמיתית.

לכן, לדברי דיסקין, מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון. אבל בכל זאת הביקורת מחלחלת, ויש יותר ויותר דעות הדורשות שינוי.

הולכת ומתעצמת התחושה הציבורית ששופטי הבג"צ ומערכת המשפט מובילים להרס שלטון החוק.

המודעות ששלטון הבג"צ הוא בעצם שלטון של גוף לא נבחר שחטף את השלטון משני הגופים הנבחרים, מקוממת את העם, והביקורת צוברת תנופה.

מתרבים המצביעים על העובדה שהליך הבחירה של שופטים בישראל, בו הם בוחרים את עצמם, אינו תקין, ואין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי. במדינות דמוקרטיות נבחרים השופטים על ידי הממשלות, ורק אחרי שימוע והצגת עמדותיהם בפני הפרלמנטים השונים.

לדברי פרופ' דיסקין יש עכשיו הזדמנות שלא היתה קיימת קודם, כל עוד מפלגת העבודה יכלה להטיל וטו על מהלך כזה, לייצר את חוקי הכנסת שיבטלו בעצם את המהפיכה החוקתית ההרסנית לשלטון החוק ולשלטון של הרשות המבצעת בישראל.

לדעתו חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל, ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור.

טענתו היא שיש עכשיו חלון הזדמנויות המאפשר לפעול ולייצר את מהפיכת הנגד, אך חברי הכנסת דואגים לכיסאם ואינם ממלאים את חובתם מטעמי נוחות וכיסאולוגיה, בשל חשש מפני התנפלות מערכת המשפט עליהם באמצעות התקשורת העויינת והמגוייסת.

צריך לדבריו שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על קביעות בית המשפט כאשר הוא מעז להתנהג כמחוקק על, על ידי כך שתאמר לבית המשפט: שמענו על פסילת החוק, ואנו מחוקקים אותו מחדש.

יש לכנסת כלים לכך, ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

יש לבטל את זכות העמידה שמאפשרת לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

על מנת לבטל את זכות העמידה, על הכנסת להשתמש באחת מהלכות בג"צ עצמו, שקבע לפני האקטיביזם השיפוטי, את הגבול הברור במה אינו יכול לדון, ולנסח הלכה כזו לחוק.

כך יושם קץ להתערבות בג"צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

פרופסור דיסקין נותן כדוגמה את הסיפור עם בית הסוהר הפרטי שבג"צ פסק בעיניינו. לדבריו אין בכלל אף נפגע. אף אדם לא נפגע, לכן אין צידוק לעתירה לבג"צ כלל. על אף אסיר לא יכפו ללכת לבית הסוהר הזה, ולמרות זאת, יש עתירה לבג"צ, והחלטה של בג"צ, שמבטלת החלטת ממשלה, המגובה בחוק של הכנסת.

בג"צ צריך לתת סעד למי שנפגע ואין לו סעד אחר, והוא זקוק לסעד מהיר, אך במקרה זה למשל, בית המשפט אינו נותן סעד לאיש, הוא סתם מתערב בלי שזה עיניינו כלל, בנושא שאינו בתחום סמכותו .

יש אינסוף פסיקות מהסוג הזה בלי שיש איזשהו נפגע.

ביטול זכות העמידה תמנע עתירות מהסוג הזה והתערבות לא לגיטימית בעינייני המדינה.

ולדברי דיסקין גם כל נושא "צווי הביניים" חייב להיפסק, והוא דוגמה לשינוי הנדרש.

צו ביניים זה למעשה מין תרגיל של בית המשפט העליון שהוא נוקט בו שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב, וקשה לו לתת הנמקות לפסיקה מוגדרת מסויימת התואמת את עמדותיו, ואז הוא נותן צו ביניים, וצו הביניים בעצם מתקיים.

כך הוא נמנע מלנמק את החלטתו, ומשתמש בצו ביניים, שעד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים, או שאף פעם אינו הופך להחלטי ונשאר במצב קבוע.

צו ביניים זו הוראה שאסור לעשות, או שצריך להימנע מלעשות, או שצריך כן לעשות איזשהו דבר, ואז, עד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים, ולפעמים אף פעם אין צו החלטי, ולכן אף פעם אין אפילו נימוקים לעתירות מהסוג הזה, אך הצו בתוקף.

את כל הדברים האלה ניתן לשנות בחקיקה בכנסת, והיום הדבר הזה אפשרי ויש לכך רוב ברור בכנסת.

אי אפשר להשאיר את המצב בו בג"צ מתערב בחיינו בנושאים שאינם עיניינו בצורה בלתי מוגבלת כפי שזה נעשה היום.

הליכוד מראה חולשה בפעולתו נגד שלטון בג"צ, וחברי הכנסת שלו אינם פועלים לביטול המהפיכה החוקתית של אהרון ברק, רק מטעמי נוחות ומטעמים של בון טון, ונמנעים מלעשות מה שהם חושבים שהוא באמת ראוי ונכון לעשות, רק מתוך פחד מהתנפלות עליהם. אין זה ראוי שכך יהיה.

עד היום לא ניתן היה לעשות זאת, כי מפלגת העבודה היתה לה זכות וטו, והיא היתה מטילה וטו במקרים מהסוג הזה. כיום לדבריו, המצב השתנה, וכיום, סבור פרופסור דיסקין, שהדבר הזה לא יקרה, וזה כן ניתן לחקיקה וגם יהיה לזה רוב בכנסת הנוכחית.

זה לא נעשה אך ורק מטעמי נוחות אינדיבידואליים של חברי הכנסת.

אבל על חברי הכנסת לזכור שנחצו כל הגבולות, נחצו כאן כל הקווים האדומים, ואין אף מדינה בעולם שהכוח של בית המשפט הוא כל כך מרחיק לכת כמו במדינת ישראל.

הגיעה העת לפעול להפרדת רשויות במדינה.

על הכנסת לשנס מותניה ולחוקק את החקיקה הנדרשת להצלת המדינה היהודית!

לראיון המלא עם פרופ' דיסקין היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139489

*****

שיחה עם פרופ' אמריטוס אברהם דיסקין - משפט חוקתי, האוניברסיטה העברית

מוקדש לליה, על השותפות והתמיכה המרשימה שלה באתר שלנו

להורדה: אברהם דיסקין בית המשפט מטיל אימה.mp3
להטמעה:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139489

*

פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון בורים ועמי ארצות

בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, את המתרחש במערכת המשפט. הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטינו כתאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כאוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם.

הוא הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

הייתה זו קלאסיקה. אקדמיה במיטבה. ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו. והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

דיסקין בטח לא התכוון לכך, אבל אולי דווקא טוב שתהייה עכשיו הכרה בעוד אוניברסיטה. בשטחים. כי זו העברית, מהשטח המשוחרר שבהר הצופים, כבר שנים שלא החזירה לחברה הישראלית שום תמורה אינטלקטואלית אמיתית עבור הכסף האקדמי הרב הושקע בה.

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44534-00.html

היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית .
לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל.

יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית.

הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק:

האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת
המשפטית ,ומפחיד:

פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.

http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#139



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון כ''ח באייר תשע''ב    18:39   20.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. שלום אינו יכול להיות מבוסס על שקר! / פרופ' וייס בבריסל:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
פרופ' הלל וייס הוזמן לכנס בבריסל כחבר בכיר בארגון "נאמני ארץ", לשאת את הרצאת הפתיחה (keynote)

הלל ויס

דברים שגם הם חייבים להיאמר

שלום אינו יכול להיות מבוסס על שקר! "האמת והשלום אהבו". כך בתנ"ך וכך במשפט הטבעי. אין אמת ללא שלום ואין שלום ללא אמת. אמת מבוססת על המשפט שחובתו להציל גזול מיד עושקו.

השאלה העומדת בפנינו מיהו הכובש ומיהו הגזלן.

למי שדבק בתורה הדברים ברורים ופשוטים אבל בינתיים נתבונן במשפט הבינלאומי המחייב ונתחיל באיגוף קצר.

פרופ' אלן דרשוביץ, יהודי ליברל, שמאלן מתון, אוהב ישראל, מבכירי המשפטנים בארצות הברית חזר וגינה לאחרונה את בית הדין הבינלאומי בהאג כמדקלם החלטות פוליטיות, לעומת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שסירב להכיר בפלשתין כמדינה, ודחה שורה של החלטות שהגישו הפלשתינים נגד ישראל בגין פשעי מלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

בין השאר מותח דרשוביץ ביקורת קטלנית על האו"ם, כמי שמנהיג סטנדרטים כפולים ביחס לישראל, ורואה בו גוף מושחת המסייע לטרור.

ואמנם לאחר שלוש ועידות "דרבן", הזניית המושג 'גזענות' וקבלת לוב 2003 כחברה בנציבות האו"ם לזכויות האדם, כמו כעת בחודש מאי 2012 קבלת סוריה לאותו תפקיד כחברה מובילה במועצת זכויות האדם וכנציגת אסיה, דורשת מכל אדם ישר לראות באו"ם ובמוסדותיו סוכן ציני, שכל עיניינו הגנה על טרור, וגורם מספר אחד בהשחתת האתיקה של זכויות האדם כפי שנוסחו במגילת זכויות האדם שאימץ האו"ם, מתנתו של היהודי הצרפתי רנה קאסן לעולם.

בהזדמנות זאת של תרומת היהודים למאבק בגזענות נזכיר שוב כי תורת ישראל שקדמה לכל דת מונותיאיסטית אחרת המתיימרת להחליפה, היא הראשונה הטוענת כי יש אב אחד לכולנו, שחורים ולבנים, ערבים גרמנים ויהודים, הלא הוא אדם הראשון. ומכאן, שאם יש מסד בלתי גזעני בתולדות האנושות הרי הוא בתורת ישראל. ולענין שֵם חם ויפת נתייחס בהמשך בהצעת הפתרון לשלום.

דת ישראל, היא דתו הלאומית ורק היא מגדירה את זהותו כעם, מאפשרת לכל אדם להתגייר. להיות יהודי אינו ענין של גזע ושל דם.

רק העמים הברבריים, שמצד אחד קיבלו את תורת דארווין גם כאידיאולוגיה וגם כמדע שהיא תורה גזענית בבסיסה, וחיטטו בטוהר הגזע, הם אלה שלגביהם נכון להשתמש במושג 'גזענות', כמו למשל לגבי מכחיש השואה אבו מאזן שחזר ואמר כמה פעמים שבפלשתין ההזויה לא יהיה מקום ליהודים.

באותו ראיון שנתן דרשוביץ לעיתון הישראלי הימני למחצה, מקור ראשון ב- 27.4.2012 הוא קובע כי "לחברה המערבית יש כיום בעיה עצומה עם המשפט הבינלאומי, שהפך במקרים רבים למקור הרוע, ומשמש את השמאל הקשה והאיסלאם הימני כנשק נגד ערכי המערב הדמוקרטיים.

השמאל הקשה אף פעם לא התעניין בחוק ובמשפט. האידיאולוגיה שלו מתירה שימוש בחוק לצרכים פוליטיים. לדעתו מדינת ישראל צריכה ליצור לעצמה קורפוס עצמאי של משפט בינלאומי שישתקף מתוך החלטות בית המשפט העליון ושיתבסס על עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי".

אך מה יעשה יהודי נרדף בארץ ישראל אם מערכת המשפט הדרקונית של מדינתו מפעילה כנגדו את חוקי המנדט הבריטי ורואה בו אויב, שוללת את זכויות האדם שלו ומשליכה אותו ללא משפט לכלא, הורסת את מקום מגוריו ומתעללת בו אדמיניסטרטיבית שנים ארוכות.

חוק "כבוד האדם וחירותו", חוק יסוד במדינת ישראל רואה בגירוש יהודים מאדמתם "תכלית ראויה" כלשון החוק. כל כולו של החוק נחקק למען ה"אחר". הזכות להיות אחר נתונה בעיקר לערבים בנוסף להומואים. החוק נועד למען הציבור הערבי אך מהווה אות מתה לגבי יהודים הידועים כמתנחלים. כך היה בפרשת גירוש 10,000 יהודים מתוך ארצם המוכרת במשפט הבינלאומי כבית הלאומי של היהודים בלבד, כפי שעוד ניווכח.

סיוע רב לדברינו יש לנו משופט אמריקני – יהודי היושב בבית המשפט הפדראלי לערעורים, ריצ'ארד פוזנר, שכתב ביקורת חריפה ביותר על משנתו השיפוטית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק.

ביקורתו של פוזנר הופיעה במאמר שכתב על המהדורה האנגלית של ספרו של ברק "שופט בחברה דמוקרטית"; המאמר התפרסם בכתב העת "ניו ריפבליק" ובו תוקף פוזנר את ברק במילים חריפות כמו: "ברק שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי", "הוא מעין שודד-ים משפטי".

לדברי פוזנר, "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים. ברק יצר יש מאין עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיוויים ביותר שלנו . רק בישראל, למיטב ידיעתי, שופטים מקבלים את סמכותם לביקורת שיפוטית מופשטת בעצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת. אפשר להיזכר בנפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".

האם היהודי הגר בחבלי הארץ ששוחררו על ידי צבא ישראל ב-1967 הוא אכן כובש זר המפר את אמנת ז'נבה הרביעית שעניינה הגנה על זכויות האדם, כנגד גזלה ונישול של אוכלוסיה נכבשת?

והאם בארץ ישראל על פי החוק הבינלאומי התָקף היום, היהודי הוא כובש זר של חבל ארץ שאינו שייך לו, אלא למדינה שאינה קיימת ולא הייתה קיימת מעולם בשם פלשתין, וכל כולה לא הומצאה, לדברי בכירי אישיה כולל יאסר עראפת, פייסל חוסייני, זוהיר מוחסיין מארגון הטרור א-צעיקה ואפילו ח"כ לשעבר עזמי בשארה, אלא לשם היותה סוס טרויאני שכל עילת קיומה הוא הדחף הבלתי נלאה להשמיד את מדינת ישראל.

כמו פרשת החרם הערבי, החרם הכלכלי שהפך לפסיכוזה עולמית.

רק לפני שבוע צולם אחד מבכירי החאמס מרצועת עזה פונה למצרים בתחינה ומתלונן אל אי אספקת חומרי גלם. הוא אומר: כולנו אחים. חצי מהמשפחות ברצועת עזה נקראות מאצ'רי ומקורן ממצרים, והחצי השני מסעודיה. הסרט נמצא ביוטיוב וניתן לצפייה.

ד"ר אוחנה - ארנון במאמרו על מוצא המהגרים הערבים: "החברה הפלסטינית בנויה על-פי מפתח חמולתי. מוצא החמולות ניתן לבירור על-פי שמותיהן: "אל-מצרי ממצרים. אל-הינדי מהודו. אל-מע'רבּי מאלג'יר. אל-עג'מי מאירן. אל-תורכי מתורכיה. אל-הווארי מחבל הווארה בצפון סודאן, עכשיו בנצרת. אל - עראקי מעיראק (התיישבו בטירה וטייבה). אבו - כשכ ממצרים (בשרון). חוראני מהר חורן - הר הדרוזים מדרום לדמשק (במישור החוף). בושנאק מבוסניה (קיסריה). מצארווה ממצרים. חבש מאתיופיה (לוד). ברנאווי מבורנו בניגריה (ירושלים). תורכמאן מקווקז. מספר החמולות הזרות אשר שמן אינו מצביע על מוצאן, רב לאין שיעור". מובן שלא כל האוכלוסייה הערבית הארץ - ישראלית מורכבת ממהגרים, אך "איוולת היא להתעלם משתי עובדות יסוד: האחת - כי משלהי המאה ה- 19 ועד לתום המנדט הבריטי, נהרה אוכלוסייה גדולה של מהגרים ערבים לעֶברהּ של הארץ, והאחרת - כי פרק הזמן המינימלי של ותק בארץ, הנדרש על-ידי אונר"א על-מנת להגדיר אדם כפליט פלסטיני לכל חייו, הגדרה המאפשרת לו ולצאצאיו לתבוע את 'זכות השיבה', עומד על שנתיים לפני 1948..."( מקור ראשון 17.8.01)]

ההתלהבות העולמית בעניינה של פלשתין אינה מעידה על חוש צדק אלא על להט של שינאת ישראל – האומות האומרות : "לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד" – מה שקרוי אנטישמיות מצויה.

העליהום הזה סופו לשוב אל חיק המתלהמים מתוך חרטה ותחושת בושה וחרפה. העונש לעמים המנסים לנשל את ישראל מנאות אלוהים ולרשת אותם נזכר בספר הספרים פעמים רבות. אני רק מפנה למקום אחד למשפט העמים בעמק יהושפט. יואל פרק ד

(א) כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אשוב אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:

(ב) וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ:

(יב) יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב:

(טז) וה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וה' מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

(יז) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יה' א-ֱלהֵיכֶם שׁוכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קודֶשׁ וְזָרִים לא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד: ס

זו השאלה העומדת בפנינו אף כאן.

האם היהודים באמצעות מדינת ישראל כבשו ארץ לא להם וקיפחו את תושביה המקוריים, או שמא בדיוק להפך, הכיבוש הערבי הנמשך בארץ ישראל וכעת גם באירופה הוא נושא הדיון. הכיבוש הזר הוא הכיבוש הערבי ואין זה משנה אם ראשית כל גלגוליו היא במאה השביעית לאחר הספירה.

כמו בלימת תורכיה בוינה ב- 1683 או הכיבוש המוסלמי בחצי האי האיברי בשנת 711 וגירושם ב-1492, כיבוש נשאר כיבוש.

כך גם הכיבוש הרומי במאה הראשונה לספירה והריסת בית המקדש על הר הבית, ובימי מרד בר כוכבא במאה השנייה להיסטוריה, והגליית שארית הפליטה.

לקורא הדורות מראש, אלוקי ישראל, אלוקי עולם הוא בעל חשבון. כל יהודי שניספה בשואה, אך גם במצרים הפרעונית ששיקעה תינוקות ישראל בתוך הלבנים, ובכל מקום שפגעו, רצחו וחנקו יהודי, יבוא בעל החשבון כשיעלה הרצון מלפניו ויגבה את חובו, ואין לנו כל דאגה בכך.

אכן המדינה הציונית נשלטת עד אימה על ידי מיעוט פוסט - בולשביקי של השמאל הקיצוני, המלבה את אויבי ישראל, ובימים אלה ממש הוא חושף את טלפיו המגיעות עד לראשי מערכת הביטחון בישראל בעניין התקיפה באיראן.

השמאל הזה חבר כנראה לאיש הוואפן אס. אס, גינטר גראס המציג את זכות ההגנה העצמית של העם היהודי כתוקפנות מסוכנת משל איראן, או אולי להיפך: גינטר גראס חבר לשמאל הקיצוני בישראל.

גראס נוהג לציין את השפעתו של הסופר עמוס עוז עליו בנושא הישראלי.

האליטות הישראליות אכן שוללות את זכות ההגנה העצמית הנורמלית והטבעית של מדינת ישראל כמו שרל דה גול ששלל מישראל את זכות הירייה הראשונה.

אף אחד אינו שולל מהיהודים את הזכות הקלאסית להיות לקרבן.

גם לאחר שישראל תושמד חס ושלום על ידי איראן, לא תהיה לה כביכול הזכות המוסרית בעיני מחברי דו"ח גולדסטון להכות במכה השנייה.

כמו תגובת תורכיה על בלימת המשט, כך תהיה תגובת אומות העולם על נצחון ישראל על איראן.

זו אכן מחשבה חולנית ביותר.

פרופ' אלן דרשוביץ אומר בראיון הנזכר: "קודם כל אני רוצה לדייק ולומר שאותם ישראלים הם לא רק האויבים הגדולים של ישראל, אלא גם המסוכנים ביותר". הוא מציין שמות ומוסיף: "כולם אנשים שמתעטפים בדגל הישראלי אך ורק כדי לשרוף אותו".

מדינת ישראל הורעלה באופן קיצוני על ידי טענות הכיבוש, עד שהיא לא שמה לב שהיא אכן נכבשה על ידי גורמים של יהודים מתבוללים או חנפנים, פרט לאנרכיסטים המבקרים אותנו כל ימות השנה באופן מאורגן וממומן, תוך עצימת עיניים של השלטונות והפקרת הצבא להתגרותם.

ישראל הפכה במידה רבה למינהל יהודי למען האומה הערבית ופתחה מדעת ושלא מדעת את שעריה לרווחה בפני כל שוחרי רעתה. ולא רק באופן מטפורי, כמו עידוד ממומן של הגירת מסתננים אפריקנים לישראל באלפיהם מתוך כוונה זדונית להצפתה בהם.

אך הביטו על עצמכם באירופה כעת.

כיצד הגעתם למצב שבו אתם נמצאים.

האם האידיאולוגיות הללו, שוללות הלאומיות במסווה הטענה הרב תרבותית, והמצאת חובת ההזדהות עם לגיטימיות הנרטיב של האויב ומחיקת האמת ככלי בסיסי לקיום האנושי, לא הרסו את המוסר, המשפט, המדע והכלכלה"?

האם לא הרסו את תרבות המערב?!

השמאל הקיצוני טוען שהלאומיות, כל לאומיות, היא דת הרוצחים.

כעת באירופה הולכים ונשמעים יותר ויותר קולות חרטה על המהלך הרב תרבותי שהוא כניעה ללא ירייה אחת.

זו הסיבה החשובה לעליית הימין באירופה ולפשר הזמנתי לכאן.

אבל אותם מנהיגים אירופאים ישנים ממשיכים, עדיין ממשיכים לעודד את הקמת מדינת פלשתין בכל האמצעים הענקיים העומדים לרשותם. השקעות של מאות מיליארדים אל חור שחור.

כל זמן שהסתירה הזאת תתקיים, אירופה תמשיך להפוך ל- Euroarbia.

המקצוע שלי, או בדיסציפלינה של מה שהיה נקרא עד לא מכבר לימודים הומאניים, הפך בתהליך שטני "למדעי האדם".

כיצד ניצח המושג "מדעי האדם" את הלימודים ההומאניים, כרעיון פוסט מרכסיסטי וכתהליך חתרני לנשק משמיד אקדמיות. כדאי לכם לקרוא בוויקיפדיה ובהגדרות פסבדו אקדמיות מה הם מדעי האדם: דמוקרטיה, פמיניזם, זכויות אדם ומדעי המוח.

הקוקטייל הקטלני הזה אמור לשעבד את מדעי המוח כמו בימי סטאלין והיטלר לנורמטיביות רצויה שמקבלת על עצמה הנדסת אנוש חדשה.

ביטול משפחת האדם, איש ואשה, וייסוד משפחה ללא גבולות.

התוצאה ניכרת בכל המערב.

קלאסיקה, הומניסטיקה, ספרות ואומנות, נהרסו לחלוטין על ידי גורמים חתרניים.

ראו את הגדרת אונסק"ו למושג "מדעי האדם", מושג שכבש את כל האוניברסיטאות בעולם.

זהו ארגון פשע כמו אביו האו"ם, תומך נלהב של הנרטיב המוסלמי המעודד השמדה יזומה של שרידי המקדש היהודי בהר הבית, כמעט כמו ממשלת ישראל השותפה בתיאום להריסות מקדש היהודים. אונסק"ו משכתב את ההיסטוריה למען האיסלאם. ארגון לשימור מורשת 'יאעני' . אין כותרת צינית ממנה.

התפיסות הקוסמופוליטיות הללו פותחות את שעריה של אירופה בפני מיליוני מהגרי עבודה, ומעניקות להם זכויות אזרח. עוד מעט אין אירופה כפי שמעידה העיר המארחת הזאת.

מדוע הטענה השקרית כי האיסלאם מתנער מהכיבוש הפוסט קולוניאלי באירופה, אינה מקובלת באירופה, ומדוע היא מוּחלת על ישראל כמדינה כובשת. מהו הסטנדרט המוסרי הכפול הזה?

אכן אחת הדוגמאות למשפט בינלאומי בראייה של צדק אוניברסלי נמצאת בתנ"ך. ובוודאי ישאל עצמו אדם נאור מהו תוקפו של התנ"ך. מהו תוקפו של אלוהים? האם הוא עזב מזמן את משרתו או שינה את החוקים ולא הודיע על כך?

האם התנ"ך הוא מפלטו של הנבל?

ראשי כנסיה במזרח התיכון כמו גם האיסלאם הימני קיצוני טוענים שליהודים כיום אין כל קשר לאותו עם שעליו מדובר בתנ"ך! ואכן הדברים האלה נבחנים יום יום. עצם מציאותם של שישה מיליון יהודים כיום בארץ ישראל שמאורגנים כמדינה ולא רק כאפר שנפלט באושוויץ והתערבל בכל מימות היבשת, היא אולי עדות שכוחו של אלוקים גדול מכוחם של כל שונאי ישראל מבית ומחוץ.

אם כן, עם מי הצדק?

האם משפט מייצג רק את היישות שבידה הוא נחמס? מייצג את הכוח וּוַי למנוצחים?

יש בתנ"ך דוגמאות לא מעטות למשפט בינלאומי פומבי המהווה עדיין, לטענת שלוש הדתות, בסיס לאמונתן.

אכן ה', בורא העולם אוסר על בני ישראל, להם העניק בברית עולם את ארץ כנען, לכבוש את ארצו של עשו מסיבות מוסריות: "כי אחיך הוא", אבל בענייני הגבלת הגיור הוא בא חשבון עם עשו, עמון ומואב על שלא קידמו את ישראל בלחם ומים בצאתם ממצרים, ואוסר לגיירם עד דור עשירי, ואילו מצרי, שהיינו עבדים בארצו, מותר בגיור כבר בדור השלישי.

מאידך על אף שה' מצווה על משה רבנו להוריש את ארצו של סיחון מלך האמורי משבעת העמים, כיום צפון ירדן, משה אינו פותח במלחמה כצו ה': "קום רש", אלא קודם כל שולח משלחת דיפלומטית הנושאת בכליה הצעת שלום, ומכאן ההלכה היהודית שפוסקים כמשה רבנו ולא כקדוש ברוך הוא, שאין פותחים במלחמה אלא אם כן מציעים דרך לשלום, אך לא כתרגיל פחדני של הימנעות ממלחמה. לאחר שסיחון סירב לשמוע להצעת משה, שכל שביקש הוא לעבור בארצו בדרך לארץ ישראל, פתח משה רבנו במלחמה, והוריש את ארצם של סיחון ועוג שכבשו קודם לכן את הארצות האסורות לכיבוש, עמון ומואב. כאשר כבש ישראל את ארץ סיחון הוא ירש את עמון ומואב.

בדומה קרה בדורנו. הערבים סרבו ב-1947 להמלצת עצרת האו"ם לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, המלצה שאין לה מעמד של החלטה, ופתחו כולם, שבע מדינות ערב, במלחמה נגד מדינת ישראל בת יומה, שקיבלה את ההמלצה לחלוקה.

הערבים כרגיל הובסו במלחמה.

אבל מדינת ירדן כבשה בכיבוש בלתי חוקי שלא הוכר אלא על ידי בריטניה ואולי פקיסטן את השטח שהיה מיועד לפלשתין שלא קמה מעולם ולא הייתה קיימת מעולם.

משהובסה ירדן ב- 1967 וגורשה מהשטח על ידי מדינת ישראל חזר השטח לבעליו המקוריים הן על פי התנ"ך והן על פי המשפט הבינלאומי הפוזיטיבי כיום.

לצערי מה שמעניין כאן הוא המשפט הבינלאומי, ואכן ישראל החזירה לעצמה את השטח אותו קיבלה בריטניה כמנדט ב-1920 מחבר העמים, האו"ם הראשון בוועידות סן רמו, כמנדט למען הבית הלאומי היהודי בלבד, מבלי לפגוע בזכויות הפרט והזכויות הדתיות של תושבי הארץ שאינם יהודים, היינו הערבים. זהו המצב החוקי גם היום.

לנאום שלי מצורף נספח מפורט (שגם אחלק כאן) הנמצא באתר "נאמני ארץ" שנכתב על ידי יואל לרנר, תלמידו של המשפטן הווארד גריף, יחד עם גדליה גלזר, מסמך המציין את רצף שמירת החוקים והאמנות הבינלאומיות בנושא הזה, ותמצית קצרצרה אגיד גם בהמשך.

חכמינו אמרו לפי 1700 שנה כי עמון ומואב טוהרו בסיחון. וכן אמר השופט יפתח לפני 3400 שנה, באותו עניין במלחמתו נגד בני עמון.

היינו שהכובש מן הכובש זכה בחלקו.

אנו היהודים אומרים כי מה שמכונה פלשתין הפוטנציאלית לפי המלצת החלוקה הידועה כהחלטה 181, טוהר בעבדאללה אבי חוסיין ובתבוסת בנו חוסיין, ובויתורו מרצון על הגדה המערבית ב-1988.

איננו כובשים בארצנו שלנו.

כך גם אמר נתניהו בנאומו לפני שנה בארצות הברית בפני שני בתי הקונגרס.

גם משרד החוץ הישראלי מעלה את הטענות הללו הודות לארגון שהקמנו, "נאמני ארץ" שהציף את משרד ראש הממשלה ואת משרד החוץ בטענות המשפטיות הידועות מכבר, שפותחו על ידי המשפטנים הווארד גריף, אליאב שוחטמן וטליה איינהורן, אך בשל סיבות של כיבוש השמאל את המשפט הישראלי כאמור, ומסיבות פסיכו פוליטיות נוספות, ישראל נמנעה בדרך כלל מלטעון אותן כי היא חשה שזכויות שבסיסן התנ"ך אינן מתאימות למדינה נאורה.

רדיפת השלום החולנית של מדינת ישראל, שלום עד היהודי האחרון, היא תסביך מסוכן המלבה את שינאת האויבים ומעצים כל מלחמה עתידית.

דומה לעיתים כי ישראל מוכנה לסכן בעבור שלום, שלא ניתן להשגה, את חיי תושביה ולחלק את ארצה, נחלת ה', לאויביה, לא רק כהכרה בערך השלום, אלא כתאווה של לגיטימציה שהיא כביכול זקוקה לה מאומות העולם, ובפרט משכניה. משורר התהלים דוד המלך כבר התייחס במזמור לענין השכנים והשלום.

למשל בספר מתהלים פרק קכ'

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי:

(ב) ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה:

(ג) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה:

(ד) חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים:

(ה) אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר:

(ו) רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם:

(ז) אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה:

לכן טועה מדינת ישראל מאז היווסדה כשהיא מציבה בראש מעיניהָ את השלום במרכאות, כמטרה הניתנת להשגה, במקום להכריע את האויב הרואה בשלום רק תחבולה לשיפור יכולת השמדתנו.

האיסלאם מוצף במושגי שקר 'הודנא', תהאדייא, המהווים עדות לבגידה של מוחמד בשבט קורייש, ובפרשת חייבר בגידתו בשבטי היהודים כסמל להתנהלות אתית עם עמי עם הספר!

עד היום קרב חייבר מהווה מקור השראה ללוחמים מוסלמים בימינו במלחמותיהם, במיוחד כנגד ישראל. במהלך האינתיפאדה הראשונה השמיעו המפגינים הצעירים קריאות בסגנון‏: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד" (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود), שפירושה: (זכרו את) ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור, או "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, אלא פלסטין נעוד", שפירושה: (זכרו את) ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, אנו עוד נשוב אל פלסטין.

לכן אין לחתום עם מאמיני מוחמד על כל הסכמי שלום.

הודנא או תהדייא אינה יכולה להיות בסיס למשא ומתן, ומי מן הצד היהודי שמנהל משא ומתן אפילו טקטי על בסיס המושגים הללו אחראי לכל התוצאות הנובעות מהסכמים במרכאות, כמו למשל הסכם השלום עם מצרים המתמוטט כביכול רק כעת בקול רעש גדול.

בניסוח ההסכם עם מצרים שהיה הונאה עצמית מראשיתו, עסקו אהרון ברק מי שנהיה השופט העליון המפורסם שנזכר למעלה, והשופט הנוכחי אליקים רובינשטיין. אחד הסעיפים בהסכם היה שכל עוד לא יושב מה שנקרא הסכסוך הפלשתיני, להסכם אין תוקף סופי. זו צורה אחרת של הודנא מתמוטטת.

שלום אינו תחבולה. לכן צער גדול הוא שהעם היהודי בנוסף להבטחת ה' ובריתו, נזקק לתמיכת אומות העולם שאכן הצביעו פה אחד באישרור חבר העמים של הסכמי סן רמו כפי שכבר נזכר, הולך ומתדיין שוב על זכויותיו עם השכנים, או עם קבוצה ערבית הגרה בארץ ישראל, ומנסה להשיג עמה שלום, על בסיס של הכרה לאומית הדדית, וזאת כדי להיפטר מארץ ישראל, ולהסתפק במדינת תל אביב.

אין שלום אמר ה' לרשעים.

אתייחס בקצרה למעמדו של העם היהודי בארץ ישראל על פי המשפט הבינלאומי, וזאת בניגוד מוחלט להשקפות תעמולתיות שקריות וזדוניות המרעילות את העולם כאילו העם היהודי באמצעות מי שאמורה להיות נציגתו, מדינת ישראל, פועל בניגוד לחוק הבינלאומי.

בתהליך נמשך מאז 1917 הידועה כהצהרת בלפור, והסכם וויצמן ופייסל מ-1919 שהוא הסכם השלום היהודי הערבי היחיד, ובעיקר החלטות וועידות סן רמו מ-1920 העניקו לעם היהודי כבית לאומי את שטחי שתי הגדות לירדן.

בגלל הבגידה הבריטית כנורמה מקובלת על ידי אלביון הנוכלת, בותרה ארץ ישראל ונתקבלה החלטה ב-1922 כי הגדה המערבית כולה היא נחלתו של העם היהודי כבית לאומי.

לפי דעת משפטנים בכירים החלטה זו היא החלטה בתוקף ומחייבת עד היום הזה. אושררה בין השאר בסעיף 80 של מגילת האו"ם המכיר בכל ההחלטות שהקנו זכויות בהסכמי המנדט, כהחלטות מחייבות.

לעומת זאת החלטת החלוקה מ-1947 היא המלצה של עצרת האו"ם שהיא המלצה בלבד, שאף אותה דחו הערבים ופתחו במלחמה נגד מדינת ישראל בת יומה כדי להשמידה על אתר, גרמו לבעיית הפליטים שאותה הם משמרים עד היום הזה כנשק נגד מדינת ישראל והעם היהודי, ושודדים את הקופה הציבורית.

הטענות כאילו מדינת ישראל מפירה את אמנת ז'נבה הרביעית לפיה אסור לגרש אוכלוסיה ולהורישה ולשבת תחתיה הן טענות תעמולתיות חסרות כל בסיס משפטי, וכלשון אחד המשפטנים הבכירים בעולם, היא האירוניה של האבסורד, מפני שישראל לא גירשה אוכלוסיה מתוך שטחים כבושים של מדינה.

המתנחלים הלכו להתיישב בארצם שלהם בששון ובשמחה כחלק מתהליך הגאולה האלוקי, ולא התיישבו על אדמות פרטיות כפי שמעליל עלילת דם עליהם בית המשפט העליון הישראלי יאעני.

המכונים פלשתינים כאמור אינם מדינה, איש לא הוריש אותם אלא להיפך שיקם אותם והעניק להם אפשרות לחיות חיים נורמליים כפי שחיים שני הנואמים הכבדים אחרי.

היחידים במזרח התיכון במרחב הידוע בינתיים כמרחב ערבי, והללו מתוך כניעה להסתה וכפיות טובה קיצונית, משתמשים כרגיל בתרבות השקר כדי להילחם בישראל.

אם ישראל פעלה בניגוד לאמנת ז'נבה הרביעית היא פעלה כנגד יהודים שאותם גירשה מסיני בעבור פיסת נייר כפי שהתבטא סאדאת ב-2005 והיא מתמידה בהתנכלות ליהודים ביהודה שומרון כדי לזכות בשלום כזב ובמלחמה מחרידה שאיש כבר אינו יכול לעצור, פרי הבולמוס לשלום.

גם כאשר ראש ממשלת ישראל ללא כל סמכות יהודית מבטיח לחלק את הארץ למדינה פלשתינית מפורזת שהיא הונאה עצמית שרק בגטאות בשואה אפשר היה למצוא כדוגמתה (וזאת למרות שהוא שומע מאבו מאזן כי בפלשתין לא יוכל לגור יהודי), פלשתין אומר אבו מאזן היא יודֶען ריין, ולכן גם מסיבה זאת פלשתין כמדינה עצמאית ריבונית לא תקום כל עוד קיים העם היהודי בארץ ישראל.

גם אני אשתמש במטבע הלשון של הנאצי הנצחי הסופר הגרמני גינטר גראס.

"it must be said" דברים שחייבים לא רק להיאמר אלא גם לקבל ביטוי קרקעי שמבלעדיו לא ייכון שלום.

אכן המזרח התיכון קרס.

הסכמי סן רמו נפלו כי המדינות המלאכותיות שנגזרו כתוצאה מהנצחון הזמני של בנות הברית במלחמת העולם הראשונה נמחקו לפחות בכל מה שקשור במזרח התיכון.

מדינות כמו סוריה, לבנון, ירדן ועיראק, נמצאות במצבי התפוררות שונים, בראש ובראשונה בגלל החברה השיבטית והמחלוקות הדתיות הפנימיות.

אמנם המערב הצליח לקיים על בסיס של שוחד קבוע את המערך המדיני במשך כמעט מאה שנה, אך הנה מגיע קיצו יחד עם האביב הערבי.

עדיין לא ברור מה יהיה במצרים פרט לבלגן, אבל למערב יש אחריות כבדה ביחס למה שמתרחש שם, כמו שיש לו אחריות במה שמתרחש בסוריה ובעיראק.

מפלת משטר קדאפי מקרינה כעת על כל אפריקה, וגורמת להמשך שפיכות דמים מייאשת שלא נראה כעת שאיש יוכל לתת לה מענה.

האו"ם כרגיל מתגלה כגורם המלבה מלחמות ולא כיוצר שלום.

אל דאגה. לא נשאיר אתכם בייאוש. יש פתרון הכתוב בתנ"ך פעמים אחדות: הוא החזון המשיחי.

מיכה פרק ד

(א) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:

(ב) וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם:

(ג) וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה:

(ד) וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר:

(ה) כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: פ

אין צווך לחכות לאחרית הימים, כי אם נצפה להם יבוא על כולנו אסון גדול.

נקבל מראש מה שנגזר על כולנו.

להקים את בית ה' אלוקי ישראל במקומו על הר המוריה בירושלים.

כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.

קבלו את המשפט שהוחל על כל יוצאי התיבה, תיבת נוח לאחר המבול. גם על היהודים וגם על הלא יהודים. גם על השחורים וגם הלבנים וגם על הצהובים וגם על הללו שהם נטולי כל צבע, הללו המתיימרים להיות אתיאיסטים גמורים. מחויבות באתיקה של העקרונות הידועים כעקרונות או מצוות בני נוח.

אסור לרצוח, אסור להתאבד, אסור לנאוף, אסור לגנוב. יש להעמיד בתי דין. אסור להתאוות יותר מדי לבשר ולשפוך דם לשווא בוודאי לא לאכול בשר נא, אבר מן החי.

אז מה מותר? מותר לאהוב את כל הבריות לפי שכולם חביבים ולפי שכולן נבראו בצלם לפי שכולם צמאים לדבר ה' בכל כינוי שא-לוהים האחד מכונה. ישנם לא יהודים לא מעטים שכבר עושים זאת וישנם חסידי אומות העולם אוהבי ישראל באמת, כמו חברי גיוליו מיאוטי, סופר פוסט קאתולי, עיתונאי איטלקי, שמעולם לא פגשתי בו, שחי באיטליה ומקדש שם שמים ברבים במאות ואלפי המאמרים שכתב בשבח ישראל, ובגנות רודפיו, על פי עובדות יום יומיות.

אם מצאתם מאמר משלו, קיראו בו כי הוא מרפא לנפש ומתכון לשלום. הוא גוי צדיק שומר אמונים. אנו מצפים שרבים ידבקו בדרכיו. שעמי אירופה ועמי האיסלם כמו כל האומות ילמדו לאהבה וליראה את ה' אלוקי ישראל ואת עמו, ויחזיקו בכנף איש יהודי ויעלו אותו לארץ ישראל. ראוי לכל בריה למצוא את ביתה ואת בית גידולה הטבעי.

תהלים פרק פד

(ד) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ, ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-להָי:

יחזרו הערבים והמוסלמים הלאומנים לבית גידולם, ויחזרו היהודים לבית גידולם, כפי החלוקה שחילק אברהם אבינו עליו השלום את הארץ בינו ובין לוט, בינו ובין ישמעאל ובינו ובני הפילגשים. האמת והשלום אהבו למעו שמו באהבה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=337182



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    07:42   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. ארה''ב אינה מדינת כל אזרחיה אלא מדינת כל לאומיה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הגיס החמישי הפועל להכחדת המדינה היהודית והפיכתה של מדינת היהודים ל"מדינת כל אזרחיה" כהגדרתו, משתמש במושג זה כהטעיה, שהרי ארה"ב אינה מדינת כל אזרחיה, אלא מדינת כל לאומיה.

לכל לאומיה יש בתים לאומיים אותם נטשו על מנת להתאחד בארה"ב.

אהרון ברק הטעה את העם בישראל, ואיש לא שם לב לעובדה הזועקת לשמים הזו, ואיש אינו מציג אותה או מבליט אותה כפי שצריך שיקרה.

מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם מחוסר בית לאומי.

ארה"ב בניגוד לכך, הוקמה כמדינה לכל הלאומים שהתקבצו בה אחרי שנטשו את ביתם הלאומי המקורי והחליטו להתיישב בה.

ללאומים שהתיישבו בארה"ב יש מדינות אם שהן הבתים הלאומיים שלהם, ולכן אין כל יכולת להשוות את המצב בין ישראל לארה"ב.

אין הקבלה ולא יכולה להיות כזו.

על הכותבים השונים להתחיל להציג אמת זו בכל הזדמנות על מנת לחשוף את השקר של אהרון ברק על מדינת כל אזרחיה.

רעיון זה של ברק ודומיו אינו אלא רעיון עיוועים מטעה ומסוכן, שבינו לבין הדגם האמריקני אין דבר וחצי דבר מקביל.

אין דבר כזה - מדינת כל אזרחיה.

זה לא קיים בשום מקום על פני כדור הארץ!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=141934

לעיון האשכול:

ישראל ''הדמוקרטית'' עקדה את ידי ורגלי המדינה היהודית

http://rotter.net/forum/gil/20327.shtml#2



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    08:01   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. העם מתקומם: לא עוד שלטון חונטה אנטי דמוקרטי ומביש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
האם יש תקווה שהעם בישראל יחזיר לידיו את השלטון ויחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית?

לראשונה בהיסטוריה של המדינה, מבין הציבור הרחב מי השתלט באופן לא חוקי, על מה השתלט, וכיצד.

מתגברים ומתרבים הקולות הדורשים מהפיכה בישראל, תוך כיווץ המערכת המשפטית לגודל טבעי, והשבת השלטון לידי העם הבוחר בבחירות דמוקרטיות.

לא עוד שלטון חונטה אנטי דמוקרטי ומביש.

האם יש סיכוי למהפיכת נגד?

השינוי המתחולל בארץ עמוק ועצום.

הציבור מבין מה שלא הבין עשרות שנים.

הציבור הרחב רואה היום בדייקנות מה קורה, וכיצד מתחולל כל מה שמתחולל לנגד עינינו.

זהו מפנה שאין לו תקדים בחברה בישראל, ולא משנה עד כמה נמשכת שטיפת המוח של ההכנה המנטלית בצבא, עד כמה עמוק חדרה קרן יוזמות אברהם של הקרן החדשה לשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, כמה יספרו ספרי האזרחות שאנחנו קולוניאליסטים, ועד כמה תצרח רחל ליאל והקרן לישראל חדשה, שאת פיה ואת פי אירגוני הסוכנים הזרים שלה לא יסתמו.

פיהם ייסכר כך או אחרת, כיוון שאין להם לגיטימציה בציבור, והם מושא שינאה ותיעוב ההולך וגובר!

המילה "קרן" הפכה למילה מסמרת שיער עבור הציבור הרחב.

כשהציבור מבין מי עומד לפניו, וכשמשפטנים בכירים יוצאים נגד מערכת המשפט המעוותת והלא חוקית בעליל בישראל, וקוראים לכנסת לפעול בצורה אקטיבית, ולחוקק את החוקים הנדרשים לצורך השבת השלטון לידי העם, תוך העברת ביקורת על חברי הכנסת שאינם פועלים לתיקון המצב רק מתוך מניעים אגואיסטיים (פרופ' אבי דיסקין ) - זה ענין של זמן מתי היא תטופל.

אל לנו להיות כל כך פסימיים.

נכון שהשמאל עדיין שולט בכוחנות על כל מוקדי הכוח, ומתאווה להחדיר למבצר היהדות האחרון והלא כבוש על ידו - לרבנות, את אנשי כת הרפורמים, כיוון שהוא יודע שזו תהיה הבשורה האמיתית על חיסול המדינה היהודית, וכך תיסלל הדרך לגיורי סרק לגויים, ולהצפת ישראל בלא יהודים.

אך לא לעולם חוסן!

אנו עדיין לפני הקרב הגדול.

השקיעו את כל כוחכם בחשיפה.

כל מה שחשוף לשמש, נובל, מתייבש, מתחטא ומתרפא.

שלטון האימה והפחד שהשליט בארץ השמאל הולך ונחשף לעיני הציבור הנדהם, לפרטי פרטים.

החידוש המבטיח הוא, שהימין כבר לא מפחד.

הימין כבר מבין מה קורה, והרכבת למהפיכת הנגד בכל שטחי החיים בישראל היהודית, כבר יצאה מהתחנה.

ישראל מדינה יהודית!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=142747

******

לעיון האשכול:

אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

******

הקרן החדשה לישראל מחליפה אסטרטגיה - חשיפה

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=coRffUa6Y6k

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית למעשיה של הקרן הסוכנת הזרה האמריקנית החותרת תחת מדינת היהודים באישור הממשלה!

יש לחוקק את החוק המקביל לחוק האמריקני - חוק סוכן זר!

יש להוציא אל מחוץ לחוק אירגונים הפועלים נגד בטחון המדינה ואזרחיה.

יש להקים ועדות חקירה פרלמנטריות כפי שדרש ליברמן לבדיקת המימון הזר והפראי המציף את כיסי הגיס החמישי במדינה.

הכנסת חייבת לחוקק, ועל ביבי להפסיק לחסום את יוזמות החקיקה באמצעות ועדת השרים לחקיקה, שם הציב את בני בגין החלול, מיכאל איתן הערמומי, גדעון סער הצבוע שמדבר ימין ועושה שמאל קיצוני (שלא מפטר את אדר כהן, ומדוע?), ומרידור איש מר"צ בליכוד, כפקק חוסם כל!

לבעוט את הקרן האמריקנית הזרה המצמררת הזאת הביתה לארה"ב מיד.

בו זמנית יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. את השופטים תבחרנה רק ממשלות ישראל ולא השופטים יבחרו את עצמם, ורק לאחר שימוע עומק בכנסת בו תובהרנה עמדותיהם לדת היהודית, לעם היהודי ולמדינה היהודית.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    08:19   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. תהליך השלום ומעשיית בגדי המלך החדשים / ד''ר בר ניר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
תהליך השלום ומעשיית בגדי המלך החדשים

על "תהליך השלום" במזרח התיכון, שמעולם לא היה ולא נברא. סיפור אגדה.

א. סיפור אגדה

בסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, "בגדי המלך החדשים", אנשים מעמידים פנים כאילו הם רואים דבר שאיננו. העמדת הפנים היא תוצאה של חשיבת עדר - אף אחד לא רוצה להיות חריג, ולכן "לא ייתכן שכל העולם טועה. אם אני לא רואה את זה, כנראה שאצלי משהו לא בסדר". רק ילד קטן, שעדיין לא הגיע לרמת התחכום הנדרשת כדי להבין את ההגיון הזה, מבהיר לקהל שלא רק ייתכן שכל העולם טועה, אלא שזה מה שאכן קורה - כל העולם באמת טועה.

סיפורו של "תהליך השלום" הוא אגדה המתרחשת במזרח התיכון, עולם המנותק משאר היקום, עולם המתנהל עפ"י חוקים וכללים משל עצמו.

גם במזרח התיכון האנשים מעמידים פנים כאילו הם רואים דבר שאיננו. אבל בכך מסתיימת האנלוגיה עם סיפורו של אנדרסן. במזרח התיכון בגדי המלך אינם כל כך חדשים. אדרבא, במזרח התיכון, מרוב שימוש חוזר הבגדים בלו ועכשיו, לא רק שאינם ראויים למלך, הם כבר לא ראויים גם לפושט יד. במזרח התיכון אין אוזן קשבת לילד הקטן, שהוא בעצם לא כל כך קטן. במזרח התיכון מוקיעים לגנאי את הילד הקטן, בכל לשון אפשרית - הוא פשיסט, הוא גזען, הוא ימני קיצוני, תבחרו לבד. במזרח התיכון כל אסוציאציה לילד שצועק את האמת - היא אות קין.

האגדה של אנדרסן היא סיפור תמים לילדים. באגדה של אנדרסן אף אחד אינו ניזוק. סיפור השלום במזרח התיכון לעומת זאת הוא סאגה מתמשכת של שפיכות דמים ויגון. זה סיפור בו אנשים - רובם חפים מפשע וגם כאלה שאינם חפים, מוצאים את מותם. על מנת להוסיף קצת נופך של מתח לאלגוריה, נשאיר לקוראים לנחש את זהותו של הילד הקטן, שהוא בעצם לא כל כך קטן, בגירסא המודרנית.

ב. בארץ הנדמה לי

ארץ הנדמה לי (the land of make believe) הוא פארק שעשועים במדינת ניו ג'רסי בארה"ב. הפארק מיועד לקהל מבקרים המורכב בעיקר מילדים מתחת לגיל 12.

במזרח התיכון אנשים חיים גם כן בארץ הנדמה לי, אם כי הם מתאמצים בכל כוחם שהדבר לא ייראה. במזרח התיכון קהל המבקרים בארץ הנדמה לי מורכב מאנשים מבוגרים. במזרח התיכון אין שום דבר משעשע בארץ הנדמה לי, כי במזרח התיכון ארץ הנדמה לי היא ישות מדומה הנשענת על מסד של שקרים והונאות.

מאז הופעתו הראשונה על הבמה של "תהליך השלום" באוסלו בקיץ 1993, רוחו מרחפת מעל זירת המזרח התיכון. "תהליך השלום" נגלה לרבים בסיוטי לילה, אבל עד היום איש עוד לא ראה אותו בפועל, כי הוא צל מהלך. עם חלוף הזמן "תהליך השלום" קרם עור וגידים, ולמרות שהוא נותר ללא בשר וללא רוח חיים, הוא הפך להיות ישות פוליטית בזכות עצמה. וכך ארע ש"תהליך השלום" קנה לו מקום של קבע בכותל המזרח של סדר היום הגלובלי, ומשם הוא מטריד את מנוחת העולם עד עצם היום הזה.

אולם הכל היה אחיזת עיניים בלבד. פעם אחר פעם "תהליך השלום" נקלע למבוי סתום. "חלון ההזדמנויות" נפתח חדשות לבקרים אבל מה שנכנס דרכו הייתה רוח פרצים בלבד. מפת דרכים שורטטה עבורו, אבל לא היה ברור לאן היא תוביל. ננקטו "צעדים בוני אמון" (Confidence Building Measures - CBMs) שלא בנו אמון, ונעשו מחוות (gestures), שגם הן לא הועילו.

ואף על פי כן ולמרות הכל, יכולת האשליה העצמית של מבשרי השלום לא הכזיבה, ידיה לא רפו למרות תילי תילים של הוכחות ש"תהליך השלום" אין בו ממש, שכל מה שיש בו הוא מה שאין בו - אין בו כלום. נושאי "בשורת השלום" המשיכו לשמור על חזות של כאילו הכל כתיקונו, כאילו בדיבורים בלבד תימצא הדרך לשלום.

"מומחי שלום" משני צדי האוקיינוס המשיכו לשאת דברים ברמה מבלי להניד עפעף, כשהם יודעים בוודאות מוחלטת שאין אפילו גרעין אחד של אמת ברטוריקה שלהם, הדוברים מארץ הקודש גם הם לא טמנו את ידם בצלחת.

בהעדר תזוזה ב"תהליך השלום", מנסים גישה אחרת - תוכנית ב' (Plan B). לנתניהו, ראש ממשלת ישראל מוגשת הצעה נדיבה המכילה מכל טוב. בתמורה על נתניהו להגמיש במעט את עמדותיו שהן כידוע המכשול היחיד המונע את הגעתו של השלום לאזור. נתניהו והילארי קלינטון, מזכירת המדינה של ארה"ב מסתגרים בחדר אטום ובמשך 7 שעות (!) דנים בסוגיית פרטי ההצעה. אף אחד אינו יודע מה בדיוק התרחש באותה פגישה שנמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה. אף אחד גם אינו יודע אם זאת הייתה "הצעה" או, בהשאלה מ"הסנדק" של מריו פוצו, אם זאת הייתה "הצעה שאי אפשר לסרב לה." בכל מקרה, ההצעה האמריקאית בוטלה לפני שהיא הוגשה באופן רשמי, וכל המעורבים נותרו עם השאלה "ההיה או חלמנו חלום." בספרי ההיסטוריה ייכתבו על "ההצעה שמעולם לא הוגשה" אבל בינתיים, מאחר ואנחנו חיים בהווה ולא בעתיד, "יודעי עניין", כמקובל בארץ הנדמה לי, יתייחסו להצעה כאילו היה בה ממש.

מאחר והשיחה בין נתניהו והילארי קלינטון התנהלה בארבע עיניים, אפשר רק לנחש מה בדיוק נאמר בה. נוסח אפשרי של הדיאלוג בין השניים מזכיר דיאלוג דומה מסיפורו של לואיס קרול (Lewis Carroll) "עליסה בארץ המראות" (Through the Looking Glass):

"כאשר אני אומרת מילה," אומרת הילארי בטון מתנשא, "משמעותה היא זאת שהנשיא בחר עבורה, לא פחות ולא יותר."

"השאלה היא," אומר נתניהו, "האם הנשיא יכול לבחור משמעויות כל כך שונות למילים,"

"השאלה היא," אומרת הילארי, "מי הוא הבוס - זה הכל."

תום פרידמן (Thomas Friedman), הארכי-מבין של הניו יורק טיימס בנושאי המזרח התיכון, מבקר קשות את נתניהו על אי-היענותו ל"הצעה הנדיבה" של הממשל, אותה הוא מגדיר כ"שוחד". במאמר מערכת שהתפרסם ב-11 בדצמבר 2010, ("Reality Check") הוא תוהה איך נתניהו מעז לדחות הצעה כל כך נדיבה כשכל מה שהוא נדרש לתת בתמורה היא מחווה שולית (small and inconsequential). http://www.nytimes.com/2010/12/12/opinion/12friedman.html?_r=4&ref=columnists במאמרו מתבטא פרידמן בסגנון הרבה יותר בוטה.

ובכל זאת חייב פרידמן לקוראיו שני הסברים. ראשית, מאחר וההצעה האמריקאית כלל לא הוגשה באופן רשמי, מאיפה הוא יודע מה היה כלול בה, ובמיוחד האם היא באמת הייתה כל כך "נדיבה"? שנית, אם המחווה של נתניהו הייתה באמת בעלת חשיבות משנית בלבד, האם לא היה יותר הגיוני לבקש מהצד הערבי להגמיש את עמדתו כדי שעיקשותו על דבר שולי לא תטרפד את כל תהליך השלום?

אדם במעמדו של פרידמן רואה פחיתות כבוד בדרישה לתת לקוראיו הסברים או התנצלויות על השטויות אותן הוא מאכיל אותם בטור שלו. פרידמן הוא פונדיט (pundit) יודע-כל טיפוסי - מחרחר דעות (opinion monger), לפי ההגדרה של וויליאם סאפייר (William Saffire) המנוח, שהיה מומחה הלשון של הניו יורק טיימס. לפני כ-30 שנה (בשנת 1982 למען הדיוק), יחסו של פרידמן למדינת ישראל עבר מהפך, כמו פאולוס בעת העתיקה, פרידמן "ראה את האור" - בדרך לבירות, ולא בדרך לדמשק כבמקרהו של פאולוס. "התגלות השכינה" של פרידמן הייתה בעת המצור על בירות במלחמת לבנון. לפי המסופר בברית החדשה, פאולוס הוכה בסנוורים מהאור שנגלה לו, אבל זה עבר לו אחרי שלושה ימים. אצל פרידמן זה לא עבר גם אחרי שלושים שנה. ביקורות חריפות והשמצות של מדינת ישראל הן עד היום אמצעי לשחרור תסכולים עבור פרידמן.

כניסתו של אובמה לבית הלבן לוותה בשינוי מהותי במדיניות ארה"ב כלפי מדינות העולם ובמיוחד כלפי ארצות ערב והאיסלאם.

המדיניות החדשה נועדה להמחיש לעולם שתם עידן "המדיניות החד צדדית" (unilateralism).

המדיניות החדשה כונתה מדיניות "הושטת היד" (outreach).

בפועל זה נראה יותר "פשיטת יד" מאשר "הושטת יד", אבל זה נושא לדיון אחר.

המדיניות החדשה התמקדה בשיפור היחסים עם מדינות שלא היו מידידותיה של ארה"ב, כולל כאלו שהיו ממש עוינות.

במרבית המקרים הביצוע היה על חשבון היחסים עם בעלות ברית של ארה"ב, כולל מקרים בהם ארה"ב בטלה באופן חד צדדי הסכמים והתחייבויות של ממשלים קודמים. במזרח התיכון, הניסיונות להביא לשיפור מעמדה של ארה"ב בעיני העולם הערבי באו לידי ביטוי באמצעות מעבר למדיניות של דרישות אולטימטיביות, איומים ועלבונות כלפי מדינת ישראל וראש ממשלתה.

התקווה לשיפור במעמדה של ארה"ב בעיני העולם הערבי התגלתה כאשליה, וכפי שנחשף לאחרונה מהמסמכים המודלפים של וויקיליקס, תמיכת ארצות ערב במהלכים אפשריים של ארה"ב נגד איראן הייתה מובטחת ללא כל קשר למתרחש בין ישראל והפלשתינאים. בפועל היחס הבוטה כלפי ישראל הביא לתוצאה הפוכה מזו שציפו לה, הוא הביא להקשחה בעמדות הערבים שעכשיו מסרבים אפילו לקיים מגעים בעקיפין עם ישראל.

ג. אנשים רוצים שירמו אותם

הו איזו רשת מסובכת אנו טווים - כאשר להתרחק מהאמת אנחנו מתחילים

Oh what a tangled web we weave - When first we practice to deceive!

וולטר סקוט

ברומא העתיקה היה נהוג לומר "ההמונים רוצים שירמו אותם" (vulgus vult decipi). זה נכון גם בימינו. אולם בעוד שבעת העתיקה ה"המונים" היו אנשי המעמדות הנמוכים, אנשים חסרי השכלה, אנשים שבקושי ידעו קרוא וכתוב, ה"המונים" של העולם התרבותי המודרני הם האליטות הנאורות -אינטלקטואלים, מלומדים ואנשי האקדמיה.

האינטלקטואלים והמלומדים של העידן המודרני נמצאים במצב מתמיד של הונאה עצמית מודעת. הם מהווים הוכחה חיה לנכונות אמרתו של מרק טוויין "את האמת קל להרוג, אבל שקר מנוסח היטב הוא בן אלמוות". ואכן ניסוח הוא הצד החזק שלהם. אם בדיבור ואם בכתב, יכולת הניסוח שלהם אין שני לה. הם חוזרים שוב ושוב על אותה מסכת שקרים שלא נועדה אלא ליצור מציאות חלופית, מציאות בה לעובדות אין משמעות, מציאות בה קובע הנדמה לי. עבורם ה"אמת" היא מה שהפרט יודע באופן אינטואיטיבי, ללא כל קשר לעדויות, להיגיון, לבדיקה אינטלקטואלית או לעובדות. מספיק שזה נראה כמו אמת עבורם,זה לא צריך להיות אמת.האמת עבורם היא מה שהם רוצים היו שתהיה האמת.

קומיקאי מהטלוויזיה האמריקאית בשם סטיבן קולברט (Stephen Colbert) טבע את המונח "אמיתותית" (truthiness) לתאר את ה"אמת" הזאת. המונח הזה נבחר ע"י האגודה האמריקאית לשפת הדיבור (American Dialect Society) כ"מילת השנה" לשנת 2005. הנושא הזה ראוי לדיון בפני עצמו בשל ההשלכות הגלובליות שלו. על מנת שלא להתפשט יותר מדי, נצמצם את הדיון כאן לאזור המזרח התיכון.

"אם חוזרים על שקר מספר רב של פעמים, אנשים מתחילים להאמין בו." מכונת התעמולה של גרמניה בתקופת מלחמת העולם השניה ובשנים שקדמו לה יישמה ביעילות רבה את האימרה הזו. יש לה תפקיד מכריע בימינו בניהול מה שמכונה "תהליך השלום" במזרח התיכון. אם ירכזו בספר אחד את כל השקרים, חצאי האמיתות ומטבעות הלשון המטעות (euphemisms), שהוכנסו לשימוש במסגרת "תהליך השלום", התוצאה תהיה כרך בממדים של מילון אוקספורד של השפה האנגלית (Oxford Dictionary of the English Language - OED). למעט מספר קטן של ספקנים, מסכת השקרים הזאת בחזקת דברי אלוהים חיים עבור העוסקים ב"תהליך השלום".

קבוצה של ישראלים הוזמנה לפני זמן קצר קבוצה לארוחה ממלכתית אצל יו"ר הרשות הפלשתינאית, המכונה לפעמים בתקשורת "הנשיא הפלשתינאי". תוקף כהונתו הסתיים ב-2009 ולא חודש מאז, כך שכל תואר בו מכנים אותו, בהשאלה מאימרה ידועה, הוא בעיני המסתכל בלבד. האירוע התקיים במוקטעה בראמללה, במשכן המפקדה של הרשות הפלשתינאית. במהלך האירוע, המארח הציג למוזמנים את תפיסתו בדבר סיום הסכסוך הישראלי ערבי. זה יקרה, כך הוא פסק, כאשר מדינה פלשתינאית תוקם לצידה של מדינת ישראל (a Palestinian state will be established alongside Israel). הכרזתו זו של המארח פעלה כמכת ברק על האורחים שברגעים הראשונים לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות. בחלוף ההלם הראשוני, האורחים לא יכלו לרסן את עצמם ופצחו בשטף של דברי הלל ושבח - איזו אישיות! איזה רעיון! איזה חזון! - אלו היו מעט מזעיר מבין התגובות שנשמעו. האורחים יצאו ובקול גדול, ובתרועה, ובחצוצרות, ובשופרות הכריזו בפני נציגי התקשורת שהיו שם: יש! יש פרטנר! יש לנו פרטנר לשלום!

האירוע התקיים במזרח התיכון, בארץ הנדמה לי, מקום בו, בהשאלה מהסופרת מרי מקקארתי (Mary McCarthy) "כל מלה היא שקר כולל ה' הידיעה וו' החיבור", כך שקצת מוקדם היה להסחף בהתרגשות מהאירוע הדרמטי הזה. אבל לתקשורת זה לא הפריע. הכיסוי לו זכה האירוע, במיוחד בתקשורת הישראלית, היה מעל ומעבר. איש לא הטיל ספק בכך שמדובר במשהו שיש בו ממש. הרבה פרטים "לא חשובים" הושמטו מהתיאור התקשורתי, אבל, זה לא גרע מגדולת הרגע. למה להיתפס לקטנות, אחרי ככלות הכל זה התרחש בארץ הנדמה לי.

כפי שידוע "השטן מסתתר בפרטים" (the devil is in the details).

כמקובל אצל מנהיגים ערביים כאשר הם מנהלים דיונים בארץ הנדמה לי, גם ההכרזה הנוכחית של המנהיג הפלשתיני ניתנה בשפה האנגלית, שפה העשירה בביטויים דו- משמעותיים ובלשון מכובסת (euphemisms). בעת דיונים רציניים המנהיגים הערביים מבטאים את עמדותיהם בשפה הערבית. הנוסח הערבי בדרך כלל רחוק מלשקף בדיוק את מה שנאמר באנגלית (זה בלשון המעטה). מטבע הדברים, בארץ הנדמה לי הונאה דו-לשונית היא דבר המובן מאליו. מעטים בחברה המערבית מבינים ערבית במידה המאפשרת להם להבחין בהבדלים. ביו אלה שרכשו שליטה טובה בשפה הערבית, במיוחד הנאורים שבהם, הרוב המוחלט מורכב מחסידים של התיאולוגיה האנטי מערבית/אנטי ישראלית שפותחה ע"י פרופ' אדוארד סעיד המנוח, וספרו "אוריינטליזם" (Orientalism), משול לכתבי הקודש בעיניהם. אנשים כאלה אינם המקור הכי מהימן להסרת מסך הערפל הלשוני הנקוט בידי המנהיגים הערביים.

זה מתחיל כבר במושג "מדינה פלשתינאית לצידה של מדינת ישראל". כשמסתכלים על מפת האזור, מיד עולה השאלה מאיזה צד? בכל פעם שהשאלה הזאת מתעוררת עסקני השלום נוטים להתייחס אליה כאל בדיחה. אבל זאת טעות חמורה, כי אין תקדים בהיסטוריה למדינה המורכבת משני חלקים נפרדים שהחזיקה מעמד לאורך זמן. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, גרמניה היתה נפרדת מפרוסיה המזרחית ע"י "הפרוזדור הפולני". הסיפור הזה נגמר עם פרוץ מלחמת העולם השניה - כשההפרדה הזאת היתה אחת מהסיבות העיקריות לפרוץ המלחמה. כשבריטניה עזבה את תת היבשת ההודית ב 1947 היא יצרה שם שתי מדינות - הודו ופקיסטן. פקיסטן הייתה מורכבת משני חלקים בראשית דרכה - לבעלי זיכרון קצר: הייתה פעם פקיסטאן המזרחית. הסיפור הזה החזיק מעמד קצת יותר מ-20 שנה - כמעט אותו פרק זמן שהאנומליה של מדינה דו חלקית התקיימה באירופה. השאלה באיזה צד של מדינת ישראל תקום המדינה הפלשתינית היא לפיכך לא רק לגיטימית, אלא בעלת משמעות רבה. אם אי פעם הפלשתינים יחליטו להקים מדינה משלהם ל"צידה" של מדינת ישראל, יותר סביר שתהיינה שתים ולא אחת.

נושא אחר הוא המעשייה אודות "שתי מדינות לשני עמים". זה נושא "חי" - הוא נמצא כל הזמן במרכז הדיונים, אבל כאן אין אפילו ניסיון להעמיד פנים שלא מדובר בשקר. הערבים עומדים על כך שמ"שתי המדינות" בהן מדובר, האחת תהיה מאוכלסת בערבים בלבד, והשניה תהיה דו לאומית - זו גם העמדה הרשמית של השמאל המתקדם בישראל - בשפה מכובסת זה מכונה "מדינה של כל אזרחיה". זה לא שתי מדינות, זה מדינה וחצי ועוד חצי מדינה (למען הדיוק - על פי הסעיף הקודם זה שתיים וחצי מדינות ועוד חצי מדינה). אבל זה לא הסוף, כי הדרישה של הערבים היא שהמדינה הדו לאומית תקלוט מיליונים של ערבים נוספים בתוך גבולותיה - גם דרישה זו נתמכת ע"י השמאל המתקדם במעשים אם לא בדיבורים.

את העמדה הערבית אפשר לסכם לפיכך: שתי מדינות ממערב לירדן, זו שלנו, זו גם כן!

בכיסוי התקשורתי של המתרחש לא ניתן למצוא כל רמז לכל הדברים האלה. אדרבא, במקום לעסוק בכיסוי ופרשנות אובייקטיביים, התקשורת תורמת את חלקה להגברת מסך ההונאה המאפיל על המציאות.

דוגמא טובה לדיווח מוטה היא ידיעה שהתפרסמה ע"י סוכנות החדשות אסושייטד פרס ב-26 בדצמבר. הידיעה דיווחה על עמדותיו של ליברמן בנושא תהליך השלום, ובין השאר הופיע בה המשפט הבא: שיחות השלום בין ישראל והרשות הפלשתינית התמוטטו בספטמבר כאשר הקפאת הבניה בהתנחלויות הסתיימה. (Peace talks between Israel and the Palestinian Authority broke down in September after an Israeli freeze on settlement construction expired) http://news.yahoo.com/s/ap/20101226/ap_on_re_mi_ea/ml_israel_palestinians

למראית עין זה בסדר, אבל משתמע מדבריו של ליברמן שהתנהלו "שיחות שלום", דבר שלא היה ולא נברא, וכן שאין מקום לספק באשר על מי חלה האחריות ל"התמוטטות" השיחות שלא התקיימו מלכתחילה.

דוגמא אחרת של הונאה תקשורתית היא הסיפור המוזר של מה שמכונה יוזמת השלום הערבית (Arab Peace Initiative - API). זה התחיל באביב 2002 כתרגיל ביחסי ציבור של סעודיה, תחת הכינוי יוזמת השלום הסעודית. בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים מעמדה של סעודיה בדעת הקהל האמריקאית היה בשפל המדרגה, והם חיפשו דרך לתקן את המצב. בא יהודי בשם הנרי סיגמן (Henry Siegman), אדם עם קשרים טובים בחוגי השלטון בסעודיה, והעלה את הרעיון להציע "יוזמת שלום" כאמצעי להסחת הדעת מחלקם של הסעודים בפיגוע. סיגמן הוא עמית מחקר במועצה ליחסי חוץ (Council on Foreign Relations) באתר האינטרנט של המועצה הוא מוגדר כמומחה מהמעלה הראשונה לתהליך השלום במזרח התיכון (foremost expert on the Middle East peace process). הסעודים לא התלהבו במיוחד מהרעיון של קיום מגעים עם ישראל, אבל סיגמן הרגיע אותם שנקיטת היוזמה אינה כרוכה בשום סיכון עבורם כי היא תידחה ממילא ע"י ממשלת ישראל. על מנת ליצוק מעט אמינות ליוזמה שהייתה בסך הכל גירסא ממוחזרת של עמדות שננקטו ע"י ממשלות ערביות בעבר, בחרו בתום פרידמן כמבשר שיפריח את הבלון. הידיעה על היוזמה הופיעה בטור של פרידמן בניו יורק טיימס ב-17 בפברואר, 2002. לא ברור אם פרידמן היה שותף פעיל לתרגיל או שעבדו עליו. יותר מאוחר פרידמן הודה שהוא לא ראה את התוכנית או את פרטיה, שכל מה שקרה היה שנסיך כתר סעודי (לא חסרים כאלה בסעודיה) סיפר לו על קיומה. בקיצור ברווז עיתונאי (canard) ותו לא, אם כי יותר מאוחר ב-2007, הליגה הערבית אימצה את הברווז שהפך להיות "יוזמת שלום ערבית".

אפשר למצוא דיון מפורט ב"יוזמת השלום" הזאת ומה פגום בה ב"עקרונות להשכנת שלום" (The Principles of Peacemaking) מאת ריצ'רד הולברוק (Richard Holbrook) מה-4 ביוני, 2004, http://www.jcpa.org/text/resolution242-holbrooke.pdf..

הבטחתו של סיגמן לסעודים נתקלה במכשול בלתי צפוי. ממשלת ישראל בראשותו של שרון אמנם לא יצאה מגידרה, אבל היא גם לא דחתה את היוזמה. אדרבא, שרון הציע לקיים פגישה לדיון בפרטי היוזמה, פגישה אותה הוא היה מוכן, על מנת למנוע מבוכה מהסעודים, לקיים בסודיות רחוק מעיני התקשורת. התגובה הסעודית לא היתה שונה מזו של יו"ר הרשות הפלשתינית בימים אלה. הסעודים לא היו מאושרים מהמצב (זה בלשון המעטה) וסיגמן מצא את עצמו עם תפוח אדמה לוהט (a hot potato) ביד. כדי להציל את היוקרה שלו כמומחה גדול סיגמן פסק שבקשת ישראל לפגישה היא "דחייה" של היוזמה הסעודית כי "ישראל ידעה שהסעודים לעולם לא יסכימו להיפגש".

זה נראה כצורת חשיבה עקומה - להגיש הצעת שלום ולסרב להיפגש עם הצד השני, אבל בארץ הנדמה לי זה בהחלט הגיוני. וכך אירע שיוזמת השלום הערבית הפכה להיות נדבך נוסף בתהליך השלום שלא היה ולא נברא.

לפני שנים רבות, מכר שלי שסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה סיפר לי איך אחד ממוריו, רופא בעל שם עולמי, צינן את התלהבותו להקדיש את חייו למציאת תרופה למחלת הסרטן. "שמע בחור צעיר," הוא אמר לו. "יותר אנשים חיים מסרטן מאשר מתים ממנו. אל תמהר." זה תופס גם לגבי הסכסוך במזרח התיכון. הרבה אנשים חיים ממנו, הרבה יותר ממספר האנשים שמתים ממנו. אם השלום יגיע לאזור, כל האנשים הטובים האלה ימצאו את עצמם לפתע ללא מטרה בחיים. תחשבו על כך.

נוסח אנגלי של המאמר עם שינויים קלים התפרסם ב-

http://www.rslissak.com/content/kings-old-clothes-peace-middle-east-dr-israel-bar-nir

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=143277



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    08:24   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. מדוע מסכימים תושבי הדרום להיות מופקרים כבר 10 שנים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.05.12 בשעה 08:32 בברכה, ליה
 
תגידו לי תושבי הדרום - איך אתם מסכימים להיות מופקרים כבשר תותחים כבר עשר שנים?

אנחנו במרכז לא מרגישים דבר כזה, ולא מדמיינים שיכול להימשך מצב מטורף כזה אפילו יום אחד, ואילו אתם, חיים כך כבר 10 שנים.

השתגעתם?

איך זה שאתם מסכימים שיירו על הילדים שלכם ועליכם כל יום וכל לילה, ואתם מסתפקים במחאות רפות שאיש לא לוקח אותן ברצינות?

סוגרים את בתי הספר ליום אחד?

למה לא את כל המדינה?

תלמדו מהקרן הסוכנת הזרה החדשה והשיטות האלימות שלה.

תקפצו, תצעקו, תרקדו, תנפנפו בשלטים, תמציאו סיסמאות מחורזות, תעמדו בצמתים, תפגינו ללא הרף!!!

די לשתיקה.

אתם מאפשרים ירי על ילדיכם!

ביבי בקיסריה וברק בתל אביב ישנים מצויין.

כך גם בני גנץ - רמטכ"ל השלום!

אצלם אין אזעקות, וילדיהם לא מוקפצים 10 שנים למקלטים, באמצע החלום הלילי.

השאלה שצריכה להישאל היא: למה צה"ל מאפשר שיהיו חוליות וטילים

הדרישה צריכה להיות: צה"ל ימגר את הרעיון הערבי לשגר עלינו טילים!

השליפות המניפולטיביות של מנהיגים שונים בישראל ובצמרת צה"ל, המפריחים סיסמאות ריקות לחלל הציבוריות הישראלית, שעיקרן, שעל הציבור המופגז לשמור על שיגרת החיים, אינן אלא זריית חול בעיני הציבור האומלל החי כבר 10 שנים מבלי שמישהו יטרח בישראל לתת מענה לאיום עליו ועל חיי ילדיו.

ציבור מופגז נורמלי היה משבית את כל מוסדותיו, ובתי הספר שלו לחלוטין, בתביעה בלתי מתפשרת מממשלת ישראל, לפעול לחיסול מוקדי כל הטרור המופעל נגדנו מעזה.

ציבור נחוש כזה היה אומר לממשלה ולראשי הצבא שלא מעניין אותו איך, מעניינת אותו רק התוצאה: אפס התקפות עליו!

כשצ'רצ'יל רצה לשכנע את עמו להמשיך בשיגרת יומו למרות הפגזות נאציות יומיומיות, הוא לא שיקר את עמו. הוא לא זרה בעיניו חול, ולא הפריח אף לא סיסמה ריקה אחת ללא כיסוי!

הוא אמר: נילחם בשדות בים ובאוויר, ולעולם לא ניכנע.

הוא הבטיח לאוייב ולעמו רק דם יזע ודמעות, ועמד בהבטחתו לאורך כל הדרך.

לכן היתה לו לגיטימציה לבקש מעמו להמשיך בשיגרת יומו!

לאף עובד מדינה ממומן בכספי הציבור בישראל, בממשלה או בצבא, אין לגיטימציה לומר לציבור היום: המשיכו בשיגרת יומכם!

אומני ההטעייה וזריית החול בעיני הציבור - נמאסתם!

מנהיגי ישראל המתנהגים מזה כ- 30 שנה כסוכנים זרים המשרתים אינטרסים הנוגדים את טובת עמנו, לא יכולים עוד לנהוג בציניות ולמכור את שקריהם השקופים אותם הם מביאים אלינו בשם אדוניהם, משלחיהם, ומנחיהם, המשתמשים בהם כבבובות בתיאטרון האבסורד שההצגה בו נקראית "המדינה היהודית שמפריעה לעולם ומיועדת לחיסול".

אזרחי ישראל המופגזים חייבים להשבית לא רק את בתי הספר, כי אם את כל שיגרת חייהם, ולצאת בדרישה לא מתפשרת למנהיגים:

אנו דורשים שצה"ל יילחם בשדות, בים ובאוויר, ויבטיח לאויבינו כולם רק דם יזע ודמעות!!!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=143838



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    08:37   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. המלחמה בגיס החמישי בישראל תופסת תאוצה!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
המלחמה שהחלה לא תיפסק אפילו ליום אחד עד הנצחון המוחלט!

נמגר מקירבנו את כל כוחות הרשע שחברו לרסקנו.

אנחנו לא רוצים ישראל חדשה. אנחנו רוצים את ישראל הישנה והיהודית.

לא חשוב עד כמה יגוננו דן מרידור הצבוע, ביבי המתקפל או בני בגין, שנכדו קיבל שם ערבי, על אירגוני החיסול שחדרו במירמה למגרש המשחק הפוליטי.

במגרש המשחק הזה נאפשר רק לשחקנים חוקיים לשחק.

רק מי שנבחר על ידי הציבור, לגיטימי.

הציגו עצמכם בבחירות לבחירת הציבור, ונראה מי יבחר בכם!

המלחמה לא תיפסק עד לנצחון העם היהודי!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    08:49   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. ההצעה לשינוי שיטת המימשל של המכון הישראלי לדמוקרטיה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ההצעה לשינוי שיטת המימשל של המכון הישראלי לדמוקרטיה - תרגיל הטעייה להצלת שלטון בג''צ?

אימר​ו לא לשינוי שיטת המימשל! אימ​רו כן לביטול המהפיכה החוקתית השיקרית שרק היא חיסלה את משילות הממשלות בישראל ברמייה ובאמצעות שימוש בדרכי שקר.

על כל במה ותחת כל עץ רענן מתראיין בקול עמוק השופט לשעבר שמגר ומנסה לעשות עלינו רושם כביר עם טיעוני הסרק שלו ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה - מדוע עלינו לרוץ ולשנות את שיטת המימשל בישראל שלדבריו היא כל כך נוראה.

על מנת לשכנע אותנו ואת חברי הכנסת, שבישראל יש שיטה המפריעה למשילות, הוא מונה את מספר המפלגות וריבויין, דבר שלדבריו מפריע לתפקוד הממשלה ולכושר פעולתה.

כששמעתי את רשימת המכולת של שמגר נגד השיטה הנוכחית, הבנתי את תרגיל ההטעייה שמייצרים שמגר ואנשי השמאל הקיצוני במכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון פרטי של אריק כרמון וברנרד מרכוס המשמש אכסניה לאנשי הקרן לישראל חדשה ולעמדותיהם!

זו עוד מזימה לכאורה של אהרון ברק ובייניש והחונטה שהשתלטה על השלטון במדינה באמצעות מהפיכת 1992 וחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שהפכו לשרביט השליטה של בג"צ והשמאל על המדינה, תוך עקיפה צינית, לא דמוקרטית ולא חוקית, של חוק הפרדת הרשויות.

