גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #27842 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 27842   
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שבת א' בניסן תשע''ו    10:54   09.04.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מנסים לשכנע אותנו באמצעות כפיית שיח מכובס שהאויב הערבי אינו אויב כלל!  

 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.04.16 בשעה 11:27 בברכה, ליה
 
"עלינו להפסיק להתחבא מאחורי מה שאסור להגיד ולהסתכל למציאות בעיניים.

תקינות פוליטית מעוותת את החשיבה שלנו והיא שהכריחה אותנו לאמץ את חוסר ההגדרה לפיה אין פה אויב ערבי אלא טרוריסטים בודדים. אין כאן ערבים שרוצים להרוג יהודים יש כאן אנשים שיצאו לדקור והמניע הוא, לעיתים, ריב של המחבלת עם אמא שלה!

מאידך ישנה הסתכלות נוספת. הסתכלות אשר מבינה שיש פה אומה ששמה לה למטרה לחסל את מדינת ישראל.

אמנם קיימים בתוך העם הערבי אנשים בודדים שכנראה אינם מעטים שכל רצונם הוא לשבת בטח, אך עובדה נכונה זו אינה מפחיתה לרגע אחד את ה"כבדהו וחשדהו" שצריך להיות כלפי כל אחד מהאומה הזאת.

אי אפשר לנצח אויב שאסור להגדיר אותו. אי אפשר להתייחס לאדם שבא לרצוח בלי להתייחס לדת הרצחנית אליה הוא משתייך.

העם בחושיו הבריאים מבין את הדברים האלה.

כדי לשנות את המציאות יש לשנות את השיח המכובס.

*******

ובאשר לסערה התורנית מאת: צור ארליך



אֵין לִי סַבְלָנוּת לַסְּעָרוֹת שֶׁלָּכֶם,

לָרִיבִים וְלִתְלִישַׁת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלָּכֶם,

לְתַחֲלוּפַת חֲלִיפוֹת הַסְּעָרָה שֶׁלָּכֶם,

לַמֵּנִיקוּר בִּטְלָפֵי הַטָּהֳרָה שֶׁלָּכֶם,

לְהצגות הַהִזְדַּעְזְעֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם,

לְהִתְפַּלְּצֻיּוֹת הַזַּעַם הַהֲזוּיוֹת שֶׁלָּכֶם,

לְמַנְגְּנוֹנֵי יִצּוּר הַתְּכָנִים שֶׁלָּכֶם,

לַטּוֹחֲנִים וְלַטְּחוּנִים וְלַנִּטְחָנִים שֶׁלָּכֶם,

לַמִּחְזוּר וְלַשִּׁחְזוּר וְלָאִכְזוּר שֶׁלָּכֶם,

לַמֶּסֶר הַתָּפוּר וְהַגָּזוּר שֶׁלָּכֶם.

תַּעַזְבוּ אוֹתִי בְּאִמָּאשֶׁלָּכֶם.

לֹא אִכְפַּת לִי אֵיזֶה קַשׁ יֵשׁ בַּדַּחְלִיל שֶׁלָּכֶם

וְלֹא מֵזִיז לִי אֵיזֶה טְרָאשׁ יֵשׁ בֶּחָלִיל שֶׁלָּכֶם

וּמָה כָּתוּב בַּכּוֹתָרוֹת שֶׁל הַגְּרָפִיטִי שֶׁלָּכֶם

וְאֵיךְ רוֹקְדִים לְסִפּוּרֵי הַמַּה יָפִיתִי שֶׁלָּכֶם.

קְחוּ לָכֶם אֶת הַסְּעָרוֹת בְּכוֹס הַשּׁוֹקוֹ שֶׁלָּכֶם,

גִּרְסוּ מְצוּ וְלַעֲסוּ אֶת כָּל הַשּׁוֹק, הוּא שֶׁלָּכֶם,

אֶת כָּל הַהֶלֶם וְהַחֶלְם וְהַבְּצֶלֶם שֶׁלָּכֶם,

וְאֶת הַפְרָאיֶרִים שֶׁמִּתְנַדְּבִים לַתֶּלֶם שֶׁלָּכֶם,

שֶׁנּוֹפְלִים לַפֶּה שֶׁלָּכֶם.

הִתְפַּטְּמוּ לָכֶם עִם הַפַּרְשִׁיּוֹת שֶׁלָּכֶם,

שְׁתוּ אֶת הַיּוֹם בַּקַּשִּׁיּוֹת שֶׁלָּכֶם,

הִתְעַנְּגוּ עַל תַּרְגִּילֵי הַהֲסָחָה שֶׁלָּכֶם

הַמְּכַסִּים עַל עֶגְלֵי הַמַּסֵּכָה שֶׁלָּכֶם,

הוֹלִידוּ הָרִים מֵהָעַכְבָּרִים שֶׁלָּכֶם,

הַעַכְבִּירוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַהֶסְבֵּרִים שֶׁלָּכֶם,

הִתְפַּלְּשׁוּ לָכֶם בַּלַּשְׁלֶשֶׁת שֶׁלָּכֶם,

אֲנִי לֹא עוֹלֶה עַל הַדַּבֶּשֶׁת שֶׁלָּכֶם.

http://mida.org.il/2016/04/07/%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA/

*******

בכך יעסוק האשכול.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  לשנות את השיח כדי לשנות את המציאות ליה 09.04.16 11:10 1
  על אף התנגדות ממסדית, הציבור זועק: ''די להפיכת הרוצחים לקורבנות'' ליה 09.04.16 16:43 2
  ריבלין: על היהודים להוכיח שישראל גם יהודית וגם דמוקרטית ליה 10.04.16 09:21 3
  מפלגת החירות תגן על ישראל דיפלומטית באירופה, כפי שישראל מגנה על המערב פיזית במזרח-התיכון ליה 26.04.16 08:36 4
  יאיר גולן: ''מעדיף חיי אזרחים ערבים על חיי חיילים''! ליה 15.05.16 17:37 5
  אנחנו יוצאים למלחמה כדי להגן על אויבנו? ליה 16.05.16 12:31 6
  יעקב פרי דרש מביטן לחזור בו מדבריו, צפו כיצד פרי בעצמו אמר את אותם הדברים: ליה 26.06.16 10:58 7
  במסגרת הפרוייקט של דרעי וארגון שתי''ל מסיעים יהודים בשבת לרהט לשבור את צום הרמאדן ליה 30.06.16 07:03 8
  גדי טאוב הכריז מלחמה על העיוות האידיאולוגי של השמאל ליה 18.09.18 12:21 9
  מחקר משפטי קובע: ''על המדינה להכיר בניצולי הפרהוד כנפגעי הנאצים'' ליה 26.01.20 08:46 10
  אבו פאני שחקן האלופה מצטרף לשירה ״ניאו נאצים״, לא התנצל ולא מועמד לדין ליה 01.06.21 20:32 11

     
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שבת א' בניסן תשע''ו    11:10   09.04.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. לשנות את השיח כדי לשנות את המציאות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.04.16 בשעה 11:56 בברכה, ליה
 
תחקיר עיתונאי של הכתבת לענייני בריאות של "קול ישראל" מתאר מציאות שבה בבתי חולים רבים ברחבי הארץ יש הפרדה בין יולדות יהודיות לבין יולדות ערביות, על אף איסור מוחלט של משרד הבריאות. בתי החולים המדוברים הינם, בין היתר, שערי צדק, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים בירושלים, איכילוב בתל אביב ומאיר בכפר סבא.

המציאות הזאת היא עובדה.

השאלה הנשאלת היא, מדוע זה קורה למרות שמשרד הבריאות אוסר על כך? הרי בשאר המחלקות זה כנראה פחות נפוץ, כל מי שביקר באחד מחדרי המיון בירושלים יודע כי התופעה הזאת לא קיימת שם כלל.

אז מה כן גורם לבתי החולים להפריד בחדרי הלידה או באשפוז שלאחריו? להבנתי, כיון שישנה תחרות בין בתי החולים, היו אנשי השיווק קשובים ללקוחות ועשו הכל על מנת שיולדות יחזרו ללדת שוב באותו בית החולים. בבסיס הענין מונחת דרישה צרכנית נטו הקיימת ברחבי הארץ. השוק החופשי לא משקר: הוא מספק היצע לביקוש שמציב השוק, הוא עונה על צורך שהלקוחות הציבו, והלקוחות שהציבו את הצורך הזה - בין אם תודו בזה או לא - הם אתם! אם רוב בתי החולים נוהגים כך, זו כנראה אינה דרישה של בודדים.

לדעתי קל להבין את המציאות הזאת. אמנם, היא לא מאד נעימה, אבל להוציא אותה מהקונטקסט של מלחמת מאה השנים בין עם ישראל השב לארצו לבין האומה הערבית, זה זריית חול בעיני הציבור.

השאלה היא שאלה של הסתכלות: מצד אחד מנסים לשכנע אותנו שהאויב הערבי אינו אויב כלל, מדובר באומה חפצת חיים. אמנם יש להם כמה עשבים שוטים אבל זה "טרור של בודדים".

הסתכלות זאת חוטאת לאמת וממשיכה את הקו המעוות שבסופו של תהליך מוציא מתוכו ארגונים ישראלים שרואים עצמם ניטרלים כלפי אחיהם במקרה הטוב וחוברים לאויבנו במקרה הרע.

מאידך ישנה הסתכלות נוספת. הסתכלות אשר מבינה שיש פה אומה ששמה לה למטרה לחסל את מדינת ישראל.

אמנם קיימים בתוכה אנשים בודדים שכנראה אינם מעטים שכל רצונם הוא לשבת בטח, אך עובדה נכונה זו אינה מפחיתה לרגע אחד את ה"כבדהו וחשדהו" שצריך להיות כלפי כל אחד מהאומה הזאת. בתקופה זו בה ילדי האויב בני 13 רוצחים אנשים ברחובות ניתן בהחלט להבין שהכבדהו נשחק בציבוריות הישראלית.

