כך לא מדברים אל אף אחד, גם כשאתה לא בדיוק מסכים עם דעותיו הפוליטיות.

מאידך - הבן אדם זכה. הוא הכי טוב במה שנדרש. ואם הייתה זו תחרות אנונימית? ואם מתן הפרס היה על פי מספר תעודת זיהוי בלבד?

כמה כספים השמאל מוצץ (15,000 שקל זה לא גרושים) מכספי הציבור מבלי
שזה מגיע לידיעתינו בגלל שהתקשורת אף פעם לא תספר לנו?

יממה לפני יום הולדתו ה–38, החליט שי אריה מזרחי לשים קץ לחייו. “אני לא יכול להמשיך יותר”, כתב במכתב פרידה לבת זוגו. ביום שלישי שעבר, 16 באוקטובר, היו כבר על קיר הפייסבוק שלו כמה ברכות לרגל יום הולדתו, וכשהועלתה, בסביבות 12 בצהריים, ההודעה על מותו, היו מי שתהו אם מדובר בבדיחה אפלה של מזרחי. מי שפיזרה את הערפל היתה בת זוגו, שכתבה: “ההודעה הִנה רצינית. אני קארין שאול־מזרחי, בת הזוג של שא”מ, מודיעה בצער רב על פטירתו הפתאומית של שי אריה מזרחי. אתם מוזמנים לכבד את זכרו. ההלוויה תיערך היום בשעה 16:00 בקרית שאול”.

הקיר המיותם נמלא הספדים. “נקדן לאוהבי העברית”, כתב מישהו על המשורר שהיה עורך לשוני ונקדן במקצועו. “תחסר לנו מאוד בישיבות מאבק המשוררים, בערבי השירה ובאירועים למען החברה”, כתב אחר. “היית נער רגיש שלא הבינו אותו בכלל”, כתבה מישהי שלמדה איתו. פרדוקסלית, אולי כרמז אפי מקדם להמשך הסיפור שלנו, גם “דתל”שית שנולדה בשומרון” היתה בין הראשונים לבכות את מותו. ביולי האחרון, כשמזרחי זכה במקום הראשון בתחרות “צרצר פיס”, היא - שזכתה במקום השני בתחרות - הציעה למזרחי חברות בפייסבוק. מזרחי, שמזוהה עם השמאל הרדיקלי, הפתיע אותה לטובה. “החמאת לי על שיר שלי בצניעות נדירה”, היא כתבה לו לאחר מותו, “אתה איש שמאל ואני דתל”שית שנולדה בשומרון... קיבלת אותי כאדם לאדם. נותרת לנצח במקום הראשון”, כתבה עליו.

אבל ממש באותו זמן, במחוזות אחרים בעולם הווירטואלי, אלה של חוגי הימין, היו דווקא רבים ששמחו ששי אריה מזרחי התאבד. “באבוד רשעים רינה ב”ה”, בירכו כמה מהגולשים באתר “בחדרי חדרים”. “התפגר לו השמאלני הזה...” כתב מישהו. אחר, שהזדהה בשם “אריאל זילבר”, כתב שיר ארוך ונבוב שכותרתו “יש דין ויש דיין”.
מזרחי היה פעיל במאבק המשוררים ובשנתיים האחרונות ניהל במרץ את “כאוס”, כתב עת מקוון לשירה. הוא היה משתמש אובססיבי באינטרנט, בעיקר בפייסבוק, שיצר תעבורה ענפה - הן סביב מאבק המשוררים והן במאבק בכיבוש ולמען הפלסטינים. בדיוק שם ברשת, החלה כנראה הספירה לאחור לקראת מותו.

הקש ששבר את גב הגמל
באפריל השנה, העלה מזרחי פוסט תגובה בפייסבוק לאחר שסגן מפקד חטיבת הבקעה, סגן אלוף שלום אייזנר, צולם כשהוא מכה פעילי שמאל שהשתתפו במסע אופניים שיצא מיריחו ונקטע באזור הכפרי בג’יפטליק. אייזנר תועד בסרטון כשהוא מטיח את רובה אם-16 בפניו של מפגין דני. “יכול להיות שזו היתה שגיאה מקצועית להשתמש בנשק מול מצלמות”, אמר אייזנר לאחר שהושעה מתפקידו.

ב–18 באפריל, ערב יום השואה, מזרחי פירסם בעמוד הפייסבוק שלו את תמונתו של אייזנר כשצלב קרס מעטר את מצחו וכתב “אייזנר הוא נאצי מתועב וראוי שימות כמו שאביו מת”. הוא העלה את התצלום לקיר הפייסבוק של תנועת “ישראל ארצנו” והוסיף, “שברו לו את האצבע? הוא שבר לעצמו את האצבע. חבל שלא נשבר לו הראש. ואתם אנשים מטומטמים שצריך לרחם עליכם”.

התגובה לא איחרה לבוא. שרה ואיציק מזרחי, הוריו של שי, סיפרו השבוע: “טילפנו אלינו הביתה ושאלו אם אנחנו הוריו. אמרתי שכן והם התחילו לקלל באופן נורא. היו עוד טלפונים דומים אז ניתקנו את הקו. גם הגיעו שוטרים שחיפשו אותו. צילצלתי אליו והוא אמר שהוא עשה מה שעשה ושהוא מצטער”. זמן קצר לאחר שהעלה את הפוסט על אייזנר, עמוד הפייסבוק של מזרחי נסגר והוא פתח חדש. גלי האיומים והקללות הן בטלפון והן בפייסבוק לא נפסקו גם לאחר שהביע חרטה והתנצל בעמוד הפייסבוק שלו - “שלום. ברצוני להביע צער ולהתנצל על הפרסום/ים על סא”ל שלום אייזנר. שיהיו ימים טובים”.

סביר שבחוגי הימין ידעו כי בנוסף לפעילותו של מזרחי במסגרת מאבק המשוררים, הוא היה פעיל במאבקים נגד הכיבוש ולמען הפלסטינים. הכותבים מהימין קיללו ואיחלו לו מוות בצורות שונות ומגוונות ‏(“הימין שולח את השמאל לטרבלינקה”, כתבה מישהי‏). דודו אלהרר ביטא את סלידתו ממזרחי בסטטוס תגובה, שבו הציע לשלוח את כל השמאל הישראלי להישרף במחנות ההשמדה וגם ציין את שמות המחנות - סטטוס כה אלים שהביא לסגירת עמוד הפייסבוק של אלהרר אך צילום המסך שלו עם הטקסט הנורא המשיך לרוץ ברשת. מבחינתו, אמר אלהרר בראיון, מזרחי השמאלני היה “הקש ששבר את גב הגמל” ולכן הוא כתב מה שכתב על השמאל. המשטרה, יש לומר, לא הגיעה לביקור בביתו של אלהרר.

המכה הראשונה שספג מזרחי הגיעה מחברת “מילים - שירותי כתיבה ותרגום בע”מ”, שפיטרה אותו מיד ‏(החברה סירבה להגיב‏). אזרח בשם אלון לופוביץ הגיש תלונה במשטרה נגד מזרחי והוא זומן לחקירה. מזרחי, שממילא כבר חש רדוף על ידי אנשי הימין, נמלא חשש שמא יסתבך בעניין משפטי שיעלה לו ביוקר גם מבחינה כלכלית.
עו”ד הילה כהן מ”הפורום המשפטי למען ארץ ישראל” פנתה ליועץ המשפטי בבקשה לפתוח בחקירה נגד מזרחי, אלא שבפרקליטות המדינה הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגדו משום שעל אף שהדברים שכתב “קשים ומטרידים” ולמרות שמדובר ב”פרסום מכוער”, אין זה בגדר הסתה לאלימות לפי החוק. אבל באתרי הימין ההסתה נמשכה.

המשורר יובל גלעד, ידיד של מזרחי שעבד איתו במשך כשנתיים בהוצאה לאור גוונים, כתב לאחר מותו באתר “העוקץ” שהפוסט נגד אייזנר “היה מעשה חסר טעם ביקום וירטואלי אלים מלא בזבל גזעני. מאות אנשים כותבים מדי יום באתרים ימניים קריאות ‘מוות לערבים’. זה יקום של סימולקרות אלימות. אבל סביר להניח שאף ימני הקורא בפייסבוק או באינטרנט קריאות ‘מוות לערבים’ לא מפוטר מעבודתו, ואף ימני המקלל למוות פוליטיקאים מהשמאל לא סופג מאות טלפונים מלאי שנאה המייחלים למותו. יהודים טובים שכאלה גם לא עומדים בפני סכנת העמדה לדין ממנה חמק לבסוף מזרחי רק בעקבות התנצלויות כנות ואינסופיות”.
להמשך הכתבה:

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1850145
.
.
==