השמאל שהמסיכה נקרעה מעל פניו, ולכל גלוי וברור היום כיצד הוא שולט ברמייה על מדינת ישראל באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, ובעזרת הפרשנויות ההזויות של שופטי בג"צ השייכים לשמאל, לחוק כבוד האדם וחירותו המחורר כגבינה שוויצרית, הבין שמשילותו מתקרבת לקיצה, והגה את תוכנית הפעולה הנוכחית של מסע הטעייה הנקרא "שינוי שיטת המימשל".

זאת על מנת להסיט את האש ממנו לכיוון הרצוי לו - השיטה!

עכשיו משברור לבג"צ ולחונטה שהגרזן מתקרב לענף עליו יושבת כל שיטת הרמייה וגזילת השלטון המתבצעת ידי השמאל באמצעות מערכת המשפט, בדרך שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי, בו שופטים אינם בוחרים שופטים, ובו מערכת המשפט שופטת ולא שולטת, מייצר בג"צ זה ואנשיו ושלוחיו במכונים ובאירגונים המגוייסים של השמאל, כל מיני סיסמאות סרק לזריית חול בעיני הציבור ובעיני חברי הכנסת.

עוד תרגיל הטעייה מחושב של השמאל לצורך שימור כוח השליטה שלו על המדינה.

אדון שמגר!

רוצה משילות לממשלה?

דאג שהכנסת כפי שמתריע פרופסור אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית, תבטל את 2 חוקי היסוד שחוקק דן מרידור השמאלן ב- 1992, (ושעברו בסך הכל באמצעות 32 אצבעות מתוך 120) הנקראים חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק, כמו גם קרא לחברי הכנסת לבטל מיד את הקביעה של אהרון ברק שלבג"צ יד חופשית בביטול חוקי הכנסת.

10 חוקים שחוקקה הכנסת ביטל בג"צ בתקופה קצרצרה של מספר שנים.

בארה"ב בוטלו רק 2 חוקים במשך כמעט 100 שנה.

ליצור הכילאיים הנקרא בג"צ בישראל אין דומה בשום מדינה דמוקרטית, ולא לחינם אין לו דומה.

בג"צ והיועץ המשפטי לממשלה הם ממשלת העל של ישראל.

ממשלה לא חוקית בעליל!!!

היועץ המשפטי הוא ידה הבוחשת של בייניש וחבריה בקרביה של הממשלה הנבחרת.

מה שהיועץ ובג"צ מרשים לממשלה, מותר לה, ומה שהם אוסרים עליה, אסור לה. זה תיאטרון האבסורד בהתגלמותו.

ומה אסור על הממשלה אליבא דה היועץ?

כל מה שהוא חלק ממדיניות הימין אסור!

כל מה שמייצג את מדיניות ועמדות השמאל - מותר!

איזו בדיחה מקברית מה שמתרחש בישראל!

חוסר המשילות בישראל נובע רק משלטון הבג"צ ומערכת המשפט.

עכשיו כשאנשיה רואים שהחתירה בישראל היא לכיוון חיסול שלטון הבג"צ המבטיח את שלטון השמאל בכל נקודות השליטה על המדינה, הזדרזו אנשי השמאל ממערכת המשפט ומאירגוני ומוסדות השמאל והקרן לישראל החדשה לייצר לנו כותרת אולטימטיבית חדשה ומטעה, ולצאת במסע לשינוי שיטת הבחירות:

שנו את שיטת הבחירות, העלו את אחוז החסימה, ויהיה לנו שלטון ומשילות בישראל.

עוד שקר מבית המדרש של השמאל המתאווה לשמר את השליטה על המדינה והעם!

ולשמגר ולמכון הישראלי הפרטי של אריק כרמון וברנרד מרכוס אני אומרת:

מה שצריך לעשות בישראל על מנת שתושב המשילות, זה להחזיר את השלטון לממשלה, את חקיקת החוקים לכנסת בלבד, ומערכת המשפט תתעסק רק בשפיטה!

כך תוכל הממשלה למשול בלי שמעליה מרחף יועץ משפטי המאלץ אותה לעשות מה שבייניש ואהרון ברק רואים לנכון מבחינה פוליטית.

יש לפצל מיידית את מישרת היועץ המשפטי לממשלה, ולבטל את יכולת האינוס של היועץ.

באמצעות יכולת האינוס הזו מתבצעת השליטה!

היועץ ייעץ בלבד. תרצה הממשלה תתחשב בייעוצו. לא תרצה, לא תתחשב בו!

כך תושב המשילות לממשלה, ובג"צ יועמד במקומו הראוי לו - מערכת שפיטה, ושפיטה בלבד, כאשר את המדיניות יקבעו הכוחות הפוליטיים שהעם בוחר בבחירות הדמוקרטיות, ולא אירגוני השמאל העותרים בכספי זרים עויינים לבג"צ, ומפגינים בצעקנות עתירת ממון וזמן פנוי, וכך משפיעים במירמה על מקבלי ההחלטות, תוך קבלת גיבוי מאסיבי של בג"צ, במסע יצירת מדינת כל אזרחיה וביטול המדינה היהודית.

ולחברי הכנסת אני אומרת: היזהרו מליפול בפח היקוש!

זו עוד מזימה שמטרתה לבטל סופית את יכולת הבחירה של העם את מנהיגיו!

אל תסכימו בשום פנים לשינוי בשיטת המימשל, המוצג על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות השופט לשעבר שמגר, שנבחר להציגה על מנת לשוות להצעה מהימנות ממלכתית כביכול, כי אם בטלו את שלטון הבג"צ באמצעות חקיקה מתאימה, כפי שממליץ פרופסור אבי דיסקין.

לדבריו של פרופסור דיסקין מתקיים לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל מצב בכנסת המאפשר חקיקה שתיצור שיחרור המדינה מלפיתת בג"צ, ולכן יצא השמאל במסע השיסוי ההיסטרי נגד שיטת הבחירות הקיימת, במטרה להשיג שינוי השיטה, שייתכן ולא יאפשר חקיקה חוסמת השתלטות בג"צ על השלטון!

על חברי הכנסת לצאת מנוחותם האגואיסטית ולחוקק ללא דיחוי את החוקים לביטול שלטון בג"צ עכשיו!

**********

להלן הקישורית לראיון עם פרופסור אבי דיסקין המציע לכנסת לחוקק את החוקים הנדרשים על מנת לבטל את כוח השליטה של שופטי בג"צ על המדינה:

פרופ' דיסקין: יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית''!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=141198



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ט באייר תשע''ב    09:02   21.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. הצעה לפתרון בעיית ההסתננות והוצאת המסתננים מישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.05.12 בשעה 09:15 בברכה, ליה
 
כך ניתן לפתור את בעיית ההסתננות מבלי שהמסתננים ייפגעו

מדוע להחזירם לארצותיהם, ולאפשר למקהלת תעשייני זכויות האדם להשתולל בגיבוי בג"צ?

על פי החוק הבינלאומי יש להחזירם למקום ממנו הגיעו לישראל, כלומר למצרים.

לא עושים זאת בשל חשש שיירו בהם בגבול ישראל מצרים בסיני.

לכן, יש להחזירם למצרים באוניות, לנמל מצרי היישר לידי כוחות האו"ם ולא דרך הגבול בסיני.

כך עוקפים את כל החסמים.

גם את פסק הדין ההזוי של בייניש - החזרה חמה, שאוסר החזרתם המיידית לסיני בשל חשש לחייהם, וגם את הצורך להתחשב במצב במדינותיהם.

המצב במדינותיהם אינו מעניינה של מדינת ישראל שאינה גובלת כלל במדינות הללו, זה אך ורק מעניינו של האו"ם שמחזיק מחנות פליטים עבורם במצרים, ומשם הם הגיעו.

הפתרון היחידי הנכון והחוקי הוא להחזירם באופן בטוח לשם ומיד!

לא רק שהוא חוקי מבחינת החוק הבינלאומי, זה גם הפתרון הזול והמהיר ביותר עבור מדינת ישראל!

אם ישראל תחזירם למצרים באוניות שתעגונה בנמל מצרי מסודר בו יחכו למוחזרים אנשי או"ם המוצבים שם במחנות פליטים, לא תישקף להם שום סכנה.

שכן הטענה של בג"צ שמנע החזרה חמה באמצעות פסק דין שנשען על החוק המחורר כגבינה שוויצרית - חוק כבוד האדם וחרותו - היתה, שמסוכן להחזירם למצרים.

אבל אם ישראל תחזירם למצרים באוניות שתעגונה בנמל מצרי מסודר, ושם יחכו למוחזרים אנשי או"ם המוצבים שם במחנות פליטים, לא תישקף להם שום סכנה.

תחת חסות אנשי האו"ם הם יועברו בחזרה למחנות הפליטים במצרים, שם דואג האו"ם לכל מחסורם.

ידוע שפליט יכול להיחשב רק מי שברח ממדינתו למדינה הגובלת עימה.

במצרים יש מחנות ענקיים של האו"ם המפרנסים ומאכלסים את הפליטים מאפריקה.

מצרים מקבלת עבורם מימון מהאו"ם, והארגון דואג להם ומגן עליהם מכל סכנה.

לכן יש להחזירם למצרים בצורה בטוחה ומוגנת, רק באוניות והיישר לידי כוחות האו"ם המוצבים שם!

לישראל הם הסתננו ממצרים, ומצרים היא הכתובת אליה הם צריכים להיות מוחזרים באופן בטוח שלא מסכן אותם.

רק החזרה באוניות היישר לידי אנשי האו"ם גם בטוחה לחלוטין, וגם הדבר היחיד ההגיוני לעשותו.

אין זה תפקידה של המדינה להתעסק עם כל מסתנן באופן פרטני, או לשבור את הראש מה לעשות איתם.

הם חוסי האו"ם במצרים, ולשם יש להשיבם לטיפולו של הארגון הזה.

במקביל חייבת מדינת ישראל להחזיר את כוחות מג"ב לגבול עם מצרים, שכן רק למג"ב יש גם סמכויות שיטור שלחיילי צה"ל אין.

בישראל אין על פי האמנות הבינלאומיות אפילו פליט אחד.

ביבי הודה לפני כמה ימים שאין לו מושג בתחום המשפטי.

כנראה שהוא הוטעה לחשוב שבישראל יכולים להיות אפריקנים במעמד ובהגדרה של פליטים.

חובה לעדכן אותו שמאחר ואנו לא גובלים עם מדינות אפריקה, אין אפשרות שממדינות אלה יהיו בישראל אנשים במעמד של פליטים.

רק במצרים הם יכולים להיות במעמד של פליטים, ולשם יש להחזירם באוניות, היישר לידי כוחות האו"ם, שיגנו עליהם ויעזרו להם בנושא הפליטות שלהם.

ישראל אינה הכתובת לפליטות אפריקנית.

**

חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן

המלצות המשרד עומדות בניגוד לדו"חות של האו"ם, ארגוני סיוע ועדויות של אזרחים, שלפיהם הלחימה והמצב ההומניטרי במדינה עלולים להוביל לאסון

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1708042

***

לעיון האשכול:

ילדי זרים,מסתננים,מהגרים ושבחי''ם - הביתה!

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#269

*****

על מחנות הפליטים של האו"ם במצרים:

מאת ד"ר גיא בכור:

"במצרים נמצאים כעת כ- 3 מיליון פליטים סודנים, רובם מוסלמים, אשר בעצם הימצאותם במצרים לא נשקפת להם עוד שום סכנת חיים. הם אינם נרדפים. האיחוד האירופי, האו"ם ומדינות נוספות מממנים את שהייתם במצרים עד להתייצבות המצב בארצם.

כל הסודנים והאפריקנים בכלל, המגיעים לשיראל מחפשים דבר אחד: איכות חיים, עבודה והשתקעות בישראל.

באותו דיון בכנסת העיד על המצב הקשה פליט מסודן בשם טומה קרנוב השוהה בארץ כבר 11 שנים. איש לא טרח לשאול בעניין הריבונות הישראלית כיצד הוא שוהה באופן לא חוקי כבר 11 שנים בישראל. השיטה: בתחילה מגיע חלק מהמשפחה ואחר כך מבקשים איחוד.

איש לא העלה טיעון חשוב נוסף: כמה מן ה"פליטים" הללו עובדים עבור אירגוני מודיעין של מדינות באיזור? כמה קל למודיעין של מצרים, איראן, או של כל מדינה אחרת להזרים מאות אנשים היישר למדינת ישראל אשר מפזרת אותם בכל חלקי הארץ.

הדיון כרגיל נגמר ללא תוצאות.

הכל דיבורים.

יש לזכור: איש מהם לא היה נרדף במצרים, כך שהשיקול המוסרי כלל אינו רלוונטי כאן. חיי כולם בטוחים במצרים, במימון בינלאומי. כך מצרים גם מרוויחה מימון עבורם וגם מאפשרת להם לברוח לישראל.

...ואיפה מדינות ערב בכל העניין הזה?

ואצלנו מהומת יהודים בין הצבא, המשטרה, משטרת ההגירה, משרד הפנים, משרד המשפטים ואירגוני "זכויות האזרח". רוצים לדעת כמה מטפלים אצלנו בעניין, ואיש בעצם אינו מטפל? הנה רשימה חלקית מפרוטוקול הדיון בכנסת:

רוית טופול, מרכזת אכיפה, משרד הפנים

עו"ד שרה ליפשיץ שאול - הלישכה המשפטית, משרד הפנים

יוסי אדלשטיין, יחידת האכיפה - משרד הפנים

עו"ד יוכי גנסין - משרד המשפטים

אביחי בן חמו - סגן מפקד בית סוהר קציעות - שירות בתי הסוהר

דניאל מרון, מנהל מחלקת אירגונים בין לאומיים, משרד החוץ

תימור בלן, פצ"ר, עוזר משפטי, משרד הבטחון

אסף הראן, מפצ"ר, קצין פניות

גלעד נתן, מרכז הממחקר והמידע, הכנסת

איילת זליג תישלר, עוזרת למנהל הועד היהודי האמריקני

איתן שווארץ, הועד למען פליטי דרפור

סיגל רוזן, הועד למען פליטי דרפור

מיכאל בבלי, נציג נציבות האו"ם לפליטות

שרון הראל, נציגת נציבות האו"ם לפליטות

עו"ד בנימין שטיינברג, לישכת עורכי הדין

עו"ד יעל גויסקי, לישכת עורכי הדין

עו"ד יפעת בויאר, המועצה לשלום הילד

ריטה צוקהירה, מנהלת מקלט לפליטים

נטע שלזינגר, סטודנטית באוניברסיטה העברית

ענבל לקמן, סטודנטית באוניברסיטה העברית.

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=386

ובינתיים השטפון גובר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=335050



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי א' בסיון תשע''ב    11:24   22.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. ניצן הורוביץ מעוות ומאשים את הממשלה בהסתננות!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.05.12 בשעה 11:49 בברכה, ליה
 
ניצן הורוביץ הוא יו"ר הועדה לבעיית הזרים המנהלת דיונים בכל הנוגע לבעיית ההסתננות לישראל.

הוא ישב בועדה במשך כל השנים בהן היה חבר הכנסת יעקב כץ מהאיחוד הלאומי יושב הראש שלה.

ניצן הורוביץ יודע היטב, ועימו דב חנין מחד"ש, וכל אירגוני תעשיית הזכויות, שמי שאשם בלעדית בכך שהמדינה מוצפת במאות אלפי מסתננים מאפריקה (כך ניצב המשטרה בדימוס אריה עמית ביומן השבוע ברשת ב', שתיקן את המראיינת ואמר לה שבישראל מאות אלפי שוהים לא חוקיים, מסתננים מאפריקה, ולא 70.000 כפי שנטען באופן רשמי), היא בייניש ופסק הדין שלה הנקרא פסק דין החזרה חמה, בו אסרה על המדינה ועל הצבא לפעול בדרך כלשהי לעצירת ההסתננות.

רק בגלל פסק הדין של בג"צ, שמתערב בכל נושא ועניין שאינו שייך לו כלל, נותרה המדינה משותקת לחלוטין אל מול ההסתננות הפראית הזו, ואירגוני התעשייה של הקרן המצמררת לישראל חדשה נהנו מחופש החדרה והשרשה של הפולשים הללו שנים ארוכות, כשהמספרים הולכים וגדלים באופן מפלצתי.

עכשיו כשיושבים בועדה ודנים בסילוקם מהארץ, כפי שצריך להיות לאחר שיוקם מתקן השהייה שנבנה אך ורק בגלל פסק הדין של בייניש ובג"צ, משתלח הורוביץ בדני דנון ובאלי ישי ומאשים אותם שהם ישבו כל השנים בשקט והכניסו את המסתננים, ולא עשו דבר על מנת למנוע מהם להיכנס, ועכשיו הם רוצים לפתור זאת בצורה נחרצת.

שימו לב לרמייה ולשקר ולעיוות האמת: ניצן הורוביץ ממר"צ מאשים עכשיו את הממשלה ואת השרים בהתהוות הבעיה, כיוון שלדבריו בידיהם היתה הסמכות לעצור את כניסת הפולשים לארץ, והם לא עשו דבר כל השנים, ומעמיד פנים שזה לא בגלל בייניש.

בייניש נעלמה לגמרי מהמשוואה.

בדיון בועדה שהתקיים כשכצלה' היה יו"ר הועדה, השתתף גם הצבוע ניצן הורוביץ בדיון.

באותו דיון הודיעה אביטל שטיינברג נציגת משרד המשפטים, שלא ניתן לסלקם, או לעצור אותם בגבול באמצעים צבאיים כמו רובים ונשק, וזאת בשל פסיקת בייניש וחוק כבוד האדם וחרותו.

היא הודיעה שהחזרה חמה אינה באה בחשבון.

רק בשל כך, בגלל בייניש ופסק הדין ההזוי הזה, לא נותרה ברירה אלא לחכות להקמת מתקן שהייה וגדר ברזל, (מדוע גדר חי של חיילים אינה טובה מספיק? וכי זה לא אותו דבר?) דברים שלוקחים שנים להקים, ולכן הוצפה המדינה וממשיכה להיות מוצפת גם עכשיו בגלל בייניש, שכן הגדר והמתקן עדיין לא קיימים בפועל.

מוזר שדני דנון אינו מזכיר זאת.

שכן ברור לכל מי שעיניו בראשו שביבי היה שולח את צה"ל ברצון למנוע חדירות עוד היום וגם כבר לפני 3 שנים.

לכן האשם היחיד במצב שנוצר בישראל הוא חוק כבוד האדם וחרותו, החוק המיותר הזה, שהורס את המדינה בכל דרך, ומאפשר למסתננים ולפושעים לזכות בזכויות אדם על חשבון חיסול זכויות האדם של היהודים בארץ, חוק שמשרת את אג'נדת אנשי מפלגת בג"צ (כפי שמגדיר פרופ' מאוטנר את בג"צ).

אלי ישי ודני דנון -

אימרו לציבור ולהורוביץ המתלהם: לא הממשלה אשמה בכך שהם נכנסו לישראל.

לא השרים אשמים בכך שניתן להם להיכנס לישראל.

לא המדינה רצתה שהם יהיו פה, ולכן אין לה מחוייבות כלשהי או אשמה כלשהי במצב.

האשמה היחידה שעל כתפיה מונחת האשמה המלאה היא בייניש.

והעובדה המפחידה היא שביבי אינו מעז להתעמת עם בג"צ, ולהיפך, הוא כל כך פוחד ממנו ולכן מקפיד בכל הזדמנות להתחנף לחברי מפלגת בג"צ (מאוטנר), מעידה עד כמה חמור המצב בישראל בכל הנוגע לשלטון השמאל שאיבד את כוחו בכנסת, והעתיק את פעילותו לכותלי בית המשפט בישראל, משם הוא מנהל את מדיניותו המתבצעת באמצעות מערכת המשפט, כפי שמסביר פרופ' מאוטנר.

ישראל זקוקה למנהיג מזן חדש בדמות יריב לוין, אלקין, נפתלי בנט ודומיהם.

ועד אז יש לומר בכל פורום לכל אנשי תעשיית השקר כמו ניצן הורוביץ, דב חנין, וכל אירגוני הקרן הסוכנת הזרה שמקומה בביתה בארה"ב ולא בישראל -

שקרנים נמאסתם!

האשמה בבעיית ההסתננות הנמשכת היא בבייניש ובפסק הדין של בג"צ הנקרא - פסק דין החזרה חמה.

***

לעיון:

אביטל שטרנברג נציגת משרד המשפטים בדיוני הועדה, מסבירה לכצלה' שלא ניתן לעצור, למנוע חדירה, או לגרש בשל חוק כבוד האדם וחרותו:

היו"ר יעקב כץ:

אביטל אני רוצה לשאול אותך, אם נניח מחר יחליט יושב הראש החדש לאכוף את החוק, האם יש אפשרות לבוא עם הצעה, הלוא אנחנו בני אדם, אולי על הקמה על הגבול מעין עיר.

היום אנחנו מקימים את הגדר. זה מכשול שייקח לבנות אותו הרבה זמן. יצטרכו שם הרבה ידיים עובדות. כיוון שבהחלט ייתכן שמחר ראש הרשות מר בן עמי יבוא עם הצעה שצריך לאכוף את החוק כי זה החוק, וכולנו מצווים לאכוף את החוק בכל מקום.

הוא יגיד אני לא מאפשר יותר לבתי מלון להעסיק מסתננים כי הם לא פליטים. אחרת מסודן ואריתריאה יעברו אלינו מיליוני אנשים וצריך לשים לזה פעם אחת סוף, האם שייך מבחינה משפטית החלטה להקים עיר או עיירה על הגבול עם מצריים ולשם נעביר את כל המהגרים ונעסיק אותם בעבודות יזומות של ממשלת ישראל עד שיימצא פיתרון.

אביטל שטרנברג:

כרגע זו שאלה תיאורטית לגמרי. אין על הפרק שום הצעת החלטה בכיוון הזה. חשוב לי להדגיש את זה.

היו"ר יעקב כץ:

איזו הצעה? ההצעה שמחר הוא יחליט לאכוף את החוק, זה נתון לשיקול דעתו.

אביטל שטרנברג:

אתה שאלת אותי לגבי עיר.

היו"ר יעקב כץ:

אני שואל אותך על אפשרות כזו.

אביטל שטרנברג:

זו שאלה תיאורטית לגמרי.

לגבי כל דבר שהוא דומה למשמורת וככל לחבילה שאתה מציע שם יותר הגבלות יש לך קושי משפטי.

זאת אומרת חוק הכניסה לישראל לא מאפשר משמורת מעבר לפרק זמן מסוים. להערכתנו גם אם תשנה את החוק אתה עדיין במגבלות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

היו"ר יעקב כץ:

החוק אומר שאסור להעסיק. אני מחיל את החוק. אסור לבן אדם להעסיק.

כמו שמפרסמים ברדיו שאסור להעסיק פיליפינים או נפאלים שנמצאים פה מעבר לזמן ודינם לא שונה, אותו דין יהיה גם לגבי מסתנן שנכנס לפה שלא לפי החוק, ששוהה פה לא לפי החוק, אין לו תעודת זהות.

מסיבות כאלה ואחרות יש לנו מגבלות. אני פשוט רוצה לקיים את החוק. אני לא אתפוס אותם. אני אתפוס את בעלי בתי המלון. ומי שיעסיק מחר אדם כזה ייקנס באלפי שקלים. נמצא אותם מסתובבים. מה אז אתם מציעים לעשות? אנחנו מדינת חוק ובמידה והחוק יקוים, מה אז?

אביטל שטרנברג:

אני רוצה להצביע על כמה קשיים בהצעה כפי שהיא מוצגת כאן כרגע.

ראשית כפי שאמרתי משמורת לאורך זמן להערכתנו לא תעמוד. ככל שמדובר באוכלוסייה שאתה לא יכול להרחיק, ואחד הדברים שלא צוינו כאן זה שנכון להיום אנחנו לא יכולים להרחיק אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה. אם אתה לא תאפשר להם לעבוד אתה למעשה מכריח אותם להתפרנס, לא ברור לי איך, אבל אתה לא יכול להותיר אותם ברחובות לרעוב. וחשוב להגיד גם את זה. אני אומרת שנצטרך למצוא איזשהו פיתרון. אבל הפיתרון של שלילת תעסוקה באופן טוטאלי הוא מאוד מאוד קשה. מוסרית ומשפטית.

היו"ר יעקב כץ:

את אומרת כך, אנחנו לא יכולים להרחיק אותם. הצבא דיווח על מיליון אנשים שעומדים להיכנס. לפי קצב הנכנסים זה גדל. לפי החוק המשפטי שאת אומרת היום אנחנו צפויים פה למיליון סודנים או אריתריאים ונצטרך לדאוג להם לתעסוקה.

אביטל שטרנברג:

לא. זה לא מה שאני אמרתי אדוני. אני אומרת שצריך לחשוב על חבילה של אמצעים. גדר למשל.

היו"ר יעקב כץ:

גדר הצענו וממשלת ישראל עוסקת בזה. הגדר עד שראש הממשלה יחליט להעמיד אותה ועד שיימצא הכסף לזה, זה יכול לקחת שנתיים שלוש. אני לא יודע גם מה הגדר תעזור. כי אם החוק אומר שאסור להרחיק ואסור לפגוע אז הם ייצמדו לגדר ויעברו אותה בלילות. עוד פעם אנחנו שבים לאותה בעיה. אותם דברים שמונעים מאיתנו להרחיק אותם היום.

אני לא בטוח שזה נכון שאסור להרחיק, אבל נניח שזה מה שהחוקים הבינלאומיים אומרים, איך אנחנו מונעים את המסרון או את הדוא"ל מפה לשם שאותו בן אדם שקיבל אותו לא ירצה גם הוא להגיע?

אביטל שטרנברג:

הכלל הוא שאנחנו לא יכולים להחזיר אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו. אנחנו לא מחזירים אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה.

היו"ר יעקב כץ:

איך מונעים את הדוא"ל והמסרונים כדי שפה לא יהיו מיליון סודנים ואריתריאים. אני שואל שאלה.

אתם צריכים לתת תשובה משפטית גם לזה. אלא אם כן החלטנו להתפרק כמדינה.

אז אפשר להגיד אנחנו כל כך טובים. אני שואל את השאלה הזו משום שהוא מדבר על אלף מסתננים לחודש ולפי הדיווחים של הצבא זה גם יכול להיות 3000לחודש. זה גם יכול עשרת אלפים בחודש. מי ימנע מאלפי אנשים להגיע?

פעם נכנסו יחידים. היום יש כבר ידועים 21 אלף מסתננים. אף אחד לא העריך שתהיה כמות כזו. הם תופסים את מקומות העבודה בערד, באילת. היום אילת הופכת להיות עיר אריתריאית או סודנית. זו רק שאלה של זמן. מחר גם תל אביב תהפוך להיות כזו כי הם נכנסים ודוחקים את השכונות הדרומיות. הם ילכו צפונה.

מה בעצם הגבולות המשפטיים שאתם יכולים להציע למדינת ישראל כדי לשרוד?

אביטל שטרנברג:

לא כל הפתרונות לבעיות של מדינת ישראל הם פתרונות משפטיים. לכן אני מציעה להחזיר את השאלה לראש רשות האוכלוסין ולשמוע על הצעות שיש לרשות.

היו"ר יעקב כץ:

ראש רשות האוכלוסין, אם אני בא עם הצעה וזו הצעה שלי, להקים מחר עיר שלא תיקרא משמורת. יהיו לה דינים של עיר. יספקו להם מקומות תעסוקה, יבנו להם בתים ורחובות ומסגדים, כנסיות, תהיה להם אפשרות אפילו לבקר אבל העבודה תהיה מרוכזת שם, עבודה עם הכנסה עם הכול. האם הדבר הזה נוגד איזשהו הליך משפטי?

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:kVXuNC8EDZIJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2010-03-02.rtf+%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8&cd=4&hl=en&ct=clnk

*****

להלן דב חנין אומר בועדה דברים אותם מפריך האלוף עמוס גלעד:

דב חנין:

אדוני יאפשר לי להציג את הדברים שלי כי אחרת אני אקח את כל זמן הוועדה וזה לא יהיה הוגן. אדוני יהיה בטוח שאני אעשה את בזה באופן מאוד תמציתי.

31,000 מבקשי מקלט בישראל, הקבוצה הגדולה היא מאריתריאה, הקבוצה השנייה בגדולה מסודן, דרפור ודרום סודן. אין חולק על כך שבדרפור ובדרום סודן מתנהל רצח עם נורא ואיום, כמו שאמר היושב ראש והוא בוודאי יוסיף ויאמר, ואני אוסיף שלא באשמתנו ולא באחריותנו אבל זה מתנהל שם - - -

עמוס גלעד:

סליחה שאני מפריע לך, בכל זאת לנתונים יש משמעות. בדרום סודן לא מתנהל שום רצח עם, אני אומר לך את זה באחריות. בדרפור התנהל רצח עם, פשע מוחלט ומתועב על פי כל קריטריון, אבל כרגע שקט שם. בדרום סודן צפויות התפתחויות, אבל זה לא נכון, אלה כולם מהגרי העבודה והם לא קושרים לשום לטבח. אין שום טבח שמתנהל, אין הוכחות שמתנהל, אף אחד לא מכיר את זה.

דב חנין:

אדוני האלוף עמוס גלעד, אני מודה לך על הערתך. אכן יש הבדל בין דרפור לבין דרום סודן, אתה צודק בדיוק הזה. בדרום סודן מתנהלת מלחמה, יש שם רציחות - - -

עמוס גלעד:

אין מלחמה.

דב חנין:

יש בינינו מחלוקת עובדתית.

עמוס גלעד:

אין מחלוקת.

דב חנין:

יש מחלוקת כי אתה טוען דבר אחד ואני טוען דבר אחר ולזה קוראים מחלוקת.

היו"ר יעקב כץ:

את זה אפשר לבדוק.

דב חנין:

את זה בהחלט ניתן לבדוק.

באשר לאריתריאה אני רוצה לצטט מתוך דוח פנימי של משרד המשפטים שתיאר את "אריתריאה כמדינה שבה הפרת זכויות האדם והרדיפות הפוליטיות במדינה נרחבות וכוללות אסירים מצפוניים ללא אישום או משפט, רדיפות על רקע דתי, העלמה בפועל של אזרחים ועוד". האנשים האלה בורחים על נפשם מהמקומות האלה בין אם זה דרפור ובין אם מדרום סודן, אריתריאה, מגיעים למצרים וממצרים מגיעים אלינו - - -
היו"ר יעקב כץ:

אתה כזה מתוק, כזה מתוק, איך אתה עושה את זה? כל העולם יגיע אלינו כי בכל העולם יש בעיה מצפונית. כל אפריקה תגיע לישראל.

אורית זוארץ:

אדוני היושב ראש, באמת בבדיקה מאוד פשוטה ניתן לאמת את הנתונים האלה.

קריאה:

אם הנתונים האלה נכונים אז נקבל לכאן ‎2 מיליון אפריקאיים?

אורית זוארץ:

לא את זה אנחנו אומרים.

דב חנין:

לא נקבל ‎2 מיליון אפריקאיים.

אדוני היושב ראש אני מבקש לתת לי לסיים את דבריי. אני מבין שהם לא מקובלים על כל חברי הכנסת, זה בסדר - - -

היו"ר יעקב כץ:

הם לא מקובלים על האלוף עמוס גלעד.

דב חנין:

זה משמח אותי שהם לא מקובלים גם על האלוף עמוס גלעד.

היו"ר יעקב כץ:

הוא מביא דוח של הכנסת, של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

דב חנין:

אני אשמח לקבל את הדוח ואני אשמח לדבר איתך. אתם לא מאפשרים לי להשלים את הדברים. אם אתם לא מאפשרים לי לדבר בוועדה הזאת אני לא חייב לדבר בה, אבל אם אתם רוצים שאני אומר את דבריי אז אני אומר את דבריי מההתחלה ועד הסוף והם לא יהיו ארוכים.

אנשים מגיעים ממצרים, אתם חושבים שמצרים היא מקום בטוח, תקראו את התחקיר ב"ידיעות אחרונות" ותראו שמצרים היא מקום זוועתי ולא בטוח. לכן כשאנשים בורחים ממצרים לארץ הם לא בוחרים ממצרים בגלל שהם פשוט אוהבים - - -

אורי אורבך:

גם כאן נורא, כאן יש כיבוש. אני באמת לא מבין מה הטיעון. בכל סביבתנו יש צרות צרורות. המתח פשוט מכרסם בבשרי, במצרים יש צרות, ירדן היא לא דמוקרטיה, סוריה היא בכלל נורא. מה אתה מציע?

דב חנין:

לכן הם מגיעים לארץ, הם מגיעים לארץ כי הם בורחים, הם בורחים גם ממצרים והם מגיעים לארץ. השאלה מה אנחנו עושים עם זה ואיך אנחנו מתנהלים עם זה.

ישנה שאלה אחת שהיא זכותה של מדינת ישראל כמו כל מדינה בעולם לקבוע גבול לעצמה ולקבוע גדר בגבול אם זה בתחומי הגבול, ולהחליט מי נכנס ומי לא נכנס למדינה. על זה אין ויכוח. אולי יש ויכוח עם משרד הבטחון אבל לא איתי.

ישנה שאלה אחרת שהיא שאלת יחסיה של מדינת ישראל לפליטים שמגיעים אליה. אנחנו כמדינה שהוקמה על ידי פליטים, הוקמה למען פליטים כתוצאה מהקטסטרופה האנושית הגדולה ביותר במאה ה- ‎20. אנחנו מחויבים לעצמנו בגישה אנושית, יהודית ומוסרית לפליטים כמו שציפינו שיתייחסו לפליטים יהודים ולא התייחסו אליהם כך לאורך המאה ה- ‎20 כשהם ברחו על נפשם. לכן אנחנו צריכים התייחסות שהיא התייחסות כוללת, אי אפשר את הנושא הזה להטיל על העיר תל אביב, למרות שהיא עשירה, ולמרות כל הביקורת שיש לי, ויש לי ביקורת על ראש העיר תל אביב, הוא לבדו בוודאי לא יכול לתת מענה לעניין. זו שאלה של מדיניות כוללת, זו שאלה של הקצאת משאבים. גם אם נעצום את העיניים האנשים האלה לא ייעלמו, הם נמצאים כאן. אם הם נמצאים כאן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים שיקרה איתם. הרי אם לא נאפשר לאנשים לעבוד, הרי אי אפשר לגרש אותם מכוח החוק הבינלאומי, אי אפשר לגרש אותם גם אם מדינת ישראל תרצה לגרש אותם, היא לא יכולה לגרש אותם כי אסור לגרש אותם.

היו"ר יעקב כץ:

זה לא מה שנאמר כאן, זה מה שאתה אומר.

דב חנין:

זה מה שאני יודע לפי החוק הבינלאומי.

היו"ר יעקב כץ:

דב חנין, אנחנו נקבל בברכת ברוכים הבאים ‎6 ,7, 8 מיליון ותמיד נגיד שאסור לפגוע, רק ביהודי מותר לפגוע ונחזור לאירופה שם ליד אושוויץ, שם נגור.

דב חנין:

חס ושלום, חס ושלום.

היו"ר יעקב כץ:

אבל זה מה שאתה אומר, זה ממש מה שאתה אומר. אתה אומר שכל מי שמגיע משם צריך לטפל בו, לתת לו לעבוד, לתת לו לחיות.

דב חנין:

ממש לא. אני אומר שמי שנמצא בישראל כפליט או כמבקש מקלט צריך להתייחס אליו באופן אחר - - -

היו"ר יעקב כץ:

אומרים שהפליטים הם רבע אחוז.

דב חנין:

כי לא בודקים, אין מדיניות, עוצמים עיניים.

היו"ר יעקב כץ:

אני אומר שאחרי הכל יש לנו מדינה מסודרת, יש בית משפט - - -

אורית זוארץ:

זה סדר?

היו"ר יעקב כץ:

יש לנו מדינה מסודרת, יש לנו בתי משפט, יש לנו חוקים, מה נעשה שהם קבעו מי פליט לפי הכללים של היושבים במשרד המשפטים, מדובר על פחות מאחוז מאלה שנכנסו - - -

דב חנין:

כי אין בקרה.

היו"ר יעקב כץ:

אתה חולק על זה, אז תביאו ראיות אחרות.

קריאה:

אסור לזכויות אדם לומר דבר, מי שלא חושב כמונו - - -

היו"ר יעקב כץ:

חברת הכנסת אורית זוארץ, בעוד כמה חודשים יהיה יושב ראש אחר לוועדה, ניצן הורוביץ, אני מבטיח לך שהוא ייתן לדבר פה. אבל כרגע אני יושב הוועדה ואני לא רוצה לשמוע איך כל האפריקאיים מגיעים לכאן.

דב חנין:

רבותיי, כאשר לא נותנים לאנשים האלה שנמצאים בישראל ואין אפשרות לגרש אותם, תאמינו לי שזה המצב כי אחרת היו מגרשים אותם, כאשר יוצרים מצב שהם נמצאים בישראל אבל אין להם פתרון, אין להם עבודה כי אסור להם לעבוד, מה הם ייעשו? הם ישתכרו ברחובות העיר? מהם הם יעשו? איך אנחנו מצפים שהאנשים האלה יתנהלו ולא ישבשו את הסדרים של החברה שאנחנו מאמינים.

לכן אדוני היושב ראש, משפט הסיכום שלי כולל שלושה מרכיבים. האחד - חייבת להיות מדיניות כוללת, חייבת להיות מדיניות כוללת שבהחלט יכולה להתחיל עם השאלה של הגבול, אבל צריכה להתייחס לשאלה מה קורה למי שנמצא כאן, וצריכה להתייחס למי שנמצא כאן לפי קריטריונים של חוק בינלאומי, לפי קריטריונים של מוסר יהודי, לפי קריטריונים של היגיון פשוט וברור שאומר לנו שאנחנו לא רוצים להחריף את הבעיה אלא אנחנו רוצים ליצור מציאות אפשרית לאנשים שנמצאים כאן.

הנקודה האחרונה אדוני היושב ראש, יש פה בעיה אמיתית. אני חוזר לנקודה בה התחלתי, שהציבור הזה בתוך ישראל שנמצא ומגיע למקומות מאוד מאוד מוחלשים. בשכונות בדרום בתל אביב אבל גם המציאות במקומות אחרים, שמעתי שראש העיר אילת היה פה והביע את מצוקתו. המקומות האלה חייבים טיפול מערכתי. אי אפשר לחשוב שמטילים את האוכלוסיות האלה על המקומות המחושלים והכל יהיה בסדר והכל יבוא על מקומו בשלום.

היו"ר יעקב כץ:

אני מודה לך מאוד. אני אבקש משמעון הלוי שהוא עורך דין.

שמעון הלוי

משפטן עם שני תארים, ביקשו ממני מהפורום פרופסורים למען בטחון להגיע, אבל אני לא קשור אליהם. אני מביא איתי לוועדה דוח שהגיע אלי ממש אתמול בלילה, דוח אמריקאי שנכתב בשביל האמריקאים, דוח אקדמי שניתח את סוגיית המסתננים שם. לאחר שקראתי את הדוח אני חייב להסכים עם כמה מהאנשים כאן. ראשית הגדרת פליט מתבצעת או על ידי רשויות ההגירה במקום שבו הוא נכנס, וזה רק אם נשקפת לאדם סכנת חיים כשמחזירים אותו. אבל כשמדברים על החזרת פליט זה מהמקום ממנו הוא בא, והם לא באים ממדינות רחוקות, הם מגיעים ממדינה קרובה. זה המבחן האם - - -

היו"ר יעקב כץ:

הם לא מגיעים מסודן או מאריתריאה, הם מגיעים ממצרים.

שמעון הלוי:

את זה אתה אמרת, אני לא נכנס להיבטים הפוליטיים. עם כל הכבוד כשפליט רוצה לבקש אישור להסתובב במדינה, אין למדינה חובה לתת לו. בדרך כלל עושים את זה באמצעות בתי משפט. הוא צריך להגיש בקשה מסודרת, יש מדינות שההליכים האלה לוקחים שנה ושנה וחצי - - -
היו"ר יעקב כץ:

דוגמה למדינה.

שמעון הלוי:

מדינה כמו קנדה, כשאתה מבקש מקלט אתה צריך להגיש בקשה מסודרת להגירה. מדינה שנכנס אליה פליט יש איסור להחזיר אותו למקום ממנו הוא בא במידה והוא מסתכן אבל אין חובה לתת לו חופש תנועה במדינה, שום דבר, ובדרך כלל הם תנאים בסיסיים הומניטאריים זה לא מוטל ישירות על המדינה אליה הוא מגיע אלא גם על ארגונים בינלאומיים, ובישראל פועלים ארגונים בינלאומיים לטיפול בפליטים. העבודה זה חלק מהריבונות של מדינה, מדינה לא נותנת עבודה באופן אוטומטי למי שחדר לתחומה. כשמדברים על איסור ההחזרה שלהם בגלל סכנה זה הכל יחסי. צריך להשוות את הסכנות הנשקפות להם באופן יחסי בתוך המדינה.

היו"ר יעקב כץ:

או סכנות למדינה עצמה עם כניסתם.

שמעון הלוי:

בוודאי שיש צורך לאזן בין הריבונות של המדינה. זה מה שכתוב בדוח. יש צורך לאזן בין הריבונות של המדינה לבין זכויותיו של הפליט. אגב, היום חלק מהמדינות כולל המדינות שמהן הם באים, קובעות שישראל לכאורה היא מדינה מסוכנת. אני אמסור ליושב ראש את הדוח.

**

שימו לב כיצד מנסה סיגל רוזן, נציגת אירגוני תעשיית הזכויות, להטעות את משתתפי הועדה תוך שימוש בהגדרות לא רלוונטיות ושיקריות. בישראל אין אפילו פליט אפריקני אחד, שכן הם פלשו ממצרים, ורק שם הם פליטים במחנות או"ם. לישראל אין גבול עם מדינותיהם. הגדרותיה מנוגדות להגדרת מיהו פליט על פי החוק הבינלאומי.דבריה הם לצורך הטעייה מכוונת.

סיגל רוזן:

אני רוצה קצת לתת נתונים. בעולם לפי הדוח האחרון של האו"ם אחוז ההכרה בפליטים עומד על ‎47%, בישראל הוכרו רק ‎0.2% בשנה האחרונה. שני פליטים בלבד, הם לא מסודן ולא מאריתריאה כי מדינת ישראל לא בודקת בקשות של פליטים מסודן ואריתריאה, יתקנו אותי כאן נציגי משרד הפנים אם אני טועה, הם לא יתקנו כי אני לא טועה. לא בודקים את הבקשות שלהם. בעולם אחוז ההכרה באריתריאים עומד על ‎88% לפי הדוח האחרון של האו"ם. איך זה שלכל העולם מגיעים אריתריאים פליטים ורק לישראל מגיעים אריתריאים מסתנני עבודה? לא ברור העניין הזה.

היו"ר יעקב כץ:

ואת אומרת שכולם פליטים.

סיגל רוזן:

לא. אני אומרת שצריך לבדוק את הבקשות שלהם, לא יתכן שלא נבדוק אף בקשה ואז נכריז עליהם כעל מסתנני עבודה. לא בודקים לא את האריתריאים ולא את הסודנים.

היו"ר יעקב כץ:

אני רוצה לשאול משהו לגבי מה שאמרת, בודקים או לא בודקים.

יוסי אדלשטיין:

יש לנו מסתננים ומבקשי מקלט שהם קודמים לאוכלוסייה הזאת, יש לנו מלאי גדול שקיבלנו ביוני ‎2009 מהאו"ם וכרגע אנחנו בודקים.

היו"ר יעקב כץ:

כל המסתננים ביקשו בקשה להכרה כפליט?

קריאה:

הם מרוויחים ‎120 דולר במצרים והם מגיעים לכאן כדי להרוויח ‎1,000 דולר.

סיגל רוזן:

איזה מצרים, האריתריאים מגיעים ישירות מאריתריאה.

הם מגיעים למצרים לשבוע והם מגיעים הנה.

היו"ר יעקב כץ:

את אומרת שהם כולם פליטים.

סיגל רוזן:

לא זה מה שאמרתי.

היו"ר יעקב כץ:

אז תסבירי מה את אומרת.

סיגל רוזן:

גם שר הבטחון הודה לאחרונה בגירושים של ‎701 מבקשי מקלט.

היו"ר יעקב כץ:

את האחד שאינו פליט אפשר להוציא מכאן?

סיגל רוזן:

את האחד שאינו פליט לאריתריאה האו"ם לא מאפשר, אולי אחר כך יהיה אפשר, אני לא יודעת.

קרן:

את רוצה ש- ‎3 מיליון אריתריאים יגיעו לכאן?

סיגל רוזן:

נתחיל מזה שאין כל כך הרבה.

היו"ר יעקב כץ:

יש רק ‎4 מיליון.

סיגל רוזן:

המצרים הורגים אותם בדרך, אנחנו רואים מה קורה להם, לא כל כך קל להם להגיע לכאן.

קרן:

המסתננים כן. כולם לא.

סיגל רוזן:

תפסיקי לקרוא להם מסתננים. זה שיש לנו גבול יבשתי עם אפריקה - - -

יוסי אדלשטיין:

היא שואלת מהי הצעתה של סיגל רוזן.

סיגל רוזן:

צריך להבין שיש לנו גבול משותף עם אפריקה, אנשים ימשיכו להגיע הנה. צריך להבין את זה. צריך להכניס אותם למנגנון, לבדוק את הבקשות שלהם בשקיפות ובהגינות כפי שזה מתחייב - - -

היו"ר יעקב כץ:

קרן, היא לא יכולה לסיים משפט מבלי שמפריעים לה.

סיגל רוזן:

גם שר הבטחון הודה לאחרונה בגירושם של ‎701 מבקשי מקלט חזרה למצרים כשאנחנו יודעים שמצרים מגרשת אותם בחזרה לאריתריאה, לסודן, לסומליה באופן שמסכן את חייהם. מדינת ישראל מפרה ברגל גסה את האמנה שהיא חתומה עליה. לא יתכן שנמשיך כך.

היו"ר יעקב כץ:

תודה. אני רוצה לומר לך שמדינת ישראל היא המדינה הטובה שבכל המדינות. היא האומה הטובה מכל האומות. אצלנו כשביקשו שנעשה שלום עם מצרים אמרו "המצרים כאלה נפלאים" את בעצמך אמרת וסיפר גם חבר הכנסת דב חנין באיזה צורה זוועתית הממשל המצרי נותן יד, גם בשתיקתו. זה לא היה עובר במדינת ישראל אפילו יום אחד. אפילו דב חנין וניצן הורוביץ מסכימים איתי. ראו איזו הצלחה שהשמאל והימין כולם מסכימים שהעם היהודי הוא עם נפלא, וארץ ישראל היא ארץ נפלאה, הממשל הישראלי הוא ממשל נהדר, ואנחנו כולנו צבא העם, כולנו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, אבל כאלה רחמנים וכאלה ביישנים עד שאנחנו לפעמים גורמים נזק לעצמנו.

אני מודה לכל המשתתפים. אני רוצה לומר לסיכום שאין מחלוקת, גם ניצן הורוביץ כחבר הוועדה ישתתף איתנו בסיורים, שהבעיה הזאת הופכת להיות בעיה לאומית מספר אחת.

מר פלדמן:

שלוש נקודות אבקש לעלות, דיברו על הצד העסקי בכל הנושא הזה. מאחורי הצד העסקי של מאות מיליוני הדולרים, אגב זה מגיע ליותר מזה, עומדים גופים שמעוניינים לחבל במדינת ישראל. בואו לא רק נסתכל על זה כעניין עסקי שצריכים להרוג אותו. צריכים לבחון את כל הגופים שמניעים את העניין העסקי הזה ומעודדים אותו. הנושא הזה שהופך אותם לפליטים והדרך שמענים אותם היא לא באשמתנו. גם אותם גופים דואגים לכך שהם יוצאים ממדינה כמהגרים, כמחפשי עבודה ובדרך הופכים אותם לפליטים, למה? - כי הם מסכנים, כי פגעו בהם, כי עינו אותם ואנחנו צריכים להכיר בהם.

נקודה שנייה - מדינה שמחבלים בה האמנה הבינלאומית לא מגינה עליה? הרי ישנה כאן חבלה נוראית בתוך המדינה שלנו. האמנה הבינלאומית לא מגינה עליה?

נקודה שלישית - האם אתם יודעים על גופים, אתם יודעים שמגיעים מוסלמים ומגיעים נוצרים, הם שייכים לשתי דתות, האם ידוע לכם על ארגון נוצרים במדינת ישראל שגורמים להם נחת רוח ומסייעים להם? האם לא כדאי לבדוק את הגופים האלה מה הם עושים ומה חלקם? אני רוצה לציין את השגרירות הנוצרית, אתם תקבלו את כתובת האתר ותוכלו לראות מה הם כותבים על הפעילות שלהם. השגרירות הנוצרית הבינלאומית שיושבת בירושלים פתחה את בית התקווה, זה סיוע למסתננים הסודנים בישראל ושם כתוב "השגרירות הנוצרית, ‎ICGA מכינה מקום בו ימצאו נחמה ומפלט, חינוך ושיקום" הם עוזרים לנשים שנפגעו מהטרדות, אונס וכדומה. אני מבקשת לבדוק מה חלקה של השגרירות הנוצרית.

היו"ר יעקב כץ:

תודה רבה. גלעד נתן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת בבקשה.

גלעד נתן:

אני רוצה להעיר הערה אחת שהיא מאוד מאוד מהותית, מי שמביא את האנשים האלה לכאן זה רק ארגונים, אבל בחמשת השנים האחרונות כשאדם מגיע למס הכנסה ואומר "העסקתי מסתננים זרים לא חוקיים" אף אחד לא בודק את זה. אדוני היושב ראש זה תורם להעסקה שלהם לא פחות מכל ארגון או כל גורם אחר שמביא אותם, בטח לא בית פתוח. שמשרד האוצר בשנה הבאה יואיל בטובו לעשות את הדבר הזה. משרד הפנים התעלם מהעובדה שעליה חזרת כאן הרבה פעמים על זה שלהעסיק אותם בעצימת עין זה בעצם להעסיק אותם באישור.

צביקה גלברד:

הבעיה שהסוכנות היהודית החדשה, מה שנקרא הקרן החדשה, השמאל הקיצוני הוא שמעודד את המסתננים.

היו"ר יעקב כץ:

תודה. אני רוצה לסכם את הישיבה.

קריאה:

מישהו דואג לאלה שמגיעים לכאן, הם שוכבים על מדשאות, הם גרים כמו חיות, הם גם כן מסכנים בעצמם. אומרים שבודקים אותם, שהם מעבירים בקשות אז מי בודק את הבקשות ומי בודק מה הם עושים?

היו"ר יעקב כץ:

שאלתי מי מדבר בשם הנציגות שלכם, מי שדיבר הם שניים. אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שזה סיכום של ישיבות רבות.

הבעיה של המסתננים, של הנכנסים לישראל ללא רשות היא היום הבעיה הלאומית מספר אחת של מדינת ישראל, וזאת עובדה שנכנסים אנשים ללא רשות, ללא זהות במספרים אדירים ומשבשים את המהלך הנורמלי של מדינה שלמה שעריה הופכות להיות ערים אפריקניות. המדינה לא ערוכה באופן ממשלתי לקלוט אותם בבתי ספר, בגנים בעבודות וכדומה.

הטיפול היה צריך להתחיל מראש הממשלה. היה צריך למנות שר שיהיה אחראי על הנושא הזה ‎28 שעות ביממה, יום ולילה, עם צוות אנשים. למשוך אליו את כל טיפול מכל המשרדים. לצערנו הרב היום מטפלים בנושא הזה רבה שרים, זה גוף עם הרבה ראשים, גם אם הראשים כולם יפים זו מפלצת. לכן זה לא מטופל.

אני קורא שוב לראש הממשלה מכאן למנות את השר, בזמנו הצעתי את השר משה (בוגי) יעלון, שימשוך אליו את כל התקציבים גם ממשרד הבטחון, גם ממשרד הפנים, גם ממשרד הרווחה, גם ממשרד הבריאות. מישהו אחד שיטפל בבעיה החמורה. זה כמו במלחמה כשיש לך בעיה אתה חייב למנות גנרל. העובדה שהיום מטפלים בעניין עשרה גנרלים זה מרשם ראשון לחורבן.

אני לא רואה פתרון בעסק הזה כל עוד לא יעמוד איש אחד ויטפל בבעיה, כל עוד לא תהייה תכנית כוללת שתענה גם על השאלות הכלכליות, גם על שאלות ההעסקה, גם על הטיפול בבדואים, גם הטיפול בהם, הקמת הגדרות והמכשולים ובהוראות לחיילים איך להתנהג כדי למנוע את התופעה בצורה סופית.

שנית, אני קורא כאן מהוועדה הזאת משום שהבעיה הזאת הולכת ומציפה אותנו, והיא תלך ותחמיר. היום היא בדרום תל אביב מחר היא תהייה במגדלי אקירוב, לא תהייה עובדת פיליפינית אחת יהיו לו שם אפריקאים שישכבו שם מתחת למגדל שלו, של שר הבטחון. לכן הבעיה הזאת היא כלל ישראלית, אני אמרתי כבר מספר פעמים בוועדה שאנחנו ביהודה ושומרון לא נוכל לקלוט את כל תושביה היהודים, הפליטים של תל אביב שירצו מחר להיקלט ביהודה ושומרון. לא נערכנו לכך כי יש הקפאה ודברים כאלה. אני מבקש מראש הממשלה להעמיד את הנושא הזה כבעיה ראשונית, למנות שר שיטפל בעניין ושיהיה עסוק בנושא ‎24 שעות ביממה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎11:40

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zarim/2010-11-22.html

הודעה 155

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#279

***

בג''צ קבע כי ''אי אפשר למנוע העסקת מסתננים''

"אי אפשר למנוע העסקת מסתננים"
"הטיפול בתופעת המסתננים החל רק עכשיו ולכן, בינתיים, המספר שלהם עולה", אומר בן עמי, "אני מאוד מקווה שבשנים הקרובות ייכנסו לכאן פחות ופחות מסתננים בזכות הקמת גדר הגבול עם מצרים ומתקן השהייה שמתוכנן להם".
מדוע האכיפה נגד מעסיקי הזרים לא מונעת מהם להעסיק מסתננים?

"מכיוון שרוב המסתננים מגיעים מסודאן ומאריתראה ואין כרגע אכיפה נגד מעסיקיהם (בג"צ קבע כי העסקתם מותרת)".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022265,00.html

באירופה,מגיעים הקנסות על מעסיקי שב"חים למיליון אירו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853414,00.html

הודעה 163

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#279

****

ניצן הורוביץ: מתקן חייב להיות עניין זמני, ולא איזה קיבוץ!

היו"ר יעקב כץ:

רציתי לסכם את הדברים. מאחר שמדינת ישראל בפועל לא גמרה, כפי שאמר יוסי אדלשטיין נציג משרד הפנים, לא סיימה את הטיפול המניעתי או הטיפול הנכון מטעם המדינה, צריכים לדעת תושבי מדינת ישראל שאנחנו נעמוד בסוף שנת ‎2012 עם למעלה מ- ‎50,000 מסתננים בישראל, מסתננים מאפריקה, אני לא מדברים על זרים, לא פיליפינים, לא תאילנדים, לא סינים ולא אנשים שנכנסים מאוקראינה ורוסיה ברשות בין אם כתיירים ובין אם כעובדים לחמש שנים. אני מדבר על למעלה מ -‎50,000 מסתננים שנכנסו שלא כחוק למדינת ישראל.

כשאדם נכנס כחוק למדינת ישראל ואחר כך נשאר פה יש עליו מעקב, יודעים את מספר הדרכון, יודעים מיהו ומהו, הוא נכנס כחוק, זה שאחר כך הוא עובר על החוק זו שאלה אחרת. כאשר מספר אדיר של אנשים נכנס שלא כחוק למדינת ישראל וממשיך להיכנס, ואני לא יכול בוועדה לומר לתושבי ישראל בכלל, לתושבי אילת, תל אביב, תושבי בני ברק, ראשון לציון, תושבי אור עקיבא, תושבי אשדוד שאנחנו כמחוקקים למרות שאנחנו מטפלים בנושא יום ולילה לא יכולים להגיד להם מתי הבעיה הזאת תיפתר.

ניצן הורוביץ:

תודה אדוני. הדיון חשוב. אני רוצה לומר כמה מילים באופן כללי. הבעיה הזאת היא לא רק בעיה שישראל מתמודדת איתה. כשמסתכלים על העולם ובמיוחד על העולם המפותח אנחנו רואים שמדינות אחרות מתמודדות עם היקפים הרבה יותר גדולים, אני לא רוצה לקורא להם מסתננים או פליטים זרים, אלא הגירה מסוגים שונים. כל מדינה מתמודדת בדרכה, אגב אני לא ראיתי מדינה אחת שיודעת לעשות את זה בצורה מוצלחת לשביעות רצונה. זו בעיה, זו בעיה עולמית, יש לנו מקומות בעיקר ב'קווי השבר' בין אזורים מפותחים לאזורים פחות מפותחים כמו למשל בגבול ארצות הברית-מקסיקו, כמו אוסטרליה-אינדונזיה, כמו בגבול ישראל-מצרים. מצד אחד יש לך אוכלוסיות שחיות ברמה נמוכה ביותר ומצד שני מדינות מבוססות. אפשר לראות את זה בספרד, יוון, ים תיכון, מלטה וכדומה, אלו קווי שבר שלא אנחנו המצאנו אותם וכולי.

ההסתכלות הזאת מחייבת גישה כוללת. הרי לא נפתור את הבעיה על ידי החזקתם אצלנו באופן בלתי מוגבל בזמן. לכן צריך לחשוב על איזה מנגנון שבאמת מצמצם קודם את מספר הנכנסים. יש מדינות שעושות את זה, למשל, בגבול ארצות הברית-מקסיקו, בצלאל אם ראית אתה יודע ששם באריזונה למשל יש מתקנים שמגיעים מאות אנשים ביום ואז יש שם תהליך מאוד מסודר, למי שיש באמת איזו בעיה של פליט, איום, בטחון או מטופל, הרוב הגדול אין להם והם מבקשי עבודה או מהגרי עבודה, הם מוחזרים עוד באותו יום לצד המקסיקני, הם אולי מנסים אחר לעבור שוב. זה בגדול.

אצלנו הבעיה היא שאין את הטיפול ואת הבדיקה הזאת. זאת אומרת שאנחנו מחויבים גם לפי החוקים שלנו וגם לפי החוקים הבינלאומיים לאתר למי באמת יש מעמד כזה או אחר. לגבי האחרים, ואני מסכים איתך שרוב רובם של הנכנסים הם לא פליטים, אנחנו נפגשים ושמעתי אותך, צריך להחזיר.

בצלאל טרייבר:

אני הורתי להחזיר אותם עוד באותו יום.

ניצן הורוביץ:

לנו אין את האפשרות שקיימת בגבול ארצות הברית-מקסיקו, אגב נכנסים יותר מאלף איש ביום.

בצלאל טרייבר:

25,000 איש ביום, לאורך כל הגבול של ‎900 קילומטר ‎25,000 ביום.

ניצן הורוביץ:

לא נראה לי , אבל טוב למרות שהמספר נראה לי מוגזם.

בצלאל טרייבר:

לתוך ארצות הברית נכנסים ‎1,000 איש.

ניצן הורוביץ:

כאן השאלה, מוסכם עלינו שישראל לא יכולה להיות הפתרון של המצוקות שקיימות באפריקה, צריך לגלות סימפטיה ולעזור אבל אנחנו לא יכולים לתת תשובה כזאת כמו ששום מדינה אחרת לא יכולה, כמו שספרד, איטליה, יוון או ארצות הברית לא נותנות את התשובה.

אני רוצה לשאול אותך, בכל זאת יש תמורות באפריקה, למשל הרבה מהסודנים שהגיעו, הבעיה בסודן השתנתה ותקום מדינה עצמאית בדרום סודן, הגיעו ממנה המון אנשים שאולי זכאים ויתכן שהיו בעבר זכאים לסטאטוס של פליטים, היום ניתן להחזיר אותם למולדתם. אני יודע שאתם עושים, אבל השאלה האם זה לא טיפה בים. הרי ברור, אני חושב שגם יושב ראש הוועדה יסכים איתי שגם אם נקים את הגדר וגם את המתקן הרי האינטרס הוא לפתור את הבעיה ולא להשאיר כאן אוכלוסיות במתקנים עד אין סוף עם שירות בתי הסוהר ועם כמה שזה עולה. אלא, מי שזכאי לטיפול כפליט את הבקשות שלו צריך לבדוק ולא למשוך את זה עד אין סוף, ומי שלא זכאי צריך לחזור הביתה, זאת השאלה. גם לגבי אריתריאה, איפה זה עומד היום? אריתריאה היא מדינה שיש לישראל קשרים.

היו"ר יעקב כץ:

ישהו במתקן, אבל מה יהיה אחרי המתקן.

ניצן הורוביץ:

מתקן חייב להיות עניין זמני, הרי ברור לכם שאנחנו לא הופכים אותו לאיזה קיבוץ. אריתריאה היא מדינה שלישראל יש איתה יחסים דיפלומטיים, יושב שגריר ישראלי שם, איפה זה עומד?

יוסי אדלשטיין:

אני אתייחס לדברייך. קודם כל זה נכון שתופעת ההגירה היא באמת בעיה עולמית ומדינות המערב, בעיקר אירופה, עשו מהפך חשיבתי והתנהגותי בעיקר בשלוש השנים האחרונות, גם מדינות כמו מדינות סקנדינביה שהיו פעם מאוד ליברליות בנושא של קליטת מהגרי עבודה או אחרים, שינו באופן קיצוני את החוקים שלהן והן הטילו הגבלות מאוד קשות בנושא ההגירה בגלל מה שקרה באירופה באופן כללי. לכן אני חושב שזה אחת התוצאות שממדינות אפריקה שהיו פעם מגיעים לאגן הים התיכון ומנסים לעבור לאירופה או באמצעות ספינות או באמצעות מטוסים לכאורה נסגרו בפניהם המעברים האלה. לכן נמצא אפיק במדינה הדמוקרטית היחידה שגובלת בגבול יבשתי עם אפריקה, כפי שאתם היודעים הדרך פתוחה, אין גדר והיום מקימים את המכשול, לכן המגמה הלכה וגברה החל משנת ‎2007.

אנחנו במתקן השהייה בהחלט מתכננים להקים שם יחידה שתבדוק את מבקשי המקלט. היום בהתאם לקצב הכניסה נכון להיום נקים במתקן יחידה נוספת שאמורה לטפל בכל מבקשי המקלט האלה. אנחנו יודעים שברמת העיקרון אחד שיצא ממדינתו בגלל שהוא נרדף, ברגע שהוא יצא ממנה סכנת הרדיפה ירדה ממנו. ברגע שסכנת הרדיפה ירדה מה שנשאר לו זה איפה הכי טוב לו לחיות.

רבותיי, אנחנו לא ממציאים את הגלגל וגם לא האו"ם, לאיחוד האירופי יש את אמנת דבלין שאומרת שאם נכנסת לאירופה, במדינה הראשונה שדרכת בה שם אתה יכול להגיש בקשה למקלט. אתה לא יכול להתחיל בכל אירופה ולחפש את המדינה הכי נוחה, אולי יוון היא מדינה לא סימפטית והמצב הכלכלי שלה קשה אז הוא יתחיל לטייל בבלגיה , צרפת או בהולנד, אין דבר כזה וגם האירופים הבינו את זה. יש להם את אמנת דבלין שאומרת שאם הוא נכנס ליוון שם הוא יוכל להגיש בקשה. גם אם אתה מגיש עכשיו בקשה בהולנד, ההולנדים לוקחים אותך אחר כבוד ומחזירים אותך ליוון להגיש את הבקשה.

היו"ר יעקב כץ:

אתה מדמה את זה למצרים וישראל?

יוסי אדלשטיין:

אני מדמיין את האחד שיצא מאריתריאה ועבר דרך סודן, דרך מצרים והגיע לפה למדינה שלישית, אני אומר שגם אם הייתה לו סכנה באריתריאה, בהנחה שיש לו סכנה אישית ורודפים אחריו, ברגע שהוא יצא מאריתריאה הסכנה לכאורה חלפה. הוא אומר סודן לא נוחה לי, במצרים יש אבטלה ומהומות אז הוא בא לישראל. האירופאים הבינו את זה ולכן הם קבעו את אמנת דבלין.

דבר נוסף שלהם יש ולנו אין רבותיי, האירופאי יכול לקחת כל נתין ולבדוק את טענותיו, בדרך כלל הם מגיעים לאירופה, בדרך כלל הוא מגיע למדינת היעד הראשונה בטיסה או בהפלגה, האירופאי בודק את טענותיו. ברגע שהוא מצא שטענותיו אינן עונות לאמנת הפליטים הוא לוקח אותו אחר כבוד שם אותו על המטוס ושולח אותו הביתה. למרבית מדינות אפריקה, אני לא יכול לעשות את זה כי אין לי קשרים דיפלומטיים.

יש לי פה נתינים שבדקתי את הבקשות שלהם, מגינאה, סודן ומאיפה שאתם רוצים, דחיתי אותם, לא רק אני אלא גם האו"ם והוועדה ובית משפט דחו אותם ואני לא יכול לעשות איתם שום דבר. הוא יושב לי פה ואני לא יכול לעשות איתו שום דבר. לכן המצב שלנו מאוד בעייתי בקטע הזה למרות שבדקתי את הטענות שלו, דחיתי אותן, הוא הגיש ערר לוועדה והוועדה דחתה אותו, הוא המשיך והגיש ערר לבית המשפט המחוזי וגם לעליון וגם העליון פסל אותו.

ניצן הורוביץ:

לגופו של עניין. מהי ארץ מוצאים של רוב אלה שנכנסים בזמן האחרון?

יוסי אדלשטיין:

כ- ‎55% -אריתריאה, ‎25%- סודן, והשאר מכל מקום.

ניצן הורוביץ:

אלה שמגיעים מסודן מאיפה הם באים?

יוסי אדלשטיין:

מכל סודן.

ניצן הורוביץ:

ואי אפשר להחזיר את אלה כי היו התפתחויות.

יוסי אדלשטיין:

יש התפתחויות והם נמצאים בהליכים די מתקדמים, אנחנו מקווים שבאוגוסט-ספטמבר שכל הנושא של המשאל וההכרזה יסתיימו אז יהיה לנו קל יותר להחזיר. היום כרגע בגלל המצב הרגיש בסודן אני מסוגל להחזיר רק את מי שמוכן לצאת, לפי הרצון לחזור אני עוזר לו ואנחנו נותנים לו גם דמי התארגנות ומעלים אותו על מטוס ושולחים אותו הביתה.

היו"ר יעקב כץ:

כמה הוחזרו בשנה שעברה?

יוסי אדלשטיין:

בשנה האחרונה, כ- ‎600 איש. זה מה שנקרא טיפה בים ולפעמים זה מתסכל, למשל בחודש האחרון הוצאתי ‎140 איש ובבוקר נכנסו לי ‎150 מהגבול. זה די מתסכל אבל אנחנו לא מרימים ידיים וממשיכים לעשות את הפעילות הזאת להוציא.

ניצן הורוביץ:

יוסי, תגיד מילה על אריתריאה.

יוסי אדלשטיין:

המצב באריתריאה הוא מצב מאוד סבוך. האו"ם הוציא לפני שבועיים-שלושה נייר עמדה שעדיין לא הספקנו ללמוד אותו כי זה ספר. לצערי גם האו"ם מתחמק בנייר העמדה שלו מלהגיד את האמת והוא כל הזמן רק מרמז. האו"ם אומר שיש בעיה.

היו"ר יעקב כץ:

האו"ם אומר שאי אפשר להחזיר לאריתריאה.

ניצן הורוביץ:


מרמז על מה?


יוסי אדלשטיין:


על המצב שלא השתנה.


ניצן הורוביץ:


צריך לראות אם ‎60% מגיע מאותה מדינה אז כדאי לבחון - - -


יוסי אדלשטיין:


אני לא רוצה להיכנס לזה, יש כרגע כל מיני פעילויות למצוא פתרונות דרך צד שלישי גם מול אריתריאה וזו פעילות לא פשוטה, יש גם פעילות כזאת.


ניצן הורוביץ:


אני אומר שהגדר והמתקן הם כבר פה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו בכלל מונעים את הכניסה.


יוסי אדלשטיין:


אני אומר לך חבר הכנסת ניצן הורוביץ, אני כתפיסה וגם במה שהוצג לממשלה, חילקנו את זה לשניים, שלב ראשון המניעה ואחרי זה מה עושים עם ה'מלאי' שקיים כאן בארץ ואיך מתמודדים איתו. אלו שני חלקים. אנחנו קודם כל צריכים לעצור את הזרם השוטף הזה כי הוא באמת מכביד על כולנו.

היו"ר יעקב כץ:

עמית סדן מהאוצר אתה עוד רוצה להוסיף משהו?

עמית סדן:

אני רוצה להבהיר שאם השתמע כאן שאנחנו תוקעים את זה, שאנחנו לא רוצים בזה, שאנחנו מעכבים את זה - - -

היו"ר יעקב כץ:

אני רוצה להגיד שלא יודעים מתי בונים את המתקן, הנהירה תימשך, צריך לחוקק חוק על המתקן כי בלי חוק זה לא יהיה ואפריקה תגיע כולה לישראל.

עמית סדן:

לפחות מהצד של משרד האוצר, אני אומר, יש לנו כעת את ה'חוק למניעת הסתננות' שעובר עכשיו. בלי שהחוק הזה יעבור לא נוכל לכלוא אותם לתקופה של יותר מחודשיים ואז הקמה של מתקן ל- ‎8,000 איש זה לזרוק כסף לים, זה חסר כל ערך. לכן כרגע אנחנו מתקצבים את התכנון בהנחה שהחוק יעבור, החוק יעבור אנחנו נשים את הכסף לשאר הדברים בהתאם לסיכומים שיהיו. אנחנו בשום אופן לא רוצים לתקוע את העניין הזה, אנחנו רוצים לקדם אותו, אנחנו בתוך העניין הזה.

היו"ר יעקב כץ:

אבי וקנין, איש "סהרונים".

אבי וקנין:

אני ראש אגף מטה בשירות בתי הסוהר. אני אסקור את כל מה שקשור מבחינתנו בשוהים, מסתננים.

היו"ר יעקב כץ:

אני מבין שנבנו שם עוד ‎1,000 מקומות.

אבי וקנין:

עדיין לא נבנו. כרגע יש מתקן ל- ‎2,000. נכון לבוקר לשאלה שלך האם מנצלים את כל ה- ‎60 הימים זה לא בדיוק אבל יש מנגנון.

היו"ר יעקב כץ:

למה לכאורה לא מנצלים את כל הימים?

אבי וקנין:

אין לי תשובה לעניין הזה.

היו"ר יעקב כץ:

למשל, אם האנשים היו יודעים, בין היתר הם יודעים שאם הם מגיעים ואחרי שבוע-שבועיים הם יוצאים לחפש עבודה אולי אם הם היו יודעים שלפחות חודשיים הם ישהו, אנחנו מחפשים פתרונות למנוע את האפשרות לאדם להגיע לכאן, אם הוא ידע שהוא יכלא לחודשיים זו יכולה להיות בהחלט יכביד עליהם. אבל אם הוא מבין שמה שיש כאן זה רק הקלה, הקלה והקלה ומדינת ישראל קולטת אותו אז למה שהוא לא יתאמץ להגיע לכאן.

אבי וקנין:

אני לא רוצה לדבר בשם יוסי כי הוא ידע להציג את זה טוב ממני, אני מניח שזה בגלל שאין מקומות להחזיק את המסתננים ואז אין בררה, כדי להחזיק כל מי שחודר צריך לשחרר את האחרים, זו פשוט אחת הבעיות המרכזיות.

אנחנו בשלב התכנון של מסגרת הרחבת "סהרונים" עומדים להקים את ה- ‎1,000 הנוספים. שירות בתי הסוהר אמור לקחת על עצמו גם את ההקמה וכמובן את ההפעלה. כמו שנאמר יש כרגע סיכומים תקציבים, עם קבלת כל ההיתרים אנחנו כמובן נצא לדרך. אני מעריך שנוכל להעמיד מתקן כזה תוך שמונה חודשים בהנחה שלא תהייה בעיות בירוקרטיות שתמנעה מאיתנו לקבל את כל ההיתרים הנדרשים.

אני מצטרף לבצלאל טרייבר בכל מה שהוא אמר, אנחנו עובדים כמובן בתיאום למרות שהאחריות על ההקמה על פי החלטת הממשלה היא על משרד הבטחון, אבל אנחנו בהחלט עובדים בשיתוף פעולה די הדוק, גם באשר למאפייני המתקן, צורת הפעלתו, דברים אלה לא פשוטים. ככל שהמתקן יקום מהר יותר שירות בתי הסוהר יודע ויש לו את הכלים להפעיל אותו כמו שהוא מפעיל ‎32 מתקנים אחרים במדינת ישראל.

היו"ר יעקב כץ:

סנ"צ יוסי גולן בבקשה.

יוסי גולן:

אני אדבר בדגש על נושא האכיפה. המסתננים האלה בהחלט מעסיקים את המשטרה וגורמים למשטרה להתעסק למעשה בדבר שאינו חדש אבל מהווה אצלנו משמעות כבדה מאוד מבחינת הטיפול באותם אנשים.

אני אתן לדוגמה את העיר אילת, באילת ‎6,000 מסתננים מתוכם ‎70% אריתריאים שמהווים בסדר גדול של ‎3.5% מסך כל התיקים של פשיעה בנושא אלימות, אלכוהול, תקיפות - - -

ניצן הורוביץ:

לא צריך לעשות ‎OVER ולהגזים. ‎3.5% זה אחוז קטן מחלקם באוכלוסייה. יש בעיה אבל לא צריך לעשות דמוניזציה של האנשים האלה, בסך הכלל אלה אנשים שעובדים כאן קשה. זהו. כולנו יודעים שיש בעיה אבל לא צריך להגזים.

היו"ר יעקב כץ:

ניצן, בדיונים הקודמים הדיווח היה שלאט לאט הם לומדים ומתקדמים, כלומר יש להם ממי ללמוד, לצערנו הרב אנחנו מקלקלים אותם.

יוסי גולן:

יש זליגה ממקומות השהייה שלהם לשכונות בתוך העיר אילת וגם את זה צריך לקחת בחשבון. זה גורם לירידת בטחון בקרב תושבי אילת -זה משמעותי למשטרה.

היו"ר יעקב כץ:

אתה מדבר על ‎6,000 איש שנמצאים היום באילת, אתה מדבר על למעלה מ- ‎12%-13% מתושבי אילת, זה משמעותי מאוד ניצן הורוביץ.

יוסי גולן:

הם ממשיכים להיכנס.

ניצן הורוביץ:

אני יודע, כי מעסיקים אותם בבתי המלון ולכן הם מגיעים לאילת, משתלם לקחת אחד כזה במקום עובד ישראלי.

היו"ר יעקב כץ:

אני לא יודע אם כולם מועסקים.

יוסי גולן:

במצב הנתון טוב שמעסיקים אותם.

יוסי אדלשטיין:

הם מתקשרים בטלפון לחברים ומזמינים גם אותם.

יוסי גולן:

אנחנו מחוברים גם לשירות בתי הסוהר וגם לצה"ל מבחינת הטיפול, יש שיתוף פעולה בין המשטרה מול שירות בתי הסוהר ובנושא הזה אין שום בעיה.

גלעד נתן:

אני רוצה להעיר הערה אחת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא כאן, נכון שכרגע החליטו לא להפסיק את עבודתם אבל כל עוד לא תהייה אכיפה על מעסיקים, ואין כרגע, כי מתוך שישה עשר הפקחים שאמורים לאכוף את תנאי ההעסקה של כל הזרים בישראל ולא משנה מיהם, עדיין לא איישו חצי מהמשרות וגם לא חצי ממשרות הסטודנט וזה שנה אחרי שהתקנים ניתנו.אין אכיפה ומעסיקים יכולים להעסיק אותם בכל תנאי ואז הם עושים את זה ומעדיפים אותם על פני עובד ישראלי. הם מגיעים עוד ועוד כי התנאים הנמוכים האלה נוחים להם.

היו"ר יעקב כץ:

אני מסכם.

אנחנו התאספנו היום בעצם כדי לבחון, ראשית כדי לקבל נתונים, הנתון המרכזי שהוא נתון מבהיל אומר שלפי קצב הנכנסים כרגע אנחנו מדברים עדיין על ‎1,000 בחודש שאלו המספרים של שנה שעבר שחוזרים. גם אם מדובר ב- ‎600 או ‎700 איש מדי חודש המצב הוא קטסטרופלי.

שנית, קיבלנו היום את המידע שלא ידוע מתי המתקן יוקם, אנחנו לא יכולים להצביע על תאריך שהמתקן הזה יעמוד, אפשר לומר שנעשים מאמצים.

דבר נוסף ברור, אני מבין בצלאל טרייבר שההערכות שלכם היא כשהגדר והמכשול יעמדו בצורה משולמת האפשרות הכניסה לישראל דרך אזור זה תהייה כמעט אפסית. על פי ההערכה זה אומר שצדקנו שהלכנו על ההשקעה הזאת.

בצלאל טרייבר:

עוד לפני כן, אנחנו מעריכים שעוד בחודשים הקרובים יהיו טווחים של ‎50-60 ו- ‎80 קילומטר ברצף מגודרים ואז יהיה להם יותר קשה.

היו"ר יעקב כץ:

כמו שאמר כאן יוסי אדלשטיין יש לנו שני שלבים. קודם כל מה'סור מרע' צריך להתרכז בנושא המניעה ואחר כך עומדת השאלה מה עושים עם אלה שנמצאים כאן ואיך מתמודדים איתם. אני מעריך שמספרם יגיע ל- ‎50,000 איש - צריך לקחת את זה בחשבון וצריך שתושבי ישראל ידעו שמדובר על המספר הזה וזה מאחר ולא נוכל למנוע את כניסתם בשנה-שנתיים הקרובות ונצטרך להתמודד איתם אחר כך בדרך חדשה. עיקר המאמץ צריך להיות שלכם, לכן בצלאל כל הקדמה וסיום מהיר של הגדר והמכשול תצמצם את מספר הנכנסים. בהקמת הגדר והמכשול אני רואה את ההישג הגדול ביותר של הועדה כאן כי על הדבר הזה לחצנו בכל הכוח.

בצלאל טרייבר:

אני עדכנתי קודם, מנכ"ל משרד הבטחון נתן הוראה לבחון להתחיל כבר עכשיו ‎50 קילומטרים נוספים.

היו"ר יעקב כץ:

ראשית זה דבר מצוין כדי למנוע את כניסת האחרים. כמו שאמר ניצן הורוביץ או אורי אריאל ואחרים מה שנעשה עם אלה שנמצאים כאן זו בעיה אחרת, נצטרך לראות איך מטפלים בה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎11:20

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zarim/2011-06-13.html

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml#279

הודעה 193

***

ניצן הורוביץ שכח שמי שאשם בהצפת המדינה במסתננים זה בג"צ.

לפתע פתאום המדינה לדבריו רצתה בהם, נתנה להם להיכנס והשרים לא עשו דבר.

הוא מאשים את שר הפנים ואת שר החוץ בהצפת המדינה במסתננים ובהפקרת התושבים בשכונות.

אדון הורוביץ שכחת את פסק הדין של בייניש שתקע את הממשלות?

היא אסרה לגרשם, ולמנוע כניסתם, לירות לעברם, להחזירם למצרים החזרה חמה, הורוביץ ודב חנין ביחד עם מקהלת אירגוני תעשיית זכויות האדם שקרנים ומטעים ממדרגה ראשונה.

מפליא שדנון לא אומר להם זאת!

http://news.walla.co.il/?w=/9/2534907



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש ה' בסיון תשע''ב    13:12   26.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. מחלקת המדינה האמריקנית תמיד היתה נגד ישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אירגוני השמאל הישראלים מדברים מגרונה של מחלקת המדינה האמריקנית הפועלת נגד מדינה יהודית.

מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"

מחלקת המדינה תמיד היתה נגד ישראל.

מי אתם חושבים מממן את השמאל הקיצוני בישראל?

מחלקת המדינה חותרת תחת קיום ישראל מאז הקמתה, וניוט גינגריץ התייחס לעניין בגלוי בעת שהתמודד לנשיאות, והודיע שאם ייבחר כנשיא הוא יזמן את כל אנשיה של מחלקת המדינה ויודיע להם שמי שלא מקבל את קיומה של המדינה היהודית מתבקש לעזוב את תפקידו מיידית.

מחלקת המדינה זה לא כמו משרד חוץ אצלנו, שהוא משרד ייצוגי בעיקר.

למחלקת המדינה יש הרבה תפקודים ביצועיים צבאיים ומודיעיניים, שחלק מהם זו השפעה על מערכות פוליטיות בעולם, ומימון ארגונים, עמותות וכלי תקשורת במדינות זרות, לפי האינטרס האמריקני, כדי לבחוש שם, ולהפיץ את המגמה הציבורית שהאמריקנים רוצים שתשלוט באותה מדינה.

עשו אחד ועוד אחד ותוכלו להבין מה השמן שמניע את כל השיח הבלתי הגיוני בנושא שטפון הפלישה לארץ מאפריקה, שמתנהל כאן בתקשורת, שאפילו לא מייצגת אחוז בודד בעם.

מעניין מה יש למחלקת המדינה לומר על פליטים אמיתיים, יהודים שברחו מהצורר הנאצי והגיעו לחופי ארה"ב, ונשלחו בחזרה היישר לתנורי הנאצים, ואלה שהצליחו בכל זאת להגיע לארה"ב נתקלו בשלטים של "אין כניסה לשחורים, יהודים וכלבים".

עולם צבוע שהספורט הלאומי שלו הוא גזענות ו/או אנטישמיות.

על הממשלה בישראל לעשות רק מה שטוב ליהודים, ולא להוכיח לנו שוב שהיא מריונטה של גויים צבועים המתחפשים לצדיקים.

יש לנו נסיון של 2000 שנה עם צביעותם המעושה.

ארץ ישראל היא מדינת היהודים, וככל שנתקדם ונתפתח היא תהווה מוקד משיכה חזק יותר ויותר, אך לא נוכל להרשות הגירה של לא יהודים לארצנו הקטנה.

אנשי מחלקת המדינה הם הבוסים של הסוכנים הזרים מהשמאל.

בעולם כבר עלו על השיטה של "ארגוני זכויות אדם".

האמריקנים לא שונים מהקומוניסטים.

**********

מחלקת המדינה: נגד ההגדרה "מסתננים"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4234026,00.html

************

לעיון נוסף האשכול:

האם ארה''ב מועילה או מזיקה לישראל?

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20137&omm=0&viewmode=threaded

************

משרד החוץ האמריקני תומך בשמאל הקיצוני/ לורקר

המעקב אחרי מקורות הכסף של ארגון שמאל קיצוני שעוסק בהתמדה בתקיפת ישראל, תמיכה במשט המרמרה, התערבות בקביעת תקציב המדינה, ניסיון להשפיע על ההסתדרות ופעילות כנגד שרים בממשלה – מוביל גם אל... משרד החוץ האמריקני!

ארה''ב וסורוס לנתניהו: צדק חברתי וסוף להתנחלויות... אחרת תתפטר.

לצפייה היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=209005

את ההתערבות הגסה הזו, כפי שניתן לראות בתמונה, בפעילות חוקית של ממשלה וכנסת של מדינה יהודית ריבונית, לא עושה ארגון ישראלי אלא - אמריקאים שפועלים במסגרת ארגון שמאל קיצוני שרשום ופועל בארה"ב.

אלה מקצת העצומות שמארגן ארגון השמאל הרדיקלי, האמריקאי – Avaazכנגד מדינת ישראל (בשפות שונות כולל בעברית).

על מיזם נוסף של פעילות עוינת ואישית כנגד שרים בממשלה יורחב בנפרד.

מי מממן את כל הפעילות הזאת?

על פי אתר הארגון האמריקאי (שמתורגם לשפות שונות כולל עברית), הארגון מסתמך אך ורק על תרומות של חבריו

...מכיוון שאוואז ממומן כולו על-ידי תרומות חברים, ... אף תאגיד או ממשלה אינם יכולים לטעון שאוואז משנה את סדרי העדיפויות הארגוניים כדי לקדם אג'נדה כזו או אחרת - אנחנו פשוט לא מקבלים מימון מממשלות ומתאגידים..

שקר וכזב!

בואו נראה מהיכן מגיע הכסף:

לצפייה בטבלאות התורמים היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=209005

כמו שניתן לראות מהדיווח לרשויות המס בארה"ב, הארגון הנו שותפות בחלקים שווים של 2 ארגוני שמאל קיצוניים שידועים לשמצה בארה"ב. אחד מהם אף עמד בפני חקירה ובירור של ועדות קונגרס.

ארגון Avaaz קבל בשנת 2008, סך של 500,000 דולר מ – res publica

השותף השני והחשוב יותר (מאגר רשימות המיילים שלו, שימש בסיס
לפעילות ראשונית של Avaaz) הנו moveon.org.

נדמה שאין ארגון שמאל קיצוני באמריקה שהותקף כמו ארגון זה.
כדאי להתחיל מכאן ולהמשיך בקישורים שמוצעים.

Moveon.org ממומן אישית ע"י ג'ורג' סורוס וקרנותיו השונות.

בספטמבר 2003 תרם סורוס אישית 2.5 מיליון דולר לארגון. בנו תרם עוד 100,000 דולר ושותפיו העיסקיים של סורוס, העלו את הסכום עד ל – 6.2 מיליון דולר.

לפני כשנה הוציאו אנשי סורוס את ההודעה הבאה לעיתונות:

לצפייה היכנסו לקישורית.

מיזם משותף בין הקרנות של סורוס לבין moveon.org שבו התחייב סורוס להעביר דולר תמורת כל דולר שתתרום moveon.org ל- 18 ארגונים שונים.

כעת כאשר ברור שארגון אוואז שמנסה לנהל לנו את החיים כאן, אינו יוזמה פרטית של אקטיביסטים נלהבים (שרוצים לשנות את העולם באמצעות החתמת עצומות ומסעי שטנה באינטרנט), אלא ארגון שהוקם וממומן ישירות ע"י אנשי ג'ורג' סורוס – נבדוק מהיכן מגיע הכסף לקרן – Open Society Institute שהנו ארגון הדגל של סורוס (מעניק מידי שנה מאות מיליוני דולר לארגוני שמאל בעולם)

צד ההכנסות של המכון לחברה פתוחה לשנת 2009

היכנסו לקישורית לצפייה בטבלאות.

כמובן שהתורם הגדול הנם סורוס ומקורביו (בנו, שותפים עסקיים שלו..) ג'ורג' סורוס תרם 100 מיליון דולר. בנו ג'ונתן סורוס תרם 30 מיליון דולר.

ולקראת סוף רשימת המממנים של הקרן – הפתעה!

משרד החוץ האמריקאי בכבודו ובעצמו תורם לג'ורג' סורוס (מי שעל פי כל הסימנים עוסק בחתירה מתמדת כנגד ארה"ב?)

סגירת מעגל

כסף של ממשלת ארה"ב מגיע באופן סיבובי לארגון זר, שעוסק בחתירה מתמדת נגד מדינת ישראל, ממשלתה, החלטות הכנסת, חופש הפעולה של ההסתדרות...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=209005




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש ה' בסיון תשע''ב    13:47   26.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. היום המאבק האמיתי הוא בין הציונות לפוסט ציונות /י. הנדל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
שיחה עם ד"ר הנדל היו"ר החדש של המכון לאסטרטגיה ציונית שטוען שכבר אין ויכוח משמעותי בין ימין ושמאל, זה כבר לא מעניין. הויכוח החריף הוא בין תומכי הציונות לבין שולליה, בין אלה שעושים ציונות, לאלה המתנגדים למדינה יהודית וציונית.

שיחה עם ד"ר הנדל היו"ר החדש של המכון לאסטרטגיה ציונית - 11:45 דק'

ד"ר יועז הנדל במאמר מיוחד ליום העצמאות 2012

64 שנים אנחנו מחזיקים פה ביחד. מלחמות, אסונות, משברים כלכליים, פוליטיקה בלתי אפשרית, לגיטימציה מעורערת ולמרות כל זאת תסתכלו סביב. רובינו גאים להיות חלק מהמדינה הזאת, רובינו חושבים שהחיים פה טובים, רובינו אוהבים אומנם לקטר כמו ישראלים טובים אך באותה נשימה לחבק ולהשתייך. רובינו פטריוטים ולא כמפלטם של נבלים.

יצרנו פה מדינה יש מאין, בלי פוטנציאל כלכלי, בלי משאבי אנרגיה טבעיים, בלי תמיכה בינלאומית רחבה ובכל זאת באופן בלתי מוסבר העסק נוצר.

המדינה היהודית היחידה בעולם, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.

בעיות, תקלות וטענות לא חסר, הרשימה ארוכה ואמיתית, אבל מותר יום אחד בשנה להסתכל גם על שלושת רבעי הכוס המלאה ולחגוג.

מדינה שמגיעה בכל פעם מחדש לשיאים בתחומי המדע והטכנולוגיה על אף הקשיים במערכת החינוך.

מדינה ששומרת בקנאות על חוסנה של הדמוקרטיה ומערכת המשפט, על זכויות אדם ועל חופש העיתונות למרות הסכנות הביטחוניות והמגבלות שנוצרות בלחימה מול טרור.

מדינה שרוב תושביה חשים ביטחון גם כשמסביב יהום הסער.

ובעיקר מדינה שבה יש עדיין המוני צעירים שמאמינים ורוצים לשנות, גם אם חלק מהפוליטיקאים נראים דשנים, חלולים וציניים מתמיד.

דווקא היום כשהדגלים מתנפנפים, בלי ציניות. כשבלב הלאומי שלנו מתערבבים זיכרונות המתים מיום הזיכרון, עם חגיגות החיים. כשהמחסומים הפוליטיים מוסרים אפשר לפנטז במשך כמה שעות על המשותף והאופטימי.

יש בישראל מומחים להפרדות, לחרורי פחד משמאל ומימין. אלה מזהירים מהפאשיסטים שרוצים לשים קץ לדמוקרטיה ואלה מהצד השני מזהירים מפני הליברלים שרוצים לשים קץ למדינה היהודית.

במציאות הפאשיסטים ועוכרי ישראל נמצאים בשוליים הלא נספרים. כל היתר רוצים את טובת המדינה ומתווכחים על הדרך.

אין לאף אחד בישראל מונופול על הציונות, מי שקורא לעצמו ציוני וגאה בכך – הוא כזה. אין לאף אחד בישראל זכות מועדפת על ההישגים וההצלחות. אין לאיש פתרון בית ספר לאזור המסובך הזה שקיבלנו בירושה מימי התנ"ך.

וכשיורדו הדגלים ויתפוגג עשן המנגלים, תזכרו שבסך הכול לא רע כאן, וחשוב מכך- אין בררה, אין לנו ארץ אחרת.

http://www.izs.org.il/?father_id=108&catid=442

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=339843



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    10:27   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. בבחירות הבאות מצביעים נפתלי בנט - מפד''ל!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.12 בשעה 11:41 בברכה, ליה
 
הגיעה העת שלציבור הדתי בישראל תהיה העוצמה הפוליטית ששייכת לו, במקום במנדטים מפוזרים, במפלגה אחת.

אם לחרדים חשובה המדינה, גם עליהם להשתחרר מכל המוסכמות והכבלים, ולהצביע עבור מי שישרת את המדינה והעם היהודי בכל הכוח!

נפתלי בנט יכול ורוצה.

הליכוד מקים עיר ערבית ברוואבי, מציף אותנו במסתננים מוסלמים ונוצרים, ושומר על מפלגת בג"צ!

נמאס מהליכוד!

הליכוד לא נותן לנו כלום כשהוא בשלטון.

35 שנים של אפס עשייה לאומית זה מה שנותן לנו הליכוד. הליכוד הורס כבר 35 שנים את המדינה היהודית.

הליכוד הוא שהכניס לנו לתודעה שאפשר לעשות דבר כה חמור כמו הרס וחיסול התיישבות אחרי הפרחתה, כאילו מדובר במשחק אבני לגו לילדים. בונים והורסים לפי החשק.

מנחם בגין, אשף הלהג והדברנות הנודע, הוא שייצר לנו עם פלשתיני עם זכויות, במקום גולדה שאמרה שגם היא פלשתינית.

בגין הוא שהחליט להישען על שמאלנים שאיבדו את השלטון, כשזימן אותם להצטרף אליו לקמפ דיוויד. הוא לקח עימו לשם שני אנשים איומים ונוראיים, שני יועצי אחיתופל, במקום לקחת אנשי המחנה הלאומי.

הוא לקח את אהרון ברק ניצול השואה (שואה מותירה חותם של נכות נפשית באדם), ואת משה דיין הכשלון הצבאי, כמו גם הכשלון המוסרי שנהג לגנוב את עתיקות ארצנו, שמסר את מפתחות הר הבית ומערת המכפלה לזדים.

הליכוד הוא שהעלה בולדוזרים על התיישבות סיני. הליכוד הוא שהעלה בולדוזרים על התיישבות חבל עזה וצפון השומרון. הליכוד הוא שיעלה בולדוזרים על יהודה ושומרון.

הליכוד הוא שמאפשר כבר 4 שנים כמעט את המשך הפלישה האפריקנית המשתוללת והזולגת באין מפריע היישר לתוך שכונותינו, בתינו, בתי סיפרנו, בתי חולינו, והכל על חשבוננו!

זה עולה מיליארדים אבודים, אבל לביבי יש זמן. הוא ממשיך לספר לנו שהבעיה לא החלה בתקופת שלטונו.

את מי מעניין מתי זה התחיל, ביבי? אנחנו רוצים לדעת מתי זה ייגמר! מתי הם כבר יהיו לא בישראל.

בקיסריה הם לא עושים לו צרכים בפתח הדלת ולא משתינים לו על החומה הבצורה! הם לא יתנפלו ויאנסו את שרהלה' בדרך למכולת, ואין סכנה שהם ישתעלו לידה והיא תידבק בשחפת, או שילדיה ידבקו בצרעת בבית הספר, בו הם יושבו ליד ילדים שמקומם בבתי ספר במדינתם, ולא כאן.

(מה הם עושים בכלל במדינה היהודית?)

כשבוחנים את מעשי ביבי והליכוד (שהם רבים וטובים בתחום האזרחי - כבישים, תחבורה, תקשורת פלאפונים, ועוד), הרי שברמה היהודית -הלאומית, מתקבלת תמונה שמעוררת חלחלה.

אל מול ארה"ב והאירופים - הערבים (אירוערביה), רואים השתופפות תמידית כזו או אחרת.

יש לנו הרבה מה לומר להם, ובואו נתחיל להטיח את האמת בפרצופם, אבל מעדיפים לשתוק וללכת בין טיפות היריקות של קתרין אשטון האנטישמית ודומיה בכל העולם.

אף אומה לא שותקת. רק המנהיגים היהודים עשו להם את ההתכופפות לחלק מהדי.אן. איי. שלהם.

אל מול הערבים בישראל רואים איפוס נוכחות של הליכוד.

מול הבדואים, מול חברי הכנסת, מול הראאד סלאחים - הממשלה פוחדת. הנגב כבר כבוש, וביבי מתכנן עם בני בגין החלול, למסור לפושעים הגנבים את כל ששדדו בניגוד לחוק. פרופ' ארנון מאוניברסיטת חיפה מתריע שבעת שביבי מתכנן להעביר לידיהם בטאבו (לנצח) את שכבר גנבו מזמן, הם מבצעים גניבה של חלק עצום וחדש של הנגב. שוד הקרקעות וההתנחלות הלא חוקית שלהם כבר הגיעה לסביבות ראשל"צ, סביבה הם כבר הקימו 27 יישובים לא חוקיים חדשים, וישראל ישנה לה שנת יפיפיה נרדמת בראשותו של ביבי והליכוד.

אל מול התקשורת והשמאל מצמצמים ביבי והליכוד נוכחות.

במקום לחוקק (כפי שחובתו לעשות) חוקים שיגנו עלינו מפני גיס חמישי בתקשורת, הוא מונע כל חקיקה נגד כוחות הזדון.

ביבי וחבריו, בגין, מרידור, סער ואיתן, מונעים בכוח, באמצעות ועדת השרים לחקיקה, כל חקיקה שתייצר לנו מערכת משפט תקינה, במקום המפלגה הזו שנקראית "בג"צ" למרבה הגיחוך והפלצות.

פרופ' מאוטנר מדבר על הצורך לטפל בבג"צ ולהפסיק את המצב בו הוא הפך למרכז לפעילות פוליטית של השמאל, שאיבד את כוחו בכנסת, והעתיק את פעילותו לבג"צ ולמערכת המשפט כולה, אבל ביבי משבח את המפלגה הזו, וחוסם כל נסיון של יריב לוין ושל אלקין לקדם תיקון עולם בנושא.

הפרקליטות שאמורה לייצג את המדינה והממשלה מייצגת את הקרן החדשה, כיוון שכל המושתלים בה, הם אנשים שעברו דרך תוכנית המשפטנים של הרמן שווארץ האמריקני והקרן החדשה האמריקנית הסוכנת הזרה, בברכת ובשיתוף פעולה של אהרון ברק שניווט לכיוון מדינת כל אזרחיה.

הליכוד מומחה בקיבוע אג'נדת השמאל כאילו היא התגלמות הדמוקרטיה.

הליכוד בונה רוואבי לערבים, במקום מדינה יהודית חזקה.

הליכוד בונה לרוצחים שרוצים לכלות אותנו, כלכלה מפוארת, כאילו שזה מה שיציל את ישראל מפני החינוך הרצחני שהערבים האלה, שלהם הוא בונה כלכלה ערים ומדינה מתצפתת, מקנים לדור הבא שלהם.

הליכוד מחזק את מכחיש השואה אבו מאזן כאילו ממנו תצמח לנו ישועה כלשהי.

לליכוד שני קולות. הוא מציג עצמו כימין אך פועל כשמאל.

הליכוד נמאס.

הצביעו למפד"ל לנפתלי בנט! הצטרפו למפלגה כפי שמבקש בנט!

תנו לו מנדטים וכוח לעשות שינוי ומהפיכה בישראל.

יש להתחיל בכך שנחזיר לישראל את המשטר שהיה בה עד שאהרון ברק, ללא סמכות או רשות מאיש, הפך את המשטר "דמוקרטיה פרלמנטרית" שהיה בה כשכוננה כמדינה, ל"דמוקרטיה חוקתית" בה הרוב לא קובע יותר, והפרלמנט אינו הרשות החזקה, כי אם הרשות השופטת.

על ישראל לשוב ולהיות דמוקרטיה פרלמנטרית! על הרוב לקבוע בארץ!

לא כמה שופטים שמאלנים ינווטו את המדינה.

יש לבטל בכנסת את שני חוקי היסוד ההזויים הנקראים חוק כבוד האדם וחרותו (מדובר בכבוד האדם הערבי והפולש כנראה, לא בכבוד האדם היהודי), וחוק חופש העיסוק (לטרוריסט?).

אלה שני החוקים שעברו באמצעות 32 אצבעות עלובות מתוך 120, אבל הספיקו לאהרון ברק, שודד הים המשפטי כפי שמכנה אותו פרופ' פוזנר, לשדוד עימם את השלטון על המדינה היהודית, בנסיון להפוך אותה למדינת כל אזרחיה. יש לבטל את כל מגדל הקלפים שבנה שודד הים המשפטי הזה על בסיס שני חוקי הנזק האלה. לבטל לבטל לבטל!

ומשם נתחיל לתקן באמצעות רצון הרוב את כל העיוותים והטעון תיקון למען יהדות המדינה ולמען יהודיי המדינה, שנשכחו בצד הדרך למען זכויות לערבים ולפולשים אפריקנים, המכלים את ארצנו ואת זכויותינו עליה כארבה מכלה כל.

לכולם יש מדינות רחבות ידיים ורבות מספור.

לערבים 21 מדינות. אפילו מדינה פלסטינית ענקית וגדולה פי 3 ממדינת היהודים יש בעולם.

לאפריקנים יש יבשת ענקית ועשירה באוצרות טבע ומים אם רק יילחמו לשפר בה את מצבם, כמו שעושים המצרים בכיכר תחריר.

לנו יש רק את הטריטוריה הזעירה הזו.

הנוחות בה מאפשר הליכוד לפלוש לישראל, לגנוב את קרקעותיה, את זכויות יהודייה, את עתידה, ואת הבסיס עליה היא הוקמה, מחייבת את הציבור הלאומי להצביע מפד"ל - נפתלי בנט, ולתת לשינוי לחדור להנהגת המדינה, ולשנות כיוון!

להילחם בגיס החמישי, להילחם במחבלי התקשורת, להילחם באמצעות חקיקה בכנסת בשלטון בג"צ, לשנות את דרך בחירת השופטים בישראל. רק הממשלות תבחרנה שופטים, לא הם יבחרו את עצמם! להילחם בשלטון היועצים המשפטיים לכנסת ולממשלה ולכל דבר. הם פקידונים ממונים. לא רוצים שהם יקבעו לנו מדיניות. הם נציגי מפלגת בג"צ.

לנקות את הפרקליטות מבעלי אג'נדת הקרן החדשה.

לנקות את המינהל האזרחי מבעלי אג'נדת הקרן החדשה.

לנקות את הצבא משלטון קציני אג'נדת הקרן החדשה.

לנקות את המשטרה משלטון קרן יוזמות אברהם של הקרן החדשה.

לנקות את מערכת החינוך מחומר הלימוד הספוג בחומרים מתוצרת אג'נדת הקרן החדשה, שהוחדרה (על ידי המטה המסונף של קרמניצר למשרד החינוך) היישר לתוך ספרי הלימוד.

לנקות את האקדמיה המשפטית מחומר הלימוד מתוצרת אהרון ברק. החומר מייצר לנו דורות על גבי דורות של אהרון ברקים וביינישות בעלי אג'נדת הקרן החדשה.

לנקות את כל האקדמיה משלטון אג'נדת הקרן החדשה.

לנקות את הארץ משלטון אירגוני הביון הזרים!

לנקות את הארץ משלטון ה- CIA ומחלקת המדינה האמריקנית העויינת את ישראל. אלה מוסדות בעלי אג'נדת הקרן החדשה, שממומנת על ידם.

לנקות את הארץ מאירגוני תעשיית זכויות האדם המוסלמי והנוצרי, שמטרתם גניבת זכויות האדם היהודי.

לנקות את הארץ מאירגוני השמאל הקוראים להשמדתנו.

לנקות את הארץ מכל הזוהמה המאיימת להשמידנו.

כפי שאמר בוגי יעלון מדובר בוירוס קטלני שמשמיד את היהודים.

לסלק מישראל את הקרן הסוכנת הזרה האמריקנית שמכניסה לנו קרן!

להתחיל לדבר אמת אל מול כל האומות, ובגלוי!

ולברר מדוע מתנגד ביבי לרצון כמה מחברי הכנסת של הליכוד שהעלו את הדרישה למקש את הגבול עם מצרים ואת הגבול עם ירדן. במקום למקש ביבי מפנה מוקשים מהגבול עם ירדן. האם הוא מכין לפולשים מאפריקה מעבר נוח ולא מסוכן? שכן אחרת אין שום סיבה לפינוי המוקשים היקר והמיותר.

מיקוש הגבול הוא זול ויעיל. מדוע ממשיך ביבי למנוע זאת?

התפקדו למפד"ל וחזקו את נפתלי בנט.

בנט אינו חבר במועצה האמריקנית ליחסי חוץ - CFR

יש לו מחוייבות רק לעם ישראל ולארצו!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P712.jsp?cat=6040&cmd=new.main.page

***

לעיון נוסף האשכולות:

בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

****

''אהרן ברק שודד-ים''

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

*

פוליטיקאים בישראל 2010 ומניעיהם הנסתרים

http://rotter.net/forum/gil/20264.shtml#3

*

אהרון ברק מודה: שיניתי את שיטת המישטר וישראל כבר לא דמוקרטיה פרלמנטרית!

אהרון ברק מסביר לשביט שעד 1992 ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית. בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול. ב- 1995 בפסק דין בנק המזרחי הוא מסביר, יצרתי את השינוי הזה, ובאמצעות פסק הדין שלי הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית כפי שרציתי, שכן לדעתי דמוקרטיה אינה שלטון הרוב.

ברק: "הצירוף של החלטת הכנסת והחלטת בית המשפט חולל מהפכה חוקתית. הוא יצר מצב שבו יש דברים שהפרלמנט לא יכול לעשות... בכך הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה ראויה היא ...שלטון החוק... מה שפרידמן מנסה לעשות כעת הוא לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. אם יצליח, הדמוקרטיה החוקתית הישראלית תיעלם".

אני קוראת לכנסת לבטל את המעשה של אהרון ברק שפעל בערמומיות ושינה את הגדרת המדינה בלי שהכנסת היתה מודעת או התכוונה לכך אי פעם.

ישראל כוננה כדמוקרטיה פרלמנטרית ועליה לחזור להיות דמוקרטיה פרלמנטרית.

מעשהו של אהרון ברק הוא שערורייה שיש להקים ועדת חקירה שתבדוק כיצד הירשה לעצמו האיש הזה, ניצול השואה, על דעת עצמו וללא אישור של איש, לבצע את חיסול ישראל כדמוקרטיה פרלמנטרית והפיכתה לדמוקרטיה חוקתית הנשלטת על ידי בג"צ!

נראה שהכנסת כלל לא מודעת לכך עד היום הזה!

אפילו ארי שביט מלא פליאה על המעשה ועל אי התגובה המוחלט של המערכת הפוליטית והכנסת על הפעולה הזו!

ארי שביט: יש שאומרים שבמעשה שעשית נהגת בהיבריס משפטי. היו שהאשימו אותך אישית בכך שנהגת כנפוליאון המכתיר את עצמו לקיסר...

ארי שביט: בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק כיצד העז האיש הזה לעשות דבר כזה, ויש להחזיר את המצב לקדמותו תוך ביטול כל החקיקה שנבעה מהשינוי שעשה אהרון ברק על דעת עצמו וללא רשות חוקית כלשהי מהריבון בישראל - הכנסת!

http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=323488

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20101&omm=458&viewmode=

*******

הכירו את נפתלי בנט שתנועת "ישראל שלי" - שהצטרף למפד"ל:

נפתלי בנט בראיון סוער עם גל גבאי בערוץ 2 על בג"צ מגרון

גל גבאי מראיינת את נפתלי בנט בתכנית "עושים סדר" בערוץ 2, בעניין פסיקת בג"צ להרס מגרון והחלת הריבונות הישראלית על שטחי סי ביהודה ושומרון. נפתלי בנט עושה סדר בעניין מגרון והמעמד החוקי של יהודה ושומרון.

http://www.youtube.com/watch?v=t0Tga6xL0hk&feature=relmfu

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=325383

******

נפתלי בנט מתעמת עם יריב אופנהיימר בערוץ 1

מנכ"ל מועצת יש"ע מתעמת עם מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר
בתוכנית ערב חדש בערוץ 1 - על רקע ביקורו של בנימין נתניהו בארה"ב והפגנת תנועת 'ישראל שלי' מול שגרירות ארה"ב בת"א
22.5.2011

http://www.youtube.com/watch?v=wdRKHJNII_I&feature=fvwrel

******

נפתלי בנט משיב מלחמה מול ההסתה נגד המתנחלים - ערוץ 2

הצטרפו לישראל שלי http://www.facebook.com/myisrael
נפתלי בנט בראיון בתכנית הבוקר של ערוץ 2 בהגשת דן שילון וטלי מורנו

http://www.youtube.com/watch?v=pxDJ45syTyQ&feature=relmfu

******

גדעון לוי ונפתלי בנט משוחחים לקראת ההצבעה על פלשתין

ערב חדש 20.09.2011

http://www.youtube.com/watch?v=LxuYsnl0GZ4&feature=related

*******

עימות בנט מול עג'רמי: "מדברים שלום בעברית, וטרור בערבית"

לראשונה עימות ישיר של נפתלי בנט מול אשרף אל עג'רמי, שר האסירים לשעבר בממשלת הרשות הרש"פ

http://www.facebook.com/BennettNaftali

העימות התקיים בחסות ארגון "קול אחד" באוניברסיטת בר-אילן ב16 באפריל 2012

http://www.youtube.com/watch?v=PM_GG7as6Jo&feature=related

*******

יוסי ביילין מאבד את העשתונות בראיון מול נפתלי בנט

http://www.youtube.com/watch?v=e1XrXXyQX0A&feature=related

יוסי ביילין, מאדריכלי הסכמי אוסלו, מאבד את העשתונות בשידור חי בתוכנית "ערב חדש" כאשר מנכ"ל מועצת יש"ע, נפתלי בנט, מעמיד מול עיניו את האבדות הרבות בנפש שהסבו ההסכמים.

מנחה: דן מרגלית | תאריך: 25.7.2011

*******

נפתלי בנט מציג תכנית מדינית בעימות מול ח"כ יצחק הרצוג

לעיון במסמך ראשוני של תכנית ההרגעה של נפתלי בנט:

http://www.myisrael.org.il/action/1352

במסגרת עימות מול ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הציג נפתלי בנט תכנית חדשה להתמודדות עם הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

הוא קורא לזה: הפתרון הבלתי מושלם, אך המעשי.

העימות נערך באוניברסיטה העברית בירושלים.
התכנית עצמה מוצגת ב 1:40 בסרטון.
עמוד הפייסבוק של בנט: http://on.fb.me/xvq1L4



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    11:42   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. סרטוני וידיאו נוספים עם נפתלי בנט בעברית ובאנגלית  
בתגובה להודעה מספר 27
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.12 בשעה 12:46 בברכה, ליה
 
נפתלי בנט מציג תכנית מדינית בעימות מול ח''כ יצחק הרצוג

http://www.youtube.com/watch?v=yaZ6Ms1X5dI&feature=relmfu

**********

מנכ"ל מועצת יש"ע בערוץ הכנסת 25.5.2011

http://www.youtube.com/watch?v=ekU01BBzLZY&NR=1&feature=endscreen

נפתלי בנט מתעמת עם מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר בתוכנית המשחק המרכזי, בעקבות נאום ראש הממשלה נתניהו בפני הקונגרס האמריקני.

**********

נפתלי בנט חושף את תכניתו המדינית בלונדון וקירשנבאום

http://www.youtube.com/watch?v=r9nzX_XfRgA&NR=1&feature=endscreen

**********

מנכ"ל מועצת יש"ע נפתלי בנט בערוץ 2 7.5.2011

טור דעה בתכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2, בעניין ההיסטריה סביב הכרת האו"ם האפשרית במדינה פלסטינית, בחודש ספטמבר הקרוב.
עמוד הפייסבוק של בנט:

http://on.fb.me/zDoIem

http://www.youtube.com/watch?v=BnBUJH_cZJY&NR=1&feature=endscreen

**********

דו-קרב מילולי: טיבי נגד בנט - למי שייכת הארץ הזו?

http://www.youtube.com/watch?v=GMEMs-XBNbk&NR=1&feature=fvwp

**********

ערוץ הכנסת - ראש בראש 11-7-2010

ערוץ הכנסת - ערוץ 99 - העיתונאי חגי סגל וח"כ לשעבר זהבה גלאון משוחחים עם נפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע.

http://www.youtube.com/watch?v=tsaRaGrvlNM&feature=endscreen&NR=1

**********

Naftali Bennett. There is no love, but not war

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=9NQBFdKFc48&NR=1

**********

Naftali Bennett on IBA Closeup 29 12 10

http://www.youtube.com/watch?v=-nabO5DujdA&NR=1&feature=endscreen

**********

How to solve the Israeli-Arab conflict - Naftali Bennett

http://www.youtube.com/watch?v=dAwSMPhLAKo&feature=related

Naftali Bennett presents his vision for Arab-Israeli co-existence.
He calls it: "The imperfect, practical solution".


*********



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    13:11   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. מחאה חברתית - הנשק החדש של הקרן החדשה הזרה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.12 בשעה 13:34 בברכה, ליה
 
כדאי שנדע כולנו:

אנשי ופעילות הקרן החדשה ואירגוניה לא ייעלמו עד שהעם ישים לתופעה הלא נורמלית הזאת קץ!

רק ייבוש הביצה וסגירת הברזים יאפשרו את חיסול התופעה המסוכנת הזאת!

כל עוד זה לא קורה, משתולל נגיף האיידס הקטלני בגוף האומה, ותוקף בכל פעם איבר אחר, שואף למוטט את הגוף כולו.

עכשיו, כשהאירגונים הלא ממשלתיים השונים והרבים של הסוכנת הזרה האמריקנית, הקרן לישראל חדשה, מוחרמים על ידי הציבור, הם מצאו דרך חדשה להתגנב אל עשיית ההרס, החיסול וההונאה שלהם.

הם מובילים אל מבול שביתות הרסניות, חצופות, מתוזמרות, עם סיסמאות מתוצרתם המרוחות על פלקטים במימונם, תחת כותרת תמימה וכל כך חביבה: "מחאה חברתית".

הקרן הפכה ליצרנית פלקטים, סיסמאות מחורזות, וריקודים עם חולצות אחידות, המלווים במזמורי שקר על צדק חברתי. הקרן רוצה להחזיר את ישראל לימי הקומוניזם העליזים בראשות מפ"ם.

יריית הפתיחה היתה כשראינו את הפלקטים המוקפדים של העובדים הסוציאליים, את החולצות האדומות הממומנות והאחידות, ואת הסיסמאות מבית היוצר של הקרן להסתה, וזרוע הביצוע שלה שתי"ל.

השביתות הן הנשק החדש של הקרן לישראל חדשה.

תוכנית החיסול המרקדת, הממומנת, והמסוכנת של הסוכנת האמריקאית הזרה NIF.

על ממשלת ישראל והכנסת לפעול מיד לחסימת אפיק הפעולה החדש של הסוכנת האמריקנית הזרה הזאת, ולסילוקה מחיינו!

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית למעשיה של הקרן האמריקנית הזאת, הממומנת על ידי אירגוני ביון זרים, ולחוקק את החוקים הנדרשים לחסימת המימון הזר הזורם לכיסים של פועלי אוון!

*

לעיון האשכולות:

* אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

* ריכוז אשכולות בנושא הקרן לישראל חדשה (NIF) / לורקר

http://rotter.net/forum/gil/18350.shtml

* אשכול מרכז מחאת האוהלים: המסע המתוכנן להפלת הממשלה / לורקר

http://rotter.net/forum/gil/22050.shtml

*****

* עשרה "שיעורים קשים לשמאל הישראלי מאמריקה" - על בסיס דבריו של היועץ הדמוקרטי סטן גרינברג

כך יובס הימין - אם נעבוד קשה ונכון

מפת דרכים לתבוסת הימין – 10 נקודות

ב 22 במרץ 2011 הופיע סטן גרינברג, היועץ הדמוקרטי המוביל בעולם, בפני 500 ישראלים וישראליות תאבי שינוי, תקווה, ומהפך פוליטי.

נכחו נציגי כל התנועות והמפלגות שנמאס להם לראות את ישראל – מתרסקת אל תוך קיר. מבחינה כלכלית, מדינית ודמוקרטית. כל זאת בזמן שהמחנה שמנגד, הימין – חוגג את ההתרסקות הזו, בריקודים ומחולות.

האירוע הופק על ידי פורום רובינגר, במסגרת "שולחן עגול", סידרת פעילויות אזרחיות שמטרתן להזריק אנרגיה לורידי מחנה השמאלי ולעורר אותו - לפעולות.

השקר הימני לפיו "רק הימין יעשה שלום" – נחשף. עלינו לעשות את חלקינו הצנוע, כאזרחים, כדי לאזן מחדש את המערכת הפוליטית בישראל.

כותרת הרצאתו של גרינברג היתה "שיעורים קשים לשמאל הישראלי מאמריקה – שהובילו לניצחון!". היא התמקדה בינצחונות הדמוקרטיים המרהיבים באמריקה (קלינטון, אובמה) שבסיומם הובסו הכוחות השמרניים תבוסה מוחלטת. בתחילת המירוצים האמורים חשבו כולם כי "הכל אבוד", וכי "אין סיכוי לשמאל לנצח". המירוצים הללו הסתיימו – בנצחונות מוחצים של השמאל.

עשר הנקודות הבאות מבוססות על הרצאתו של גרינברג. הן מהוות מפת דרכים ראשונה לתבוסת הימין הישראלי וליצירתה של מפה פוליטית מאוזנת. הערה חשובה: "10 הנקודות" מבוססות על דבריו של גרינברג, על אמריקה וישראל. אך היא נכתבה על ידי חברי הפורום.

מפת דרכים לתבוסת הימין – 10 נקודות

1. הימין בוגד בעתיד ישראל

השדה הפוליטי הישראלי הנוכחי איננו מתאפיין ב"איכויות של קמפיין דרום אפריקה", כדברי גרינברג, שעבד עם נלסון מנדלה. הקווים בין הימין לשמאל הם מטושטשים וגם אין תחושה, עדיין, של "הכרעה היסטורית". את התחושה הזו צריך לייצר - בישראל. מחנה אחד, מחנה השמאל, דואג לעתיד ישראל ופועל כדי שהיא תמשיך להתקיים, ולשגשג, גם בעוד עשור ועשורים. מחנה שני, מחנה הימין, נטוע בעבר והורס את עתידה של ישראל מדי יום, בגין התמכרותו למפעל ההתנחלויות, היאחזותו הנואשת בכיסא, ואדישותו המוחלטת ביחס לשאלה "לאן ישראל הולכת".

על כן, ישראל נמצאת בצומת דרכים היסטורית. זמן הפציעות הסתיים. הימין בישראל - כמו הימין בדרום אפריקה, כמו הימין ברוב מערכות הבחירות המרחב הדמוקרטי – מנסה להיצמד לעבר ולדחוף את הראש בחול ולהסתכל אחורה. השמאל מביט קדימה. הוא פועל, ברגע היסטורי זה, באומץ ומסירות, על מנת להבטיח את עתידה של מדינת ישראל.הימין הישראלי, בתוך כך, מתבצר בפחדיו, בתאוות שלטונו ואהבת מעמדו הנישא – ובוגד בצורך לקבל הכרעות היסטורית, שיבטיחו את עתיד של ישראל.

2. קלינטון יבוא – אבל צריך לזמן אותו

ביל קלינטון וברק אובמה לא "נולדו יש מאין", במרחב הפוליטי הפרוגרסיבי. הציפיה לפיה "יצוץ מנהיג" אשר "יסחוף אחריו את המחנה" – היא שגויה ומסרסת. מנהיגים פרוגרסיבים זקוקים לשדה ער ורוחש פעילות כדי לצעוד קדימה. על כן יש, בשעה זו, לפעול. מילת המפתח היא Action. כל פעילות שמאלית היא מבורכת בשעה זו ובלבד שתשפיע על המציאות ותהיה מורגשת, גאה, משכנעת. ככל שהשדה יהיה פעיל יותר, רוחש יותר, ער יותר ומורגש – כך יעלה הפרופיל של המנהיגים אשר יובילו את המחנה הזה לניצחון, בכל מבנה מפלגתי אשר לא יהיה.

מנהיגים לא "צצים" – הם מגיבים לשדות מתעוררים ורוחשי פעילות. כדי ליצור קלינטון / אובמה ישראלי יש להפוך את המחנה השמאלי למוקד אנרגטי של פעילות, יוזמות, צעדים שמטרתן לסיים את הכיבוש, להציל את הדמוקרטיה הישראלית, לשנות את סדר העדיפויות הכלכלי-אזרחי המשרת בנקודת הזמן בעיקר את העשירים וההתנחלויות.

3. בנקודת הזמן הזו יש לפעול בריבוי מסגרות ולהתאחד – ברגע אחד קובע

איחוד כוחות לכדי מפלגה אחת גדולה, בנקודת הזמן הזו, הוא ככל הנראה שגוי. הנצחונות האמריקנים התאפיינו בריבוי פעולות, מרובי גוונים וקולות, במשך שנתיים לפחות – כריאקציה לכהונתו האגואיסטית והעיוורת לעתיד של ג'ורג' בוש הבן, המזכירה את כהונת הממשלה הזו – עד שברגע אחד קובע התאחדו כל הקולות לכדי ישות פוליטית אחת, עוצמתית ומשכנעת.

בנקודת הזמן הזו על כן יש לפעול במירב הערוצים – כל עוד מדובר בערוצים מורגשים המתמקדים בעשיה. העשיה הזו צריכה להיות מכוונת וצריכה לשקף את עומק בגידתו של הימין בעתיד ישראל: הימין בוגד בישראל מבחינת ההתחנפות לחרדים (ישראל חופשית), מבחינת האימוץ הנלהב של חזון המדינה הדו הלאומית (השמאל הלאומי), מבחינת ההתבטלות בפני אילי גז והון, מבחינת נחישותה להפוך את ישראל למצורעת בעולם, ועוד ועוד.

מאידך, "רגע איחוד הכוחות" צריך להגיע. חייב להגיע. ולהוביל לנצחון אלקטוראלי מהדהד. אבל זמן האיחוד איננו כעת.

4. אי אפשר לנתק את המדיני מהכלכלי וההפך. כל ניסיון כזה משחק לידי הימין

גרינברג חזר ואמר כי ברק אובמה חייב את נשיאותו – להתנגדותו הנחרצת, ההתאבדותית בתחילת הדרך – למלחמה בעיראק. התנגדותו למלחמה, שהלכה והמאיסה את עצמה על הציבור האמריקני מטעמים כלכליים (מיתון), חברתיים (השכול המתמשך) ומדיניים (השינאה ההולכת וגוברת לאמריקה ברחבי העולם) היא שהבדילה אותו באופן ברור מהמחנה הימני השמרני, תאב המלחמה.

התנגדותו למלחמה היא זו שאיפשרה לו למצב את עצמו כ- Agent of Change, סוכן של שינוי.

עמדות אלו גם העניקו תוקף לעמדותיו הכלכליות, שכן הן איפשרו לו לתקוף את ג'ורג' בוש על המילארדים שהוא שופך על מלחמה אבודה מראש, באגואיזם צרוף ומזעזע, ובאופן הבוגד בעתידה של אמריקה.

כדי להביס את הימין הישראלי צריך לטעון כי הוא בוגד בעתידה של ישראל הן במישור המדיני והן במישור הכלכלי, ואי אפשר לנתק בין השניים.

ג'והן קרי הובס על ידי ג'ורג' בוש הבן, ב- 2004, כי ניסה למצב עצמו כ"פטריוט צבאי" ובכך טישטש את ההבדלים בינו לבין הנשיא הכושל, בכל קנה מידה.

מועמד המחנה השמאלי בישראל חייב לומר כי הכיבוש מחריב את ישראל, כמו שהמדיניות הכלכלית של ממשלת הימין מחריבה את ישראל, והשניים כרוכים זה בזה. עמדות "רק מדיניות" או "רק חברתיות" לא יעשו את העבודה וימצבו את השמאל כג'והן קרי ("קצת שונה מהימין") יותר מאשר – ברק אובמה ("מנהיג לשינוי היסטורי").

רק כך יוכל השמאל לטעון כי הוא "סוכן השינוי" האמיתי, זה הדואג לעתידה של מדינת ישראל. כל זאת בזמן שהימין מגלה חוסר ענין גמור בעתידה של מדינת ישראל, מבחינה מדינית וכלכלית.

5. יש לתקוף את הימין לא רק על עמדותיו – אלא גם בגין התרבות השלטונית השנואה אותה הוא מייצג. תרבות של אגואיזם שלטוני ו"כיסא למען הכיסא, בכל מחיר"

ג'ורג' בוש האב, כמו ג'ורג' בוש הבן, לא הובסו רק בגין עמדותיהם האגואיסטיות, המדיניות והכלכליות, וחוסר הענין שלהם בעתידה של אמריקה לאורך זמן. הם הובסו בגלל "מה שסימלו", מבחינת התרבות השלטונית שלהם, לכלל המצביעים האמריקנים, ימין ושמאל כאחד.

לנשיאותו של ג'ורג' בוש הבן היו שני משברים עיקריים שחוללו שמות בנשיאותו. האחד סימלה את התבטלותו המוחלטת בפני הימין הקיצוני האוונגליסטי האמריקני (פרשת טרי שייבו) והשני את הבוז העמוק שהוא רוחש למעמד הפועלים האמריקני, ובעיקר לשחורים (ההוריקן בניו אורלינס).

הימין הישראלי יובס כאשר יותקף לא רק בגין האגואיזם המדיני והכלכלי שלו, אלא גם בגין התרבות השלטונית שהוא מייצג, הגורמת לכלל הישראלים (רובם ככולם) להתבייש. רוב הישראלים – ולא משנה מה דפוסי ההצבעה שלהם – סולד מהממשלה הנוכחית ורואה בה ממשלה בזבזנית, מבולבלת, אגואיסטית, שאיננה יודעת מה היא רוצה מעצמה ומישראל.

יש לאתר את הסיבות העיקריות לסלידתו של הישראלי הממוצע מהממשלה הנוכחית, ובעיקר מראש הממשלה - מבחינת התרבות השלטונית – ואותן לתקוף. חזור ותקוף, שוב ושוב, תוך סימון השמאל כאלטרנטיבה.

6. יש להקים מוסדות כלל-מחנאיים ועל-מפלגתיים. ובשביל מוסדות צריך כסף. המגזר הישראלי העיסקי חייב להתעורר.

מעבר ומעל למנגנונים המפלגתיים והתנועתיים, פועלות באמריקה מסגרות "כלל מחנאיות" כגון ה Democracy Corps ("הפלוגות הדמוקרטיות"), Moveon.org וגם מטה המפלגה הדמקרטית כמעין ארגון גג לשלל התנועות הפרוגרסיביות.

יש להקים מוסדות דומים בישראל אשר יספקו סקרים, שירותים ומסרים לכלל המחנה – כלומר, כל התנועות והמפלגות הפועלות למען סיום הכיבוש ושינוי סדר עדיפויות כלכלי (בפעולות, ולא בהצהרות), מתוך דאגה לעתידה של מדינת ישראל.

יש להקים מרחבים כלל מחנאים אשר שלל התנועות והמפלגות
יכולות "להתארח" בתוכם כדי לספק רוח גאווה כלל מחנאית, במנותק מהבדלי האידיאולוגיה שבתוך המחנה הפנימה.

למעשה, מדובר במעין "מועצת יש"ע" – אך כזו, להבדיל, שיש לה ענין בעתיד מדינת ישראל מהצד השמאלי-פרוגרסיבי של המפה.

כדי להקים מוסדות שכאלה, יש להחזיר את המגזר העסקי בישראל למגרש ולגרום לו להבין – כי בהיעדר עתיד לישראל, גם לא יהיה עתיד לעסקיהם. לא תהיה "חברה לישראל" בלי ישראל. הימין נחוש להחזיר את ישראל לעידן שבו ישראל היתה מצורעת כלכלית – מטעמים אלקטוראליים אגואיסטים (בידוד בינלאומי – משרת את הימין הישראלי). את המימון לכך הוא מקבל מבעלי הון אמריקנים ונוצרים-קיצונים שאין להם ענין בעתידה של מדינת ישראל, אלא אך ורק בארץ ישראל ו/או בחזרתו של יש"ו לירושלים והשמדת כל היהודים. הימין מכר את עתידה של מדינת ישראל – לאמריקנים שאין להם ענין בה.

המגזר העיסקי הישראלי צריך להבין זאת, לחזור לפעילות אזרחית-מדינית ולסייע להקמת מוסדות כלל מחנאיים הפועלים להבטחת עתידה של מדינת ישראל.

7. חידוש מפלגת העבודה הוא צעד נחוץ – לצד התחזקותן של תנועות חדשות

לדידו של סטן גרינברג, "המרחב הפוליטי הישראלי חסר את קיומה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית חזקה ומשמעותית, משמאל לקדימה". "קדימה" היא מפלגה חשובה אך בעייתית בהיותה נעדרת את התנאים ההכרחיים להפיכתה ל Agent of Change אמיתי. היא יותר ג'והן קרי מאשר ברק אובמה ובשל כך תתקשה למכור את עצמה לבוחרים כאלטרנטיבה מסעירה.
בנוסף, היא מכילה בתוכה אלמנטיים ימניים מובהקים שסותרים את היותה "שונה מספיק" מהממשלה הנוכחית, זו של ליברמן-ביבי-ישי-ברק.

מפלגת העבודה, מהבחינה הזו, אחרי בגידת ברק והתגיירותו הליכודית, היא ישות פוליטית חשובה שיש לחדשה ולטעון אותה במרץ ובכוחות, כל זאת לצד התנועות החדשות, החשובות, והאנרגטיות יותר הפועלות במרחב השמאלי, כגון השמאל הלאומי, ישראל חופשית, שייח ג'ראח, עתיד כחול לבן, ועוד. זאת ועוד: אהוד ברק נתפס כמישהו שיש להענישו על בגידתו במחנה שלם – ורבים מהמצטרפים החדשים לעבודה מונעים על ידי הרצון לנקום ב"תרבות השלטונית" שמייצג אהוד ברק והממשלה הזו: תרבות של צביעות, אגואיזם והרגשה של "מורמות מעם".

8. יש דור פלסטיני חדש בגדה המערבית, דור של פייסבוק ואינטרנט, ויש לעודדו

גרינברג מסר את הנתון המרתק הבא: מתוך כלל האוכלוסיה הפלסטינית המחוברת לאינטרנט, בגדה המערבית, כ- 70% הם משתמשי פייסבוק. יש להשתמש ברשתות החברתיות ובטכנולוגיה הזמינה כדי לעקוף את האמברגו שהטיל הימין על ערוצי התקשורת הישראלים-והפלסטיניים, בשנים האחרונות, כל זאת כדי להקל עליהם את שיווק התיזה לפיה "אין ברירה, צריך להמשיך לבנות בהתנחלויות, כי אין עם מי לדבר".

הימין הישראלי מבקש לבודד את ישראל בתוך עצמה, מהקהילה הבינלאומית ומהשכנים הערבים והפלסטינים- כאחד. כל זאת מסיבות אלקטוראליות. ככל שישראל מבודדת יותר ומבוהלת יותר – שלטון הימין נמשך. יש לטפח קשרי תקשורת ישירים עם האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית כדי לפורר "מלמטה" את מסך הברזל של הימין.

9. יש לישראל שני נכסים תדמיתיים בעולם – ואת שניהם הימין מחריב, מדי יום ושעה.

ממשלת הימין הנוכחית, מבחינת תדמיתה של ישראל ברחבי העולם, קשורה על צווארה של ישראל כמו משקולת.

לישראל, אמר גרינברג, יש שני נכסים תדמיתיים בעולם, ורק שניים: האחד, הוא היותה "תאבת שלום" ועסוקה בחיפוש מתמיד אחרי נוסחה שתאשר את סיום הכיבוש. השניה, היותה דמוקרטיה בים של משטרים לא דמוקרטיים.

הממשלה הנוכחית מחריבה את שני הנכסים הללו. היא איננה דורשת שלום, בשום דרך ואופן. היא מחריבה באופן שיטתי את הדמוקרטיה הישראלית, בתוך הבית פנימה.

הממשלה הנוכחית היא הנזק ההסברתי הגדול ביותר לישראל – בעצם קיומה. מי שרוצה להועיל לעתיד ישראל, ולתדמיתה ברחבי העולם – חייב לתמוך בפירוקה של הממשלה הזו ובהקמת ממשלה בעלת אופן פרוגרסיבי-שמאלי.

10. פעולה. לא מחשבות. Action, כל הזמן, ללא הפסקה – עד הניצחון, יבוא כשיבוא.

פעולה משנה מציאות. המתנה מקפיאה מציאות. בישראל, בנקודת הזמן הזו, פסיביות שמאלית משרתת את הימין הקיצוני שעובד ללא הרף, ומשמיד בתוך כך את עתידה המדיני, הכלכלי והדמוקרטי של מדינת ישראל.

השמאל צריך לפעול. כל הזמן. בערוצים התנועתיים, המפלגתיים, והאזרחיים כאחד - עד שתוקם, תחת הממשלה הזו, ממשלה בעלת אופי שמאלי-פרוגרסיבי המסורה - להמשך קיומה של מדינת ישראל.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=147755



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    13:41   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. נא לברר כמה עלה לנו חזון השלום של שמעון פרס!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
נא לברר כמה עלה לנו חזון השלום של שמעון פרס!

כמה דמים, תרתי משמע, עלה לנו הטירוף שהביא פרס עלינו?

פרס העלה על במת העולם את ערפאת הטרוריסט המשוקץ ששום גורם לא חפץ בו, ולפרסונה נון גראטה הזה דאג פרס שיוענק פרס נובל ל"שלום"!

אחרי שהציע פרס לערפאת תמורת הבטחה את "עזה תחילה", נכנע פרס ונתן לו גם את יריחו. כאשר נשאל פרס מדוע גם את יריחו? ענה פרס: "כי ערפאת לא הסכים להסתפק רק בעזה".

כך בנה פרס את הרשות הפלסטינית והתעלם מדברי ערפאת שקרא להסכם "הסכם קוראייש", וקרא לפלסטינים לבוא בהמוניהם לירושלים.

ואיך הגיב על כך פרס? הוא הסתפק בלומר: "מותר לו לחלום".

כן.

חלום הבלהות הזה מזכיר את אזהרתו של יצחק רבין: "מדינה פלסטינית תקום על חורבות מדינת ישראל".

וכמה עלה חלום הבלהות הזה?

התעסקות התקשורת עם נתניהו מכוונת כדי להסתיר את בזיונות קטסטרופת המזרח התיכון החדש.

********

לעיון האשכול:

שמעון פרס כמשל - למהרסייך ומחריבייך שממעייך ייצאו

http://rotter.net/forum/gil/20622.shtml




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    13:48   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. השמאל הקיצוני קורא לעולם להפציץ את ישראל כמו את לוב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אנו קוראות לכל ארגוני המאבק להצטרף אלינו ביום ראשון הקרוב, 3.4.2011, בשעה 19:30, למשמרת מחאה קולנית ועצבנית אל מול שגרירות ארה"ב בת"א.

נצטרף אל הפלסטינים בקריאה: אזור איסור - טיסה מעל פלסטין!

יחד נקרא לעולם לאסור על חיל-האוויר הישראלי להפציץ אזרחים בעזה הנצורה.

יחד נדרוש מארה"ב וממדינות המערב להפסיק את תמיכתן בפשעי ישראל!

לפני שבועיים קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה המאשרת, בין היתר, הטלת אזור איסור - טיסה בלוב כדי להבטיח את שלום אזרחיה. בשבוע האחרון הפציצה ישראל את עזה הנצורה מספר פעמים ובתוך כך הרגה אזרחים וילדים חסרי מגן.

מטוסי חיל-האוויר גם פלשו כהרגלם אל שמי לבנון בניגוד לדין הבינלאומי.

ארגונים פלסטיניים אזרחיים קוראים למועצת הביטחון ולקהילה הבינלאומית להגן על העם הפלסטיני ולמנוע את טיסתם של כלי משחית אלה, בדומה להגנה על אזרחי לוב. קריאה דומה השמיעו גם איסמעיל הנייה וסאלם פיאד.

הפלגים בעזה אף הסכימו על הפסקת אש במידה וישראל תחדל מלתקוף, וגורמים בישראל מודים שהחמאס אכן מעוניין בהפסקת אש זו.

כל אלה אינם מפריעים לצבא הישראלי להמשיך בתקיפת אזרחים בעוד ראשי המדינה מכינים אותנו לעימות שימשך שבועות רבים עקב הטיעון ש"חמאס הולך ושוכח את עופרת יצוקה".

בעוד שחמאס ופת"ח מתדיינים על אחדות - ראש ממשלת ישראל מתריע שאחדות פלסטינית תמנע משא ומתן.

אלו הם מטוסים אמריקנים, מימון אמריקני וגב דיפלומטי אמריקני.

ללא הסיוע הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי שארה"ב והמערב מעניקים לישראל, לא תוכל ישראל להמשיך את המצור על עזה, להפציץ אוכלוסיה אזרחית מבלי לתת את הדין, לזלזל בחוק ובקונצנזוס הבינלאומיים, להתעלם מיוזמות השלום המוצעות לה ולהתעקש על המשך מפעל ההתנחלויות, הנישול והאפרטהייד.

ארה"ב, המציגה עצמה כמי שפועלת למען דמוקרטיה וזכויות אדם, עושה בפועל כל שביכולתה על מנת לתמוך דיפלומטית, כלכלית וצבאית במשטר הכיבוש והאפרטהייד הישראלי המטיל מצור בלתי חוקי ובלתי אנושי על אלה הראויים להגנה.

פעולה זאת היא חלק מקמפיין R€FU$E – מסרבות לכיבוש ואפרטהייד בתמיכת המערב.

הקמפיין מכוון כנגד הסיוע המתמשך של ארה"ב ושל האיחוד האירופי לכיבוש הישראלי, ועוסק בהעלאת המודעות לנושא קריטי הזה.

אנו דורשות מארה"ב וממדינות אירופה להצטרף לקהילייה הבינלאומית במעש ולא רק בדיבור, ולפעול עבור מימוש זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני.

הצטרפו אלינו ביום ראשון הקרוב, 3.4.2011, שעה 19:30, מול שגרירות ארה"ב, רח' הירקון 71, ת"א!

טלפונים לפרטים: 054-4740825, 050-4880969, 050-6994468

* איסמעיל הנייה למועצת הביטחון: הגנו על הפלסטינים כמו על לוב.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046348,00.html

* בצה"ל מעריכים: סיבוב האש יימשך כמה שבועות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046345,00.html

* נתניהו: אחדות פלסטינית לא תאפשר לקדם את תהליך השלום

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1221000.html

****

We invite all organisations who are active in the struggle to join us this coming Sunday,

April 3rd 2011, at 19:30, for a loud protest in front of the US Embassy in Tel Aviv

We will join the Palestinians in calling for a

No-Fly Zone Over Palestine

Together we will call upon the world: Ban Israeli planes from bombarding the besieged Gaza

Together we will demand: US and EU – end your support of Israeli crimes

A couple of weeks ago, the UN Security Council decided to implement a no-fly zone over Libya, aimed at protecting its citizens. Last week Israeli fighter jets bombed the besieged Gaza several times, killing helpless civilians and children. Israeli jets also Invaded the sovereign skies of Lebanon, as has routinely been done before, in violation of international law.

Palestinian civil society organizations are calling upon the Security Council and the international community to protect the Palestinian people and prohibit these deadly jets form flying over Palestine, as is being enforced over Libya. Similar calls were also voiced by Ismail Haniyeh and Salam Fayyad.

The different factions in Gaza have agreed to a ceasefire, given that Israel puts stops its aggression. Israeli authorities have also confirmed that Hamas is interested in a ceasefire. Nevertheless, Israeli forces continue in bombing civilians while the heads of the state prepare us for a weeks-long confrontation, stating that "Hamas no longer remembers Cast Lead". While Hamas and Fatah are discussing unity, the Israeli prime minister warns us that such a unity will put an end to negotiations.

These are American weapons, American funding and American backing

Without their military, economic and diplomatic aid, Israel could not possibly carry on the illegal siege of Gaza, the bombing of civilians, the blatant disregard of the International Law and world consensus, and maintain its illegal settlements project, oppression and apartheid.

The US presents itself as a defender of democracy and of human rights, while doing everything to financially, diplomatically and militarily support Israeli occupation and apartheid, imposing an illegal and inhumane siege on those who are in need of protection.

This action is part of R€FU$E – Western Supported Occupation & Apartheid. The campaign targets the EU-US complicity in Israeli occupation and aims at raising awareness to this critical issue. We demand that both the EU and the US join the international community, in deeds rather than words, and act in order to protect the legitimate rights of the Palestinian people.

Join us on Sunday | April 3rd | at 19:30 in front of the US Embassy, 71 Hayarkon Street, Tel Aviv!

Details: 054-4740825, 050-4880969, 6994468

Haniyeh asks UN Security Council to protect Gaza as it does Libya

http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4046354,00.html

Netanyahu's public service announcement to Hamas

http://www.haaretz.com/print-edition/opinion/netanyahu-s-public-service-announcement-to-hamas-1.350752

http://rotter.net/forum/scoops1/23396.shtml

תגובית:

ישראל חסון בראיון על השפעת דו"ח גולדסטון על מדינת ישראל אמש: פעילות האירגונים הממומנים בכסף זר תיחסם כיוון שהם חלק מהאוייב המנהל מלחמה נגד ישראל. לדבריו כרגע אין עדיין למדינה מענה לתופעה, אך היא לא תישאר חסרת מענה לאורך זמן!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=148618



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    13:57   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. מי הנהיג בצה''ל את נוהל איסוף המסתננים והסעתם?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מי הנהיג בצה"ל את נוהל איסוף המסתננים והסעתם על ידי הצבא?

הציבור בישראל רשאי לדעת מי החליט שצה"ל ישמש חברת הסעות למסתננים, וישלח את הג'יפים שלו לנקודת איסוף על מנת להחדירם לעומק המדינה, במקום למנוע את חדירתם לישראל.

כיצד התפתח מצב בו צבא הגנה לישראל הפך למוביל ומסיע של חודרים לא חוקיים לגבולות המדינה?

כמה זה עולה לנו?

מנין התקציב המיועד להחדרת הזרים הללו בסיועו של הצבא?

מי החליט שזה יהיה הנוהל?

מה שמו?

ועדה?

איזו?

מי השתתף בה?

האם ניתן למצוא קשר לאחד מאירגוני השמאל?

היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון: רחוב קפלן 37 תל-אביב 61909

טלפון: 03-6975540, 03-6975423, 03-6975349, פקס: 03-6976711

דובר צה"ל: יחידת ההסרטה- טלפון: 03-5694508, פקס: 03-5694903

************

לעיון האשכולות:

* על מי מגן צבא ההגנה לישראל ?

http://rotter.net/forum/gil/20135.shtml

* ילדי זרים,מסתננים,מהגרים ושבחי''ם - הביתה!

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ו' בסיון תשע''ב    14:06   27.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. מלאני פיליפס: ישראל הפכה את עצמה לחסרת אונים מרצונה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.05.12 בשעה 14:16 בברכה, ליה
 
הכישלון של ישראל במישור ההסברתי נובע מכך שישראל כלל לא מבינה את אופי שדה הקרב ההסברתי.

מאז שהחל תהליך אוסלו, ישראל טוענת שהיא ראויה לתמיכה בשל חתירתה לשלום, בשעה שההסברה הערבית מציגה את אדמת ארץ ישראל כשייכת לאומה הערבית, ואת היהודים כמי שגזלו את אדמת הערבים הרוצים צדק היסטורי.

צפו בראיון המדהים:

ההסברה של ישראל

http://www.youtube.com/watch?v=Yue1r7UX234&feature=player_embedded

***

מחשבות בעקבות הראיון של מלאני פיליפס

מאת: קרולין גליק / 13/01/2011

בסרטון למטה מראיין יעקב אחימאיר את חברתי הטובה, הסופרת היהודיה-בריטית מלאני פיליפס. כתבתי על ספרה האחרון של מלאני בפוסט שפרסמתי כאן באוקטובר. אני חותמת על כל מילה שהיא אמרה בראיון וכדאי לראות אותו במלואו. ברצוני להדגיש רק מספר נקודות.

1. מלאני אומרת כי הכישלון של ישראל במישור ההסברתי נובע מכך שישראל כלל לא מבינה את אופי שדה הקרב ההסברתי בו היא מותקפת. מאז שהחל תהליך אוסלו לפני כמעט 18 שנים, ישראל הרשמית טוענת כי מדינתנו ראויה לתמיכה משום שאנחנו רוצים שלום ואף מוכנים לעשות ויתורים כואבים למען מטרה נעלה זאת. מנגד, הפלשתינים אומרים כי אדמת ארץ ישראל שייכת להם, היהודים גזלו את אדמתם והם רוצים שייעשה צדק היסטורי.

אם הייתם גרים בבריטניה, או על הירח, במי הייתם תומכים?

הדרך היחידה לנהל מלחמה ולנצח בה בזירה ההסברתית/תודעתית היא לדרוש שיכירו בזכויות שלנו כמו גם בשקר העומד בשורש הטענות של הערבים נגדנו. הווה אומר: הארץ הזאת שייכת לעם היהודי. העם הפלשתיני הוא פיקציה. הרי אם זאת האדמה של מישהו אחר אז העובדה שאנחנו מוכנים לחלק אותה לא בדיוק מביאה אנשים לחשוב שהצדק עמנו וכי עליהם לתמוך בנו. שדה הקרב התודעתי הוא שדה קרב אמיתי, או שאנחנו מנצחים או שהם מנצחים.

2. מלאני הסבירה כי הסיבה העיקרית שאינטלקטואלים בבריטניה השותפים לדעתה אינם משמיעים את קולם היא שהמחיר החברתי שגובה האליטה ממי שמצדד באמת מול עולם השקר וההזיה גבוה מדיי. המצב דומה גם כאן בישראל. ראינו זאת רק בשבוע שעבר בפעם המיליון. הכנסת הצביעה בעד הקמת וועדת חקירה שתבדוק את מקורות המימון של ארגונים בלתי ממשלתיים הפועלים לקעקע את זכות קיומה של מדינת ישראל בשלל דרכים. בסך הכל מדובר ביוזמה די אנמית לנוכח מימדי הבעיה. הרי יש ארגונים ישראלים שמקבלים הנחות מס מהממשלה (כלומר בעצם מסובסדים ע"י הממשלה) שמקבלים סכומי עתק מממשלות זרות. למעשה אלו עובדים מקומיים של ממשלות זרות, שנהנים מסבסוד ממשלת ישראל ומקדישים את זמנם להרס שמה הטוב וזכות קיומה של מדינת ישראל.

לנוכח תופעה זאת, כל מה שכנסת ישראל מסוגלת לעשות זה להקים וועדת חקירה?! הרי בארצות הברית, על פי חוק, כל גוף, עסק, מלכ"ר וכ"ו, אשר מקבל מימון מממשלה זרה מחוייב להירשם כסוכן זר. זאת ועוד, כל גוף המקבל כסף מממשלה זרה מפסיד את הזכות לקבל תרומות המוכרות לצרכי מס.

אצלנו רק מבקשים לחשוף את מקורות המימון ואת מימדי הכסף הזר המתגלגל לארגונים אנטי ישראלים. מהתגובה של האליטה כאן אפשר היה לחשוב שהקמנו גולאג בצפון תל אביב. התגובה של השמאל הייתה כל כך ארסית ומאיימת שאנשי ליכוד המבקשים להימנות על האליטה אצו רצו להצטרף לשמאל הקיצוני ולקעקע את מפלגתם שלהם וכמובן לקעקע את הימין ממנו הם ניזונים בבחירות. דן מרידור, בני בגין,מיקי איתן ורובי ריבלין לא מוכנים לשלם את המחיר החברתי הכרוך בלהיות איש שאיננו שמאלני ועל כן הם בוגדים במחנה שלהם ומצטרפים לציד מכשפות נגד מקארתיסטים מדומיינים.

3. הדרך היחידה להתמודד עם ההתנהלות הארסית של השמאל הבלתי רציונלי היא להקים אליטה חלופית. קחו למשל את ארצות הברית. בדיוק כמו אחרי רצח רבין בארץ, האשימה האליטה השמאלנית בארצות הברית את הימין ברצח, בעקבות הירי בחברת הקונגרס גיפורדס באריזונה בשבוע שעבר. בינתיים זה לא הצליח. מדוע? הרי זה לא שהשמאל בארץ מתוחכם יותר מחבריו בארצות הברית. פשוט, למחנה הימין שם יש אליטה משל עצמו.

שרה פיילין לא זקוקה לתמיכת הניו יורק טיימס כדי להצליח בחיים הציבוריים כי יש לה את פוקס ניוז, הוואל סטריט ג'ורנאל, הרדיו, האינטרנט, מכוני מחקר שמרנים ומיליוני אמריקנים ששייכים לעולם מושגים ותרבות הניזון ממוסדות אלו. למעשה ההצלחה של פיילין היא תולדה של העובדה שלפיילין לא אכפת מה אומרים עליה בשמאל, ועשרות מיליוני אמריקנים אוהבים אותה בגלל זה. לכן מכל ניסיון של השמאל לחסל אותה פוליטית, היא יוצאת פופולרית וחזקה יותר.

4. מה שמביא אותנו בחזרה לישראל, לזירה הפנימית והחיצונית. בארץ נראה כי הפוליטיקאי היחיד בעמדת מפתח שלא מתעניין במה אומר עליו השמאל הוא אביגדור ליברמן. זה חבל, כי ליברמן הוא איש בעייתי מאוד. התוכנית המדינית שלו יותר רדיקלית מיוזמת ג'נבה. הוא באמת לא מעריך סדרי שלטון דמוקרטים וכנראה יש לו בעיות משפטיות לא מבוטלות. ובכל זאת, ליברמן עוד עלול להיבחר לראש הממשלה הבא משום שהוא היחיד שמדבר מהלב ומוכן לספוג את מתקפות השמאל. אם נתניהו והליכוד רוצים להמשיך להיות מפלגת השלטון כדאי שהם ייטלו מליברמן את ההנהגה במלחמה למען זכויות העם נגד האליטה הרודה בו ומהר.

אותו מצב קיים גם בזירה החיצונית. אם אנחנו רוצים שמדינות העולם יתמכו בנו אנחנו חייבים להפסיק להתנצל על קיומנו מחשש שמה איזה יורגן יורגנסון יגיד עלינו משהו לא יפה באו"ם. אנשים מכבדים מדינות שדורשות כבוד. כל הסיפור הפלשתיני הוא שקר אחד גדול. אנשי אש"ף וחמאס מצליחים למכור את השקרים שלהם כי ישראל לא מוכנה לעמוד על זכויותיה האמיתיות. אם נדרוש כבוד ונשכיל גם לתקוף את הצד השני במקום לכנות בריונים ומחבלים בשם "פרטנרים" ללא הצדקה, אז גם הסברה תהיה לנו וגם מענה לשמאל הביתי יהיה לנו.

ובכן, אלו המחשבות שעלו לי אחרי שצפיתי במלאני. ועכשיו הסרט:

http://www.latma.co.il/blog.aspx?bloggerId=4&PostId=4972

******

לעיון האשכול:

על ישראל לתקוף באו''ם - ולהפסיק להתגונן!!!

http://rotter.net/forum/gil/20328.shtml#1



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני ז' בסיון תשע''ב    09:31   28.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. לנקות את המדינה ממרגלים ובוגדים!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אי אפשר עוד להמשיך לקום כל בוקר ולשמוע בשורות איוב נוראיות על מעשי המרגלים והבוגדים שהשתלטו על מדינת ישראל! אירגונים וקרנות של סוכנים זרים עותרים ללא הרף למפלגת בג"צ (כהגדרת פרופ' מאוטנר).

הבגידה והריגול הפכו לעיקר!

הבוגדים מחדירים לכאן מוסלמים ממדינות אוייב, וביבי מגונן על הבוגדים ומונע טיפול בסרטן שפשה בכל איברי מדינת היהודים, כולל במשרד החינוך שלה, שזו הסכנה העיקרית לעתידה!

אי אפשר להמשיך ולסבול את המתרחש לנגד עינינו ולהסתפק בקיטורים בעיתון.

אנחנו רואים ממש בגידה וריגול המתרחשות ללא מורא ופחד לנגד עינינו!

בגידה בעם ישראל. בגידה במורשתו. בגידה בזכותו למדינה משלו.

וחבורת ביבי - בגין - מרידור - סער - איתן (ועדת השרים לחקיקה) ממשיכה בסדר יומה, כאילו דבר לא מתרחש.

לכל מוסדות המדינה, כולל למשטרה ולצבא חדרו מרגלים ובוגדים שמטרתם חיסול המדינה היהודית.

האקדמיה והמערכת המשפטית הפכה לבסיס צבאי לוחם של המרגלים והבוגדים האלה.

יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת כל מעשיה ומטרותיה של הקרן הסוכנת הזרה האמריקנית NIF בישראל. יש לחשוף את כל הקשורים לקרן הזאת, את הכספים ודרכי הזרימה שלהם, את הלאקונות בחוק שמאפשרות את המשך ההשתלטות המתעצמת על המדינה.

יש להקים ועדת חקירה למעשיהם של כל האירגונים הלא ממשלתיים בישראל, וכל מעשיהם ומטרותיהם.

יש להקים ועדת חקירה לבדיקת המימון הזר הזורם באין מפריע ובחסותו של ביבי, לכיסי מרגלים ובוגדים.

יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. רק הממשלות תבחרנה את השופטים, ורק לאחר שימוע בכנסת, שיבהיר מהן עמדותיהם ביחס למדינה יהודית, הדת היהודית, והיהודים וזכותם על ארץ ישראל.

יש לחוקק בכנסת את החוקים הנדרשים להגנה על המדינה היהודית! מנהיגי ישראל מפקירים אותה ואת בטחון אזרחיה בטענה שזו הגנה על הדמוקרטיה. איזו דמוקרטיה?

מחאות של עיתונאים כבן דרור ימיני, קלמן ליבסקינד, אראל סג"ל, ודומיהם - אינן מספיקות עוד.

עכשיו העת לחשוף את הבוגדים והמרגלים בכל מקום ובכל מוסד, ולפעול בדיוק כמו שפעל הסנאטור מקארתי.

מערכות משפט, אקדמיה, תקשורת ותרבות, המייצגות את הדעות של 2% מהאוכלוסיה, שהם המיעוט הסוציאליסטי המשעבד, לא יכולות להמשיך ולעבוד פה בדיוק באותה שיטה כמו בברה"מ.

אנשים אוהבים את מי שדומה להם.

לאום, דת, תרבות וגזע, הם מרכיבים מהותיים בזהות האנושית.

הנסיון של השמאל להנדס את האדם לפי הדוגמות שלו ייכשל, ורק יביא לאסון, כמו הקומוניזם בעבר, כי האדם אינו מעל הטבע, אלא חלק ממנו, ולא ניתן ללכת נגדו.

השמאלנים הם מוטציות הרסניות שפוגעות בקיום האנושי.

ובלי קשר לשאלה אם נסיון ההינדוס שלהם מתאים או לא מתאים לטבע האדם, כל זה נעשה מאחורי גבה של האוכלוסיה ובניגוד לרצונה, וזה במדינה שקוראת לעצמה דמוקרטית.

במדינה דמוקרטית אין מיעוט משעבד שמתעלם מהאוכלוסיה, ומשתמש בה בתור חיות ניסוי עבור ההזיות הסוציאליסטיות שלו.

****

לעיון:

1.שטיפת המוח האקדמית נמשכת ללא הפסקה / בן דרור ימיני

סתימת פיות אקדמית

השלוחה האילתית של אוניברסיטת בן-גוריון קיימה השבוע דיון בנושא המסתננים/פליטים. דיון כזה אינו מחייב איזון מדויק של כל קשת הדעות בציבור. אבל נדמה שיש צורך, לפחות בדיון שמתיימר להיות אקדמי, ולא דיון בשלוחה האילתית של בל"ד או חד"ש, להציג קשת של עמדות. ולכן, הוזמנו לדיון פרופ' יוסי יונה, שמזוהה עם השמאל, העיתונאי גדעון לוי, שאין צורך להסביר מיהו, עו"ד ענת בן-דור מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל-אביב (הגנה על פליטים), אורית רובין מעמותת א.ס.ף. (ארגון סיוע לפליטים). כמו כן הוזמנו אדם אחמד ומוזס גדיה, נציגי מבקשי המקלט באילת, וכן דוד בלום, סמנכ"ל מלונות אישרוטל.

כל המשתתפים הם בעלי עמדות שראויות להישמע. וזה בסדר שנציגי מבקשי המקלט מגיעים להציג את סיפורם. אבל איך זה שאין בפאנל כזה נציג אחד של תושבי האזורים שאותם מאכלסים המסתננים? מדוע שוב הם רמוסים? מדוע הם, דווקא הם, שכל סיפור המסתננים מתנהל על הגב שלהם, ראויים להתעלמות? ואיך זה שאין שם עמדה שמייצגת את האסכולה של פרופסור ארנון סופר בענייני הגירה? מה כל כך "אקדמי" בדיון כזה, שבו מושמעת עמדה אחת בלבד, פחות או יותר, על ידי כל המשתתפים?

הטרגדיה היא שהשאלה הזו הפכה לרטורית. זו הרוח שמשתלטת על האקדמיה בישראל. זה בערך כמו לקיים דיון אקדמי שבו השמאל הקיצוני יהיה דני דנון, ובקצה הימני יהיה ברוך מרזל. זה כמובן לא יקרה. וטוב שלא יקרה. אבל לאקדמיה מותר. ומול כל ביקורת תושמע המנטרה הקבועה שלפיה "אסור להתערב בחופש הביטוי האקדמי". התוצאה איננה חשיבה חופשית. התוצאה איננה דיון אמיתי. התוצאה היא אינדוקטרינציה מסוכנת. התוצאה היא פגיעה חמורה בחופש האקדמי. דיון אחד כמובן לא ישפיע. אבל כשזו הרוח, אין כאן שום חופש. יש כאן שטיפת מוח.

ומכאן לגילוי נאות: בשלב מסוים, לאחר שהמודעות כבר הוכנו, מישהו כנראה שם לב להרכב הכל כך לא מאוזן של הפאנל. או אז קיבלתי טלפון, והתבקשתי להשתתף. לא תודה, עניתי מייד. אם וכאשר יהיה לכם פאנל יותר מאוזן, אשמח לקבל פנייה נוספת. עד אז, אין לי שום כוונה להשתתף בהצגה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=3702#responses

**

2.האוניברסיטה העברית מכרה לערבים מאות דונמים בעבור נזיד עדשים: האונ' העברית והקשר הפלסטיני/ אראל סג"ל

האוניברסיטה העברית מכרה מאות דונמים שקיבלה מתורם, לחברה פלסטינית הקשורה לקרן סעודית, שהוכרזה על ידי שר הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת.

המחיר שנקבע היה אבסורדי, והעסקה יצאה לפועל על אף שהיו הצעות גבוהות במיליוני דולרים מארגונים יהודיים. האוניברסיטה: הטענות חסרות שחר

איך שהזמן עובר. אהוד אולמרט, שכראש עיריית ירושלים דרש מראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח את מנהרת הכותל,ויתר השבוע בראיון ל"מעריב" על שלמות ירושלים ועל הריבונות על הר הבית.

דומה שאולמרט, החשוד הסדרתי, מוכיח שוב את טענתו של היו"ר מאו כי "גללי בקר מועילים יותר מעקרונות. אפשר לעשות מהם זבל". אבל למה להתייחס לאולמרט כאשר מהדהדים דברי משורר הקטרוג והאמונה, אורי צבי גרינברג, "השולט בהר שולט בארץ".

אני רוצה לפנות דווקא לאלו מכם שמגחכים כעת. אלו הרואים בהר הבית עסק של משיחיסטים הזויים. עצרו רגע. תסכימו איתי שוויתור על ההר אינו רק מהלך פיזי דרמטי אלא מעשה בעל משמעות סמלית אדירה. תחילת הספירה לאחור. מדינה פלסטינית יכולה לקום גם בלי שליטה על הר הבית, אבל הר הבית עבור הפלסטינים הוא הרבה מעבר לפרקטיקה.

הר הבית, מסגד אל-אקצה, הוא ה-סמל. אנשי שמאל התומכים בוויתור על הריבונות הישראלית בהר, מקבלים למעשה ובתיאוריה את הסנטימנט הדתי-לאומי הפלסטיני ובאותה נשימה בזים לסנטימנט הדתילאומי היהודי. הוא לא רלוונטי, נלעג, הזוי

ואף מסוכן. למה? האם מתוך התנשאות מערבית על התפיסה הערבית? בעצם מה אומרים מצדדי הוויתור, "הערבים הם פרימיטיבים, אינפנטילים הזקוקים לסמל דתי מיושן".