וודאי שאמירות הנוגדות את התקינות הפוליטית מעוררות אי נוחות בציבור. אבל תקינות פוליטית זו היא שהכריחה אותנו לאמץ את חוסר ההגדרה לפיה אין פה אויב ערבי אלא טרוריסטים בודדים, אין כאן ערבים שרוצים להרוג יהודים יש כאן אנשים שיצאו לדקור והמניע הוא, לעיתים, ריב של המחבלת עם אמא שלה!! (נשבע לכם).

כאן אני מבין שכדי לשנות את המציאות יש לשנות את השיח. עלינו להפסיק להתחבא מאחורי מה שאסור להגיד ולהסתכל למציאות בעינים. אי אפשר לנצח אויב שאסור להגדיר אותו. אי אפשר להתייחס לאדם שבא לרצוח בלי להתייחס לדת הרצחנית אליה הוא משתייך.

העם בחושיו הבריאים מבין את הדברים האלה ולכן הוא מעלה דרישה לנותני השרות, והם מצידם - כמו בכל שוק חופשי - מספקים את המענה לצורך שעולה מהשטח.

לכן אחד מהשניים: או שהרעש הפוליטי והתקשורתי שנוצר לא משקף את תחושותיו של הציבור או שרבים מהצועקים פשוט צבועים. קל לזהות את הטהרנים הצבועים, הם לא ירגישו צורך להתמודד עם טענות. הם פשוט יכנו את כולם ב"שמות", הם "יגעלו", הם "יבחלו" - מלא רגש יש שם. פעמים רבות ככל שיש יותר רגש וסופרלטיבים יש פחות אמת.

לסיכום אומר שמנהיג צריך לשנות מציאות. כדי לשנות את המציאות יש לשנות את השיח המכובס. שינוי השיח תמיד יגרום יציאה מאזור הנוחות ופגיעה בתקינות הפוליטית, וכדי שהדברים יתקבלו עדיף לעשות זאת בעדינות צעד אחר צעד, אבל כשזו העבודה שלך קורה שרצים מהר מדי וגם זה לא מאד נורא.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/14744




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שבת א' בניסן תשע''ו    16:43   09.04.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. על אף התנגדות ממסדית, הציבור זועק: ''די להפיכת הרוצחים לקורבנות''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
יכול להיות שפרשת החייל מתל רומיידה מסמנת נקודת מפנה דרמטית בתולדות החברה הישראלית.

ההתקוממות העממית על היחס לחייל היורה מציינת שינוי חברתי עמוק בהרבה מהפרשה עצמה. שינוי שמאותת לצמרת הפוליטית, הצבאית והמשפטית הישראלית – עד כאן. הגיע הזמן להחליף את הדיסקט.

הדינמיקה ביום חמישי לפני שבועיים הייתה מאוד שגרתית. הציפורים צייצו, רוצחים פלסטינים ניסו לטבוח, חייל ירה, בצלם פרסמו סרט זדוני, וכרגיל הרמטכ"ל, מצ"ח, הפרקליטות הצבאית, שר הביטחון וראש הממשלה מהליכוד קפצו לדום.

כרגיל, ארגון קיצוני שמשרת למעשה את האויב קבע את סדר היום הישראלי.

הרי מזה שנים כל דוח מוטה או כוזב של בצלם מדווח בהבלטה במהדורות החדשות הממלכתיות, בעוד שתחקירים מעמיקים הפוכים מתפרסמים בקרן זווית, אם בכלל, והשלטון כולו מכרכר סביב הדוח ומחולליו, עד כדי כך שבעשרות השנים האחרונות בנו השירות הציבורי וצה"ל תורות הפעלה שלמות, ונבנו מנטלית סביב אירועי בצלם ודומיו, כולל עיצוב הוראות פתיחה באש ונהלים משפטיים.

הדברים הגיעו עד כדי כך שבאחרונה פרסם צה"ל חוברת פנימית שהעלתה על נס טעות חמורה של קצין, ששילם בחייו מכיוון שנזהר יתר על המידה שלא לפגוע בפלסטינים "חפים מפשע" בזירת טרור.

והנה באירוע בתל רומיידה, בעוד צמרת צה"ל והממשלה עושות שמיניות באוויר, התרחש משהו מפתיע: פוליטיקאים ומובילי דעה לאומיים החלו להתקומם.

במקביל, וללא כל יד מכוונת, רוח ההתקוממות אחזה במרבית הציבור.

תחת כל עץ פייסבוק רענן פרצה מחאה עממית אותנטית שזעקה - די. די לשלטון ההפוך, די להפיכת הרוצחים לקורבנות.

ראש הממשלה תפס מיד את שינוי כיוון הרוח והסתובב בהתאם, אבל בצמרת משרד הביטחון ובצה"ל התקשו לעכל. אמ"ן הרי לא העביר להם מידע מודיעיני על השינוי הטקטוני שחל בעם. אף גוף הערכה לא עלה על העובדה שהישראלים קצו בשלטון בצלם ומקביליו והחלו לראות בהם ארגונים עוינים.

לעצם פרשת החייל, יתכן שיימצא לימים שהוא הפר את הפקודות. על כך יהיה מקום להעניש אותו משמעתית, לא להאשים אותו ברצח או הריגה, אבל התגובה האינסטינקטיבית החמורה של מערכת הביטחון לא נובעת ממוסר, כי אין כאן שאלה מוסרית. כדור בראש למחבל שניסה לרצוח הוא מעשה מוסרי בדיוק כמו חיסול אבו ג'יאהד או כל "סיכול ממוקד" בעזה.

תגובת הצבא היא תוצר של רוח אוסלו, שהוחדרה לדנ"א של מערכת הביטחון בכפייה ב־1993, ומאז היא שלטת שם.

מהרוח הזו נולדה קונספציה שלמה שמנסה להסוות בלבול ומורך לב. היא באה לידי ביטוי בהתמהמהות מול הטרור הערפאתי עד למרץ 2002, בכישלון במלחמת לבנון השנייה ובהתנהלות הכושלת במלחמות הקטנות שהתנהלו מול שלטונות עזה. מלחמות שבהן הצבא התנהל כמו קורס צוערים של משרד החוץ, כשהוא פועל בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד של המלחמה. הרוח הזו גם גורמת היום להגנה של בכירים במערכת הביטחון על הרשות הפלסטינית.

בשיחות סגורות לוחשים בקואליציה שהבעיה המרכזית שלנו היום היא צמרת צה"ל, שאחזה בה קונספציית אוסלו ולא הרפתה, אבל כיוון שנדמה שמשהו פקע בציבור הישראלי, ונדמה שמרבית העם לא מוכן לקבל יותר את שלטון בצלם, גם ראשי צה"ל ייאלצו להחליף שוב את הדיסקט. הפעם להחזיר למקומו את דיסקט השפיות.

http://www.maariv.co.il/journalists/Article-534763




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום ראשון ב' בניסן תשע''ו    09:21   10.04.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ריבלין: על היהודים להוכיח שישראל גם יהודית וגם דמוקרטית  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
"על הרוב היהודי בישראל מוטל העול להוכיח שבהגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אין שום ניגוד" – כך אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בראיון ל"ושינגטון פוסט".

היהודים חייבים לתת לערבים הרגשה שהם חלק מהחברה, אמר הנשיא. "היחסים בין היהודים לערבים (הישראלים) נחוצים כדי לבנות גשר בין הישראלים לפלסטינים".

"אם הפלסטינים יראו שהערבים (הישראלים) חיים בדו-קיום בשלום עם היהודים, אז הם עשויים לחשוב שאולי זה לא כל כך נורא", הוסיף ריבלין.

כתבת העיתון בישראל ליוותה את ריבלין לביקור בנצרת, שבו הוא נפגש עם ראש העיר, עלי סאלם. "הלוואי והיו לנו עוד כמה מנהיגים כמו הנשיא", אמר סאלם. "אם היו עוד כמותו, היינו פותרים את הבעיות כאן כבר לפני שנים רבות".

"הקול הרגוע של ריבלין, שנשען על השכל הישר, נשמע כקול בודד בישראל בימים אלה", מציין "וושינגטון פוסט".

העיתון אומר, שלעיתים קרובות נאלץ ריבלין "לאחות קרעים שנבעו בין מגזרים מנוגדים בחברה הישראלית העצבנית".

"לא אחת, המחלוקות האלה מחריפות עוד יותר בגלל התבטאויות משוללות תקינות פוליטית או סתם גזעניות שמשמיעים מחוקקים או מנהיגים דתיים מקבוצה זו או אחרת", אומר ה"פוסט".

באותה פגישה בנצרת אמר ריבלין: "אלה שאומרים שאינם רוצים לחיות יחד (עם הערבים) צריכים להבין שנגזר גורלנו לחיות יחדיו".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001115956#fromelement=hp_morearticles



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שלישי י''ח בניסן תשע''ו    08:36   26.04.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. מפלגת החירות תגן על ישראל דיפלומטית באירופה, כפי שישראל מגנה על המערב פיזית במזרח-התיכון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
התבהלה סביב התחזקות הימין הפופולרי באוסטריה וביקורו של מנהיג מפלגת החירות בישראל נובעת בעיקר מבורות. המפה הפוליטית באירופה משתנה במהירות, וישראל חייבת להסתגל בהקדם

מאז ימיו של יורג היידר הזכור לשמצה ועד ימינו, מפלגת החירות עברה מהפכה של ממש. יעידו על כך חוסר הסובלנות של מנהיגה לשאריות אנטישמיות מבפנים, ואהדתו הרבה לישראל כלפי חוץ...אך לא מזמן ביקר בארץ מנהיג המפלגה, הנץ כריסטיאן שטראכה, ופרשני התקשורת שלנו, לצד גורמים במשרד החוץ, מחו בחריפות על כך שמזמינים לכאן "ניאו-נאצי". הגישה הנוכחית עלולה לגרום לישראל נזק מדיני באירופה, בטווח הלא כל כך רחוק.

כמי שמצוי בזירה האוסטרית ועובד מול מפלגת החירות כבר תקופה ארוכה, לדעתי מדובר בטעות חמורה שמקורה בבורות ובתפיסה ארכאית.

