עובד בכיר בכנסת, גלעד נתן, תומך בהחרמת ישראל ומגן על פוליטיקאי גרמני אנטישמי.  

http://mida.org.il/?p=2415

אנו מפרסמים בשמחה ובמלואה את תגובת הכנסת לשני התחקירים של 'מידה' הקשורים לד"ר גלעד נתן: 'נתן בראש' בנושא פשיעת מסתננים, ו'רדיקל בשירות הכנסת' על דעותיו הפומביות של ד"ר גלעד נתן:

מדהים ועצוב היה לקרוא – מבלי שבכנסת התקבלה כל פנייה לתגובה או התייחסות - אוסף של קביעות נחרצות נגד מרכז המחקר והמידע בכנסת ואחד מחוקריו.

מחקרי מרכז המחקר והמידע בכנסת (הממ"מ) הם מחקרים המבוססים על עובדות – מבוצעים על ידי חוקרים מיומנים – ועוברים תהליך בדיקה כפול על ידי שתי אינסטנציות לפני העברתם לחברי הכנסת שהזמינו אותם. בתריסר שנות קיומו צבר לעצמו הממ"מ – מוניטין מעולה כגוף שמעשיר בעובדות ובנתונים את החקיקה בכנסת, גוף מקצועי בלתי תלוי, מחקרי באופיו, בוודאי לא גוף פוליטי.

ד"ר גלעד נתן נשוא "התחקיר" של אתר האינטרנט – הוא חוקר מנוסה ואיכותי שמחקריו בתחום המסתננים זכו לשבחים רבים, גם מהדרג המקצועי וגם מחברי כנסת מכל קצווי הקשת הפוליטית. בכל מקרה, המבחן היחיד לכתיבתו ועבודתו, הוא מבחן המקצועיות והמהימנות של מחקריו בכנסת, במבחן זה, עד היום, עמד ד"ר נתן ללא דופי. כל הטענות באתר "מידה" על מחקרי ד"ר גלעד נתן – טענות מתודולוגיות, על נתונים וכד' – היו נענות אחת לאחת אילו רק טרחו לפנות אלינו. באף אחת מהטענות אין כל ממש.

יחד עם זאת, ראוי להוסיף ולהדגיש: עובדי הכנסת נדרשים להקפדה יתרה על הימנעות מהזדהות פוליטית פומבית כדי למנוע פגיעה באמון חברי הכנסת בהם (בעובדי הכנסת) כמי שמשרתים את כל סיעות הבית במקצועיות וממלכתיות. ההקפדה על כך בכנסת היא רבה, ואכן משנודע לכנסת על מאמרים שכתב גלעד נתן בעלי הקשרים פוליטיים, העירו לו לו על כך והוא חדל מכתיבה זו כבר לפני מספר שנים. תמיד, לא רק בתקופת בחירות, על עובדי כנסת להימנע מכל צורה של הזדהות פוליטית פומבית . רק בשבוע שעבר קיבלו כל עובדי הכנסת ריענון הנחיות ברוח זו ממנכ"ל הכנסת.

בכל מקרה, את החדשות המרעישות על היותו "פעיל שמאל רדיקלי" שמע ד"ר נתן בעת שרות מילואים ביחידת חי"ר מובחרת אליה הוא מתנדב למרות שהוא פטור בגלל סיבות בריאותיות. ייתכן ומגיעה לו התנצלות.

מדובר בתגובה לזה:
http://mida.org.il/?p=2415

דמיינו לעצמכם עולם מקביל, בו איתמר בן-גביר מוזמן על ידי הכנסת לחבר דוחות מחקריים אודות ערביי ישראל: הוא יכתוב על שיעורי הפשיעה במגזר הערבי, על עלייתו של האסלאם הפוליטי בקרב בכירים בהנהגה המקומית, ואולי גם ירמוז על הפתרונות המועדפים בעיניו להתמודדות עם אתגרי המיעוטים. בלתי-אפשרי, נכון? ובכן, עד כמה שנשמע הדבר מוזר, דבר דומה קרה בנוגע למסתננים האפריקניים בישראל.

כפי שפורסם השבוע ב'מידה' ('נתן בראש'), ד"ר גלעד נתן, חוקר של 'מרכז המחקר והמידע' של הכנסת (ממ"מ) העוסק בענייני המסתננים, פרסם מחקר בעייתי, הבנוי על הנחות מדעיות מפוקפקות ועל מניפולציות מתמטיות, בו הוכיח לכאורה כי המסתננים משתתפים בפשיעה פחות מן הישראלי הממוצע. כאשר בוחנים מעט את הרקורד האישי של נתן, אפשר אולי להבין מהיכן מגיע הלהט הרב לעודד מסקנות מחקריות מסוימות.

דוקטורנט רדיקלי
ד"ר גלעד נתן (36) החל לפרסם מחקרים במרכז המידע של הכנסת עוד בשנת 2005, במקביל ללימודיו האקדמיים. מאז הספיק לחבר למעלה מ-60 מחקרים עבור הח"כים. במשך הזמן נפלו לידיו של נתן יותר ויותר מחקרים העוסקים בעובדים הזרים בישראל ובאוכלוסיית המסתננים, עד שכיום הוא נחשב בקרב עמיתיו כמומחה לעניין זה, והוא מוצמד באופן רשמי לוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים כרפרנט בלעדי שלה. משמעות הדבר היא שאפילו כאשר ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי עמד בראש הוועדה, מי שסיפק לו את המידע בנושא היה ד"ר נתן.

את הדוקטורט שלו, בנושא הקשר בין הכנסייה הקתולית לגרמניה הנאצית, עשה נתן באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופ' משה צימרמן, רדיקל שמאלי ידוע, שהשווה, למשל, בין מתנחלי חברון להיטלר-יוגנד, והצדיק את הטרור הפלסטיני כמאבק נגד הכיבוש. בימיו כסטודנט אף היה נתן פעיל בתא הסטודנטים השמאלי "אין זו אגדה", הסבור כי יש לפעול "למען שלום ושיוויון בישראל-פלסטין".

"פלוגות סער של טוהר גזע"
נו, טוב, יאמר הקורא. היה סטודנט שמאלי אקטיבי, דוקטורנט של פרופסור קיצוני, כאלה יש הרבה. אמת ויציב; אך כמה מהתבטאויותיו הפומביות של ד"ר נתן מעידות על אידיאולוגיה רדיקלית עצמאית; התפוח, כך נראה, מוצא את העץ הנכון שינחה אותו בדוקטורט. הפרסומים הרבים של נתן באתר השמאל "הגדה השמאלית" וב-Ynet, נוטפים דימויים ואסוציאציות מהלקסיקון הנאצי-פאשיסטי ביחס לישראל ולימין בישראל.

כך, כאשר ביקשה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית להקים גדר שתמנע פריצות לרכבים מצדם של תושבי עיסאוויה השכנה, טען נתן כי "הדבר האחרון שהיא צריכה זה פלוגות סער של טוהר גזע במסווה של משמר אזרחי סטודנטיאלי". ואילו את האשמתם של הערבים באזור בפשיעה, שיש לה על מה להתבסס, משווה נתן בקלילות לעלילות הדם האנטישמיות:

ניסיון לאומני לתלות באוכלוסייה הערבית בעיסאוויה ובגבעה את האחריות לעבירות הפלילים באיזור, משול להאשמתם המיידית של יהודים ברציחת ילדים באירופה. ההיגיון אותו היגיון, אם יש יהודי או ערבי באיזור בו ילדים מתים או מכוניות נפרצות – הוא אשם. (לאומנות תוצרת הסטודנטים ב"עברית", Ynet 10.11.09)

גם כאשר נתקל נתן בפלאייר שמזהיר מפני קשר רומנטי עם ערבים, הוא מזדרז לשלוף את גבלס והיטלר מהמגירה, כולל השאיפה לג'נוסייד:

אם הפלאייר הזה מלמד משהו, הוא מלמד שיש בקרבנו דווקא מי שלמדו מהאנטישמיות המסורתית והגזענית, שלמדו מרדיפות היהודים ומהשואה. הם למדו להאמין בטוהר הגזע, בגזענות חשוכה ... הם מעתיקים מהנאציזם את עקרונות התורה תוך מחיקת המונח "גרמני" והחלפתו ביהודי, מחיקת המונח "יהודי" והחלפתו ב"ערבי". הם עושים מתוך ביטחון שכמו שהגרמנים הצליחו להשמיד למעלה מששה מיליוני יהודים, הם יצליחו להסית נגד הערבים, להביא לכך שיום אחד הם "יטפלו בערבים" כפי שהנאצים טיפלו ביהודים (טוהר הגזע – עכשיו גם אצלנו, Ynet 24.9.09)

ועוד, העלאת הגיל לקבלת סטודנטים לרפואה באוניברסיטת ת"א התקבלה, לדעת נתן, משיקולים גזעניים של הרחקת ערבים, ומזכירה לו, איך לא, את גרמניה הנאצית, הפעם עם קורטוב של רוסיה הצארית:

כנראה שמהשואה לא למדו כלום, בעיקר לא אנחנו ... הפחד הקמאי מפני הגידול במספר הרופאים הערבים אינו שונה מהפחדים האנטישמיים המוכרים. הפחד מהיכולת לראות רופא ממוצא ערבי מניח את ידיו על גופה של האשה היהודייה אינו שונה מהפחד שגרם לגרמניה הנאצית לשלול את רישיונותיהם של רופאים יהודיים ... הרצון להחזיק את הערבים בגטאות שלהם מניע את המציעים להגביל את מספר הרופאים אשר עשויים לצאת מהגטו, בדיוק כמו שהניע את ראשי המשטרים האנטישמיים בפולין ורוסיה הצארית להגביל את מספר הסטודנטים היהודיים. (שובו של הנומרוס קלאוזוס, 'הגדה השמאלית' 22.3.2007)

מובן שבתנאים אלו, בהם היהודים מתגלים כנאצים, מגיע נתן לפקפק בתבונה שבשלטון הדמוקרטי בישראל. היא מזכירה לו יותר משטרים מהסוג הדיקטטורי. הישראלים ישלמו מחיר קולקטיבי, הוא סבור, מפני שהם חיים בתודעה כוזבת, ויתקשו

להשתקם ממצבה הנוכחי ללא התערבות זרה מסיבית מן הסוג שנכפה על מדינות מובסות שחצו גבולות מסוימים של מה שמותר ומה שאסור למדינה לעשות. בדומה למעצמות הציר, או בדומה לאיראן או דרום אפריקה ... יהיה קשה להטיל בבוא יום המשפט את האחריות על אישיות מסוימת (אשליות מסוכנות, 'הגדה השמאלית' 2.7.07)

במאמר אחר, בו טוען נתן שז'בוטינסקי היה מצביע היום מר"צ, הוא דן בימין הפוליטי בישראל. הוא רואה את "אנשי הימין שוחרי המלחמות והגבעות", ושואל מה היה עושה ז'בוטינסקי "במחיצתם של שוחרי הטרנספר, חסידי גזל האדמות והכיבוש הנצחי". במאמר אחר, ב'גדה השמאלית', הוא מסביר כי תאוותו של הימין-הדתי לשפוך דם, מזכירה (נחשו את מי?) את הנאצים:

הארכיב הגרמני הפדרלי: דם ואדמה, בלוט אונד בוטן, מרכיב באידיאולוגיה הנאצית

אלו הם פניה של הציונות הלאומית החדשה ... הימין הפולקיסטי לאורך ההיסטוריה הקצרה והעקובה מדם שלו, הן בגרסתו האירופאית-פאשיסטית והן בגרסתו הדתית-לאומנית הישראלית, תמיד אהב דם, אבל הם ילחמו על זכותם של חוואים לשפוך דם של גנבים, הרי הגנבים חוטאים נגד הלאום שלנו ועוד על אדמת הלאום שלנו, שפיכת דמם רק תשלים את מימושה העילג של תפיסת ה"בלוט אונד בודן" ("דם וחווה" הגדה השמאלית 22.1.07).

כפי שניתן לראות, קשה לנתן עם מתנחלים. הדבר אינו מפליא כאשר אנו מגלים את דעתו על יהודי חברון: "פוגרומיסטים ... קוזאקים הנגזלים שמשתוללים בחוצות העיר מתוך צידוק גזעני ותאוות גזל ... יודופוגרומיסטים ... קוזאקים-נימולים" ("יודופוגרומיסטים בחברון", Ynet 03.12.08).

דייג אוהב דגים, חוקר נאציזם אוהב להגיד "פולקיסטים"
במהלך התחקיר הטרידה אותנו נקודה נוספת, פורמליסטית יותר: נראה כי גם בזמן בו הועסק על ידי הכנסת, לא פסק נתן מלהופיע מפעם לפעם בהפגנות פוליטיות מובהקות. כך, לפי המתואר בפרופיל הפייסבוק שלו, השתתף נתן בשלל הפגנות סביב המחאה החברתית מהקיץ שעבר, ובהפגנות אחרות מטעם ארגון "כוח לעובדים", בעל הנטיות הקומוניסטיות. בדרך-כלל לעובדי מדינה אסור להשתתף בהפגנות כאלה, ובכל מקרה יש כאן כשל אתי. אין זה עניין של מה בכך. אם הדברים נכונים ונתן סבור שהכללים אינם חלים עליו, עולה חשש שהוא עשוי להרגיש פטור מהם גם בתחום אחריותו המקצועית, בוודאי בהקשרים יקרים לליבו כמו אלו המוציאים אותו להפגין.

אם דייג אוהב דגים, ורופא אוהב חולים, אזי אין להלין על כך שחוקר נאציזם מפתח אובססיה לגזענות ופאשיזם. אין להאשים אותו בכך, וגם לא את עורכי Ynet על חיבתם לסגנון זה. גם אין לנו דבר נגד ד"ר גלעד נתן האדם; לבעלי דעות קיצוניות, היודעים להביען בנחרצות ובהירות, יש תפקיד חשוב בדמוקרטיה. אין גם ספק שד"ר נתן מאמין בכל ליבו שהוא עושה את הטוב עבור ישראל.

אבל, אדם בעל דעות קיצוניות שכאלו אמור להשפיע על הכנסת מבחוץ, כפעיל חברתי או פוליטי, או מבפנים, כנבחר ציבור. האם סביר לתת למי שיש לו להט אידיאולוגי שכזה, הרואה בכל דיון במיעוטים סימן לנאציזם ובכל עמדה שונה משלו רייך שלישי, את המפתחות על הידע בנושא פליטים ומסתננים בכנסת ישראל? האם נתן עצמו יכול ברצינות להיתלות בכסות נייטרלית של 'חוקר'? נתן יכול להשפיע על מדיניות מדינת ישראל דרך שליטתו בארגון והצגת נתונים רגישים מטעם מרכז המחקר של הכנסת. הראינו כבר את התוצאה בעניין המסתננים. אפילו בלא זדון או מודעות לכך, הפיתוי להתאים את הממצאים שיוצגו לכנסת לתפיסת עולמו הרדיקלית, הוא עצום.

האם סביר לתת לאדם רדיקלי ואידיאולוגי כל כך לחקור עבור הכנסת נושאים בעלי הקשר פוליטי מיידי? אם התשובה היא לא, מישהו כנראה התחלק על השכל. אם כן, אז בן-גביר, יש לנו עבודה בשבילך: מחפשים בכנסת חוקר אובייקטיבי לענייני ערבים.

מי בודק, אם בכלל, מי נמצא ומשפיע, במרכזים חשובים במדינה?

נראה עכשיו מה יעשה מי שצריך לעשות, עם המידע שהעלת.

תודה רבה לורקר

http://hagada.org.il/2006/10/21/%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A0%D7%AA%D7%9F/

תחקיר- רדיקל בשירות הכנסת. מיהו גלעד נתן המספק לכנסת מידע על המסתננים?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=25632&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E2%EC%F2%E3%20%F0%FA%EF

25. מחקר חדש על מסתננים מפריך את טענותיו של איש השמאל הסהרורי ממרכז המחקר של הכנסת
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=25632&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E2%EC%F2%E3%20%F0%FA%EF#25

סירטון + מסמך: "במלכודת הרדיקליות האדומה" - פרופסור ארנון סופר מהשמאל: הסמאל הרדיקלי, סרטן עם גרורות באוני' (*)
http://www.youtube.com/watch?v=7JNJb25LnVE
מסמך:
http://www.israblof.com/a59045-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99

להיות מודע = לשרוד
.
.
***

כמו כן מתבקש, שיו"ר הכנסת ואנשי מנהל הכנסת ישקלו אם בכלל ראוי להעסיק אדם עם דיעות ורקע כזה, במשרה ציבורית ורגישה במרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז שמטרתו לסייע במתן מידע אמין, אובייקטיבי וחסר פניות לחברי כנסת שצריכים להצביע ולחוקק חוקים, שקשורים לחיי כולנו, על סמך מידע זה.

גלעד נתן יוכל תמיד למצוא מקום כעוזר פרלמנטרי בסיעת בל"ד, אליה הוא מתאים ככפפה ליד."

*

הכתבה שפורסמה באתר מידה:

http://mida.org.il/?p=4046

העצומה שגלעד נתן לא חתם עליה

20/12/2012

מאת - עקיבא ביגמן

תגים - AIC גלעד נתן חרם ממ"מ שמאל קיצוני

עד לאחרונה התנוסס שמו של ד"ר גלעד נתן, חוקר מרכז המידע של הכנסת, על עצומה אנטי-ישראלית הקוראת לחרם ומכנה את מדיניות ההגירה הישראלית "גזענית". בעקבות פניות 'מידה' שמו הוסר מהרשומה, ונטען כי הוא מעולם לא חתם עליה. גלעד נתן, גלעד לקח, האם שמו זוכך?

זהו סיפור מעט משונה על עצומה שהפיק השמאל הקיצוני. כפי שנחשף ברוטר-נט לפני כמה ימים, ד"ר גלעד נתן, העובד במרכז המחקר של הכנסת, חתום על עצומה משנת 2009 הקוראת לחרם על ישראל. העצומה מביעה תמיכה בהרמן דירקס, מנהיג מפלגת השמאל הגרמנית Die Linke, שקרא להחרים את ישראל במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. הדברים עוררו סערה רבתי בגרמניה, ובכדי להגן על שמו הטוב של דירקס, המופיע ברשימת עשרת האנטישמים המובילים של מכון ויזנטל, נחלצו להגן על שמו הטוב הנאורים שבקרב היהדות העולמית.

בעצומה, עליה חתומים עשרות רבות של אינטלקטואלים יהודים מרחבי העולם, נאמר:

אנו החתומים מטה חלוקים בדעותינו ביחס לחכמה והיעילות של קריאה לחרם על סחורות ישראליות. חלקנו סבורים שחרם שכזה הוא מרכיב הכרחי במאמץ ה"חרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות" שיכולים לסיים את ארבעת עשורי הכיבוש; אחרים סבורים כי דרך טובה יותר ללחוץ על הממשלה הישראלית היא באמצעות חרמות סלקטיביים הממוקדים במוסדות ובתאגידים התומכים בכיבוש. אך כולנו סבורים שחיוני להפעיל לחץ על ממשלת ישראל בכדי שהשלום והצדק ינצחו במזרח-התיכון, וכולנו סבורים כי קריאות לחרם על ישראל שונות בתכלית מהמדיניות הנאצית של "אל תקנה מהיהודים".

הדברים חמורים כשלעצמם בעבור עובד של הכנסת, אך מבחינתו של נתן, המתמחה במדיניות הגירה ובעיית המסתננים, הגרוע מכל נרשם בהמשך העצומה, בה מואשמת מדיניות ההגירה של ישראל בגזענות:

סוג חדש של גזענות מטרידה וחריפה עולה היום באירופה, איסלאמופוביה וקסנופוביה המופנים כלפי מהגרים ממדינות מוסלמיות. דירקס היה ממובילי ההגנה על זכויותיהם של מהגרים, בעוד שחלק מאלו המאשימים את כל מבקריה של ישראל באנטישמיות, מפגינים לעתים קרובות בעצמם – כמו מדינת ישראל וממשלתה – סוג כזה של גזענות.

העובדה ששמו של ד"ר נתן מופיע על עצומה קיצונית כזו, עוררה אפוא בעיה קשה. כיצד יכול חוקר בכיר בכנסת לאחוז בדעות רדיקליות כל כך, ועוד בנושא שקשור באופן ישיר לתחום מחקרו בכנסת?

צפירת הרגעה: ד"ר גלעד נתן מכחיש שחתם

באופן טבעי, חשבנו שזוהי ידיעה מעניינת וראויה. לכן פנינו לד"ר נתן לבקשת תגובה. "מעולם לא חתמתי על עצומה שכזו", טען נתן בשיחה עמנו. "היום, כאשר די להשיג את שמך ואת כתובת המייל שלך, אפשר בקלות להחתים אנשים על עצומות ללא ידיעתם", הסביר.

יתר-על-כן, ד"ר נתן, מודאג לגלות את שמו חתום על עצומת החרמה אנטי-ישראלית חריפה כל כך, פנה מיוזמתו לאתר שפרסם את העצומה, 'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית', וביקש שיסירו ממנה את שמו. ואכן, לאחר מספר שעות נמחק שמו מהרישומים באותו אתר.

צפירת אזהרה: מי מפברק חתימות בשמאל הקיצוני?

העניין שלנו קיבל עתה תפנית מפתיעה ומטרידה: הייתכן שמארגני עצומות השמאל הקיצוני נוהגים ברשלנות שכזו? הוספת שמו של אדם, ועל אחת כמה וכמה של עובד בכנסת, לעצומה בעלת תוכן חריף שכזה, עלולה לא רק לפגוע בשמו הטוב, אלא גם לסכן את מקום עבודתו. שהרי איש לא היה מעסיק כחוקר הגירה בכנסת את מי שקורא לחרם על ישראל וקורא לממשלתה גזענית בשל מדיניות ההגירה שלה. האם המידע של 'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית', עד כדי כך לא אמין?

'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית' נגד רדיפה פוליטית

פנינו לנציג המרכז בשיחה טלפונית, לברר כיצד מתרחשת טעות שכזו. נענינו: "עובדה שקרה". מעניין מה עוד "קורה" לאינפורמציה האלטרנטיבית של המרכז. המשכנו להקשות: מי יזם את העצומה? מי עומד מאחוריה? אך נתקלנו בקיר של שתיקה. מנהל המרכז, מר סרג'יו יאני, כתב לנו כי:

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) לא יזם ולא אסף חתימות עבור העצומה המדוברת. המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) אך ורק פרסם את העצומה כלשונה על חותמיה. אין למרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) קשר אחר לעצומה זו.

מר יאני לא הסתפק בכך, והודיע כי אין בדעתו להמשיך ולשתף איתנו פעולה:

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה בכל תוקף יוזמות ניאו-מרקסיסטיות שמטרתן לפגוע באזרחי ישראל ובפרנסתם. בכלל זה המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה את יוזמות "שיטור העצומות" מבית היוצר של הימין הישראלי.
המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה את אווירת הרדיפה הפוליטית הנהוגה על ידי ממשלת ישראל הנוכחית ועמותות הימין הקיצוני העומדות לצידה.
לאור האמור לעיל המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית לא יתייחס יותר לכל פניה מצדך או מצד הארגון שעבורו אתה עובד.

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

לאור הכשל החמור שבהוספת שמו של אזרח תמים לעצומה הקיצונית, לא קשה להבין מדוע המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית חושש מ"שיטור עצומות" ולא מעוניין לשתף פעולה. גם טוב לגלות שתנועת החרם על ישראל איננה סוג של "רדיפה פוליטית", אלא רק הביקורת עליה היא כזו. ליבנו גם התחמם מרצונו של המרכז למנוע "פגיעה באזרחי ישראל ובפרנסתם", במיוחד לאור העובדה שהמרכז מעורב במאמצי חרם אנטי-ישראליים באופן שוטף, הרבה מעבר לפרסום הקריאה לחרם בה אנו דנים כעת.

כך, למשל, פרסם המרכז לפני שלוש שנים מחקר הנקרא "חרם אקדמי על ישראל: ההסכמה שבשתיקה של האקדמיה הישראלית עם הכיבוש". המסמך, שחובר על ידי שיר חבר, נועד "להוסיף לדיון על החרם האקדמי על ישראל מידע שאיננו נוגע רק לאלימות ולהפרות הדין הבינלאומי, אלא לתפקידה של האקדמיה בכיבוש". בין שלל התובנות הנסקרות במחקר נכללת הקביעה כי "מבחינה כלכלית ישראל הרבה יותר פגיעה לחרם מאשר דרום-אפריקה הייתה אי-פעם". המרכז גם מלווה באופן שוטף מאמצי החרמה של אמנים שונים, ואף נוהג לקרוא לגולשים לשכנע אמנים לבטל הופעות וביקורים בישראל.

האם ייתכן ש'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית' לא רואה קשר בין החרם האנטי-ישראלי שהוא מעודד לפגיעה בפרנסה של ישראלים? ואולי פשר הדברים היה מתבהר אם רק היינו יודעים מהו אותו "ניאו-מרקסיזם" שבו אנו מואשמים? או שמא דאגתם הכנה לפרנסה נוגעת רק לסוג מסוים של אזרחים?

לסרג'יו יאני הפתרונים. בכל אופן, לא הרמנו ידיים. עדיין נותר לברר מי אחראי לעצומת ההחרמה, וכיצד התווסף לה שמו של גלעד נתן.

מירושלים לברלין

בהעדר אינפורמציה במרכז האלטרנטיבי, פנינו לחלק מהחתומים על העצומה במטרה להגיע אל המקור. חלקם היסס לעזור (כך, למשל, פרופ' עדי אופיר: "אני יודע מי יזם את זה ... תפנה למרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית"), אך המאמצים נשאו פרי בעזרתה האדיבה של ד"ר ענת מטר, שהפנתה אותנו לאחת מיוזמות העצומה, איריס חפץ, פעילה רדיקלית, ישראלית לשעבר, המתגוררת בברלין.

הגברת חפץ ענתה לפנייתנו. לדבריה, החתמתו של נתן על העצומה לא נבעה מטעות של המארגנים:

בתור מי שאספה חלק מהחתימות לעצומה המדוברת, התקבלה בעבר במייל שלי חתימה בשם של גלעד נתן. לפני מספר ימים פנה אלי אדם בשם הזה ואמר שזה לא הוא שחתם, אלא מישהו אחר פנה בשמו וביקש לחתום והוא מבקש להסיר את שמו מהעצומה, מה שאכן נעשה באתר למידע אלטרנטיבי.

פתרון חלקי לתעלומת התעמולה

התעלומה אמנם לא נפתרה לגמרי, אך משהו כן למדנו. שמו של גלעד נתן מופיע על העצומה הרדיקלית הזו בעקבות פנייה של מישהו בשמו. כתובת המייל שאיריס חפץ השתמשה בה היא כתובת המייל של גלעד נתן מן האוניברסיטה העברית (בה למד ד"ר נתן), ולא כתובת העבודה הנוכחית שלו.

ברור, אם כן, שמישהו בשם גלעד נתן פנה לחתום על העצומה, ומארגני העצומה הוסיפו את חתימתו מבלי לוודא את זהותו. מעבר לכך שארגוני השמאל נתפסו כאן בחוסר-מקצועיות משווע, שהוביל כמעט להכפשתו של עובד בכנסת, נשארות מספר תמיהות. בהנחה שהכחשתו אמיתית, מי התחזה לד"ר נתן? כמה חתימות נוספות בעצומה אינן אותנטיות? האם יש עוד עצומות מזויפות שמפיק השמאל הקיצוני? ומעבר לבעיית חוסר היושר, מה עם קצת רעות? שהרי ד"ר נתן עצמו שייך בחלק מדעותיו לשמאל הקיצוני.

עקיבא ביגמן

ד"ר גלעד נתן, שסיפק במשך למעלה משש שנים את החומר המחקרי במרבית הסוגיות הנוגעות לטיפול באוכלוסיית המסתננים והעובדים הזרים בישראל, יועבר מתפקידו במרכז המחקר של הכנסת לתפקיד אחר במשכן.

ההחלטה התקבלה על-ידי הנהלת הכנסת בעקבות סדרת תחקירים שפורסמו ב'מידה' בהם נחשפה עבודתו הבעייתית של ד"ר נתן. בין היתר התברר כי מחקר שקבע כי שיעורי הפשיעה של זרים בישראל נמוכים מאלו של אזרחי ישראל, אשר ממשיך להיות מצוטט רבות בתקשורת, היה מבוסס על שיטות מחקר בעייתיות שאינן משקפות את המציאות ואת עדויותיהם של בכירי המשטרה. כן גם חשפנו כי מחקר אחר, בו נטען שישראל איננה מדינת יעד עיקרית להגירת מסתננים, היה מבוסס על שימוש מניפולטיבי בנתונים סלקטיביים, שאינם עולים בקנה אחד עם נתונים רשמיים של האו"ם והאיחוד האירופי.

ההטיות וחוסר-המקצועיות שחשפנו נעשו על רקע עמדות קיצוניות בהן מחזיק גלעד, ואשר פורסמו במשך השנים בבמות ציבוריות רבות. בפרסומים אלו הרבה ד"ר נתן להשוות פוליטיקאים וציבורים בישראל לנאצים והוקיע היבטים רבים של המדיניות הישראלית כגזעניים. בעייתית מכל הייתה העובדה שד"ר נתן לא חסך שבטו מנושאים הנוגעים ישירות לנושאי מחקרו בכנסת, בציינו, למשל, כי יחסו לזרים של יורג היידר, מנהיג הימין הקיצוני באוסטריה, מוסרי יותר מזה של ישראל.

כהמשך לתחקירים שכבר פורסמו, החל צוות 'מידה' לבחון באופן שיטתי את יתר מחקריו של ד"ר נתן ושל חוקרים אחרים בממ"מ, ותחקירים נוספים תוכננו להתפרסם בזמן הקרוב. אנו מקווים כי בעקבות החלטת הכנסת יזכו מחקריו לבחינה מחדש או לכל הפחות לעין ביקורתית יותר, כך ששוב לא יהיה בכך צורך. אנו ב'מידה', נמשיך לעקוב.

תגובת הכנסת

דובר הכנסת מסר כי ד"ר גלעד נתן לא פוטר והוא עובר בהסכמה לתפקיד מטה בחטיבת המידע בכנסת. ד"ר גלעד נתן הוא חוקר מנוסה ולא נמצא דופי במחקריו. יחד עם זאת, לאחר שהתחוור לכנסת כי גלעד נתן פרסם מאמרים הנושאים אופי פוליטי מובהק, כולל התייחסויות לחברי כנסת ולסיעות בכנסת, לא ניתן היה לאפשר הישארותו בתפקיד רגיש של חוקר במ.מ.מ שאמור לספק מחקרים לכלל חברי הכנסת. הנהלת הכנסת סברה כי פירסומים אלה של גלעד נתן – בשונה ממחקריו – יש בהם פוטנציאל לפגיעה באמון חברי הכנסת ובאמון הציבור במרכז המחקר והמידע של הכנסת, מוסד מחקר ניטרלי וא-פוליטי. כאמור, העברתו של גלעד נתן לתפקיד אחר בכנסת (ללא קשר למ.מ.מ) נעשתה תוך הדברות עמו, בהבנה ובהסכמה.

בכנסת אמנם טענו, עם פרסום הפרשה, שהמחקרים עומדים בסטנדרטים המקצועיים, אבל החליטו להעביר אותו לתפקיד בארכיון, בנימוק ש"עובד כנסת אינו רשאי בשום אופן לעלוב ולגדף חברי כנסת וסיעות בכנסת". את הטענה לרדיפה פוליטית הגדירו אז בכנסת "הטעיה".

בראשית ינואר הועבר נתן לתפקיד חדש בארכיון הכנסת. בארגוני הימין בירכו על ההחלטה, ובשמאל מתחו עליה ביקורת. בהקשר זה נכתב בתביעה לבית הדין לעבודה, כי "ממידע שהגיע ממקורות שונים, לרבות עובדי הכנסת, גורמים במרכז הליכוד הפעילו לחצים כבדים על יו"ר הכנסת דאז, ראובן ריבלין, לפעול לפיטוריו מהכנסת", וכן ש"רדיפתו הפוליטית ממשיכה גם בתפקיד הנוכחי בארכיון" – המתבטאת, בין השאר, בסירוב לאשר יציאה להשתלמות ולאשר עבודה פרטית.

לפי התביעה, הסיבה לרדיפה היא פעילותה של עמותת "איתן – מדיניות הגירה ישראלית", ל"שינוי ממצאים מחקריים בעבודות במרכז המחקר והמידע", כפי שנכתב בתביעה. "פעם אחר פעם התובע מצא את עצמו נאלץ להתנגד נחרצות להכנסת שינויים במחקרים, וזאת נוכח היותם חסרי כל בסיס מדעי, ושאין בהם דבר וחצי דבר אלא כניעה לתנועות פוליטיות בעלות אג'נדה מאוד מסוימת". בין השאר כוללים השינויים הורדת ההתייחסות למספרי הפליטים הסוריים בירדן ובלבנון, כמו גם למספר הפליטים במצרים, כנראה כדי שלא ייווצר הרושם שמספר מבקשי המקלט בישראל נמוך בהשוואה למדינות האזור.

לדברי עורך דינו של נתן, דוד לופו, המחקרים קיבלו את האישורים הנדרשים ועברו גם בדיקה חיצונית, אבל "אז הגיע המכתב של עמותת איתן, והכל נפתח מחדש". לדברי מקורבים לנתן, הניסיונות לשכנע אותו לחתום על המחקר המתוקן "היו אגרסיביים ביותר, ונאמר לו כי הם לא ייפסקו עד שיסכים לשינויים שהוכנסו לפי דרישות הימין".

מהכנסת נמסר בתגובה כי טענתו של נתן "מטעה. מעולם, וכך גם במקרה זה, לא נדרש חוקר לעשות תיקונים ללא בסיס עובדתי או בשל לחצים פוליטיים. במקרה הנידון, בדיקה של מומחית ששכרה הכנסת, ובדיקה פנימית נוספת במרכז המחקר והמידע, מצאה שיש לערוך מספר תיקונים במסמך". לדברי גורמים בכנסת, המחקר לא תוקן "כיוון שלא היתה הסכמה לגביו עם ד"ר נתן. ממילא, בחלוף הזמן נכתב ע"י חוקרת אחרת מסמך עדכני ומפורט יותר על המדיניות כלפי מבקשי מקלט".

מעמותת איתן נמסר: "מחקרים שלנו העלו כשלים מתודולוגיים ועובדתיים מהותיים במחקרים. הנתונים הובאו לידיעת מרכז המחקר והמידע, וביקורת פנימית אישרה את מרבית הנתונים".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2209502