למרבה הצער, הערבים אינם חסרי מחשבה כמו שהשמאל הישראלי חושב. הם מבינים הכל. הערבים יראו בנסיגה ישראלית מן ההר חותמת על סוף המדינה הציונית. ויתור עליו ישמש דלק גרעיני להמשך המאבק. גם ציונות חילונית למשעי, המביטה במציאות דרך פילטר של אתאיזם, ליברליזם, מכירה בעובדה שאין שיבת ציון וריבונות יהודית אלמלא התנ"ך והכיסופים לציון. בגולה יהודים ערגו להר הבית, לא לאיקאה.

עיסקה שמעוררת אי נחת

המציאות הישראלית הופכת כל כמעט סיפור לרשומון פוליטי. הסיפור הבא מעורר אי נחת, גם אם אתם עוקפים אותי משמאל. בשנת 1937 רכש גואל הקרקעות ד"ר נחום הוניג (בנאלי ז"ל) מאות דונמים בגבעת שאול המקראית, היום בית חנינא (צפון ירושלים).

בשנת 1967 תרם הוניג את הקרקע לאוניברסיטה העברית. המטרה הנעלה זיכתה את הוניג מפטור ממסים בעת ביצוע ה"מכר ללא תמורה". וגם האוניברסיטה זכתה לפטור. ביולי 2004 חתמה האוניברסיטה על הסכם מכר עם חברת "מג'לס אל-אסכאן", חברה הרשומה ברשם החברות בישראל בעקבות זכייה במכרז. החברה שילמה 1.1 מיליון דולר עבור מאות דונמים.

שווי הקרקע הריאלי עשרות מיליוני דולר. תתהו בצדק: מדוע אסור לאוניברסיטה למכור קרקע לחברה ערבית שזכתה במכרז? שאלה טובה. אז ככה. בין בעלי המניות של "מג'לס אל-אסכאן", עדנאן חוסני, מנהל הוואקף במזרח ירושלים.

בשנת 2008 סגר המשרד לביטחון פנים את משרדי החברה בירושלים, בשל החשד כי היא זרוע ביצועית של הרשות הפלסטינית. בין התורמים לחברת "מג'לס אל-אסכאן", הקרן הסעודית לסיוע לעם הפלסטיני, שהוגדרה בשנת 2008 כ"התאחדות בלתי מותרת" על ידי שר הביטחון אהוד ברק.

גם אם נקבל את טענת האוניברסיטה שבעת המכירה לא היה בידיהם המידע הרלוונטי הנ"ל, תמוה כיצד נמכרה האדמה בעבור נזיד עדשים? אריה קינג, מהקרן לאדמות ישראל היה בשנים הרלוונטיות איש עמותת אלעד (עיר דוד).

בשנת 2002 כשהאוניברסיטה החלה להתעניין במכירת הקרקע, היה מי שהדליף לאלעד על הכוונה. קינג נפגש כבא כוח של אלעד עם נציג האוניברסיטה. האוניברסיטה דרשה מאה אלף דולר לדונם. קינג הציע 30. האוניברסיטה סירבה.

כדי להבין את המשמעות, קינג בשם אלעד הציע עבור כל השטח 3.5 מיליון דולר. כעבור שנתיים כאמור, נמכר השטח תמורת 1.1 מיליון דולר. באותם ימים פנה לאוניברסיטה שותפו של הוניג בבקשה לרכוש שישה דונם צמודים לקרקע שלו. הוא הציע 600 אלף דולר. האוניברסיטה השיבה: הכל או לא כלום.

על פי עמותת אלעד, על המכרז ב-2004 הם שמעו רק לאחר זכיית החברה הפלסטינית. בפברואר 2011 קבע סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמעוני, כי יש ספק בתקפותו של הסכם המכר, מכיוון שבחוזה המכר משנת 1967 בין הוניג לאוניברסיטה היה סעיף שהגביל את אופי השימוש של האוניברסיטה בנכסים אלו.

מאוחר יותר באותה שנה דחה בית המשפט את עתירת האוניברסיטה בדרישה שיורה לעיריית ירושלים להעניק לאוניברסיטה אישור מסים לצורך רישום אדמות הוניג ע"ש חברת "מג'לס אל- אסכאן".

השופטת נאוה בן-אור פסקה שעל האוניברסיטה היה לשלם מסים ב-1967, שעה שקיבלה את הקרקעות במתנה, וכעת, לאחר שהאוניברסיטה סחרה בקרקעות ומכרה אותן, עליה לשלם את מלוא המסים. כמו שהמציאות נראית כעת, המס שהאוניברסיטה תיאלץ לשלם גבוה מסכום המכירה.

בואו נסכם, האוניברסיטה העברית מכרה במחיר מגוחך קרקעות שהוענקו לה כתרומה, לחברה פלסטינית בעלת אוריינטציה פוליטית לאומנית. ביום שלישי תתכנס ועדת החינוך של הכנסת לדון בנושא. כדאי לשאול ולהעמיק את הבירור בשאלה מאין הגיע הכסף שבאמצעותו נרכשה הקרקע, ואם יתברר כי הקנייה מומנה על ידי מקורות אסורים על פי החוק, מה דין המכירה? האם יש להפקיע את הנכס? שווה בדיקה, לא?

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "הקרקע היא תרומה שניתנה לאוניברסיטה העברית. האוניברסיטה הייתה מחויבת לממש אותה ולהקים קרן על שם התורם וכך עשתה. טענותיו של אריה קינג חסרות שחר. מעולם לא הוגשה הצעת מחיר מטעמו לרכישת הקרקעות בבית חנינא.

"אף שהאוניברסיטה ניסתה למכור את הקרקע ופנתה לגורמים ממלכתיים שונים ובהם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, מנהל מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל, עיריית ירושלים ועמותת אלע"ד - כל הפניות הושבו ריקם. לאחר שקיבלה האוניברסיטה אישור ממוסדות המדינה למכירת הקרקע, ביקשה בשנת 2002 הצעות לרכישת הקרקע אשר הסתכמו במכירתה ל-' Council Corporation Lmt Housing'. חברה זו רשומה ברשם החברות הישראלי' ואין שום מגבלה על פעילותה".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/371/530.html?hp=54&cat=869&loc=2

*צריך לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שמכר את הקרקעות. זו בושה וביזיון שהאוניברסיטה מכרה אדמות שקיבלה מאדם ציוני כחלק מחזונו ותרומתו לאקדמיה בישראל - לאוייבי הציונות. בושה. יש לבטל העסקה מייד - ולברר היטב את העניין - ולפטר האחראיים! יש לבדוק אם את האוניברסיטה בתל אביב ובירושלים מנהל בסתר החיזבאללה. להעמיד לדין את המוכרים מטעם האוניברסיטה בלי שום הנחות על שימוש פסול בתרומה, לעשיית רווחים לאומניים פלסטינים והפסדים ישראליים, בניגוד לכוונת התורם. אם נפקיר קרקעות לפטרו - דולרים סעודיים לא תשאר מדינה. להלאים!

**

3.האשכול:

הערבים קנו את אדמות יבנאל, ראש פינה יסוד המעלה

http://rotter.net/forum/gil/20031.shtml

50% מאדמות כפר תבור כבר בידיים ערביות

"גואל אדמות" סעודי קונה נדל"ן בצפון
איש הקש התיישב מול ראש המועצה והציע בשם השייח' הסעודי "גואל האדמות": תן לי לקנות אדמות. אעשה אותך איש עשיר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=340742

****

אשכולות רלוונטיים נוספים:

* הבוגדים היהודים - חייבים לפעול ומיד

http://rotter.net/forum/gil/20102.shtml

* אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

* בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

* ילדי זרים,מסתננים,מהגרים ושבחי''ם - הביתה!

http://rotter.net/forum/gil/20007.shtml

* כיצד ניתן לתקן את מערכת החינוך בישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19925&forum=gil&omm=0

* גם בישראל חייבים להקים ועדה מקרתיסטית לאיתור בוגדים

http://rotter.net/forum/gil/20051.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני ז' בסיון תשע''ב    11:48   28.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. צה''ל - כיצד הפך מכוח מגן לעם היהודי ללוחם לזכויות אדם  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.05.12 בשעה 11:59 בברכה, ליה
 
בשום מדינה בעולם ובשום צבא ברחבי תבל, אין המושג זכויות האדם של האחר, גובר על זכויות האזרח של הנתינים. המושג "זכויות אדם" בטל בשישים כאשר על הכף מונח הביטחון של אזרחי המדינה!

גוף צבאי במדינה דמוקרטית בכל מקום בעולם הוא בבחינת פרדוקס - שכן הוא נועד להגן על אזרחי המדינה הדמוקרטית תוך שהוא חייב להתנהל באופן לא דמוקרטי, גם בהתנהלותו הפנימית כלפי אנשיו וכמובן שגם בהתנהלותו הצבאית.

צבא נועד בעיקרו להגן, לתקוף ולהרוג באוייב - צבא זה לא פרלמנט, לא חוג בצופים, וממש לא מוסד ליבראלי!

במאמר דעה זה אפרט ככל האפשר (הנושא רחב מאוד והיריעה קצרה) כיצד הפך צה"ל מצבא ההגנה לישראל לארגון מסורס / מעוקר, שכל תכליתו היא הגנה על זכויות האדם של מחבלים, אנרכיסטים ומסתנני גבול, ולמעשה פסק מלתפקד ככוח מגן לעם היהודי בארצו ישראל.

אני אזרח ישראל, יהודי חילוני מירושלים. שירתתי בצה"ל בין השנים 1990 - 1996, שנים מכריעות שבהן השינויים מרחיקי הלכת הללו צברו תאוצה, ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב על הנושא.

צבא הגנה לישראל בהגדרתו הוא "צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי לשמירת ביטחונה וריבונותה.

צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל".

רק מקריאת התקציר אפשר להבין בבירור שכיום המצב שונה בתכלית, וחשוב מאוד להבין כיצד ואיפה חלו השינויים, ואיך הפך צה"ל מארגון בטחוני לאומי, לבעייה לאומית ממדרגה ראשונה!

את הסיפור אני מתחיל לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 , אף על פי שהשינויים הקיצוניים והמשמעותיים ביותר שפגעו בצה"ל החריפו מאמצע שנות ה - 80 בשל פעילותם המוגברת של ארגוני "שלום" וז"כויות אדם", והמהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון.

צריך להבין שגם לכל תהליך בטבע האנושי יש אבולוצייה, ולכן אפרט על הנושא בנקודות עיקריות:

1.ב- 1967 צה"ל מנצח במלחמת ששת הימים. זה ניצחון צבאי הזוי מבחינה הסטורית וצבאית, דבר שגרם לפנטגון האמריקני
(למרות תקרית הליברטי - אונייה אמריקנית שהותקפה ע"י צה"ל) להגדיר את המלחמה ותוצאותיה כנס שלא ניתן לנתחו בבהירות.
ומה עושה הצבא החזק ביותר שניצל ממלחמת שמד?! הוא מוסר את המפתחות של הר הבית (סלע קיומנו כיהודים גם אם אנחנו לא דתיים) לידי האוייב הערבי, שלפני המלחמה אמר מעל כל במה אפשרית ש: "את הגברים היהודים נזרוק לים ואת הנשים ניקח לנו".
בכל העולם ידוע שרק תחת ריבונות ישראלית יש חופש פולחן דתי אמיתי לכולם (יהודים, נוצרים ומוסלמים), אך קברניטי הצבא, לרבות שר הבטחון משה דיין, סברו שזה הדבר הנכון לעשות, ללא שום ראייה לאומית יהודית. כתוצאה מכך, 40 שנה אחרי מסירת המפתחות לאוייב הערבי, הגענו בתהליך אבולוציוני פשוט לכך שעם ישראל צריך להצדיק את קיומו בפני אומות העולם ובפני אותם ערבים שחסנו על חייהם כשהם היו על הברכיים, ומסרנו לידיהם את המפתח של זהותנו הלאומית.

2.מלחמת יום כיפור ב- 1973 נפתחה ביום הכיפורים הנחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי.

תארו לכם שמדינת ישראל הייתה תוקפת אי פעם את האוייב הערבי בזמן הרמאדאן - איזו מהומת אלוהים הייתה בעולם. אך מדינת ישראל אפילו לא הביעה מחאה על כך, ואף נמנעה, כשכבר היה ברור שהולכת לפרוץ מלחמה, ממכה מקדימה של חיל האוויר - אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני / שוב שר הבטחון משה דיין בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני.

צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום כיפור, ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות, ומספר ימי לחימה קשים ביותר.

כבר לפני 40 שנה ההתנהלות הביטחונית של ישראל הייתה התנהלות פושעת כנגד עם ישראל, ומקלה כמובן ביחס לאוייב הערבי ומטרותיו!

תוצאותיה בזירה הפנימית היו פגיעה גדולה מאוד במורל של הציבור הישראלי, שבטח בעוצמת צה"ל ובתושיית מנהיגיו.

3.מלחמת לבנון הראשונה ב- 1982 החלה בשל התבססות ארגוני טרור ערביים בדרום לבנון, לאחר שגורשו מירדן, על רקע חולשת הממשלה הלבנונית, וביצוע פעילות חבלנית בתחומי ישראל.

קדם למלחמת לבנון "מבצע ליטני", שבו חדרו כוחות צה"ל לדרום לבנון, וניהלו עימותים עם אנשי הטרור של אש"ף ושל ארגוני טרור נוספים, שהתקיפו את מדינת ישראל באמצעות ירי קטיושות ותותחי 130 מ"מ, שכתוצאה מהם נהרגו אזרחים ישראלים רבים ונגרמה בהלה עזה בישובי הצפון.

תוצאות המלחמה אמנם היו גירוש אש"ף (למורת רוחו של השמאל כולו) מדרום לבנון לתוניס, והרס התשתיות שלו בדרום לבנון, אך בנקודת מפנה זו החלה פעילותם המוגברת של ארגוני שלום וזכויות אדם, דבר שהביא בהמשך את המהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון.

בסוף שנות ה- 80 זיהו כל הגורמים האלה, שהאלמנט התקשורתי וייחודו מחייבים אותם לשליטה מוחלטת במדייה מסוג זה, מאחר ובאמצעותה ניתן לשלוט בתודעה של הציבור.

גם לתהליך ההשתלטות על התקשורת יש אבולוצייה מעניינת, והשלכות מרחיקות לכת על התנהלותו של צה"ל.

ארגוני שמאל מדיני / חברתי שחלקם נטעו שורשיהם כבר בשנות ה- 70 החלו להחדיר את אנשיהם, ערכיהם ומשנתם השמאלנית קיצונית לכל אמצעי תקשורתי, וכיום למעשה הם מנהלים ושולטים בתודעת ההמונים - שלום עכשיו, בצל"ם, הקרן החדשה, שתי"ל, מצפ"ן, נשים בשחור, ארבע אמהות, יש גבול, גוש שלום ועוד מאות ארגונים, שאחד מערכי היסוד העיקריים עליהם הם מושתתים, הוא סירוס היכולות של צה"ל בהגנה על עם ישראל ומדינת ישראל, וזאת בשם זכויות האדם של אומת האיסלאם הפיאודלית, הברברית והרצחנית.

מתחילת מתקפת הביקורת שהפכה עם הזמן למתקפה תקשורתית כוללת, ועד תחילת שנות ה- 90 הצליח צה"ל לשמור על תפקידו וייעודו, אך כשלארגונים אלה חברו פוליטיקאים ישראלים, פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, החל תהליך השקיעה של צה"ל כמגן העם היהודי ומדינת ישראל.

ארגוני שלום וזכויות אדם והמהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, הציבו לעצמם מטרת על להפוך את מדינת ישראל ממדינת הלאום היהודי, למדינת כל אזרחיה, כשעיקר הפעילות נועדה לעקר את צה"ל מיכולותיו, כיוון שלמעשה הוא מהווה מגן אחרון לעם היהודי.

ישנן אלפי דוגמאות שבעזרתן ניתן בקלות להבין ולהדגים את פועלם, אך נציין פה את העיקריות שבהן:

1.הפגנות אלימות בזמן מלחמת לבנון הראשונה תוך תיוג חיילי צה"ל וראשי המדינה לרבות מנחם בגין ז"ל ואריק שרון כרוצחים ובוגדים, תוך התעלמות וביטול מוחלט של איום הטרור הערבי על צפונה של מדינת ישראל (היום "תודה לאל" האיום הוא על כל ישראל מבפנים ומבחוץ).

2.האשמת צה"ל וחיילינו האהובים באחריות לטבח בסברה ושתילה, תוך שימוש ראשוני ולא אחרון במערכת המשפט ובערוצי התקשורת.

מדובר בטבח נוראי שאירע בלבנון, במהלכו ערבים נוצרים רצחו ערבים מוסלמים, דבר שבד"כ לא אופייני, שהרי ידוע שהערבים המוסלמים בין השאר מומחים בחיסול ערבים נוצרים אותם הם גם רואים כבוגדים באומה האיסלאמית (ראו מצרים, עירק ועוד).

3.האשמת חיילי צה"ל בזמן ההתקוממות הערבית הראשונה ב- 1987 בברוטאליות כלפי האוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון וחבל עזה, תוך שהם מתמודדים עם התקוממות רצחנית של זריקת אבנים, יידוי בקבוקי תבערה ומארבי ירי של מחבלים.

4.תקיפה תקשורתית נגד הימצאותו של צה"ל ברצועת הבטחון בלבנון, שנועדה להבטיח שקט לתושבי הצפון, לבעלי בריתנו מצד"ל ולערביי דרום לבנון שסבלו ממלחמת האזרחים בלבנון - מתקפה שלא פסקה עד שצה"ל נאלץ להפקיר לחלוטין את החזית הצפונית.

5.שימוש נרחב בתוכניות רדיו לחיילים על מנת להחדיר דמורליזיה קשה לשורות צה"ל - קולה של אמא ושו"ת.

6.שימוש נפשע בתחנת גלי צה"ל שנועדה לצרכים לאומיים ולטובת חיילי צה"ל. כיום מתנהל הערוץ כזרוע טרור תודעתי המזדהה עם האוייבים הנאלחים ביותר של מדינת ישראל.

גלי צה"ל תחת מסווה של ערכי חופש הביטוי כביכול, מראיינים את נציגי המחבלים ומאלצים בעקיפין את עם ישראל לשמוע את משנתם הארורה עם הקפה של הבוקר!

7.תמיכה מקיר אל קיר בהסכמי אוסלו 1993, סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין ארגון הטרור אש"ף - הסכמים שהכניסו עשרות אלפי מחבלים לארץ ישראל, חיזקו את הטרור העולמי, והביאו על עם ישראל אלפי נרצחים ועשרות אלפי פצועים ונכים!
הסכם זה המיט אסון כבד על היכולות של צה"ל להלחם בטרור הערבי.

8.שימוש על במהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון בראשות אהרון ברק, שביטל את היותה דמוקרטיה פרלמנטרית בה הרוב קובע, והפך אותה לדמוקרטיה חוקתית בה בג"צ קובע כיצד תתנהל המדינה ומוסדותיה, על מנת לקבוע את דוקטרינת הלחימה של צה"ל במטרה ברורה להצר את היכולות של הצבא להגן על המדינה, להתערב בנשואים לא משפטיים כמו הוראות פתיחה באש, איפה לבנות גדר הגנה, כיצד לנהוג במחבלים ושכניהם, כפיית התעלמות מוחלטת מטרור ערבים ישראלים, ועוד שלל איסורים ומניעות שנקבעו לאחר עשרות אלפי מתקפות / עתירות לבג"ץ.

שימוש בבג"ץ על מנת להכשיר את גירושם של רבבות יהודים ישראלים מבתיהם בגוש קטיף וצפון השומרון - פשע היסטורי חסר תקדים - שבוצע כלפי אזרחים נאמנים וישרי דרך לקול צהלותיהם של אנשי השמאל מקיר אל קיר.

פשע שבוצע ע"י צה"ל ומשטרת ישראל בחדווה, נחישות ובהיערכות מיוחדת כאילו היה מטרה לאומית צרופה.

9.בעקבות המהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, הוחדרו לצה"ל מאות פרקליטים עם אג'נדה שמאלנית, שלמעשה מנהלים את הצבא ומסרסים את ייעודו הצבאי.

אותו יישום לא פסח על מוסדות הפרקליטות והשיפוט בישראל, אליהם הוחדרו מאות עורכי דין ושופטים בוגרי הקרן החדשה, המצויידים במערכת ערכים הזויים שבינם לבין צדק אין ולא כלום!

10.תמיכה מקיר אל קיר באנרכיסטים אלימים שנכנסים למדינת ישראל עם אשרות תייר על מנת להתעמת עם צה"ל ולערער
את אושיות המדינה, תוך עמדה של הפקרה מוחלטת של צה"ל בזירה הזאת.

11.תמיכה בלתי מסוייגת בפלישת המסתננים מאפריקה, שמעבר להסגת גבול (עבירה חמורה בפני עצמה) מעורבים בפשיעה ברברית נגד אוכלוסיית ישראל, תוך דרישה לאזרח אותם, לא פחות.

התנגדות לגישה הצבאית שתומכת בהחזרה חמה של המסתננים, וחיוב הצבא בקליטתם הנוחה כאילו היו עולים חדשים מתוקף חוק השבות.

12.תמיכה גורפת בשחרור מחבלים, למרות הניסיונות האדירים שצה"ל מפעיל, או ליתר דיוק הפעיל פעם בלחימה בטרור, הכוללת ביקור מחבלים וראשי טרור שיושבים בכלא, כאילו היו נלסון מנדלה וחבריו.

13.הפגנות נאצה נגד צה"ל וחייליו בשעה שיישובי ישראל מופצצים ע"י האוייב הערבי. גם אז התקשורת מעניקה לתומכי הטרור יחס חם ואוהד.

14.תמיכה ועידוד חרמות על ישראל בשלל נושאים.

מסירת שמותיהם של חיילי וקציני צה"ל למוסדות וגורמים עולמיים אנטישמים. עמידה לצד תורכיה ששלחה לישראל משט של אנשי טרור שכמעט שחטו את חיילי השייטת, ותמיכה בקריאה העולמית להתנצלות ישראלית על פעולת ההגנה העצמית, ופיצוי כספי למשפחות המחבלים שצה"ל נאלץ להרוג בפעולה של הגנה עצמית.

כאמור יש אלפי דוגמאות, אך המגמה ברורה - צה"ל הפך לצבא שכל הוויתו היא שמירה על זכויות אדם לאוייב!

לטעמי צה"ל כיום בחזקת מי שפועל כך:

If you can't beat them, join them

ידוע שגבלס, שר התעמולה הגרמני של היטלר, יזם ייצורו של מקלט רדיו זול, שכל פועל יוכל לרכוש, ועודד רכישת רדיו בכל בית. בשנים אלו היה הרדיו כלי תקשורת חדש ומהפכני, ואחוזי ההאזנה היו גבוהים ביותר. גבלס ניצל יתרון זה עד תומו.

שמו של גבלס הפך לשם נרדף לתועמלן פופוליסט ודמגוג. העיקרון שהנחה אותו הוא כי שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך בדעת הבריות לאמת. גבלס, באמצעות הרדיו והעיתונות שטף את מוחם של הגרמנים בשקרים חוזרים ונשנים, בתעמולה אנטישמית ונאצית במשך שתים-עשרה שנים.

באותה שיטה בה השתמש גבלס, עושים התקשורת, מפלגות השמאל הקיצוני, ארגוני שלום וזכויות אדם, הפרקליטות ובית משפט העליון למדינת ישראל ולצה"ל דה לגיטימציה שטנית במשך שנים, ולהערכתי לאחר פעילות בת 30 שנה, ומלחמת בליץ של למעלה מ - 20 שנה, צה"ל השתנה לחלוטין, והשפעות הרסניות מפנים המערכת, והשפעות חיצוניות, הביאו לנטרולו הכמעט מוחלט (ניטרול זה אופייני כיום גם להתנהלות המשטרה והשב"כ).

צה"ל של היום מפוחד מאוד.

צה"ל הוא צבא שהיום:

- מפחד מערבים בראש ובראשונה.

- מפחד ממלחמות.

- מת מפחד מוועדות חקירה.

- מבועת מהמחשבה שיהיה עליו לתקוף את אזרחי האוייב שמבתיהם יורים על אזרחי ישראל, ולכן האוייב צוהל ביודעו שלא נחזיר לו מידה כנגד מידה.

- מוכן שמיליון מילדי ישראל ירטיבו בתחתונים 3 ימים תחת הפצצות, והעיקר שהוא לא יצטרך להרוג ילד ערבי אחד.

- מוכן לספוג עשרות אלפי טילים, אבל מעדיף מהדורת חדשות רגועה של יונית לוי על פני תקיפת האוייב.

- מוכן שחיילי וקציני הצבא יוכו ויושפלו עד עפר ע"י אנרכיסטים, ללא שום תגובה.

איך אמרו כולם בסרט של חיים הכט "לנצח פעמיים" - "בזכות המוסר שלנו אנחנו מנצחים פעמיים" והם אפילו לא התביישו להגיד שזה המוסר היהודי המפורסם שלנו.

חיים הכט ובכירי הטייסים של בסיס רמת דוד שאימצו לעצמם סל מוסרי (ממש לא יהודי) מהמעוותים ביותר בהם נתקלתי בחיי, ממש מאמינים שהקוד המוסרי שצה"ל מפעיל הוא תורת צדק וחכמה.

מי שראה את הסרט המזעזע הזה הבין שבשורה התחתונה עבורם עדיף שילדי ישראל ייהרגו, מאשר שאזרחי האוייב ייפגעו בטעות - פשוט סרט מדהים שממחיש יותר מכל את הרפיסות הלאומית שאחזה בצה"ל.

נכון שבסוף הסרט יש עניין לאומי מובהק בנושא המטס מעל אושוויץ, אך אין בכך את ביטול הזלזול באזרחי ישראל והאפילה המוסרית שבאה לידי ביטוי ברוב המכריע של דעות המרואיינים בסרט.

לנצח פעמיים - חלק ראשון מתוך חמישה

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=N70EAqjkci4

לנצח פעמיים - חלק שני מתוך חמישה

http://www.youtube.com/watch?v=km0VFc0Hod8&feature=relmfu

לנצח פעמיים - חלק שלישי מתוך חמישה

http://www.youtube.com/watch?v=MQ_dZqnWXNU&feature=relmfu

לנצח פעמיים - חלק רביעי מתוך חמישה

http://www.youtube.com/watch?v=SXZ_7kkCf_s&feature=relmfu

לנצח פעמיים - חלק אחרון

http://www.youtube.com/watch?v=FFq8-V_oewI&feature=relmfu

צה"ל כארגון פשוט הבין שהוא צריך ליישר קצת קו עם הדוקטרינה הפוסט ציונית קיצונית שנלחמת בו כבר 30 שנה בסיוע מיליארדי דולרים מאומות העולם האנטישמיות, אך כיום הוא כבר אחרי השינויים הקיצוניים - והתנהלותו כבר אינה לאומית כלל וכלל, ובמקרים מסויימים התנהלותו כה מעוותת עד כי ניתן לחשוב שמדובר בעוד כוח משימה צבאי של האו"ם.

כיום אני נוטה להאמין שאידיאולוגית, צה"ל לא יהיה מסוגל לנצח ולהכריע שום מערכה צבאית עתידית בכל עצימות שהיא,
למרות שוודאי שמבחינה טכנולוגית, היכולות של חיילינו והציוד הצבאי שעומד לרשותם, היינו יכולים להכריע מעצמות. אך כשאין עמוד שידרה לאומי - ערכי, אין לכך שום ערך צבאי טקטי.

זה המצב יהודים ישראלים יקרים.

שינוי מהותי לא נראה באופק, ומי שעוד לא רואה זאת, יראה גם יראה זאת, ואף יבין כל מילה שנאמרה כאן, במערכה הכוללת שבאה עלינו "לטובה" בעתיד הממש לא רחוק.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=340791

*****

לעיון האשכול:

על מי מגן צבא ההגנה לישראל?

http://rotter.net/forum/gil/20135.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי ט' בסיון תשע''ב    09:05   30.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. רפורמי לא יכול להיות ''רב''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לתפקיד "רב" יש משמעות והגדרה הילכתית אורתודוקסית ברורה וקבועה מזה אלפי שנים, ורפורמי אינו יכול להשתמש בהגדרה הזו, בדיוק כפי שמי שלא למד הוראה במוסד מוסמך לכך, אינו יכול להציג את עצמו כמורה מוסמך בעל תעודת הוראה. זו גניבת דעת!
על כל הדתיים והחרדים מכל הזרמים להתאחד במפלגה אחת בלבד!

באמצעות 30 המנדטים שיהיו להם, עליהם להתחיל מיידית לעשות סדר בארץ!

רק הם יכולים עדיין להציל את המדינה היהודית מציפורני הקרן האמריקנית הזרה וצבא הרפורמים שלה.

הצביעו לנפתלי בנט, כי רפורמיות מחופשת לפלורליזם היא תוכנית החיסול של הקרן החדשה!

הפיצול הדתי הוא בעוכרי המדינה.

כל סקטור קטן מתפלג למפלגה חסרת יש"ע ותוחלת.

30 מנדטים דתיים מאוחדים יהפכו מחר לכוח מחץ שיסגור גבולות, יסלק מפה מסתננים לארצותיהם הענקיות ששם מקומם, יחוקק את החוקים הנדרשים על מנת לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה הוא פועל כמפלגת השמאל, שאיבד את כוחו בכנסת, והעתיק את פעילותו למערכת המשפט.

הצביעו נפתלי בנט ושנו את פני המדינה.

עלינו לסלק מחיינו את הרפורמים, שאין להם זכות להשתמש בכינוי "רב" המוכר לנו והמתאר תפקיד ברור ביהדות.

רפורמים הם לא רבנים, ואין בדת משה וישראל דבר כזה שנקרא "רבות".

הרפורמים המציאו לעצמם דת אחרת, ולכן הכינוי למנהיגי הדת הזו צריך להיות כינוי חדש משלהם. למשל: מדריך, מנטור, מאמן, וכדומה. לא רב.

רפורמי לא יכול להיות רב.

לתפקיד "רב" יש משמעות והגדרה הילכתית אורתודוקסית ברורה ומוגדרת מזה אלפי שנים, ורפורמי אינו יכול להשתמש בהגדרה הזו, בדיוק כפי שמי שלא למד הוראה במוסד מוסמך לכך, אינו יכול להציג את עצמו כמורה מוסמך בעל תעודת הוראה.

דתיים התאחדו כולכם!

30 מנדטים יעשו בישראל מהפיכה הנדרשת בדחיפות, ורק לכם יש אומץ וכוח נפשי להרים אותה אל מול המוסד המצמרר הנקרא "בג"צ", שמוביל את ביצוע אג'נדת הקרן האמריקנית הזרה, הממומנת על ידי אירגוני ביון זרים וממשלות זרות ואנטישמיות.

***********

* החדרת הרפורמיות לישראל היא התוכנית המרכזית של הקרן החדשה לחיסול המדינה היהודית. באמצעות גיורי סרק המוניים יאוזרחו בישראל מיליוני גויים לצורך חיסול - דילול סופני של העם היהודי בארץ.

וינשטיין, ידו הבוחשת של בג"צ - פתח להם את הפתח הדרוש לביצוע המשימה.

רפורמיות מחופשת לפלורליזם - תוכנית החיסול של הקרן החדשה

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20449&forum=gil&omm=60&viewmode=threaded

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=341885

*********

לעיון האשכולות:

1.אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

2.בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

3.השאלה היא: האם מדינת ישראל היהודית תצליח לשרוד?

http://rotter.net/forum/gil/24215.shtml#12



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י' בסיון תשע''ב    10:15   31.05.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. הרשות גונבת את שטחי C בעזרת מערכת המשפט הישראלית  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בעוד שבישראל מדברים על חידוש המשא ומתן, ברשות הפלשתינית קובעים עובדות בשטח.
המטרה, שהפכה כבר מזמן למוצהרת, מדברת על השתלטות על שטחי C ויצירת רצפים טריטוריאליים.

השיטה: הקמה ופיתוח של יישובים בדווים תוך סיוע כספי ומשפטי לתושבים, שהולכים ומזדהים עם רעיון המדינה הפלשתינית.

מאת גיל ברינגר / מקור ראשון

בפרקליטות עוצמים עין, והמנהל האזרחי מתעלם ומנהל בפועל מדיניות כפולה ליהודים ולערבים.

הפלשתינים: "ירושלים היא השער לשמיים והבקעה היא השער לפלשתין"

הם יגיעו מנקודה כלשהי במרחב עם רכב ועוקב מים, יאטו ליד מחסום רימונים, יפנו לציר צדדי ויחנו לאחר כמה מטרים צמוד לתחנת השאיבה של מקורות. גבוה מעמדת התצפית, חייל במשמרת יצפה בהם ממלאים את העוקב באמצעות צינור מים הממתין להם במקום. איש מאנשי המוצב לא יעצור אותם. זה הנוהל וזו ההוראה. מכאן ימשיכו ברכבם הלאה. הם יחזרו למאחז הקטן שלהם היושב מתחת לאחד מעיקולי הדרך. במהלך הנסיעה על כביש ורד הנמתח בין רימונים ליריחו ינופפו לשלום לבן משפחה אחר בנתיב הנגדי. גם הוא יעשה את דרכו עם עוקב מים ריק נגרר מאחור. גם הוא בדרך לנקודת השאיבה. גם הוא יחזור למאחז הלא חוקי שהוא מתגורר בו עם מיכל מים שמולא באדיבות ממשלת ישראל. שגרה בממלכת בקעת הירדן.

מאחזי הבדווים המתפשטים במהירות באזור משוועים למים. בלעדיהם לא יוכלו להתקיים. עד לאחרונה נהגו השבטים לקדוח חור בצינורות של מקורות ולגנוב מים. לעתים, לחור שקדחו כלל לא טרחו לחבר צינור חדש שיוביל את המים למאהל. התוצאה הייתה זרימה בלתי פוסקת של מים שדלפו באין מפריע. ישראל, מסיבותיה שלה, בחרה שלא להילחם בתופעה ובמקום זאת החליטה לספק להתיישבות הבדווית הלא חוקית את המים הדרושים לה כדי להתפתח. תחנות השאיבה הפזורות במקומות שונים ביו"ש מספקות לבדווים את כל המים הדרושים להם, והכול באופן מוכר וחוקי. אלא שהדרך החדשה הזו להשיג מים, עם זאת שהיא פשוטה ומסודרת יותר ומאפשרת לבדווים את הרחבת גבול הפלישה לאדמות מרוחקות שמעולם לא עבר בהן צינור מקורות, דורשת מהבדווים ציוד שבאופן מסורתי לא קיים אצלם – מכלי ענק, דודי מים גדולים ועוקבים נגררים. אלא שיש מי שמעוניין בהתפשטות הבדווית ותפיסת השטחים החדשים. הגורם הזה מבין את הדרישה לציוד המים ועל כן מספק להם באופן סיטונאי את כל הנדרש. ההתחקות אחרי מקורות מכלי המים היא תחילתו של מסע בין תחנות לחשיפת השיטה, האמצעי והמטרה. מי עומד מאחורי ההתיישבות החדשה של הבדווים בבקעה?

תחנה ראשונה: כתובת על מכל

נסיעה מהירה על כבישי הבקעה והצצה מהירה לצדדים לכיוון המאחזים הרבים בצדי הדרך מספיקות לצייר את התמונה כולה. מאות מכלי מים זהים פוזרו לאחרונה באזור. אותו הצבע, אותו הגודל, אותה הצורה. ניכר בהם שיצאו מאותו המפעל וברור לכול שיד מכוונת אחת ניצחה על חלוקתם. ירידה משולי הדרך והצצה מקרוב מאפשרות לזהות בבירור את הכתובת בערבית המוטבעת על כל אחד מהמכלים: תכנית התמיכה של הבדווים. מימון: הרשות הפלשתינית. ביצוע: משרד השלטון המקומי.

לצד המכלים הצהובים המשמשים לאגירת המים, פזורים ברבים ממאחזי הבדווים בבקעה עוקבי מים מסוג אחר – מכליות כסופות על גלגלים. ושוב, התופעה חוזרת על עצמה – אותו עוקב בדיוק בכל אחד מהמאחזים שנבדקו. על כל אחד מהעוקבים מוטבע בבירור מספר הטלפון של היצרן 04-2468473. בשיחת טלפון שאנחנו מקיימים למספר עונה אחד העובדים ולאחר בקשתנו מעביר את הטלפון למר רושדי ראפת המציג את עצמו כבעלים של מסגריה ושמה "ברזליית חג' ראפת" מעראבה שבגליל. אני מציג את עצמי כמי שמתעניין בקנייה של מכלית נגררת ומבקש מרושדי ממליצים על העבודות האחרונות שלו באזור הבקעה. הוא מספר שאת המכליות הנגררות על ידי טרקטורים הוא ייצר בכמה הזדמנויות במשך השנים האחרונות וסופקו לאזור יריחו, תקוע, רמאללה, מישור-אדומים, למחצבה בדרך ענתות ועוד. יש לו כמה דגמים וצבעים. חלקם מגלוונים וחלקם לא. "הכל תלוי בכמה משלמים", הוא מסביר. חלק קטן מהמכליות הוזמנו בידי הצלב האדום אבל רוב המכליות שהכין הוזמנו מטעם הרשות הפלשתינית. ראפת מזמין אותנו לדבר איתם על העבודה הטובה שלו. המכליות מהסוג השני חולקו על ידו לבקשת הרשות באזור יריחו ומישור-אדומים, האזור שמרוכזים בו מאחזי הבדווים.

האחווה הזו שנוצרה בין הבדווים לרשות הפלשתינית מוזרה מאוד באוזני כל מי ששומע עליה. רבים במנהיגות הבדווית מתעבים את הרשות וטוענים במשך שנים להזנחה מצדה. גורם בכיר במגזר הבדווי שמשוחח איתנו מאשים את הרשות בשחיתות בכל הנוגע לטיפול בכספים העוברים אליה מגורמי חוץ המבקשים להשקיע אותם ברווחת הבדווים. אחיהם הדרומיים של הבדווים מהבקעה היושבים בנגב כלל לא שמעו על תמיכה של הרשות. שם לא תמצא מכלי מים מכל סוג, לא צהובים ולא כסופים. מה גורם לרשות הפלשתינית להקים תכנית תמיכה בבדווים באזור הבקעה?

תחנה שנייה: מבצע פסח

בערב פסח האחרון יצאו אנשי המנהל האזרחי כמו רוב אזרחי המדינה לחופשת פסח. הבדווים בני שבט הג'האלין, היושבים בוואדי אבו-הינדי מתחת לישוב קידר, המתינו מבעוד מועד לשעת הכושר הזו. בטכניקה המזכירה כמעט אחד לאחד את מבצעי חומה ומגדל הקימו הבדווים יישוב חדש מטרים ספורים מגבולו המזרחי של קידר. הבתים הראשונים קמו ממש מעבר לגדר. בשבעת הימים שבין החג הראשון לשני הגיעו משאיות של הרשות הפלשתינית מאזור דרום הר חברון. המשאיות פרקו את הציוד ויש מאין צצו שמונים מבני מגורים זהים על תא שטח עצום. פה שלושה, שם שבעה, בצד זה חמישה עשר ובפינה אחרת עשרה. בהמשך נבנו כעשרים יחידות נוספות ובשלב הבא הגיע מספר המבנים למאה ועשרים. העיר החדשה "אבו-הינדי" הייתה לעובדה מוגמרת.

גורם בכיר שהשתתף בסיור האחרון של ועדת חוץ וביטחון באזור מספר ל'מקור ראשון' שראש יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, מרקו בן-שבת, אישר שהמבנים הובאו למקום בידי אנשי הרשות הפלשתינית. מבט אחד במבנים שצמחו בן-לילה מתחת לקידר מספיק כדי לראות שלא מדובר ביזמה מקומית. כל מי שבחר להקים בית באבו-הינדי בימים שבין פסח לעצרת זכה בחבילת דיור הכוללת קרוואן כפול, שלצדו תא שירותים מחובר לצנרת ולידם דוד מים גדול. לא ממש הסטנדרטים הרגילים של התיישבות הבדווית המסורתית.

אנשי המנהל האזרחי המשתדלים להגיע עם הרשות הפלשתינית להבנות ולפעול בתיאום מלא ראו בפעולה הזו סטירת לחי מצלצלת והוציאו מיד צו הריסה למבנים. הבדווים מצדם היו מוכנים מראש עם בקשה לצו ביניים שימנע את ההריסה. אפשר רק לנחש שהגורם שסיפק את המים, את המשאיות, את המבנים ואת הציוד דאג גם לסיוע המשפטי. מה המניע של הרשות?

תחנה שלישית: השתלטות על הבקעה

באוגוסט 2009 הכריז ראש הממשלה הפלשתיני סלאם פיאד על תכניתו להקמת מדינה "מלמטה למעלה". תכנית פיאד כללה כמה עקרונות, ובהם פיתוח התשתיות, הפרדת רשויות, כלכלה חופשית ועוד. המטרה המוצהרת הייתה להקים מדינה פלשתינית דה-פאקטו, מתוך הנחה כי שיחות השלום מקרטעות ולא מובילות לשום מקום.

בתקופה המקבילה ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להיתפס כמי שמקדם יזמת שלום, וזאת מבלי להיתפס כמי שמוכן לוותר על שטחים ביהודה ושומרון. המלכוד הזה הביא את נתניהו לקדם את תכנית "השלום הכלכלי", שבבסיסה הרעיון ששיפור כלכלתה של הרשות הפלשתינית הוא אינטרס ישראלי. הכלכלה הפורחת של הפלשתינים היא תנאי מקדים אשר יקרב את הצדדים למו"מ, טען נתניהו.

בתחילה נראה היה שהרעיון של נתניהו משתלב היטב בפיאדיזם הפלשתיני – התרכזות בבניית כלכלה ונטישה של יזמות שלום. אלא שהרעיון של תכנית נתניהו מסתיים בישיבה לשולחן המשא ומתן ואילו הרעיון של תכנית פיאד דוגל בהקמת של מדינה פלשתינית באופן חד-צדדי.

בשנת 2010 חל מפנה בתכנית פיאד והצד הפלשתיני החל ביזמות חדשות. הרעיון הפלשתיני החדש היה למסמס את חלוקת השטח המסורתית שנקבעה בהסכמי אוסלו לשטחי B ,A ו-C וזאת דרך יצירת רצפים טריטוריאליים של התיישבות ותשתיות.

בשטח A יושבות הערים הפלשתיניות הגדולות. השטח נתון בשליטה ביטחונית של הרשות המנהלת בו גם את התחום האזרחי. בשטחי B אחראית הרשות על הסוגיות האזרחיות, אך הביטחון הופקד בידי ישראל. שטחי C הם שטחים בשליטה ביטחונית ישראלית ובניהול המנהל האזרחי. שטחי C מהווים 60% משטח יהודה ושומרון, ויושבים בהם כשלוש מאות אלף יהודים. בנוסף יושבים באזור כמה עשרות אלפי פלשתינים המהווים כחמישה אחוזים מאוכלוסיית הרשות. משמעותם של שטחי C רבה מאוד לא רק בגלל גודלם, אלא בעיקר בגלל החיץ שהם מייצרים בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית.

בתחילת 2010 החל פיאד לפזר הצהרות שלפיהן הוא אינו יודע לקרוא את האות C וכי כל השטחים בגדה הם שטחי מדינה שהרשות בונה בהם. בפברואר באותה שנה פתחה הרשות סניף של משרד החקלאות מטעמה בכפר ג'יפתליק שבצפון בקעת הירדן, שטח C שעל פי הסכמי אוסלו אסור לרשות לפעול בו. המהלך הזה, שדומה מאוד מבחינת משמעותו האסטרטגית לפתיחתו של האוריינט-האוס בירושלים בשעתו, התקבל בשקט דומם.

באופן טבעי, משרד החקלאות הוא הגוף הממשלתי הראשון והעיקרי שאותם שישים אחוזים מיהודה ושומרון יעניינו אותו. "כל השטח החקלאי שלנו הוא שם", אמר איסמעיל דעיק, שר החקלאות הפלשתיני, בריאיון ל'הארץ' עם פתיחתו של הסניף. בדבריו התייחס לממשלות שקדמו לתקופתו של פיאד. "הן האמינו שבמשא ומתן יהיה אפשר להחזיר, ושזה יהיה קל. המציאות הוכיחה אחרת, ובישראל מתייחסים לשטח C כשטח ישראלי", צוטט דעיק באותו ריאיון.

באופן טבעי, הדגש עבר לבקעת הירדן - גם מכיוון שהיא מהווה כמעט שליש משטחי יהודה ושומרון וגם מכיוון שכתשעים אחוזים ממנה מוגדרים שטחי C. השלטים התלויים בכניסה למבנה משרד החקלאות בג'יפתליק מציינים כי "ירושלים היא השער לשמיים והבקעה היא השער לפלשתין". על שלט אחר שנתלה בקרבת מקום נכתב - "הבקעה היא גבול פלשתין עם האחות ירדן".

האסטרטגיה החדשה של משרד החקלאות הפלשתיני, המשמש כראש חץ למשרדי הממשלה האחרים, היא לתמוך בדרכים שונות במשפחות החקלאיות שבשטחי C, בעיקר באלה המתגוררות בבקעת הירדן. תפיסת השטח נעשית באופן הטוב ביותר כשהיא מתבססת על התיישבות חקלאית מקומית. הבדווים עונים היטב מבחינה זו על צורכי הרשות. הם מצויים בשטחי C בדרך ובאופן שאוכלוסיה פלשתינית אחרת אינה יכולה למלא במקומם.

עם הזמן החברה הבדווית עוברת תהליכי איסלמיזציה ופלשתיניזציה, והמרחק בין הקבוצה הפלשתינית לבדווית הולך ומצטמצם. מבחינת הרשות, אוכלוסיית הבדווים מייצרת עבורה את הרצף שהיא כל כך זקוקה לו בין רמאללה ליריחו וקובעת עבורה עובדות בשטח. הבדווים מצדם יודעים לגמול בחזרה בהזדהות הולכת וגדלה עם הרשות. דגלי פלשתין נתלים בעוד ועוד מאחזים בדוויים המממשים בפועל את המדיניות של פיאד.

תחנה רביעית: נציג הקרן

אזלת היד של הרשויות הישראליות במהלך הפלשתיני, שאינו מסתיר עצמו עוד ותכליתו לחטוף את כל מה שנשאר משטחי C, הפכה לעובדה. אף על פי שמדובר באסטרטגיה פלשתינית מוצהרת המנוגדת למדיניותה של ישראל, גורמי אכיפת החוק גוררים רגליים.

דוגמה בולטת לכך היא העתירות בנושא הישוב משואה. בשנת 2002 פלשו בדווים לשטחו הפרטי של מושב משואה שלמרגלות הר הסרטבה. הפלישה לאדמת המושב, שקם כהיאחזות נח"ל רביעית בבקעת הירדן בתחילת שנות השבעים ובזמן הקמתו הוגדר חלק מ"חומת המגן הרצופה של התיישבות העברית", מהווה כיום עוד סדק בחומת הריבונות הישראלית. משפחות הבדווים נצמדו לחממות המושב והחלו מעבדות את האדמה במקביל לקו החממות הישראלי.

בכל שלב של הרחבת הפלישה הבדווית למשואה הוציא המנהל האזרחי צו הריסה חדש על החלק שהתווסף בבנייה הלא חוקית. בכל פעם מחדש ביקשו הבדווים צו ביניים למניעת ההריסה באמצעות עו"ד תאופיק ג'בארין. בכל פעם זכו בצו המיוחל.

להבדיל משבט הבדווים שפלש לאדמות משואה, ג'בארין, בוגר תכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל, לא צץ משום מקום. העיתון אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם בסוף ינואר האחרון ריאיון עם מרואן טובאסי, מושל טובאס, שבו ציין כי "הפלשתינים ימשיכו להיצמד לאדמתם וידאגו שכל התכניות של ישראל לייהוד הבקעה ייכשלו, שכן הצדדים במחוז התחילו לעבוד במרץ כדי להשיג צווים כדי למנוע את הריסת המבנים בפעילות המחוז והמשרד לענייני הגדר וההתנחלויות". העבודה נעשית, ציין טובאסי, "בשיתוף פעולה עם עורך הדין תאופיק ג'בארין האחראי מטעם הרשות הפלשתינית למעקב אחרי הריסות מבנים וייצוג האזרחים בבתי המשפט בישראל".

בהמשך סיפר טובאסי בגאווה כי הרשות הקימה קרן של מאות אלפי דולרים לפיצוי הבדווים במקרה של הריסת מבנים. לא תמיד אפשר לסמוך על ג'בארין שיספק את הסחורה – אז תמיד טוב שיהיה משהו בצד. הכיסוי הפלשתיני שניתן להתיישבות הבדווית מושלם. הוא כולל ציוד מים, מבנים, סיוע משפטי וכספי פיצוי.

ארבע הבקשות לצו הביניים שהוגשו על ידי ג'בארין התקבלו בבית המשפט העליון. לעומתן, נדחתה הבקשה היחידה שהגיש המושב לאיחוד תיקים כדי לדון בכל הנושא בבת אחת ולסיים את הסחבת. כך, הנושא תלוי ועומד במשך עשר שנים שבהן המאחז הולך ומתפתח לעיניהם המשתאות של תושבי משואה, המביטים בהתנהלות האטית עד כאב של הפרקליטות בטיפול בפולשים.

ההימרחות הלא נגמרת של ההליכים משדרת לרשות הפלשתינית את המסר הבלתי נמנע – ישראל לא באמת מתכוונת להיאבק בפלישה שלהם. עברו הימים שראו את ההתיישבות בבקעה כ"חומה עברית". לא פלא שלאחרונה הקימה הרשות על אדמות מדינת ישראל, בתוך שטחה של משואה, שלט מטעם משרד החקלאות הפלשתיני. על השלט נכתב באנגלית ובערבית – "שיקום מוצלח". עוד מיזם לתפארת מדינת פלשתין המתהווה.

אגב, כדי להשיג מים לחקלאות הפולשים הבדווים לא היו חייבים לגנוב מצינורות או להשתמש בעוקבים. אפשר לקדוח בקרקע באופן לא חוקי ולהשיג אותם במקום. בהיעדר אכיפה, הקימו הבדווים במאחז שקם מחוץ למושב משואה מפעל חקלאי הנהנה מחסותו של משרד החקלאות הפלשתיני, והחלו קודחים בשטח המושב.

תחנה חמישית: פרקליטות עצלה

עצימת העין של הרשויות הישראליות מול המהלך הפלשתיני המתוזמר חוזר על עצמו שוב ושוב. גם כאשר המנהל פועל ומוציא צווי הריסה, משהו בהתנהלות של הפרקליטות תקוע. אין זכר לחריצות וליעילות שהיא מפגינה מול ההתיישבות היהודית במגרון ובעמונה. גם במקרים הבודדים שהיא ממלא את חובתה, בתי המשפט תוקעים את המהלך.

לדוגמה, בעיר אבו-הינדי שקמה בתוך שבעה ימים מעבר לגדר היישוב קידר, ביקש המנהל האזרחי להרוס את המבנים והוציא צווי הריסה. שבט הג'האלין, שכאמור הגיש מיד בקשה לצו ביניים שהוכן עם המשאיות והציוד זמן רב מראש, היו אמורים להיתקל בבית המשפט בפרקליטות המדינה הנאבקת על דחיית הבקשה לצו ועל מימוש צווי ההריסה באופן הבהול ביותר.

מבחינת הפרקליטות מדובר היה במשימה פשוטה וקלה. אמנם עורך הדין לקר המייצג את הבדווים טען כי אלה ישבו במקום מאז ומעולם וכי המבנים שהובאו לפני כשנה לוואדי רק שיפרו את רמת הדיור שהתקיימה בשטח, אך צילומי האוויר מוכיחים כי הטענה מופרכת מן היסוד. השוואה בין שני צילומי אוויר של תא השטח המדויק בוואדי אבו-הינדי מוכיחה באופן ברור – המבנים החדשים הובאו למקום בשנת 2011

אלא שכאן חיכתה לג'האלין הפתעה נעימה ביותר. במשך כל השנה האחרונה ביקשה הפרקליטות שוב ושוב לדחות את הגשת תגובתה לנושא. לא פחות מחמש בקשות הגישה הפרקליטות לדחיית מועד לתגובה לבקשה להוציא צו ביניים.

השופט דנציגר, שלפניו בא התיק, העיר כי "יש להניח שהמבנים לא ייהרסו עד לדיון בצו הביניים". המנהל פירש את השערתו של השופט כקביעה מחייבת ולפיכך אין הוא מעז לממש צווי הריסה בעיר החדשה, למרות שצו ביניים בפועל לא הוצא. הפרקליטות מצדה מושכת את הזמן עוד ועוד עד שלאחרונה איים עליה בית המשפט כי הוא עלול שלא לאפשר לה לטעון נגד הוצאת צו ביניים שימנע את הריסת המבנים וזאת בשל "חוסר מעש בתיק". עד לרגע זה הפרקליטות לא מסרה ולו תגובה ראשונית בנושא.

חמש הפעמים שבהן ביקשה הפרקליטות הארכה בלי לעשות דבר בתיק אינן שיא מיוחד בכל הקשור להתנהלותה מול הבדווים באזור. לצורך הדוגמה, בתיק אחר – בג"ץ 1828/06 - ביקש המנהל להרוס סככות לא חוקיות שבנה שבט הג'האלין. לא פחות מ-17 החלטות ניתנו בתיק הזה – כולן הארכת מועד לבקשתה של הפרקליטות, מתוכן 13 החלטות שבהן קובע בית המשפט כי הפרקליטות מתנהלת בחוסר מעש. נכון ליום זה הפרקליטות טרם מסרה את עמדת המדינה לגופו של עניין.

תחנה שישית: יזמה פרטית

נקודת האור היחידה בכל הסיפור היא התנהלותה של תנועת 'רגבים', ששוב ושוב נכנסת לנעליה של המדינה במקומות שבהם היא הייתה צריכה לנהל את העניינים. רגבים מבקשת כעת להצטרף כידידת בית משפט בתיק אבו-הינדי.

"הסיפור הזה הוא דוגמה אחת מני-רבות לשיטתיות הסדורה והמחושבת לפרטי פרטים של ההתנהלות הפלשתינית במימוש תכנית פיאד, להקמת התשתית למדינה פלשתינית באופן חד-צדדי ותוך עקיפת הצורך במו"מ עם ישראל", טוען בצלאל סמוטריץ, מנכ"ל רגבים. "ההיערכות הלוגיסטית המרשימה, התזמון המדויק לימי חול המועד שיחידת הפיקוח אינה פועלת בהם, הביצוע המושלם של 'המבצע' להקמת בזק של עשרות מבנים ולבסוף הפניה לבג"ץ מיד בתום החג - כל אלו מלמדים כי מולנו ניצבת מכונה משומנת וממומנת היטב, שפועלת במקצועיות לקביעת עובדות בשטח ולהעמדת ישראל בפני עובדות מוגמרות שיצמצמו עד מאוד את יכולת התמרון המדינית שלה.

"אל מול הפעילות המסוכנת הזו מגיבות עדיין מרבית הרשויות הישראליות בחובבנות, שלא לומר ברשלנות פושעת. חוסר המעש הישראלי אל מול הפעלתנות ההיפר-אקטיבית של הפלשתינים הופך את הדיון הפוליטי המתקיים בישראל בשאלת הקמתה של מדינה פלשתינית לפארסה. המדינה הפלשתינית מוקמת מול עינינו והדרך חזרה הופכת קשה ומסובכת מיום ליום.

"בתוך כל הסיפור הזה משמש בג"ץ, במודע או שלא במודע, כלי למימוש שאיפותיהם המדיניות של הפלשתינים. בחסות היד הקלה על הדק צווי הביניים, ובחסות התנערותה של הפרקליטות מחובתה להגן על צווי ההריסה ולהגיב לעתירות באופן מידי, נקבעות עובדות מדיניות בשטח ואין פוצה פה ומצפצף".

לשאלותינו בנושא מסר משרד המשפטים את תגובתו וציין: "הפרקליטות טרם קיבלה את התייחסות צה"ל לעתירה. מוצע לפנות לדובר צה"ל".

תחנה שביעית: מעורבות זרה בשטח C

לפני כשנתיים החלה הרשות הפלשתינית לבקר את מדינות העולם התורמות סכומי עתק לרשות. האישום המרכזי שהופנה מצד הרשות כלפי המדינות התורמות היה מדיניותן של המדינות וסוכנויות הפיתוח הבינלאומיות, המפנות את רוב תרומותיהן לפרויקטים בשטחי A ו- B, ולא לשטח C. הדבר נבע מתוך כיבוד מסוים של הריבונות הישראלית בשטחי C על פי המוסכם בהסכמי אוסלו.

בריאיון נוסף שנתן דעיק לעיתון 'הארץ' הוא סיפר כי בפגישה עם סוכנויות פיתוח בינלאומיות שעוסקות בסיוע לחקלאות נאמר להן כי העבודה איתן לא תימשך אם יסרבו להשתתף במיזמים בשטחי C. המגמה העולמית הזו של התחמקות מסיוע באזור ה"אסור" נשברה לדבריו.

והמגמה הזו אכן נשברה, עד כדי כך מהפכה של ממש. על פי מסמך שהוכן במחלקת המחקר של מועצת יש"ע, הרשות מצליחה כיום לנתב את כספי התרומות המגיעים אליה דווקא לשטחי C, וזאת אף על פי שמרבית האוכלוסייה שלה יושבת בשטחי A ו-B. גם כאן רואה הרשות הפלשתינית בבדווים ובצורת התיישבותם במרחב את הדרך שלה לתפוס כמה שיותר תאי שטח.

תחנה שמינית: מאחז כבית ספר

בשנת 2009 הגישו תושבי כפר-אדומים עתירה נגד בנייתו של בית הספר האיטלקי האזורי שהלך ונבנה מתחת ליישובם ויועד לילדי השבטים הבדווים שהתיישבו במאחזים שונים באזור. בית הספר, הממוקם ממש מעל כביש 1, אינו משרת רק את אנשי המקום: הרשות הפלשתינית מסבסדת הסעה לתלמידים ממקומות מרוחקים יותר. נראה שגם פה הרשות מבקשת לקבוע עובדה בשטח דרך ההתיישבות הבדווית ומוכנה לצורך כך להוציא כספים. בית הספר שנבנה במקום אינו אמצעי – הוא מטרה כשלעצמה. זוהי הצהרת בעלות על השטח.

צו ההריסה שהוצא למקום לפני שנים לא מומש מעולם, וזאת למרות קרבתו של בית הספר לעורק התחבורה הראשי והימצאותו בשטחי אש, עובדות שהיו אמורות להקפיץ אותו לראש סדר העדיפויות של מימוש הצווים. אך אלה הן כמובן אותן העובדות בדיוק שבשלן מבקשת הרשות להשאיר את בית הספר על תלו.

בשנת 2010 קיבל בית המשפט את עמדת המנהל האזרחי שלפיה אין להרוס את בית הספר לפני סוף שנת הלימודים. זאת אף על פי שבקרבת מקום מצוי בית הספר באבו-דיס, אשר מסביבתו מסיעים יום-יום ילדים לאזור בית הספר בחאן אל-אחמר, ואשר ניתן לקלוט בו את תלמידי בית הספר כולם. בית המשפט קבע כי יש להמתין עד סוף יוני כדי להרוס את בית הספר.

יוני נגמר ויולי בא. גם אוגוסט ספטמבר חלפו עברו להם. שוב ושוב ביקשה הפרקליטות זמן נוסף כדי להשיג עוד אישורים לקראת הריסת בית הספר, אישורים שככל הנראה לא ניתן היה להשיג בזמן ההמתנה בחוסר המעש עד לסיומה של שנת הלימודים.

באוקטובר שוב ביקשה המדינה שלושים יום נוספים, וברקע חזרה להישמע המולת התלמידים אשר חזרו לשנת לימודים חדשה בבית הספר. בנובמבר הודיעה מפקדת תיאום הפעולות בשטחים כי הליך אישור ההריסה התקדם מאוד ולמעשה עבר את כל השלבים למעט חתימת שר הביטחון. השר עתיד לחתום על אישור ההריסה עד סוף 2011, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט.

בפברואר 2012 הסבירו בפרקליטות שבשל "תקלה טכנית" המסמך לא הובא לחתימת שר הביטחון. הפרקליטות ביקשה 45 יום נוספים. ממש במקביל לבקשתה של הפרקליטות לדחייה נוספת כדי לתקן את "התקלה הטכנית", פרסם עיתון 'הארץ' שהאלוף דנגוט האחראי על תיאום הפעולות בשטחים ביקר במאחז חאן אל-אחמר והודיע לתושביו שאין בכוונתו להרוס את בית הספר. הדברים הללו עולים בקנה אחד עם מסרים שהועברו מאנשי המנהל לתושבי כפר-אדומים ששוחחו עם 'מקור ראשון' ולפיהם אין המנהל מעוניין להרוס את מבנה בית הספר הלא חוקי.

בשיחה עם דובר מתאם הפעולות בשטחים ביקשנו להבין כיצד תגובת הפרקליטות שלפיה רק "תקלה טכנית" עיכבה את חתימת שר הביטחון על אישור הריסת המבנה מתיישבת עם דבריו של דנגוט עצמו שלפי הפרסומים כלל אינו מעוניין להרוס את המבנה.

בשיחה בעל פה טען הדובר כי הפרטים שפורסמו באשר לדנגוט ב'הארץ' אינם מדויקים. ביקשנו לדעת מה בכל זאת אמר דנגוט לאנשי חאן אל-אחמר, וכאן ביקש מאיתנו הדובר לשלוח לו דוא"ל מסודר. הדוא"ל נשלח לכתובת הנכונה אך לא זכה למענה. הנחנו שכנראה מדובר ב"תקלה טכנית", עניין שנדמה שסובב את סוגיית חאן אל-אחמר. לבקשת הדובר נשלח הדוא"ל שנית ומאז לא נודעו עקבותיו. לא של הדוא"ל ולא של הדובר. אפשר רק לשער ש"תקלה טכנית" נוספת תקפה את העניין.

בינתיים, ברשות הפלשתינית אין תקלות טכניות. פיאד החליט כמובן לקחת חסות מלאה על בית הספר הבדווי, ובטקס הוקרה שנערך במאי האחרון הגיע פיאד למאחז לברך את אנשיו.

"אתם הבדווים שומרי האדמה", אמר פיאד לתושבים. "התעקשותכם ללמד את ילדיכם בבית ספר צנוע זה, שנבנה בידי ארגון איטלקי, הוא סימן לתקווה לכולנו. בביקור שלי בכפר יש מסר חזק למען החופש של העם שלי, ולכינונה של מדינה פלשתינית שזכויות עמנו יישמרו בה. בשם הרשות הפלשתינית, שמנסה להיות בקרוב המדינה הפלשתינית, אנו קוראים לרשויות ולארגונים הבינלאומיים להגן על הזכויות של הפלשתינים".

http://eyeonyosh.blogspot.com/2012/03/blog-post.html

גונבים מדינה - מהמוסף 'צדק' של מקור ראשון



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי י''א בסיון תשע''ב    10:31   01.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.06.12 בשעה 10:35 בברכה, ליה
 
באשכול זה אציג את האנשים שהשתחלו והשחילו את חבריהם למוסדות השפיטה שלנו, את מעשיהם ותוצאות מעשיהם למדינה, ואת מערכת השפיטה שבינה לבין הציבור הרחב בישראל הולך ומתרחב פער שלא ניתן לגישור עוד בשום דרך.

אציג את הפער וחוסר האמון המוצדק של הציבור היהודי - ציוני בישראל, במערכת המשפט הנוכחית, שאינה מייצגת ציבור זה בשום דרך ובשום אופן.

אציג מעשים חמורים ואף לא חוקיים (כדברי פרופ' פוזנר) שביצע אהרון ברק, שמצא דרך לעקוף את הפרדת הרשויות הדמוקרטית ולהשתלט בעקיפין על השלטון במדינה, שהפנתה עורף לשמאל בבחירות.

אציג את השיטה המתקיימת בישראל בה השופטים בוחרים שופטים, ולא השלטון בוחר שופטים, כפי שזה נהוג במדינות הדמוקרטיות האחרות, ואת תוצאות הליכים מזעזעים אלה.

התוצאה מחייבת אותנו לעריכת בדק בית ומהפיכה יסודית.

התהליך המעוות שבאמצעותו הפך בג"צ משופט העם, לשליט העל הקובע מה תעשה המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת, מאיים להכחיד את המדינה היהודית, וחובתנו הראשונה במעלה היא לברר כיצד נחטף בית המשפט העליון שלנו על ידי שופטים המכישים את ישראל, ולהסיק את המסקנות הנדרשות על מנת לחסל את הסטייה החמורה הזו מעקרון הפרדת הרשויות.

על כל אזרחי המדינה היהודים, שהמדינה היהודית יקרה לליבם להתגייס ולדרוש לקיים הפרדת רשויות מיד. יש לעקר את בג"צ מתפקיד ממשלת העל שהוא ניכס לעצמו שלא כחוק, ולהחזירו לגודלו הטבעי ולתפקידו היחידי - שפיטה ותו לא!

איש לא בחר את השופטים בבחירות דמוקרטיות המבטאות את רצון העם על מנת שינהלו את המדינה.

**

לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.

זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר.

לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר. השלטון בישראל ממש חטוף ונתון בתוך אחיזת צבת של כוחות אחרים לחלוטין מאלה שנבחרים בבחירות על ידי העם.

העם באמת בוחר בנציגיו בצורה דמוקרטית, אך נציגיו אלה, משהם מגיעים לעמדות השליטה, אינם יכולים להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הפוליטיות, היות והשמאל שאיבד את השלטון ב- 1977 עקף את הדמוקרטיה, וחטף את השלטון במדינה באמצעות פטנטים וטריקים סמויים וכוחניים, שאין להם דוגמה בשום מקום דמוקרטי בעולם כולו.

אבקשכם לקרוא את התיאור הבא של המצב:

הקדמה

שרשור

שרשור האדם אחד המינים הנפוצים והמזיקים ביותר הוא שרשור האדם. מין של תולעת טפילית הנימנית עם העלוקות ועם תולעי הריסים. זו תולעת ארוכה מאד, מעל מטר אחד, המתמקמת במעי האדם בעזרת ראשה שגדלו כגודל ראש סיכה, ובו ארבעה כפתורי היצמדות וזר של קרסים, שבעזרתם נצמד השרשור לדופן המעי של האדם. פרקי גופו של השרשור, שמספרם יותר מאלף, אינם מכילים מעיים או איברי עיכול, שכן השרשור הטפיל סופג מן המעיים של האדם את המזון המעוכל בכל שטח גופו. גם איברי נשימה ומערכת דם אין לו, שכן בתוך מעי האדם אין אויר, והשרשור אינו נושם, אלא מפיק את האנרגיה שהוא זקוק לה באמצעות תהליכים ביוכימיים מסובכים .

מתקיימות 2 מדינות ישראל.

אחת שרואים, ובתוכה מתקיימת אחת שלא רואים.

יש אחת שנבחרת על ידי הציבור, ואחת שמתקיימת כטפיל סמוי, והיא הממשלה האמיתית ששולטת בפועל במדינה.

מתקיימות במציאות שתי מדינות ישראל. ישנה אחת שאנו בוחרים בממשלתה, וישנה עוד אחת שאת ממשלתה אנו לא בוחרים, והיא הקימה לה מוסדות מקבילים וסמויים, המתפקדים בצורה מקבילה למוסדות המדינה הגלוייה.

המדינה הסמוייה הטפילית שוכנת כמו שרשור ענק, חבוייה מעיני הציבור בתוך מעיה של המדינה הפונדקאית - היא המדינה האמיתית.

למדינה הטפילית יש כל הנדרש לניהול המדינה האמיתית בפועל, על פי צרכיה ודרכה.

היא מאפשרת למדינה האמיתית לתפקד כאילו היא המדינה היחידה, אך פועלת בעצם כמדינה היחידה הקיימת בפועל.

איך פועלת המדינה הטפילית הסמוייה?

כפי שלמדנו לדעת, ממשלת העל של מדינת ישראל הוא הבג"צ על שופטיו הנוכחיים, המחליטים מה תעשה ומה לא תעשה ממשלת ישראל.

ממשלת העל הבג"צית פועלת באמצעות שלוחתה הישירה בתוך קרבי הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה, שהוראותיו מחייבות את הממשלה הנבחרת בישראל, ולשירותה של הממשלה הטפילית עומדים כל המוסדות המשפטיים הקיימים במדינה האמיתית, כאשר בתוך הפרקליטות ובכל המסדרונות הנחוצים לשם שליטה בפועל, מוברגים אנשי שלומה של ממשלת השרשור.

על מנת להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת השרשור, הוקמו אירגונים לא ממשלתיים רבים מספור, המתפקדים כמוציאים לפועל, והם מבצעים את החלטות ממשלת השרשור, והוקם המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון על הסטת המדינה האמיתית ממסלולה.

בראש מוסדות ממשלת השרשור עומדת הקרן לישראל החדשה, שנועדה לממן ולתמוך באירגוני הממשלה הטפילית.

הקרן לישראל החדשה הקימה אירגון ביצוע משלה הנקרא "שתי"ל", המנחה ומארגן את כל הזרועות של מוסדות הממשלה הטפילית הסמוייה.

ראשית כל במימון מאסיבי המתקבל כאיסוף תרומות עצום ממדים מגורמים עולמיים עויינים ובעלי אינטרס.

שנית, משמש אירגון שתי"ל זרוע ביצועית המנצחת על כל הפעילויות הנדרשות לממשלת העל הסמוייה, ולמדינה הטפילית שהיא מנהלת.

אירגון שתי"ל הוא הכתובת לכל האירגונים הלא ממשלתיים, בכל נושא שנעלה על דעתנו.

הוא הקים את כל הרשת הענקית של אירגונים, המטפלים בעינייני דת, חינוך, הגירה לא חוקית, בדואים, אירגוני נשים פמיניסטיים שהשראה קומוניסטית עומדת מאחוריהם, ועוד...

אלה האירגונים העובדים בשקט, בביטחה ובאין מפריע, על שינוי פני המדינה וחיסולה כמדינה יהודית.

אם יימשך המצב המתנהל כרגע, נקום בוקר אחד ונגלה שהמדינה נגנבה מאיתנו על ידי המדינה הטפילית.

המדינה הטפילית, שוכנת בתוך המעיים של המדינה האמיתית, ומוצצת את לשדה וכוחה מבפנים, מבלי שהמדינה האמיתית שבמעיה נמצא השרשור, יכולה לפגוע בשרשור החבוי במעיה.

כיוון שהמדינה הטפילית פועלת במרץ על מנת להקים מדינה פלשתינית נוספת על זו שהוקמה ב-1922 בירדן, הפעם - בשטח בין הים והירדן, וכיוון שהמדינה האמיתית אינה מעוניינת בהקמת מדינה כזו, בשל ניסיונה המר בעשרים השנים האחרונות, החליטה המדינה השרשורית לפעול על דעת עצמה למרות שאינה מייצגת איש במדינה האמיתית.

על מנת להתגבר על אי המוכנות והרצון של המדינה האמיתית לבצע מהלך בלתי הפיך והרסני זה, החליטה המדינה הטפילית לפעול בעורמה, ולהקים מדינה זו על אפה וחמתה של המדינה המתנגדת, תוך שימוש באמצעים לא מקובלים.

דהיינו, הפעלת כוחות חיצוניים חזקים ואלימים על המדינה האמיתית, תוך הדרכתם המדוייקת כיצד לפעול מבחוץ, ובו זמנית מפעילה המדינה הטפילית כוחות פנימיים שונים, המדריכים את הערבים בבניית מדינה, כלכלה, מוסדות לאומיים, צבא מאומן ומיומן, ומשטרה.

המוח מאחורי הקמת המדינה הערבית ביהודה ושומרון בניגוד לרצון המדינה האמיתית, הוא של המנהיגים היהודים של המדינה הטפילית.

למדינה טפילית זו צבאות משלה, כמו אירגוני שלום עכשיו, קו לעובד, האנרכיסטים ודומיהם המבצעים את פקודותיה ונלחמים על הוצאה לפועל של מטרותיה, וכמובן כמו מכון השלום של פרס, אהוד ברק, ואנשים רבים המאיישים נקודות שליטה במדינה הפונדקאית.

המדינה הסמוייה הטפילית, כופה אם כך דה פקטו את מדיניותה המדינה האמיתית, מדיניות השואפת להקמת מדינה ערבית שתשב על על הרי שומרון ויהודה, בלב השטח, ותתצפת עלינו.

הכל מתבצע באמצעות הפעלת העולם כמכשיר לחץ וכפיה סדיסטיים על המדיניות של המדינה האמיתית.

לשם כך הקימה המדינה הטפילית מנגנוני חו"ל - כמו ג'יסטריט למשל, הקורא יום ולילה להקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש, והמעביר ביקורת הרסנית על מדינת ישראל היהודית, וקורא לכל העולם לעשות כך, וגם לפעול כך באמצעות חרמות שונים ומשונים.

ג'יסטריט קורא לכוחות חיצוניים לפעול בשיטות שונות ובדרכים מגוונות ו"חדשניות" כביכול, על מנת לכפות על המדינה האמיתית את החלטתם הנחושה של מנהיגי המדינה הטפילית, שהוציאו כבר לדרך את הקמת המדינה הערבית בקירבה של מדינת ישראל.

הנה איך מתנהלות 2 מדינות ישראל, שהן דבר והיפוכו.

שתי אוייבות בנפש.

קיומה ורווחתה של מדינת השרשור, תהרוג את מדינת ישראל הפונדקאית.

כמו שרשור החי בתוך גוף חי, זולל את המזון של הגוף החי, ומצמית אותו לאט, מפריש בתוכו רעלים וצואה, הורס את הגוף החי המארח, אך נסתר מן העין, כך מסתתרת ומתקיימת בעוז לא נתפש בתוך מדינת ישראל הרשמית כביכול, מדינת ישראל שניה, עיקרית,מחליטה, מלאה, מתפקדת, וטפילית והרסנית לחלוטין לפונדקאי שלה.

מדינת ישראל חייבת לחסל את השרשור אם היא רוצה להמשיך לחיות.

או הוא או היא.

נ.ב.

הציצו בקישוריות ושימו ליבכם לעובדה שאין נושא שאינו מטופל בצורה יסודית על ידי אירגון שתי"ל .(הקרן לישראל החדשה).

היכנסו וראו את החוברת החדשה של אירגון שתי"ל / הקרן לישראל החדשה, ופעילויותיה.

מדובר במתחרה לממשלת ישראל למשרדיה ולמוסדותיה - בפועל, מדינה בתוך מדינה.

לא יאומן שהמדינה האמיתית מאפשרת זאת!

ממש מדינה עם אג'נדה משלה בתוך מדינת ישראל.

האג'נדה של המדינה שבתוך המדינה הפוכה לזו של המדינה היהודית האמיתית.

רוצים לדעת מה עושה הקרן החדשה ושתי"ל?

עיינו בחוברת המומחים שנערכה והופקה על ידי המרכז לשינוי מדיניות בשתי"ל:

מרכז ...... מדיניות ההגירה של ישראל, קהילות מהגרי עבודה בישראל, ילדי מהגרי תחום מומחיות: ..... מטרת הארגון היא החדרת ערכי שמירה וטיפוח. לסביבה במגזר החרדי להגשמת תכנית פיתוח ..... חברתי וסביבתי בעיקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה כעשור תוך עידוד ...

http://www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf

ליה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי ט''ז בסיון תשע''ב    11:05   06.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. מדוע מתייחסת ישראל לארגון אמנסטי תומך הג'יהאד כלסמכות?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הבוקר אנו שומעים שמדינת ישראל מתנצלת בפני ארגון אמנסטי תומך הג'יהאד, על מעצרים מינהליים שהיא מבצעת.

מיהו בכלל הארגון הזה שמדינת ישראל הרישמית מתייחסת אליו בכלל?

הגיע הזמן לשים סוף למצב המגוחך בו אנשים בעלי מימון ומטרות פוליטיות מבקרים את מדינת ישראל כאילו מונו לכך, והמדינה נופלת בפח ומנהלת עימם דו שיח.

למדינת ישראל אין ולא צריך להיות דו שיח עם ארגונים של כל מיני אנשים פרטיים שמינו את עצמם לתפקידי שופטים ותליינים. אף אחד לא מינה אותם.

להפסיק את הפארסה הזאת.

קיראו מה מודיע לנו הקריין ברדיו הממומן על ידינו, הבוקר:

אמנסטי לישראל: הפסיקו את המעצרים המנהליים!

הארגון טוען כי המעצרים הם "אמצעי דיכוי של פעולות לגיטימיות"
ישראל: משתמשים בכלי זה רק במקרים של סכנה לציבור או לבטחון האזור.

ארגון אמנסטי העולמי דורש מישראל להפסיק את השימוש במעצרים מנהליים, המשמשים לדבריו אמצעי דיכוי של פעולות לגיטימיות ולא אלימות.

בדו"ח חדש המתפרסם היום (ד'), גורס אמנסטי כי עצירים מנהליים נתונים לעינויים ולהתעללויות אחרות במהלך חקירתם, כמו גם ליחס אכזרי ומשפיל במעצר, לעיתים כעונש על שביתות רעב או מחאות אחרות.

על פי נתוני הדו"ח, נכון לסוף חודש אפריל החזיקה ישראל, לכל הפחות, 308 עצירים מנהליים פלסטינים.

ישראל אומרת בתגובה כי הושמו במעצר מנהלי רק חברים בארגוני טרור וכי אינה יכולה לפרסם מידע אודותיהם, גם לא לבית המשפט, משום שמדובר במידע חסוי. עוד נאמר בתגובת ישראל כי היא משתמשת במעצר מנהלי רק כאשר יש סכנה לביטחון הציבור או לביטחון האזור.

אתמול שוחרר העציר המנהלי הפלסטיני ת'אאֵר חַלאחְלֶה, ששבת רעב 76 ימים, לאחר שהיה עצור שנתיים בכלא בישראל.
כתבנו לענייני פלסטינים גל ברגר מוסר כי חלאחלֵה, מפעילי הג'יהאד האסלאמי, בא אמש לביתו שבאחד הכפרים הסמוכים לחברון.

http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity=847626

שימו לב למינוח בו משתמש הארגון הזה. הוא דורש מישראל, הוא מפרשן את מעשיה של ישראל, והוא יוצא עם פסק דין תלייה לישראל. מספיק עם זה. לשים קץ לתופעה הלא נורמלית שמדינת ישראל הרשמית מחליפה עימו דין ודברים! אין לנו עם האירגונים האלה דבר. הם לא מונו על ידי איש ואין להם שום סמכות משום סוג. יש להתעלם כליל מכל פעולותיהם וקשקשנות הלשון שלהם. הם אפס!

*

צילום מסך:


****

הצד האפל של ארגון אמנסטי: תמיכה בג'יהאד / בן דרור ימיני

גינויים מכל רחבי העולם, ובעיקר מצד מוסלמים, על אופיו הרצחני של "הג'יהאד ההגנתי" לא עזרו.

מזכ"ל אמנסטי העולמי מספק הגנות דווקא לטליבאן ולג'יהאד, וגופים המזדהים עם החמאס זוכים לתמיכה בצמרת הממשל האמריקני

זכויות האדם הן עניין חשוב מדיי מכדי להשאיר אותו בידי ארגוני זכויות אדם. זו לא פעם ראשונה שהדברים הללו נכתבים. אלא שהעניין הזה הופך ליותר ויותר משמעותי. הפעם מדובר באמנסטי, שוב אמנסטי, שמעניק הכשר לג'יהאד. לקרוא ולא להאמין.

הסיפור אינו חדש. בפרק הקודם, שסופר ב"מעריב", הביעה ראש חטיבת המגדר באמנסטי, גיטה שאגאגל, התנגדות לכך שהארגון יקיים קשרים עם אחד, מועזם בג, שמזוהה אידיאולוגית עם הטליבאן. הדברים פורסמו ב"טיימס" הבריטי. באותו יום הושעתה שאגאל, לאחר שלושים שנות עבודה באמנסטי. נוצרה כמובן סערה, שלא עזרה. בג נותר עם אמנסטי, שאגאל נותרה בחוץ. פעילים וגופים שונים ארגנו עצומה שקראה להחזרת ההגינות לזכויות האדם, ונגד הקשר בין ארגוני זכויות אדם לאישים המזוהים או מזדהים עם גופים כמו הטליבאן. גם הארגון הבינלאומי של נשים החיות תחת חוק מוסלמי פרסם תגובה חריפה. הן הרי אלה שחיו שנים רבות תחת משטר הטליבאן, זכו לכל סוגי הדיכוי האפשריים.

התגובה המדהימה ביותר הגיעה דווקא ממזכ"ל אמנסטי בכבודו ובעצמו, קלאודיו קורדון, שיצא להגנת הקשר בין אמנסטי לבין חסיד הטליבאן, מועזם בג.

לטענתו, "הג'יהאד ההגנתי אינו מנוגד לזכויות אדם".

תגובתו של קורדון נשלחה לפני חודש, אלא שהיא שוחררה לפרסום רק לפני ימים אחדים, וזכתה מייד לתגובות זועמות, בעיקר של מוסלמים. התגובה הראשונה הייתה של שלוש פעילות זכויות אדם, מוסלמיות מאסיה, שכתבו במשותף: "אם זו העמדה הרשמית של ארגון זכויות האדם המוביל, זה יערער באופן חמור את תנועת זכויות האדם". הפעם זה כבר לא מגיע מגורמים שמרניים, אלא מחברים ותיקים במחנה זכויות האדם. עשרות אישים וגופים, רובם מוסלמים, הצטרפו לעצומה נגד אמנסטי. פעילי זכויות אדם באלג'יריה הבהירו בתגובתם נקודה נוספת: הבעיה היא קודם כל בג'יהאדיסטים, והרבה פחות במי שמגיב נגדם. נקווה שזו דעתם גם על החמאס וישראל. הם גם מזכירים שלמרות שהם התריעו על כך, פעם אחרי פעם, ארגוני זכויות אדם מעדיפים, למעשה, לספק הגנות לג'יהאדיסטים.

אל-קעידה והטליבאן - "ג'יהאד הגנתי"

לפי האיסלאם יש אכן חלוקה בין "ג'יהאד התקפי" (ג'יהאד א-טלאב) ל"גי'האד הגנתי" (ג'יהאד א-דאף). בעוד הראשון הוא חובה קולקטיבית, האחרון הוא חובה אישית, שמוטלת על כל מוסלמי ומוסלמי. ולכן, זו הדרך שבה יכולים האידיאולוגים של האיסלאם הפונדמנטליסטי לגייס כל מוסלמי, באשר הוא. "הג'יהאד ההגנתי", שקורדון יצא להגנתו, הוא תמצית התורה, למשל, של עבדולה עזאם, המנטור של אוסמה בן-לאדן. וכן של סייד קוטב, האידיאולוג של האחים המוסלמים. למעשה, כל מי שנוקט בג'יהאד אוחז בסיסמה של "ג'יהאד הגנתי". בחוגים מוסלמיים מתונים יש התנגדות לכל ג'יהאד. אלא שמזכ"ל אמנסטי מעניק הכשר לג'יהאד, ומוקיע דווקא את הנאבקים בו.

ארגוני זכויות אדם בעד החמאס

זו לא הפעם הראשונה שארגוני זכויות אדם מתבלבלים בין הג'יהאדיסטים לבין מי שיוצא נגדם. רק לפני שלושה חודשים צעד ארגון פמניסיטי אמריקאי, "קוד-פינק", במצעד הזדהות אל תוככי רצועת עזה. לפני שמישהו יטען שמדובר בשוליים של השוליים בארה"ב, כדאי לציין שלמייסדות הארגון יש קשר לברק אובמה, וכי הסנטור ג'ון קרי אף צייד את המשלחת שיצאה לעזה במכתב הזדהות.

חמור מכך, אחת מראשי הארגון, ג'ודי אוונס, פעלה במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב כמגייסת כספים לברק אובמה, והארגון עצמו יצר קשרים עם האחים המוסלמים והטליבאן.

דיכוי הנשים תחת שלטון החמאס לא הפריע להם.

הן לא היו לבד.

קדמו להן ספינות ההזדהות עם הרצועה, שהפכו למשלחות הזדהות עם החמאס. ובמקביל אליהן, התקיים מצעד ההזדהות עם החמאס של גופים רבים, בראשות חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גלאווי, חברי פרלמנט מתורכיה, ו"פעילי זכויות אדם" נוספים מהמערב. ההזדהות עם החמאס כללה, כמו תמיד, נימה אנטישמית. כך שהזיווג בין תומך הטליבאן לבין אמנסטי אינו היוצא מן הכלל.

הרי ההפגנות נגד ישראל ברחבי המערב כוללות תמיד שני אגפים - איסלאם רדיקלי ושמאל רדיקלי.

הם תומכים בהכאת נשים, הפמיניסטיות תומכות בהם

קורדון, כמו רבים מאלה שמארגנים מצעדי תמיכה והזדהות בארגוני הג'יהאד, כמו החמאס, יודעים בדיוק מהי האידיאולוגיה של אל-קעידה, החמאס, הטליבאן.

הם יודעים שמדובר בשנאת כופרים, באנטישמיות, בהכאת נשים, בשלילת זכויות יסוד, ובהחלת חוקי השריעה הנוקשים שכוללים כריתת איברים. אלה היו חוקי הטליבאן כששלט באפגניסטן. אלו החוקים שאימץ פרלמנט החמאס בעזה, והיישום התעכב רק בגלל עופרת יצוקה). הם יודעים שהג'יהאד ההגנתי משמש הצדקה לערעור המשטרים במצרים, בעיראק, במדינות המפרץ, בפקיסטן ובאפגניסטן.

למעשה, אין היום ג'יהאד התקפי, אלא הגנתי בלבד. התוצאה היא הרג המוני, בעיקר של מוסלמים. ולמרות זאת, אלה הגופים שאמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים מספקים להם הצדקות, קוראים להידברות איתם ומזדהים איתם.

קורדון חידד ויכוח שמתנהל בשנים האחרונות, כאשר הוא הבהיר שמבחינתו, האמריקנים אשמים בפיגועי התופת ובמה שקורה באפגניסטן, ולא אל-קעידה או הטליבאן, שרק נוקטים ב"ג'יהאד הגנתי". וזו ישראל שאשמה במה שקורה ברצועה, משום שהחמאס נוקט ב"ג'יהאד הגנתי". ובכלל, מכתבו של קורדון הוא מלאכת מחשבת של צדקנות מפולפלת, על כך שיש צורך בהידברות עם הטליבאן, בהתאם לדרישת איש אמנסטי והטליבאן גם יחד, מועזם בג, שעליו טורח מזכ"ל אמנסטי להגן.

ניצנים של התפכחות

כך שצריך לברך על המהומה שעוררו דבריו של קורדון. משום שהדברים הללו גורמים להתפכחות. אם רוברט ברנסטיין, שהקים את הארגון הגדול בעולם לשמירה על זכויות אדם (HRW) פרסם מאמר נגד הארגון שהקים, ואם סלמן רושדי פרסם מאמר נגד אמנסטי, הארגון שסייע לו כאשר הוצאה פתווה הקוראת לרציחתו - אז יש סימנים לאיזו התפכחות.

רבים מארגוני זכויות האדם...רגל חשובה שלהם שקועה מדי ברטוריקה אנטי-אמריקנית ואנטי-ישראלית, שלפעמים הופכת גם לפרו-ג'יהאדית...

...כך ארגוני זכויות אדם מוכרים את נשמתם לגופים שמהות קיומם הוא דיכוי זכויות אדם בכלל, ונשים בפרט.

וכן, אין צורך להזכיר שבישראל הדברים אינם שונים...גם כאן יש את אותו חיבור, בדיוק אותו חיבור, עם גופים שמזדהים יותר עם החמאס מאשר עם ישראל.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1075

תגוביות:

1.הקרן הזאת שתומכת באירגון מתחזה, התומך בטרור, קרי רצח חפים מפשע, ממומן ממקורות אירופאים, ששואבים בעצמם את הכסף מהפטרו דולרים של מדינות האיסלם הקיצוני...נכון, בשביל כסף שווה אפילו לתקוע סכין בגב בני עמך...

2.זה לא הצד האפל. זה הצד האמיתי והרגיל של אמנסטי.

3.ג'יהאד הגנתי. שלא לדבר על שיכתוב ההיסטוריה באמצעות הנרטיב.

4.הצד האפל של ארגון Amnesty . בואו נפסיק להתווכח בינינו לבין עצמנו ונצעק את האמת שלנו בפרצופו של העולם הצבוע בכל השפות שאנחנו יודעים: אנחנו לא כובשים. יושבים כאן בזכות אבות. כבשנו את השטחים בעקבות מלחמת מגן. הערבים לא מוכנים להכיר במדינה יהודית עצמאית, לא משנה מה יהיו גבולותיה. אף ערבי לא רצה מדינה פלסטינית בזמן שהרצועה הייתה שייכת למצרים, והגדה לירדן.עזבנו את הרצועה חד צדדית ומאז הם נלחמים בנו ללא הפסקה. 70% אחוז מאוכלוסיית ירדן {שיותר גדולה מישראל} הם פלסטינים. אחרי 1948 ישראל שרק קמה ונלחמה על חייה קלטה כמיליון פליטים יהודים {כמספר הפלסטינים} מארצות ערב ושיקמה אותם. ארצות ערב שיושבות על מיליארדים של פטרו-דולרים לא נהגו כך.

5.קיראו מי בקרן ''לישראל חדשה'' קורא לנו נאצים חוץ מעדנה:

1. ארגוני הקרן היו מעורבים בפנייה לאו''ם על מנת למנוע מישראל להלחם בעזה.

2. ארגוני הקרן היו מעורבים בדרישה לעצור קצינים ומנהיגים בחו''ל (ביניהם אהוד ברק).

3. ארגוני הקרן תיחזקו אתר אינטרנט בו האשימו את צה''ל בפשעי מלחמה.

4. הקרן מימנה את הקמת הטלוויזיה החברתית שהחבר נוימן מפרסם כאן בפורום, ושבה נשמעו השוואות בין חיילי צה''ל לנאצים, איום על חיילים שיישפטו בבתי דין בינלאומיים, הסתה נגד צה''ל.
5.הקרן מימנה את ארגון גישה שהיה שותף לקריאה לחרם בינלאומי על ישראל.

6.הקרנה של ג'נין ג'נין, הסרט בו שיקר בכרי כשטען שבוצע טבח במחנה פליטים ג'נין.

7.תמיכה בסרבני שרות בצה"ל.

8.הפניית קריאות לארצות הברית כדי שאמצעי התקשורת שלה יציגו את המתרחש בעזה כ''טבח''.

9.פנייה לראש הממשלה הבריטי בראון, על מנת שזה לא ימנע ממערכות האכיפה הבריטיות מלעצור בכירים ישראלים כמו אולמרט, לבני וברק.

10.הכפשת פעילות צה''ל במחסומים, על מנת ליצור דעת קהל עולמית נגדו.

11.פרסום עצומות הקוראות למנוע כניסת קצינים להרצות בבתי ספר.

12.קריאה להחרמת תעשיות בטחוניות הקשורות לפעילות צה''ל (כתוצאה מכך משכה נורבגיה את השקעותיה באלביט).

6.זה לא הצד האפל, זה הצד היחיד...

7. שכחת לציין שהמסמך של קורדון קיבל את חסות האו''ם.

8.עוד מעט נשמע הצהרה של בוז'י הרצוג שאסור לבקר את אמנסטי, כי כל ביקורת היא מקרתיזם.

9.צריך לעקוב אחר מסלול הכסף...מנכ"ל אמנסטי הוא ישראלי. הכסף של הקרן לישראל חד''שה וג'י סטריט מפקח עליו...

10.לגרש את הנציגים של האירגונים האלה מישראל!

11.הנוסחא פשוטה: השמאל - פאשיסטי ואנטי-ציוני, הימין-ציוני ודמוקרטי. הזורע יאוש - קוצר טרור - לטפל בזורעי היאוש!!!

**

צילום מסך:

*********

לעיון נוסף האשכול:

אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י''ז בסיון תשע''ב    07:15   07.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי במכון השלום של פרס  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.06.12 בשעה 07:58 בברכה, ליה
 
פרס תומך ביצרני דו"ח גולדסטון כמו "בצל"ם", ובו זמנית השתלח בדו"ח של גולדסטון!

מי שנכנס לאתר של מכון השלום של שמעון פרס, רואה שהמכון בהנהגת פרס וג'ימי קרטר האנטישמי, הוא אכסניה חמה ופוריה, המקדמת ומתאמת בהתלהבות את פעילות אירגוני הקרן לישראל חדשה ואנשי השמאל.

אירגון "בצל"ם" לדוגמה - ממומן הקרן הסוכנת האמריקנית הזרה הבוחשת בישראל NIF, שסיפק דלק נגד ישראל לגולדסטון (אותו מוקיע כביכול פרס), פועל בחסות המכון שלו!

האם זו הסיבה שהכנסת נמנעה מלחוקק חוקים הנדרשים לחסימת המימון הזר, ולבדיקת מעשי אירגוני הקרן והשמאל בכלל? חשש מפרס?

פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי במכון השלום של שמעון פרס

מטרת הפרויקט

פורום ארגוני השלום הינו פלטפורמה משותפת לארגוני שלום ודיאלוג ישראלים ופלסטינים שנועדה לחזק את הקשרים והדיאלוג בין החברות האזרחיות, ליצר ערך מוסף ולהעצים את כל הארגונים החברים ברשת, כמו גם, לחזק את המאמצים המשותפים ולהגביר את כוח ההשפעה של ארגוני השלום בקרב החברה הישראלית והפלסטינית.

"פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי" הוא רשת דינאמית המספקת תשתית להידברות ושיתוף פעולה בין ארגוני שלום ישראלים ופלסטינים. הפורום כולל למעלה מ 120 ארגוני שלום ישראלים ופלסטינים, ופעילותו מתואמת במשותף ע"י מרכז פרס לשלום והארגון הפלסטיני, מרכז פנורמה.


נציגי פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי במפגש דו-צדדי ראשון, ירדן, יולי 2006

פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי הוקם בינואר 2006 על רקע מציאות של חוסר הידברות בין ההנהגה הפלסטינית לישראלית, ומתוך אמונה כי דווקא במצב זה גדלה חשיבותם של ארגוני החברה האזרחית ומכאן הצורך בהתאגדות. ארגוני הפורום, מציגים להנהגותיהם אלטרנטיבה של דיאלוג ועבודה משותפת, ותורמים כל העת בפעילות בונת שלום המניחה את היסודות לכל הסכם עתידי. חשוב לציין, כי הפורום אינו מהווה קואליציה פוליטית אלא רשת ארגונים, או, קהילה, שערכה עולה על סך חלקיה.

ארגוני הפורום פועלים יחד על בסיס ההבנה כי עתיד שני העמים תלוי זה בזה, ולכן יש לעבוד יחד כדי לשמור את ערוצי התקשורת פתוחים ולהקים ערוצים חדשים. פעילותם המשותפת מבוססת על החזון לסיום הקונפליקט באמצעים של הסכמה הדדית אשר תבטיח את החירות, הביטחון והכבוד של שני העמים.

הפורום זכה בשנתיים הראשונות של פעילותו בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי, ממשלת מחוז טוסקנה (איטליה) והארגון השוודי הבינלאומי Olof Palme. הפורום פועל בשתי פלטפורמות עבודה מקבילות – פנימית (פורום ישראלי ופורום פלסטיני) ומשותפת (הפורום הישראלי-פלסטיני). מבנה זה מותאם לשני ערוצי הפעולה הנדרשים על מנת לקדם שלום ודיאלוג בין העם הישראלי והפלסטיני; עבודה פנימית, המותאמת לשוני בין העמים וצרכיהם הספציפיים, ועבודה משותפת המיועדת להכיר האחד את השני ובתוך כך להגיע להסכמה הדדית. בשתי מסגרות העבודה הללו מתקיימות פגישות בהרכבים שונים על בסיס קבוע ויוצאים אל הפועל פרויקטים בעלי אופי מגוון.

ארגוני השלום החברים בפורום מהווים את רוב רובם של ארגוני השלום הישראלים והפלסטינים, והם פועלים בשדות וזירות שונים, על מנת לקדם שלום בין העם הישראלי לפלסטיני. בין הארגונים, מכוני מחקר, ארגוני לובי, דיאלוג, סיוע משפטי, זכויות אדם, מפגשים בין-דתיים, יוזמות חינוכיות, ארגוני תקשורת ועוד (ראו רשימת ארגונים בהמשך).

הפורום מתמקד בשלושה מרכיבים עיקריים: חיזוק הקשרים הבין-ארגוניים (רישות), העצמה ובניית ידע ויכולות מקצועיים, והשפעה באמצעות שימוש נבון ויעיל באמצעי התקשורת.

נציגי ארגוני שלום ישראלים במפגש חד-צדדי, תל אביב, ספטמבר 2006

הפורום החל את פעילותו בתחילת 2006, בתמיכתו הנדיבה של האיחוד האירופי, על בסיס תשתית קיימת של קשרים בין-ארגוניים שנוצרה בין ארגוני שלום ישראלים ופלסטינים באמצעות מפגשי אד-הוק שונים שהתקיימו בעבר. עד כה, התקיימו מספר פעילויות, וביניהן מפגשים חד-צדדיים, כנסים ביליטראליים וקבוצות עבודה.

לחץ/י כאן לכניסה לאתר האינטרנט של "פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי".

להלן שמות האירגונים בפורום אצל פרס במרכז השלום-כולל אלה שלמדנו להכיר אחרי דו"ח גולדסטון

Al- Quds Association for Dialogue and Democracy

Al- Quds Dialogue Center

Al Tareeq- The Palestinian Institution for Development and Democracy .

All for Peace Radio

All Nations Caf'e

Arabian Culture & Information Center

AREEN- The future Vision Society for Capacity Development

Art For Peace (AFP)

Bat Shalom

Bringing Peace Together

Budo for Peace

CARE

Combatants for Peace

crossroads- Collaborative Routes in the Middle East

Economic Cooperation Foundation-ECF

Emek Shaveh

Friends of the Earth Middle East- FOEME

Geneva Initiative- (Peace Education)

GISHA-Legal Center for Freedom of Movement

Givat Haviva

Hewar Center for Peace & Development

Hope Flowers School

Humans Without Borders

Interfaith Encounter Association

International Alliance for Arab-Israel Peace (Pal-Isr) / "copenhagen group"

International Peace & Cooperation Center (IPCC)

Ir-Amim

Israel/Palestine Center for Research and Information (IPCRI)

Israel-Syria Peace Society

Jerusalem Center for Women

Jerusalem Institute for Israel Studies

Jerusalem Peace Makers

Just Vision

Keshev- The Center for the Protection of Democracy in Israel

Kufia

Lev Ha'Ir Community Administration

Machsom Watch

Macro Center for Political Economics

Mechuyavut -- Commitment to Peace and Social Justice

mepeace.org

Middle East Program, JDC Israel

Middleway- Compassionate Engagement in Society

Mifgash (Encounter) for Conflict Transformation

Negev Institute for Strategies of Peace and Development (NISPED)

Neve Shalom - Wahat al Salam Village

Olive Tree Movement

On the Left Side

OneVoice

Ossim Shalom Social Workers for Peace and Social Welfare

Our Heritage

Palestine-Israel Journal

Palestinian Agency for Food & Agriculture (PAFA)

Palestinian Association for Education and Development (PAED)

Palestinian Center for Alternative Solutions

Palestinian Center for Dialogue

Palestinian Center for Media & Development

Palestinian Family Forum for Equality

Palestinian General Federation of Trade Unions (PGFTU)

Palestinian Jurist's Forum

Palestinian Peace Coalition

Palestinian Youth Union for Cooperation of Peace

Panorama- Center for Dissemination of Democracy & Community Development

Parents Circle-Families Forum

Partners for peace

Peace and Democracy Forum

Peace Now

Peace Research Institute in the Middle East (PRIME)

Peace Sails

Qaffin Sports and Culture Club

Rabbis for Human Rights

Sabbareen Institution

Sadka- Reut friendship village

Save a Child's Heart

Seeds For Peace

Shatil

Shira'- Laborer ’s Association for Studies & Development

Shorouq- Women's Society

Sulha Peace Project

Tantoura Center

Tawasul

The Arava Institute for Environmental Studies (AIES)

The Arik Institute For Reconciliation, Tolerance and Peace

The Association for the Commemoration

The Center for Democracy and Community Development

The Center for Educational Technology (CET)

The Center for Emerging Futures

The Citizens’ Accord Forum Between Jews & Arabs in Israel

The Council for Peace Initiatives

The Future Vision Society for Development the abilities-AREEN

The Inter-Religious Coordinating Council in Israel

The Israeli-Palestinian Science Organization - IPSO

The Jerusalem Intercultural Center

The Palestinian House for Professional Solutions (HPS)

The Palestinian Peace Society

The Peres Center for Peace

The Van Leer Jerusalem Institute

Trust - Emun

Ulpan Akiva

Wa'ad

Wi'am

Wifaq- The Center for Conflict Resolution and Reconciliation (CCRR)

Windows for Peace Channels of Communications

Women Legal Activists for Human Rights

Yesh Din

Young Israeli Forum for Cooperation

Zman Midbar- Peace Time

http://www.peres-center.org/SectionProjectheb.asp?cc=02110201

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=149387

לעיון נוסף האשכולות:

שמעון פרס כמשל - למהרסייך ומחריבייך שממעייך ייצאו

שמעון פרס מעורר תחושה לא נעימה!

פעילותו מעוררת אי נוחות!

המסיכה שהוא מציג לציבור מסתירה דברים מעוררי פחד!

מה עושה האיש הזה במרכז השלום שלו בצוותא עם ג'ימי קרטר?

http://rotter.net/forum/gil/20622.shtml

*****

אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל

איך זה שלא מתקיים שום דיון ציבורי על זרימת הכספים האדירה הנשפכת על מערך אירגונים הפועל לחיסול המדינה היהודית?

איך זה שהכנסת לא מעלה דיון כולל על ממדי התופעה ועל נזקיה הבלתי הפיכים לעם ולמדינה ולדור הבא ולעתיד כולו?

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

**********

מרכז פרס לשלום משתף פעולה עם מחרימי ישראל ותומכי משט המרמרה / לורקר

ארגוני שלום ישראלים: "מכירים במדינה פלסטינית"

הנהגת פורום ארגוני השלום הישראלים הכריזה היום (שלישי) על הכרה במדינה פלסטינית עצמאית, על בסיס גבולות 67' לצד מדינת ישראל וירושלים כבירת שתי המדינות וקראו לממשלת ישראל לאמץ גישה זו. נציגי הארגונים הישראלים, שהתכנסו היום ביריחו עם נציגי ארגוני השלום הפלסטינים, הדגישו את הצורך הדחוף בהצלת פתרון שתי המדינות וחידוש מידי של המשא ומתן עד השלמתו. נציגי הארגונים אמרו היום בכנס כי הדלפת המסמכים לתקשורת הוכיחה כי קיים פרטנר פלסטיני להסכם שלום כולל ועל ממשלת ישראל להוכיח שהיא פרטנר גם כן.

http://news.walla.co.il/?w=/22/1784784

http://rotter.net/forum/gil/21359.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י''ז בסיון תשע''ב    08:02   07.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. מרכז פרס לשלום משת''פ עם מחרימי ישראל ותומכי משט המרמרה  
בתגובה להודעה מספר 40
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.06.12 בשעה 08:30 בברכה, ליה
 
מאת לורקר


היום התכנס פורום משותף של ארגוני "שלום" (שטנה) ישראליים ופלשתינים ביריחו.

מה שלא טורחים לספר לנו - שאת הפורום הזה הקים "מרכז פרס לשלום",
ביוזמת רון פונדק
, שהנו גם יו"ר הפורום המשותף.

מרכז פנורמה, שהנו השותף של רון פונדק ליוזמה זו, הנו ארגון חבר ברשת עמותות
המחבלים שמכונה ארגונים פלשתינים לא-ממשלתיים - PNGO Network

מי שישווה בין רשימת ארגוני הפלשתינים שמופיעה באתר מרכז
פרס לבין רשימת הארגונים שמופיעה באתר רשת העמותות הפלשתיניות,
ימצא שישנה חפיפה ניכרת בין הרשימות.

והנה דוגמית קטנה ביותר למה שחושבות ומה עושות אותן
עמותות אחיות, של רון פונדק ומרכז שמעון פרס ל"שלום".

עידוד וקידום חרם נורבגי על ישראל.

תמיכה בלתי מתפשרת במשט הפיגוע החבלני "מרמרה".

http://rotter.net/forum/gil/21359.shtml

תגוביות:

1.קן צרעות חבלני הוקם במרכז פרס בחסותו. מרכז שמשתף פעולה עם ארגוני מחבלים בכסות של ארגוני "שלום".

2.שתי''ל, זרוע הביצוע של הקרן לישראל חדשה - שותפה בפורום

של ארגוני השטנה הישראליים ועמותות המחבלים הפלשתינים.

הקרן החדשה לישראל - NIF מוציאה לפועל את מטרתה - חיסול
אופייה היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה,
באמצעות כ-100 מקבלי שכר שעובדים בשתי"ל.

זאת בנוסף לתמיכה הכספית הישירה בארגוני חבלה כגון "יש דין"
"קואליציית נשים לשלום", "מחסום ווטש" ודומיהם.

3.תמונה קבוצתית משותפת עם ג'ימי קרטר

האם מישהו מזהה חלק מהמחבלים וסייעניהם, בנוסף
לקרטר ורון פונדק?


הזכויות שמורות לאתר פורום ארגוני ה"שלום". צולם ב- 2008.

4.
بكاء الكوماندوز اليهود في أسطول الحرية فضيحة



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

.
.
מצ"ב תרגום לעברית:

הכותרת: הבכי של הקומנדוז

* בהתחלה זה מתחיל בקוראן.

* אחר כך זה ממשיך כמו שירה שאומרת:
אנחנו נלחם בהם ונרתיע אותם, כדי שאויבים של אלוהים ידעו שאנחנו צודקים
ונחזיר את הצדק שנגזל ובכל הכוח אנחנו נחזיר אותם איפה שהיו בנשק הצדק נשחרר את האדמה הכבושה ונטהר את ירושלים אחרי שנכנעה.

* אנחנו נמחוק את הבושה בידיים שלנו.

* בהמשך מסבירים איך שחיילי צה"ל הרגו שניים שהיו על פני האונייה כדי שיוכלו לרדת מהאוויר לאונייה כשירדו הופתעו בחיילים טורקים שהיו על גג האונייה לקחו לשבי שלושה חיילים יהודים.

* השלושה האלה שהיו חמושים התחילו לבכות בכי מר.

* אנחנו היינו לא חמושים בעוד הם חמושים.

* איך זה שאנחנו הלא חמושים צוחקים בעוד החיליים שיש להם נשק בוכים מפחד,
הם פחדנים.

* הבנות שלנו היו צוחקות למראה הזה למרות שחלק מהחיילים כוונו נשק לעברם.

עד כן
.
.
תזכורת:

מרכז פרס לשלום משת''פ עם מחרימי ישראל ותומכי משט המרמרה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=21359&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

רה"מ נתניהו: ''ישראל לא תתנצל בפני טורקיה על אירועי המשט''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=21156&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

ח''כ אנסטסיה מיכאלי=''אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא''-תמונהסןףף
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19477&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4
youtube חדש: חנין זועבי לצד חמושים במרמרה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19813&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4
וידיאו חדש : זועבי הצהירה ''אין נשק פה.. לא נתנגד בכח''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19485&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4
ה'אצולה' השמאלנית יוצאת להגנת הערביה חנין זועבי - תמונה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19666&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4
האם חנין זועבי החביאה את כרטיסי הזכרון במבושיה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19150&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

אהרון רול: דמוקרטיה כקרדום חפירה - פרשת ח''כ זועבי (*)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19481&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

האופוזיציה (חיים רמון) החלה לחגוג נגד ישראל על רקע הרוגי המשט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19117&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

עמי איילון על מרמרה:''כשלון צבאי , בגלל שנהרגו אזרחים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19503&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

סרטון אנימציה - תחקיר המשט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19530&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

חשיפה: מארגני המשט לעזה - ידידים קרובים של אובמה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19401&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

בלעדי ראשוני לרוטר-רוצחי המרמרה מכוונים סכינים אל חיילי..
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19152&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4

כמה כסף שילמה נעמי חזן, להגנת ראאד סלאח ומחבלי מרמרה?!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19128&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F8%EE%F8%E4
.
.
תזכורת לתזכורת:
.
.
דע את האוייב: ''פורום רובינגר'' (*)
http://rotter.net/forum/gil/21581.shtml

(*) להיות מודע = לשרוד (*)

חוד החנית


אהרון רול: מחקרי 'אנרכיסטים עליך ישראל' מיום 6 מרץ 2010
http://rotter.net/forum/gil/18606.shtml
תחקיר: ''הכירו את מנהיג האנרכיסטים רוני ערמון''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=17846&forum=gil&omm=0


ריכוז אשכולות בנושא הקרן לישראל חדשה (NIF)
http://rotter.net/forum/gil/18350.shtml



*********

בן-ציון נתניהו בראיון ב-1998: "אין דבר כזה עם פלסטיני"

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1694581



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י''ז בסיון תשע''ב    09:04   07.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. מדוע התגייסה תוכנית ''המקור'' להגנת המשטרה והפרקליטות?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.06.12 בשעה 09:35 בברכה, ליה
 
התוכנית הראשונה שהציגה תוכנית המקור של ערוץ 10 בנושא החקירה של רומן זאדורוב במשפט הרצח של תאיר ראדה, הבהירה שזו אינה תוכנית תחקירים, אלא תוכנית להגנה על מערכת משפט לא תקינה.

תוכנית "המקור" ורוזנטל התגייסו כנראה להגנת המשטרה והפרקליטות ויהי מה, על מנת לחסום את הצעקה הציבורית הדורשת ניקוי אורוות ועכשיו בכל מערכת המשפט. לתחקיר כה שטחי ועלוב לא יכול להיות הסבר אחר.

המשטרה עובדת בשיתוף פעולה עם קרן יוזמות אברהם, אירגון הקשור לקרן החדשה, והפרקליטות מוצפת בבוגרי "תוכנית המשפטנים" של הקרן החדשה, שהתברגו בה בהמוניהם.

במקרה של התחקיר של רוזנטל, על הדרך בה ניהלה המשטרה את החקירה, והפרקליטות את התביעה, ניכר היה מיד ש"המקור" היא בסך הכל תוכנית כסתו"ח של המשטרה, ובעיקר של הפרקליטות ומערכת המשפט הרדודה והשבלונית של מדינת ישראל.

אחרי צפייה ב"תחקיר" הראשון, הבנתי ש"המקור" היא בעצם עוד כלי נשק בארסנל הכלים של השמאל, ושמטרת יצרניה לשמש קו הגנה על צמתי השלטון הנתונות בצבת השמאל גם אחרי 35 שנות שלטון הימין.

משפטו של רומן זאדורוב הוא כה שערורייתי בעיני מי שמכיר את החומר, שהוא יכול למוטט את מערכת המשפט כולה מבחינה ציבורית.

המטרה של יוצרי התחקיר הזה כביכול, היתה בראש ובראשונה לגונן על מערכת המשפט שאינה נהנית מאמון הציבור בלאו הכי, ולסתום את הגולל על הדרישה הציבורית הגוברת לבדיקת כל ההליך של חקירת המשטרה, השיחזור והמשפט.

יוצרי תוכנית המקור הם אנשי שמאל, ומערכת המשפט היא מרכז הפעילות הפוליטית של השמאל בישראל שאיבד את כוחו בכנסת והעתיק את פעילותו הפוליטית לבג"צ ולמערכת המשפט כפי שמבהיר פרופ' מאוטנר.

מיטוטה של המערכת המשפטית במתכונתה הנוכחית תהווה חיסול יכולת המשך שלטון השמאל בישראל דרך מוקדי כוח עוקפי דמוקרטיה.

לכן קיבלנו את התחקיר הזה.

מיד בסמוך לתוכנית הזו התגלה בתחקיר של לורקר, שרביב דרוקר פעיל בעמותה, ופעילותו ממומנת על ידי הקרן החדשה:

להלן:

העמותה של רביב דרוקר ממומנת ב- 95% ע''י NIF והאיחוד האירופי / לורקר

מאז הקמתה, בשנת 2004, תוקצבה העמותה בעיקר ע"י ארגון השמאל הזר שפועל בישראל – הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל).

שנת 2004 – 18,000 דולר
שנת 2005 – 30,000 דולר
שנת 2006 – 90,000 דולר (בשיתוף קרן גולדמן, בתיווך NIF)
שנת 2007 – 100,000 דולר
שנת 2008 – 110,000 דולר

הסכומים שהוצאו בפועל מתוך הקצבות אלה השתנו משנה לשנה.

בשנת 2009 חלה עליה דרמטית של למעלה מ-300% בסכום אותו ניצלה התנועה מתוך המימון של הקרן לישראל חדשה. 708,777 ₪ (כ-200 אלף דולר) לעומת 221,234 בשנת 2008.

כפי שניתן לראות מהדו"ח לרשם העמותות, 2 ארגונים זרים (אחת מהם יישות מדינית זרה):

הקרן לישראל חדשה והאיחוד האירופי, מממנים למעלה מ-95% מהוצאותיה של העמותה.

פרויקט הדגל של התנועה החל מ-2008 , מכונה "מידע לשינוי חברתי". (שינוי חברתי הנו שם קוד, כמו שיח זכויות, חברה אזרחית וכו' לפעילות שמאל קיצונית ולעיתים אנרכיסטית, כנגד מדינות וממשלים פטריוטים = שמרנים במערב).

במסגרת הפרויקט מקדמת התנועה את פעילותם של ארגוני שמאל קיצוני, שמפעילים האיחוד האירופי והקרן החדשה לישראל במדינת היהודים.

בין הארגונים: רופאים לזכויות אדם, אינדימאג', יש דין, הועד הציבורי כנגד עינויים, מוקד סיוע לעובדים זרים ואחרים...

אחת העתירות שהגישה התנועה, היתה בשיתוף עם "מוקד סיוע לעובדים זרים" (ארגון של הקרן החדשה לישראל שמטרתו שידול, קליטה וסיוע למסתננים מוסלמים ומהגרים זרים בישראל).

בעתירה התבקשה המשטרה לחשוף את שמות המודיעים שמסייעים לה באיתור השוהים הבלתי חוקיים בארץ.

במאמר באנגלית, בעיתון "הארץ", שנכתב ע"י עיתונאית "הארץ" ופעילת השמאל הקיצוני, עמירה הס, בנושא: "השב"כ מענה אסירים ומונע מהם גישה לעו"ד", דווח על שיתוף פעולה בין התנועה לחופש מידע, לארגון השמאל הרדיקלי "יש דין" (ממשפחת הקרן לישראל חדשה) בהגשת עתירה לבג"ץ בנושא.

2 העתירות הנ"ל נדחו על ידי בתי המשפט, מה שמעיד גם על המניע הלא טהור שעמד מאחוריהן.

לא מפתיע אם כן לגלות, שאחד המוזמנים לכנס שערכה התנועה בנושא "מידע לשינוי חברתי", היה ישי מנוחין, מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (עוד עמותת שמאל קיצוני שמתוקצבת ע"י ארגון השמאל הזר – הקרן לישראל חדשה). גם לארגון זה סייעה תנועתו של רביב דרוקר.

ישי מנוחין היה שנים רבות דובר תנועת "יש גבול", וישב בכלא על סירוב לשרת במילואים.

קואליציית הארגונים לחופש מידע (שקדמה לתנועה שהקים דרוקר)ושבראשה עמד ישי מנוחין, היא עוד אחת מהגופים שהקימה הקרן לישראל חדשה, במסווה של עיסוק בדמוקרטיה וחופש, במטרה לקדם את פעילות "מדינת כל אזרחיה" ולהצר את צעדי הצבא והשלטון במלחמתו בארגוני הטרור הפלשתיני ובמסתננים.

מה שנתפס בתחילתו, כמאבק למען מידע לאזרחי ישראל, מתברר החל מ-2008, עם חשיפת המטרה האמיתית והגדלת התקציבים - כמאבק של האירופים והסוכנים הזרים של NIF, לאפשר חופש פעולה ומידע לארגוני השטנה של השמאל בשירות ארגוני הטרור הפלשתיני.

התנועה לחופש המידע של רביב דרוקר הפכה לסוכנת ומוציאה לפועל של ארגון השמאל הזר שמכונה "הקרן החדשה לישראל" ושל היישות המדינית הזרה - האיחוד האירופי, תמורת תקציבים נאים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=145152

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0

*


*

הצצה לתחקיר "המקור": האם רומן זדורוב חף מפשע כמו שחושבים?

הרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לא הצליחה לשכנע כמה עדים מטעם הסנגוריה להניח את הפרשה בצד • הסרט מעלה טענות כלפי המשטרה ובית המשפט, מפקפק בזהות הרוצח ומעמיד במבחן את התקשורת • בדרך לבג"ץ עצרנו לצפות בו ובמשדר המיוחד שעטף אותו במטרה לעשות סדר

1. הפרקליט. הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?", ששודר במסגרת "מבט שני" בערוץ הראשון, מפקפק בהרשעתו של רומן זדורוב ברצח, הרשעה שנקבעה פה אחד בידי שלושה שופטים. הסרט נוגע בבעיות שצצו לכאורה בחקירה, בהודאה ובשחזור של זדורוב, וכן בראיות שזכו להתעלמות במהלך המשפט. אבל בואו נתחיל דווקא מהסוף. עו"ד רענן בר-און, שחבר ליוצרי הסרט, ד"ר חיים סדובסקי ודורון בלדינגר, ומעוניין להגיש ערעור לבג"ץ, מציין כי אפילו בתגובתם לסרט של שני הגופים, משטרת ישראל והפרקליטות, יש חוסר תיאום: "מרבית הטענות המופיעות בסרט... נדחו" (מתוך תגובת פרקליטות מחוז צפון), לעומת "כל הטענות המועלות... נדחו אחת לאחת" (מתוך תגובת משטרת ישראל). מלבד העובדה שדיוק חסר-משמעות זה מעיד כי עורכי-דין יכולים להיות ממש מעצבנים אם הם רוצים - שכן הוא עניין של סמנטיקה בלבד, ואינו קשור כלל לעבודת הקודש ששני הגופים עושים בשגרה או לעבודה הטובה או המרושלת שעשו במהלך החקירה, השחזור או המשפט - מדובר דווקא בסימן מעודד; שני הגופים, הפרקליטות ומשטרת ישראל, לא מתאמים גרסאות אלא מנסים לעשות את עבודתם, כל אחד בנפרד. הבעיה, כפי שמנסים היוצרים לגרום לצופים לחשוב, היא שהניסיון לעשות את העבודה, קרי למצות את הדין עם הרוצח, לא צלח במאת האחוזים מכיוון שכלל לא בטוח שהוא אכן הרוצח.

על פי הממצאים הדוקר הוא אדם שמאלי. זדורוב, לעומת זאת, ימני
צילום: מתוך הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?"

2. המגישה. העובדה שקרן נויבך, מגישת "מבט שני" בערוץ הראשון, העדיפה ללטף את יוצרי הסרט ולהתסיס את האווירה כלפי המשטרה והפרקליטות, אך לא שימשה כקונטרה לדברי יוצרי הסרט, עומד לחובתה. נויבך עודדה את ד"ר סדובסקי לטעון כי מדובר במסע הכפשה אישי נגד "סדובסקי וחבריו" ולהמשיך לייחצן את הספר שכתב אודות הפרשה. בהתחשב בזמן הקצר שהיה לה עם יוצרי הסרט ובהתחשב במקצוע שלה, עיתונאית, נויבך היתה חייבת להטיל ספק בממצאי הסרט, לפקפק באישיותם של היוצרים, לשלוף מתוך 456 עמודי הכרעת הדין את הקושיות הגדולות ביותר שעומדות נגד גרסתם, לשמש פה לשני הגופים, משטרת ישראל והפרקליטות, שבטעותם סירבו לשלוח נציג מטעמם לאולפן - ובכך ליצור הד חזק ואמין יותר לניסיון להוכיח כי רומן זדורוב לא אשם ברצח.

משמאל: זדורוב טוען שהגופה הונחה על הרצפה. באיור מימין: הגופה על האסלה
צילום: מתוך הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?"

3. המשטרה והפרקליטות. העובדה ששני הגופים לא שלחו נציג מטעמם לאולפן רציני כמו אולפן "מבט שני" בערוץ ממלכתי כמו הערוץ הראשון - יותר משמדובר בירייה ברגל - מהווה חוסר אחריות, חוסר אכפתיות וזלזול בוטה כלפי הציבור. ייתכן כי לא כל מי שצפה בסרט יחשוב שזדורוב לא רצח, אבל אין שום סיכוי שבעולם כי דעתו של אדם שצפה בסרט תתחזק לטובת התביעה, מה שעשוי ליצור סדק משמעותי באמינות המשטרה ובית המשפט בעיני הציבור. מכאן ועד לחוסר אמון טוטאלי בערכאות המשפט המרחק קטן יותר.



העובדה שמשטרת ישראל והפרקליטות לא שלחו נציג לאולפן 'מבט שני' מהווה חוסר אחריות, חוסר אכפתיות וזלזול בוטה כלפי הציבור. מכאן ועד לחוסר אמון טוטאלי בערכאות המשפט המרחק קטן יותר

4. המשפחה. הסרט של שרון גל, "רק תאיר יודעת", ששודר בערוץ 10, מביא את אותה אג'נדה שלפיה לא בטוח בכלל שזדורוב הוא הרוצח. אבל בניגוד לסרט של גל, שבו לא תמצאו ולו חצי ראיה משפטית, "מי רצח את תאיר ראדה?" מתעלם לחלוטין מהרגשות ומביא בקולו המונוטוני והמחוספס של סדובסקי - שמשתדל לקריין בסגנון הקריינים הבריטים בסרטי התעודה של בי.בי.סי - את העובדות. אין שם את הדמעות של אילנה ראדה, אמה של תאיר, אין שם ניסיון לפרוט על מיתרי הלב של הצופים, אלא אך ורק עובדות, מה שמשווה לסרט מראה מקצועי יותר, כזה שמסוגל לשכנע גם את האזרח שפוסע עיוור אחרי החלטות בית המשפט, כי יש פה עובדות שצריך לקחת ביתר רצינות.

תמונה A. משמאל: הג'ינס של תאיר. מימין: סימני טביעות הנעל כפי שהושלמו ע"י מומחה
צילום: מתוך הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?"

5. הסרט: חלק א' - החקירה. החלק הראשון מביא צילומים מתוך חקירת זדורוב ומתוך חקירת שני החשודים שנעצרו לפניו. מטרת יוצרי הסרט היא להראות לצופים כי החקירה התנהלה בצורה שאינה כשרה עד הסוף. הם מראים איך זדורוב נשבר ופורץ בבכי, איך הוא לא מבין חלקים מהשיחה בגלל הבדלי השפה, איך הוא מובל לכאורה על ידי החוקר להודאה, איך הוא נופל כפרי בשל בידי החוקרים, שטוענים באוזניו דברי שקר כמו "יצאת דובר שקר בפוליגרף" בעוד שזדורוב נתגלה כדובר אמת ו"מצאנו דם על הבגדים שלך" בזמן שלא נמצא כלל דם בין חפציו של זדורוב או על בגדיו. מן הסתם, היוצרים לא התייחסו לפרטים שבהם לא היתה להגנה תשובה ברורה, לשקרים הקטנים ולשינויי הגרסאות של זדורוב כפי שהם מופיעים בין 456 עמודי הכרעת הדין. נויבך והכתבת מיכל קפרא, שעקבה אחרי היוצרים, כשלו בתפקידן העיתונאי כאשר לא שאלו שאלות אלמנטריות, כמו "האם שיטות החקירה הללו אינן סבירות?", "האם אינן דומות לשיטות החקירה המתנהלות כדרך קבע?", "האם תמיד החוקר אומר א' כאשר האמת היא ב'?", וכמובן להקשות "מה אמרו כבוד השופטים על טענות אלה?".

מונה B. מימין: הסלולרי של תאיר. משמאל: הבליטה בכפתור הניווט של המכשיר בלבלה את המומחה?
צילום: מתוך הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?"

6. הסרט: חלק ב' - השחזור. זהו החלק השני והמשמעותי יותר של הסרט, אשר מציג ראיות פגומות, לכאורה כמובן, כמו עקבות הנעליים של זדורוב שנמצאו על מכנסיה של תאיר. לטענת היוצרים אי אפשר לקבוע שהעקבות שלו, מכיוון שעל פי בדיקתם, המומחה מטעם התביעה לא דייק בהשלמת טביעת הנעל (תמונה A) והתעלם מכך שייתכן כי החלק העגול שייך לסלולרי של תאיר ולא לסוליית הנעל של זדורוב (תמונה B). בנוסף, סימן ניגוב הסכין (היפני אליבא דתביעה) אינו תואם את הסכין (המשונן, לגרסתם) ששימש לרצח. החלק הזה, שבו נעזרו היוצרים גם במומחה לזיהוי פלילי אלכס פלג, מוכיח כי הם מבינים דבר או שניים גם באופן שבו אמור להתנהל שחזור. שם, על פי המומחה לווידאו והמומחה לזיהוי הפלילי, עולות טענות שמקפיאות את התמונה פריים אחרי פריים כדי להמחיש את העובדה שהשחזור מבוים, שיש חוסר סטריליזציה בזירת הפשע במהלך השחזור (הדלת לחדר השירותים ה"נכון" סומנה באופן ברור), פרטים מוכמנים (כאלה שזדורוב למד מהחוקרים ולא ידע בעצמו), טריקים של האחראים על השחזור (רמזים דקים, סימנים בינם לבין עצמם והשהיית פתיחת האזיקים כדי לאפשר לזדורוב ללמוד את השטח) ועוד. הטענה שלפיה מסיבת העיתונאים יצאה לדרך עוד לפני שהשחזור הסתיים הועלתה כבר בסרט של שרון גל ובעיקר מעידה על הלחץ הציבורי שאיתו התמודדה משטרת ישראל כשבועיים אחרי רצח תאיר, בתקופה מבישה מבחינתה, מיד אחרי שהאנס בני סלע הצליח להימלט מהכלא - והיה צורך עז בצמרת המשטרה ובקרב העם במלפפון שיספק את הרעב.



העובדה שעיתונאית ותיקה ומנוסה כמו קפרא, אשר ליוותה את המשפט במשך ארבע שנים, טוענת שהיא כבר לא בטוחה בהחלטת בית המשפט, הופכת את המשדר המיוחד של 'מבט שני' שעטף את הסרט, למלחמת צדק פרטית שלה, של אנשי התוכנית ושל הערוץ הראשון. האג'נדה הזו מציבה כאן כלי תקשורת במקום אמיץ ומעניין מאוד מול בית המשפט

7. האג'נדה. העובדה שעיתונאית ותיקה ומנוסה כמו קפרא, אשר ליוותה את המשפט במשך ארבע שנים, טוענת שהיא כבר לא בטוחה בהחלטת בית המשפט, הופכת את המשדר המיוחד של "מבט שני" שעטף את הסרט למלחמת צדק פרטית שלה, של אנשי התוכנית ושל הערוץ הראשון. קפרא עצמה אמנם לא דייקה בדברי השופטים - והיה עליה להביא מדבריהם מתוך הכרעת הדין כציטוט ולא להסתפק בזיכרונה - אבל המסר היה ברור: אחרי הסרט התשובות כבר לא מספקות אותה. אגב, "העובדה שעקבות הנעליים האחרות לא אותרו, אין בה כדי להוות ספק כדי ראיה בבחינת 'ספק סביר' לזיכוי הנאשם" - זה הציטוט המדויק.

האג'נדה הזו של הערוץ הראשון - "מבט שני" - ומיכל קפרא מציבה כאן כלי תקשורת במקום אמיץ ומעניין מאוד מול בית המשפט, שהתבטא בחריפות כלפי התנהלות התקשורת בתקופת משפט זדורוב לפני ששלושת השופטים הרשיעו אותו פה אחד. כאמור, לא מדובר בתחקיר עומק אלא בסרט ממוקד-מטרה שהופק על ידי עדי ההגנה ונבחר באופן הדדי להיות משודר בערוץ הראשון - ולכן המשמעות שלו מרתקת אפילו יותר.

לא ידע על המכות. זדורוב משחזר
צילום: מתוך הסרט "מי רצח את תאיר ראדה?"

8. האינטואיציה. הסיפור של רצח תאיר ראדה הוא לא סיפור רגיל. כבר בהתחלה היתה תחושה שמשהו פה מוזר. אולי זו מסיבת העיתונאים ההזויה שקיימה המשטרה, אולי טביעות הנעליים הקטנות, אולי השמועות אודות כת השטן, אולי העובדה שלאורך כל הדרך היה מי שהדליף פרטים לרעת התביעה. יש יותר מדי פרטים שנויים במחלוקת, כמו המכות שגילה הפתולוג רק אחרי החקירה ושזדורוב לא ידע לשחזר, מה שגורם לתהייה האם רק כשהחוקרים יודעים גם זדורוב יודע; כמו הדי.אן.איי שלא נמצא בזירה; כמו הדיבורים של תאיר ביום שבו נרצחה על הפחד מפני המוות (כפי שהעידו חברותיה); כמו תיאום הגרסאות בין הנערות בבית הספר שלה; ועוד לא מעט פרטים שמתווספים לסירחון שעולה מסופה של פרשה שזעזעה מדינה שלמה. העובדה שבתי המשפט לא ראו בכל אלה ספק סביר מעלה המון שאלות. הערוץ הראשון שאל בשבוע שעבר את השאלה הגדולה מכל: "מי רצח את תאיר ראדה?". בכל זאת זדורוב? אולי חבורת נערים שניצלה בחסות המדינה (שהרי איזו מדינה רוצה להיקלע לפרשת רציחות בבתי ספר, כפי שנשאל בסרט)? אולי מדובר באלמוני שלא נתפס? כך או כך, נתראה בבג"ץ.

http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=773487

מי רצח את תאיר ראדה? מבט שני ערוץ 1

http://www.youtube.com/watch?v=r53rfUJq2kM&feature=related

*********

פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל

פוליטיזציה של משפט

משפטיזציה של הפוליטיקה ופוליטיזציה של המשפט

פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM&feature=related

להלן התמלול המלא:

קבוצת מלכי הגבעה של השמאל, הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה, וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד, ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר - לבית המשפט העליון - והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה. בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה, והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים. בג"צ הפך למוסד פוליטי.

זה חלק מתהליך.

בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

זה ההסבר הראשון.

ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים, והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם, ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם. המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה, וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה, והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת, והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה, ומצד שני היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים, ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה, ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

בית המשפט העליון לא רק קרוב תרבותית לקבוצה הזאת, ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

יש לי את חופש הביטוי, וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי - לוגיקה של "איים מבוצרים".

כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית, ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול. הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו, ובראש ובראשונה הציונות הדתית, והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו , זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

****

יורם שפטל בהרצאה מרתקת - הדיקטטורה של בג"צ 1/4

http://www.youtube.com/watch?v=Chdt-MdUsVQ&feature=related

***

השמאל מנהל פוליטיקה מבג"צ והורס את מדינת היהודים. ביבי מונע סילוקם! מה עושים? להלן מאוטנר:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=312838




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש כ''ו בסיון תשע''ב    10:24   16.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. פרופ' דיסקין: יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.06.12 בשעה 11:20 בברכה, ליה
 
מערכת המשפט מנהלת מלחמה כוחנית נגד רשויות המדינה!

הבעיה היא שלטון בג"צ.

השופטים שם הם מאגר מהסוג של אנשי ג'יסטריט.

בג"צ הוא שלטון העל של ישראל.

אנשיו משת"פים עם כוחות חיצוניים המאיימים להשמיד את המדינה היהודית, לטובת מדינה לא יהודית.

השתלטות אהרון ברק ואנשיו על השלטון ממשיכה לכפות את ידי הנבחרים, וממשיכה לייצר את ההכנה המנטאלית בצבא.

מאז ההשתלטות העויינת של אהרון ברק על המדינה, לא קיימת עוד מדינה יהודית עצמאית, והיא כפופה לשלטון חיצוני זר ועויין, המתנהל באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, שהוא שלוחו, נבחרו וזרועו הארוכה של בג"צ בקרבי הממשלות הנבחרות.

לאחר הקמת ממשלתו של ביבי, הוא הוזמן אחר כבוד לראש הממשלה האמיתי בישראל - בייניש, והוזהר כנראה שלא יעז לפגוע בכוחו ובשלטונו של בג"צ, שמא יבולע לו. מאז הוא שיתק את השר נאמן, שלא עושה דבר בנוגע לפיצול תפקיד היועץ - הרועץ המשפטי, ועיקורו מכוחו המאלץ! איש לא בחר את הפקיד הזה לשלטון.

לא בייניש ולא ויינשטיין נבחרו לשלוט, אך הם שולטים, וביבי וכל היתר צועדים בסך לפי תיפוף תזמורת השופטים הנוכחיים, שמינו את עצמם לשלוט עלינו.

אם לא יעזו נבחרי הציבור לייצר מהפך ומהפיכה אמיתית, ולבטל כליל את שלטון בג"צ, ימשיך המצב להתגלגל, עד לחיסול המוחלט של המדינה היהודית ושלטונה הלגיטימי.

בכל העיתונים אנחנו קוראים על המהפיכה החוקתית שנערכה ללא רשות וסמכות על ידי אהרון ברק, באמצעות שני חוקי יסוד שקיבלו בכנסת רק 32 אצבעות מתוך 120, אך הועלו אחר כבוד ובעורמה לסטאטוס של חוקה, למרות שלישראל אין כלל חוקה. את מהות המעשה ניתן אולי להסביר על ידי הכינוי שהדביק פרופ' פוזנר לאהרון ברק - שודד ים משפטי. כך קרה ששודד הים וחבריו בחרו את עצמם וחוקקו בעצמם את החוקים באמצעותם שולטת מערכת המשפט על המדינה ללא שום בלמים כפי שמסביר פוזנר.

עד שהכנסת תתמודד עם הנושא לא יועיל דבר.

לא יועילו הקיטורים של הציבור הרחב והמתקומם, הקיטורים של בן דרור ימיני ושל ליבסקינד והקיטורים של יריב לוין ואלקין.

יש לעשות מהפיכת נגד אמיתית ובאמצעות חקיקה בכנסת!

כפי שאומר זאת פרופ' אבי דיסקין זה אפשרי עכשיו, ועל חברי הכנסת לשנס מותניים ולייצר את מהפיכת הנגד הזו.

***********

פרופ' דיסקין בראיון עם שאול כהן:

פרופ' דיסקין:יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה"חוקתית"!

(הערה: בביטוי "מהפיכה חוקתית" הכוונה היא למעשהו של אהרון ברק, אשר ביטל ללא סמכות וללא רשות מאיש, את המישטר הפרלמנטרי שנהג בישראל עד עלותו של ניצול השואה אהרון ברק "לשלטון".

ישראל הוקמה כ"דמוקרטיה פרלמנטרית", בה הפרלמנט, המייצג את הרוב, קובע באמצעות חקיקה את דרכה של המדינה.

אהרון ברק ביטל את "הדמוקרטיה הפרלמנטרית" בישראל, והפך אותה שלא כחוק ובעורמה ל"דמוקרטיה חוקתית" בה לא הפרלמנט קובע, כי אם מערכת המשפט קובעת באמצעות פסקי דין, מה מותר לכנסת ומה אסור לה לחוקק, ומה מותר לרשות המבצעת לעשות ומה אסור לה לעשות.

בדרך זו נוטרלו הרשויות הנבחרות לשלטון, על ידי שופטים.

הרשות המבצעת, שהיא הממשלה, אמורה לבצע את המדיניות שלשמה היא נבחרה על ידי הציבור החפץ במדיניות זו, אך השופטים לא מאפשרים לממשלה לבצע מדיניות עצמאית, אלא כופים עליה באמצעות הגבלות שמטיל שליחם בקרבי הממשלות - היועץ המשפטי לממשלה - לפעול בדרך שנראית לשופטים.

רוב מכריע של השופטים בישראל הינם תמיד אנשי שמאל עד שמאל קיצוני, ובדרך זו חוסם השמאל את הימין הפוליטי מלהוציא לפועל את מדיניותו ואת האידיאולוגיה שלו.

זוהי גניבת שלטון וביטול צורת מישטר ללא רשות או סמכות.

יש להקים בבוא העת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור כיצד איפשרה הכנסת למעשה שוד שלטון כזה להתבצע לאור יום. שוד השלטון נמשך עד היום באין מפריע. רצון העם המבוטא בבחירות לכנסת זו בדיחה חסרת משמעות. השופטים מתפוצצים מצחוק!

פרופ' אבי דיסקין קורא לכנסת לחוקק עכשיו את החוקים המתאימים, על מנת להחזיר את בג"צ לתפקידו היחידי והמקורי - שפיטה, ולבטל את כל הסמכויות שחטף לעצמו באמצעות האקטיביזם השיפוטי, שהרס את שלטון החוק בישראל, ומחסל את הדמוקרטיה, בה העם בוחר את שליטיו, ולא בית המשפט שולט על העם מבלי שנבחר כלל, באמצעות טריקים ותרגילים.

לדבריו השליט אהרון ברק שלטון טרור ופחד במערכת המשפט, הנמשך עד היום בידי ממשיכי דרכו שם, שמונע משופטים מכובדים ומוכרים לצאת ולהביע את התנגדותם המוחלטת לשיטה הנוהגת במערכת המשפט, למרות שבחשאי הם מביעים הסתייגות וסלידה מהנעשה במערכת המשפט בה הם משרתים.

כולם נכנעים לטרור הטוטליטרי ששולט בבית המשפט, ואיש לא מעז להתריס כנגד המתרחש, שכן ישלם במישרתו או בקידומו האישי.

כולם חייבים ליישר קו עם הקו השמאלני קיצוני אנטי יהודי, פרו ערבי, פרו זרים, פרו פולשים ומסתננים לא חוקיים, ואנטי המדינה היהודית.

בית המשפט עבר כל גבול, וחצה כל קו אדום כשהוא מרשה לעצמו להתערב בכל נושא ועניין, בהסתמכו על ההלכה המופרכת והמטורפת שקבע אהרון ברק "שודד הים" כהגדרתו של פרופ' פוזנר, שהכל שפיט, ובעזרתה משליט בית המשפט עצמו כשליט העל שיש לו זכות להתערב בכל דבר ועניין במדינה, שכן על פי הקביעה של "שודד הים המשפטי" כל דבר הוא או חוקי או לא חוקי.

המצב הגיע לידי כך שבית המשפט נטל לעצמו הרבה סמכויות שאינן שייכות לו, וניתן וחובה להפקיע מידיו סמכויות אלה באמצעות חקיקה מתאימה.

שרי משפטים (רמון, נאמן ופרידמן) ניסו לעצור את הסחף הזה, אך הנסיון נתקל בחומה בצורה, ובהתנגדות עויינת מקיר לקיר מצד בית המשפט ומצד התקשורת המגוייסת.

מלחמת העולם שניהלה מערכת המשפט נגד פרופ' פרידמן המחישה את המלחמה הכוחנית שמנהל בית המשפט מול רשויות המדינה.

פרופסור דיסקין מעיד שיש הרבה ביקורת נסתרת שאינה נאמרת בפרהסיה, ושגם שופטים מכובדים פנו אליו בחשאי, וזאת רק לאחר שאמר את הדברים הללו באופן פומבי.

הם העידו בפניו שמאז אהרון ברק, יש שלטון של טרור נגד השופטים, והם חשים פחד ואימה.

דבריו של פרידמן שאמר שמזל שלא דנו אותו כמו שעשו לנאמן ולרמון, מעידים כאלף עדים, שלמי שיוצא נגד האליטה האוליגרכית הזו, יש סיבה לפחד.

זהו מצב בלתי נסבל, שממחיש שרוממות הסובלנות היא רק בגרונה של האוליגרכיה, אך בפועל אין לאוליגרכיה הזו סובלנות כלפי דעות השונות משל חבריה, ורק זכויות של ערבים או זרים מסתננים לא חוקיים שחורים מעניינים את חבריה, ולא באמת סובלנות אמיתית.

לכן, לדברי דיסקין, מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון.

אבל בכל זאת הביקורת מחלחלת, ויש יותר ויותר דעות הדורשות שינוי.

הולכת ומתעצמת התחושה הציבורית ששופטי הבג"צ ומערכת המשפט מובילים להרס שלטון החוק.

המודעות ששלטון הבג"צ הוא בעצם שלטון של גוף לא נבחר, שחטף את השלטון משני הגופים הנבחרים, מקוממת את העם, והביקורת צוברת תנופה.

מתרבים המצביעים על העובדה שהליך הבחירה של שופטים בישראל, בו הם בוחרים את עצמם, אינו תקין, ואין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי. במדינות דמוקרטיות נבחרים השופטים על ידי הממשלות, ורק אחרי שימוע והצגת עמדותיהם בפני הפרלמנטים השונים.

לדברי פרופ' דיסקין יש עכשיו הזדמנות שלא היתה קיימת קודם, כל עוד מפלגת העבודה יכלה להטיל וטו על מהלך כזה, לייצר את חוקי הכנסת שיבטלו בעצם את "המהפיכה החוקתית" ההרסנית לשלטון החוק, ולשלטון של הרשות המבצעת בישראל.

לדעתו, חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד: חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל, ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור.

טענתו היא שיש עכשיו חלון הזדמנויות המאפשר לפעול ולייצר את מהפיכת הנגד, אך חברי הכנסת דואגים לכיסאם, ואינם ממלאים את חובתם, מטעמי נוחות וכיסאולוגיה, בשל חשש מפני התנפלות מערכת המשפט עליהם, באמצעות התקשורת העויינת והמגוייסת.

צריך לדבריו שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על קביעות בית המשפט, כאשר הוא מעז להתנהג כמחוקק על, על ידי כך שתאמר לבית המשפט: שמענו על פסילת החוק, ואנו מחוקקים אותו מחדש.

יש לכנסת כלים לכך, ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

יש לבטל את זכות העמידה שמאפשרת לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט, גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

כך יושם קץ להתערבות בג"צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

הגיעה העת לפעול להפרדת רשויות במדינה.

על הכנסת לשנס מותניה לחוקק את החקיקה הנדרשת להצלת המדינה היהודית!

לראיון המלא עם פרופ' דיסקין היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=141198

*******

עוד כותב פוזנר: ''ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.

גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.

מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.

בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה.

בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ''ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה''.

המשפטן האמריקאי טוען כי ברק ''פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה''

ומוסיף: ''ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו;

ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ''ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו...ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל...

רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.

זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו''.

ביהמ''ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו''.

בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.

יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.

http://www.shofar.tv/?id=9415

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#475

http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון כ''ז בסיון תשע''ב    15:21   17.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. אין צורך לשנות את שיטת המימשל אלא רק לערוך 3 תיקונים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.06.12 בשעה 15:30 בברכה, ליה
 
פרופ' דיסקין בראיון מאלף ומאיר עיניים עם העיתונאי שאול כהן על הצעת המכון הישראלי הפרטי לדמוקרטיה לשנות את שיטת המימשל בישראל.

לדברי פרופ' דיסקין כל שלוש הטענות שמועלות נגד שיטת המימשל הנוכחית כסיבה לרצון לשנותה אינן מדוייקות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, הינו מכון פרטי בהנהלת אריק כרמון ובמימון זר של ברנרד מרכוס האמריקני, והוא אינו מייצג איש מלבד את עצמו, למרות שהוא מנסה ליצור מצג שווא כאילו הוא גוף ממלכתי. הוא לא!

לדבריו ההצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה היא אוסף של רעיונות שווא לא ראויים שלא יעזרו במאום.

הרעיונות של המכון הישראלי לדמוקרטיה המוצגים לציבור מבוססים על הרבה אי הבנה לגבי העובדות.

כל שלוש הטענות שמועלות נגד שיטת המימשל הנוכחית כסיבה לרצות לשנותו אינן מדוייקות.

הטענה הראשונה שמתקיימות בישראל בחירות כל שנתיים היא טענה מופרכת. ממוצע הבחירות לכנסת מאז שנת 1949 עד שנת 2009, הוא 3.5 שנים ולא שנתיים. נכון שיש ממשלה חדשה כל שנתיים בממוצע, אך אין בין זה לבין יציבות ולא כלום. פעם בשל רצח, פעם בשל פרישה, פעם בשל רוטציה, וכיוצא באלה דברים פורמליים. לכן גם הטענה הזאת היא לא באמת טענה סבירה.

הטענה השניה היא שאין בחירות כל שנתיים, אלא ממשלה חדשה כל שנתיים, אך אין לכך כל קשר ליציבות. נכון שיש ממשלה חדשה בממוצע כל שנתיים, אך אין בין זה לבין יציבות ולא כלום. היו לכך סיבות פורמליות גרידא. פעמיים ראש ממשלה סיים את חייו בתקופת כהונתו. פעם בשל התקפת לב, ופעם בשל רצח וכיוצא באלה דברים פורמליים. גם הטענה הזאת היא לא באמת טענה באמת סבירה המצדיקה החלפת שיטת המימשל.

ביחס לטענה השלישית על הסחטנות של המפלגות הקטנות, די להסתכל בממשלה הנוכחית בה מתוך 74 חברי כנסת רק שליש הם ממפלגת השלטון, ובכל זאת מחצית התקציב בידי מפלגת השלטון, ולכן לא כצעקתה. נכון שלפעמים אנחנו נתקלים בתופעות מרגיזות ולכן עלתה ההצעה להעלות את אחוז החסימה.

זו תרופת שווא. כי ההיפך הוא הנכון. ברגע שנעלה את אחוז החסימה יפגעו האנשים שתומכים במפלגות הקטנות ועלול להתערער כל מאזן הכוחות בין שני הגושים. כשיש מפלגות קטנות זה מעלה את יכולת התמרון של המפלגות הגדולות. אך אם הקטנות תיתאחדנה, יווצר מצב שבו מפלגה גדולה תיאלץ לכלול בממשלתה מפלגה שהתאחדה ועקרונותיה לא מקובלים על המפלגה הגדולה שרוצה ליצור ממשלה.

ונקודה אחרונה שצריך להגיד שמתוך קרוב ל-40 מדינות של דמוקרטיות יציבות יש רק 5 או 6 מדינות שבהן יש ממשלה של מפלגה שיש לה רוב, והדבר הזה של הקמת קואליציה קיים ברוב המכריע של המדינות הדמוקרטיות. ישראל היא לא יוצאת דופן בעניין הזה. ולכן העלאת אחוז החסימה לא יגדיל את הייצוג של המפלגות הגדולות, כי אם יגדיל את הייצוג של המפלגות הבינוניות, וזה בהחלט לא יתרום לא לייצוגיות ולא לייצוב. זה לא עניין של אחד על חשבון השני אלא פגיעה בשני הדברים - גם בייצוגיות וגם ביציבות.

צריך באמת להדגיש את העניין שאין שיטת מימשל שאין לה חסרונות, וכמובן גם שיטת המימשל בישראל יש לה חסרונות.

אגב, שמעתי אומר דיסקין את נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר אומר, שאין מדינה שיש בה אחוז חסימה כל כך נמוך, שאין מדינה שיש בה כל כך הרבה סיעות בפרלמנט, וכמובן שאלה דברים לא נכונים מבחינה עובדתית.

אחוז החסימה בהולנד נניח, הוא 2 שליש אחוז בלבד, ומספר המפלגות בבלגיה גדול תמיד ממספר המפלגות בישראל. באף מדינה אין מספר כה גדול של שרים שמעתי את דליה איציק יושבת ראש הכנסת לשעבר אומרת. בדוק היא אמרה. אין אף מדינה שיש בה כל כך הרבה שרים. אבל אני לא זוכר בשנים האחרונות ממשלה אחת בצרפת שהיו בה פחות מ-30 שרים. אז נכון שלנהל מדינה עם 30 שרים זה דבר קצת מוזר וקשה, אבל בעצם ההכרעות כידוע לא מתקבלות בפורום המלא של הממשלה אלא בקבינט. כך היה גם בעבר, והמחיר של לשכות שרים נוספות, לעומת היציבות שהדבר הזה היקנה מבחינה שילטונית זה דבר ששווה את המחיר.

עכשיו מהם הדברים שבכל אופן כדאי לתקן:

דבר ראשון במשך הרבה שנים תמכתי בעניין של אי אמון קונסטרוקטיבי. זאת אומרת שאם רוצים להפיל את הממשלה אפשר יהיה להפיל את הממשלה רק אם יש רוב לממשלה חילופית. הדבר הזה נכנס לנוסח השלישי של חוק יסוד הממשלה שהתקבל בשנת 2001 אבל הוא לא נכנס בצורה מספיק חריפה, ואני חושב שצריך אולי לחזק את העניין הזה, וזה באמת ייצב את הממשלה. זה דבר שאני בהחלט תומך בו.

כלומר שאי אמון יוכל להיות מוגש רק אם יש רוב בו זמנית לממשלה חילופית. אגב,זו לא המצאה שלי, וגם לא של מי שניסח את החוק ב -2001 יותר מאוחר, אלא זה דבר שקיים לפחות בשתי מדינות, גרמניה וספרד, וכל אחד יכול לחשוב למה דווקא שתי המדינות האלה אימצו את העניין הזה. בשתי המדינות האלה כידוע התמוטטה בסופו של דבר הדמוקרטיה בגלל אי יציבות של הממשלה, ולכן אני חושב שזה דבר ראוי.

עכשיו דבר שני שאני חושב שיביא ליציבות וירפא את התופעה שקיימת בסוף תקופת הכהונה של הכנסת כשכל אחד חושב על הבחירות, וכמובן השותפים בקואליציה מתחילים לחשוב אם כדאי להם לרוץ בבחירות כחברים בממשלה או לא, ולכן לעיתים קרובות זה מביא להקדמת הבחירות. אמנם זה לא שנתיים כמו שנאמר, אבל בכל אופן זה מקצר ויש לנו מין תופעות אי יציבות שאופייניות לסוף תקופת הכהונה של הכנסת בגלל השיקולים האלקטורליים. אפשר לתקן זאת בקלות אם מייצבים את תקופת הכהונה כמו למשל בארה"ב.

בארה"ב תקופת הכהונה של שני בתי הקונגרס היא קבועה. תקופת הכהונה של בית הנבחרים היא שנתיים, בתאריכים שקבועים מראש, ואף פעם לא יכולה להשתנות, ומשך הכהונה של כל חבר בסינאט הוא בדיוק 6 שנים. כל שנתיים בדיוק נבחר שליש. זאת אומרת שאי אפשר לשנות את תקופת הכהונה. יש מדינות שבהן הדבר הזה קיים בפועל, נניח נורווגיה. אני אולי לא הייתי מרחיק עד כדי קיבוע של תקופת כהונה בלי אפשרות לשנות, אבל היום בחוק נאמר שאם הכנסת בגלל נסיבות כמו שקרו ב- 1973 (מלחמת יום כיפור) רוצה להאריך את תקופת הכהונה שלה, אז היא צריכה רוב של 80 חברי כנסת. ואני הייתי מעתיק את זה גם לעניין של פיזור הכנסת. אתה לא יכול לפזר את הכנסת בגלל קפריזה של איזו מפלגה שהיא שותפה בקואליציה וחושבת אולי שכרגע יותר כדאי לה להיות בחוץ. זה דבר לא סביר, ואני הייתי מקבע את תקופת הכהונה של הכנסת, דבר שהיה מאד מאד מייצב גם את הממשלה וגם את הדמוקרטיה.

************

להלן התמלול המלא:

לדברי פרופ' דיסקין הצעת המכון הפרטי הישראלי לדמוקרטיה לשינוי שיטת המימשל היא מיקסם שווא! אין צורך לשנות את שיטת המימשל אלא רק לערוך 3 תיקונים

שאלה: בוקר טוב לפרופסור אברהם דיסקין. אנחנו נזכיר לגולשים שלנו שאתה פרופסור בבית הספר למימשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. הנושא שלנו היום הוא הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה לשינוי שיטת המימשל, ויש כאן טענה של כותבת מאמר שמדובר בתרגיל הטעייה להצלת שלטון בג"צ. מה אתה אומר על העניין הזה?

תשובה: האמת היא שחלק מההצעות של המכון הישראלי לדמוקרטיה הן הצעות ראויות, אבל חלק מההצעות הם רעיונות שווא לא ראויים שלא יעזרו במאום. כולם מדברים על שינוי שיטת המימשל ויש הרבה אי הבנות לגבי העובדות.

כל שלוש הטענות שמועלות נגד שיטת המימשל הנוכחית כסיבה לרצות לשנותה אינן מדוייקות.

הטענות הן שיש בחירות כל שנתיים, שהממשלה מאד מאד לא יציבה, ושיש סחטנות בלתי נסבלת של המפלגות הקטנות.

כל שלוש הטענות האלה שמועלות חדשות לבקרים הן טענות מאד מאד בלתי מדוייקות.

לגבי הטענה הרווחת הראשונה: טוענים שבישראל יש אי יציבות שלטונית ובחירות כל שנתיים בממוצע, אבל ממוצע הבחירות לכנסת הוא שלוש וחצי שנים ולא שנתיים, והכנסות הקצרות ביותר היו בתקופת בן גוריון, שאז לא טענו נגד אי יציבות, אלא להיפך טענו
שיש דיקטטורה.

דבר ראשון, הטענה שיש בחירות כל שנתיים היא טענה מופרכת.

אין בישראל בחירות כל שנתיים.

ממוצע הבחירות לכנסת מ- 1949 עד- 2009 הוא כמובן 3.5 שנים ולא שנתיים, והכנסות הקצרות ביותר היו בתקופה שאמרו, לא רק שיש יציבות, אלא אולי יש אפילו דיקטטורה של מפא"י ובן גוריון בראשה. אלה היו הטענות אז, ואז היו הכנסות הקצרות ביותר. הכנסת הראשונה 1949-1951, והכנסת הרביעית שזה 1959-1961,ובעצם מאז המהפך ב- 1977 הכנסות הקצרות ביותר כיהנו 3 שנים.

אז בוא נגיד שהטענה הזאת שיש בחירות חדשות לבקרים פשוט לא נכונה.

אני לא אומר שאין בעיות בשיטת המימשל, ואני אגיד תיכף מה הן הבעיות שיש, אבל הטענה שיש בחירות כל שנתיים היא כמובן טענה מופרכת.

הטענה השניה היא אמנם שאין בחירות כל שנתיים, אבל יש ממשלה כל שנתיים, וזה כמובן באופן פורמלי נכון, מפני שהממשלה הנוכחית היא הממשלה ה- 32, ואם נחלק את מספר שנות המדינה במספר הממשלות, אז בממוצע היתה ממשלה כל שנתיים. אבל לעיתים קרובות ממשלה חדשה קמה מסיבות פורמליות שבינן לבין יציבות אין ולא כלום. למשל פעמיים ראש ממשלה סיים את חייו, פעם ברצח ופעם בגלל התקף לב בתקופת כהונתו, ופורמלית קמה ממשלה חדשה. פעם אחת ראש ממשלה החליט לפרוש, פעם אחת היתה רוטציה, זאת אומרת היתה יציבות, היה הסכם, ורק התחלף ראש ממשלה, כלומר רק פורמלית ממשלה חדשה, וכיוצא באלו דברים.

אולי הכנסת שהיו בה הכי הרבה חילופים היתה הכנסת השניה, שהיו בה 4 ממשלות, לא פחות. זאת אומרת ממשלה בממוצע כל שנה, ושוב הדבר הזה קרה דווקא בגלל שמפא"י היתה במעמד שהיתה יכולה להרשות לעצמה להחליף את הממשלה כאשר התנהגות השותפים לא היתה ראוייה. באמת לא היתה ראוייה. בכל אופן לא היתה ראוייה בעיני ראשי הממשלה דאז שרת ובן גוריון, ולכן גם הטענה הזאת היא לא באמת טענה סבירה.

עכשיו ביחס לעניין של סחטנות של המפלגות הקטנות. אז נכון שכמובן יש לחצים כאלה ואחרים מצד השותפות הקטנות, אבל אם נזכור למשל, שהתגמול העיקרי שניתן לשותפים פוליטיים הוא מספר החברים ומספר המשרדים, וגודל התקציבים שיש להם מתוך עוגת התקציב הכוללת במשרדי הממשלה, אז די להסתכל בממשלה הנוכחית, שמלכתחילה התבססה על 74 חברי כנסת, כאשר רק 27 מתוכם הם חברים במפלגת השלטון, כלומר בערך שליש, ובכל זאת מחצית השרים והרבה הרבה יותר מאשר מחצית התקציב נמצא בידי מפלגת השלטון, בידי הליכוד. לכן העיניינים הם לא כצעקתה, למרות שלפעמים אנחנו נתקלים בתופעות מרגיזות.

סיום קלטת ראשונה.

הקלטת השניה - חלק 2 - 22:30 דקות:

שאלה: אני רוצה לשאול אותך כאן בדיוק בנושא הזה של אחוז החסימה ומפלגות קטנות וסחטנות. שמעתי מספר רב של פעמים בזמן האחרון שמפלגות חרדיות באו ואמרו, הרי אנחנו היינו מקבלים אותו דבר ממפלגת קדימה כמו שאנחנו מקבלים מהליכוד, אלא מה, כשקדימה נותנת לנו אנחנו לא חוטפים על הראש מהתקשורת, וכשהליכוד נותן לנו אולי אותו דבר, אולי פחות, אנחנו חוטפים על הראש מהתקשורת. מה אתה אומר על כך?

תשובה: אמרת די הרבה דברים.

דבר ראשון צריך להגיד שכל המפלגות הדתיות בלי יוצא מן הכלל, כולל המפלגות החרדיות הן לא באמת משמשות לשון מאזניים ולא מנסות לקבל יותר מהצד הזה או מהצד השני, נניח בעבר, בין העבודה לבין הליכוד וכיוצא בזה. כאשר יש רוב למפלגות הימין יחד עם המפלגות הדתיות, המפלגות הדתיות, בלי שום קשר למחיר, תמיד תלכנה עם הימין.

המפלגות הדתיות מצטרפות למפלגות שמאל, רק כאשר לגוש השמאל יש בלאו הכי בלי המפלגות הדתיות, רוב. הרוב כמובן שכולל את המפלגות הערביות, ולכן יש רוב בעצם, שמבטיח את השליטה של העבודה או של קדימה, כמו אחרי הבחירות של 2006, ולכן בתנאים כאלה הן מוכנות לקפוץ מהמחנה שבו הן בעצם מעדיפות להיות.

צריך לזכור שרק פעם אחת היה באמת נסיון שלא לעשות את הדבר הזה, וזה המקרה של ה- 15 במרץ ב-1990, שבו היה המקרה היחיד שהיתה הצבעת אי אמון מוצלחת והממשלה נפלה. ממשלת שמיר נפלה, מה שידוע בשם התרגיל המסריח, וצריך לזכור שהתרגיל הזה לא עלה יפה, מפני שציבור הבוחרים של ש"ס ושל אגודת ישראל התקומם עד כדי זריקת עגבניות על הרבנים, בעקבות התרגיל הזה. בסופו של דבר שמיר הקים את ממשלתו מחדש בלי מפלגת העבודה.

ולכן, בוא נגיד, המפלגות הדתיות לא כל כך קופצות ממחנה למחנה.

עכשיו, אני אגיד דבר נוסף.

ישנה הצעה קבועה, כמעט איזה מין מרפא פלא, שבאמת הכל מאמינים בו, שצריך להעלות את אחוז החסימה, וזה כאילו יגדיל את הכוח של המפלגות הגדולות. כמובן שזו תרופת שווא, כי ההיפך הוא הנכון.

ברגע שאתה מעלה את אחוז החסימה, דבר ראשון אתה פוגע בייצוג של אנשים שתומכים במפלגות קטנות. דבר שני, אתה יכול לערער את כל מאזן הכוחות בין שני הגושים. אני רוצה להזכיר, שכאשר העלו את אחוז החסימה ב- 1992, מאחוז אחד לאחוז וחצי, התוצאה היתה, בגלל שהיו הרבה מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, למרות שהיה רוב של הבוחרים שהצביע עבור מפלגות ימין, אבל, מפלגות השמאל שגם הן איבדו קולות, על קולות מבוזבזים , למשל הרשימה המתקדמת. השמאל קיבל פחות קולות, אבל קיבל רוב של 61 מושבים ואז קמה ממשלת רבין.

ואני אגיד דבר שלישי.

כאשר יש כמה מפלגות קטנות יכולת התמרון של המפלגה הגדולה שמרכיבה את הקואליציה גדלה.

למשל, בוא נניח לרגע שהיום מעלים את אחוז החסימה וכל המפלגות הדתיות היו מתאחדות. בוא נניח שהאיחוד הלאומי והבית היהודי היו מופיעות ברשימה משותפת כפי שהיה בעבר. אז, משמעות הדבר היתה, שראש הממשלה הנוכחי היה נאלץ למשל לקבל בתוך הממשלה שלו את האיחוד הלאומי, למרות שכנראה הוא לא היה מעוניין בזה. זאת אומרת בעצם, שכוח התמרון שלו היה קטן, והוא היה נאלץ למשל לקבל בכל מקרה את כל המפלגות הדתיות בלי שום יכולת תמרון.

לכן העניין הזה של העלאת אחוז החסימה הוא ממש תרופת שווא.

ונקודה אחרונה שצריך לדעת בקשר להעלאת אחוז החסימה, שזה גם פוגע בייצוג של מפלגות קטנות, אבל גם בכוח הפוליטי של המפלגה הגדולה ביותר, וביכולת התמרון שלה. העלאת אחוז החסימה גם יכולה לגרום לכל מיני סוגים של אי איזון נכון בין הגוש של השמאל לבין הגוש של הימין, ותמיד באופן שעלול לשבש את רצון הבוחרים.

ונקודה אחרונה שצריך להגיד, שמתוך קרוב ל-40 מדינות של דמוקרטיות יציבות יש רק 5 או 6 מדינות שבהן יש ממשלה של מפלגה שיש לה רוב, והדבר הזה של הקמת קואליציה קיים ברוב המכריע של המדינות הדמוקרטיות. ישראל היא לא יוצאת דופן בעניין הזה.

ולכן ניתן לומר שאחוז החסימה לא יגדיל את הייצוג של המפלגות הגדולות, אלא יגדיל את הייצוג של המפלגות הבינוניות, וזה בהחלט לא יתרום לא לייצוגיות ולא לייצוב. זה לא עניין של אחד על חשבון השני, אלא פגיעה בשני הדברים, גם בייצוגיות וגם ביציבות.

שאלה: אולי תסביר שוב פרופ' דיסקין, למה העלאת אחוז החסימה תשנה את המצב לגבי המפלגות הבינוניות?

תשובה: בוא נגיד שיעלו את אחוז החסימה ל- 4%. אז לדוגמה, המפלגות הערביות, ניקח את גוש השמאל, יש שם שלוש מפלגות שהן נתמכות על ידי ציבור ערבי, ושהן מאד שונות אחת מהשניה.

יש להן אידיאולוגיות שונות לחלוטין. אולי בנושא אחד, שזה הנושא של הסכסוך הישראלי ערבי, יש מכנה משותף באמת די ברור. אבל בנושאים אחרים מדובר באנשים מודרנים חילוניים מצד אחד, מדובר בלאומנים, מדובר בקומוניסטים, ומדובר באנשים שהם מאמינים מוסלמים. אבל ברגע שאתה מעלה את אחוז החסימה, או שאתה פוגע בחלק מהייצוג, כי חלק מהן לא תוכלנה להיות מיוצגות, או, מה שיותר סביר בעיני, שהמפלגות האלה הן חפצות חיים והן תתאחדנה ותופענה במפלגה אחת. עכשיו נניח לרגע שהמפלגה הזאת תשתתף בממשלה, או תתמוך מבחוץ בממשלה, כמו שקרה אחרי 1992 כאשר ממשלת רבין קיבלה כך את הרוב שלה, זה קרה יותר מפעם אחת, גם בתקופת ממשלת ברק היתה תמיכה מבחוץ, אז בעצם, ברגע שאתה מאחד את המפלגות האלה והן מופיעות ברשימה משותפת, אז בכל נושא אתה חייב להתיישר לפי הסמן הכי קיצוני במפלגה הבינונית החדשה. בעניין הלאומני, אתה חייב להתיישר עם הסמן הכי קיצוני. בעניין של חברה ומדינה אתה צריך להתיישר בעצם עם האלמנטים הקומוניסטים. ובעיניינים של דת ומדינה אתה צריך להתיישר עם העיניינים המוסלמים.

כאשר המפלגות האלה הן מפוצלות, ונניח שהן מועמדות לממשלה, אתה
יכול להגיד, אני רוצה את זאת, אבל אני לא רוצה את זאת, אני רוצה אחת אבל לא את השניה. אז כושר התמרון של המפלגה הגדולה גדל, הייצוגיות נשמרת, הפיצול האידיאולוגי גם בא לידי ביטוי, ולא נוצרת מפלגה אחת בינונית שבעצם משבשת את היציבות.

וכמובן אותו דבר לגבי המפלגות הדתיות באגף הימני. אם כולן מתאחדות, זה סיפור שונה לחלוטין, מאשר כשקיימות 3 מפלגות קטנות, שאתה יכול לתמרן ביניהן.

שאלה: עד עכשיו הצגת חסרונות בהצעה לשינוי השיטה. האם בכל זאת יש בשיטה הנוכחית איזושהי בעיה שמכריחה או מזמינה שינוי בשיטת המימשל?

תשובה: דבר ראשון צריך באמת להדגיש את העניין הזה שאין שיטת מימשל שאין לה חסרונות, וכמובן שגם שיטת המימשל שקיימת בישראל יש לה חסרונות.

אגב, שמעתי את נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר אומר, שאין מדינה שיש בה אחוז חסימה כל כך נמוך, ועוד כל מיני דברים כאלה, כמו שאין מדינה שיש בה כל כך הרבה סיעות בפרלמנט. כמובן, שאלה דברים לא נכונים מבחינה עובדתית.

אחוז החסימה בהולנד נניח, הוא 2 שליש אחוז בלבד, ומספר המפלגות בבלגיה גדול תמיד ממספר המפלגות בישראל.

אומרים לגבי מספר השרים בישראל - שאין אף מדינה שיש בה כל כך הרבה שרים. שמעתי את דליה איציק, יושבת ראש הכנסת לשעבר, אומרת זאת. זה בדוק - היא אמרה. אין אף מדינה שיש בה כל כך הרבה שרים.

אני לא זוכר בשנים האחרונות ממשלה אחת בצרפת שהיו בה פחות מ-30 שרים. אז בוא נגיד שנכון שלנהל מדינה עם 30 שרים זה דבר קצת מוזר וקשה, אבל בעצם ההכרעות כידוע לא מתקבלות בפורום המלא של הממשלה, אלא בקבינט, כך היה גם בעבר, והמחיר של לשכות שרים נוספות, לעומת היציבות שהדבר הזה היקנה, שהמפלגה שהרכיבה את הממשלה היו לה רק 27 שרים, אני חושב שמבחינה שילטונית זה בהחלט דבר ששווה את המחיר.

עכשיו מהם הדברים שבכל אופן כדאי אולי לתקן:

במשך הרבה שנים תמכתי בעניין של אי אמון קונסטרוקטיבי. זאת
אומרת שאם רוצים להפיל את הממשלה, אפשר יהיה להפיל את הממשלה רק אם יש רוב לממשלה חלופית. הדבר הזה נכנס לנוסח השלישי של חוק יסוד הממשלה שהתקבל בשנת 2001, אבל הוא לא נכנס בצורה מספיק חריפה, ואני חושב שצריך אולי לחזק את העניין הזה, וזה באמת ייצב את הממשלה.זה דבר שאני בהחלט תומך בו. כלומר שאי אמון יוכל להיות מוגש רק אם יש רוב בו זמנית לממשלה חלופית. אגב, זו לא המצאה שלי, וגם לא של מי שניסח את החוק ב -2001 יותר מאוחר, אלא זה דבר שקיים לפחות בשתי מדינות, גרמניה וספרד, וכל אחד יכול
לחשוב למה דווקא שתי המדינות האלה אימצו את העניין הזה. שתי המדינות האלה כידוע, בגלל אי יציבות של הממשלה, בסופו של דבר הדמוקרטיה התמוטטה בהן. ולכן אני חושב שזה דבר ראוי.

עכשיו דבר שני שאני חושב שיביא ליציבות וירפא את התופעה שקיימת בסוף תקופת הכהונה של הכנסת, שכאשר אנחנו מתקרבים לסוף תקופת הכהונה של הכנסת, כל אחד חושב על הבחירות, וכמובן השותפים בקואליציה מתחילים לחשוב אם כדאי להם לרוץ לבחירות כחברים בממשלה או לא, ולכן, לעיתים קרובות, הדבר הזה מביא להקדמת הבחירות. אמנם זה לא שנתיים כמו שנאמר, אבל בכל אופן זה מקצר את כהונת הממשלה, ואז יכול להיות שתקופת הכהונה תתקצר נניח מארבע לשלוש שנים, אז יש לנו מין תופעות של אי יציבות שאופייניות לסוף תקופת הכהונה של הכנסת,(לשנה, שנה וחצי האחרונות של כהונתה) בגלל השיקולים האלקטורליים, וכמובן שאפשר לתקן זאת בקלות אם מייצבים את תקופת הכהונה. בוא נראה את המקרה בארה"ב.

למשל בארה"ב, תקופת הכהונה של שני בתי הקונגרס היא קבועה.

תקופת הכהונה של בית הנבחרים היא שנתיים, ואף פעם לא יכולה להשתנות, ואפילו בתאריכים שקבועים מראש, ומשך הכהונה של כל חבר בסינאט הוא בדיוק 6 שנים, כאשר כל שנתיים בדיוק נבחר שליש. זאת אומרת שאי אפשר לשנות את תקופת הכהונה.

יש מדינות שבהן הדבר הזה קיים בפועל, נניח נורווגיה. ניתן לקבע בחוק את משך כהונת הממשלה עם אופצייה לשינוי רק ברוב של 80 חברי כנסת.

היום בחוק נאמר, שאם הכנסת, בגלל נסיבות, כמו שקרה למשל ב-1973 (במלחמת יום הכיפורים), רוצה להאריך את תקופת הכהונה שלה, אז היא צריכה רוב של 80 חברי כנסת, ואני הייתי מעתיק את זה גם לעניין של פיזור הכנסת. אתה לא יכול לפזר את הכנסת בגלל קפריזה של איזו מפלגה שהיא שותפה בקואליציה, והיא חושבת, שאולי כרגע יותר כדאי לה להיות בחוץ. זה דבר לא סביר ואני הייתי מקבע את תקופת הכהונה של הכנסת, דבר שהיה מאד מאד מייצב גם את הממשלה וגם את הדמוקרטיה.

דבר שלישי שמביא לחוסר יציבות, זה כמובן הוויכוחים בעינייני תקציב, כי מה שנעשה בעבר היה שתקציב היה עניין של הצבעת אמון, מה שנתן כוח סחיטה בידי המפלגות הקטנות, כי הממשלה רוצה לזכות בתקציב, מה גם שמדובר בהצבעת אמון.

עכשיו שיכללו את הדבר הזה, בעצם הרעו את המצב הזה, בכך שאמרו
שאם התקציב לא יתקבל ב- 31 לדצמבר אז אפשר גם ב- 31 במרץ, אז כאילו פעמיים מתקיים כל הדבר הזה של סחטנות. אני כמובן הייתי מוריד את כל הדבר הזה של הצבעת אמון, וגם הייתי מוצא סידור למה עושים כשאין תקציב.

בפירוש גם המלצתי את זה לאנשים בקדימה וגם לצוות 100 הימים של הליכוד לפני הבחירות הנוכחיות. אפשר לקבל תקציב שהוא ליותר משנה אחת, וזה כמובן מאד מאד מייצב את המערכת כפי שאכן אומץ על ידי הממשלה הנוכחית.

שאלה: אז זה בעקבות ההצעה שלך?

תשובה: אני הצעתי את זה לצוות 100 הימים לפני הבחירות.

הצעתי את שלושת ההצעות האלה שאני מדבר עליהן עכשיו גם לקדימה, וגם לליכוד.

אני רוצה להדגיש, זה לא הצעות שאני הצעתי לליכוד כי אני רוצה לעזור לליכוד. את אותן הצעות הצעתי גם לאנשים בקדימה בעבר, וכל ההצעות האלה נועדו באמת לטפל בנושאים השוליים שבהם המערכת לא יציבה, והן נועדו לייצב את הממשלה, לאפשר ממשלה יציבה ודמוקרטיה יציבה.

עכשיו ההצעות שמציעים כמו למשל העלאת אחוז החסימה בעיני הן פשוט לא רלוונטיות.

כבר הסברתי, ואני אתן אולי דוגמה נוספת להצעה שהיא לא רלוונטית.

ב- 1989 המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך כנס, ונשאלה השאלה איך מגדילים את הייצוג של המפלגה הגדולה.

כמובן שההצעה הראשונה שעלתה היתה העלאת אחוז החסימה, הצעה שהיא לא רלוונטית. אני השתתפתי בכנס הזה, ואמרתי שאם המטרה היא לא לייצב כי אם להגדיל באופן מלאכותי את הכוח של המפלגה הגדולה, אז יש לי רעיון.

אמרתי, שנקבע בחוק שתרכיב את הממשלה המפלגה שתקבל את מספר הקולות
הגדול ביותר. זה ללא ספק יגדיל את הכוח של המפלגה הגדולה ביותר בניגוד לעניין של אחוז החסימה, מפני שאנשים שמתלבטים נניח בין מר"צ לבין קדימה יגידו לעצמם, שכיוון שאי אפשר להצביע מר"צ, אז נצביע קדימה כדי להיות יותר גדולים מהליכוד. אותו דבר לגבי אנשים שמתלבטים בין ש"ס לבין הליכוד. אז זה יגדיל את הכוח של המפלגה הגדולה ביותר.

עכשיו ההצעה הזאת היא אמנם הצעה שלי, אבל אני חושב שהיא הצעה מאד לא ראוייה ,מאד לא ראוייה, משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא, שהיא כופה על הבוחרים התנהגות לא כנה. הבוחר רוצה להצביע עבור דבר מסויים, ואתה כאילו אומר לו שהוא לא יכול להצביע עם הלב שלו, אלא כופה עליו להצביע משהו אחר.

הסיבה היותר חמורה היא, שיכול להיווצר מצב שבו יש מפלגה גדולה ביותר, ומולה יש רוב ברור שתומך במפלגה אחרת, ואז הרוב הזה יוכל להפיל את הממשלה הזאת, באמצעות הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית, אבל בינתיים כל המערכת משתבשת.

בוא ניקח את הכנסת הנוכחית לדוגמה. לו החוק הזה היה מופעל בכנסת הנוכחית, אז היה יכול להיווצר מצב שבו קדימה היתה מקימה ממשלה כי היא המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, אבל כל מפלגות הימין היו מתנגדות לממשלה הזאת, ואז היתה הממשלה בראשות קדימה נופלת בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית, ואז בנימין נתניהו היה נאלץ
להרכיב ממשלה שנשענת רק על מפלגות הימין, בניגוד לרצונו.

זאת אומרת ההפעלה של הפטנט הזה שאני בחטאי המרובים אביו מולידו, בעצם היתה משנה לבלי הכר את המערכת הפוליטית, והיתה מביאה בסופו של תהליך לממשלה שהיא יותר ימנית מהממשלה הנוכחית, ולכן מדובר ברעיון עיוועים שאני הבאתי אותו בצורה אנקדוטית בכדי להגיד: ככה אפשר להגדיל את הכוח של המפלגות הגדולות, ולצערי אנשים לקחו את הרעיון הזה בצורה רצינית, והרבה מאד אנשים, שלא מבינים את המשחק עד הסוף (אגב לכל הדברים האלה שאני נותן להם דוגמאות מאד פשוטות, אפשר להביא הוכחות מתימטיות שבאמת הדברים פועלים בכיוון שאני אומר).

שאלה:בדקת את העניין המתימטי? עשית את החישובים?

תשובה: אפשר להביא חישובים שמוכיחים את זה. ישנו נושא מאד מאד כבד בתחום של מדע המדינה שנקרא VOTING POWER שעוסק בעצם, בכוח ההצבעה שיש למפלגות בתוך הפרלמנט.

ובאמת הניתוח של המצב מוכיח שהדברים יפעלו בכיוון שאני אומר. הייתי אומר שאם רוצים ללכת על משהו של "הגדול ביותר" אז בסדר, שהמפלגות תגדנה מראש עם מי הן הולכות, דבר שייצב את
המערכת. הן מתחייבות מראש, ואז לא ניתן למפלגה הגדולה ביותר, אלא ניתן לגוש המפלגות הגדול ביותר, והוא זה שיקים את הממשלה. או אדם שעליו החליטו.זה ייצב את המערכת כי יש התחייבות מוקדמת, והבוחרים יוכלו להצביע כרצונם. יכול להיות שזה יביא להגדלת המפלגות הקטנות כי המצביע יגיד אני בלאו הכי בגוש, אז אם אני מתלבט אני יכול להרשות לעצמי להצביע למפלגה הקטנה. אני לא רואה בזה דבר פסול אם זה באמת הדבר שהלב שלך נוטה אליו.

אבל בוא נגיד אין כל כך רע במצב הנוכחי, וכמו שאמרתי ניתן לייצב אותו באמצעים מאד מאד פשוטים.

1.העניין של התקציב שבוצע באורח חלקי.

2.החיזוק של אי האמון הקונסטרוקטיבי שבוצע באופן חלקי ולא מלא.

3.העניין של ייצוב תקופת הכהונה של הכנסת שיפתור את הבעיה לפי דעתי באופן מוחלט, ויאפשר יציבות וגם ייצוגיות.

שאול כהן: פרופסור אברהם דיסקין מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, תודה רבה לך על השיחה הזאת.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=149403

*****

* אימרו לא לשינוי שיטת המימשל! אימרו כן לביטול המהפיכה החוקתית השיקרית שרק היא חיסלה את משילות הממשלות בישראל ברמייה ובאמצעות שימוש בדרכי שקר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=147172

להורדה

אברהם דיסקין שינוי שיטת הממשל1.mp3

אברהם דיסקין שינוי שיטת הממשל2.mp3

להטמעה

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=149403




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
אור ליום שלישי כ''ט בסיון תשע''ב    19:19   18.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. כל האמנות המטופשות והאירגונים הקיקיוניים אינם רלוונטים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הגיעה העת לבטל את כל האמנות הבינלאומיות על זכויות למיניהן.

כל האמנות המטופשות והאירגונים הקיקיוניים אינם רלוונטים עוד.

הם יוסדו אחרי מלחמת העולם השניה לפני עשרות שנים, ואינם מסונכרנים עם הזמן.

לסגור את אירגוני זכויות האדם כ- HRW ולפעול להשבת הסדר העולמי התקין.

מעתה כל מדינה תקבע לעצמה את הנוהלים המתאימים לה.

האונס הקבוצתי ההזוי הנקרא זכויות אדם ומייצר אנדרלמוסיה בעולם יופסק לאלתר!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
שבת קודש י' בתמוז תשע''ב    13:11   30.06.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ישראל ''הדמוקרטית'' עקדה את ידי ורגלי המדינה היהודית  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.06.12 בשעה 13:38 בברכה, ליה
 
חובתנו להחזיר למדינת ישראל את מרכזיות יהדותה. זו בראש ובראשונה, וקודם לכל דבר - מדינה יהודית. היותה גם "דמוקרטית" זה דבר תלוי מצב ויכולת תמרון, ותו לא!

הדגש שהושם על היותה של ישראל מדינה דמוקרטית מכרסם בכל פה בקיומה של מדינה יהודית.

לחיסול המדינה היהודית מסייעים פסקי דין דמויי "חוקים" שיוצרו שלא כחוק על ידי אהרון ברק ודומיו בבג"צ.

קיראו את דבריו של פרופ' פוזנר :''אהרן ברק – שודד-ים''

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

וגם:

שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק - מעין שודד-ים משפטי

הפרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים פירסם ביקורת על ספרו של ברק ואמר כי הוא "שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי"

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559062

יש לבטל את פסקי הדין האלה ואת 2 חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק באמצעותו חוסלה תחנת הרדיו של הימין - ערוץ 7, על מנת להציל את מדינת ישראל היהודית.

החוקים שעברו בכנסת באמצעות 32 אצבעות מתוך 120 אינם יכולים להוות חוקים חוקתיים.

הצירוף "חוקים חוקתיים" הוא חיבור של מילים ריקות מתוכן, ששופטים ערמומיים ומניפולטיביים שבחרו את עצמם בעצמם, העמידו פנים בצורה שיקרית לחלוטין שהם חוקיים. זו שטיפת מוח ותו לא!

לא ייתכן שחוק שעבר בסה"כ עם 32 מצביעים בעדו, ייחשב לחוקה שרק 61 (ואולי יותר?) אצבעות תוכלנה לבטלו. זה מגוחך.

לישראל אין חוקה, ועדיף שלא תהיה לה, היות והיא נמצאית במצב נזיל, ולא ידוע מה יילד יום, ועלינו לשמור על גמישותנו המירבית בתחום המשפטי, שתתאים עצמה לכל מצב שיגיע.

גם לבריטניה אין חוקה.

אף אחד לא קבע שחייבים שתהיה חוקה.

חובה על חברי הכנסת לבטל את החוקים הלא לגיטימיים בעליל שנחטפו על ידי אהרון ברק, והוצגו תוך הטעייה לאומית כאילו הם חוקים "חוקתיים".

אין חיה כזאת.

חובתנו להחזיר למדינת ישראל את מרכזיות יהדותה.

זו בראש ובראשונה, וקודם לכל דבר - מדינה יהודית.

היותה גם "דמוקרטית" זה דבר תלוי מצב ויכולת תמרון, ותו לא!

אשכול זה יציג כיצד מחריבים עובדי הייצור ל"דמוקרטיה" במפעל המתקרא בג"צ - את המדינה היהודית.

היות ואנו במצב חירום, ייתכן שהפתרון היחידי להצלת המדינה היהודית יחייב ויתור (זמני?) על הגדרתה כדמוקרטית.

עם ישראל הוא מטבעו עם דמוקרטי שגם בספר הספרים שלו קובע שיש להטות אחרי רבים, ולא נדרשת הצהרה על כך.

שכן הצהרה זו - "מדינה דמוקרטית" - מובילה לחורבנה של המדינה היהודית.

לשום יהודי שפוי אין כוונה שבמדינה היהודית יכהן אי פעם נשיא ערבי או ראש ממשלה ערבי. זה בלתי אפשרי, ולכן אם לומר את האמת ללא כחל וסרק, מדינת ישראל יכולה להיות מדינה דמוקרטית רק עבור היהודים בעלי הבית בה.

הסיסמה "דמוקרטית" אינה אלא כותרת רמייה, שבאמצעותה מבטל בג"צ את היותה הבית הלאומי היהודי היחידי בעולם על פי החלטת או"ם מסודרת.

מדינת ישראל זו מדינה שהאינטרס העליון והיחיד שלה הוא לשמש בית ללאום היהודי, וזו ורק זו היתה הסיבה להצבעה באו"ם על הקמתה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=152306

לעיון האשכול:

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20327&omm=0&viewmode=threaded

ועוד.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני י''ט בתמוז תשע''ב    09:03   09.07.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. האנרכיסטים מסוכנים למדינת היהודים לא פחות מואנונו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
האנרכיסטים מאותרגים על ידי מוסדות המדינה כיוון שהם הילדים של מפורסמים!

כולם חייבים להיות מובאים לפני בית משפט ציוני נורמלי, להישפט על בגידה במדינה, ולהיכלא. הם לא עושים פחות נזק משעשה ואנונו. האנרכיסטים כולם הם ואנונו, ויש לטפל בהם כמו שטיפלו בואנונו. אין שום הבדל. להיפך. הם מפיצים את הארס והשינאה והחרם נגד העם היהודי וישראל בצורה נרחבת הרבה יותר, לאורך זמן ארוך מאד, והתוצאות הן הרס שיטתי של זכות קיומנו בארצנו.

בליל שבת 07.07.12 - כאלף איש צעדו מרחוב קפלן הסמוך לקריית הממשלה אל שדרות רוטשילד, במסגרת המחאה החברתית. הם חסמו לזמן מה את רחוב אלנבי והבעירו שלטים. ועוד תמונה: דפני ליף מאיימת על שוטר!








http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=359026

מאת דן:

גם לטעמי יוקר המחיה בישראל הוא זוועה צרופה, אך ברור שהאורגזמה השמאלנית קיצונית היא שמנתבת את אשר אנו רואים, ולכן ברור ששום תועלת לחברה הישראלית לא תצמח או תצא בעקבות המחאה האנרכיסטית.

מניתוח התמונות פה, אציין בגסות קלה עד בינונית, (אחרי הכל גם אני חילוני מרחביה), את מה שאמור להיות ברור לכל בעל בינה.

תמונה 1 - צעיר ישראלי אינטיליגנט (בכל זאת יש לו משקפיים) שמניף בגאווה את דגל אש"פ / פלסטין. הוא כנראה בכלל בסרט שזאת הפגנת תמיכה בהסכמי אוסלו - משום מה לא סיפרו לו שזאת מחאת הדיור ויוקר המחייה...השמאלן האבו ארבע והאהבל הזה, לכאורה משכיל, כלל לא מבין ומפנים שהוא מניף את דגלם של אלו שחרטו בליבם ובנשמתם את מחיקת הדגל ומחיקת עם ישראל מהקיום האנושי. רק חדל אישים אנאלפבית יכול להניף, בשם ההזדהות כמובן, את הסממן הלאומי של אותה מחלה ממארת וחשוכת מרפא המעוניינת להשמידו רק משום היותו בן לעם היהודי, בין אם הוא איש שמאל, מרכז או ימין.
אגב, אם התולעת הזה היה אזרח אמריקני שמניף בגאווה את דגלי אל קעידה ברחובות ניו - יורק, היו שוטרי NYPD עושים עליו יישור קו ומקרוב.

תמונה 2 - מאוד פשוט - דהיינו שיוויון לכל ובכל. נגייס את הערבים בכוח (התקשורת צחקה), נגייס את החרדים בכוח ובקנסות, (התקשורת שמחה ותומכת), אבל לא את אלה מהסולידריות עם סרבני המצפון...כי הם פטורים מטעמי כשרות, מזג אויר, מצפון וזכויות האדם הנאור.

תמונה 3 - אנרכיסט סכיזופרן עם תעודות. הוא עוטה את אם כל המסיכות של האנרכיסטים (תרתי משמע). ביד אחת מניף את העם דורש לב חברתי, ובידו השנייה את תמונת ארנסטו צ'ה גווארה שליבו הרחב הביא לרציחתם של מאות בני אדם חפים מפשע עם השלמת המהפכה הקובנית.

תמונה 4 - שתי צעירות עומדות על גג של רכב, ומתנהגות כאילו היו ממשפחה של מחבלים העומדים לפני השחרור המיוחל, ומבצעות את הטקס הייחודי עם ה - V.

תמונה 5 - אנרכיסט בלהבות - יש לציין שמדובר בבחור אחראי שכנראה גם מתנדב במשטרה / זיהוי פלילי וככזה הוא מסמן את הזירה עם סרט סימון משטרתי.

תמונה 6 - מתמודד בתחרות אנרכיסט נולד, ובוגר הפקולטה למסתערבים חובבנים.

תמונה 7 ו - 9 אח, אח - תמיד אמרתי שבשמאל יש צ'וציות יעני... איזה שובבה שמורה ולא צעירונת כפי שאפשר לטעון ולטעות - איזה קו
שיזוף יש לה. המסר שלה לא ברור לי כל כך (בטח ביטוי דרמתי נחוש ונאור) - או אומנות לחימה ברזילאית או פנטומימת מחאה הסברתית.

תמונה 8 - לא ידעתי שהמחאה היא גם על מחירי הגראס, אם כי 50 שקל זה אחלה מחיר.

תמונה 10 ו - 11 הבחור ( איזה חנון מערות) רצה להיות בסיירת מטכ"ל אבל הסתפק באקדח מים. היה צריך להתגייס לשייטת 13 שם מספקים לאחרונה רובי צבע אימתניים.

הבחורה מאיימת שהתעסקתם עם הדור הלא נכון. אבל הדור של הפוסטמה הוא מקסימום הדור המזורגג עליו דיבר האביב גפן שלהם כבר לפני שני עשורים.

תמונה 12 - 19 האמת היא שהתעייפתי, אבל ברור שכמעט כולם שם הם אנרכיסטים שמובילים, מובלים, מבלים או סתם תופסים טרמפ על נושא כאוב וחשוב כדוגמת יוקר המחייה בישראל והצורך לשנותו.

תמונה 20 - דפנה ליף (הידועה בכינוי דפני) יקירת השמאל והתקשורת מקיר אל קיר עומדת מול סגן ניצב במשטרת ישראל ויוצא יחידת המסתערבים של מג"ב כמו כלבת שמאל מיוחמת מצוייה, והיא עוד בחוצפתה מתרה בו. היא לא חלק מהפתרון. היא ללא ספק חלק מהבעייה!

***

*לצפייה בכל התמונות היכנסו לקישורית:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=359026

*******

לעיון האשכולות:

מדוע מאפשרת מדינת ישראל לאנרכיסטים חופש פעולה?

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20263&omm=50&viewmode=threaded

המסע האנטי ישראלי יהודי מיוצר בישראל

http://rotter.net/forum/gil/19929.shtml




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי א' באב תשע''ב    09:05   20.07.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. דברי החלקות של היועץ המשפטי וינשטיין בנושא הר הבית מביאים על ראשנו אסונות!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.07.12 בשעה 09:10 בברכה, ליה
 
השייח' יוסוף סלאמה, דרשן מסגד אל-אקצה וסגן ראש המועצה האיסלאמית העליונה באל-קודס, גינה את דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפיהם הר הבית הוא חלק משטחה של ישראל ולכן חל עליו הדין הישראלי ובכלל זה חוק העתיקות וחוק התכנון והבניה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/241359

והשאלה המציקה שנשאלת למראה דבר כזה היא:

מה הסיבה שוינשטיין מקפיד להדגיש שעלינו לנהוג ברגישות אל מול אויב ברברי ושפל, שמכריז על מטרת החיסול שלו קבל עם ועולם?

כל הכרזה מטופשת ומנותקת מהמציאות מהסוג הזה של וינשטיין הרגיש והמתחשב ומלא הכבוד למי שלא ראוי לטיפת כבוד, מחזקת את הברברים הרצחניים האלה.

האם התבוסתנות והפחדנות היהודיים המפורסמים, שבים להשתלט על חיי האומה, ומחליפים צעד צעד את הגבורה והנחישות של היהודי החדש, שבא לרפא את השבר של היהודים שצעדו לתנורים בכניעה מוחלטת?

האם אנו חוזרים לסורנו? לריקודים בפני הפריצים?

ואיפה המסקנות שהיה על הוינשטיינים להסיק מכך שהריקודים לא עזרו לנו במאומה?

מי שלא מכבד את עצמו, איש לא יכבד אותו!

דברי החלקות של היועץ המשפטי וינשטיין בנושא הר הבית מביאים על ראשנו אסונות!

הגיע הזמן להעמיד את כל הפושעים האלה לדין!

נמאס מהשלטונות הישראלים שמאפשרים לקעקע את זכויותינו ולעשות מאיתנו בדיחה עלובה. נדרשת העמדה לדין בעוון בגידה וכליאה! הזחילה על הקרקע לא תועיל לנו.

ההצהרות האלימות האלה של המוסלמים מובילות אותנו לתנורים פעם נוספת.

שקרים יש לקעקע!

כל מי שכופר בזכות היהודים על ארץ ישראל ישב בכלא בעוון בגידה. יש לנו חוק לשם כך!

מתוך 60 מיליארד שקלים בשנה, כספי הביטוח הלאומי, מזרימה ישראל 30 מיליארד לערבים. כלומר 17% מהאוכלוסיה מקבלים מחצית הסכום העצום הזה לכיסיהם.

העת לחסום זרימת כסף לכל מי שפועל כאוייב ישראל.

לא ייתכן שהיהודים יסדרו תמיד את לשונם כך שתהיה בעמדת הפקת דברי חלקות לאוייב המוסלמי והנוצרי בכל הנוגע לזכויותינו על הארץ הזאת. אין שום סיבה שוינשטיין יגיד שעלינו לנהוג ברגישות ובזהירות בנושא הר הבית.

לא!

לא ברגישות ולא בזהירות.

הזמן לאמירת האמת פה.

עלינו לפעול ולדבר בנחישות ובאופן הכי גלוי וברור שיש! הערבים מטפסים לנו על הראש היהודי שממציא לנו את דברי החנופה והפחדנות האלה. הגיעה העת לשחרר את הר הבית מלפיתת הכובש המוסלמי האלים.

ולכן השלב הבא שיש לעשות בציבוריות הישראלית הוא להעלות לדיון את הצורך בהקמת תנועת שיבת ערב = המקבילה לתנועת שיבת ציון.

הערבים ישובו לארץ מולדתם ערב הסעודית משם יצאו לכיבוש הארץ ממנה גורשנו אנחנו בכוח הזרוע.

כל אדמותיה שלנו בלבד! הן לא נמכרו לאיש מעולם!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=363635




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ג' באב תשע''ב    07:47   22.07.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. הבטחון והחוסן הלאומי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.07.12 בשעה 08:02 בברכה, ליה
 
הבטחון והחוסן הלאומי / מאת דן

ההפסד התודעתי הכולל במלחמת לבנון השניה בשנת 2006 הוא רק קצה הקרחון בשורת כשלים מדיניים ובטחוניים מזה 20 שנה לפחות, ומהווה תמרור אזהרה לבאות.

כאזרח ישראל, יהודי חילוני מירושלים, שירתתי בצה"ל בין השנים 1990 - 1996, שנים מכריעות שבהן השינויים מרחיקי הלכת צברו תאוצה, ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בנושא.

בבסיסם של הכשלים, נמצאת הנהגה ישראלית המונעת מהאובססיה לספק פתרון מהיר לבעיות בטחון אישי, תוך התעלמות מההשלכות על הבטחון הלאומי.

הכשלון הצורב במלחמת לבנון השניה בה למרות שניצחנו בקרבות, נוצחנו בתודעה, הוביל וחיזק שתי מגמות המסוכנות לבטחונה של מדינת ישראל.

מצד אחד הוריד הכשלון בצפון את המורל הלאומי לשפל, ופגע באמונת אזרחי ישראל בכוחה של המדינה לעמוד בפני האיומים העומדים בפניה, ומצד שני נתפס הכשלון הישראלי כנצחון ערבי - איסלאמי, שהעניק תנופה עצומה למגמות המיליטנטיות השואפות לחסל את המדינה היהודית.

איראן ממשיכה במרץ בפרויקט הגרעין שלה ובהכרזות על מחיקת ישראל מהמפה, סוריה שולחת כבר שנים איתותים מדיניים מסממי דעת קהל, שנועדו להחזיר לריבונותה את רמת הגולן, ומלווה אותם באיומי מלחמה שמשמעותם למעשה ניסיון סחיטה באיומים. החיזבאללה מחדש בקדחתנות את מלאי הרקטות, טילי הנ"ט ואמצעי הלחימה שברשותו, ומאיים בהפיכה בלבנון, וארגוני הטרור הערביים מתחמשים במהירות בחסות הפסקות האש המגוחכות, שכבר הפכו את רצועת עזה לדרום לבנון השניה.

על מה בדיוק נהרגו למעלה מ- 150 אזרחים וחיילים במלחמת לבנון השניה?

על מה בדיוק נפצעו למעלה מ- 2500 אזרחים וחיילים?

ממוצע של 250 רקטות / קטיושות / טילים / ביום לעבר עומק העורף הפגיע של המדינה, מיליוני אזרחים תחת איום, ומנהיגי ישראל הכושלים טענו וממשיכים לטעון שניצחנו.

המלך עירום ואין אפילו ילד אחד שיצעק זאת בראש חוצות!

המציאות למרבה הסכנה והצער, עמוקה עוד יותר בחידלונה.

טועה ומטעה מי שחושב שפגיעה כה קשה במורל הלאומי ובאמונה בכוחה של ישראל נגרמו אך ורק בשל הכשלון במלחמת לבנון השניה.

כשלון מלחמת לבנון היה רק האחרון (יהיו לצערי עוד נוספים בהמשך) בשורת כשלונות אסטרטגיים שנוחלת ישראל מזה 20 שנה לפחות.

הכשלון הוא בראש ובראשונה של מנהיגי ישראל מכל גווני הקשת הפוליטית, ושל ההנהגה הצבאית, שלא השכילו להבין מי האוייב, מה רמתו ויכולתו המקצועית (הגבוהה מאוד), מהם היעדים, איך מתקדמים בהסרת האיום, על מה נלחמים, ואיך מכריעים איום למרות מחיר כזה או אחר!

הכשלון המשמעותי הראשון שאת נזקיו אנו משלמים עד היום החל ב- 1993 עם הסכמי אוסלו ההזויים, שהרימו מההריסות את ארגון הטרור אש"ף (שהיה בשפל חסר תקדים באותה תקופה, ועמד להיות מגורש גם מטוניס) ואיפשרו לו להקים אוטונומיית טרור בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה!

אמר בזמנו ראש הממשלה המנוח, רבין ש "עראפת יטפל בטרור כאילו אין בג"ץ ואין בצלם", ולשם כך הוא ייבא לישראל "רשות שלטונית" שכל עיסוקה טרור. לאן הוא הביא אותה? אל לב ליבה של ישראל!

זה מה שנקרא, אסטרטגיה ומעוף במיטבם, שלא לדבר על תמיכה ישראלית במושג "בלי בג"ץ ובלי בצלם" - זאת אומרת, תמיכה בטרור נגד אזרחים של עם אחר, בשם הסכם השלום עם הטרור! פשוט לא יאומן!

אבל העיקר שנותרה לנו הסיסמא הנצחית, "במותו ציווה לנו את השלום"!

אז מה אם המצב הפוך לחלוטין? העיקר שיש סיסמא והזייה להתרפק עליהן!

בהמשך המדרון התבצעה הנסיגה - בריחה מרצועת הבטחון בדרום לבנון, ונטישת בעלי בריתנו מצד"ל, שהתפרשה כנצחון של כמה מאות מחבלים, על הצבא "החזק" ביותר במזרח התיכון, ובין הצבאות החזקים ביותר בעולם.

הכשלונות נמשכו בשל ההתנהלות ההססנית של מנהיגי ישראל לאורך העימות בן שנות דור, שנכפה עלינו על ידי רשות הטרור הערבית, תוצאה ותולדה ישירה של "הסוס הטרויאני" אותו הכנסנו אחר כבוד לארצנו בעקבות הסכמי אוסלו.

במקום להתמודד חזיתית עם הבעיה, ולהכריע את ארגוני הטרור, העדיפה ישראל לנסות ולהנמיך את האש.

רק לאחר שהטרור שבר שיאים, החל צה"ל לפעול בצורה אמיתית, ובסופו של דבר הצליחה ישראל להכריעו כמעט לחלוטין, אולם במקום לקטוף את פירות ההצלחה, היא מיהרה להפוך אותה לתבוסה, והעניקה לטרור הערבי - איסלאמי את גדול נצחונותיו עד כה - ההתנתקות (גירוש יהודים) החד צדדית מרצועת עזה ומצפון השומרון.

בהמשך הגיעו תכניות הנסיגה העתידיות והחד צדדיות של ראש הממשלה לשעבר אולמרט, שהבהירו לארגוני הטרור שישראל עומדת לברוח גם מיהודה ושומרון, ומכאן כמובן, קצרה היתה הדרך למלחמת לבנון השניה ולתוצאותיה.

עבור מדינה העומדת בפני סכנות קיומיות, מהווה שורת כשלונות זו תמרור אזהרה חמור לפני התהום, והעובדה שמדיניות החוץ והבטחון שלנו לאורך 20 שנה לפחות, מהווה רצף של כשלונות חמורים, אמורה היתה להוביל לשידוד מערכות כללי ולחשיבה מחודשת על האופן בו מתנהלת ישראל אל מול האיומים העומדים בפניה.

רצף כה ארוך של כשלונות שהפכו לברורים לעין אחרי המלחמה האחרונה, אינו אפשרי בלא כשל מתמשך בחשיבה הבטחונית של ישראל.

העובדה שפעם אחר פעם ממשיכה ישראל לנקוט בצעדים שגויים גם לאחר שנזקם מתגלה, היא תולדה ישירה של פעילותם המוגברת של ארגוני "שלום" ו"זכויות אדם" ושל המהפיכה המשפטית של פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון שקיבעו במדינת ישראל דוקטרינת מדיניות חוץ וביטחון המתבססת על נסיגה בכל מחיר, ועל נסיונות הידברות וריצוי של התוקפן!

המתיימרים להנהיג את ישראל, מתעלמים משיקולים ארוכי טווח של בטחון לאומי, לטובת הגברת אשליית הבטחון האישי בטווח המיידי.

יצירת אשליית בטחון זמני, עולה לנו בסופו של דבר ביוקר.

כשל תפיסתי זה גורם לכך, שאינטרסים בטחוניים קיומיים ואסטרטגיים מופקרים, והבטחון הלאומי סופג פגיעה חמורה, בשל שיקולי האשליה האישית, שנפגעים גם הם בסופו של התהליך.

המקרה המובהק הראשון בו הובילו שיקולי בטחון אישי קצר טווח לפגיעה חמורה בבטחון הלאומי, היה בסוף ההתקוממות "האינתיפאדה הראשונה".

פגיעה נמוכה יחסית בבטחון האישי, שהתבטאה בידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה ובפיגועי דקירה וירי מעטים יחסית מדי שנה (אני זוכר שבסדיר חיפשנו מקלע מאג בודד וגלמוד בחברון), הובילה למרבה האבסורד לגיבוש הסכמי אוסלו והכנסת "הסוס הטרויאני" לתוככי ישראל.

על מנת להתמודד עם איום שגבה מישראל פגיעה נמוכה יחסית אך יצר דימוי שלילי לישראל בעולם בדמותם של חיילים ישראלים המתעמתים עם "ילדים פלסטינים כבושים ומסכנים", הכניסו מנהיגי ישראל את ארגון הטרור שיזם את ההתקוממות הערבית, אש"ף, לחצר האחורית שלנו.

ממשלת רבין - פרס (שבעוונותי הצבעתי לה) העניקה לערפאת ולאנשיו אלפי כלי נשק, ואיפשרה להם להקים אוטונומיה של טרור, שהתבטאה בחינוך דור שלם של ילדים לג'יהאד נגד ישראל, ובחימוש בלתי פוסק של ארגוני הטרור הנמשך עד עצם היום הזה.

התוצאה הבלתי נמנעת היתה פגיעה קשה ומתמשכת עוד יותר בבטחון האישי, כאשר למעלה מ- 2500 אזרחים במדינתנו שילמו בחייהם, ועשרות אלפים נפצעו, כתולדה ישירה של הטרור הרצחני שהשתולל בישראל.

לנו הציבור אמרו כמובן: "אלה קורבנות השלום"!

המקרה המובהק השני היה הנסיגה - בריחה מרצועת הבטחון בדרום לבנון.

כמות הנפגעים השנתית בדרום לבנון עמדה על ממוצע של 10 – 20 הרוגים בשנה (שזה ודאי טראגי ומצער). יחד עם זאת עדיין מדובר בפגיעה נמוכה יחסית בבטחון האישי של חיילי צה"ל, שהרגישות לחייהם גברה בשל היעדר נפגעים אזרחיים. ארגון 4 אמהות שגובה ע"י תקשורת שמאלנית שאז עוד לא הבחנו בה בעיניים פקוחות, הוריד על ארבע את עם ישראל, והקריב את הבטחון והחוסן הלאומי על מזבח סיסמאות השמאל התבוסתן וחסר הערכים הלאומיים.

אסור כמובן לשכוח איך התבצעה הנסיגה. זו היתה בריחה תוך נטישת בעלי הברית מצד"ל, וחטיפת 3 חיילי צה"ל משטח ישראלי מובהק.

ראש הממשלה לשעבר, ברק, שאמר בזמנו שאדמת לבנון תבער באם נותקף לאחר הנסיגה, נתן 4 שעות אולטימטום! אחרי 4 שעות, ראה שאין מענה וזה לא עובד, אמר 24 שעות אולטימטום, אח"כ 3 ימים, ובהמשך שבוע. התוצאות לצערי ידועות.

ברק הפגין חוסר עמוד שדרה וחוסר אמונה בצידקת הדרך!

כמובן שלא חלפו שש שנים, והתברר כי משמעות צעד זה לטווח הארוך, תוך עצימת עינים של המודיעין הישראלי (בדיוק בתבנית של מלחמת יום כיפור 1973) היתה פגיעה קשה בבטחון הלאומי, ובבטחון האישי של חיילי צה"ל, וחמור מכל, גם חשיפה של אזרחי המדינה לסכנה גדולה בהרבה מזו שאיימה עלינו קודם לנסיגה!

לטעמי ולשיטתי, לא היה צורך לשהות על אדמת לבנון תקופה כה ארוכה, אך ודאי שאסור היה לנטוש את החזית של צפון המדינה בצורה כה מבישה, מסוכנת ולא אחראית. זו היתה כניעה לארגון 4 אמהות, ארגון קיקיוני שהיווה את עיקר המכבש על דעת הקהל.

ההתנתקות - גירוש מרצועת עזה היא הדוגמא המובהקת השלישית.

גם ברצועת עזה שילמנו מחיר דמים של 10 – 20 הרוגים בשנה (שזה גם בודאי טראגי ומצער).

"ההתבוססות בבוץ העזתי" התישה את אזרחי ישראל, ועוד יותר את אמצעי התקשורת, עד שלבסוף החליט ראש הממשלה לשעבר שרון, לסגת מרצועת עזה ומצפון השומרון.

לראשונה בתולדות דברי אנוש גורשו יהודים, אזרחי מדינה, על ידי אלה שאמורים להגן עליהם. לאורך כל ההסטוריה האנושית גורשנו על ידי אויבים – גויים - כובשים, אבל במאה ה– 21 זה יהודי שמגרש יהודי!

הכל התבצע לקול צהלתם של ארגוני השלום, ואף של רבים מאזרחי ישראל, שהלכו באדישותם לים, בשעה שכוחות הבטחון הובילו את הגירוש והנסיגה במקצועיות מדהימה וברגישות נחישות וחיבוק. מעניין איך היינו נראים אם קודקודי צה"ל היו ניגשים למערכה בלבנון באותה תחושה של משימה לאומית, כפי שבאה לידי תכנון וביטוי בגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון!

הנסיגה הישראלית מציר פילדלפי היא עוד תוצאה מובהקת (אפילו עוד יותר) לכשל מחשבתי, שבו הופקר שטח בעל חשיבות בטחונית ואסטרטגית, בשל שיקולי בטחון אישי קיצרי טווח – מה שנקרא שיקולי ביטחון לשעתיים של שקט.

החשש מנפגעים בפעילות להגנה על הציר לאחר הנסיגה, הובילו את הממשלה להורות על הוצאת צה"ל ממנו, מהלך שאיפשר בעצם את הפיכת רצועת עזה לדרום לבנון שניה, עם מצבור טילים אדיר, וכך הפכה רצועת עזה לחיזבאללה-סטאן (כדברי הרמטכ"ל לשעבר יעלון, ויתר זרועות המודיעין).

העדפת מרכיב הבטחון האישי, והיעדר התפכחות והתמקדות בבטחון הלאומי, איפשרו את ביצועה של מדיניות שהפקירה את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, ופגעו בבטחון הלאומי, ובסופו של דבר גם בבטחון האישי.

הפסקות האש למיניהן (שהן לדעתי דבר מגוחך ונלעג) שמנהיגי ישראל מתחייבים להן אחת לכמה שנים, גם הן מהוות דוגמא מצוינת לתופעת ההעדפה של הבטחון האישי לטווח הקצר, כאשר ברור לכל שהן מנוצלות על ידי ארגוני הטרור להתחמשות והתארגנות, שמשמעותה העתידית היא תמיד פגיעה בבטחון הלאומי והאישי כאחד (מה גם שהם אינם עומדים בפיתוי וממשיכים לזרוע טרור).

הומניזם ונאורות הם בהחלט רעיונות אנושיים בעלי חשיבות, אך אין להתעלם מהעובדה שבתוכנו ומסביבנו ארגוני טרור רצחניים שאינם מעוניינים בשלום אמיתי. הם אינם רוצים את עזה, חברון, רמאללה ושאר ערי הגדה, תשכחו מזה!

הם רוצים את ירושלים, תל אביב (שייח' מוניס), חיפה ועכו, ובעיקר את "זכות השיבה". בקיצור הם רוצים את הכל, ובעיקר הם רוצים אותנו בים התיכון!

לא יעזור שום מנהיג כזה או אחר, מימין או משמאל, ולא תעזור שום יוזמה מדינית חיצונית או פנימית של מנהיג כזה או אחר. לא ארה"ב, לא אירופה ולא שום אומה או לשון יביאו מזור לעם ישראל, ובטח שלא שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון (תומכת הטרור האירני) שמשום מה (האמת היא ברור למה) התקשורת בישראל סוגדת לה יותר משסגדו לתנינים בעולם הקדום.

מול עם ישראל ישנם שני אויבים אידיאולוגיים עיקריים (קיומיים לאורך זמן) - האחד פנימי והאחר חיצוני (גם אם הוא גר בתוככי ישראל) ועל שניהם אפשר לכתוב רבות.

האוייב הראשון חלקו נאיבי וחלקו האחר מרושע וזדוני, והאוייב השני כולו רשע ורוע, אך שניהם עובדים ביחד ולחוד, על מנת למוטט את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי!

גדול האיומים על עם ישראל בכל הזמנים הוא בראש ובראשונה האיום הפנימי, והוא למעשה הכת הפוסט ציונית שמאלנית קיצונית השלטת, ובה מרבית אנשי ארגוני השלום וזכויות האדם, התקשורת, פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון.

צפריר רונן ז"ל, ישראלי יהודי חילוני יקר שנלקח מאתנו בטרם עת, ולוחם גדול למען עם ישראל, ביטא בצורה מפורשת את עומק הבגידה של האיום הראשי הפנימי - איום השמאל הקיצוני.

הוא אמר: "תראו לי בהיסטוריה שלנו אי פעם שהיתה מחלוקת בעם ישראל, אם ארץ ישראל שלנו או לא! אבל חזרנו לארצנו, הקמנו מדינה ואיבדנו את הזהות. אנחנו חזרנו לארצנו בשביל להקים מדינה ובית משפט עליון, וצבא, ואמ"ן ,ומחשבים, ומחלקת מחקר, כדי שכולם ידברו בקול אחד ויאמרו שארצנו אינה ארצנו!"

האיום החיצוני הוא כמובן האיום הערבי - איסלאמי, שעליו ממש אין צורך להרחיב. מספיק לומר שמדובר בצביר אויבים בני דת ברברית פיאודלית, שכל תכליתה שנאה וקיצוניות דתית, המגובה בטרור.

הציבור היהודי ישראלי לאומי לעומת זאת, צריך לשמוח על כך שיש לנו בית להגן עליו, פעם גם את זה לא היה לנו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=364118




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ח' באלול תשע''ב    08:38   26.08.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. הפלת נתניהו והליכוד היא מעשה התאבדות של המחנה הלאומי, והעברת המדינה לידי הקרן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הפלת נתניהו והליכוד היא מעשה התאבדות של המחנה הלאומי, והעברת המדינה לידי הקרן החדשה

למרות פינויי יישובים אין לנו שום אלטרנטיבה אחרת כרגע, והפלת נתניהו תהיה יריית פתיחה להרס המדינה על ידי השמאל. אנחנו בצומת דרכים מסוכנת לעתיד היהודים במדינה, ולעצם קיומה היהודי. הקרן החדשה והשמאל מחכים עם זרועות תמנון וחנק! עתה עת הבלגה!

לעת הזאת יש להבליג בלבד, ולחכות שבליכוד יתגברו כוחות חדשים וצעירים כיריב לוין ואלקין ויקחו על עצמם את הנהגת המדינה.

התלהמות כנגד נתניהו לא תועיל לאיש. היהודים הם שיימסרו בידי מוסרים מהסוג של אברהם בורג מהקרן החדשה - לידי הגויים!

במקום לכעוס על ביבי יש לפעול על מנת לסלק מהליכוד גורמים בעלי חשיבה שאינה תואמת את האידיאולוגיה של מחנה הימין.

הראשונים שיש לסלק מהליכוד הם בני בגין ודן מרידור.

דן מרידור הוא איש שמאל שמקומו לא בליכוד.

בני בגין הוא מעריץ עיוור של מערכת ושיטת המשפט המעוותת של ישראל. מערכת המשפט והשיטה לפיה השופטים בוחרים את עצמם - בניגוד למתרחש בכל העולם הנאור, שם בוחרות הממשלות המתחלפות את השופטים המגוונים. בישראל סידרו לעצמם השופטים (שהם עורכי דין בעצם) את הג'וב במרכז המפלגתי של השמאל, שנקרא בג"צ.

באמצעות השיטה של הדבקת יועץ משפטי לממשלה על ידי חברי מועדון מפלגת השמאל בבג"צ, (כהגדרת פרופ' מאוטנר), ואי מתן חופש בחירת יועץ משפטי לממשלה על ידי הממשלה עצמה, מבטיחים לעצמם חברי מפלגת בג"צ שליטה על המדינה, כשהיועץ מטעמם מכריז כל בוקר על כל פעולה שהממשלה רוצה לבצע כ"פעולה לא חוקתית". זהו מכשיר פלא מתוחכם שעושה צחוק מהאידיאולוגיה של הימין!

הכרזה זו היא כמובן לא חוקית בעליל, והיא מעשה תרמית ציבורית, כיוון שלישראל אין כלל חוקה ולכן אין דבר כזה "לא חוקתי".

ישראל מתנהלת על פי השיטה הנוהגת באנגליה - שם אין חוקה.

הבעיה המרכזית של המדינה היא: בג"צ, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, והמינהל האזרחי, שהם כולם בידי השמאל, שהפך את שיטת המישטר בישראל ל"דמוקרטיה חוקתית" ( זה מה שנקרא בפי העם בטעות "המהפיכה החוקתית".

זו לא מהפיכה ולא חוקתית, כי אם ממש הפיכה פוליטית בעליל = פוטש אמיתי של גניבת השלטון בעורמה ובנבזות.

אחרי ביצוע ה"מהפיכה" שהיא הפיכה פוליטית לכל דבר - בג"צ הוא שקובע מה תעשה המדינה בכל נושא הכי פעוט. הדמוקרטיה הפרלמנטרית שהיתה ישראל עד שעלה אהרון ברק ל"גדולה", והפך את המישטר על פיו באמצעות שני חוקים שהכנסת חוקקה בעיוורון, מבלי להבין מה היא עושה בכלל, בוטלה כליל.

לא הפרלמנט קובע כי אם בג"צ. זה פירוש הצמד המטעה של המילים "דמוקרטיה חוקתית".

הכנסת מבלי דעת, העניקה באמצעותם של שני חוקים מחוררים והזויים אלה את השלטון למרכז המפלגה של השמאל, הממוקם בבג"צ.

עכשיו העת לבטל את המישטר החדש שהונהג על ידי בג"צ ללא רשות או סמכות מאיש, ולבטל את שני חוקי היסוד: חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק - כפי שמציעים פרופ' אבי דיסקין, פרופ' פוזנר, ועוד רבים וטובים כמותם!

כל עוד בליכוד יושבים אנשים כדן מרידור שחוקק את שני חוקי היסוד האלה עבור אהרון ברק - חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק, ואדם הזוי כבני בגין שתומך בשלטון הלא נבחר של השופטים הללו - אין סיכוי שנתניהו יוכל לערוך שינוי כלשהו במערכת המשפט המעוותת, התופרת תיק לכל מי שמנסה לערוך בה שינויים, ולהחזיר את ישראל למישטר המקורי שלה - דמוקרטיה פרלמנטרית, תוך ביטול שני החוקים הללו, וביטול כל החקיקה שהתבססה עליהם.

באמצעות שני החוקים הללו, הופך בג"צ את מדינת היהודים למדינה לא יהודית של ערביה ופולשיה, בעוד היהודים הופכים לדרי גטו אומללים ונרדפים, שקולם אין לו היכן להישמע.

היזהרו מלהפיל את הליכוד ואת נתניהו, שכן החורבן שמחכה לנו במקרה כזה מידי הקרן החדשה ואירגוני הביון העולמיים הוא חורבן מוחלט ובלתי הפיך.

עכשיו זמן אחדות של כל הכוחות הלאומיים.

השמאל אורב בפתח ותאוותו - חיסול המדינה שהאומות הצביעו עבור הקמתה באו"ם - כמדינה יהודית ליהודים!

עכשיו העת להתאחד. עכשיו העת לנהוג בזהירות חסרת תקדים!

עוד נתפנה לבנות ולכסות את כל גבעות הארץ ביישובינו ובתינוקותינו!

זיכרו את הפילוג שהביא לחורבן בית שני. זיכרו את המרד הגדול שלא בעיתו.

לימדו מההיסטוריה.

פעלו ראשית לכל לשינוי מערכת המשפט בישראל, שהיא היא הגורם לחדירה של כוחות האופל של הקרן לישראל חדשה ונציגיה לכל מערכות השלטון והתקשורת. שם הבעיה הראשית והמרכזית. ברגע שינוטרל בג"צ ולא יוכל עוד להתערב בפעילותה של המדינה ושל הממשלה הנבחרת, יוכלו הליכוד והימין לשלוט לראשונה במדינת היהודים. לא נתניהו אשם, לא הוא שולט. אהרון ברק, בייניש, פרוקצ'ה, גרוניס וג'ובראן הם הקובעים את סדר החרבת יישוביה של המדינה היהודית! נתניהו לפות בציפורניהם!

זו הסיבה להשתוללות חסרת הרסן ועתירת האיומים של השופטים הללו והתקשורת מטעמם בכל פעם שמנסים להחזיר את השלטון לידי העם.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=376628

****

לעיון נוסף:

1.הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק מיד!!!

כל מה שדוגל בו הימין האידיאולוגי הוא "לא חוקתי" על פי שמאלני מערכת המשפט המעוותת הזו, העורכת "מהפיכות חוקתיות" מטעם עצמה, בניגוד לחוק וללא הסמכה ואישור מאיש. ילדי ישראל היהודים יעורבבו עם מוסלמים ונוצרים בכיתות הלימוד כי השופט הערבי ושני השופטים היהודים בבג"צ חושבים שכך מקיימים כבוד אדם.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=376267

2.גם הורדוס הגדול כמו שופטי בג"צ חשב שאפשר לערבב נוכרים ויהודים

הטעויות של המלך הורדוס מזכירות לי את מעשי השמאל והמתיוונים בימינו. ראו למה הובילו מעשי ההתייוונות בסופו של התהליך. לא להתיוונות, כי אם למרד וחורבן, שאחריו חיכתה גלות של 2000 שנות רדיפה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=376102

3. האשכולות: בג"צ והיועץ המשפטי לממשלה - ממשלת העל השרשורית (הטפילית) של ישראל

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml#44

4.כתבות נוספות לעיון:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני ט' באלול תשע''ב    08:47   27.08.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. בן ציון נתניהו היה אחד האישים המופלאים בהיסטוריה של עמנו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.08.12 בשעה 09:27 בברכה, ליה
 
בערוץ 1 הוצגה כתבה ממצה על האיש ופועלו. איש מדהים שהשמאל בישראל הסתיר מעין הציבור הרחב לפני מותו.

מסקנתו העיקרית ממחקריו היתה פסימית ביותר. הוא היה סבור שעם ישראל חי בהכחשה מתמדת של המציאות הסובבת אותו ואי הבנה של האיומים מולם הוא ניצב - דבר המסכן את קיומו באופן מחריד, שמעורר ספק לגבי המשך קיומו בארץ ישראל.

למי שייכנס לתוכניות ערוץ 1 באתר של הערוץ, מחכה תוכנית מדהימה על איש מדהים ומפתיע בחוכמתו וברוחב היריעה של ראיית עולמו. בן ציון נתניהו היה נפיל אינטלקטואלי.

המסקנה שהסיק מחקר היהודים והאנטישמיות בספרד - קושרה למצבנו בארץ לאחר תקומת ישראל, והיתה פסימית ביותר.

עם ישראל מתמחה בעיקר בהדחקת המציאות, דבר המסכן את עצם קיומו הפיזי באופן קיצוני, וכבר המיט על ראשו אסונות חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית. זו לדעתו הסיבה לחורבנות החוזרים ונשנים בתולדות עמנו.

אין ספק שמי שרואה ושומע את הבליו של שמעון פרס (אותם מנה אמש עו"ד יורם שפטל בתוכניתו ברדיו 103 FM "החיים על פי שפטל) על מזרח תיכון חדש ועל שלום, ומי שרואה ושומע את דברי ומעשי השמאל ההזוי בארץ ובעולם (המאתגרים בהחלט את חוק הבגידה), לא יכול שלא להבין באיזו צרה אנחנו שקועים בגלל האנשים האלה, המנסים בכל כוחם לשים רטייה על עינינו, על מנת שנאמין במצע השקר אותו הם מוכרים לנו יום ולילה באמצעות התקשורת הפושעת לאמת.

אנחנו יושבים על הפצצה ממש, ומאפשרים ללא כל הגבלה מתבקשת על מכחישי קיומה של סכנה כלשהי, להמשיך ולכתוב מאמרי הבל ורעות רוח בעיתונים ובתקשורת האלקטרונית.

אנחנו עומדים כשלוע הטנק פעור מול פרצופנו - ומאפשרים לכמה שופטים (שהם כמה עורכי דין בסך הכל, לא מלאכי שרת ולא נציגי אלוהות כלשהי, ושאיש לא בחר בהם אלא הם בחרו והבריגו אחד את השני בשל היותם מומחים בהכחשת המציאות המאיימת, כמיטב מסורת השמאל) להגביר את רמת חשיפתנו לסכנת ההתפוצצות מהפגז של הטנק הזה. הם אומרים לנו לחייך יפה לנהג הטנק שעסוק בהכוונת הפגז היישר לליבנו.

אנחנו חיים על הר געש פעיל, יושבים על לועו, ומשחקים בנדמה לי ובזכויות אדם של כל מבקשי נפשנו, בעוד כמה אידיוטים שימושיים מבינינו מתמוגגים מהתחסדותם והגשת הלחי הנוצרית שלהם.

הדיאגנוזה המפחידה שאנחנו חיים בהכחשת המציאות, דבר המסכן את קיומנו ומונע מאיתנו לזהות ולהיזהר מסכנות אימתניות העומדות מולנו - מצביעה יותר מכל דבר אחר על הסיבה לאסונות האיומים שפוקדים את עמנו פעם אחר פעם ללא הרף בהיסטוריה הארוכה שלו.

לפני השואה היו סימנים כה רבים וברורים שמתקרב צונאמי - אך מיליונים המשיכו לשבת על סיר הבשר ולחשוב שהיטלר זה פאטה מורגנה.

מי שיקרא בעוד מאה שנה את הכתוב בעיתונים שלנו בשלושים השנים האחרונות, יחשוב שאנחנו עם של עצמים לא מזוהים = עב"מים, המסתובבים בחלל ללא כל קשר לכדור הארץ והנעשה עליו. מעין גרוטאות לא מחוברות המסתובבות ללא תכלית בחלל החיצון, שפוכת מזיקה ומסוכנת לסדר העולם התקין.

נדמה שאנחנו מתפקדים כאילו לא היתה שואה, כאילו הערבים אינם אוייב, כאילו ערבים בתוך שטח ישראל שונים מערבים מחוץ לשטחה של ישראל, כאילו אם רק נחלום כמו שמעון פרס ההזוי, הטועה, והתועה בדרך לא דרך אי שם במסלול קוסמי בחלל החיצון על שלום עולמי ועולם בו דיבורי ההבל פה שלו משנים למישהו משהו - יסיק את המסקנה האחת והיחידה עלינו:

אנחנו חיים בהדחקה מסוכנת, ומסרבים להבין מהן הסכנות הניצבות מולנו, ונמנעים מלפעול בהתאם למצב הנתון, לשם הגנה עצמית.

אנחנו מפקירים את עצמנו להשמדה מבחוץ ומבפנים - והיא אכן מגיעה פעם אחר פעם, כפי שמוכיחה ההיסטוריה הארוכה של עמנו.

הגיעה העת לשים בבתי המשפט שלנו שופטים מזן אחר לחלוטין. רק, ואך ורק שופטים, שטובת ישראל והגנה עליה ועל עמה עומדות בראש מעייניהם.

הגיעה העת להוציא אל מחוץ לחוק וללא היסוס כלשהו, כל גוף הקורא ומטיף להשמדתנו - בין הוא ישראלי או חיצוני. את כל אירגוני המימון הזר, הקרנות המשונות עם הכסף מאירגוני ביון, כנסיות ומדינות אוייב (המתחזות למדינות ידיד), כולם החוצה אל מחוץ למגרש המשחקים הדמוקרטי שלנו. כל אחד הביתה לארצו, שם יחיה וימקד את פעילותו במדינתו ולא בנו ובהשמדתנו. אין להם מה לחפש אצלנו. כך נוהג עם בריא שואף חיים ולא אושוויץ ותנורי שריפה והשמדה.

כל פולש יוחזר לאלתר לארצו, שם יפעל לשינוי לו הוא מייחל, ולא יציף את ארצנו הקטנטונת בנוכחותו הלא רצוייה והלא מתאימה. לכל עם יש את מדינתו, שם חובתו לפתח ולהתפתח למען ילדיו. לא על גבנו ומכספנו ובארצנו. היא לא נועדה עבורם.

הגיעה העת להיגמל מהמאפיין אותנו - התעלמות והדחקה של כל איום - ולהתמודד עימם כמו שעמים אחרים - כל העמים עד האחרון שבהם - הבריאים והמציאותיים, מתמודדים עם הסכנות, ולכן לא מזלזלים בהם ולא משמידים אותם בארובות עשן.

להביט לסכנות בעיניים, לקרוא להן בשם, ולצאת למלחמה נגדן אחרי דיון אמיתי בו מוצגת רק האמת המרה ללא כחל וסרק. זהו! הגיעה העת לנהוג כבוגרים. אנשים כשמעון פרס הילדותי, הלא בשל, והלא מחובר למציאות בתפיסת עולמו מייצגים את כל השמאל. זה השמאל. תינוקות של בית רבן שמתפרעים ומשתוללים כי לא הציבו להם גבולות.

הגיעה העת שמחנה הימין האידיאולוגי בישראל, זה שמייצג בגרות נפשית וחיבור למציאות, זה שאומר אמת ורואה נכוחה, יתחיל לשלוט סוף סוף בארץ, ולקבוע את החוקים והכללים הנדרשים לשם הישרדות עמנו בארץ ישראל המוקפת במאות מיליונים של ערפאתים ובין לאדנים.

זה מה שהציבור הרחב רוצה כשהוא בוחר במחנה הזה, אך לא מקבל לאחר הבחירות.

הגיעה העת שעם ישראל יעמוד על שלו מול כל האומות. לעמוד יום יום באו"ם ובכל פורום ולומר אמת אמת אמת - ועוד אמת! ללא כל פחד ומורא, שכן עלינו חובה לקיים את הכתוב:" אל תירא עבדי יעקב"!

אז נקבל, ועוד איך נקבל, את מלוא הכבוד המגיע לנו. איש לא יעז עוד להתייחס אלינו כאל פולשים לא לגיטימיים לאיזור כדור הארץ, שיש להשמיד. להיפך. הם יורידו את הכובע כפי שהורידו אחרי מלחמת 6 הימים - בהערצה. בכבוד. בתודה.

ויש על מה להודות לנו, ובגדול.

נפיל כאינשטיין רק אנחנו הענקנו לאנושות.

ענק כמשה רבנו - רק אנחנו הלכנו בעקבות ערכיו הנעלים שהונחלו בהמשך לאנושות כולה.

את ספר הספרים - התנ"ך - עם עשרת הדיברות - האלופות המנצחות - רק עמנו ייצר עבור כולם. כל ספרי ההמשך אינם אלא פלגיאטים עלובים, (גניבה ספרותית (פְּלַגְיָאט בלועזית) הינה שימוש במילים או ברעיונות של האחר והצגתם כשלך. לעתים יש הרואים את תופעת הפלגיאט כשקולה להפרת זכויות יוצרים, אולם שני המושגים הללו נבדלים זה מזה בשני עקרונות מרכזיים: האחד, בעוד חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, ביצוע גניבה ספרותית משמעותו שימוש ברעיון גם כאשר צורת הביטוי שונה. השני, תוקפה של זכות היוצרים פג 70 שנה לאחר מות היוצר, אך העתקת יצירה והצגתה בשמך לעולם תיחשב כגניבה ספרותית. ויקיפדיה) שבימינו לא היו מקבלים אישור הדפסה והפצה כלל, בשל חוקי הקניין הרוחני, והגניבה הרעיונית שהם מייצגים.

את האמת האחת והיחידה אי אפשר לעולם לנצח.

היא תמיד תמיד צפה כמו שמן על מי השקרים, ים הפצת הרמייה, וגלי הצונאמי של ההבל של יהודים הוזים וטיפשים, הרוצים להתחבק עם רוצחים ורשעים שטניים, בעוד פיהם מלמלם את מילות הריקנות הנפשית והשיכלית שלהם: שלום שלום שלום... תנו לי קצת שלום...

זאת לפני מכת הגרזן הניחת על ראשם.

**

לעיון:

עורך דין יורם שפטל מציג בתוכניתו את שמעון פרס נציג ומנהיג השמאל, האפס המדיני המושחת וחסר המעצורים, הניצב פעם אחר פעם לצד הגרועים שבאויבי ישראל.

הקשיבו:

* נקודות ציון חשובות בקריירה הפוליטית האפלה והשחורה משחור של נשיא המדינה שמעון פרס. עו"ד שפטל מסביר למה דבריו של הנשיא פרס בנושא הגרעין האיראני הם כמו נעיצת סכין בגב הממשלה וסיבובה. כמו כן מדוע מדובר באיש דמים, אפס מדיני, משתמט, חתרן בלתי נלאה, רודף כבוד ושררה ומושחת חסר מעצורים המתייצב שוב ושוב לצד הגרועים שבאויבי ישראל? האזינו!


http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FIMDIL&c41t4nzVQ=EEJ

* חלק ב' - עו"ד שפטל מסביר למה דבריו של הנשיא פרס בנושא הגרעין האיראני הם כמו נעיצת סכין בגב הממשלה וסיבובה. כמו כן מדוע מדובר באיש דמים, אפס מדיני, משתמט, חתרן בלתי נלאה, רודף כבוד ושררה ומושחת חסר מעצורים המתייצב שוב ושוב לצד הגרועים שבאויבי ישראל? האזינו!

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FIMIJL&c41t4nzVQ=EEJ

* בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל 2

http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

* לעיון במאמרים נוספים שלי:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175

************

רצועת סרטי התעודה המקוריים היוקרתית והאיכותית של הערוץ הראשון. סרטי תעודה ישראלים וזרים בשידור מקורי במגוון נושאים:תחקירים עיתונאיים, סיפורים אנושיים, היסטוריים ,פוליטיים, רפואיים, צבאיים ואחרים.

"בן ציון" - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו

במשך עשרות שנים, כמעט ולא נחשף לתקשורת ולציבור, ההיסטוריון בן ה-102 פרופ' בנציון נתניהו, אביהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יוני נתניהו ז"ל שנהרג במבצע אנטבה ושל הצעיר באחים ד"ר עדו נתניהו.

בסרט תיעודי חדש נפרשת לראשונה מסכת חייו של פרופ' נתניהו כציוני רביזיוניסט, איש רוח וכהיסטוריון בעל שם עולמי.

נתניהו מספר על ההגנה על מי שהואשמו ברצח ארלוזורוב , על פעילותו בתנועה הרביזיוניסטית מתחילת דרכה ועל יחסיו עם זאב ז'בוטינסקי כיד ימינו ועוזרו וכן כאחד המייסדים והעורך של ביטאון "הירדן" של התנועה הרביזיוניסטית בשנות ה-30.

לאחר מותו של זאב ז'בוטינסקי ב-1940 הפך בנציון נתניהו לראש התנועה הרביזיוניסטית בארה"ב, והקדיש עצמו לפעילות אישית רחבה שהעירה את דעת הקהל היהודי ושכנעה לראשונה את המפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית להכריז על תמיכתן בהקמת מדינה יהודית במצע הבחירות לנשיאות ב-1944. פעילותו זו הנביטה את התחרות בין המפלגות על הקול היהודי בכל מסעות הבחירות מאז ועד היום.

לאחר חזרתו לארץ ב-1949 עם דוקטורט שעשה במקביל לפעילותו המדינית הציונית - על דון יצחק אברבנאל, הודר נתניהו מהצטרפות לאוניברסיטה העברית בשל דעותיו הימניות והתמודד עם נידוי אקדמי. הוא פנה להקמת האנציקלופדיה העברית בה שימש כעורכה הראשי עד 1962.

במבצע אנטבה קיבל נתניהו האב את הבשורה המרה על נפילתו של בנו בכורו יוני ז"ל מבנו בנימין נתניהו . ברגעים נדירים בסרט מתבטא בנציון על בנו יוני ז"ל ועל עתידו שנקטע.

החל בשנות ה-60 הקדיש עצמו, במשך ארבעה עשורים, להמשך מחקרו הרחב בנושא האינקוויזיציה והאנוסים בספרד של המאה ה-15. פרשנותו המהפכנית שינתה מקצה אל קצה את הבנת הפרק ההיסטורי הזה על-ידי גדולי המלומדים וזכתה לתדהמה והכרה בעולם, במיוחד בספרד.

בניו, ראש הממשלה בנימין נתניהו והרופא, סופר ומחזאי ד"ר עדו נתניהו מספרים על ילדותם המשותפת של שלשת האחים, על האופן בו חונכו ובאיזו מידה השפיע אביהם על חייהם. לראשונה נחשפים צילומים משפחתיים נדירים. שני בניו נותנים ביטוי למודעותם לכך שכל אחד מהבנים, גם יוני ז"ל, יישם בתפקידו ובהישגיו את מה שאביהם, כאיש מבריק, ציוני בכל רמ"ח אבריו, יזם, פעל ועשה.

במשך שנים לא זכה פרופ' נתניהו להכרה ציבורית ואקדמית על תרומתו לחיים המדיניים והציוניים.

הסרט שזור בצילומי ארכיון נדירים, ונחשפת בו מסכת חיים בת יותר ממאה שנים של אישיות מרתקת .

בימוי והפקה: משה לוינסון, פרופיל הפקות בע"מ.

הפקה משותפת עם ערוץ 1. בתמיכת קרן רבינוביץ לאמנויות, קרן גשר, מועצת הפיס לתרבות ואמנות וההסתדרות הציונית העולמית
הפצה בינלאומית: חברת סרטי יונייטד קינג.

http://www.iba.org.il/schedule/?channel=1

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=377366



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ט''ו באלול תשע''ב    11:52   02.09.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. Field of dreams: Israel’s natural gas  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
After decades of importing every drop of fuel, Israel has struck it rich, uncovering vast reserves of natural gas in the Mediterranean

The black and yellow helicopter heads north from Tel Aviv, passing over empty beaches, a yacht harbour and a string of sprawling seafront residences that house some of Israel’s wealthiest families. After a few minutes the pilot makes a sharp turn to the left and steers his ageing Bell 412 towards the open sea.

For more than half an hour, all there is to see is the blue waters of the Mediterranean. Then suddenly a hulking mass of brightly painted steel rises from the midday haze. Towering more than 100m above the water, this is the Sedco Express, a drilling rig that has been operating in this stretch of ocean for almost three years. As the helicopter touches down on the landing pad, we see a small blue and white Star of David flag fluttering in the wind. It is the only sign that the Sedco Express sits atop one of the greatest treasures that Israel has ever found. Far below, connected to the rig by a slender steel pipe that runs through 1,700m of ocean and another 4,500m of rock and sand, lies a vast reservoir of natural gas known as the Tamar field.

The men on board the Sedco Express are busy testing the field’s multiple wells in preparation for the long-awaited day next April, when a US-Israeli consortium will start pumping the gas onshore. With reserves of almost 10 trillion cubic feet of natural gas, the Tamar field is a hugely valuable asset for the Israeli economy. Discovered in January 2009, it was the biggest gas find in the world that year, and by far the biggest ever made in Israeli waters. But the record held for barely two years. In December 2010, Tamar was dwarfed by the discovery of the Leviathan gasfield some 20 miles farther east – the largest deepwater gas reservoir found anywhere in the world over the past decade. The two fields, together with a string of smaller discoveries, will cover Israel’s domestic demand for gas for at least the next 25 years, and still leave hundreds of billions of cubic feet for sale abroad. The government take from the gasfields alone is forecast to reach at least $140bn over the next three decades – a staggering sum for a relatively small economy such as Israel’s.

Experts are convinced that Tamar and Leviathan will not be the last big Israeli discoveries. They point to the US Geological Survey, which estimates that the subsea area that runs from Egypt all the way north to Turkey, also known as the Levantine Basin, contains more than 120 trillion cubic feet of natural gas. Israeli waters account for some 40 per cent of the total. Should these estimates be confirmed through discoveries in the years ahead, Israel’s natural gas reserves would count among the 25 largest in the world, on a par with the proven reserves of Libya and ahead of those of India and The Netherlands. For decades a barren energy island, forced to import every drop of fuel, Israel today stands on the cusp of an economic revolution, fuelled by the vast riches that lie below its waters.

It is a revolution that has gripped ministerial offices and corporate boardrooms alike. Since the discovery of Leviathan, the country has been in the midst of an intense and often controversial debate over how best to use the new resources at its disposal. All the classic dilemmas associated with hydrocarbon discoveries have resurfaced, though often with a surprising Israeli twist. Should the gas be exported or used at home? What share of the new wealth belongs to the government and what to the companies that made the discoveries in the first place? And how far should Israel go towards turning itself into a “gassified” national economy, in which power stations, homes, industry and the transportation system alike all run on natural gas?

A final issue, and perhaps the most poignant of all the questions facing Israeli policy makers, is how the discoveries will affect the country’s standing in the region. Some worry that fields such as Leviathan will become a focal point for tensions, and perhaps even a target for Israel’s many enemies. Others hope that the gas will serve as a force for good, and help Israel build economic and political bridges to its neighbours, some of whom remain as energy-starved as Israel was until recently.

The Sedco rig sits on top of the Tamar field, which has almost 10 trillion cubic feet of natural gas

The recent discoveries are so large, and have come so swiftly, that some Israelis are having difficulty adjusting to the new reality. Even hardened energy executives speak of a “miracle” when discussing Israel’s natural gas story; others have resorted to the heavens to explain the new-found wealth. No less a figure than Benjamin Netanyahu, Israel’s prime minister, recently compared the discoveries to “manna from heaven” – the mystical food that sustained the Israelites during their 40 years in the desert.

Yet for all the talk of divine intervention, the discovery of Leviathan, Tamar and other fields would not have happened without the fierce determination of men like Gideon Tadmor. A cheerful, rotund 49-year-old, he is widely regarded as the pioneer of Israel’s natural gas industry.

Tadmor trained as a lawyer and dabbled in the property business before deciding more than two decades ago that it was time to turn his attention to oil and gas exploration. It was not the most promising line of business. Like all Israelis, Tadmor was only too familiar with the famous complaint made by Golda Meir, and repeated endlessly since then. “Let me tell you something that we Israelis have against Moses,” the then prime minister remarked at a banquet in 1973. “He took us 40 years through the desert in order to bring us to the one spot in the Middle East that has no oil.”

Over the years that claim became an article of faith for many Israelis. The country’s conspicuous lack of natural resources chimed with the broader national narrative of a state struggling and succeeding against the odds. It even served to heighten Israeli pride in the country’s economic and military achievements, which frequently outshone those of nearby countries rolling in oil wealth. But, for many decades, Meir’s complaint was also borne out on the ground, which stubbornly refused to yield all but the tiniest amount of hydrocarbons.

The years of failure meant there was no competition when Tadmor started knocking on the doors of the Israeli government to request exploration licences. His company, Avner Oil & Gas, started drilling for oil onshore in 1991, before moving into the deep waters close to the Israeli coastline and eventually pushing on into even greater depths. “We had looked at the vast success and activity in Egypt,” he tells me, sitting in the conference room of his headquarters north of Tel Aviv. “We all felt that the geological trend would not stop at the political border – and should extend into Israeli waters.”

Drilling in deep waters, however, required not only deep pockets but also profound technical knowhow. Neither was at the disposal of the Israeli upstarts. Tadmor and his partners decided to bring in a strategic partner, launching a quest that turned out to be fraught with more obstacles than anything the company had experienced to date. “It was an endless process. We were willing to look everywhere. We knew that finding a strategic partner would be fundamental for success, because in Israel there was no expertise.”

Tadmor and his partners thought they had a compelling geological story: they were proposing to drill in an area that showed much the same characteristics as the nearby Egyptian waters where discoveries had been made. Yet they were turned down again and again, fuelling suspicions that the big oil groups in Europe and the US were unwilling to risk their vital relationship with Arab countries by investing in Israel: “There is no question about it. Anyone who knows anything about this industry knows that there is an overwhelming geopolitical consideration with top companies when they decide to enter or exit a country,” says Tadmor. “Even during the best times, when Israeli and Palestinian leaders signed the Oslo accords in 1993, it was very obvious that for many of the big players there were geopolitical considerations that clouded their approach towards Israel.”

. . .

Geopolitical considerations, of course, have been at the heart of the oil and gas industry almost from the beginning. As the target of an Arab oil boycott, Israel itself was forced to learn the hard way that energy security and national security are closely entwined. Already scrambling to secure supplies, the country was dealt another rude shock in 1973, when Arab oil producers responded to Israel’s victory in the Yom Kippur war by launching a sweeping oil embargo. It was a move that shaped the country’s energy policy for years to come, instilling in Israeli leaders a desperate desire for energy independence.

“A big part of the policy community in Israel was hugely affected by the Arab oil boycott in the early 1970s,” says Brenda Shaffer, an expert on Israeli energy policy at the University of Haifa. “It made people here give an almost disproportionate importance to holding energy volumes.”

A quarter of a century later, Tadmor and his partners felt they were finally close to delivering those volumes. Without money and expertise from abroad, however, Israel’s hydrocarbon potential would remain untapped for many years if not decades. And without a strategic partner or other signs of progress, Avner Oil risked losing its offshore exploration licences. It was time for desperate measures: “We sent a guy to Houston for three months with one mission. I told him: go to Houston, open the phone book and go through it company by company. Call every one of them, and bring us a partner.”

After three months, only two companies remained on that list. Neither seemed too keen, but Tadmor decided to take his lawyer and fly out to Houston all the same. “At the time the price of oil was $15 per barrel. That meant no one was taking any aggressive decisions to enter new countries. The environment was very, very problematic,” he recalls. Indeed, the macroeconomic environment was not the only inauspicious sign. As his plane taxied towards the runway at Tel Aviv airport, Tadmor spotted something unusual: “All of a sudden I see a black cat running down the aisle. It was a chaotic situation. The stewardesses were running after the cat with a blanket, trying to catch it. We eventually turned back, and the cat was handed over. But one passenger decided to leave the plane. She said: ‘With a black cat on the plane, nothing good can happen.’”

The plane returned to the runway and started accelerating for take-off. Then Tadmor had a second nasty surprise: “I hear a huge blast – one of the engines had exploded!” It was a near-miss: had the engine blown up in the air, the plane might well have crashed, putting a premature end to both Tadmor and Israel’s best hope of finding gas in the Mediterranean. “I told my lawyer: ‘I don’t know if anything good will come of this experience.’ But everything that came out from this trip was good.”

In fact the ill-omened trip to Houston produced a deal with a small Oklahoma-based exploration company called Samedan Oil Corporation. Samedan was too small to worry about its relationship with Arab oil ministries, but large enough to seek expansion abroad. It would later change its name to Noble Energy, and emerge alongside Avner and Delek, an Israeli conglomerate, as one of the three leading players in the Israeli natural gas boom (Delek later bought out Avner, but kept Tadmor on to run the combined group). To this day, the three groups control most of the big fields discovered in the Levantine basin, with Noble holding the largest individual stake in fields such as Leviathan, Tamar and Yam Tethys.

The partners drilled their first well in 1999, in a field known as Noa. They found gas, but the quantity was too small to allow immediate commercial exploitation. A year later, in a nearby field known as Mari-B, they were successful, uncovering a field that contained about a trillion cubic feet of natural gas. Four years later, the gas started to flow to the mainland where it was used to generate electricity.

Tadmor and his partners had proved that Israeli waters did contain natural gas, and that these reserves could be exploited profitably. But the discoveries at Yam Tethys were a mere taste of things to come. In January 2009, a consortium that again included Noble, Delek and Avner, along with Isramco and Alon, two Israeli companies, found Tamar. The following year came Leviathan, the discovery that finally catapulted Israel into the big league. Speaking days before the drilling that confirmed the huge find, Yitzhak Tshuva, the Delek chairman and one of the wealthiest men in Israel, made a bold pronouncement: “This is geopolitical power that Israel needs now more than ever,” he said of the natural gasfields. “Israel will become a big international player, and it will have geopolitical power vis a vis many countries.”

. . .

One of the men whose task is to marshal that power is Uzi Landau, the minister for energy. A slim, wiry man with a raspy voice and a hawkish political outlook, Landau is at pains to accentuate the potential political benefits not just for Israel but for the wider region. The minister says he is keen to export some of the country’s natural gas to Jordan and the Palestinian territories: “We believe this will not only be good business, but also highly important for coexistence. This will eventually help a peace agreement. Natural gas is also important for the political level. We wish to develop our relations with the region,” he says.

Landau points out that Israel is already busy deepening its political and economic relationship with Cyprus, which has itself found large gas deposits in waters adjacent to the Israeli discoveries. There is even talk of building a gas pipeline to Cyprus, and of connecting the Israeli power grid to the divided island through an undersea cable. But not everyone is convinced that Israel’s natural gas riches will be a force for regional integration. The northern fields such as Tamar and Leviathan, for example, are not far from the disputed line that separates Israeli and Lebanese territorial waters. Hizbollah, the Lebanese Shia group that is one of Israel’s most committed enemies, has already accused Israel of stealing Lebanese gas. Farther to the south, snaking its way through the Sinai Peninsula, is another example of the pitfalls created by regional gas diplomacy: the pipeline that carries Egyptian gas to Israel.

Initially hailed as a sign of friendship and co-operation, the pipeline has since emerged as an object of hate for many Egyptians, who resent the sale of cheap gas to Israel at a time when Egypt itself faces chronic energy supply problems. The pipeline has been blown up no fewer than 14 times during the past 18 months, and the supply deal has now in effect been cancelled.

“We tend to think that countries that hold a lot of oil and gas are very powerful. But if you look at it more carefully, you see that this is a double-edged sword. Countries that have large volumes of oil and gas tend to have a lot more problems. They tend to get involved in conflicts more often than other countries. There is a tendency towards war,” says Shaffer, the energy analyst from Haifa University.

She points out that Cyprus is once again at loggerheads with Turkey over the recent gas discoveries, and that Israel, thanks to its new alliance, may yet find itself drawn into the escalation: “The gas finds have already defrosted the frozen Cypriot conflict. So Israel is now finding itself involved in a conflict that it has never been involved in before.”

But fear of conflict is not the only worry associated with the gas. As delighted as they are over the recent finds, Israeli officials say they are only too aware of the “resource curse” that afflicts countries with abundant natural resources, whereby the discovery of great natural wealth is often followed by disappointing economic growth and an erosion of competitiveness.

“We have to be very careful not to think that with natural gas there is no more need to continue in the same direction of the past: to focus on education, focus on research and development and to do whatever we can to solidify the social fabric of our society,” argues Landau. He points out that “the political leadership of our country is very sensitive to that problem”, but warns that the country will have to be careful “not to fall into that pit”.

For the time being, Israeli leaders can claim with some justification that their response to the new-found wealth has been measured and sensible. There has been a notable emphasis on sustainability, not least in the way the state intends to use the new resources. Though it will take years before the government will reap meaningful gas revenues, it has already set up a sovereign wealth fund to manage part of the new wealth. The fund, which follows the model set by Norway, is expected to swell to $80bn by 2040, and is intended to provide a financial cushion for future crises. But some of the expected government take (“some” meaning about $60bn over the next three decades) will flow straight into the state budget to fund education projects and bolster national security.

For a state that spent so many decades as an economic backwater, and that continues to rely on financial support from the US, this new largesse will take some getting used to. The same pleasing challenge faces Tadmor and the handful of other businessmen who believed in Israel’s gas potential long before the first drills broke through to fields such as Leviathan.

“It has topped all my expectations,” says Tadmor.“So what I need to do now is raise my expectations,” he adds with a grin.

http://www.ft.com/cms/s/2/1dbda574-f16d-11e1-a553-00144feabdc0.html#axzz25IHvckcO




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני ט''ז באלול תשע''ב    10:46   03.09.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. תור הזהב הרביעי שלנו והחשוב מכולם / ד''ר גיא בכור  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ארבע פסגות או "תור זהב" היו ליהודים ב- 2000 השנים האחרונות בארבעה מקומות שונים: בספרד, בגרמניה, בארצות הברית ובישראל.

אך אבוי.

שלושת העידנים הראשונים הסתיימו בצורה עגומה, שלא לומר טראגית.

תור הזהב בספרד הסתיים בגירוש המוני, תור הזהב בגרמניה הסתיים בהשמדה של ששה מיליון יהודים, ותור הזהב בארצות הברית נמשך אמנם, אך היהודים עצמם שם, הולכים ונמוגים.

מדוע תור הזהב הרביעי שונה?

אלהמברה החדשה, תור הזהב הרביעי שלנו, והחשוב מכולם!

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1764



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי י''ח באלול תשע''ב    09:14   05.09.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. אמור לי, ראש ממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, התעמת פוסטר דאלס עם בן גוריון במידה רבה של התנשאות:

"אמור לי, ראש ממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם את יהודי פולין או את יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל? האם הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר בכלל על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?

בן גוריון ענה לו:

"אדוני מזכיר המדינה. לפני 200 שנה הפליגה הספינה "מייפלאוור" מאנגליה, ועליה היו המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. אנא ממך, צא לרחובות ושאל עשרה ילדים צפון-אמריקאיים את הדברים הבאים:

מה היה שמו של קברניט הספינה? כמה זמן נמשך המסע? מה אכלו הנוסעים במהלך ההפלגה? וכיצד התנהג הים במהלך ההפלגה? יש סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות".

עכשיו ראה...

לפני למעלה מ-3000 שנה היהודים יצאו ממצרים.

אני מבקש ממך שבאחת מנסיעותיך בעולם, תנסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות; שאל אותם מה היה שמו של קברניט אותה יציאה? כמה זמן נמשך המסע? מה אכלו במהלכו, וכיצד נהג הים.

כשיהיו בידיך התשובות, נסה לזכור את השאלה שזה עתה שאלת אותי".

http://cafe.themarker.com/post/2592352/





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ששי כ' באלול תשע''ב    10:07   07.09.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. קריאתו של רונן שובל ליהודים לעלות לישראל, אין לה מקום!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.12 בשעה 10:11 בברכה, ליה
 
קריאתו (המצורפת להלן) של רונן שובל ליהודים לעלות לישראל, וביניהם לישראלים ש"זכו" לדרכון גרמני, אין לה מקום.

לא להתנצל לעלות לישראל / מאת: רונן שובל

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=9539&hp=1&newsletter=05.09.2012

יהודים נאלצים שוב להיאבק על זכותם לחיות כיהודים?

מאת: נתין מדמנת ישראל

הם לא נאלצים, אלא הם מי שאילצו את עצמם, אם בחרו לחיות בגרמניה.

קריאתו של רונן שובל ליהודים לעלות לישראל, וביניהם לישראלים ש"זכו" לדרכון גרמני, אין לה מקום.

אולי ירצה שובל, שאותו מנכ"ל קהילה יעלה לארץ ויתחבר למתרפסים מכאן?

שיקבל מיליונים מהקרן לישראל חדשה הפועלת באין מפריע, ומכאן ינאץ?

ואיך שובל יכול להבטיח ריבונות יהודית, וניהול כל ענייניו של העם היהודי, בעוד הערבי ג'ובראן יושב בהרכב מגרש יהודים סידרתי, והמשטרה היהודית מנוהלת בהר הבית ע"י הוואקף?

ומי הם אלה "המבקשים לכלותנו" אם לא ערימת האקדמאים, השופטים, התקשורת, ו"כוחות הביטחון", עושי דברו של היודנראט הקרוי ממשלה?

מצופה מרונן שובל שלא ידקלם סיסמאות שחוקות, שאולי היו טובות לזמנן, שחלף ואיננו עוד.

****

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=385781

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=385814



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי כ''ז בחשון תשע''ד    07:14   31.10.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. גרשון מסיקה: 'שטרן מבייש את הציונות הדתית. אוי לנו שאלו בנינו'  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
נמשכת הביקורת על ח"כ שטרן. יו"ר מועצת שומרון: הוא מבייש את הציונות הדתית. אוי לנו שאלו בנינו. אם לא יתנצל יהפוך אורח בלתי רצוי.

סערת התבטאותו של חבר הכנסת אלעזר שטרן נמשכת. ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, מבקר בחריפות את דברי שטרן (התנועה) שאמר מעל בימת הכנסת כי הרב דב ליאור אינו ראו להיקרא רב אלא מומחה להלכה. וכי יש להפסיק לשלם את משכורתו.

נזכיר כי ח"כ אלעזר שטרן אמר את הדברים לאחר שלטענתו של שטרן הרב דב ליאור אמר בדרשתו כי "אתיופים אינם יהודים", וכי אמר למשתתף בשיעור "אבוי לך אם הבן שלך יתחתן עם אתיופית".

מסיקה מספר כי הזדעזע מהתבטאותו של ח"כ שטרן, "במיוחד לאור אהבת ישראל הגדולה שיש ברב דב ליאור בוודאי לעולי אתיופיה". לדבריו "פעם אחר פעם מוצא ח"כ אלעזר שטרן דרכים מקוריות ליצור כותרות תוך שהוא משתלח בציונות הדתית ללא טעם. אוי לנו שאלו הם בנינו. לאחר שח"כ אלעזר שטרן אמר מעל בימת הכנסת ביום השנה לחורבן גוש קטיף כי ההתיישבות בגוש קטיף הייתה כישלון, לאחר שהוא רדף ללא טעם חיילים דתיים בצבא, כעת הוא גם משמיץ ללא בדיקה מוקדמת את אחד הרבנים החשובים בציונות הדתית. צר לי לומר זאת אך ח"כ אלעזר שטרן מבייש את הציונות הדתית ויורק פעם אחר פעם לבאר ממנה הוא שותה.

מסיקה מוסיף: "אנחנו מבקשים מחבר הכנסת שטרן להתנצל בפני הרב דב ליאור שכן פגיעה בו כמוה כפגיעה במאות אלפי תלמידיו אנשי הציונות הדתית בהתיישבות ביו"ש ומחוצה לה".

עוד אמר מסיקה כי "במידה וח"כ שטרן לא יתנצל בפני הרב דב ליאור הוא יהפוך לצערי לאורח לא רצוי בכל מקום שדתיים לאומיים נמצאים בו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264449

תגוביות:

1.מורשת רבין היא גידול סרטני בגוף העם היהודי. שטרן בחר בה ולא
ברב קוק. גם ביבי אותה זוועה.

2.שטרן מוכיח לנו בכל שני וחמישי כי אנו מצויים בעידנא דמשיחא. הוא סבור שמאחר שהוא היה אלוף הכל מותר לו ואני סבור שצריך להפסיק מלהתייחס אליו.

3.שטרן לא שייך ל: לא לציונות הדתית. לא לציונות. לא לעם ישראל. צריך לבדוק את שורשיו היהודיים ו/או את תיק בריאות הנפש שלו.

4.שטרן גם לא מייצג את עם ישראל הוא מייצג רק את עצמו. אני מעריך שבהושעיה הוא נחשב לעוף מוזר. הייתי מציע לו שירכוש מאחיו התאום אברום בורג דרכון צרפתי שיהיה לו לאן לברוח כאשר השלום שלו יגיע חס ושלום.

5.אלעזר שטרן הוא חובב כותרות מושבע. העונש הגדול ביותר שאפשר לתת לו הוא להתעלם ממנו. כל התייחסות ציבורית לאמירות שלו הופכת אותו לדמות רצינית שהגימיקים שלה ראויים להתייחסות רצינית. עיזבו אותו לנפשו.

6.לא כל מי שכיפה לראשו דתי ולא כל מי שכיפתו סרוגה ציוני ולכן הוא נמצא במפלגה המתאימה לו המגעילה ששמה - התנועה עם ליבני.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי ח' בטבת תשע''ד    10:43   11.12.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.12.13 בשעה 11:17 בברכה, ליה
 
הקוראן, סורה 9 פסוק 29:

"הילחמו באלה שאינם מאמינים באללה...ובשליחו מוחמד...עד אשר ישלמו את הג'יזיה ברצון בעודם כנועים".

הקוראן, סורה 13, פסוק 41:

"האם הם - הכופרים - אינם רואים שאנחנו משתלטים על ארצם ובעקביות מפחיתים את הטריטוריה שנמצאת בשליטתם ומוסיפים אותה לטריטוריה שלנו המוסלמים, באמצעות כיבושים זוחלים מכיוון השטחים המרוחקים שלה לכיוון המרכז שלה?

האם אינם מבחינים בכך שאנחנו חותרים בהתמדה ובעקשנות תחת חוקיהם ברוב השטחים הנתונים לשליטתם ולשלטונם ומערערים ומחלישים אותו והם - הכופרים - נכנעים בהדרגה לחוקי האיסלם".

הקוראן, סורה 33, פסוק 27:

"והוא הפך אתכם לאדונים של ארצם ואדמתם ושל בתיהם ושל רכושם, אדונים לארץ ואדמה בה לא דרכה כף רגלכם קודם לכן".

ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית ששולטת בה המבוססת על רעיון מופרך מעיקרו הנקרא רלטיביזם מוסרי שטוען שערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת ועל רַב-תַּרְבּוּתִיּוּת שזו תפיסה חברתית הדוגלת בשמירת הייחודיות של תרבויות השייכות לקבוצות אתניות שונות, בחברה נתונה.

הדוקטרינה הפוליטית הזו היא הדוקטרינה בה נוקטת ישראל ביחסה לערבים בעלי האזרחות מטעמה וכלפי הערבים בשטחי יהודה שומרון ועזה אשר בדיוק כמו הבדואים גם הם נהנים ומקבלים ממנה תשלומי כופר הג'יזיה היהודי.

מהו ג'יזיה?

ג'יזיה הוא מס גולגולת שתושבי העולם המוסלמי שאינם מוסלמים (כמו יהודים ונוצרים) חייבים לשלם לשליט המוסלמי. נתינים לא מוסלמים החיים במדינה הנשלטת על פי חוקי האיסלם מוגדרים כ-דה'ימים (בני חסות נחותים) ובתמורה לתשלום הג'יזיה יכולים לקיים את דתם ואת חייהם אבל נשארים אזרחים נחותים מדרגה שניה.

בישראל ניתנים תשלומי הג'יזיה - הכופר היהודי למוסלמים, בצורות מסוות כמו למשל כספי הביטוח הלאומי, המוצגים כאילו הם עזרה הומניטרית, בריאותית וכלכלית...

תשלומי הג'יזיה בישראל - (הכופר היהודי של ישראל למוסלמים) ניתנים גם בצורה של הימנעות של כוחות הבטחון שלה מטיפול בפשיעה הערבית הגוברת בעוצמתה ובחומרתה וזאת מסיבות פוליטיות, כמו למשל הזדקקות לקולות הערבים בבחירות ולאישור תקציבים.

על פי פסוקי הקוראן הנזכרים למעלה ועל פי הדוקטרינה הפוליטית והמדינית הנהוגה בישראל, ברור כשמש שהיא בוחרת להיכנע ללחצים ולדרישות של האסטרטגיות הג'יהאדיסטיות הבינלאומיות ולפיסקי ההלכה המוסלמים שפוסקים הדיקטטורים המוסלמים של אללה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ובמועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם של החאליפות המוסלמית. מדובר בפאתוות מוסלמיות בדמות החלטות או"ם או חוקים בינלאומיים.

ההיסטוריה האנושית מוכיחה שהחלפת אוכלוסיות היא הפתרון היחיד שמונע מלחמה וסכסוכים תמידיים בין מוסלמים ללא מוסלמים.

לדוגמא בשנת 1923 הסתיימה המלחמה בין יוון וטורקיה כאשר הצדדים החליטו על החלפת אוכלוסיות של למעלה מ- 2 מיליון בני אדם, מוסלמים ויוונים אורתודוקסים.

כך גם בשנת 1947 החליפו מיקום מעל 14 מיליון מוסלמים, הינדים וסיקים בהודו, פקיסטן ובנגלדש.

הבעיה שלנו היא שלכך בדיוק התנגדו סאדאת וקרטר כאשר הם לחצו על ראש הממשלה מנחם בגין לחתום על הסכם השלום עם מצרים.

מאז כולנו סובלים מהסכסוך האתני הקנאי שהוא תוצאה של הסירוב המצרי הזה ושל ההונאה העצמית האמריקנית הרואה בדיקטטורים של אללה מייצגי דת שלום.

שימו לב גם במקרה מול הבדואים כיצד ישראל שוב מוצגת באופן מפלה וחריג, התואם את ההאשמות הדתיות של הקוראן המייחס תכונות שטניות ליהודים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשים שעושות מדינות מוסלמיות כמו סעודיה, ירדן, סוריה ומצרים בחצי האי סיני כלפי הבדואים.

בגין הוא שמאלן רדיקלי קיצוני במסווה של דמוקרט ליברלי. למרבה הצער בכתבה שלו מוסיף בעצם פרופ' קידר את התמיכה שלו למתווה פראוור - בגין השמאלני.

האם פרופ' קידר לא אמר לנו שהערבים לא יכולים להתחייב לשלום עם אחרים מאחר ואין להם שלום בינם לבין עצמם? אם כך מול הבדואים המצב הרי עוד יותר חמור כיוון שגם לדבריו הם הרי מצפצפים על חוקי מדינת ישראל בנוסף לכל.

מדוע אם כן הוא תומך במתווה הזה?

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=753162

Joseph Ezkosheez · מגיב מוביל · Giv'atayim

Koran 9:29 "Fight those who do not believe in Allah... and His Messenger... until they give the jizyah willingly while they are humbled

Koran 13:41 "Do they -the infidels- not see that We visit their land & persistently reduce the territory in their
possession and add it to the Muslims territory by progressive conquests from its outlying borders?
"Do they not see that We persistently undermine the Law of most of the areas under their rule
& they -the infidels- are gradually falling under the Islamic Rule?

Koran 33:27 "And He made you heirs to their land and their dwellings and their property,
AND to a Land which You Have Not Yet Trodden."

Israel is a Jewish State just by name But is a muslim State by political doctrine disguised under the fallacies of moral relativism, multiculturalism.

Such Israel political doctrine as policy apply also to the PLO-PA and to the Arabs of Israel who same as the bedouins also enjoy the Jews Jizya Payments from the Bituah Leumi & those Jizya Payments portrayed as economic, medical & humanitarian aid...beside the muslims increasing crimes in intensity & severity that the Law & order forces are reluctant to deal against for political, sectorial votes & budget interests.

The mentioned Koran passages & such Israel political doctrine/policy proves that Israel conforms to the exigencies of international jihadis strategies & to the Allah Dictators Islamic Fatwas of the caliphate UNGA & UNHRC that are portrayed as resolutions &/or as international law.

Yet, history shows that a population exchange is the preferable solution, other than war, to conflicts between
Muslims and non-Muslims. For example, in 1923, the war between Turkey and Greece ended when both sides
agreed to a population exchange of more than two million Muslims and Greek-Orthodox Christians.
Similarly, in 1947, more than 14 million Muslims, Hindus, and Sikhs, have exchanged locations in India, Pakistan,
and Bangladesh.

But then, isn't what Carter & Sadat refused to agree to when they pressured former PM M.Begin to the Israel-
Egypt Peace Treaty. Haven't we all these years since been witnessing the violent ethnic & sectarian conflict
consequences of such Egypt refusal & America self deceit in its concept of Allah Dictators as the followers of
'religion of peace'.

Look how Israel is once again in this bedouins case being singled out to the ritual koranic blames, accusations.
Yet such demonisation standards are totally ignored when it comes to the treatment since the 1950s of the arab
bedouins by Saudi Arabia, Syria, Jordan and Egypt-Sinai Peninsula hotel operators.

In this post Prof. Kedar is adding his touch in support of the radical Lefty Prawar-Begin plan. Begin as radical Lefty disguised as liberal, democrat.

Didn't Pro Kedar in a video said that Arabs can't give peace to others since arabs don't have peace between themselves, moreover in this case where Prof. Kedar say bedouins are against State law


להלן דבריו של פרופ' קידר:

מרדכי קידר תוקף את מדיניות הכניעה של ממשלות ישראל כלפי הבדואים בנגב

בנוסף לגניבת הקרקעות הוא מונה את בעיית הפוליגמיה, ייבוא הנשים משטחי הרשות, חליבת הביטוח הלאומי באמצעות אבטחות הכנסה וקצבאות ויש לו פתרון אחד: הגברת האכיפה והתייחסות מחמירה לכל הפרה של החוק - בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.

בסוף השבוע שעבר ראתה ישראל סידרה של הפגנות, חלקן אלימות, ברחבי המגזר הערבי במסגרת "יום זעם" על החלטת הממשלה להפעיל את "מתווה פראוור" לפתרון בעיית הקרקעות בנגב. דוברים ערבים – שכולם אזרחי ישראל – הפריחו סיסמאות כמו "אינתיפאדה שלישית", "יום האדמה השני" ו"מרד הבדואים". פוליטיקאים ואנשי התנועה האיסלאמית ניסו להלהיט את הרוחות בקרב הציבור הערבי בישראל המהווה חמישית מאזרחי המדינה נגד המדינה והחלטותיה בעניין התיישבות הבדואים על אדמות המדינה בנגב.

הרושם הוא שהבעייה היא קרקע, שכן הבדואים היושבים בפזורה בנו בתים על קרקע השייכת למדינה ללא רשות, ללא היתרי בניה, ללא תכנון וללא תשתיות. עכשיו המדינה מבקשת להסדיר את העניין, ועולות שאלות כמו כמה יקבל כל בדואי במסגרת ההסדר וכמה פיצוי כספי יקבל על השטח שעליו יוותר, למרות שלאף בדואי אין ולא הייתה שום הוכחה לבעלות על הקרקע שלה הוא טוען. עד היום, כל התביעות המשפטיות של הבדואים שהגיע לבית המשפט נכשלו בשל עובדה זו, ולכן המדינה מעוניינת לפתור את סוגיית ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית באמצעות הסדרה בחוק.

אלא שלאמיתו של דבר הבעייה אינה רק עניין קרקעות והתיישבות בלתי חוקית של בדואים על אדמות המדינה, אלא רחבה יותר ועמוקה יותר. רחבה יותר, מפני שקיימות בעיות קשות נוספות בין המדינה ובין הבדואים, ועמוקה יותר, שכן כל הללו נובעות מהבדל תהומי בין התרבות הבדואית ותרבות של מדינה.

בעיה נוספת הקשורה עם הבדואים היא בעיית הפוליגמיה. לפני כארבע שנים (21.4.2009) פרסמה מירב ארלוזורוב במוסף הכלכלי של "הארץ" (The Marker) כי בנגב חיו אז 5,829 נשים הרשומות כאימהות חד-הוריות, ולהן 23,855 ילדים. ל-155 נשים מתוכן היו אז 10 ילדים, והשיאניות היו שתי נשים עם 17 ילדים לכל אחת. כל מי שיש עיניים בראשו מבין שאין מדובר באימהות חד-הוריות, אלא שכל אחת מהן היא אשה שנייה, שלישית או רביעית הנשואות על פי השריעה האיסלאמית לגבר אחד, וחיות עמו במשק בית אחד. אם זה היה המצב לפני כארבע שנים, מה המצב כיום?

שני מניעים, התרבותי והכלכלי, מאפשרים את הפוליגמיה ותוצאותיה. התרבות הבדואית המסורתית מצפה מגבר לשאת יותר מאשה אחת כדי להוכיח את גבריותו. גבר החי עם אשה אחת בלבד נחשב חלש ועלוב. בנוסף, גבר ישאף להגדיל את משפחתו ככל שניתן, כדי שיהיה לה משקל כלכלי, חברתי ופוליטי גדול במערך הציבורי של החברה הבדואית. לדוגמה, מספר הקולות של משפחתו בבחירות למועצה המקומית יהיה גדול, ולכן כל המועמדים ישחרו לפתחו.

המניע הכלכלי לפוליגמיה הוא שהביטוח הלאומי מממן באמצעות קצבאות הילדים כל אשה בנפרד, בלי קשר אם היא נשואה או פנויה, וכך הבאת ילדים לעולם היא עסק מניב. השנה (26.7.2013) פרסם יהודה יפרח (מוסף "צדק" של "מקור ראשון") כי משפחות בדואיות מקבלות מאות מיליוני שקלים בשנה מהביטוח הלאומי באמצעות גירושין פיקטיביים בבתי הדין השרעיים, הפוסקים ל"גרושות" (הממשיכות בדרך כלל לחיות עם בעליהן) דמי מזונות אפסיים במטרה לחייב את הביטוח הלאומי לשלם להן דמי הבטחת-הכנסה.

הפוליגמיה בנגב מעלה תמיהה גדולה, שכן על פי החוק בישראל זו אסורה, ונשאלת השאלה מדוע המדינה אינה אוכפת אותו על הבדואים, ומדוע היא מממנת את הפוליגמיה אצלם באמצעות קצבאות הילדים והבטחת הכנסה? התשובה היא כי המדינה רואה זאת כעניין תרבותי הקשור למגזר הבדואי, ולכן היא מעדיפה לשלם להם על חשבון המשאבים העומדים לרשות מגזרים אחרים, ובלבד שהבדואים יהיו בשקט, לא יפגינו ולא יחסמו דרכים.

עניין אחר קשור לנישואי קרובים. מרבית הזוגות בנגב הם קרובי משפחה, וכתוצאה מכך ילדים רבים סובלים ממחלות גנטיות, שחלקן קשות ומסובכות. תמותת התינוקות הגבוהה במגזר הבדואי נובעת בחלקה מסיבה זו. המדינה נאלצת להקצות משאבים רבים כדי לטפל באותם ילדים הסובלים מפגמים גנטיים. גם נישואי קרובים הם עניין תרבותי הקשור לתרבות השבט.

עניין תרבותי אחר הקשור עם הבדואים הוא רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ועל רקע של נקמת דם. גם בנושא זה המדינה מעדיפה להתייחס בסלחנות לעבירות החמורות המתבצעות במגזר הבדואי. זאת, הן בגלל הקושי בהשגת ראיות, שכן בדואי לא יעיד נגד בדואי אחר, והן בגלל יחסם הסלחני של גורמי אכיפת-החוק (משטרה, פרקליטות, בתי משפט, בתי כלא ומנגנון החנינה) למעשי רצח אלה. החוקרת מנאר חסן חשפה יחס זה במאמרה "הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" ("מין, מגדר ופוליטיקה" בעריכת דפנה יזרעאלי).

השבטיות עברה לעיירה

בעיות נוספות הקשורות למגזר הבדואי שפורסמו בשנים האחרונות הן תרבות גביית דמי-חסות באתרי בנייה ובאזורי תעשיה, והברחות של סמים, כלי נשק, נשים ועובדים זרים מסיני ומירדן.

התנהלות זו – בנייה לא חוקית על אדמות מדינה, פוליגמיה, נישואי קרובים, רצח, נקמת דם, פרוטקשן והברחות – הקשורה למגזר הבדואי, מוכיחה כי אין מדובר באירועים בודדים, אלא בתרבות שבעיניה חוק המדינה אינו חל עליה. בעניין זה, הבדואים בישראל אינם שונים מהבדואים בכל רחבי העולם הערבי, החיים חיים מקבילים ונפרדים מחיי המדינה, במערכת חוקים אחרת, של "מנהגים ומסורות", המבוססת על התחושה ש"אנו כאן והמדינה שם". ההתנהלות הקבוצתית מקנה להם כוח, אך למדינה נוח לקבל אותה היות שזו לכאורה פוטרת אותה מהתמודדות עם כל בדואי בנפרד. אבל בפועל היא עומדת מול שבט מלוכד ואלים שלא יהסס לנקוט באלימות אם יחוש שהאינטרסים שלו עומדים בסכנה.

תרבות השבט היא הבסיס לכל הבעיות הקשורות עם הבדואים לא רק בישראל אלא בכל המזרח התיכון: בלוב, בעיראק, בתימן, בסוריה, באלג'יריה, במצרים (סיני) ובמקומות רבים אחרים, שבטים נאבקים במדינה כדי לשמור על תרבותם, חוקיהם, מנהגיהם ומסורותיהם, המנוגדים בדרך כלל לחוקי המדינות והכללים החלים בהן. לשבט יש מנהיגות משלו ומערכת משפט משלו, ובעניינים רבים הוא מתנהל כישות עצמאית ונפרדת מהמדינה. המדינה נחשבת בעיני הבדואים ישות עוינת שכן היא שואפת להחיל את חוקיה על השבט.

מאז הקמתה, מדינת ישראל אינה מתמודדת באופן נכון עם העניין. החל משנת 1968 היא מנסה ליישב את הבדואים בעיירות שנבנו עבורם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, ערוער ושגב שלום. חלק ניכר מן הבדואים אכן עבר לגור בעיירות הללו ושינו את אורח חייהם במידה ניכרת. אך השבטיות עברה מן המדבר אל העיירה: השכונות בעיירה מיושבות בדרך כלל על פי מפתח שבטי, וההתנהלות וההתנהגות של תושביהן נותרה בעלת מאפיינים שבטיים מסורתיים: באחד מיישובי הבדואים בנגב נדרס ילד על ידי בן שבט אחר, וכל ילדי שבטו של הדורס חדלו ללכת לבית ספר של היישוב, כי כל אחד מהם הפך לקורבן בכוח לרצח, כנקמה על דריסת הילד. הם דרשו מהמדינה לבנות בית ספר במיוחד עבורם, כיוון שהדרך לבית הספר הכללי הקיים עוברת דרך השכונה של הילד שנהרג, ולכן אינם יכולים ללמוד בו.

המעבר לעיירה לא פתר את בעיית הפוליגמיה, שכן גם בעיירות יש משפחות שבהן גבר אחד חי עם כמה נשים על פי השריעה האיסלאמית, למרות שבכך הוא עובר על חוקי המדינה. בדואים רבים ממשיכים גם בעיירות להתפרנס מעיסוקים שאינם חוקיים. המדינה מהססת להחיל את חוקיה על המגזר הבדואי, והדבר בולט בהיעדר אכיפה של חוק התכנון והבנייה. הפוליטיקה המקומית בעיירות הבדואים מבוססת על השבט, וסכסוכים בין-שבטיים מקשים על תפקודן של הרשויות המקומיות. במקרים רבים, על מנת לנהל את העיירה, נאלץ שר הפנים לפזר את מועצת העיירה הבדואית, לפטר את ראש המועצה המקומית ולמנות לה ועדה קרואה וראש מועצה.

המדינה לא ניסתה להתמודד עם הבעיה בכללותה, אלא ניסתה לפתור את בעיית הדיור בלי קשר להתמודדות עם הבעיות האחרות. העדר מדיניות מצד המדינה פתח את הפתח להתערבות גורמים זרים כמו "התנועה האיסלאמית", המנצלת את מבוכתם של מוסדות המדינה ומנהלת תנופת בנייה בלתי חוקית על אדמות המדינה במבצעים הכוללים אלפי אנשים המובאים לנגב לשם כך. המבצעים הללו מתנהלים בגלוי תוך פרסום רב לפניהם ואחריהם, והמדינה משותקת נוכח הנחישות של התנועה האיסלאמית.

הפתרון: אזרחות שווה

תרבות השבט הבדואית היא המחסום הגבוה המפריד בין הציבור הבדואי ובין החיים במדינה מודרנית המתנהלת על פי חוק שווה לכל האזרחים. אם המדינה מבקשת להפוך את הבדואים לאזרחים נורמטיביים, עליה לא רק להוציא אותם מהמדבר, אלא להוציא את המדבר מתוכם. הפתרון לבעיית הבדואים בנגב אינו יכול להצטמצם בטיפול בסוגיית המגורים, שהיא רק חלק קטן מן הבעייתיות שיוצרת תרבות השבט. כדי לפתור את הבעיה משורשה, על המדינה לטפל במכלול. הטיפול חייב להיות הוליסטי, כוללני, ולהתייחס לכל שטחי החיים: מקום מגורים, תעסוקה, חינוך והתנהלות המשפחה. בנוסף, על המדינה להתייחס לעבריין הבדואי כמו לכל עבריין אחר, ואם הוא עבר על החוק, אסור שהמדינה תתייחס אליו בסלחנות רק כי הוא נולד לשבט בדואי גדול וחזק היכול להפעיל מנופי לחץ על רשויות האכיפה.

מקום המגורים של הבדואים חייב להיות מתוכנן, ועליו לכלול תשתיות מים, ביוב, חשמל ותקשורת, מוסדות ציבור, שטחי תעשיה ותעסוקה ושירותים חברתיים. על המדינה להשקיע בבנייה זו את כל המשאבים שישוו את ערי הבדואים בנגב לכל עיר במדינת ישראל. מנגד, יש להתייחס לבנייה פרטית בפזורה, מחוץ ליישובים, כאל עבירה חמורה על חוקי המדינה, ועל העבריינים להישפט ולהיענש, בדיוק כפי שנענשים על מעשים כאלה אזרחי המדינה בתל-אביב או בהרצליה.

המדינה חייבת להקים בערי הבדואים בנגב מקומות תעסוקה ושטחי תעשייה כדי לפתח יזמות ולהקנות לאזרחיה הבדואים יכולת להתפרנס בכבוד במקצועות נורמטיביים. על מוסדות החינוך הגבוה במדינה להיות פתוחים ונגישים לבדואים ולבדואיות המעוניינים ויכולים ללמוד בהם. מנגד, על המדינה למצות את הדין במלוא החומרה עם כל מי שעוסק בהברחות, בפרוטקשן או בכל עיסוק בלתי חוקי אחר.

יש לדאוג לכך שמערכת החינוך תקנה לדור הצעיר של הבדואים את מושגי האזרחות שיחליפו את חוקי השבטיות. בת בדואית תלמד לדעת שיש לה, על פי חוק המדינה כמו גם על פי הדין האיסלאמי, זכות לבחור בעצמה את שותפה לחיים, גם אם הוא משבט אחר, ולהינשא לו בתנאי שלא יישא אשה אחרת על פניה. על מערכת החינוך להקנות לנוער במגזר הבדואי מידע על הסכנות הגנטיות הכרוכות בנישואי קרובים, ולהחדיר את ההכרה כי לכל אחד – אשה כמו גבר – יש זכות ללמוד, להתקדם ולפתח קריירה מקצועית.

מערכת החינוך תקנה לצעירים במגזר את הכרה בדבר החובה להישמע לחוקי המדינה ובפרט אם הללו מנוגדים לחוקי השבט. האיסור לנקוט אלימות חייב להיות נר לרגלי כל אזרח, כולל הבדואי. החינוך גם ידגיש את אי-החוקיות של הפוליגמיה ומכאן – את האיסור עליה. המסר החינוכי חייב להקנות לדור החדש של הגברים הבדואים את התחושה ואת ההכרה שגבריותם אינה נובעת ממספר הנשים שיש להם, אלא מהאופן שבו כל אחד מהם מתייחס לאשתו האחת, וכי מספר הילדים חשוב פחות מהחינוך שלהם וממתן האפשרות לכל ילד וילדה לקבל מהוריהם את מה שכל ילד מודרני אמור לקבל מהם.

על אנשי החינוך במגזר הבדואי לחוש כי משימתם היא להקנות לדור הצעיר את הרצון והיכולת להיות אזרח שווה זכויות וחובות, ואת ההכרה כי הוא אדם אוטונומי בעל זכות לקבל החלטות באופן עצמאי בכפוף לחוקי המדינה, וכי אינו נתין של אף קבוצה בתוכה.

על המדינה לאכוף את חוק ולמנוע מן המוסד לביטוח לאומי לסבסד עבירה על החוק האוסר פוליגמיה. המדינה חייבת להגביל את קצבאות הילדים לפי בית אב, באופן שכל גבר יוכל לקבל קצבאות רק עבור אשה אחת שהוא נשוי לה כחוק, וילדיה. על המדינה להפסיק לתת קצבאות לנשים שיובאו לנגב מהר חברון, מירדן, מסעודיה או מרצועת עזה, כולל אחותו של איסמאעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה.

מדיניות הממשלה כלפי המגזר הבדואי חייבת להיות עקבית ולטווח ארוך, ולא להיות מותנית בחילופי השלטון. שינוי תרבותי אינו מתרחש בן-לילה, והוא מצריך השקעה גדולה לאורך זמן. על המדינה להקצות את המשאבים הנדרשים להכנסת שינוי תרבותי במגזר הבדואי כדי להביאו את המאה ה-21, שאם לא כן, יישאר מגזר חשוב זה במדבר התרבות השבטית של המזרח התיכון.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=753162




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שלישי כ''ח בטבת תשע''ד    13:01   31.12.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה  
בתגובה להודעה מספר 58
 
  
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=757940



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שבת א' 'באדר א תשע''ד    09:28   01.02.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. מדינת ישראל היהודית - ציונית נמצאת שוב במלחמה על קיומה כמדי 8 - 10 שנים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.14 בשעה 12:17 בברכה, ליה
 
מדינת ישראל הציונית - יהודית נמצאת בגל של מתקפה פוסט ציונית משולבת מכמה חזיתות.

אילו היתה לנו ממשלה ומנהיגות (ובימים אלה לצערי מי ששולט בישראל זו מערכת משפטית שרובה מזדהה עד משתפת פעולה עם הגל העכור הזה) היו ננקטים צעדי חירום כדי להשיב מלחמה שערה, כי במלחמה כמו במלחמה.

המתקפה הזו סיבותיה הן בחלקן אנטישמיות מסורתיות, בכיסוי מתוחכם של אנטי ציונות וליברליזם חדש וחלקן נובעות מ"עייפות" של העולם מעיסוק בבעיית הסכסוך הישראלי - פלשתיני ובאשליה שהסכם לפתרונה אפשרי והוא שיניח לעולם מה"בעיה" הזו.

אם לזאת נשלב בורות, חוסר עניין וידע בנושא הציונות, ארץ ישראל, מקורות היהדות והיהודים והשקר שיש עם פלשתיני, נקבל מתכון די מנצח לצערנו של אוגדות של פסבדו "ליברלים נאורים", אנרכיסטים, שמאלנים וכל מיני בורים ועמי ארצות שנלחמים נגד המשך המפעל הציוני בארץ ישראל שבעצם כל מי שהוא באמת בן אנוש ולב מפעם בקרבו היה מתלהב ונרגש להמשיכו ולקדמו.

התוקפים במלחמה הזו מסתייעים במשתפי פעולה מבני עמנו לכאורה (דוגמת האווילים הזמרת ניני אחינועם ואדם ורטה ה"מורה"), שגם הם נתלים באשליית ה"פתרון הסופי" לבעיית הסכסוך ומוכנים לסייע בכל דבר שקר לכוחות האנטישמיים מחוץ למדינה ואינם מבינים שה"פתרון הסופי" שהם נתלים בו יהיה מהדורה שניה של "הפתרון הסופי" מלפני 70 שנה.

מדינה שנמצאת תחת מתקפה, חייבת להתגונן וכיוון שכלי הנשק העיקרי של האויב הינו מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית חייבים להחיל כאן מצב חירום בו השימוש במערכת המשפט ובדמוקרטיה כדי לתקוף את המדינה יוגבלו.

לא ייתכן שנציגי אויב יישבו בכנסת ישראל וישתמשו בה כבבמת הסתה, חקיקה וסיוע לאלימות נגד מדינת ישראל ולא ייתכן שמערכת המשפט ובראשה בג"צ יגבילו צעדים מחוייבי מציאות נגד מחבלים, מסתננים ובוגדי מדינה ושאר הפוסט והאנטי ציונים בתקשורת ועוד.

אם נוסיף לכך את העובדה שמערכת המשפט בישראל מתגלה שוב ושוב במערומי שחיתותה בדוגמת פסקי דין הזויים מקלים נגד מחבלים, רוצחים ושאר פושעים ופגיעה בקרבנות פשע במקום בפושעים, היותה המובילה את המשך שיטת הסטת משאבי הכסף לקבוצה קטנה של "מורמים מעם" בצורת שכר ופנסיות עתק (למשל רוב מקבלי הפנסיות התקציביות השערורייתיות שפורסמו לאחרונה הם ממערכת המשפט), עינוי הדין המתמשך למאות אלפי ישראלים במשכי זמן נוראיים עד פסק הדין ועוד - אין ספק שהיא חייבת בדק בית וניקוי אורוות רציני עפ"י כל קנה מידה וחובה.

אכן לכל פעולה יש מחיר ואם המחיר הינו בהגבלת הדמוקרטיה בישראל לכאורה חייבים לשלמו כי מדובר במחלה ממארת שאם לא תיבלם היא תשיג את כל מה שהאויב הערבי והנאצי לא השיגו בעבר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=818382

לעיון האשכול:

כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט - כל הפרקים

http://rotter.net/forum/gil/27344.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון כ''ח באדר ב' תשע''ד    09:01   30.03.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. פייגלין: ''ישראל המסוכסכת עם זהותה - אינה מסוגלת להצדיק את קיומה כמדינה יהודית''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.03.14 בשעה 10:05 בברכה, ליה
 
סגן יו"ר הכנסת, ח"כ פייגלין התייחס הערב לפרסום כי ישראל שוקלת לשחרר 400 מחבלים נוספים – בתמורה להמשך קיום המשא ומתן עם אבו מאזן.

וכך אומר פייגלין: "ישראל המסוכסכת עם זהותה אינה מסוגלת להצדיק את קיומה כמדינה יהודית ולהתמודד עם טענת ה "צדק הפלסטיני". ראש הממשלה וראשי האופוזיציה אינם מסוגלים להכריע בשאלת הזהות הפנימית ולכן אינם מסוגלים לפתור את הקונפליקט החיצוני".

"התוצאה היא תשלום במטבע קשה של הקפאת בניה או שחרור רוצחים בתמורה למיצג של תהליך שנועד כביכול לתת מענה לדרישת הצדק הערבית" כותב פייגלין.

"מובן שההתדרדרות המוסרית, הביטחונית והריבונית הזו לא תוביל בסופה לשום התקדמות, משום שהיא מתחמקת מיסוד הסכסוך, במקום להתמודד עמו. כפי שנהגתי בעבר - כשהצבעתי נגד התקציב בניסיון לעצור את זוועת שחרור המרצחים, אמשיך ואפעל ככל יכולתי על מנת לעשות זאת".

"מקובל לחשוב שהמטרה היא השגת שלום ושהבעיה היא בעיה ביטחונית, בעיה דמוגרפית, בעיית הלאומיות הפלסטינית המתחרה על אותה כברת ארץ, בעיית הלחץ הבין לאומי ובמיוחד האמריקני – ויש מוסיפים גם בעיה כלכלית.

אולם בחינה שטחית למדי מראה שלא אלו הבעיות הדוחקות בנו לפתרון מדיני.

ה'שלום' לא יכול להיות מוגדר כמטרה של מדינה. שלום הוא תוצאה של הגדרת מטרה נכונה והשגתה. אם השלום הוא המטרה, אפשר להשיגו ביתר קלות בטריטוריות אחרות, בוויתור על ריבונות או בהתבוללות.

ה'ביטחון' אינו הבעיה, שהרי ככל שאנו מתקדמים יותר ב'תהליך השלום' – רמת הביטחון יורדת. פיצוץ אוטובוסים ומסעדות על ידי מחבלים מתאבדים, וטילים על תל אביב וירושלים, לא נראו במקומותינו קודם ל'תהליך המדיני'.

על פי הניסיון המצטבר, השאיפה לביטחון צריכה להרחיק אותנו מכל תהליך מדיני. אם אנו ממשיכים להקריב קורבנות 'למען השלום' – כנראה שלא ה'ביטחון' הוא הבעיה שלנו.

גם ה'דמוגרפיה' כבר אינה הבעיה. האישה התל אביבית כבר לא יולדת פחות משכנתה ברמאללה – אלא להיפך. ע"פ המכון האמריקני/ישראלי לדמוגרפיה AIDRG: "המשך המגמה הנוכחית, בתוספת סבירה של כחצי מיליון עולים בשני העשורים הבאים, ישדרגו את הרוב היהודי מ-66% ל-80% ב-2035".

כלומר בלי שום תהליך מדיני, צפוי הרוב היהודי בין הירדן לים - כולל ערביי יו"ש - להגיע ל- 80% בתוך כ- 20 שנה. תהפוכות נוסח אוקראינה ומשברים כלכליים עשויים בהחלט להאיץ את התהליך.

בעיית הלאומיות ה"פלסטינית" נוצרה באופן מלאכותי כתגובה לציונות. אין שום בעיה "פלסטינית" כשבארץ קיים ריבון ערבי, ירדני, מצרי, סורי או לבנוני. בשניה בה תיעלם חלילה ישראל מהמפה, תיעלם גם "הלאומיות הפלסטינית".

"מטרת היהודים בארץ ישראל היא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל - מטרת הערבים בארץ ישראל היא - שהיהודים לא יקימו מדינה יהודית בארץ ישראל" (פב' 1947, ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי, מסביר במעמד החזרת שאלת ארץ ישראל לאומות המאוחדות, את יסוד הסכסוך).

דבר לא השתנה מאז דבריו של של אבי ה'ספר הלבן' ותומך הצד הערבי - בווין.

אין באמת לאומיות "פלסטינית". יש לאום ערבי שאינו מקבל את הריבונות היהודית בארץ כולה. לכן פתרון ה(אין) בעיה ה"פלסטינית" לא יפתור את יסוד הסכסוך, כלומר את התנגדותם לכל ריבונות יהודית שהיא בארץ ישראל.

זו גם הסיבה שמדינה "פלסטינית" עדיין לא קמה ולעולם לא תקום, על אף שמעולם לא הוגשה לקבוצה כל שהיא מדינה על מגש כסף שכזה. מדינה - זה פשוט לא מה שהם רוצים.

ה'לחץ הבין-לאומי' גם הוא אינו הבעיה שכן תמיד הוא גובר ביחס ישר לכניסתה של ישראל לתהליכים מדיניים. החרם הכלכלי שהיה ברובו חרם ערבי קודם שהכרנו בקיומו של העם ה"פלסטיני" ובזכותו על לב הארץ, הפך לחרם עם דגש אירופאי לאחר שהחל תהליך אוסלו.

ערב הסכמי אוסלו ריחף סימן שאלה גדול מעל הלגיטימיות של אש"פ ומנהיגיו. שום סימן שאלה שכזה לא ריחף מעל זכותם של היהודים למדינה משלהם.

כיום – אחרי 20 שנה של 'תהליך מדיני' התהפכו היוצרות. אנו מכירים בהם, הם לא מכירים בנו והאמריקנים לא מוכנים לחייבם לעשות זאת כתנאי לפתיחת משא ומתן. כלומר תהליך מדיני מגביר את הלחץ, לא מפחית אותו ולכן לא יכול לשמש עילה לקיומו.

גם בעיה 'כלכלית' לא בא התהליך המדיני לפתור. נהפוך הוא. המשך התהליך המבוסס על הסכמי אוסלו שואב כ- 10.5% מתקציב המדינה בכל שנה ולפחות 854 מיליארד ₪ מאז נחתמו ההסכמים (לא כולל סעיפים שאינם ניתנים לחישוב כגון השפעת התהליך על עלויות הדיור). בשנים האחרונות צועדת ישראל אל מעמד של מעצמה כלכלית – לא בזכות התהליך המדיני אלא למרות התהליך הזה.

תקציב המדינה לשנת 2014 הוא 406 מיליארד ₪. אילולי התהליך המדיני היו כיום לכאורה בקופה הציבורית יתרות בסדרי גודל של יותר משתי שנות תקציב(!) מדובר בסכום שהוא פי שתיים וחצי מעלות מבצע אפולו האמריקני לכיבוש הירח...

אז אם זה לא 'השלום', ולא ה'ביטחון', לא ה'דמוגרפיה', לא ה"לאומיות הפלסטינית", לא הלחץ הבין לאומי ולא הכלכלה – אז מה המטרה שלשמה אנו מבקשים תכנית מדינית?

התשובה האמיתית והעמוקה היא שאנו מבקשים לגיטימיות לזהות הישראלית.

וכך מסביר את הדברים, לא אחר מאשר אדריכל אוסלו – ד"ר רון פונדק:
"אני רוצה שלום כדי שתהיה 'ישראליוּת'. השלום איננו מטרה בפני עצמה. זהו אמצעי להעביר את ישראל מעידן אחד לעידן אחר, לעידן של מה שאני מחשיב כמדינה נורמלית. 'ישראליזציה' של החברה במקום 'ייהוד' שלה יאפשרו לשלב את הלאומיות היהודית, שגשוג התרבות הישראלית, הפרדת הדת מהמדינה ושוויון מלא למיעוט הערבי בישראל". (רון פונדק – ינואר 2014)

אנו מבקשים להגדיר את עצמנו באמצעות שכננו. אנו שואפים למצב בו שכננו יקבלו את קיומנו באזור, ומתוך כך יאמצנו העולם כולו אל משפחת העמים. אנו שואפים למצוא את מקומנו בין האומות (Place Among the Nations"") שואפים למצב בו הפכנו ל'עם ככל העמים' – ובקיצור – אנו שואפים לייצר ליהודים זהות לאומית רגילה, זהות הבאה ככל העמים, מתוך ריבונות בארצם, במקום הזהות הנבדלת מכל העמים, זו הנובעת מן הברית העתיקה החרותה בבשרם.

ובמילים פשוטות – אנו שואפים לישראליות במקום יהודיות, להגדיר עצמנו על יסוד האזרחות במקום על יסוד הלאומיות.

כל עוד שכננו נלחמים בנו ולא מקבלים את הישראליות החדשה הזו כלגיטימית' אנו מוטחים שוב לנקודת המוצא היהודית ממנה יצאנו (ברחנו) לדרך. לכן אנו זקוקים לערבים. לא בשל כל התירוצים הדמוגרפיים והאחרים, אנו זקוקים לערבים כדי להיות ישראלים.

אלפי קורבנות הטרור, מסירת חבלי מולדת, עקירת יישובים על יושביהם, טילים בשמי תל-אביב, אבדן הלגטימיות הקיומית, אבדן של כ- 10% מתקציב המדינה בכל שנה - ונזקים רבים נוספים – כל אלה מודה ד"ר 'פונדק' – אינם מחיר ה'שלום' או פתרון ה'בעיה' הדמוגרפית, אלא מחיר שיש לשלם במסגרת המאבק הפנימי על זהותה של המדינה.

עמדת הנחיתות הבסיסית, זו התולה את הזהות הישראלית בשכנינו, מתעלת אותנו למשחק סכום אפס, המבוטא במדויק בסיסמא: "שטחים תמורת שלום".

לאורך ההיסטוריה, תמיד הצד המנצח במלחמה, הוא זה המציע שלום תמורת נכסי היריב. אולם אצלנו מתקיים מצב ייחודי בו הפקדנו בידי הצד החלש – צבאית וכלכלית – את הנכס החשוב מכל, את מפתחות הזהות הישראלית.

הנכס הזה אינו תלוי כלל בתוצאת המלחמה. נהפוך הוא – אם באופן תיאורטי, יושמד האויב לחלוטין, נמצא עצמנו שוב 'עם לבדד ישכון' – בדד עם זהותו היהודית. לכן אסור לנו לנצח - ואכן, מעולם לא באמת ניצחנו.

אף לא מלחמה אחת ממלחמות ישראל נסתיימה בכתב כניעה ללא תנאי כמקובל במלחמות קיומיות בין העמים, המסתיימות בתבוסה מוחלטת בשדה הקרב.

משבר הזהות הפנימי שלנו מוביל לכך שהמושג 'ניצחון' אינו בנמצא כלל בלקסיקון שלנו.

צה"ל מצליח בדר"כ לנצח במערכות אך לא מעלה על הדעת ללכת את ה'מייל' האחרון ולהוביל את מדינות האויב לכניעה. כשבאופן אינהרנטי לא ניתן לנצח, המלחמה לעולם אינה נגמרת. וכשהמלחמה אינה נגמרת השלום לעולם לא יכול להתחיל...

מי שעיניו בראשו מבין שהתהליך שאנו עדים לו אינו תהליך שלום, אלא המשך המלחמה באמצעים אחרים. התוצאה של התהליך מקבילה לתוצאה של מערכה צבאית מוצלחת – אבדן שטחים ולגטימיות, נזק כלכלי ודמורליזציה פנימית. ההכרה (באוסלו) בצדק ה"פלסטיני" והוויתורים הטריטוריאליים שבאו בעקבותיו, לא הובילו ליתר השלמה עם קיומה של ישראל אלא בדיוק להיפך – לתהליך חמור של דה-לגיטימציה במדינות המערב.

חמורה מכך היא הדה לגיטימציה בתודעת הדור הישראלי החדש. הצעיר הישראלי שעמד על דעתו לאחר תחילת התהליך המדיני (גילאי 30-40) כבר אינו רואה עצמו כיליד הארץ אלא כאורח בארצו. מלח הארץ וסלע קיומה הוא האדם הערבי. הישראלי שכבר מבין ש 'שלום' לא יקבל, מקווה כי לפחות באמצעות 'בקשיש' בדמותם של שטחים ש"גזל" מן הערבי ב- 67, ייאות הערבי להתעלם מגזלת 48.

כל התכניות המדיניות שמוצעות לציבור בישראל על ידי הקשת הפוליטית על כל גווניה, באות מתוך תודעת ה – 'ישראליזציה' של החברה במקום 'ייהוד' שלה" – כלשונו של רון פונדק.

בכדי להגיע לשלום חייבת מטרת היסוד הישראלית להשתנות מן היסוד. לא תהליך מדיני שמטרתו מיסמוס הזהות היהודית אלא תהליך שמטרתו חיבור אליה. תהליך שמשרת את חיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=892733

תגוביות:

1.נראה שהדמוגרפיה נותרה בעיה חמורה מאוד לא בגלל ילודה אלא עקב הגירה. יש סברה שהערבים נכנסים לכאן בהמוניהם חוקית ובלתי חוקית כי פה טוב לחיות, נישאים לאזרחים וילדיהם מקבלים אזרחות (למרות התיקון לחוק האזרחות מ- 2003 או למעשה בלי קשר אליו).

מי יודע אם לא מדובר במיליונים וזה נמשך ויימשך. שמעתי שבשנות החמישים הערבים היוו רק 5%.

מיעוט גדול מ- 10% כפי שכתב ימיני (במעריב), אינו מאפשר קיום תקין, מאיים על אופי המדינה וחותר להתפרקותה. מאגר המהגרים הערבים הוא בלתי נדלה - 400 מיליון.

2.מתי היה השלום משאת נפשה של התנועה הציונית? / צפריר רונן

מסירת הזהות הלאומית לאויב

אם הייתי צופה ערב מלחמת העולם השניה בבריטים מוכנים לתת להיטלר את כנסיית וסטמינסטר ואת מחצית לונדון תמורת "שלום ובטחון" בדורנו, הייתי אומר: "הבריטים איבדו את רצון החיים, הם בדרך לחיסולם כאומה". מפני שלא מדובר היה על קולוניה, סינגפור או אלג'יר שהיו בידי הצרפתים, אלא בסמל הלאומי החזק ביותר של הבריטים, סמל שהוא אולי הזהות הפנימית החזקה ביותר. אם מישהו היה מספר לי שהרוסים מוכנים לתת לצ'צ'נים להקים מסגד במקום הכנסייה בלב מוסקבה תמורת "הפסקת הטרור", הייתי אומר שהם בדרך לחיסולם כאומה.

אלפיים שנה אמר יהודי ביום נישואיו: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". ביום המאושר בחייו, שכולו פרטיות והקמת משפחה חדשה, אומר העם העיקש הזה: "אם אשכחך ירושלים" במשך אלפיים שנה. כל המשפחה מתכנסת, כולם שמחים, ובטכס הקידושין שהוא כולו קודש, החתן היהודי מזכיר איזו עיר שחרבה כבר אלפיים שנה.

אם הייתם שומעים על שבט אסקימוסי שיש לו איזה מסורת מוזרה שזוג ביום נישואיו מדבר על עיר שהיא במרחק אלפי מייל, מה הייתם חושבים? בטח זה היה נושא למחקרים אנתרופולוגיים, בוודאי לסרט דוקומנטרי עטור פרסים של ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, והמדענים היו אומרים בטח אחרי מחקר אנתרופולוגי ארוך : "שבט אסקימוסי מוזר זה אחרי אלפיים שנה מזכיר את העיר הרחוקה ההיא כי הוא לא זנח את החלום לשוב אליה... ".

והנה אחרי אלפיים שנה, עם צבא אדיר, טנקים, מטוסים, אימפריית הייטק, ערוץ 2 וערוץ 10, משרד חינוך, פרלמנט ומדינה שהקימו היהודים ....

הם משתמשים במדינתם היהודים על מנת להגלות את היהודים מחדש מארצם.

"ארץ ציון וירושלים" אינה גבעת אולגה, רשפון או אפילו כפר שמריהו, אלא חברון, בית אל, עפרה, קבר רחל, קבר יוסף והר הבית. ירושלים אינה אצטדיון מלחה, ירושלים היא הר הבית והר הבית הוא ציון. התנועה הציונית שהקימה את המדינה נקראת על שם ציון. מה לא היה לנו, "תנועת חיבת ציון", "חובבי ציון" פועלי ציון שמאל וימין, הכל התכוון לדבר אחד - לערש המולדת ההיסטורית: חברון, הר הבית וירושלים כי מהי ציון ללא זה? והנה אותה מדינה, יציר כפיו ומפעלו הגדול ביותר של העם היהודי בכל הדורות, מתכוונת להגלות את העם היהודי מציון, בכוח הזרוע, בעזרת בג"ץ המתנכר וקורא לשובנו לארצנו ההיסטורית "מכוח תפיסה לוחמנית" דבר שאפשר לו לתת לגיטימציה מעוותת לחורבן גוש קטיף והגליית העם מארצו. זהו בג"ץ שכל כוחו בא לו מהתנועה הציונית הקרויה על שם ציון.

זהו בג"ץ שאינו מייצג יותר את תפיסת העולם של התנועה הציונית אלא את רצון החורבן של האויב.

משמעות מסירת הארץ בהסכם לאויב והגליית העם מארצו בכוח הזרוע היא אבדן הזהות הקולקטיבית שלנו כעם. אלפיים שנה של כיסופים לציון יחוסלו בידי המדינה שהקים העם היהודי על מנת לשוב לציון. אם יש משהו בלתי חוקי על פי משפט העמים, שהתנ"ך הוא תשתית הציוויליזציה שלהם, הרי הבלתי חוקיות מתמצית בהתנהגות השמאל, התקשורת ובית משפט העליון ובניסיון העקירה של אלו את העם היהודי בארצו.

חוקרים בעתיד לא יוכלו להבין איך משאת נפשו של העם לשוב לציון הפכה בעיני העילית התקשורתית ל"ימין קיצוני", לימין הזוי... היש חוקר אחד בעולם שיוכל להסביר את המופרעות הנפשית שמניעה את התנהגות השמאל? עכשיו שהוגשם חלום הדורות מופעל הצבא והמשטרה וכל מערכת המשפט על מנת לחסל את קיומו של העם היהודי בארצו ההיסטורית ולתיתה לאויביו השואפים להשמידו. האם יש טירוף גדול מזה?

הרי העם שיוותר תמורת פיסת נייר על זהותו לא ישוב להיות עם יותר, כל עם שיוותר על מרכיבי סמליו וזהותו, שבאה לביטוי באמצעות סמליו בין אם אלו הבריטים על לונדון או הרוסים על מוסקבה, יפסיק באותו רגע להיות עם. מה יגידו היהודים ביום חתונתם בעתיד אחרי מסירת הר הבית וירושלים ב"הסכם" לאויב והכרה בבעלותו הסופית והמוחלטת לאלפי השנים שיבואו על הר הבית? ועל ציון כולה מה יגידו היהודים ביום חתונתם כאשר במו ידיהם הם אלה שמסרו את הזיכרון הקולקטיבי הלאומי של ירושלים והר הבית לאויב הערבי?

מיהו הכובש האמיתי?

ומיהם הערבים? יותר נכון תשאלו את עצמכם: מיהו כאן הכובש? הרי בכל ספרי ההיסטוריה שנמצא גם בבתיהם של אנשי השמאל כתוב "תקופת הכיבוש הערבי". כלומר, הערבים הם אלה שכבשו! אדרבא, ישאל השמאל את עצמו, מאיפה באה המילה "ערבים"? התשובה ברורה, כמו שצרפתים באים מצרפת, אנגלים באים מאנגליה, רוסים באים מרוסיה, יהודים באים מיהודה ועם ישראל בא מארץ ישראל, כך הערבים באים ממקום ששמו ערב! כל העמים נקראים על שם מולדתם, ההונגרים באים מהונגריה, וליטאים מליטא, אין אף עם בעולם ששמו אינו כרוך בארץ בא הוא יושב, ולכן הערבים שייכים לערביה, לחצי האי ערב, שם מקומם, זוהי ארצם. ממתי יהודה וישראל היא ארצם?

ממתי הומצאה המילה "כיבוש"? מי כובש את ארצו של מי? הייתכן שעם יכול להיות כובש בארצו? האם הבריטים נחשבים לכובשים בהתפללם בכנסיית וסטמינסטר? או תשאלו: האם תמורת שלום עם האיסלאם השואף להרוס את המערב, היו הבריטים נותנים להקים במקום הכנסייה מסגד, למען "שלום ובטחון"? מי בכלל מוכן למסור את ארצו תמורת בטחון? על שלום כבר לא מדברים, איזה עם נורמלי ברחבי תבל מוכן לתת לאויבו שנשבע להשמידו את ארצו תמורת פיסת נייר והבטחה מעורפלת לשקט?!

זוכרים את ביבי "יתנו יקבלו"... מה יתנו אליבא דה ביבי? שקט זמני! מה יקבלו מביבי? את ארצם ההיסטורית של היהודים! איזה מנהיג עם מתנהג כך? איזה אומה עם טיפה כבוד לאומי מתנהג כך? לא פלא שמנהיג החיזבאללה אמר את מה שאמר על כך שישראל חלשה כמו קורי עכביש... הוא חש בחוש היסטורי שבו שזה המצב.

במשך שנים מרעיל השמאל את הבארות. שפת הפוליטיקלי קורקט נהפכה לשמאל, אדם האומר "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" הוא קיצוני מטורף הראוי למעצר מנהלי. כך עשו לנריה אופן, וכך פסק בית המשפט להרחיק את אברי רן מאיתמר בגלל דעותיו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. השב"כ מתקין האזנות לאנשים אלו. בהר הבית מחפשים בכליהם של יהודים שמא יימצא ספר תורה או תפילה. הר הבית כבר נמסר דה פקטו לערבים. משה דיין החזיר את המפתחות, והדורות אחריו נועלים את ההר בפני היהודים. כל המערכת נתקפה בחיידק טורף המרעיל את המוחות לחשוב כי זה בלתי לגיטימי שיהודי יחשוב כי הארץ הזו שייכת לנו, ורק לנו.

מיליוני נוצרים ברחבי העולם קוראים יום יום בתנ"ך ויודעים של מי הארץ הזו. כל הקשר ההיסטורי שלנו נפרש בתנ"ך פרק אחר פרק. חזרתנו לארץ היא מהלך של צדק היסטורי. את זה יודעים כל העמים קוראי התנ"ך ומאמיניו. צדק היסטורי היה גם הבסיס של החלטת "חבר הלאומים" בועידת סאן רמו ב-1922, אשר הכירה בזכותנו על שני עברי הירדן. ולכן עד היום על פי המשפט הבינלאומי יהודה ושומרון הם שטח ריבוני של מדינת ישראל, שהיא היורשת החוקית של אותו "בית לאומי" שהובטח לנו בועידת סאן רמו. לכן הטיל "חבר הלאומים" על בריטניה "את האחריות להוצאתה לפועל של ההצהרה שניתנה בנובמבר 1917 בזכות הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטיין", והוסיף: " בזאת ניתנת ההכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ולעקרון הבסיסי של הקמת ביתו הלאומי בארץ זו". לכן הורה חבר הלאומים לבריטניה בכתב המנדט: "לסייע להגירה יהודית ולעודד, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית... התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות בור".

זהו משפט העמים המתבסס על "הקשר ההיסטורי". זוהי ההכרה של הציויליזציה האנושית בצדקת הדרך של תביעת התנועה הציונית על כל ארץ ישראל. אלה המגשימים היום סעיף משפטי בינלאומי זה הלכה למעשה ביהודה ושומרון הם המתנחלים, " לעודד..התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע...". "מתנחלים" זה מונח שהיה יכול להיות מצוטט ישירות מהחלטת חבר הלאומים. על פי הפרופסורים יוג'ין רוסטו ויוליוס סטון, שניהם פרופסורים בולטים למשפט בינלאומי, סעיף זה עדיין בתוקף. המשפטן הנודע הווארד גריף מציין שהמנדט לרבות חלק מההוראה "התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע" הוא חלק מהמשפט והדין האמריקאי מכוח "האמנה האנגלו-אמריקאית", הסכם שחתמה ארה"ב ב1924 עם בריטניה. האמנה אושרה ע"י הסנאט האמריקאי ונחתמה פורמלית ע"י הנשיא קולידג' ב- 1925.

במבוא לאמנה נכתב: "ארצות הברית נותנת הסכמתה לניהול פלסטיין ע"י הוד מעלתו הבריטית, על פי המנדט שצוטט לעיל". מכאן שארה"ב מחוייבת על פי חוקיה לעודד התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע ביהודה ושומרון! אך אצלנו, כל סילבן וכל ציפי, שמאלמרט וביילין, וכל זב ומצורע מצקצקים על "אם הערבים יפסיקו את הטרור הם יקבלו את המדינה הזמנית" (מפת דרכים, זוכרים).

כלומר, למי שלא הבין, כנופיית השמאל ייתן את ארצו הנצחית של העם היהודי למי שרק יפסיק את רצח היהודים זמנית! איזו אומה בעולם תגיד שהיא מוסרת את זהותה ואת ארצה תמורת "שלום". מתי היה השלום משאת נפשה של התנועה הציונית. מאימתי השלום מהווה בכלל תנאי כלשהו. הציונות הרי באה להשיב את העם היהודי ליהודה, או אם תרצו, את עם ישראל לארץ ישראל, אם בשלום ואם במלחמה! אם שלום עם הערבים הוא תנאי, אזי מעולם לא היו עולים היהודים לארץ. עלייה המותנית ברצון הערבים כידוע מתבטלת מאליה, שהרי הערבים מאז ומעולם לא שינו את התנגדותם הנחרצת לשיבת היהודים.

הרוסים באים מרוסיה, הצרפתים מצרפת, היהודים מיהודה, עם ישראל בא מארץ ישראל. מאיפה באים הערבים?

משרד פרסום בריטי ממציא ארץ חדשה ומדביק לה עם חדש

כל מגדל הקלפים של הכזב והטמטום הקרוי הסכם אוסלו הוא אסון לאומי. אין מדובר עוד בגבולות, אלא מדובר פה בשאלת זהות. היהודים שייכים ליהודה, עם ישראל שייך לארץ ישראל, והערבים שייכים לערב. הם כובשים בארצנו, לכן כל הענקת זכויות לאומיות כקולקטיב לכובשים הערבים ימיטו אסון על העם היהודי.

ואת זה הבינו הערבים, אי אפשר לדרוש את הארץ הנקראת ארץ ישראל כאשר אתה נקרא "ערבי". אז מה עושים? יוצרים זהות מזוייפת לשם ארץ מזוייף, מה זה פלסטין? זוהי המצאה של הרומאים על מנת להשכיח את ארץ ישראל מהיהודים, ולכן גם הם קראו לירושלים "אליה קפיטונילה". אז מה, מישהו מהיהודים שכח שמדובר בירושלים? לא, ולכן העם שנשא את הזיכרון על ארץ ישראל בעוד הרומאים התפוגגו והתמוססו ואיתם גם השמות הבדויים שהם הדביקו לארץ הזאת על מנת להשכיח מהיהודים את ארצם ועירם. עם ישראל ששמר על זהותו באותם 2000 שנה חזר, לא לפלסטין ולא לאיליה קפיטולינה אלא לארץ ישראל ולירושלים. זאת הבינו הערבים טוב טוב, ולכן המציאו הערבים ארץ לא קיימת והתחפשו לעם פלסטיני שלא קיים שבא כאילו מארץ שנקראת "פלסטיין" בזהות ערבית.

התחכום הערבי במלחמה הפסיכולוגית נגדנו ממחישה את הטקטיקה של המצאת זהות חדשה לערבים הכובשים, הרעיון נולד במשרדיו של משרד פרסום בריטי בלונדון. במלחמה פסיכולוגית זו הם כבר כמעט ניצחו תודות לעילית התקשורתית והפוליטית בישראל, שהפכו לנושאי הוירוס הקטלני אל שאר חלקי החברה הישראלית. איך זה קרה? בשנת 1970 המציאו הערבים עם חדש. היה זה משרד פרסום בריטי שיעץ להם להיקרא "פלסטינאים". לפני כן לא תמצאו בספרי ההיסטוריה או אף בעיתונות שום אזכור לעם כזה. לא היה ולא נברא עם כזה. "העם הפלסטיני" הוא המצאתו של משרד פרסום בריטי, שאמר לערבים: "עד עכשיו הייתם גוליית והיהודים היו דוד, עכשיו נהפוך את היהודים לגוליית ואתכם לדוד". מסתבר שהשמאל היה מספיק אוויל לקנות את התחבולה. גולדה הבינה את הטריק ואמרה בתגובה לגל העכור של התעמולה הערבית: "גם אני פלשתינאית". בזאת היה בכוונתה להזים את השקר, אך השמאל כבר נדבק בווירוס והפך לנשא שלו.

הערבים, תמיד היו ערבים, ועד שלמדו את הטריק איך לרמות את היהודים וליטול מהם את צדקת הדרך הם התעקשו להיות ערבים. לפלסטיין כמולדת הפלסטינים אין כל זכר. באנציקלופדיה בריטניקה 1910-1911 כתוב: "פלסטיין... שנתבעה בברית הישנה כמורשת העברים לפני גלותם...". שימו לב "מורשת העברים לפני גלותם". למה קראו הבריטים המנצחים במלחמת העולם הראשונה לארץ פלסטיין? בשביל להשפילנו. גם הרומאים קראו לירושלים במשך מאות שנים "איליה קפיטולינה" בכדי להשכיח מאתנו את זהותנו, כי זהותו של עם נקבעת מהמקום שממנו הוא בא ואליו הוא שייך, אך אנו לא שכחנו. לנו הייתה ירושלים מקור הזהות הקולקטיבית. מגלות תימן ועד פולין יהודים קראו בשם ירושלים, אלפיים שנה.

הרומאים רצו גם להשכיח את ארצנו וקראו לה פלסטין כדי למחוק את תביעתנו לארץ ציון וירושלים. אז מי ניצח? הרומאים כזהות קולקטיבית נעלמו. הם אימצו את היהודי שצלבו כמשיחם ואת התנ"ך כספרם וארצם נקראת היום על שם הכובש אטילה ההוני שבא מאסיה. הם התמוססו ונעלמו בין העמים, ואיבדו את זהותם הרומאית, כי ארצם נקראה על שם כובשם. ואילו אנו חיים וקיימים. אלפיים שנה לא וויתרנו, ועמדנו בתלאות, גרדומים וכבשנים, וחזרנו אחרי נדודים לבנות את ארצנו... אז עכשיו נוותר? להמצאה של משרד פרסום בריטי?

ג'ון חאזם, פרופסור ערבי שייצג את הערבים בפני ועדת החקירה של האו"ם, אמר בעדותו בפני ועדת החקירה של האו"ם בשנת 1947: "לפני 1917, כאשר בלפור הצהיר את הצהרתו, לא הייתה מעולם שום שאלה פלסטינית ולא היה מדובר על מדינה פלסטינית כיחידה פוליטית או גיאוגרפית". הדברים שאמר אסד למלך חוסיין, בדו-שיח שנערך ארבעים שנה אחרי אותה ועדת חקירה ב- 1987 ברבת עמון, הם מדהימים ומאירי עיניים : "פלסטיין היא שלי, חלק מסוריה, מדינה עצמאית בשם פלסטין לא התקיימה מעולם".

אולם את האמת הערומה גילה זוהייר מוחסיין ראש ארגון הטרור "צא'אקה" וחבר הועד הפועל של אש"ף בעיתון ההולנדי "טרוב" ב1977 : "רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות. ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בפלסטין, אסור שיידחה, אף לרגע אחד, האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין".

"רק למטרות טקטיות"... האם להדיוטות שקוראים את זוהייר מוחסיין לא ברור עכשיו מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש של הערבים במלחמה נגד ישראל", זהו המסר. גם הנסיך הירדני חסן הצהיר ב-1970 : "פלסטין היא ירדן וירדן היא פלסטין, יש כאן עם אחד וארץ אחת, עם היסטוריה אחת וגורל אחד". כלומר על פי חסן, לעם אחד ייתן עכשיו השמאל שתי מדינות.

מסירת ארץ הזהות הקולקטיבית, היא אבדן הזהות ואבדן העם

שלטון יהודי שייתן לזהות המזויפת והמחופשת הערבית לכובש הערבי שהשתלט בכוח הזרוע על ארץ ישראל בזמן מן הזמנים ועוטה כעת מסכה חדשה, שלטון שייתן לערבים מארץ ערב המחופשים לפלסטינים את ארץ ישראל בתמורה לפיסת נייר, שלא נחשבת ממילא לכלום בתרבות הערבית, שלטון יהודי כזה ימסור לראשונה בתולדות עמנו בהסכמה, לא רק את ארצנו, אלא בעיקר גם את הזהות שלנו כיהודים לאויב. כי היהודים באים מיהודה, וכאשר אנו נמסור את יהודה לאויב שיקרא בשם חדש "פלסטין" ליהודים תאבד יהודה לנצח כי הם מסרו "בהסכמה" את זהותם לאויב. כי מה היא אומה אם לא "זיכרון קולקטיבי משותף". איזה ערך יש לאומה אשר מוסרת ללא אילוץ ובהסכמה, כחלק "מתהליך מדיני" המהווה "משפט פומבי בינלאומי" את הזיכרון הקולקטיבי המגדיר אותה, את המקומות שהם מהות הזיכרון הקולקטיבי.

איזה עם מוסר את קברי אבותיו לעם זר?! את ערי בירתו העתיקים ההיסטורית, חברון, ירושלים, את ערש המולדת, ערש התנ"ך, את המקומות המופלאים שהתנ"ך בסיס זהותנו מספר עליהם, את המקומות שם נוצרנו וחושלנו כעם, ומשם באה זהותנו בת 4000 השנה, איזה עם מוסר כל זאת לאויב שבא מארץ ערב וכבש את הארץ בזמן מן הזמנים, וע"י מסירה זו, מרצון, בכל תרועה, וטכסים, בחסות בינלאומית מכיר בבעלותו של הכובש ערבי על זהותו כעם... זאת היא משמעותה האמיתית של מסירה מרצון של ערש המולדת, מקום בו נוצרה זהותנו כעם, ארץ ישראל ההיסטורית לכובש הערבי הזר.

זוהי המשמעות האמיתית של חתרנות השמאל תחת אושיות האומה. לא מדובר פה בגבול מדיני, ולא בסידורי בטחון. מדובר פה על נשמת האומה. מסירת הזיכרון הקולקטיבי שלנו והזהות העמוקה שלנו שלא אבדה אלפי שנים בהסכמה, מרצון לאויב תביא להשמדת זהותנו כעם. כל העמים שנעלמו בהיסטוריה לא הוכחדו בחרב. הם פשוט איבדו את טעם חייהם כעם, התמוססו בעמים הכובשים, קיבלו את תרבותם, מנהגיהם ואת אלוהיהם. מסירת המולדת ההיסטורית היא מסירת הזהות ההיסטורית של העם, העם היהודי לא איבד לרגע בגלות את התביעה לחזור לארצו, שום כבשן, גרדום, או פוגרום לא יכל לעשות זאת לעם וחתר בכל דור ודור לשוב לציון.. "לשנה הבאה בירושלים".. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"... והנה אחרי הריבונות, אחרי ניצחון על כוונת האויב להשמידנו במלחמת ששת הימים אנו מושמדים ע"י משרד פרסום בריטי.

טעותו הנוראה של משה דיין הביאה לכך שעל הר הבית שלנו, בסיס זהותנו, עומד מסגד המייצג את ההשפלה שממיט עלינו הכובש הערבי. מסירת מפתחות הר הבית לוואקף המוסלמי על ידי דיין הייתה הכרה בריבונותם על זהותו של הר הבית, ועל זהותם שלהם כתובעים הלגיטימיים של כל הארץ. דיין במעשהו הנמהר לא הבין שהוא גרם לאחד האסונות ההיסטוריים הקשים לעם היהודי. מה שיכל להיגמר בהושטת יד ולקיחת מפתחות הר הבית מידיו של הוואקף עם תום מלחמת ששת הימים ייעשה אך במחיר יקר של מלחמה. את המסגד הזה, שנבנה על חורבננו, העם היהודי יהיה חייב להסיר. כשם שהבריטים לא היו מאפשרים למוסלמים לבנות מסגד על כנסיית וסטמינסטר, שם הושבעו מלכי אנגליה במשך 1000 שנה, כך אסור לנו, בשם כל העם היהודי, בשם הדורות שהיו ובשם הדורות שיהיו להמשיך לתת לסמל הכיבוש האכזרי של האויב הערבי ותרבותו לעמוד במקום בו עוצב עמנו ותרבותו.

כמו שאמר בן גוריון בועדת החקירה של האו"ם ב1947:

"בהיסטוריה הערבית אין דבר כזה פלסטיין. היסטוריה ערבית נעשתה בערב, בפרס, בספרד ובצפון אפריקה. בהיסטוריה הזאת לא תמצאו את פלסטיין. היסטוריה ערבית לא נעשתה בפלסטיין. אולם אין רק היסטוריה ערבית, יש היסטוריה עולמית והיסטוריה יהודית, ובהיסטוריה הזאת יש ארץ ושמה יהודה, או כפי שאנו קוראים לה, ארץ ישראל, הארץ של ישראל. אנחנו קוראים לה ישראל מאז ימי יהושע בן נון. הייתה ארץ כזאת בהיסטוריה, הייתה ועדיין קיימת, זו ארץ קטנה, קטנה מאד, אך הארץ הקטנה הזאת השאירה רישום עמוק בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה שלנו. הארץ הזאת עשתה אותנו לעם. עמנו עשה את הארץ הזאת, שום עם אחר בעולם לא עשה את הארץ הזאת, הארץ הזאת לא עשתה שום עם אחר בעולם. עתה אנחנו שוב מתחילים לעשות את הארץ הזאת, והארץ הזאת שוב מתחילה לעשות אותנו".

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5464

תגוביות:

1.השמאל החילוני פשיסטי הצליח להשתלט על בג"ץ, על התישקורת ועל צה"ל ולתחמן ולסלף. דין שרון כדין נצרים, דין אולמרט כדין עמונה.

2.מאמר מעולה. ראוי שכל אדם מישראל יקרא אותו ויפנים אל לקחיו!
צפריר רונן הוא מהבודדים שעדיין מצילים את כבודה האבוד של ההתיישבות העובדת שברובה ירדה כליל מהפסים של זהות יהודית וציונות. במקום ליישב את הארץ הולכים היום אנשי קיבוצים לעזור לכובשים הערבים לנטוע מחדש עצי זית שנעקרו. זאת התנועה הקיבוצית של 2006. מחוד החנית של הציונות הפכה להיות למשרתת של אויביה.

3.העמקנו לרדת - כיוון שלא השכלנו לחזות להיכן מובילים אותנו נואפי השמאל - שמכשירים כל פסול כיוון שאין רסן לתאוותיהם. אפילו כבר אינם מנסים להסביר מעשיהם ולנו, לא נותר אלא להרים את לפיד האמונה. המשחק מכור ואין חידוש. את מי אנו מרמים. וכפי שכתבנו מכבר - ששרון יפול - כפי שנפלו קודמיו חסרי הדעת - ולא טעינו.

4.לא די במאמר באינטרנט. צריך להדפיסו ולחלקו לבני נוער ולא לפסוח גם על מתנ"סים, ספריות, סינמטקים ומרכזים ציבוריים באשר הם. לא יזיק גם לעמוד בכניסות לבתי קולנוע, תיאטרון, היכלי קונצרטים, ולחלק לבאים את המאמר הזה. העלות קטנטונת לעומת הצלחת התוצאה. האם מישהו יקח על עצמו את הפרויקט החשוב הזה בדחיפות?

5.A supremely true and well written article
We have to ask how come that these basic facts are not taught in our schools since before the erection of the state. Is it because of corruption and bribing of our top leaders, or pathological Jewish self hatred.
In any case this excellent article should be spread to every house in Israel and abroad

6.לכל המאשימים את השמאל - זיכרו הימין הרופס היה בשלטון עשרות שנים וחוץ ממלל הוא לא עשה כלום כדי לשנות את המצב בשטח. לא יזם חקיקה לאומית, לא ניקה את מעוזי השלטון והממסד משמאלנים, לא יזם תכניות חינוכיות בבתיה"ס ועד היום הימין, כמו המפד"ל של אורלב, איפשרו את הגירוש.

לעיון האשכול:

תוכנית השלום שלי: נצחון ישראלי

http://rotter.net/forum/gil/20030.shtml#3



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום רביעי כ''ג בניסן תשע''ד    08:23   23.04.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. מדינת ישראל היא רפובליקת בננות!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
למרבה הצער, היכן שתבדקו תמצאו שחיתות, נפוטיזם סיאוב והמון צביעות וחוסר יושרה.

מערכת המשפט - רקובה.

מערכת הביטחון - מסואבת ומסורסת.

עיתונות - בדיחה טובה.

אין אמת בפרסום, אין תמורה לאגרה, חברת חשמל בגירעון של 100 מיליארד!

שביתות בנמלים וברכבת ובמשרדי ממשלה כל כמה חודשים, חברת דואר בקריסה ממש, מערכת רפואה קורסת שבנויה על קומבינות מושחתות, פרופסורים שלוקחים שוחד כדי לנתח תיירים על חשבון אזרחי ישראל בבית חולים ציבורי, שופט מחוזי בדימוס שלוקח שוחד ובורח כעבריין, למדינה ללא הסכם הסגרה, שופטים שרומסים את החוק ומכריעים בניגוד לדין, מכירים פנים ועושים איפא ואיפא ועוד איך.

שרים ומשרדי ממשלה מלאים בשחיתות חמורה, ראש ממשלה מורשע בקבלת שוחד, נשיא בכלא, שרים בכלא, שר ביטחון ורמטכ"ל בדימוס בחקירת משטרה, תפירת תיקים פליליים על רקע התמודדויות על שררה וחברת סלולר שמפרסמת שירות 4G בקרוב, למרות שהוא פשוט לא קיים. בתאילנד כבר יש רשת 4G, יש מערכת רכבות ותחבורה ציבורית מהטובות בעולם.

ועוד לא דיברנו על שוד הטריליונים של הקיבוצים, או על הפקרת הביטחון.

חיזרו לישון כי המדינה המתקדמת נמצאת רק בחלומותיכם.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
אור ליום שני ה' באייר תשע''ד    23:01   04.05.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. זיכרון תלוש ממשמעותו / משה פייגלין  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מאמר שפורסם במעריב ערב יום הזיכרון לפני שש שנים. החמאס כבש את עזה וצה"ל התכונן לכבוש שוב את הרצועה - כדי להשיב את עזה לאבו מאזן...המאמר מקשר מצויין בין פרשת דוד הנחלווי - ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

זיכרון תלוש ממשמעותו

שום דבר לא נותר מן ההרואיות שבקורבן הנופלים. יום הזיכרון הפך ליום של בכי ונהי על מוות שלכאורה לא הוד בו ולא הדר. אל הנופלים במערכה מצרפים אנו את חללי הטרור, את נפגעי תאונות האימונים, וגם הנספים בתאונות הדרכים בצה"ל – לחללי מערכות ישראל ייחשבו.

לא פשוט לגעת בעניין הזה, הרי הכאב הוא אותו כאב. האם מי שנהרג בפיגוע אינו חלק מהנופלים על תקומת ישראל? ובכן הכאב הוא אכן אותו כאב, אבל למי שנפל במערכה יש כבוד מיוחד, להוריו שמורה הזכות לגאווה מיוחדת, גאווה שעם כל הכבוד אינה מנת חלקם של האחרים – שכבודם כמובן במקומו מונח.

יום הזיכרון לא צריך להיות יום אבל. יום הזיכרון הוא יום בו אנו צריכים לכבד את מי שהקריבו עצמם למעננו, זהו יום שבו אנו צריכים להצדיע להם, להפנים את מורשתם, להרכין ראש ולהודות למשפחותיהם. זהו יום של הצדעה, זה לא עוד יום שואה. אבל זה הפך ליום של אבל אישי ותו לא, כי לעניין שעבורו נהרגו כבר אין משמעות בעיננו. הרי כבר פסק הבג"ץ שלמחרת אפשר לציין גם את הנכבה – כלומר הכל כזה כאילו כזה, עצמאות, נכבה, שום דבר לא אמיתי – הדבר היחיד שנשאר זה הכאב.

אין משמעות למחיר הכל אצלנו התערבב. המושג ניצחון הפך למילה גסה. אין לנו אמת ואין לנו צדק, ממילא אין עבור מה באמת להילחם כך שניצחון הוא לא יותר מסוג של ברבריות. הצדק היחיד שאנו מוכנים לאמץ הוא הצדק הנוצרי – כלומר הצדק של הקורבן.

על מצעד צבאי ביום העצמאות הס מלהזכיר. "המצעד היחיד שרמטכ"ל צה"ל בימנו מסוגל להוביל, הוא המצעד מאושוויץ לבירקנאו" - כתב אמנון לורד עורך מקור ראשון. אוי כמה שהוא צודק. כל המיליונים שרוחמה אברהם תשפוך בניסיון לפמפם פה איזו שמחה ביום העצמאות, לא יועילו במקום שבו אבדה משמעותו של היום הזה.

"מי שנפל הוא לא ישוב עוד לעולם..." ומה זה בעצם משנה כיצד נפל ועבור מה בדיוק נפל. יום הזיכרון שנעקרה ממנו משמעותו, משמש בסופו של דבר כיום להכחשת הזיכרון. כי אם מוציאים את הסבל האישי מתוך הקונטקסט הלאומי הנכון, אזי גם הסבל האישי הופך לנקודה אישית הנשכחת מהר מאוד על ידי הציבור הרחב. אין זה עניין סמנטי – יש לעניין הזה משמעות מבצעית.

בנינו נשלחים כיום להתרוצץ בין סמטאות עזה בכדי למות לחינם. התוכנית הצבאית שמעודד עיתון "הארץ" ושלל פוליטיקאים מימין ומשמאל כבר נשבים בקסמה, היא לכבוש את הרצועה מהחמאס ולמסור אותה לאבו-מאזן. מה המטרה? "קודם כל נשתלט על הרצועה", הסביר לי ח"כ מהימין, "אח"כ נראה...". אגב, אותו ח"כ גם תמך בגירוש המכונה "התנתקות".

מה כבר אכפת להם? נצא מעזה, נחזור לעזה, הרי למחיר אין משמעות בעידן בו אין באמת זיכרון. הם שולחים את החיילים להיהרג כדי לתפוס את אותם מחבלים שאתמול חבריהם נהרגו כדי לתפוס. באיזו קלילות שולחים הם את בנינו לסכן את חייהם כדי לתפוס מחבלים שזמן קצר אחר כך הם ישחררו. חייהם של חיילנו הפכו זולים מאוד בעידן בו הזיכרון איבד את משמעותו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=916307




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני ה' באייר תשע''ד    15:28   05.05.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. מתמקדים בשכול הפרטי במקום בלאומי / יהודה יפרח  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
סיפורי נופלים זה חשוב, אבל לא פחות חשוב ללמוד על ההיסטוריה ועל הקרבות ועל הניסים ועל הגבורות שהיו לנו למגש הכסף

יום הזיכרון הפך לאירוע נדיר של סולידריות דווקא בגלל שהוא נוגע אישית כמעט בכולם. כל אחד מאיתנו מכיר שם, מהמעגל הראשון או השני או השלישי של נופל במערכות ישראל או של חלל פעולות איבה. בבתי העלמין הצבאיים ברחבי ישראל נערכו לקליטתם של כמיליון מבקרים, מה שממחיש עד כמה השכול הפך לבן לוויה קבוע שלנו בחלקת א-לוהים הקטנה הזו, לחלק בלתי נפרד מהחיים. וככה זה, כשאין כמעט בית אשר אין שם מת, השורות במחנה הולכות ומצטופפות, ואנו מצליחים להניח בצד ליום אחד את הוויכוחים האידיאולוגיים והפערים התרבותיים.

אבל רגע הלכידות הנדיר הזה הולך ונהיה מוטל בספק. כי משהו מהאתוס שאיפשר אותו הולך ונשחק. מה מיוחד בדמעות של היום הזה? שאל פעם נתן אלתרמן, מדוע 'עין שמים אודמת'?

הבכי, כך אלתרמן בשירו המפורסם, הוא תגובה שלנו כקולקטיב אל מול הבנים שמסרו נפשם למעננו. "אז מנגד יצאו נערה ונער, ואט אט יצעדו הם אל מול האומה/ דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם חיים הם או אם ירויים".

ה'נערה והנער' לא היו קורבנות של תאונת דרכים או מחדל צבאי או עיוורון מדיני. הם היו מגש הכסף. אלתרמן מתאר את הדיאלוג בין האומה לבניה: "אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם/ ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים/ יענו לה: "אנחנו מגש הכסף/ שעליו לך ניתנה מדינת היהודים". האומה יודעת לבכות, אך גם יודעת להודות ולהוקיר את קרבנם של הבנים: "אומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת/ לקבל את הנס".

ועכשיו מה? מה עכשיו? מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.

ה'זום אאוט' שאיפשר לנו פעם לראות את הסיפור הגדול של תקומת ישראל בארצו הולך ונדחק לקרן זווית.

תכניות הטלוויזיה והרדיו ודפי העיתונים מלאים בסיפורים האישיים, באובדן, בשכול. אנו עוסקים באובססיביות בבור העמוק שנפער בנפש היחיד, הבור שאין לו מילוי, הבור שנכרה מזיכרונם של אהובינו שהלכו לבלי שוב. אנו נזכרים ומזכירים את הנופלים אישית, אחד אחד, סיפור סיפור, פנים פנים, שם שם.

כל זה חשוב מאין כמותו, כל זה חיוני על מנת לעבד ולעכל את האובדן. אולם ההתמקדות אך ורק באספקט האישי של יום הזיכרון, תוך השתקת המימד הלאומי, גובה מאיתנו מחיר יקר.

כי יום הזיכרון שלנו הפך לאוסף של סיפורים קטנים ללא נרטיב מאחד, לטרגדיות אובדן ושכול ללא 'סיפור גדול' המעניק משמעות עמוקה ורחבה יותר למחיר הדמים.

כאשר מתמקדים רק ב'סיפור הקטן' קשה יותר לחוש את המשמעות, קשה יותר להזדהות עם הרעיון הגדול של מגש הכסף, קשה להפנים את התרומה של הנופלים להיותנו עם חופשי בארצנו. בחוויית השכול האישית הכלואה בתוך עצמה – כל מלחמה הופכת למלחמת ברירה וכל קורבן היה לשווא ובכל מוות יש אשמים.

המרירות והזעם וההאשמה תופסים את הבכורה והסולידריות הולכת ונשחקת. הניכור הזה התחיל ביום כיפור והמשיך במלחמת לבנון הראשונה והגיע לשיאו במלחמת לבנון השנייה.

ולכן, אם אנחנו רוצים להציל את יום הזיכרון מקריסה לתוך עצמו חובה עלינו לחשוב מחדש על התכנים שאנו יוצקים לו.

סיפורי נופלים זה חשוב, אבל לא פחות חשוב ללמוד על ההיסטוריה ועל הקרבות ועל הניסים ועל הגבורות ועל הישועות.

לא פחות חשוב להבין שעצמאותנו כמדינה ריבונית היא גם בזכות הכוח וגם בכוח הזכות. ולכוח, ככה זה, יש מחיר דמים.

הזכרת 'הסיפור הגדול' לצד 'הסיפור הקטן' תעזור פעמיים: היא גם תקל על המשפחות השכולות בהבינן שקרבנם לא היה לשווא, וגם תשמר את יום הזיכרון כיום חד פעמי של סולידריות ישראלית חוצת גבולות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/577/221.html?hp=1&cat=479&loc=11

תגוביות:

1.הסיפור היחיד החשוב כאן הוא הסיפור הלאומי. בלעדיו, כל ההיסטוריה המפוארת של גיבורינו הופכת להיות לאוסף של טרגדיות משפחתיות. לא מדובר באנשים שנרצחו סתם ככה או מתו בתאונות, אלא בחיילים אמיצים שמסרו נפשם למען הלאום והמולדת! ליפול בקרב למען מטרות אלו זוהי זכות גדולה וזהו כבוד אדיר! זה הדבר הגדול ביותר שאדם יכול לעשות עם חייו: לתת אותם במתנה למולדת.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
אור ליום שלישי ו' באייר תשע''ד    19:58   05.05.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. מדינה יהודית: רק חיבור למסורת יפתור את בעיית הזהות שלנו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גם בן-גוריון הבין שמדינת היהודים לא יכולה להיות רק עוד מדינה בתבל, ועליה להיות "אור לגויים". אלא שהפתרונות שהוצעו אז היו שגויים ולא החזיקו מעמד

שאלות הזהות וחוסר הנחת המטלטלים את החברה הישראלית מעידים על כמיהה למשהו נוסף, מעבר להישג של קיום המדינה. רק חיבור למסורת ולתורת ישראל יפתור את הנוירוזה הקיבוצית שלנו.

זוהי עובדה מעוררת מחשבה. מדינת היהודים קיימת כבר ששים ושש שנה ועדיין מתלבטת בשאלת זהותה כמדינה יהודית.

כל שנה, במחזור כמעט קבוע, צצה שאלה זו, ודווקא בימים שבהם אנו חוגגים את חג העצמאות. דומה שמצב כזה לא קיים בחייו של שום עם עלי אדמות. הצרפתי יודע שהוא צרפתי, הבריטי – בריטי, ושום שאלות של זהות לא עולות בראשם. אפילו הפלשתיני, שאיש אינו יודע מנין צמח, כבר מכריז על עצמו כעם, העם הפלשתיני. ללא התלבטויות וללא תהיות. רק את העם היושב בציון מטרידה שאלה זו ללא הפסק, וכל שנה דשים בה מחדש: במה מדינת היהודים היא גם מדינה יהודית.

האנטישמיות - תזכורת כואבת לחלום ההיטמעות של ישראל. בית העלמין בריגה

מדוע לנו הסוגיה הזו איננה פשוטה בתכלית כפי שהיא פשוטה לבני עם אחר? מנין נובע צורך החיטוט הבלתי פוסק הזה? מה רע לנו כחברה להצהיר שאנו יהודים משום שאנו יהודים, ומדינתנו היא מדינה יהודית משום שהיא יהודית, ללא צורך בפלפולים כלשהם? אתה חש בעליל שקיים במעמקים, בתת-מודע הקולקטיבי, איזה חוסר נחת ואי-שקט פנימי מסביב לשאלה זו, המרבה להציף את התודעה הציבורית פעם אחר פעם.

אכן, אין להסתיר את קיומה של כמיהה עמוקה למשהו שהוא מעבר לקיום הארצי הפשוט. לא די בכך שאנו יהודים משום שאנו יהודים. לאחר שנות הגאווה והסיפוק האישי והלאומי מן הנס הגדול של עצם קיום המדינה, מהתפתחותה המדהימה, מקליטת מיליוני יהודים בתחומה, משגשוגה הכלכלי ומבניית צבאה החזק שהוביל לניצחונות במלחמות פעם אחר פעם – קיים הרגש העמום הלוחש שלא די בזה. שמשהו חסר בתפאורה המפעימה הזאת.

בן-גוריון כבר חש בכך. הוא, מחולל המדינה ומנהיגה בשנות הבראשית שלה, הבין שמדינת היהודים לא יכולה להיות רק עוד מדינה בתבל. עליה, הכריז, להיות "אור לגויים". מהי בדיוק הכוונה וכיצד יש לתרגם מושג זה לשפת המעשה, הוא עצמו לא ידע. הוא לא הסביר גם מדוע עלינו להיות אור דווקא לגויים. בכל אופן, הוא נתן ביטוי למשהו המושרש עמוק בתודעה הקולקטיבית שלנו, שלא ייתכן שנקים מדינה רק כדי להקים מדינה.

הפתרונות שהוצעו (סוציאליזם, קיבוצים, קליטת עלייה) היו פתרונות שגויים שלא החזיקו מעמד הרבה יותר מדור אחד. גם הניסיונות להגדיר את האומה הישראלית כאומה נורמלית הנטמעת במשפחת העמים לא צלחו במיוחד, והאנטישמיות המתעוררת ברחבי העולם - דווקא בגלל קיומה של מדינה יהודית - מהווה תזכורת כואבת לכישלון חלום טמיעה זה, להיות מדינה ככל המדינות.

אכן, אי-הופעתו של הרכיב הנסתר הזה, הנוסף, היא שורש אי-הנחת והאכזבה המתבטאת בצורות שונות. מחזרה בתשובה ועד לירידה מן הארץ, ואף הייאוש הפושה בארץ מעצם האמונה באפשרות הקיום של מדינה יהודית. ראו למשל, את תוצאות הסקר האחרון של ד"ר מינה צמח, המצביע על כך שקרוב לחמישים אחוזים (!) מן הציבור החילוני בארץ איננו רואה בעיה בנישואי תערובת של צאצאיו.

יפה השיר מאהובת השיר

התחושה הזו שמשהו לא הצליח לנו כאן, היא הדוחפת לפרסומם של כל כך הרבה ניירות עמדה בחיפוש אחר הפתרון למועקה לאומית זו. כבר המשורר אורי צבי גרינברג התייחס באחד משיריו לאכזבה זו במילים הבאות: "יפה השיר מאהובת השיר" – יפה השיר ששרנו למדינה בטרם קמה מאהובת השיר, זו המדינה שקמה לנגד עינינו. והוא גם התייחס לאותו רכיב נסתר שלא פרש את חסותו על המדינה הזאת להעניק לה את סוד וזכות קיומה.

המעניין הוא שגם הגויים לא מוכנים לקבל את מדינת ישראל רק כבית ללאום היהודי, כעוד מדינה ברחבי הגלובוס שלנו. הנה דוגמה אחת חריפה במיוחד: "חלמנו על מקום שבו ספר הספרים החדש ייכתב לקראת גאולת עולם, כי אתם הרי עם סגולה...היו לעולם ציפיות וראו מה עשיתם" (מייסד מכללת ספיר פרופ' זאב צחור בראיון ב"מקור ראשון" למאיר עוזיאל, מצטט את עמיתיו הפרופסורים מן האקדמיה האנגלית המסבירים את הסיבה לשנאת ישראל).

גם ד"ר יעקב הרצוג, מיועציו המדיניים של דוד בן-גוריון ששימש כשגריר בקנדה, מעלה בחיבורו "עם לבדד ישכון" את נקודת מבטם של הגויים המחפשים אצלנו את המשהו הנוסף. קבוצת תאולוגים אמריקנים שביקרו בארץ חיפשו אצלו את התשובה הרוחנית לקיום היהודי בארץ, וכלל לא התפעלו מגודל הרפתות בקיבוצים. חיבור זה שווה קריאה, אם רוצים להבין לעומק את הבעייתיות של קביעת זהות מדינתנו כמדינה יהודית ואת שורש הטלטלה ואי-הנחת של הקולקטיב הישראלי.

הפסיכואנליטיקאי קרל יונג, תלמידו של פרויד, טיפל בצעירה יהודיה נוירוטית. היא היתה משכילה, בתו של בנקאי עשיר. יונג חקר אותה למוצאה והתברר לו שסבה היה אדמו"ר קדוש. הוא אמר לצעירה שמאחר שטבועות בנפשה רשמי רוחניות וקדושה, ירושה מסבה הדגול, החינוך החילוני שהעניק לה אביה גרם לה את הנוירוזות שמהן היא סובלת, משום שהתרחקה משורש נשמתה.

יונג הורה לה שעליה לשנות את אורח חייה הקליל והשטחי ולתור אחר משמעות רוחנית, שכן נשמתה אינה יכולה לחיות חיים חסרי משמעות רוחנית. דומני שזוהי גם תחושת אי-הנחת שבה נתון הקולקטיב שלנו כעם וכחברה. זוהי אי-נחת הגורמת, כפי שציינו, לאחת מן השתים: או בריחה מן העם או חזרה בתשובה - בדרגה זו או אחרת.

זוהי הנוירוזה הקיבוצית שלא תמצא מזור רק אם תתחבר לשורשיה העמוקים של האומה שהם תורת ישראל, הטבועים עמוק בתת-מודע הקיבוצי שלנו.

מדינה יהודית חייבת להיות מושתתת על תורת ישראל ועל זיקה עמוקה למורשת ישראל שתציג את הייעוד היהודי ואת ברכת "עם לבדד ישכון", ולהיות בעצם מהותה אור לגויים.

לא כאן המקום לדון כיצד יתבצע הדבר במונחים פרקטיים ומן הבחינה המעשית, אך תחילה עלינו להבין שעתיד המדינה טמון ביכולת שלה לבסס את קיומה ואת קיום תושביה, באופן זה או אחר, על תורת ישראל.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/577/206.html?hp=1&cat=404&loc=5





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שבת י''ז באייר תשע''ד    12:31   17.05.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. במגילת העצמאות אינה מופיעה המילה ''דמוקרטית'' כלל וכלל! רק מדינה יהודית!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל. המילה היוונית "דמוקרטית" שעליה מתעקש הסמול המתייוון לא מוזכרת שם!

מגילת העצמאות של מדינת ישראל

בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין־לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ־ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על־ידי חידוש המדינה היהודית בארץ־ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות־זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה, ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ־ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל־ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ־ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על־ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ־ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים – גם בתוך התקפת־הדמים, הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת, בעיר תל־אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

דוד בן־גוריון
דניאל אוסטר
מרדכי בנטוב
יצחק בן־צבי
אליהו ברלין
פריץ ברנשטיין
הרב וולף גולד
מאיר גרבובסקי
יצחק גרינבוים
ד"ר אברהם גרנובסקי
אליהו דובקין
מאיר וילנר־קובנר זרח ורהפטיג
הרצל ורדי
רחל כהן
הרב קלמן כהנא
סעדיה כובאשי
הרב יצחק מאיר לוין
מאיר דוד לוינשטיין
צבי לוריא
גולדה מאירסון
נחום ניר
צבי סגל
הרב יהודה ליב הכהן פישמן
דוד צבי פנקס אהרן ציזלינג
משה קולודני
אליעזר קפלן
אברהם קצנלסון
פליכס רוזנבליט
דוד רמז
ברל רפטור
מרדכי שטנר
בן־ציון שטרנברג
בכור־שלום שיטרית משה שפירא
משה שרתוק

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

תגוביות:

1.במגילת העצמאות לא מופיע הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" . מופיעה רק "מדינה יהודית", הנה כך: "לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל."

הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" מופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הנה כך:

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

1.זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

1א.חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

והנה עוד מהכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה".

אבל הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" כאמור, אינו קיים במגילת העצמאות!!!




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי כ''ב באייר תשע''ד    07:05   22.05.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. רעננה: חוק עזר ערוני חדש יאסור על תפילה עם מחיצה במרחב הציבורי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
סיעת מרצ ברעננה מקדמת חוק עזר עירוני שיאסור על קיום תפילה עם מחיצת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי, בטענה כי מדובר בהדרת נשים. חברי המועצה הדתיים בעיר צפויים להתנגד בחריפות לחקיקה

חוק עזר עירוני חדש יאסור על קיום תפילה עם מחיצת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי - זהו חוק עזר עירוני חדש שפועלים בימים אלה מפלגת מרצ להעביר בעיר רעננה לראשונה בישראל, זאת בטענה כי מחיצה מהווה הדרת נשים וכי יש לאסור על כך במרחב הציבורי בעיר.

במסגרת אירועי חודש אייר, מדי שנה מקיימת עיריית רעננה תפילה ציבורית ברחבת יד הבנים הגדולה בעיר. אל התפילה מגיעים תושבים רבים, בהם גם שאינם דתיים, מאחר וזאת מיועדת להצלחת מדינת ישראל והתקבעה בנוף הציבורי בעיר. מי שאהבו פחות את קיום האירוע השנתי היא סיעת מרצ בעיר שקבלה נגד הצבת מחיצה בין גברים לנשים בטענה כי זאת מדירה את הנשים מן המרחב הציבורי. עד הבחירות האחרונות הייתה סיעת מרצ כחלק ממפלגות האופוזיציה בעיר אולם מאחר ובבחירות המוניציפאליות האחרונות נבחרה לקואליציה, בכוונתה לחוקק לראשונה בישראל, חוק עזר עירוני שיאסור על הצבת מחיצת תפילה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מחוץ לבתי הכנסת. סיעת הבית היהודי וגורמים בסיעת הליכוד בעיר צפויים להתנגד לחקיקה.

בסיעת מרצ הסבירו ואמרו כי "העידן בו נשים מודרות ומופרדות עוד לא הסתיים. זהו מאבק לא קל, נגד עמדות חשוכות ועתיקות ובעיקר נגד האדישות לזכויות הנשים ולנזק שתופעות ההפרדה גורמות. לצערנו יש גורמים גם בציבור החילוני שמקלים ראש בתופעה הזו. הבאנו את המחאה שלנו בצורה הכי ברורה בפני כל הנוגעים בדבר במסדרונות העירייה. נמשיך להיאבק כדי שלא יהיו עוד מחיצות, הפרדות, מושבים מיוחדים ושום צורה 'מיוחדת' כדי להפריד בין אנשים בעיר, ובכלל".

http://www.kipa.co.il/now/56948.html




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י''א בתשרי תשע''ו    09:41   24.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. כופרים באשמה: ''תושב הגבעות לא היה מצית בית במרכז הכפר, שקשה לברוח ממנו''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
כמעט חודשיים להצתה בדומא, והשכנים מכחישים כל קשר לאירוע, על אף ההאשמות נגדם.

בשיחה עם וואלה! NEWS שלושה מתושבי המאחזים באזור טוענים כי שר הביטחון ניצל את הרצח כדי להתנכל להם. אחד מהם אף קורא לציבור לגלות הבנה למתנחלים שנוהגים באלימות: "דוחקים אנשים לפינה"

מיד לאחר הפיגוע בכפר הפלסטיני דומא, שבו נרצחו שלושה בני משפחת דוואבשה, הופנתה האצבע המאשימה אל תושבי המאחזים הסמוכים בגוש שילה, ובפרט אל המאחז אש קודש.

כוחות הביטחון פשטו על כמה מהמאחזים שעות אחדות לאחר הפיגוע, ערכו חיפושים ועיכבו לחקירה ואף עצרו כמה מתנחלים. בריאיון לוואלה! NEWS, נציגי המאחזים מגיבים לראשונה להאשמות ומצהירים: לפיגוע אין קשר אלינו ואין לנו שום כוונה לקחת אחריות על מה שקרה. הם מתארים שגרה רוויית עימותים עם שכניהם מהכפר הפלסטיני קוסרא, וזאת במקביל לגל פיגועי זריקת האבנים ובקבוקי התבערה במזרח ירושלים ובכבישי הגדה.

לטענת המתנחלים, הפלסטינים וארגוני השמאל מנסים לעשות פרובוקציות ולערער על זכותם על האדמה. אנו חיים חיי שליחות, הם טוענים, ונמשיך בכך למרות כל הקשיים.

הכביש המוביל למאחזים מהצד המזרחי של שבות רחל נקרא דרך נוף הכרמים. משני צדי הכביש, נגלים לעין הכרמים ששתלו המתנחלים לאורך השנים וכן המאחזים הבלתי-חוקיים הפזורים על הגבעות: אחיה, גאולת ציון שפונה פעם נוספת לאחר הפיגוע בדומא, עדי אד, אש קודש וקידה. מסביבם שוכנים תורמוס עיא, אל-מועיירף, קוסרא, דומא וכפרים פלסטינים נוספים.

על פי המנהל האזרחי, חלק מהשטחים החקלאיים וכן חלקים קטנים מהמאחזים עצמם הם אדמות בבעלות פלסטיניות. בשל כך, כמעט מדי שבוע פורצים עימותים בין הצדדים, שכל אחד מהם מאשים את משנהו בפגיעה בקרקעותיו ובפרובוקציות. כל המבנים במאחזי גוש שילה אינם חוקיים ותלויים נגדם צווי הריסה, בהיעדר תכנית בנייה מאושרת.

המאחז אש קודש הוקם ב-1999. כמו שאר המאחזים בגוש, הוא החל את דרכו כהרחבה של השטח המוניציפלי של ההתנחלות הסמוכה שילה. במקום חיות כארבעים משפחות; מחציתן בבתי קבע, והיתר במבנים יבילים. האוכלוסייה במאחז מגוונת למדי. יש בין התושבים כאלה שניתן להגדירם נוער גבעות שהתבגר, לצד משפחות מהציבור הדתי-לאומי. יש בעלי מקצועות שונים, וגם מבחינה אידאולוגית - לא כולם מקשה אחת.

שלושה צעירים מייצגים את אנשי המאחזים בשיחה טעונה עם וואלה! NEWS: דובר אש קודש, אהרון קצוף, בן 31, נשוי ואב לחמישה ילדים; רפאל מוריס, בן 20, נשוי פלוס אחת מהמאחז הסמוך אחיה, ומעטי בלומברג, בת 27, גרושה ואם לשלושה. קצוף ובלומברג עלו ארצה מארה"ב והם מתגוררים באש קודש חמש וארבע שנים, בהתאמה. השלושה מוחים נמרצות על ההאשמות שהוטחו בתושבי המאחזים, ולפיהן המפגעים שהעלו באש את בית משפחת דוואבשה בדומא יצאו מקרבם.

"כל הסיפור הוא ניצול ציני של רצח למטרות פוליטיות", טוען מוריס. "לא משנה מי עשה את זה, יהודי או פלסטיני. לקחו את האירוע הזה וניצלו אותו כדי לסגור חשבון עם אנשים שהרשויות לא מסכימות איתם, שמנסים לתפור אותם משפטית.

תמיד אחרי פיגוע של פלסטינים מתרצים שאין צורך בענישה קולקטיבית, שמדובר במפגע בודד, אבל כשמדובר ביהודים לא שומעים כלום. הורסים בתים כמו בגאולת ציון, מוציאים צווים מנהליים נגד אנשים שלא קשורים לסיפור, והכול כדי לאפשר לשר הביטחון להשחיר את מתיישבי הגבעות ולסגור איתם חשבון על דברים אחרים".

בלומברג מוסיפה ושואלת: "אם יהודים עשו את זה, למה לא עוצרים אותם? זו שאלה עם סימן קריאה. במדיה לא יודעים מי עשה את זה, אבל פרסמו מיד שאלה יהודים. זה עוול לא יאומן.

אני לא יודעת מי עשה את זה, וגם אם זה יהודים - לא בטוח שמדובר ברקע לאומני. יש לנו כל מיני עדויות שהאדם הזה היה מעורב בעניינים פליליים".

לדברי קצוף, אין סיכוי שיהודים אחראים לפיגוע ובטח שלא אנשי הגבעות שאליהם הוא משתייך. "בעוד שאחרי רצח מלאכי רוזנפלד שמענו כל הלילה צהלות מהפלסטינים בדומא, אני לקחתי את הילדים שלי והסברתי להם שזו לא דרכנו. הנקמה שלנו, אמרתי להם, היא בבנייה ובהתיישבות. אני לא מאמין שזה יהודים, בטח לא מהגבעות פה, כי המפגעים נכנסו לאמצע הכפר במקום ללכת לבית בקצה שיהיה קל לברוח".

שר הביטחון משה יעלון אמר באחרונה כי קיימת "סבירות ממשית" לכך שהרוצחים נמנים עם קבוצה יהודית קיצונית, אך אין די ראיות כדי לעצור חשודים.

כשהוא מתבקש להתייחס להצהרות החד-משמעיות שיוצאות ממערכת הביטחון לגבי זהות המפגעים, תוהה מוריס: "למה אחרי שערבים רוצחים, בשמאל ובמרכז מנסים להבין אותם? מדברים על הדיכוי שלהם ואומרים בואו ניתן להם עוד דברים, נדאג לאיכות החיים שלהם, שלא יפגעו בנו.

למה כשמדובר ביהודים לא מתחשבים בנסיבות, לא חושבים מה אפשר לשפר כדי למנוע הסלמה? אנשים חיים פה בתנאים לא קלים. אף אחד לא מדבר על המצב שלהם ועל מה שדוחף אותם לקצה, אלא מכניסים אותם למעצרים מנהליים".

אתה חושב שהצתה היא מעשה לגיטימי?

"צריך לראות מה מוביל לאירוע כזה. גם אם זה היה יהודי, האשמים היחידים הם ביבי ובוגי. כשאתה דוחק אנשים לפינה, כל שבוע מפנה, עוצר על ימין ועל שמאל, זה יכול להוביל למצב כזה. מה הם רוצים?"

רדיפה והתנכלות, כך מגדירים השלושה את הפעולות שנקטו במערכת הביטחון אחרי הפיגוע בדומא. לדברי מוריס, דווקא הבקיאות שמגלה שירות הביטחון הכללי בנוגע למה שמתרחש במאחזים מעידה על היעדר ממצאים של ממש.

"אני עובר שיחות בשב"כ, והם אומרים לי עם מי אני יושב ומה אני שותה – ואני נער גבעות בדימוס מאז החתונה – אז קשה לי להאמין שמשהו עובר מתחת לרדאר שלהם. זה מראה שאין להם כלום ושזו סתם התנכלות".

קצוף: "באש קודש לא היה מעצר אחד, אבל בתקשורת היתה אצבע מאשימה כלפינו. בעדי עד לקחו אדם עם נשק ופרסמו שמצאו סליק, למרות שהוא בכיתת כוננות וזה נשק ברישיון. בסוף כמובן שחררו אותו בלי כלום".

בלומברג: "בושה שמישהו במדינה מאשים ציבור שלם ברצח עוד לפני שיודעים מי זה ומה קרה. בתור תושבת אש קודש, אני לא חושבת שאנחנו צריכים לקחת אחריות. לא אנחנו עשינו את זה, וזה ברור לכולם".

"החוק היבש לא קיים כאן"

באחרונה, גברו העימותים על הקרקעות בין תושבי אש קודש לתושבי קוסרא. בלומברג וקצוף מתארים את המאחז כיישוב נורמטיבי ופסטורלי, עם קהילה חמה. מקום שכיף לגדל בו ילדים. הם ערים לעימותים, כמובן, אך מציינים כי רוב הזמן שקט אצלם ורגוע.

אתם לא חושבים שההימצאות שלכם פה מעוררת תסיסה בקרב הפלסטינים, ובפרט העובדה שזאת התנחלות לא חוקית?

"ממש לא", מוריס פוסק. "הבעיה שלהם היא לא המתנחלים, אלא גם המקומות שאנחנו חיים בהם על כפרים שלהם, למשל בתל אביב. הבעיה היא לא עם המתנחלים אלא עם העם היהודי. אם לא נהיה פה, לא נהיה בכפר סבא ולא בתל אביב - אלא בים".

ומה עם העובדה שחלק מהקרקעות פה, גם על פי המנהל, שייכות לפלסטינים?

בלומברג: "יש פה קו כחול (הקו התוחם תכניות מתאר, ש.ב.) לכל היישובים, אתה יכול לבדוק את זה. לא חסרים פה שטחים, זו לא הנקודה. אף אחד לא בא לפה בשביל לריב או להתווכח על מטר לכאן או לכאן, אנחנו פה כדי לבנות ולפתח".

קצוף: "כשהגענו לפה לקחנו רק את האדמות שלא היה בהן כלום והן בתוך הקו כחול של שילה. הפלסטינים מזניחים חלקות שצמודות אליהם ופתאום נאבקים, בסיוע של ארגוני שמאל, דווקא בחלקות הסמוכות אלינו. זו פרובוקציה".

תושבי הגבעות צועדים בראש מורם, מאתגרים את המערכת, אומר מוריס, וזה מה שמבדיל אותם מוותיקי תנועת ההתנחלות וראשיה. לדבריו, הטיעון בדבר אי-חוקיות המאחזים פשוט לא תופס. "'האח הגדול' שלום עכשיו דואג מול בג"ץ שכל מה שיש סיכוי שהוא של פלסטיני, יפונה. מה שלא פינו כנראה לא שייך לפלסטינים, כי בג"ץ לא בדיוק לטובתנו. לגבי החוק היבש - כאן החוק היבש לא קיים. על פי החוק היבש, מי שזורק אבנים צריך ללכת לכלא וכל איום על נפש צריך להיות מטופל מאוד בחומרה, וזה לא תקף פה לצערנו. אתה נתפס על קטנות, על בנייה בלתי חוקית, שקיימת גם בתל אביב וגם בירושלים ובכל מקום בארץ".

קצוף: "אנחנו בתהליכי אישור, יש קו כחול, יש מספרי מגרשים, מה שיש לנו פה מבחינת קידום התכניות הוא יותר ממה שיש במקומות אחרים במרכז הארץ. מה שחסר לנו הוא חתימה של שר הביטחון, והשימוש בטיעון הזה הוא בדיחה".

לדברי בלומברג, המתיישבים והמדינה חד הם. "אני בטוחה שאנחנו לא פועלים נגד הציונות או הממשלה או הכנסת. אנחנו דוחפים קדימה, כי הם רוצים שנדחוף אותם, הם רוצים שנהיה פה - ואני שומעת את זה מגורמים רשמיים".

בתשובה לשאלה מה מניע את אנשי המאחזים, מה האידאל שלהם, מסביר מוריס: "הארץ הזו היא שלנו בזכות. אנחנו מוכנים לקבל פה אנשים שלא מסכימים אתנו או לא יהודים בצורה מסוימת. אנחנו לא מוכנים לקבל פה אנשים שאומרים מעל כל במה אפשרית שהם רוצים להרוג אותנו ומנסים לעשות את זה כל הזמן. בסופו של דבר אנחנו ממשיכים את חזון הציונות".

ומה אם העם החליט לשנות את האידיאלים שלו?

מוריס: "מבחינתם הם הגיעו למנוחה והנחלה, ואנחנו מנסים לשמור על ציונות האמתית. אני אמשיך, גם אם העם יהיה נגדי. גם כשהקימו את המדינה רוב העם היה נגד, למשל בנוגע למלחמה בבריטים. לנו יש עמוד שדרה. נמשיך ליישב בכל מקום ולהרחיב את גבולות המדינה למרות שזה מוביל לחיכוכים". על שכניו הפלסטינים הוא אומר: "אנחנו בעלי הבית במדינה הזו, ואם מישהו טוען שזה שלו, מקומו בחוץ. מי שיקבל שאנחנו בעלי הבית יחיה כמו שהוא, עם זכויות מוגבלות. הם צריכים להבין שגם אם הם גרים פה, הם אורחים".

http://news.walla.co.il/item/2890679

תגוביות:

1.אין מצב שיהודי יכנס לכפר ערבי ולא יעשו בו לינץ'. אפילו שוטרים לא מעיזים להיכנס ומביאים תגבורת של צבא.

2.במדינה דמוקרטית כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכח אחרת. קודם חוקרים ומוכיחים, אח"כ מטיחים האשמות. אצלנו, לפחות מבחינת נשיא המדינה והתקשורת, כל יהודי הוא קודם כל אשם. אשמה קולקטיבית. אח"כ טורחים לחקור ולבדוק ומספרים סיפורים שיודעים מי הרוצח, אבל אי אפשר להוכיח. אנחנו צריכים להאמין ולהתבייש, כי מספרים לנו שהרוצחים זה כולנו. יופי של מדינה דמוקרטית יש לנו. לא בחרתי את הנשיא כי נשיא לא נבחר ע"י פשוטי העם. החליטו בשבילי שצריך נשיא, והחליטו מי הוא יהיה. אני משלם לו משכורת, ומבחינתו אני רוצח. כי "בני עמו" בחרו בטרור. בפועל, בני עמו נרצחים ונרדפים כבר אלפי שנים עקב יהדותם. כן, גם על ידי בני עמם. כולל על ידי הנשיא.

3.שיחת טלפון: בלומברג: אם אלה יהודים מדוע לא עוצרים אותם...? העגלון: כי אין די ראיות... בלומברג: אם אין די ראיות...איך אתה בטוח שיהודים ביצעו...? העגלון: אה...אה...אה...כי...זאת אומרת...זה...זה...מידע חסוי... בלומברג: אבל אין ראיות...אתה אמרת... העגלון:...טוב...אני ממהר...יש לי...דברים לעשות... בלומברג: אתה מתכוון...שיש עוד יהודים שצריך להפליל...? צליל ניתוק...השיחה הסתיימה...

4.צריך לכתוב: חשד לפיגוע.

5.את בית המשפחה במרכז הכפר פשוט אין מצב שיהודי הצית. למה שמצית יהודי ילך לסתם כפר באמצע שום מקום, באמצע הכפר ולא בפאתי הכפר. יסחב איתו צמיג בוער, כאילו גילגל איתו כל הדרך אחד, ופוף...ודווקא את הבית הזה שכבר הוצת בעבר יצית. יש פה יותר מדי סתירות לטעמי.

6.עלילת דם מחרידה. השמאל הבוגד.

7.אין מצב שבאמצע כפר ערבי לא תפסו אותם - זה ערבים!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום חמישי י''א בתשרי תשע''ו    10:21   24.09.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. חשיפה: מסע הסתה רחב מימדים של חברי הכנסת הערבים נגד מדינת ישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.15 בשעה 10:29 בברכה, ליה
 
מאז ערב ראש השנה, עת נאלצה משטרת ישראל לפרוץ להר הבית בעקבות התבצרות רעולי פנים חמושים במטעני נפץ, בקבוקי תבערה, סלעים ואבנים, במסגד...מתנהל מסע הסתה נרחב של חברי הכנסת הערבים בראשות אחמד טיבי וג'מאל זחלאקה נגד מדינת ישראל.

כבר בערב ראש השנה, לאחר פריצת המשטרה להר הבית לצורך סיכול הטרור שכוון מהרחבה באופן מאורגן על ידי גורמים שונים בהר הבית שעודדו ע"י הרש"פ, והתנועה האסלאמית, הגיעו חברי הכנסת הערבים בראשות אחמד טיבי, אל רחבת הר הבית ועסקו שם בפועל בהסתה, בחיכוכים ובהפרעה למשטרה.

מאותו יום הם החלו במסע הסתה אדיר, שכלל פעולות בכמה מישורים.

ראשית כל במישור הבינלאומי. חברי הכנסת הערבים הם שעומדים באופן ישיר מאחורי ההתבטאויות של מלך ירדן, של ארדואן נשיא טורקיה וכן של גורמים בינלאומיים אחרים, התבטאויות שכוללות איומים כאלו ואחרים כלפי ישראל, כמו הפסקת שיתוף הפעולה הדיפלומטי ופגיעה ביחסי המדינות.

חברי הכנסת הערבים לא הסתפקו בשיחות טלפון, אלא נסעו לממלכה ההאשמית ולטורקיה על מנת לתכנן משם את מסע הלחצים על ישראל, ולארגן תאום ושת"פ למאבק בממשלת ישראל.

חברי הכנסת הערבים אמרו לכל הגורמים עמם שוחחו שממשלת ישראל רגישה מאוד לנושא היחסים הבינ"ל והסכמי השלום, להפרות סדר אזרחיות ולנושא מאבקים דתיים וזו הנקודה הכואבת והרגישה עליה יש ללחוץ. עוד הוסיפו חברי הכנסת הערבים שאסור שנושא הר הבית יידחק לשוליים או ירד מסדר היום הערבי, ויש לאחד שורות ולקיים פעילות ממומנת, מסודרת ומאורגנת לנושא הר הבית ולרתום אליה את כל הערבים כולם, ולמנף עד כמה שניתן את המוטיב הדתי והרגשות העזים של הערבים אל הר הבית.

לדבריהם ממשלת ישראל מבקשת לשנות מן היסוד את המצב בהר הבית, כאשר המטרה הסופית היא הקמת בית כנסת וחלוקת הר הבית כפי שמתקיים במערת המכפלה בחברון וכל פשרה או אי התגייסות של המנהיגים הערבים לנושא, תעזור לישראל להגיע למימוש רצונותיה לגבי הר הבית.

חברי הכנסת הערבים נתנודוגמאות לדבריהם להוכחת מזימה זו כביכול.

ראשית התגברות (כך לדבריהם) התקפות מתנחלים קיצוניים על הר הבית בסיורים מתגרים בהם הם מתפללים, וכל אלו מגובים בידי חברי כנסת ושרים המצטרפים להתקפות אלו (כוונתם לחברי הכנסת ולשר אורי אריאל) ושנית, הוצאת ארגוני הנשים והגברים שומרי ההר אל מחוץ לחוק, וכן הגבלת אנשי דת מלהגיע להר הבית (כוונתם למספר צווי הרחקה מנהליים שהוצאו לאנשי דת מסיתים מלהגיע להר הבית ובהם לראאד סלאח).

כמו כן לדברי חברי הכנסת הערבים, החפירות של מדינת ישראל במסווה ארכיאולוגי מתחת להר נועדו להכין את הקרקע למיטוט יסודותיו, וכן בנייה מסיבית של מבנים יהודיים סביב ההר (כוונתם לפרויקטים השונים הנבנים במתחם רחבת הכותל) נועדו להפקעת שטחי ווקף, ולייהוד אזור הר הבית. עוד הוסיפו חברי הכנסת והבליטו את הגבלת התפילה בהר למתפללים מוסלמים (כוונתם לכל פעם בו בוצע דילול והגבלת מתפללים בהר בימי שישי מחשש להתפרעויות), ואת יוזמות הממשלה הנוגעות להחמרת טיפול וענישה בתופעת יידויי הערבים, כחלק מהמזימה למנוע את המחאות בנושא הר הבית, כדי לאפשר את המשך התוכנית הגדולה להשתלט על ההר.

במישור המקומי פעלו חברי הכנסת בכמה מישורים ובהם הסתת ההמון באמצעות התקשורת הפנימית הערבית, פנייה לאימאמים במסגדים לעסוק בנושא בדרשות במסגדים תוך הדגשה כי הר הבית נמצא בסכנה, וכן ביצוע פעילות מאורגנת כגון "אתכאף" (מושג המציין הגעה להר הבית ולינה והתבצרות בו כהגנה מהתקפה על המסגדים) וכן מימון וארגון יומיומי של הסעות של תלמידים ומתפללים להר הבית היוצאים בכל בוקר ובכל צהרים ממרכזי הערים הערביות בצפון ובדרום, וכן המשך חיזוק המורביטאת והמורביטון (קבוצות הנשים והגברים המגיעים להר על מנת לעורר פרובוקציות ולתקוף יהודים על הר הבית ובמבואות להר הבית) וכן דרישה להציב את נושא הר הבית בראש סדר היום הערבי.

הטון והפצת העלילות ועיוות וסילוף המציאות נועדו לסנדול המנהיגים הערבים שלא מעוניינים כעת בעימות ובהיגררות לנושא הר הבית, כך שבאמצעות לחץ הרחוב מחד, ולחץ חברי הכנסת הערבים מאידך, יאולצו להתערב. (ואכן המלך הירדני אינו שש להתערב בנושא אלא מן השפה ולחוץ. אך הוא נגרר אחר חברי הכנסת הערבים הפועלים ליצירת הלחץ גם ברחוב הירדני).

בעיקר נועדו העלילות להביא לפיצוץ אלים ברחוב הערבי ולמתקפה על ישראל והממשלה. נושא הר הבית נתפס בעיני חברי הכנסת הערבים כמנוף לחץ ועקב אכילס של הממשלה הישראלית, ולצורך כך לא בוחלים חברי הכנסת הערבים בשקרים.

פעילות זאת של חברי הכנסת הערבים בחסות החסינות שניתנת להם, והסוואתה כפעילות פרלמנטרית, נעשית מתוך היכרות עם הרפיסות בה מטפלת ישראל בהסתה החוזרת ונשנית ובהפרת החוק הקבועה של חברי הכנסת הערבים.

חברי הכנסת הערבים משתמשים בכנסת ישראל ובזכות הדמוקרטית שהיא מעניקה לאזרחיה לבחור ולהיבחר, כבקרדום לפגיעה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בכלל.

http://rotter.net/forum/scoops1/248869.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום שני כ''ב בשבט תשע''ו    15:38   01.02.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. השמאל חותר להכחדת עם ישראל!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
השמאל שואף לממש ערכים פוסט-מודרנים. הוא שואף להשיג מדינה רב-תרבותית. רב תרבותיות היא החלופה לרעיון הלאומיות. האסכולה הפוסט מודרנית היא פוסט לאומית ואנטי לאומית מובהקת והם חותרים במרץ למימוש האג'נדה "המתקדמת והנאורה" שלהם שכוללת גלובליזציה ורב תרבותיות.

לכן הם חותרים למדינת כל אזרחיה, לכן הם נלחמים בזהות היהודית של המדינה ובכל גאווה לאומית. (זה גם בדיוק מה שקורה באירופה).

חייבים להבין מהו המאבק האמיתי, השורש במאבק בין השמאל לימין. זה מאבק של ערכים פוסט מודרניים נגד ערכים מסורתיים יותר. מאבק של לאומיות נגד פוסט לאומיות מאבק של ציונות נגד פוסט ציונות.

השמאל לא מאמין ברעיון של קיום לאומי.

הפרופסורים מהאקדמיה יגידו לכם מפורשות שהם חושבים שרעיון הלאום הוא רעיון מיושן ופרימיטיבי.

כיום התפיסות המקובלות באליטה האקדמית הן תפיסות פוסט מודרניות ופוסט לאומיות שהובילו לעמדות פוסט ציוניות ואלו הם שורשי המאבק נגד הרעיון הציוני ונגד הערכים הלאומיים של הימין.

לשם דוגמא: נטען נגד ארגון "אם תרצו" שהיא תנועה פשיסטית. אם אכן כך, אזי גם התנועה הציונית היא פשיסטית. אם "אם תרצו" היא תנועה פשיסטית אז גם האמונה ברעיון קיומו של "עם ישראל" היא רעיון פשיסטי וגזעני.

הרבה מאנשי השמאל בארץ אומרים במפורש שעצם המושג 'עם ישראל' הוא גזעני ובכלל כיום כבר רוב האליטה האקדמאית בישראל מאמינה ונוטה לאסכולה הפילוסופית שרואה כל לאומיות כגזענות.

ארגון "אם תרצו" הוכיח כיצד באקדמיה כבר לא מלמדים חוקרים התומכים בלאומיות ומלמדים רק גישות אנטי-לאומיות.

אם אכן השמאל מאמין שרעיון הלאומיות הנו גזענות אזי אני רוצה להדגיש את המסקנות הנובעות מגישה זו:

עם ישראל צריך להיעלם ויש לעודד ולאפשר נישואי תערובת עם ערבים ועם גויים! או - במילים עדינות יותר: להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, ולאפשר את כניסתם ואיזרוחם של מהגרים ושל כל מי שרק בא לו. אלו המסקנות המתבקשות מהגישה השמאלנית! הרי ברור שמי שבעד מדינת כל אזרחיה ומתנגד בכלל לרעיון הלאום בעצם גם מתנגד לקיומו של עם ישראל. אי אפשר להמשיך ולהסתיר את המסקנה הזו!

חייבים להסיר את המסיכות מפרצופי אנשי השמאל! חייבים לאלץ אותם להודות בפומבי שהם חותרים להשמדת העם היהודי.

זהו היגיון פשוט, מי שבעד מדינת כל אזרחיה ובעד כניסתם לארץ של מסתננים, מהגרים, או סתם מי שבא לו, מוביל ותומך בסופו של דבר בנישואי תערובת עם גויים ובהיעלמות עם ישראל!

מי שחושב שהמושגים 'עם ישראל', 'פטריוטיות', 'לאומיות' הם מושגים גזעניים, הוא בעד היעלמות עם ישראל!

יש כאן שרשרת מסקנות הנובעות זו מזו שחייבים להראות: בבסיס הדעה שלאומיות הינה פשיסטיות וגזענות מוטמעת תפיסה הדוגלת בהכחדה רעיונית ומעשית של הלאום, שהרי מי שמתנגד לרעיון של קיום לאומי הוא בעצם תומך ב"רב תרבותיות" שנקראית אצלנו "מדינת כל אזרחיה". זה היינו הך. "מדינת כל אזרחיה" מובילה בהכרח לנישואי תערובת נרחבים, כך שהלאום ייעלם בוודאות. אם אתה נגד לאומיות, אז משמע שאתה נגד קיומו של העם היהודי!!! זה היגיון פשוט.

אתה לא יכול להתנגד לערכים לאומיים ופטריוטיים מצד אחד אבל מצד שני לתמוך בקיום עם יהודי! זה אבסורד ממש!

איך העם היהודי לא התבולל כל כך הרבה שנים בגולה? בזכות העובדה שנאסרו נישואי תערובת. תראו מה קורה לרפורמים שהולכים ונעלמים. על פי הסטטיסטיקה עוד כמה עשרות שנים הם ייכחדו לגמרי.

זהו השורש העמוק ביותר של המאבק ה'פוליטי' בארץ.

יש שמאלנים שאפילו לא מסתירים זאת, הם אומרים בפירוש שהפתרון שלהם לאנטישמיות ולסכסוך שלנו עם הערבים הוא התבוללות. שמאלנים אחרים לא אומרים בפירוש שהם בעד התבוללות, שכן הם מבינים את המשמעות הנגזרת מדעותיהם.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18845 הודעות
יום ראשון ז' בתשרי תשע''ט    13:55   16.09.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. השיח בשמאל נגד נתניהו הוא חריף, בוטה ומסוכן מזה שניהל הימין מול רבין / ליבסקינד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הדה־לגיטימציה שמייצרות האופוזיציה והתקשורת לכל פעולה של הממשלה הנבחרת, ישליכו על יכולתן של הממשלות הבאות לקבל פה החלטות

מאמר מעניין, "שופר אזהרה באוזני האופוזיציה" כותרתו, פרסם הרב יואל בן נון בשבת שעברה בעיתון "מקור חוק הלאום, לבין הקולות ששמע במחנה הלאומי אחרי חתימת הסכמי אוסלו, וההשוואה הזו מפחידה אותו.

"הייאוש במחננו היה נורא", הזכיר. "כעבור חודש נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. במחננו עשו חשבון נפש", העיד, "ואני תרמתי לזה תרומה מכרעת. האם מישהו עשה חשבון נפש ב'מחנה הדמוקרטי'? לדעתי כלל לא". "אנחנו בסכנה ממשית", סיכם, "אם לא יקומו דמויות סמכותיות בציבור הליברלי־ציוני וירגיעו את הרוחות, נהיה בסכנה".

ההשוואה בין השיח שהתנהל בימין ערב רצח רבין, שיח שכבר מזמן קובע כ"הסתה", לשיח שהולך ומחריף נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה היום, בנימין נתניהו, היא השוואה חשובה. היא חשובה לא לצורכי ניגוח פוליטי הדדי, וגם לא לטובת מחקר אקדמי במדעי המדינה. היא חשובה כי השורה התחתונה שלה משליכה, ועוד תשליך גם הלאה, על עתידה של המערכת הפוליטית, על עתידה של הדמוקרטיה שלנו, ועל עתידו של השיח הציבורי בישראל.

ובהשוואה הזו, לפי כל קנה מידה, השיח שמתנהל היום בשמאל נגד נתניהו הוא חריף יותר, בוטה יותר ומסוכן יותר מזה שהתנהל מול יצחק רבין המנוח. הוא לא מסוכן במובן של ביטחונו האישי של ראש הממשלה. הוא מסוכן במובן של מה שהוא ישאיר אחריו ביום שאחרי נתניהו. וכשהיום הזה יגיע, והוא יגיע מתישהו, נישאר עם אדי הדה־לגיטימציה החריפים שהותירה לנו האופוזיציה נגד נתניהו, בכל מה שנוגע להחלטות שקיבלה ממשלתו, ואלה ישפיעו על יכולתן של הממשלות הבאות - תהיינה אשר תהיינה - לקבל פה החלטות.

בלי להסתתר

בואו נדבר על הטרמינולוגיה. שהרי לאחר רצח רבין הסבירו לנו חזור והסבר כמה גדול משקלן של מילים ומה בכוחן לעשות. אין ספק שבימי ההפגנות הגדולות נגד אוסלו נזרקו לחלל המחאה אמירות קשות. קשות מאוד. מי קראו אותן? כמעט תמיד אנשים פרטיים. מפגינים שאיש מאיתנו לא ידע את שמם, ואיש גם לא התייחס אליהם ברצינות יתרה מזו שמוקדשת בדרך כלל למפגינים אנונימיים שקוראים קריאות.

התבגרנו ב־20 ומשהו שנה, עברנו טראומה ציבורית קשה, ערכנו חשבון נפש ולאן הגענו? למקום שבו אפשר רק להתגעגע לאמירות ההן. קחו לדוגמה את אהוד ברק. איש רציני, ראש ממשלה לשעבר, מי שעמיתי, בן כספית, בראיון המרתק שערך איתו לקראת ראש השנה, כינה בתואר "ראש האופוזיציה דה־פקטו... המנסח האולטימטיבי של תנועת אנטי־נתניהו... הלוחם הקדמי בקרב על הדמוקרטיה", מי ש"מגן בחֹרי אף על הערכים הליברליים".

אפשר לספר עד מחרתיים סיפורים על ההסתה, כביכול, של נתניהו נגד רבין. נתניהו, בימים ההם, לא העז להתקרב לפרומיל מהביטויים שבהם משתמש נגדו היום ברק. לפני חודשיים צייץ ברק בטוויטר: "כשהגיעו הטענות על שחיתות ומחסור, הוא אמר 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום', רעייתו אמרה: 'אם אין להם לחם שיאכלו עוגות'. לא עזר להם ביום הדין". ההשוואה ברורה. בנימין ושרה נתניהו מזה, לואי ה־16 ומארי אנטואנט מזה. זוכרים מה קרה ב"יום הדין" של האחרונים? שניהם סיימו את חייהם על הגיליוטינה. יש לכם הסתה גדולה מזו? וכאן לא מדובר באיש אלמוני מהרחוב. האיש היה ראש ממשלת ישראל. האיש הזה הוא "הלוחם הקדמי בקרב על הדמוקרטיה". זו רק דוגמה אחת. יש כמוה רבות. בהזדמנות אחת כינה ברק את נתניהו "סמרטוט רצפה".

בהזדמנות אחרת הסביר שנתניהו הוא איש מסוכן עד כדי שכך שהוא "מוכן להצית את המדינה ואת האזור כדי לחלץ את עצמו מאימת החקירות". מילא נתניהו. עוד מאה שנה יזכירו פה למוטי יוגב, חבר כנסת בלתי בכיר בעליל בבית היהודי, את האמירה שלו על ה־D9. ברק, ראש ממשלה לשעבר, מכנה שוב ושוב את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכינוי "סמרטוטו של החשוד מבלפור", וכלום. שום גינוי חריף. שום אזהרה קשה. שום קריאה להוציא אותו החוצה מהשיח הלגיטימי.

אל הפה המלוכלך של אלדד יניב כבר התרגלנו. זה עם הפה המלוכלך. זה שמנבל את פיו ביחס ליועץ המשפטי לממשלה. זה שמכנה את ראש הממשלה "חזיר", "אפס", "עבריין נמלט" ו"ראש משפחת פשע". אפשר לזלזל בו, כמובן, ולהגיד שהוא לא מייצג איש. אבל אפשר גם לזכור שבהפגנות שלו נכחו רוב חברי הכנסת של מפלגת העבודה, מהיו"ר אבי גבאי ומטה, ושמדובר במי שהוא הבא בתור ברשימת העבודה לכנסת. פרישה אחת נוספת, והוא והפה שלו
בפנים.

כמה מגוחך להיזכר בדיון שמלווה אותנו כבר למעלה משני עשורים על אותו פוסטר של רבין במדי אס־אס שפוזר בכיכר ציון, בהפגנה ההיא, על ידי סוכן השב"כ אבישי רביב. באיזו אדיקות ממשיכים בשמאל להזכיר את הפלקט ההוא, כדי ללמד עד כמה השוואה לנאצים היא חציה של כל קו אפשרי ועד כמה התמונה ההיא הייתה התרת דם של ממש. למה זה מגוחך? כי מעבר לכך שהרשת מלאה ועמוסה היום בתמונות מהסוג הזה של נתניהו ושל נפתלי בנט ושל איילת שקד ושל מירי רגב - פעם עם השפם ההוא ופעם עם צלב הקרס - הרי שהיום לא צריך לחכות לסוכני שב"כ כדי למצוא השוואות של ראש הממשלה לנאצי. היום עורכים את ההשוואות הללו מרצים בכירים באקדמיה. היום מופיעות ההשוואות הללו מעל חשובי העיתונים בישראל. על השולחן. בלי להסתתר. בלי להתבייש. שום עיתונאי ימני לא היה מעז לעשות לרבין אז, את מה שמעיזים לעשות ב"הארץ" לנתניהו היום.

יצחק רבין בתקופת האינתיפאדה. צילום: במחנהיצחק רבין בתקופת האינתיפאדה. צילום: במחנה

קחו לדוגמה את הקטע הזה, שפורסם במדור הדעות של העיתון: "העיתונאית האמריקאית וירג'יניה קואלס נכחה בשנות ה־30 באחת העצרות ההמוניות שקיימה המפלגה הנאצית, ותיארה בספרה, שראה אור ב־1941, את אשר ראתה: 'היטלר החל לנאום. ההמון נאלם דום... מדי פעם פרץ ההמון בתשואות רועמות. הסתכלתי בפני האנשים שמסביבי וראיתי דמעות זולגות על לחייהם'. כמה שבועות לפני ראש השנה סייר בנימין נתניהו בשכונות דרום תל אביב וצולם מוקף בנשים קשות יום, שאחת מהן נישקה בחום את כף ידו. האם יש קשר בין שתי התמונות הללו?... ממש כמו גרמניה של שנות ה־30, גם ישראל בתשע"ח היא חברה המוכנה למכור את נשמתה בעבור נזיד עדשים".

"היא הולכת אחרי מנהיג שמשסה ציבורים שונים של החברה אלה באלה, ומבטיח שיוביל את מאמיניו אל האושר והעושר... ישראל עוברת תהליך שדומה לזה שעברה החברה הגרמנית בשנות ה־30: הערצה למנהיג שאינה קשורה באמת למציאות החיים שלה... שלטון הליכוד הצליח, ממש כפי שהצליח המשטר הנאצי, לחסל את האינטואיציה הקיומית הבסיסית של המעמדות הנמוכים, ואת תחושת הסולידריות של הדפוקים. משטרו של היטלר עקר מן הסולידריות הזאת את היהודים. משטרו של נתניהו משאיר את השכבות האלה חסרות אונים, ומצוקתן מתורגמת לחמת זעם המופנית נגד עובדים זרים, ערבים, אנשי שמאל או עיתונאים".

חד וחלק, ברור ונהיר, בלי לשחק יותר מדי במילים. הליכוד מושווה למפלגה הנאצית. בנימין נתניהו, לאדולף היטלר. תזכירו לי עיתון שהעז לערוך השוואות כאלה בהתייחס ליצחק רבין. אין. לא תמצאו. הסתה כזו ישנה רק בשמאל האינטלקטואלי. זוכרים כמה פעמים שמעתם ביקורת על מי שהיה על המרפסת ההיא בכיכר ציון ולא עזב אותה כשנשמעו מהקהל הקריאות הקשות נגד רבין? עכשיו נסו להיזכר אם שמעתם על מי מאנשי השמאל שנדרש להודיע שהוא יורד מהמרפסת של "הארץ", ולא מתראיין לעיתון הזה, ולא משלם על המינוי שלו, עד שהמאמר הזה המשווה את ראש ממשלת ישראל לאדולף היטלר יורד מהרשת. גם כאן לא מדובר בדוגמה בודדה. היה המכתב ההוא שהובלט בעיתון, תחת הכותרת "בנט, למד מנאצי מתון", שבו הסביר הכותב ששר החוץ של גרמניה הנאצית היה מתון משר החינוך שלנו . והיו עוד רבים אחרים.

אפשר ללקט את ההשוואות הללו אחת לאחת, אבל זה יהיה מעייף. אפשר להזכיר את הבמאית אורנה בן דור, שהשוותה את נתניהו לצורר הנאצי ושאלה: "תגידו, גם כשהיטלר עלה לשלטון, הגרמנים ה'בסדר' קיטרו אבל המשיכו בשגרת יומם?". אפשר להזכיר השוואת דומות של יגאל סרנה, שגם הטקסטים שלו לא הפכו אותו בשמאל - ממש כמו את קודמתו - לפרסונה נון גרטה. אפשר להזכיר, אם אנחנו בעניין של הידרדרות השיח, את רינו צרור, שכינה את ראש הממשלה "ארדואן", ואת ח"כ מרב מיכאלי שקראה לו "אויב העם", ואת סימה קדמון, הפרשנית הפוליטית הבכירה של "ידיעות אחרונות", שהשוותה אותו למנהיג הרומני ניקולאי צ'אושסקו, שלמען הצעירים שבינינו נזכיר שסופו שהוצא להורג יחד עם רעייתו.

תסתכלו על הרשימה הזו, המצומצמת, רשימת דוגמאות בלבד - של עיתונאים, של אקדמאים, של חברי כנסת, של ראש ממשלה לשעבר - ותגידו אם יש בכלל מה להשוות בינה לבין האופן שבו דיברו על רבין מקביליהם של אלה בימין.

"נתניהו התחיל"

"אבל נתניהו התחיל", אני שומע את התשובה הזו פעם אחר פעם. "זה הוא שמפלג את העם". לפני כמה חודשים פרסם חגי סגל, עורך "מקור ראשון", חוברת מרתקת, שהזכירה נשכחות מימי אוסלו, לטובת מי שלא נולד עדיין, ולטובת מי שהיה שם אז וחשב בטעות שהוא זוכר הכל. בין השאר אפשר היה לראות בסקירה ההיסטורית הזו עד כמה רחש יצחק רבין בוז לכל מי שחשב אחרת ממנו. עד כמה הוא זלזל באופוזיציה ולא ספר אותה ממטר.

זה היה רבין, שכינה את המתנחלים "סרטן" ולעג להם שהם מתגוררים ב"אריאל, עמנואל ושלומיאל". זה היה רבין, שאמר ש"מתיישבי הגולן יכולים להסתובב כמו פרופלור". זה היה רבין, שמיד אחרי שנבחר בחר לעלוב במי שלא הצביעו לו, הכריז שבקואליציה "אנחנו נרצה לשתף את כל הכוחות החיוביים בעם שמזדהים עם דרכנו: קידום השלום תוך שמירת הביטחון", והפך את כל מי שלא שלשל את הפתק שלו לחלק מהכוחות השליליים.

זה היה רבין, שהסביר ש"התנחלות פוליטית היא כזאת שסדאם חוסיין לא יבזבז עליה סקאד". זה היה רבין, שעל רקע הפגנות המתנחלים עקב מצב הביטחון הקשה, סנט בהם: "תושבי צפון הארץ, שסבלו מהקטיושות ולא התלוננו, הם הדוגמה לישראלי האמיתי, ולא המתנחלים המתבכיינים מהשטחים". כך שבעניין הזה של אמירות מפלגות ומקטבות, ראש הממשלה הנוכחי לא המציא דבר וכנראה אף לא מתקרב לקודמו.

נגד הבוחר

אבל מעבר לכל הכינויים והביטויים הקשים, ומעבר להשוואות היומיומיות למשטר הנאצי, האופוזיציה בישראל, ואיתה חלקים גדולים בעיתונות, הכריזו מלחמה על הציבור הישראלי ועל בחירתו. אם בימי אוסלו נלחם הימין בבוטות נגד מהלך אחד של ראש הממשלה - מהלך גדול וקשה שבמסגרתו הוא העלה ארצה שורה של ארגוני טרור וטרוריסטים וצייד אותם בנשק, מהלך שהביא להירצחם של המוני ישראלים - האופוזיציה של היום, בכנסת ובתקשורת, החליטה על מהלך של דה־לגיטימציה לכל מפעלותיה של הממשלה הנבחרת של ישראל.

לא משנה אם זה חוק הלאום או חוק הפונדקאות, חוק העמותות או חוק הקולנוע, חוק ההדחה או חוק ההמלצות, מתווה הגז או מתווה הכותל, המסתננים, ההסדרה או ההתגברות, אם זה נאום של מירי רגב או נאום של איילת שקד. כל מהלך שנולד בממשלה הזו - לא משנה באיזה נושא ולא משנה באיזה עניין - נתקל בחומת טענות להעדר לגיטימיות. חפשו בגוגל את הביטוי "סכנה לדמוקרטיה", ותבינו. אין פעולה שעשתה הממשלה הזו שלא הודבקה לה הכותרת הזו.

ובהינתן העובדה שראש הממשלה נבחר לתפקידו זה פעם אחר פעם על ידי העם, במידה רבה לא רק אותו מנסה האופוזיציה להוציא מגבולות הלגיטימיות, אלא גם את הבוחר הישראלי ואת בחירתו. ובניגוד ליצחק רבין, שהלך לבחירות עם מצע אחד וכל מה שעשה אחר כך היה מנוגד לו, במקרה של בנימין נתניהו יהיה קשה לאנשי השמאל להתלונן שהוא הבטיח להם משהו אחד וסיפק משהו אחר.

ויודגש כי בניגוד לרב יואל בן נון, אני לא חושש לחייו של בנימין נתניהו. מה שמטריד אותי בהתנהלות של השמאל מול ממשלתו, כאמור, איננו הסכנה שמישהו יקום ויעשה מעשה, אלא הסכנה שמי שמאשימים את נתניהו בפירוק הממלכה מוכנים לפרק אותה בעצמם, ובלבד שיצליחו להיפטר ממנו.

ניסיונות השתקה

ועוד הבדל גדול וחשוב יש בין ימי אוסלו לימי נתניהו. באוסלו זרמה התקשורת כולה עם הממשלה ועם החלטותיה. לא העירה כלום, לא תהתה על כלום, לא חשבה שתפקידה להעלות ספקות ולשאול מה יקרה אם משהו ישתבש, ומה יתרחש אם כל המחבלים האלה שהובאו לפה יעדיפו לפוצץ אותנו במקום לחיות איתנו בשלום. ובמובן הזה, ללא ספק חלק מעוצמת הצעקה של מפגיני הימין אז נבע גם מהצורך שלהם להתגבר, לא רק על הממשלה, אלא גם על ניסיונות ההשתקה של התקשורת, שראתה בהם גורם מפריע.

היום, בניגוד לימים ההם, התקשורת נמצאת כמעט כולה עם המפגינים באופוזיציה. התקשורת של היום מוחה, התקשורת של היום זועקת, התקשורת של היום מזהירה, התקשורת של היום היא חלק בלתי נפרד מהאופוזיציה, ומרכיב משמעותי מאוד במסע הדה־לגיטימציה לממשלה ולהחלטותיה. רוצים את זה בדוגמה אחת מסכמת? רבין לא חטף בתקשורת על פגישותיו עם רב המרצחים יאסר ערפאת עשירית ממה שחטף נתניהו על פגישותיו עם נשיא הונגריה.

"יריבים, לא אויבים"

באחת ההפגנות בימי אוסלו עמד נתניהו מול מפגינים שקראו "רבין בוגד" והשיב להם כהלכה. "רבין אינו בוגד", נופף להם באצבעו. "לא ולא... הוא איננו בוגד. יש לנו עסק עם יריבים פוליטיים, לא עם אויבים. אנחנו בני עם אחד".

היום, כשההסתה נגד נתניהו משתוללת, כשממשלתו מושווית לממשלה הנאצית, וכשהוא עצמו נמשל בעיתון משפיע לאדולף היטלר, לא נמצא באופוזיציה כולה איש אחד עם אחריות לאומית - איש רוח, פוליטיקאי או עיתונאי - שיקרא את הקריאה המקבילה. מישהו שיעמוד על הדוכן ויצעק "יש לנו עסק עם יריבים פוליטיים, לא עם אויבים".

http://www.maariv.co.il/journalists/Article-661179

תגוביות:

1.קלמן צודק. זה לא סתם שמאל אנרכיסטי=הזוי. אלה ותיקי השב"כ שיצרו את הרוצחים יגאל עמיר ומפעילו "שמפניה"=אבישי רביב.

2.בואו ניזכר ביחד מה עשה נתניהו בשנים האחרונות: המאבק באובמה, הניצחון בקונגרס, הבריתות הכלכליות והבטחוניות עם המזרח אירופיות, הברית המחודשת עם המימשל האמריקאי, חידוש הקשרים עם מעצמות ענק בעולם, ההבנות האינטימיות עם פוטין, המדיניות ביחס לסוריה/ מצרים/ לוב/ טוניס/ עירק, שימור הבריתות עם ירדן ומצרים, היחסים המחודשים עם ערב הסעודית, ההימנעות מהרג מאסיבי ולא מבוקר ברצועה, המלחמה בחוליי הרש"פ (משכורות למחבלים, הנצחה וכו'), המאבק העיקש מול ההתעצמות האיראנית, העצמת הכלכלה הישראלית (סייבר, מודיעין, טכנולוגיה, "מחשב לכל ילד" ועוד) - כל אלה הם הצעדים הדרושים למוטט את שלטון החמאס. נתניהו מבין כי מדובר לא בתהליך רבולוציוני אלא בתהליך אבולוציוני המצריך סבלנות ואורך רוח. אז נכון שיש עדיין בעיות רבות שיש לפתור בחיי האומה הזאת ונכון שנתניהו הוא לא המשיח שיכול לפתור אותן כהרף עין, אבל לסכם את הכהונה הטובה ביותר בראשות ממשלת ישראל ככישלון זה כנראה מחייב כישרון מיוחד שיש רק לחברי הכת רק-לא-ביבי.

3.השמאלנים הם עוכרי ישראל ואויבים גלויים של מדינת ישראל.

4.השמאל הוא האויב!

5.קלמן צודק. התשובה תהיה בקלפי. השמאל הפסיד את מערכת הבחירות הבאה וגם את זו שאחריה ולכן פועל בחוסר אחריות ומנסה לשרוף את המועדון.

6.לקרן יש מעל 900 אירגונים בישראל ומאות עובדים. מטרתם: שמיטת השלטון מידי הימין והפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. נתניהו מהווה 'מכשול' לחלומם. הוא יציב וחזק והעם אוהב אותו ובצדק! לכן, מר ליבסקינד היקר, אל תחשוש מהם והמשך לומר את האמת שלך ללא מורא ופחד. ארגונים אלה הם שורש הרע במדינת ישראל ואותם צריך לעקור. הם מסכנים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ומונעים ע"י כספים של אנטישמיים והאיחוד האירופי.

לאמת יש כוח ועוצמה. אל תחשוש!




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות