תושבים התלוננו. בעירייה ניסו לבלום את התופעה, הכריזו על הפארק כעל מקום סגור, והחלו לגבות דמי כניסה מתושבים שהגיעו מחוץ לעיר. מחיר הכניסה הגבוה הפך את המקום ללא נגיש וללא כדאי עבור הערבים. היהודים חגגו את ההישג, והפארק "נוקה" מערבים ביום אחד.

"פארק הספורט" ולא כפי שמופיע בעתירה ("ספורטק"), נפתח בשנת 2007 בסיוע מפעל הפיס. בעתירה שהוגשה השבוע נטען, כי מפעל הפיס העביר למיזם 10 מיליון שקל, שהם כספי ציבור לכל דבר. הפארק משתרע על קרוב ל-70 דונם, מהם 60 אחוז מכוסים בדשא, בצמחייה ובעצים.

קיימים במקום מגרש כדורגל, מגרשי כדורסל, טניס שולחן, טניס יד, מתקני שעשועים לילדים, מתקני כושר והתעמלות חיצוניים, מסלולי הליכה וריצה וספסלי ישיבה פזורים לאורכו. עד לחודש מרס השנה, הכניסה למקום היתה ללא תשלום, ואז הנהיגה העירייה דמי כניסה: 20 שקל לילד ו-30 שקל למבוגר, למי שאינו תושב העיר.

על פניו איש בעירייה לא יודה בכך שההחלטה קשורה לערבים, אבל לכולם זה ברור. שלא לייחוס מודים שתלונות התושבים, הן הסיבה העיקרית לטירפוד כניסת הערבים. רשמית יש הכחשה גורפת לטענה הזו. בדיוק על הנקודה הזו יצטרכו שופטי בג"ץ לדון.

רימא זיאד, מורה וספרנית, תושבת שפרעם, היא אחת העותרות: "הייתי לוקחת את הילדים שלי לפארק. זה היה בחינם, ופתאום רצו כסף. יש לי ארבעה ילדים, ופתאום זה הפך לעסק מאוד יקר. לא יכולנו להמשיך ללכת לשם".

גביית הכסף היא לא נגד תושבים ערבים. גם תושב קרית ביאליק יצטרך לשלם. "נכון, אבל לך בקרית ביאליק יש גנים ציבוריים. לנו אין, כי יש בעיה עם האדמות, ואין קרקע לבנות גנים כאלה. אם היו מבקשים דמי כניסה מינימליים עוד היינו חושבים ללכת, אבל ככה - לא".

ד"ר נעים נג'מי, תושב אעבלין, חוקר רפואי ומרצה במכללה, אב לשלושה ילדים: "נהגנו לסור למקום כמה פעמים בשבוע. זה עשר דקות נסיעה מהבית. פתאום ראינו שרוצים תשלום בכניסה. כל כניסה כזאת היתה עולה למשפחה שלי 120 שקל. המקום מוגדר כגן ציבורי, ושמבחינה זו הכניסה צריכה להיות חופשית. גם המתקנים נקנו בכספי הפיס, שהם כספי ציבור".

למה שלא תבנו פארק כזה באעבלין או בשפרעם?
"זו שאלה מצוינת, אבל היא לא ממש קשורה. זה לא עצם העניין. אם החוק מונע לגבות כסף בכניסה לגן, אז אי אפשר לגבות, וזה לא קשור אם יש או אין גן משחקים באעבלין".

מיד עם תחילת גביית דמי הכניסה, פנו אנשי האגודה לזכויות האזרח לעירייה והעלו לראשונה את הטענה שההחלטה פוגעת בעיקר בתושבים הערבים. העירייה השיבה אז, כי הכל נעשה כדין. בסופו של דבר, התארגנה קבוצה של עשרה תושבים משפרעם ומאעבלין, שעתרו לבג"ץ, בטענה שהחלטת העירייה יצרה הפרדה פסולה בין אזרחים, שכן מרבית מבקרי החוץ הם אזרחים ערבים מהיישובים הסמוכים.

בעירייה דחו השבוע את הטענות שמדובר בגינה ציבורית כהגדרת החוק. לטענתם, מדובר בפארק ספורט, שהיחס אליו אחר לחלוטין. בעוד שבעירייה מכבסים מילים ומנמקים את ההחלטה, התושבים היהודים הרבה יותר בוטים. "זה היה בלתי נסבל איתם", סיפר תושב העיר.

"פה, על הכביש הסמוך, היו עוצרים שני אוטובוסים, והם היו יורדים כמו נחיל. בתוך שניות כל הפארק התמלא, והם היו צועקים ומקללים, כאילו הגיעו להוליווד. ביום כיפור היו יושבים על הדשא ועושים חאפלות. שתקנו, אבל היו באים ואוכלים פה בכיפור. זה היה ממש לא נעים".

מהעירייה נמסר: "מדובר במתקן ספורט המחייב השגחה, טיפול וליווי מקצועיים, הכרוכים בעלויות כספיות גבוהות. תשלום נגבה מתושבים שאינם תושבי העיר, ללא קשר למקום מגוריהם. בקרית אתא יש עשרות דונמים של פארקים ומתקני שעשועים הפתוחים לציבור, ללא תשלום".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4269055,00.html