בישראל נטען שמפלגת החירות רוצה "לנקות את אוסטריה מזרים, ומה שמתחיל עם מוסלמים יגיע ליהודים".

אלא שרובם המוחלט של האוסטרים הם נגד הכניעה לחוקי שריעה באזורים מסויימים בבירת התרבות של אירופה.

הדבר החשוב הוא להבין את התהליך שעובר על אוסטריה, ולמעשה על היבשת כולה.

מפלגות הימין הקלאסי "נמעכות" על-ידי מפלגות הימין הפופולרי. מפלגות השמאל "נמעכות" על-ידי מפלגות השמאל הקיצוני.

כאשר בוחנים מדוע, הסיבות נעות על קוויי הזהות והמאבק על כלכלה חופשית או "מנוהלת". אבל לנו יש ממד נוסף שחשוב לנו, וזו השאלה "מי טוב ליהודים"?

האמת היא שרוב המפלגות טובות ליהודים.

מפלגת החירות פעלה רבות לחינוך הדור הצעיר במפלגה ברוח התפיסה של התרבות היהודית-נוצרית, תפיסה שעבורי, כיהודי-אירופאי, היא הטיפול ה"רפואי ערכי" היעיל ביותר כנגד מחלת האנטישמיות. בנוסף היא קידמה דוקטרינה להגנה על ישראל. כלומר מפלגת החירות תגן על ישראל דיפלומטית באירופה, כפי שישראל מגנה על המערב פיזית במזרח-התיכון.

גם מפלגת העם טובה ליהודים. חברי היקר שר החוץ האוסטרי, סבסטיאן קורץ, פעל רבות כדי לבלום את סימון המוצרים הישראלים מצד הנציבות האירופאית. מפלגתו מקדמת פרויקטים רבים לשימור התרבות היהודית בערים האוסטריות, הכולל שיקום של בתי כנסת עתיקים. הסוציאל-דמוקרטים גם עומדים לצד ישראל והיהודים. הם נלחמים כנגד התאגדויות של ארגוני החרם בקמפוסים באוסטריה, גם אם פחות בנוגע לנושאים מדיניים עם ישראל.

רואה ביהודים ובישראל שותפים

...לישראל יש את היכולת להצליח בגדול באירופה. אבל נראה שאנחנו עושים הכל כדי להכשיל את עצמנו. השארנו את מפלגת החירות האוסטרית ב"רשימה השחורה", למרות שהיידר נעלם; למרות שהיא בעלת תמיכה הולכת וגדלה מצד יהודי אוסטריה (בעיקר בקרב צעירים); ולמרות שהיא פועלת בצורה אקטיבית ללא שום תמיכה ישראלית בכדי להגן על ישראל. אחרי שהשפלנו את מנהיגה בביקור בארץ, אחרי שהוצאנו את דיבתה בתקשורת הישראלית, האם כך נוכל לבנות את התמיכה הכל כך חשובה לנו באירופה? היבשת שהיא ציר הסחר המרכזי והחשוב ביותר לישראל; ציר אסטרטגי, אשר בלעדיו אף ספינה או מטוס ישראלי לא יוכלו לצאת ולסחור?

הגיע הזמן להתעדכן; הגיע הזמן לחזור ולהכיר את הזירה האירופאית לעומק. הגיע הזמן שישראל תלמד קצת "אירופאית" ותפעל במקצועיות דיפלומטית בכדי לנצל את המצב הקיים ביבשת, במקום לשקוע בתפיסות ארכאיות שמקורן, לעתים, באידאולוגיה פוליטית.

http://mida.org.il/2016/04/25/%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%99/#comment-32610




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום ראשון ז' באייר תשע''ו    17:37   15.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. יאיר גולן: ''מעדיף חיי אזרחים ערבים על חיי חיילים''!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
יאיר גולן: "מעדיף חיי אזרחים על חיילים"

נחשפה הקלטה של סגן הרמטכ"ל כששירת כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, בו התייחס לקלות בה ניתן להכניס פלסטיני לכלא בהשוואה לאזרח ישראלי ולטוהר הנשק

הנאום במכון "משואה" בערב יום השואה לא היה הנאום היחיד של אלוף יאיר גולן שעורר מחלוקת.

בהקלטות שנחשפות היום (ראשון) מתוך הרצאה של אלוף גולן במכינה קדם צבאית ב-2006, אז היה מפקד אוגדת איו"ש.

בהרצאה הוא מספר על הקלות בה ניתן להכניס אזרח פלסטיני לכלא. "החוק שחל לגבי פלסטינים הוא לא החוק שחל כלפי אזרחי מדינת ישראל. בשביל להכניס אזרח ישראלי לכלא, צריך להוכיח שאתה אשם. כדי להכניס פלסטיני לכלא צריך לשים לפני השופט מידע מהשב"כ ולומר לו שהמידע הזה הוא מידע 'מטריד'. לפלסטיני אין יכולת ממשית להתמודד מול אישום שכזה והוא נשפט", אומר אלוף יאיר גולן.

בהקלטה הוא גם נשמע כשהוא מתייחס באריכות לערך טוהר הנשק. "יחידה צבאית תיקח סיכונים על מנת לא לפגוע בבלתי מעורבים. עד שלא ברור לנו שאחרון האזרחים יצאו מהבית אנחנו לא יורים על הבית, מחשש שאזרח ייפגע", אומר גולן.

אחד מהתלמידים בהקלטה נשמע שואל את מאו"ג איו"ש לשעבר "אם אלו יהיו האזרחים או החיילים שלך, מה תעדיף"? וגולן עונה "אזרחים. מוסרית, לא נהרוג אישה בת 60, גם אם היא ערביה".

גולן אמר כי הוא אינו סובל עבריינות בשימוש בנשק: "הרגנו (ב-2006) 130 מחבלים בדין ועוד 8 אזרחים שלא בדין. בחלק מהמקומות זה היה טעות סבירה, שנובעת ממצבי ביניים כאלה שאתה רמזת עליהם, ובחלק מהמקומות זה היה פשוט עבריינות. פשוט עבריינות. שימוש בלתי מתקבל על הדעת בנשק שניתן לך בידיים", אמר סגן הרמטכ"ל כיום.

על פינוי עמונה שחל אז אמר גולן: "בעמונה פינינו תשעה בתים שאף אחד לא גר בהם, ונבנו על קרקע פלסטינית פרטית. זה מעשה נבלה. למה לא לבנות על קרקע מדינה? למה לבנות על קרקע פלסטינית פרטית? הייתם רוצים שמישהו ייקח לכם את הרכוש הפרטי ויעשה בו שימוש"?

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1188901





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שני ח' באייר תשע''ו    12:31   16.05.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. אנחנו יוצאים למלחמה כדי להגן על אויבנו?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ההתבטאויות האחרונות של בכירים בצה"ל והתנהלותו בשנים האחרונות, מגלות מגמה מדאיגה של העדפת אזרחי האויב על חשבון חיילי צה"ל, ולא רק בדיבורים. אנחנו נמשיך לצאת ולהילחם, אך בתוך תוכנו הולכים וגדלים סימני השאלה: על מי אנחנו מגנים?

''ואם זה יהיה אזרחים או החיילים שלך, מה אתה תעדיף? – אזרחים''. את הדברים האלו אמר סגן הרמטכ''ל יאיר גולן, בכנס לפני עשר שנים, כפי שנחשף אמש ב-nrg. דבריו של גולן אולי היממו את הציבור, אך אותנו, חיילי המילואים ששירתו במבצע צוק איתן, התפיסה הזו כלל לא מפתיעה. היא משקפת בדיוק את המציאות כפי שאירעה בקיץ 2014.

כבר מההתחלה יכולנו לחוש את ההבדל. בעוד שבעופרת יצוקה שיכנו אותנו בתוך מבנים ביישובים אשר שימשו כשטחי כינוס לקראת כניסה לפעולה, בצוק איתן המצב נראה היה אחרת לגמרי. שבועיים שלמים, בסצנה שדומה שנלקחה מקרבות החפירות במלחמת העולם הראשונה, שהינו בשטח פתוח לחלוטין, מרחק של 2 קילומטרים מהגדר. הירי עלינו לא פסק לרגע, אך המשגרים המשיכו לפעול. הימור מטורף על חיים של חיילים, כאשר הצבא יודע בדיוק מהיכן משוגרים הטילים אך נמנע מלפעול.

משה יעלון ויאיר גולן. ''מוסר'' שעליו קבלו מומחים צבאיים ברחבי העולם וטענו כי הוא 'מעמיד תקדים בלתי סביר'

כאשר נכנסנו סוף סוף לשטח, שוב שמו אותנו במצב סטטי, בשטח פתוח, בניגוד לכל תורת לחימה הגיונית. קשה לתאר את תחושת הבושה וחוסר האונים, כאשר פצצות מרגמה מתפוצצות לידינו ללא הפרעה ואנחנו חשופים.

במקום להעמיק את התקיפה ולצאת למגר את המשגרים, הצבא החליט להחזיר אותנו חזרה לשטח ישראל ובכך בעצם הסתיים המבצע. שבועיים תמימים תחת אש, ללא התקדמות, כאשר אנו נתונים לחסדיה של כיפת ברזל ושל יכולת הדיוק הפלסטינית בטיווח פצצת המרגמה.

וזו רק דוגמה אחת מני רבות. הרמטכ''ל לשעבר בני גנץ, סיפר בעצמו בכנס לאחר מבצע צוק איתן כי בשג'עיה הוא "לקח סיכון מטעם גולני": ''וידאנו שאף אחד לא נמצא בפנים. הייתי שם בעצמי, ובכל זאת אמרתי למפקדים: חכו. שוב ביקשנו מהמנהלים שיוציאו את כולם, ורק אז נתתי אישור לתקוף. ואזרחים לא נפגעו. במקרה הזה לקחתי סיכון מטעם גולני. אז אנחנו לוקחים סיכונים''. הנה, הודאה בפה מלא: לוקחים סיכונים 'מטעם החיילים', סיכונים שעלו בחייהם של 7 לוחמי גולני.

אך המגמה הזו של העדפת אזרחי האויב על חשבון חיילי צה''ל לא נעצרה כאן.

היא המשיכה לכדי סיכון חייהם של אזרחים ישראלים, כפי שאירע בהירצחו של דניאל טרגרמן הי''ד. דניאל נהרג מידי פצצת מרגמה ששיגר חמאס מתוך בית ספר של הרשות הפלסטינית. צה''ל ידע על המשגר, אך נמנע מלהפציצו משום שהיה ממוקם בתוך בית הספר.

את המדרג האנושי, הבסיסי והטבעי של אזרחי ישראל, חיילי צה''ל, ורק אז אזרחי האויב, החליפה משוואה הפוכה, וכל זאת בשם ''מוסר'' שעליו קבלו מומחים צבאיים ברחבי העולם וטענו כי הוא 'מעמיד תקדים בלתי סביר'.

המוסר הזה השתקף גם בדבריו של סגן הרמטכ''ל יאיר גולן בערב יום השואה בנוגע לישראל וגרמניה.

שעות ספורות לאחר התבטאותו, מיהרו בדובר צה''ל להבהיר כי ''לסגן הרמטכ''ל לא היתה שום כוונה ליצור הקבלה כזאת''. ואכן, רבים ניסו לבודד את האמירה הזו, לטעון שמדובר בקצין מוערך ושאין לאמירות שלו משמעות.

התנהלותו של צה''ל בשנים האחרונות, וביתר שאת בארבע השנים האחרונות, מגלה תמונה אחרת לחלוטין. ההתבטאות של גולן היא תוצאה של תהליך בעייתי שעובר המטה הכללי. התפיסה הזו איננה מנת נחלתו של בני גנץ או סגן הרמטכ''ל גולן בלבד. הרמטכ''ל הנוכחי עצמו, גדי אייזנקוט, כפר בסיסמת הקרב הבסיסית של 'הבא להורגך השכם להורגו'.

גם מפקד הגיס הצפוני לשעבר, האלוף במיל' נועם תיבון, אמר ''כי לממשלות ימין יש אידיאולוגיה ולכן הן פועלות לפעמים בניגוד לעמדת הצבא. הצבא, באומץ גדול, מציג את האמת אל מול הממשלה''. כלומר – לדידו, האמת נמצאת אך ורק אצל האלופים.

ראוי להבהיר כי בזמן אמת אף לוחם לא מהרהר בדברים הללו וברור שבזמן המלחמה אי אפשר לצפות לתנאים מושלמים. הדברים דלעיל נכתבים מתוך כאב עמוק. אנחנו נמשיך לצאת ולהילחם, כפי שעשו אבותינו במשך 70 השנים האחרונות. אך בתוך תוכנו הולך וגדל סימן השאלה: האם יוצאים אנחנו למלחמה לשם הגנה על חיי אזרחי המדינה וחיי אחינו לקרב, או שחיינו חשובים פחות מחייהם של אזרחי האויב?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/778/206.html?hp=1&cat=479&loc=10

תגוביות:

1.אידיאולוגיה שמציגה את היהודים כפושעים נאציים ואת אויביהם כקורבנות, היא פשע שנאה ודקירת סכין בלב האומה. הנאצים לא יכלו אפילו לחלום על כך והעולם האנטישמי יקבל זאת בברכה.

2.שישלח סגן הרמטכ"ל את הבן שלו למות בקרב נגד מחבלים ושיסביר למשפחה שלו בהלוויה שזו הקרבה נכונה, שאפשר להיות גאים בכך שהבן הסתכן ומת על מנת שלא תיהרג משפחת ערבים שמדקלמים "אטבאח אל יאהוד" מהרגע שהם קמים בבוקר.

3.הקצינים הסמולנים מומחים ב"דיונים" עם ארגוני הטרור, ב"להכיל" אותם... או נכון יותר להאכיל אותם...לספק להם מים אוכל וחשמל חינם...או במילים פשוטות להיכנע לטרור...אבל אין להם לא מוטיבציה ולא מושג איך להילחם בהם כדי לנצח!!! אין פלא שמאז שמונו לפקד על צה"ל צה"ל אינו מצליח לנצח שום כנופיה של טרוריסטים!!!

4.מי יודע כמה חיילים תמימים קיפחו את חייהם בגלל הסוסים הטרויאניים של הקרן לישראל חדשה...

5.אויבי ישראל לא יכלו לייחל לחלאות יותר גדולות מהשלישיה ה"בטחונית" של ישראל.

6.למה קצין בצבא מדבר בכלל על טוהר הנשק? אם הנשק טהור - סימן שהוא לא ביצע את המלאכה שעליו הקצין מופקד. הנשק צריך להרוג אויבים...

7.מחריד, אין מילים...תדע כל אם עבריה...

8.קצינים בצבא סבורים שקיומנו כאן אינו מוסרי ולכן יש לצבור כמה נקודות בהתנהגות מתחשבת בעת קרב עם האויב הרצחני ולרחם עליו...

9.האם ניתן להאמין בקציני הצבא שלנו לעת מלחמה? האם הם חושבים עלינו בשעת הקרב או על אזרחי האויב החפים מכל פשע? האם הם בכלל יוציאו אותנו לקרב או יבקשו לסגת באלגנטיות ובתאום עם האו"ם ושלום עכשיו?

10.כשקציני הצבא אומרים על האזרחים בצד האויב שהם חפים מכל פשע - לאיזה פשע הם מתכוונים? כלומר, באיזה פשע הם מאשימים אותנו?

11.ניקוי אורוות עכשיו! לטהר את המערכות מכל ה'שתולים'.

12.ככה זה כשארגוני הטרור בצלם ושוברים שתיקה, בניצוחה של מר"צ, מנהלים את צה"ל!




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום ראשון כ' בסיון תשע''ו    10:58   26.06.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. יעקב פרי דרש מביטן לחזור בו מדבריו, צפו כיצד פרי בעצמו אמר את אותם הדברים:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.06.16 בשעה 12:11 בברכה, ליה
 
https://rotter.net/forum/scoops1/325369.shtml#7

********

ח''כ דוד ביטן לא מתנצל: ''אני אמרתי את דעתי ואני עומד מאחוריה''

כאמור, אתמול עורר ביטן סערה כאשר אמר כי "ראשי השב"כ והמוסד הופכים להיות שמאלנים". בראיון עם אסף ליברמן אומר ביטן בקול רם: "עומד מאחורי דברי".

(גל"צ)





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום חמישי כ''ד בסיון תשע''ו    07:03   30.06.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. במסגרת הפרוייקט של דרעי וארגון שתי''ל מסיעים יהודים בשבת לרהט לשבור את צום הרמאדן  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לא יאומן כי יסופר.

המשרד לפיתוח הפריפריה בראשות דרעי מסיע בשבת תושבים להתארח ברהט ולשבור את צום הרמאדן

https://rotter.net/forum/scoops1/326444.shtml

ראו פרסום בו המשרד לפיתוח הגליל והנגב בראשות השר החרדי דרעי מזמין תושבים ומספק להם אוטובוסים להסעה ביום שבת כדי להתארח ברהט ולהשתתף בארוחה לשבירת צום הרמאדן.

מדובר בפרויקט שמקורו בקרן לישראל חדשה שאף מתגאה על כך בפני תורמיה האנטישמים


Ramadan Nights Tours Throughout Israel

15 June 2016

By: New Israel Fund

NIF grantee Sikkuy has organized a special series of events to mark the Muslim festival of Ramadan. The Ramadan Nights initiative features dozens of tours in 10 Arab towns and cities, including guided tours in English. Last year, 2,000 tourists participated and record numbers are expected for this year. The project helps boost the local economy while allowing others the chance to explore Muslim tradition, culture, and history. Many of the tours also give participants the opportunity to enjoy Iftar, the evening meal when Muslims end their daily Ramadan fast.

The initiative is part of Sikkuy‘s Shared Regional Tourist Project, which aims to expand Jewish-Arab tourism.

Randa Haj Yahya and Noam Horowitz, the co-directors of the project, said: “Shared tourism is much more than an opportunity for new experiences or something to do on a weekend. Tourism can also create foundations for a profound social change. These foundations can build better ties between Jewish and Arab citizens and their towns – ties which have proved their durability even during times of fear and mistrust between Jews and Arabs

*****

קראו את ההזמנה שפורסמה בעיתונות המשרד לפיתוח הפריפריה, הוא המשרד עליו מופקד השר דרעי.

דהיינו דרעי מזמין לסיור וארוחה בלתי נשכחת ברהט.

היציאה באוטובוסים בשבת 25.6 בשעה 17:00, נסיים את הסיור ברהט הנפלאה בסעודת איפטר חגיגית.

הכל בחסות תנועה חרדית ובמימון ממשלת ישראל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שלישי ט' בתשרי תשע''ט    12:21   18.09.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. גדי טאוב הכריז מלחמה על העיוות האידיאולוגי של השמאל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
"התכנית של הפלסטינים היא פשוט לחבק אותנו למוות"

הם קוראים לו "טרחן" ו"הומופוב", אומרים שהוא כותב שטויות, ומבקשים שישתוק ויפסיק לכתוב בעיתון החביב עליהם. גדי טאוב הכריז מלחמה על העיוות האידיאולוגי של השמאל, ששכנע את עצמו שכל מי שלא דומה לו מסוכן לדמוקרטיה, ושצריך לקחת מהעם את הכוח. את הריקושטים הוא חוטף באומץ, ולרגע אינו שוקל לחדול

באחד המאמרים הראשונים שפרסם בעיתון "הארץ", ציטט גדי טאוב את באסם עיד, פעיל זכויות אדם שעבד בעבר עם ארגון בצלם. "פגשתי אותו באיזה כנס", נזכר טאוב. "כשעבד ב'בצלם' הוא תיעד הפרות זכויות אדם מצד ישראל בשטחים. תוך כדי העבודה הוא גילה שיש גם הפרות מצד הרשות הפלסטינית, וביקש לתעד אותן. 'בצלם' לא הסכימו, אז הוא עזב ופתח ארגון משלו.

עמדנו בפינת העישון והוא אמר לי: 'אתם הישראלים כל הזמן מדברים על שתי מדינות. למה שניתן לכם לצאת בכלל? מי ישמור עלינו'?".

כזה הוא טאוב. שלא כמו הממהרים להתלהם, הוא נכנס לשדה הקרב חמוש באג'נדה מנוסחת היטב, מלאה בעובדות מהשטח ובהפניות למחקרים.

בשנים האחרונות הוא מפזר את דעותיו תחת כל פיד רענן, אך שיטוט קצר בטוויטר יעלה שהן אינן מתקבלות בחיבה יתרה מצד המיליה שלו.

כשראיין את סטיב באנון – עיתונאי אמריקני ששימש אסטרטג ראשי בממשל טראמפ – קבע רמי הוד, מנכ"ל בקרן כצנלסון, כי היה זה "ריאיון מרתק של גדי טאוב עם גדי טאוב על סטיב באנון". הפרשן הביטחוני יוסי מלמן כינה את כתיבתו של טאוב "טרחנות פסוודו־אקדמית". והיה גם מי שחרץ: "גדי טאוב מנסח שטויות באמצעות מילים גבוהות".

כיף לקרוא את זה?

“לא. חלק מהם היו גם חברים שלי, אז זה מבאס. אנשים ניתקו קשר, משמיצים אותי בצורה אישית מגעילה, טוקבקיסטים בהארץ קוראים לי גבלס".

ואתה לוקח אישית?

"את הטוקבקים לא. צריך ללמוד לקרוא אותם הפוך מהאינסטינקט. ככל שיש יותר קללות ופחות טיעונים, כך זה מראה שהמאמר מוצלח יותר. אני פשוט מרגיז אותם. עושה חור בחומת הפייק ניוז שהקימו להם. חצי מהאנשים שהפגינו נגד חוק הלאום הם אזרחים שחיים באווירת ביל קלינטון ופרנסיס פוקויאמה וחושבים שהבעיות הגדולות של העולם נפתרו. שההיסטוריה נגמרה, שמה שנשאר זה רק סגנון חיים".

טאוב מצידו מעדיף להאזין לנבואות האפוקליפטיות של סמואל הנטינגטון על התנגשות הציביליזציות. "אני לא חושב שהגענו אל המנוחה והנחלה. מה שקורה הוא שהמעמדות 'הניידים' והמבוססים איבדו את סבלנותם כלפי האנשים הפחות מבוססים, והקימו לעצמם איזו אשליה של זהות גלובלית, שבה כל מי שהיו צופי סיינפלד בנעוריהם והיום עובדים בהיי־טק יכולים לחבור יחדיו. הם אדישים לעניי עירם בצורה מאוד לא נעימה".

מצד שני, הם אלו שמניפים את הדגל של הצדק החברתי.

"ואני חושב שחלק מהם כנים. לא כולם ערמומיים כמו הקרן החדשה ומבינים מה הם עושים. פשוט הצליחו למכור להם את הרעיון שאפשר להפגין בעד זכויות אדם בכיכר רבין לפני ארוחות דשנות ואחריהן, וזה נוח מאוד. אתה יכול גם ליהנות מהחיים וגם להרגיש טוב עם עצמך, ואתה אף פעם לא משלם את המחיר של המדיניות שאתה מקדם".

הכל בלתי אפשרי

גדי טאוב עוסק בכתיבה כבר עשרות שנים – כעיתונאי, כתסריטאי וכסופר. ב־1997 פרסם את ספרו "המרד השפוף", והיה בין הראשונים בארץ להצביע על כשלי הפוסט־מודרניזם. בהמשך החל להרצות בנושא, ובשנים האחרונות הוא גם מפרסם בעיתון הארץ את הגיגיו וניתוחיו. בוויראלי שבמאמרים הללו, "אסור לומר את האמת", הסביר טאוב מדוע אובמה מסרב להכיר בטרור האסלאמי. חבריו לעט התקשו לפרגן. רוית הכט כינתה אותו "משרת השלטון", ושאול אריאלי טען שהוא "נכנע לעריצות העכשווי".

"למה שהם יפרגנו לי"? משלים טאוב. "השכם והערב אני כותב שהם קלולס על העולם, למה שיסלחו לי על זה"?

אתה כותב על העריצות הליברלית של השמאל, אבל קיבלת בית בעיתון הארץ. זה לא מעיד על פתיחות מסוימת מצידם?

"זה בהחלט נכון, ובמובן הזה אני מכבד את המדיניות של העיתון. די נדהמתי מהנכונות שלהם לפרסם אותי. הרי איך זה קרה? יום אחד אמרתי בהרצאה שהארץ לא יפרסמו דברים שלי בחיים. ישבה שם נועה אפשטיין, אז סגנית עורך המוסף בעיתון, ואמרה: 'מה פתאום? אין דבר כזה, כתוב משהו ואפרסם".

אז מה יש בו, בטאוב, שמצליח להקים עליו את עדת השמאלנים שהשתייך אליה בעבר? האם זו שפתו הגבוהה, השכלתו הבלתי ניתנת לערעור, או העובדה שהוא כותב את הדברים מתוך האכסניה שלהם, ולא בכלי תקשורת המסומן כימני?

"מתחולל מאבק שבמסגרתו האנשים האלה משכנעים את עצמם במידה הולכת וגוברת שכל מי שלא כמותם הוא מגעיל, לאומני ונמוך מצח", מסביר טאוב. "הם מרחיקים את עצמם מההשקפות שהם מייחסים לעם, ואז מגיעים למסקנה שהעם הוא מה שהכי מסוכן לדמוקרטיה ולכן צריך לקחת ממנו את הכוח ולהעביר אותו לידי המשפטנים. אפשר לראות את זה ב'שיח השחיתות'. שכבה שלמה שכנעה את עצמה שאנחנו בהיסטריית סיאוב, כל הפוליטיקאים מושחתים, ולכן צריך להעביר את הכוח לאנשים שמוגנים מפני פגמים כאלה. בדרך הם התעלמו מהנפוטיזם של בית המשפט העליון ומחולייו האחרים".

יכול להיות שהדעות שלך כל כך מקפיצות אותם, רק כי אין מספיק אינטלקטואלים בימין שיודעים להתנסח כמוך?

"קודם כל, אני מרכז. לא באתי מאג'נדת ארץ ישראל השלמה. אני גם לא חושב שקרה אצלי שינוי דרמטי כל כך בתחום המדיני. המציאות היא שהשתנתה. תמכתי באוסלו בעבר, חשבתי כמו רבים שהתנועה הלאומית הפלסטינית דומה לנו, ושהמטרה שלה היא עצמאות פוליטית ולא טריטוריה. הנחתי שהפלסטינים חושבים יותר כמוני מאשר כמו המתנחלים המשיחיים. שמעניינת אותם מדינה, ולא קדושת האדמה".

ומה קרה מאז?

"בקמפ־דיוויד של שנת 2000 התבדיתי. נוצר שם דיסוננס: אם יש לנו ממשלה שהולכת לפשרה מרחיקת לכת כל כך, למה אתם ממשיכים לעשות פיגועים? העיתונות הסתירה את המעורבות של יאסר ערפאת בזה. לא ידענו כמה היא גדולה. אהוד ברק וביל קלינטון הציעו לו את כל מה שישראל יכולה ועוד מעבר, והוא לא הסכים. פתאום אמרתי לעצמי: רגע, הם כנראה לא באמת רוצים מדינה".

לאחרונה, כשהמהומות מול הגדר בעזה היו בשיאן, הסביר טאוב במאמר שכותרתו "אגדת הכל תלוי בנו" את המאבק הפלסטיני.

"הפלסטינים הם הרבה יותר מרפלקסים אוטומטיים של התנגדות עיוורת", כתב. "יש להם בחירות, החלטות, אסטרטגיה וגם חלק באחריות למצב. למרות היותם הצד החלש, הם הצליחו להכשיל את הניסיונות החוזרים ונשנים של ישראל לסיים את מצב הכיבוש באמצעות חלוקה והסכם. הם מצאו גם דרך למנוע מאיתנו את המשך הנסיגות החד־צדדיות אחרי שהמחישו לנו בעוטף עזה מה יכול לקרות ל'עוטף יו"ש'. אם עזה היא אינדיקציה, אז אם נוציא את צה"ל מיו"ש נראה גם שם, בסבירות גבוהה, חמאסטן — הפעם בזווית תלולה מעל נתב"ג וגוש דן".

כלומר, מבחינתך זה לא נתניהו שמנסה למסמס כל סיכוי להסדר, אלא הפלסטינים עצמם.

"התוכנית של הפלסטינים היא לא לחלק את הארץ. הם מאמינים שבטווח הארוך יצליחו להטביע את הציונות בתוך רוב ערבי, ואם לא, לפחות יעשו לנו מלחמת אזרחים מתמדת, כמו שערפאת דיבר בזמנו על 'מיליון שהידים צועדים לירושלים'. התוכנית ארוכת הטווח שלהם היא פשוט לחבק אותנו למוות. בעבר חשבתי שאם הציונות רוצה להתגונן ולהציל את עצמה, היא פשוט צריכה לחלק את הארץ. כמו שבן־גוריון אמר במארס 49', כשמפקדי צה"ל הודיעו לו שבאפשרותם לכבוש את הגדה: 'אני לא רוצה רוב ערבי בכנסת'".

והיום אתה כבר לא תומך בחזון שתי המדינות?

"לא. גם אז תמכתי בעיקר בחד־צדדיות. אנחנו פשוט צריכים להיפטר מהם".

אבל אתה טוען שהלקח בעקבות הנסיגה מעזה הוא שכל מקום שאנחנו יוצאים ממנו, הופך למדינת חמאסטן. איך זה מסתדר?

"אני רק מתאר את האבולוציה של העמדות שלי. אגב, תמכתי גם ביציאה של שרון מעזה, ועל זה אני לא מתחרט. כשהמשיכו הקסאמים, אמרתי שטוב, קסאמים זה פחות מסוכן מאובדן הרוב היהודי, איתם נתמודד. ואז הגיעה מלחמת לבנון השניה והראתה שיכול להיות גם ארסנל טילים שישתק את כל המדינה. הבנתי שאם יצמח חיזבאללה ביו"ש, המצב יהיה חמור ביותר. זה משהו שמדינת ישראל לא תוכל לסבול. לכן גם החד־צדדיות נראתה לי פתאום כפתרון לא אפשרי".

שליטה דרך כללי הדיבור

קל להציג את התגובות העצבניות שסופג טאוב כמעין שיקוף לצביעות של השמאל. אבל האם אכן מדובר בתכונה שמאפיינת צד אחד של המפה, או שאלו פני השיח הפייסבוקי של היום – שיח של ציפוף שורות, של "הלנו אתה אם לצרינו"?

"היו לי גם התכתשויות מול הימין", מספר טאוב. "ארז תדמור כתב עליי דברים מאוד חריפים כשביקרתי את תנועת 'אם תרצו'. אחר כך התחברנו – לאחרונה קראתי בעניין רב את ספרו, ולמדנו, נדמה לי, זה מזה.

מה שכן, אני חושב שבימין של היום יש יותר סקרנות מאשר בשמאל.

בשמאל העולמי השתלטה התקינות הפוליטית, שמנסה להפוך את העמדה שלו לכללי המשחק. מבחינתו, מי שמפר את כללי הדיבור שקבע, לא צריך לקבל מקום בשיח. כמו שאמר פעם ידידי פרופ' דן שיפטן, המילה 'גזענות' שינתה את משמעותה. הפירוש החדש שלה הוא 'אין לי תשובה לטענות שלך, אבל אני רוצה שתשתוק'".

טאוב (53) מתגורר כיום בתל־אביב. הוא גדל בירושלים, בן למורָה ולכלכלן ששימש כמזכ"ל בנק ישראל וכיו"ר הרשות לניירות ערך ("ואז הליכוד עלה והדיח אותו. למרות שהיה יכול להתעשר מאוד בסקטור הפרטי, אבא שלי תמיד ראה בעצמו משרת ציבור, ונשאר שם בתפקיד זוטר"). ילדי שנות התשעים יזכרו את גדי טאוב כמנחה ב"תוכניות הילדים והנוער" של הערוץ הראשון או כמגיש "ציפורי לילה" בגל"צ, אבל מדובר באיש אשכולות רב־תחומי. הוא חתום על 13 ספרים ועל דוקטורט בהיסטוריה של ארצות הברית, משמש כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית, כותב תסריטים, עורך כתבי־עת ומה לא.

פגישתנו נערכת בעיצומם של ימי מחאת הלהט"ב נגד התיקון לחוק הפונדקאות, שלא כלל גברים. נושא ההורות הוא מאתגר גם עבור טאוב עצמו, שכבר שנים רבות אינו נשוי. "התחתנתי והתגרשתי, ומאז בכל פעם שזה עלה על הפרק, היו עניינים אחרים. אני לא כל כך מוצלח בזה, כנראה".

אז ויתרת?

"אני כן רוצה להיות אב, אבל זוגיות כנראה כבר לא תהיה לי. אני מחפש עכשיו לעשות ילד בהורות משותפת עם מישהי".

כאחד ששוקל אבהות בלי מסגרת משפחתית, מה דעתך על מתן אפשרות של פונדקאות לגברים להט"בים?

"אני בעד זכויות שוות ללהט"בים. לאחותי, אגב, יש משפחה חד־מינית. ועם זאת אני חושב שעדיף שיהיו לילד שני הורים, אב ואם. אז אני לא חושב שאפשר למנוע זכויות, אבל אני גם לא מוכן להגיד שזוגות חד־מיניים הם הדבר הכי אידיאלי".

ואתה מסוגל להזדהות עם המחאה שלהם?

"כן, אבל יש לי בעיה גם עם התקינות הפוליטית שנוצרה סביבה. בגדול זו הבגידה של החזקים בתוך כל קבוצה, בחלשים שבה. במצעד הגאווה צועדים רווקים הומואים תל־אביבים משכילים, שיש להם הורים עשירים. לפעמים גם הם סובלים מעלבון פה ושם, אבל זה לא נורא בעיניי כמו מה שקורה להומו במגזר החרדי או במגזר הערבי או בשכונת עוני. אני שואל את עצמי אם אכפת למשתתפי המצעד, אם הם עוזרים להם.

"היה לי פעם ויכוח עם נציג מובהק של הקהילה הלהט"בית. לא הסכמתי איתו, והוא כמובן קרא לי הומופוב ואמר לי שהוא מעדיף להתעמת מול אלי ישי, שלפחות אומר את הדברים בַּפָּנים. אמרתי לעצמי: בתוך האליטה הוא יכול להרשות לעצמו לקחת מישהו כמוני, שבאופן מובהק תומך בזכויות להט"ב, וכשאני רק אומר משהו שלא מוצא חן בעיניו – לכופף לי את היד ולקרוא לי הומופוב. אלי ישי פחות מזיז לו, כי הוא אולי משפיע על חיים של הרבה אחרים, אבל לא על החיים שלו. הומואים חרדים שגרים בשכונות לא משכילות לא מעניינים אותו בכלל. מעניין אותו להדס במסדרונות האליטה, לעשות עם האצבע לכל מי שלא מוצא חן בעיניו ולקרוא לו הומופוב".

זו טענה קצת שחוקה. הרי שנים מדברים על הפריווילגיה הלבנה של תנועת הלהט"ב או של הפמיניזם. זו בעיה שהם כבר מודעים לה.

"את לוקחת את זה לפוליטיקה של הזהות, אבל אני מדבר על הפוליטיקה של הכלכלה. הפמיניזם הרדיקלי, שיוצר את המלחמה בין המינים או מחריף אותה, הוא לא משהו שעניים יכולים להרשות לעצמם, כי הם זקוקים לשיתוף פעולה בין המינים. זה לוקסוס של עשירים. ככה סטיב באנון מסביר מדוע הדמוקרטים הפסידו בבחירות".

כלומר?

"באנון עודד את טראמפ להגיד שוב ושוב 'המקסיקנים לוקחים לכם את העבודה'. לפי הניתוח שלו, הילרי קלינטון מיד תענה שטראמפ הוא גזען. זה בדי־אן־איי של השמאל היום, הפוליטיקה של הזהות. ואז הבוחר שבאנון כיוון אליו יראה שני מועמדים: אחד שמדבר על הבעיה שלו, ואחת שאומרת שלא יפה לדבר על הבעיה שלו. אז במי הוא יבחר? גזענות, באנון אמר, היא לא העניין. היא לא באמת מעניינת את רוב האמריקנים".

אפרופו באנון, כמה קשה היה להשיג אותו לריאיון?

"לא נורא קשה. עיתונאית ימנית קישרה בינינו, והוא ענה לי מיד ובנימוס. אבל נשארתי בניו־יורק מעבר למתוכנן, עד שסוף־סוף חזרו אלי מהמשרד שלו".

ולמה הוא התראיין דווקא אצלך?

"כי בעיניו הארץ הוא עיתון משפיע. הוא גם אמר לי שמבחינתו זה העיתון שקובע את סדר היום".

אתה לא חושב שמייחסים לעיתון הארץ ערך סגולי גבוה יותר ממה שיש לו באמת?

"לא. אני באמת חושב שהוא העיתון הכי משפיע. לא רק על הברנז'ה, גם מערכת המשפט פוזלת ל'מה יגידו שם'".

אף שטראמפ הדיח אותו מתפקידו בבית הלבן, בריאיון איתך באנון טען שהוא לא ממורמר. האמנת לו?

"הוא מתוחכם מכדי לגלות לעיתונאי זר מה הוא מרגיש. יש לו אינטרס לחזור לעמדת השפעה. אם הוא אכן מרגיש ככה או לא – אני לא יודע".

את הנשיאות של טראמפ הוא הגדיר כטרנספורמטיבית, והשווה אותו לרונלד רייגן בתעוזה שלו. יכול להיות שהוא באמת מחבב את האיש?

"אני חושב שבאנון באמת רוצה לחזור לבית הלבן, ושהוא מאמין שטראמפ בלם את המגמות שנראות לו מסוכנות".

מי ינוח, מי ינוע

בין אם מדובר בשאלה הלהט"בית, בסוגיית הפליטים בדרום תל־אביב או בחוק להפללת לקוחות זנות, טאוב מחזיק במשנה סדורה לגבי הכוח שמניע את צדדי הוויכוח.

"מה שקורה בדרום תל־אביב הוא תופעה אוניברסלית. האליטה העשירה נוקטת עמדה בעד הגירה חופשית, פריצת הגבולות וביטול מדינת הלאום, ולפעמים היא עוטפת את זה בשפת זכויות האדם. עזבי את העובדה שהם לא פליטים אלא מסתננים; מי משלם את המחיר כאן בארץ? 'הנייחים'. אלו שנטועים במקום. אלו שלא יכולים לזוז מפה. העיתונאי הבריטי דיוויד גודהארט כינה זאת the somewheres and the anywheres.

יש פה שכבה שמשוכנעת שהיא עושה הכל בשביל זכויות אדם, אבל למעשה היא מעודדת מדיניות שמישהו אחר, שתקוע כאן, משלם את המחיר שלה".

אז כל הדיונים החמים שמתנהלים כיום הם למעשה בבואה של המאבק בין שמרנים לליברלים?

"המאבק הפוליטי החשוב עכשיו הוא לא בין שמאל וימין. לא פה, ולא בעולם. הוא בין גלובליסטים לתומכי מדינת הלאום.

לכן חוק הלאום נחת כאן בדציבלים כאלה. תסתכלי על הברקזיט בבריטניה, על תוצאות הבחירות באיטליה, על עליית הימין הקיצוני בהונגריה, בפולין, באוסטריה ובהולנד. השמאל הגלובליסטי העשיר והנייד ניסה לצייר את הברקזיט כתגובה גזענית וחשוכה, אבל זו תגובה דמוקרטית לחלוטין. האנגלים הרגישו שהם מאבדים את השליטה במטבע ובהגירה".

ואולי השמאל הישראלי מצוי במלכוד: מרגע שהסתיים השלב ההישרדותי בפרויקט הציוני, נעשה קשה להסביר לדור הבא מדוע להמשיך להתגורר כאן, כשביכולתם להגר בקלות לברלין או לארה"ב. בסופו של דבר חייבים לחזור לתנ"ך כדי לענות על שאלת הישארותנו במקום הכי מסוכסך במזרח התיכון.

"אני מכיר את הטענה הזאת, היא לא חדשה לי. הציונות הדתית כל הזמן אמרה על הציונות החילונית שאין לה שורשים. אבל הלאומיות פה היא כמו לאומיות בכל מקום – אם אני צריך להסביר מה אני עושה פה, זה לא קשה יותר מכפי שקשה לאנגלי להסביר למה הוא באנגליה. התנ"ך משמש לי פה כעדות היסטורית ומיתוס מכונן גם בלי אלוהים. אמי היא בת למשפחה חלוצית מהשומר הצעיר, אבא שלי היה פלמ"חניק שלפני כן נדד ארבע שנים באוניה כפליט כי אף מדינה לא נתנה לו לרדת. יהודים צריכים מולדת כמו כל עם, ואין לי שום בעיה להסביר את זה. הייתי ארבע שנים בניו־יורק ורק רציתי לחזור הביתה כי התגעגעתי לשפה שלי ולאוכל שלי ולאווירה שלי ולחברים שלי".

הוא מגדיר את עצמו כ"אתאיסט מוחלט עם זהות יהודית", ולא רואה סתירה בין שני הרכיבים.

"רענן שקד עשה פעם רשימה של כל הדברים שמרכיבים את הזהות שלו. אנשים כמוהו באמת חושבים שהם חיים ברפובליקת סיינפלד או משהו. מה נראה לו, שאם תהיה פה רעידת אדמה אז מעריצי ליידי גאגא ירוצו לעזור זה לזה, כי זאת הזהות שלהם?

גם בלי שנדע להסביר למה, הלאומיות היא הקישור הרגשי החזק ביותר שיש בין אנשים בקבוצות גדולות. כל הנבואות על קץ הלאומיות נכשלו בזו אחר זו. באימפריה הסובייטית ניסו למחוק אותה בעזרת מגף, ומיד אחרי קריסת הקומוניזם – טראח, כאילו לא קרה כלום והיא חזרה"

(רענן שקד מסר בתגובה: "הדברים לא מדויקים. בתגובה למאמר מודאג שטאוב פרסם בהארץ בנושא האופן שבו, לטענתו, השמאל תוקף את 'מדינת הלאום עצמה', הסברתי בפוסט משלי שעובדת היותי 'יהודי' ו'ישראלי' אכן מכתיבה חלק מהגדרתי העצמית, אבל באה בהמשך לרשימת העדפות, תכונות וקבוצות השתייכות משמעותיות בחיי, המגדירות את מי שאני לא פחות").

על הרצון לשעבוד

רק לאחרונה הצטרף טאוב לטוויטר, אבל הוא כבר מתחרט. "זה עוד בזבוז זמן. יש מצב שאני גם לא בנוי למגבלת המקום שם. למה להגיד משהו ב־280 תווים אם אפשר להגיד אותו ב־2,500? אני היסטוריון במקצועי. גם לכתוב מאמר של 3,000 מילה נשמע לי לפעמים קצר מכדי להביע רעיון בעל משקל. אני אומר לעצמי: אל תכתוב מאמר, תכתוב ספר".

אחד מספריו הארוכים יותר, "אלנבי", עסק בזנות במועדונים של תל־אביב.

"חוק ההפללה", המטיל עונשים על הלקוחות, עומד לטלטל את הסצנה הזו. "אני לא מתעסק בזה כבר שנים", מודה טאוב, "אבל בקצרה אני יכול לומר שהחוק החדש הולך להזיק בעיקר לזונות. אנחנו יודעים את זה מניסיון כושל בשוודיה ובמקומות אחרים שקיים בהם חוק דומה. יש פה הצהרה פמיניסטית בומבסטית, שבסוף פוגעת באנשים שבשמם כביכול נאבקים. כאמור, אני כבר לא מצוי בחומר כמו פעם. גם העיסוק בפמיניזם, שהקצין בצורה בלתי סבירה, לא נמצא בעדיפות ראשונה בעיני".

אתה רומז שיש קבוצות אינטרס שאתה ירא מפניהן?

"תשמעי, מלחמות צריך בסוף לבחור. אני יכול לומר באופן כללי שהפמיניזם בצורות הקיצוניות שלו – מדהים אותי שקוראים לו בכלל שמאל. כי הוא השפיץ של האינדיבידואליזם, ההקצנה הכי גדולה של האידיאל הרייגניסטי של האוטונומיה של היחיד. הוא הרבה פעמים יוצר מתקפה על היסודות הכי אינטימיים של סולידריות. זה לקחת את רעיון האינדיבידואל האוטונומי עד לקיצוניות הגדולה ביותר, שאומרת שגם המשפחה לפעמים מגבילה את החירות".

ומהמקום הזה אתה מסוגל להבין את הרב אלי סדן, שהסביר לדנה וייס למה הוא מתנגד לעצמאות כלכלית נשית שאינה תלויה בבעל?

"אני חושב שהדבר הזה הוא לוקסוס של המעמדות הגבוהים, שיכולים מבחינה כלכלית לקיים תא משפחתי חד־הורי. אנשים שמתחת לחציון זקוקים ליחידות יותר גדולות כדי להסתדר. כשמעודדים מלחמה בין המינים על סמך ההנחה שכל בן זוג יכול להיות עצמאי כלכלית, זה פינוק שרלוונטי רק למעמדות הגבוהים. לי יש משכורת של אקדמאי, הייתי יכול להחזיק לבדי ילד אם הייתי צריך, אבל בכל זאת נראה לי שאבחר בשותפות".

בין כתיבת מאמרים להרצאות באוניברסיטה, טאוב מעביר את זמנו גם בכתיבת תסריטים ובבימוי. הסדרה "הרמון" שכתב שודרה השנה ברשת 13, וההכנות לעונתה השניה נמצאות כעת בעיצומן.

"זו דרמה חתרנית, כי היא עוסקת ברצון לשעבוד. רצינו שהסיפור לא יהיה רק על גורו שתופס נשים בשלשלאות, אלא יידרש לשאלה למה בכלל בני אדם מעוניינים להשתעבד. בחברה הליברלית והדמוקרטית אנחנו מעלים על נס את הרצון לאוטונומיה ולחירות, וכמעט אין לנו שפה לדבר בה על הרצון לשעבוד".

בנו של גואל רצון טען בריאיון שאנשים פשוט לא מבינים את הפוליגמיה בעדה התימנית.

"'הרמון' היא לא סדרה על ריבוי נשים, אלא על כתות. היא יכולה באותה מידה להיות על סיינטולוגיה. כל הזמן חששתי שייקחו את זה למקום מגדרי של גברים ששולטים על נשים. למעשה, לכולם יש רצון להיות חלק ממשהו גדול מהם. בסיינטולוגיה יש גברים ונשים, והיא עדיין כת. אפשר למצוא גם גורו ממין נקבה. אני מכיר מישהי שהבעל שלה היה בכת בהנהגתה של אישה, וזה היה אותו הדבר. אותו מנגנון ניצול, אותו שבי פסיכולוגי".

בתור שמאלני שחצה את הקווים, לפחות למראית עין, יש מי שכבר משווים אותו לעירית לינור. טאוב נשמע מוחמא מההשוואה. "עירית הרבה יותר ימנית ממני, ויש לה אומץ בלתי רגיל. היא לא ממצמצת ואת זה אני מאוד מעריך. היא חוטפת מהמיליה שלה הרבה שנאה, ולא זזה מטר".

אם יציעו לך להגיש בערוץ 20, תסכים?

"אני לא רוצה לשדר בשום מקום. אין לי חשק לזה. האנשים שאני רוצה להשפיע עליהם נמצאים בין קוראי עיתון הארץ, העיתונאים והפוליטיקאים. אין לי עניין לפעול בתיבת התהודה של עצמי. אני רוצה לשבור את המקהלה ואולי לגרום לחלק ממנה לחשוב. אני מאוד מקווה לשכנע אנשים שלא צפוי ויתור פלסטיני על זכות השיבה, ושגם לא תהיה חלוקה לשתי מדינות בטווח הנראה לעין. שהם מוכרים לעצמם בלוף, ושצריך לשנות אוריינטציה וכיוון. שיבינו שהבעיה היא לא אנחנו, אלא הצד השני. אני מניח שאם הייתי כותב ב'ישראל היום' הייתי מתבטא יותר נגד התנחלויות, אבל לכתוב בהארץ נגד התנחלויות זה כמו להביא פחם למכרות".

אז תעשה לנו רגע סדר. התייאשת מחלום שתי המדינות, אתה מאמין שיציאה מיו"ש תייצר שם חמאסטן, ובכל זאת אתה מתנגד להתיישבות היהודית מעבר לקו הירוק?

"אני נגד התיישבות מחוץ לגושים. מתנחלים זה כמו זכות השיבה. זה לערבב. אני לא רוצה לערבב.

אני מייחל בעתיד לאיזו אופציה ירדנית, כי אני לא מוכן לשלטון פלסטיני קרוב כל כך למרכז הארץ. אנחנו מיעוט קטן שחייב להפריד את עצמו באופן מאוד ברור משאר המזרח התיכון. אם לא נצליח להיפרד, בסוף נשקע פה במלחמת אזרחים".

עכשיו אתה נשמע כמו יאיר לפיד.

"אם כבר, לפיד נשמע כמוני".

למי הצבעת?

"למפלגת העבודה, לפני כן הצבעתי לקדימה, ולא אוכל לעשות שוב אף אחת מההצבעות האלה".

ואם הבחירות היו מתקיימות היום?

"אז הייתי במבוכה גדולה. בזמנו תמכתי בכך שבוז'י יצטרף לקואליציה. הרי בשביל מה הצבענו לכם, כדי שתשבו באופוזיציה ותעשו קולות של מר"צ? אני הכי רוצה ממשלת מרכז ולכן אני במבוכה גדולה, כי אני לא רואה את עצמי מצביע לנתניהו. אני לא יודע מה הייתי עושה".

איזה פתק ישים בקלפי הוא אולי לא יודע, אבל בזירה הציבורית מעמדו כבר די ברור. השמאל מתעב אותו, הימין המתון מאמץ, איילת שקד משתפת מאמרים שלו וטאוב ממשיך לבסס את דמותו כסוכן דעות.

אתה משקיע המון מאמצים בניסוח הביקורת שלך. כמה משמעותית ההשפעה שלה בעידן שבו רוב בעלי ההשפעה רק מחפשים חיזוקים לעמדותיהם הקיימות?

"אני לא חושב שאדם יחיד מחולל שינוי גדול, אבל לכתוב דעות זה כמו להשתתף בבחירות. אם כל אחד יגיד 'הקול שלי לא משפיע', אף אחד לא יצביע ולא ישפיע. ככה גם בכתיבה. יש שיח שמתנהל כאן והוא נמצא בשינוי מתמיד. כל מי שתורם לו משפיע עליו, ואני בהחלט מאמין שזה אפשרי. את רוצה להבין על מה המאבק שלי? בשם מה אני נלחם?

אני מנסה לומר שלא רק הימין צריך להתקומם נגד החלשת מדינת הלאום, אלא גם השמאל. כי החלשת מדינת הלאום היא החלשת האזרח. כולנו נאבד כוח, ולכן כולנו צריכים להילחם נגד האפשרות הזאת".

https://www.makorrishon.co.il/magazine/76841/

תגוביות:

1.הכי מדהים אותי אצל "השמאלנים לשעבר" שמדקלמים כיום את כל מה שבנימין נתניהו תמיד טען בסוגיית הפלסטינים, בין במעשים, בין באמירות בין בתמרונים דיפלומטיים מבריקים, שהם ממשיכים לנסות להסביר למה נכון לבחור במפלגות אחרות ולא בליכוד...

2.הסמול עוסק בצדק חברתי, בדיוק כמו שצ'מברליין עסק בסאלאם. צדק חברתי הוא מושג שהשמאל המציא. פעם היה רק צדק ואז השמאל המציא את המושג צדק חברתי כדי להכשיר מצבים של אי צדק.

3.על טאוב יש לומר שהוא אמיץ במידה בלתי רגילה ובעל יושרה וחכמה נדירה ואמיתית. מקווים שיצליח לגרום לכמה שיותר שמאלנים ישרי דרך אך מתלבטים להתפכח.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום ראשון כ''ט בטבת תש''פ    08:46   26.01.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. מחקר משפטי קובע: ''על המדינה להכיר בניצולי הפרהוד כנפגעי הנאצים''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.01.20 בשעה 09:04 בברכה, ליה
 
ביוני 1941 נטבחו בבגדד 179 יהודים לאחר תעמולה והסתה פרו־נאצית • דו"ח רשמי בעיראק קבע כי הצבא היה מעורב בטבח • מחקר חדש קובע: השורדים זכאים לפיצוי כספי

אחרי שנים ארוכות של מאבק דחה בית המשפט העליון בחודש מארס אשתקד את הערעור של נפגעי הפרהוד בעיראק, שחזרו וביקשו מהמדינה לתקן את העוול ההיסטורי ולהכיר בהם כנכי רדיפות הנאצים.

מחקר חדש שהסתיים בימים אלה מנסה כעת להעניק נקודת מבט משפטית נוספת שעל בסיסה מציעים כותביו כי בית המשפט טעה לכאורה בפסיקתו. המחקר בוצע עלי ידי ד"ר ניסן שריפי ,עורך דין ובן ליוצאי עיראק, ופרופ' גדעון גרייף, היסטוריון העוסק בחקר השואה. המחקר בוחן את הפסיקה דרך עיניים משפטיות ותוך ניתוח החוקים הרלוונטיים לצד השתלשלות האירועים ההיסטוריים בעיראק בתקופה הרלוונטית.

ב־1 וב־2 ביוני 1941 בוצע פוגרום קשה ביהודי בגדד בירת עיראק. 179 יהודים נטבחו, אלפים נפצעו, מאות נשים נאנסו ועשרות אלפי בתים נבזזו והושחתו. פוגרום זה כונה לימים בשם "פרהוד" (טרור כלפי נשלטים) והוא היה נקודת השיא שבאה אחרי מסע של הסתה ותעמולה נאצית בעיראק, שהחל כבר עם עליית היטלר לשלטון ב־1933. עיראק ידעה באותן שנים הפיכות רבות, אבל מרבית מנהיגיה באותה תקופה היו פרו־נאצים. המלך גאזי, ששלט בעיראק לסירוגין בין השנים 1933־1939, היה ידידו ובן בריתו של היטלר ואף קיבל ממנו במתנה מכונית שרד מפוארת.

התעמולה הנאצית בעיראק הופצה בין היתר באמצעות רדיו ברלין בערבית והעיתון "על עאלם אל ערבי". את העיתון רכשה השגרירות בתחילת שנות השלושים, והוא פרסם בין היתר פרקים בהמשכים מספרו של היטלר "מיין קמפף" אשר תורגמו לערבית. מי שעמד מאחורי תרגום ספרו של היטלר לערבית היה שר התעמולה, הכלכלה וביטחון הפנים העיראקי אל בסעאוי, שכיהן תחת ראש הממשלה אל כילאני שהיה אף הוא פרו נאצי.

דו"ח ועדת החקירה לאירועי הפרהוד, שהוקמה ע"י ממשלת עיראק, קבע כי הפרהוד היה תוצאה של ההסתה הנאצית בעיראק. בית המשפט העליון בירושלים אמנם הכיר בכך, אולם דחה את הערעור בין היתר בנימוק שעל פי החוק הגרמני הזכאים לפיצויים הם רק כאלה שנפגעו באחת מהמדינות שהיו תחת הכיבוש הנאצי. עוד קבע בית המשפט, כי הפרהוד התרחש בתקופת "ביניים" שנמשכה חודשיים בין ממשלות והפיכות בעיראק, ומכאן נשללת ממנה ההגדרה "מדינה גרורה" המחייבת קיומו של ראש ממשלה שהניע לכאורה את הפרעות.

על כך אומרים כותבי המחקר, כי "לכך קיים חריג בסעיף 43 לחוק הגרמני, הקובע כי מי שנגרם לו נזג מסוג "שלילת חירות", יכול לתבוע בגינו - גם אם אין קיימת לו זיקה טריטוריאלית לגרמניה". אחת מהנקודות שאליהם מתייחס הסעיף החריג אומר כי התובע זכאי לפיצויים במידה ו"ממשלת המדינה הזרה הונעה לשלילת חירות על ידי הממשלה הגרמנית הנאציונל־סוציאליסטית".

על שלילת ההגדרה "מדינה גרורה" ע"י בית המשפט העליון כותבים החוקרים כי דו"ח ועדת החקירה שהוקמה ע"י ממשלת עיראק קבע כי "המשטרה הצבאית, המשטרה האזרחית ואף הצבא העיראקי היו מעורבים בביצוע הפרעות, באופן פעיל או בהתעלמות מוחלטת מהפורעים".

https://www.israelhayom.co.il/article/727503

תגוביות:

1.והנה עוד דוגמה להגיון המעוות של שופטי בג"צ! פסיקה מכוערת ודוחה. הגיע הזמן לנער היטב את בג"צ ויפה שעה אחת קודם.

2.בזזו, היכו, שדדו, רצחו, החביאו את הילדים בתנורים גדולים שנועדו לאפיה ולבישול וילדים נחנקו. ביזה באיומי נשק חם ומה לא. כך אימי סוחבת בנפשה ומתוך שישה אחים נשארו רק היא ואחותה.

3.עד שנקבל פיצוי זה רק דיבורים, אבל יהדות עירק סבלה קשה ואף אחד לא הכיר בזה, כי השלטון בארץ ישראל היה מזרח אירופאי שקרא לנו פרנקים. אז תתביישו גזענים.

4.מאד מוזר. אנחנו חולקים מדינה עם טפילים 0מולנים שמבחינתם שופט בפנסיה או אשת נשיא לשעבר יכולים למצוץ מיליונים מהמדינה לפנסיה שלהם, אך כשמדובר בתגמולים מגרמניה לקורבנות מעירק - כל הקוצים קופצים להם החוצה.

5.כל מדינות ערב וכל מדינות אירופה צריכות לפצות את היהודים על הרדיפות האלה.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
25886 הודעות
יום שלישי כ''א בסיון תשפ''א    20:32   01.06.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. אבו פאני שחקן האלופה מצטרף לשירה ״ניאו נאצים״, לא התנצל ולא מועמד לדין  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
סרטון חדש מחגיגות האליפות של שחקני מכבי חיפה יחד עם האוהדים הירוקים.

מוחמד אבו פאני תועד שר את השיר ״יא גרמנים, ניאו נאצים״ לעבר אוהדי מכבי תל אביב.

הבוקר הוחלט להשעות מנבחרת ישראל ולהעמיד לדין את דולב חזיזה שחקן מכבי חיפה בנסיבות דומות.

נכון לרגע זה, מוחמד אבו פאני לא מועמד לדין בגין קריאות אלה ועדיין לא התנצל.

הסרטון הזה מופץ כבר כמה שעות טובות ואין שום התייחסות מצד ההתאחדות והמינהלת, אין התנצלות מהשחקן נכון לרגע זה.

הוא צריך להיות לעמוד לדין בדיוק כמו דולב חזיזה.

https://twitter.com/oqS4ZnSSWhwVxUf/status/1399700603954151424?s=20



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות