אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5404 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5404   
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:23   22.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

גילוי:מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.05 בשעה 01:52 בברכה, פילוביץ שחף
 
Watto
חבר מתאריך 2.6.02
253 הודעות 17:21 22.04.03

גילוי:מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי

גילוי: מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5404&forum=gil

המסמך הבא מדהים ף כי הוא מומן ע"י האיחוד האירופי - שנותן את הכסף למימון המכון של יוסי ביילין על צוות החוקרים השמן שלו והמשכורות השמנות שהם "מושכים" ממנו.

המסמך הוא ניתוח של קבוצות בימין הישראלי (מי שתוהה מה רע בכך -
שינסה לדמיין איזו צעקה היתה קמה אם מכון ימני היה מוציא מסמך
דומה על קבוצות שמאל במימון נניח ה- CIA פול וולפוביץ וחבורתו
או ממשלת סרביה והחבר סלובודאן מילושוביץ).

המסמך הוצא ע"י אתר ארגון קשב , שמגדיר את עצמו ביומרנות
כ"מרכז להגנת המוקרטיה בישראל (עמותה רשומה)".

ואני חשבתי שבתי המשפט, הכנסת השב"כ המשטרה וכו' אחראים להגנה על הדמוקרטיה. לא ידעתי שללא יוסי ביילין הלך על הדמוקרטיה הישראלית.

ואני שואל: האם רק הימין הישראלי מסכן את השלום ?

האם ערבים ישראלים, למשל שיח' ראאד' סלאח וחבורתו מהתנועה האיסלמית, אלו שהרסו את עתיקות הר הבית בעזרת דחפורים ומשאיות ובנו שם מסגד
נוסף, אלו שמנסים כעת לבנות מסגד בנצרת ולהאפיל על כנסיית המולד של ישו, אינם מסכנים את השלום והדמוקרטיה ? הרי שיחח' ראאד סלאח מסוכן
פי 1000 מהליצן הזה, פדרמן או מרזל שרק מדברים - השייח' הזה בן שש
מאות אלף הזונות המסריחות גם עושה ומסית מאות אלפים שהוא מרעיל את
מוחם בתעמולה פונדמנטליסטית שדומה ונלקחה היישר מבית מדרשו של אוסמה בין-לאדן. המעורבות של ערביי ישראל בפיגועים רצחניים יעילים במיוחד הינה תוצאה ישירה של השנאה והארס שמטפטף שיח' ראאד' למוחותיהם בכל הזדמנות. הפיגועים האלו עוד יביאו "נאכבה 2" על ערביי ישראל ביום מן הימים, למשל אם יצליחו במגה-פיגוע רצחני שאחריו הציבור הישראלי ייכנס בהם החמת רצח ויזרוק את כולם לכל הרוחות. זו לא סכנה לשלום ולדמוקרטיה ? אם כן - מדוע אדון ביילין ושות' מ"קשב" לא מציינים את
שמם במסמל שכתבו לאדוניהם באיחוד האירופי ?

עד לאן העיוורון מגיע ? ככה זה כנראה כשאתה מקבל כסף ושבתונים באוקספורד מהאיחוד האירופי.

מעניין אם יממנו שם מחקר על קבוצות פלשתיניות קיצוניות בקרב ערביי ישראל - אלו שעוזרים לעשות פיגועים ואלו שעושים אותם בפועל. מה יש,
הם לא מהווים איום על הדמוקרטיה הישראלית ?! הרי על כל יהודי ששולח
ידו לנשק יש 100 ערבים ישראלים שעוזרים לרצוח מאות ישראלים ומתכננים להרוג את כולם - אם רק יתאפשר הדבר.

אז זה מה שביילין עושה כשהוא לא בכנסת ?" מוציא את דיבת ישראל רעה ?
מתעלם מעוולות הפלשתינים ?

מהכין הם שואבים את החוצפה - אחרי שהובסו וכמעט נכחדו בבחירות
לכנסת בהליך דמוקרטי לחלוטין - להתיימר לדאוג לדמוקרטיה והלגדיר
בפני מדינות עוינות לישראל, למשל צרפת, מטרות ? מהיכן הם לוקחים
את החוצפה לסמן שמות של מנהיגי הימין ומי עושה מה, ממש לסמן אותם כמטרות ? כל קצין מודיעין היה שמח לקבל מסמך כזה.
http://www.a7.org/news.php?id=63472

קשב היא עמותה ציבורית שחוקרת ואוספת מידע על איומים כלפי הדמוקרטיה בישראל, על הסתה ואלימות אידיאולוגית ועל תפקוד התקשורת בישראל
http://keshev.org.il/Site/default.asp

עמותת ידיד
http://www.yedid.org.il/Links.asp

מהו קשב
http://www.keshev.org.il/Site/FullNews.asp?CategoryID=6
קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, הוקם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על ידי קבוצה של אנשי רוח, משפטנים, אנשי אקדמיה וציבור במטרה להגן ולקדם את ערכי הדמוקרטיה בישראל.

קשב חוקר ואוסף באופן שיטתי מידע על מגמות של דה-לגיטימציה כלפי מוסדות הדמוקרטיה, על גופים המחזיקים באידיאולוגיה ובפרקטיקה אנטי–דמוקרטית, על הסתה ואלימות על רקע אידיאולוגי ועל תפקוד התקשורת בישראל. החומר נאסף ומנותח לשם הכנת תחקירים, דו"חות ודפי מידע.

בראשית 2005 השיק קשב פרוייקט ארוך טווח שכותרתו: "מעקב תקשורת - גם מילים יכולות להרוג". מטרתו של פרויקט זה, המשותף לקשב ולארגון "מפתאח" הפלסטיני, להביא לשינוי דפוסי השיח והסיקור התקשורתי בישראל ובתחומי הרשות הפלסטינית שמבטאים דעות קדומות, הסתה והשמצה, הטיה, דה לגיטימציה ודה הומניזציה כלפי הצד האחר.

זהו ניסיון ראשון לניטור דפוסי הסתה וסיקור פסולים בתקשורת, תוך שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני.

קשב אינו קשור לגוף מפלגתי כלשהו והוא מבסס את פעילותו על תרומות בלבד.

בין הגופים העיקריים התומכים בפעילות קשב הקרן החדשה לישראל והאיחוד האירופי.
דו''ח ראשוני: ''הקרן החדשה לישראל'' - 3.10.2003
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5570&forum=gil

במה חדש
http://stage.co.il/authors/nedudeikeshev

השידור הפיראטי (1998 - 2001): אפליה בגיבוי ממלכתי
http://www.yosh.ac.il/rafaeli/sci/keshev.htm

הקדמה
מאז התחילה עמותת קשב את פעילותה, בשלהי 1997, היה המאבק בתחנות הרדיו הפיראטיות המפלגתיות אחד ממוקדי פעילותה. בשנת 1998 פורסם דו"ח קשב "הרדיו הפיראטי בישראל - מערכת תקשורת אלטרנטיבית או סכנה לדמוקרטיה?" מאז לא פסק קשב להעלות על סדר היום הציבורי את הבעייתיות שבפעילות תחנות השידור הבלתי חוקיות המזוהות עם מפלגות פוליטיות. קשב שב והעלה בהזדמנויות רבות את ההיבטים החוקיים, המהותיים, והתוכניים הפסולים שבפעילותם ואת הפגיעה בסטנדרטים והנורמות הציבוריות ובעקרון השוויון בפני החוק בגלל אי אכיפה הולמת של החוק כלפיהם.

תדרי רדיו הם משאב ציבורי מוגבל שחלוקתו מחייבת מעורבות ציבורית. בעשור האחרון צמחו בישראל עשרות תחנות רדיו פיראטיות המשדרות לקהל של מאות אלפים. אין מדובר עוד בתופעה שולית או בקוריוז אלא בתת תרבות מתפתחת וגדלה המנוכרת לחלוטין לדמוקרטיה הישראלית ולשלטון החוק. הרשויות הממונות על אכיפת החוק בנושא: משרד התקשורת, הפרקליטות והמשטרה עשו אך מעט לאכיפתו. אכיפה סלקטיבית של החוק על תחנות הרדיו הפיראטיות משקפת נורמות פוליטיות, ציבוריות וחוקיות פסולות ומשחיתות.

התחנות פועלות באופן לא חוקי ביודען את היתרונות הנובעים ממצב זה: הן אינן כפופות לפיקוח ציבורי כלשהו או לכללים מקצועיים ואתיים כלשהם. הן בד"כ לא משלמות מסים ואגרות וגורמות שיבושים למערכות תקשורת ולתחנות רדיו חוקיות. פעילותן העבריינית מרחיבה את מעגל הפרת החוק כאשר תחנות הרדיו האזוריות החוקיות מסרבות אף הן לשלם את האגרות המוטלות עליהן בטענה שאי אכיפת החוק על התחנות הפיראטיות המתחרות בהן עומדת בניגוד לכללי הזיכיון שאותו קיבלו מהרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

אזלת ידן של רשויות האכיפה במדינה כלפי התחנות הפיראטיות מעודדת גישה סלחנית להפרות חוק אחרות ומהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק. יש בה מסר: כפי שניתן להקים תקשורת אלטרנטיבית, ניתן להקים מערכת משפט אלטרנטיבית, מערכת משטרתית אלטרנטיבית, מערכת צבאית אלטרנטיבית, מערכת חינוך אלטרנטיבית וכיוצ"ב. המשך פעולתן של התחנות הללו משדר מסר של חסינות: החוק לא חל עלינו. מקור הסמכות הם הרבנים, ההלכה והפטרונים הפוליטיים. לא החוק. הגיבוי הפוליטי להפרת החוק המתמשכת מדאיג מאד כמגבש סטנדרט חדש ביחסי שלטון-אזרחים. החוק מכופף את הראש מפני הפיראטים.

חופש הדיבור הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה ויש לשמור עליו מכל משמר. לצדו עומדים ערכים נוספים של הכלל, כגון, עצם קיומה של המדינה, אופיה הדמוקרטי, טוהר השיפוט בה ושלום הציבור ובטחונו וערכים של הפרט, כגון כבוד האדם, שמו הטוב, קניינו ופרטיותו. בנצלם לרעה את חופש הדיבור פוגעים השידורים הפיראטיים, לעתים קרובות, בערכים יסודיים של החברה הדמוקרטית ובערכים המגולמים במגילת העצמאות של מדינת ישראל, עקרונות החירות, הצדק, והשלום, שוויון זכויות, חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות, והכרה בערך האדם. ארגון קשב בודק את את תכני השידור הפיראטי לא מתוך כוונה לתמוך בהטלת הגבלות על חופש הביטוי במדינת ישראל, אלא בכוונה להצביע על מגמות אנטי-דמוקרטיות עקביות בשידור הפיראטי האידיאולוגי.

תחנות הרדיו "האידיאלוגיות", הן כולן דתיות או חרדיות. תחנות אלה משדרות מסרים המלבים רוח של דה-לגיטימציה כלפי סקטורים שלמים בחברה הישראלית והתקפותיהם על מוסדות הדמוקרטיה ומערכות המימשל, עלולה להיות מסוכנת, בעיקר בקונטקסט של משבר חברתי מהסוג המאפיין כיום את החברה הישראלית. חלק מהטקסטים התוכניים מעוררים גם שאלות משפטיות, בתחומים של הסתה והמרדה, הוצאת לשון הרע ובסעיפי חוק אחרים.

שאלת אכיפת החוק על תחנות הרדיו המפלגתיות הבלתי חוקיות חשובה תמיד, אך בעתות בחירות יש בכך חשיבות מיוחדת. התעלמות המדינה מפעילות התחנות בזמן הבחירות מהווה ביזוי מוחלט של העקרונות הבסיסים ביותר של השוויון בפני החוק. לא רק שהתחנות פועלות מחוץ לחוק ובניגוד לו, אלא שהן משדרות תעמולת בחירות בלתי פוסקת לטובת מועמד אחד או מפלגה אחת, באופן הגורם למועמדים אחרים ולמפלגות אחרות להימצא בעמדת נחיתות בהיותם שומרי חוק. מצב דברים זה משפיע על תוצאות הבחירות ועלול להשפיע בדרך עבריינית על תוצאותיהן.

המאמץ להכשרת הערוצים הפיראטים החרדיים וערוץ 7:
מאז פרסומו של דו"ח קשב בנושא הרדיו הפיראטי באפריל 1998, לא חל שיפור מהותי במדיניות אכיפת החוק כלפי תחנות רדיו לא חוקיות. מנגד, התחזקו מאמצי הפטרונים הפוליטיים של התחנות להכשירן באמצעות חקיקה חפוזה שתשאירן מחוץ למסגרות הפיקוח הרגילות. שיאו של התהליך היה בשלהי כהונתה של ממשלת נתניהו, בהעברת חקיקה המכשירה תחנות לא חוקיות המשדרות בכל הארץ למעלה מחמש שנים וזאת בניגוד לחוות דעת מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה. תהליך החקיקה לא הסתיים לפני הבחירות, אך עם כינונה של ממשלת ברק נמשכו המאמצים למצוא פתרון חוקי שיאפשר את שידורי התחנות הפיראטיות.

בשלהי כהונתה של ממשלת נתניהו נעשה מאמץ מרוכז להכשיר את הערוצים הפיראטיים של ש"ס ואת ערוץ 7. בסוף שנת 97, בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו, הוקמה וועדה בראשותו של ד"ר אפרים רוקח הקרויה: "הוועדה להעמקת הערכים היהודיים באמצעות שידורי הרדיו". למעשה, אחת ממשימותיה העיקריות היתה לתת הכשר חוקי לשידורי התחנות הפיראטיות הפוליטיות. לועדה מונו 7 חברים חרדים ודתיים לאומיים, אך אף לא אחד מהם בא מתחום השידור הציבורי: רשות השידור או הרשות השנייה. זאת למרות שבהמלצותיה הגישה הועדה הצעות מרחיקות לכת לגבי שינויים במתכונת הפעילות של שני גופי שידור אלה. עם זאת, בין חברי הועדה ניתן למצוא את הרב יוסף בן פורת מישיבת "אור שמח", המשדר באופן קבוע בערוץ הפיראטי החרדי, רדיו 10.

הועדה התכנסה בחסות סגן שר הבריאות דאז, שלמה בניזרי במשרד הבריאות בירושלים והיתה נתונה בעת דיוניה ללחצים של ש"ס. יו"ר הועדה ד"ר אפרים רוקח אמר לקשב כי סגן השר בניזרי אף ניסה להכניס לועדה עוד שני חברים המזוהים עם ש"ס, ללא כתב מינוי, כדי להשפיע על החלטותיה. לאחר שנה של עבודה הוגשו ההמלצות לראש הממשלה. ההליך התקיים בצורה מוזרה. יו"ר הועדה נקרא במפתיע ללשכת רוה"מ שם חיכו לו אריה דרעי וסגן השר בניזרי ומסמך ההמלצות של הועדה הוגש לנתניהו מבלי שאיש מחבריה חתם עליהן. בעקבות זאת, ב- 2.12.97, כתב אבי בלשטיין, יועץ בכיר לשר הדתות, שכיהן כחבר בועדה, לרה"מ מכתב מחאה חריף: "הופתעתי עד מאד, לשמוע מיו"ר הועדה כי ההמלצות הוגשו לך ע"י גורמים פוליטיים, שחלקם לא היה מעורב כלל בדיוני הועדה. אני תקווה כי עבודת הועדה לא היתה לשווא ואין בכוונתך ליישם רק את ההמלצות המתייחסות לרצונותיהם של הגורמים הפוליטיים". בלשטיין ביקש מרוה"מ לזמן אליו את כל חברי הועדה, אך הוא מעולם לא קיבל תשובה.

ועדת רוקח המליצה על שינויי חקיקה שיאפשרו הקדשת 10% משידורי הרדיו של רשות השידור והרשות השנייה לתוכניות דת. כן המליצה הועדה על הקמת רשות רדיו דתית נפרדת. המלצה נוספת קשורה לתחנות הפיראטיות: "לאשר לעמותות העוסקות בהפצת תורה לשדר בכוחות עצמן, לציבור המזדהה עמהן, בתנאי, שיש להן ציבור מאזינים גדול". משמעות הדבר הכשרת ערוצי ש"ס בהליך מהיר, שעוקף את כל החוקים והתקנות שחלים על גופי השידור החוקיים.

במקביל נעשה מאמץ להכשיר בחקיקה מזורזת גם את ערוץ 7 באמצעות צו צבאי של אלוף פיקוד המרכז. ב 24.3.98 בתשובה לשאילתה של חה"כ נעמי חזן אמר שר המשפטים, צחי הנגבי, כי "מערכת הביטחון פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה לבחון אפשרות של הקמת ערוץ רדיו אזורי ביו"ש בדומה לערוצי הרדיו האזוריים במדינת ישראל הפועלים לפי חוק הערוץ השני. מערכת הביטחון אמורה לערוך עבודת מטה לגיבוש הצעה מפורטת להקמת ערוץ אזורי כאמור. בדיון המוקדם אצל היועץ המשפטי הובהר שזיכיון או רישיון להפעלת רדיו אזורי ביו"ש יצטרך בין היתר להינתן בדרך של מכרז".

בתשובה לפנייה של חה"כ איתן כבל בנושא כתב עו"ד נעם סולברג, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה כי "נעשית עבודת מטה להסדרת נושא רדיו אזורי באיו"ש. ההצעה הוכנה במערכת הביטחון, על דעת היועץ המשפטי לממשלה. הוכרה - עקרונית - הצדקה לקיומו של רדיו אזורי באיו"ש. ההליכים להסדרתו נעשים כמובן, כחוק".

במהלך הדיונים לאישור תקציב 1998 סיכם נתניהו עם סיעת מולדת כי יפעל למתן רדיו אזורי ביש"ע תוך 90 יום. גם במהלך דיוני תקציב 1999 התנו חברי כנסת של הימין הלאומי את תמיכתם באישור תקציב המדינה במתן הכשר חוקי לערוץ 7.

בראשית 1999 הוקמה וועדת שרים מיוחדת בראשות יצחק לוי, שר החינוך, דאז. מטרתה המוצהרת של הוועדה היתה למצוא את "הפטנט" להכשרת ערוץ 7. לאחר שהממשלה הגיעה למסקנה כי הכשרת השידורים תוכל להיעשות רק בעזרת הקמת ערוצים יעודיים, הוחלט להעביר תיקון לחוק הרשות השנייה שבמסגרתו יוקמו שלושה ערוצים – אחד מהם יוקצה לערוץ 7, השניים האחרים יוקצו לתנועת ש"ס ולשמאל.

במרץ 1999 הוכנס ביוזמת הקואליציה תיקון לחוק ההסדרים לפיו כל תחנות הרדיו שפועלות חמש שנים ברציפות עד יום קבלת התיקון, יוכלו לקבל זיכיון חוקי לשדר (תיקון סעיף 3 לחוק הבזק). התיקון הועבר למרות קביעתו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה שמדובר במחטף, ולמרות היותו של התיקון מנוגד לחלוטין לרוחן של המלצות וועדת פלד בעניין השידור הציבורי, המלצות שקבעו שיש לעבור בהדרגה משיטת הזיכיונות לשיטת השמיים הפתוחים (הממשלה אימצה את ההמלצות הללו בשנת 1997).

מן האופוזיציה נעשה ניסיון לסכל את המחטף החוקתי הזה. לבג"צ הוגשו שורה של עתירות של חברי כנסת מהאופוזיציה - חיים אורון, יוסי שריד, איתן כבל ואברהם פורז . בעתירות נטען כי יש לפסול את התיקון משום שהוא נותן פרס לעבריינים ומפלה לרעה תחנות רדיו שהקפידו על שלטון החוק. אל הפוליטיקאים העותרים הצטרפו גם עמותת אמיתי, ובעלי האינטרס הכלכלי - תחנות הרדיו האזוריות -בעתירות משלהן.

בג"צ השעה את מימושו של התיקון לחוק עד סיום הדיון בעתירות שהוגשו נגדו. בלחץ העתירות שהוגשו נאלצה פרקליטות המדינה להגיש באוגוסט 99 כתבי אישום נגד מפעילי תחנת ערוץ 7 ועובדיה באשמת שידור שלא כחוק. בדצמבר 99 פשטו כוחות גדולים של המשטרה על אולפני ערוץ 7 בבית אל והחרימו משדרים וציוד שידור. במהלך הפשיטה שארכה כשלוש שעות המשיך ערוץ 7 לשדר מהספינה. הפשיטה הופסקה לאחר שלוש שעות, על רקע "חשש משפיכות דמים", לאחר שהרב זלמן מלמד ממפעילי התחנה, הזהיר למפקד המחוז ניצב אהרונוביץ שאם לא תופסק פעילות המשטרה צפויות הפגנות בכל ההתנחלויות בשטחים. כל ציוד השידור שהוחרם הושב לתחנה בו ביום, והיא שבה לשדר כרגיל.

בקיץ 2000, נפתח משפטם של עשרה מאנשי ערוץ 7 שהואשמו בשידור שלא כחוק. אחד ממפעילי הערוץ, יעקב כץ, שהואשם במתן תצהירים כוזבים בבג"צ בנוסף על הפעלת תחנת רדיו לא חוקית, העיד במשפטו כי באפריל 1998 הוזהר על ידי שרת התקשורת לימור ליבנת מפני פשיטה מתוכננת על ספינת השידור של התחנה. ליבנת הכחישה. נפתחה חקירה בעניין אולם בסופו של דבר החליטה פרקליטת המדינה על סגירת התיק.

כך או כך, נכון להיום ממשיך ערוץ 7 לשדר כרגיל. במשפט הפלילי של קברניטי ערוץ 7 עדיין לא ניתנו פסקי הדין וגם בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בעניין העתירות שהוגשו נגד ערוץ 7.

הדיון האחרון של בג"צ בעתירות בעניין ערוץ 7 התקיים ביוני 2000 מתוך כוונה לתת למחוקק אפשרות לטפל בנושא בדרך של חקיקה ראויה. בהחלטתו האחרונה דחה שוב נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק את ההכרעה, שנדחתה כמה פעמים עד אז, כדי להמתין לתוצאותיהן של הצעות חוק שהוגשו באותה תקופה. "ההכרעה בעתירות אלה נדחתה מספר פעמים", כתב ברק. "מטרת הדחייה היתה לאפשר לממשלה לפנות לכנסת בהצעת חקיקה שתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית… ".

במהלך כהונתה של ממשלת ברק הוקמה ועדה בינמשרדית, בראשות שר המשפטים יוסי ביילין, בניסיון לפתור את בעיית התחנות הפוליטיות הלא חוקיות. אך הועדה לא הצליחה למצוא את הנוסחה המתאימה להכשרת התחנות, בין השאר משום שפטרוני התחנות של ש"ס סרבו לכל מתכונת שלא תותיר את התחנות של ש"ס מחוץ לכל מסגרות הפיקוח החלות על גופי השידור האחרים.

במהלך כהונתה של ממשלת ברק פעל קשב לשינוי המדיניות הלא נאותה של גורמי אכיפת החוק והממונים עליהם כלפי התחנות הפיראטיות באמצעות מעקב שוטף, לחץ על מקבלי ההחלטות, עבודת לובי ופעילות משפטית. נציגי קשב (יזהר באר וד"ר יובל קרניאל) נפגשו עם שר המשפטים יוסי ביילין, שעמד אז בראש הועדה הבינמשרדית שנועדה לקדם את החקיקה להכשרה מהירה של הערוצים הפוליטיים, והציגו בפניו חומר מנומק על הבעייתיות שבהכשרה מהירה ולא שוויונית של תחנות פוליטיות. מנכ"ל קשב, יזהר באר, העיד במשפט הפלילי המתנהל בבית משפט השלום בירושלים נגד ערוץ 7 - לאחר שהפרקליטות נאלצה להגיש כתב אישום נגד התחנה בעקבות עתירה, שהוגשה לבג"צ.

התחנות הפיראטיות הפוליטיות במערכות הבחירות:
בכל מערכות הבחירות בעשור האחרון ניהלו תחנות הרדיו הפיראטיות של ש"ס וערוץ 7, תעמולה גורפת, בלתי מוגבלת ובלתי חוקית לטובת מועמדי הימין בבחירות.

ביום הבחירות, 17.5.99, ניהלו תחנות הרדיו הפיראטיות של ש"ס, תעמולת בחירות בוטה במיוחד בשידור חי. התחנות זירזו והמריצו את המאזינים לצאת אל הקלפיות ולהצביע עבור ש"ס, תוך שימוש באיומים והפחדות, לפיהן עלול השמאל, אם ינצח, לאסור, כביכול, את ברית המילה ולבטל את השבת. אותו יום התאגדו התחנות הללו למוקד שידורים אחד אשר קיים ראיון חי עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שהמריץ את המאזינים להצביע עבורו. בעקבות פנייה דחופה של עמותת קשב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט אליהו מצא, הוציא השופט צו מיידי שאסר על ראש הממשלה להמשיך ולהתראיין באותו יום בתחנות הפיראטיות ובכלל.

אין ספק, שההצלחה הגדולה של ש"ס בבחירות אלה (17 מנדטים) קשורה, במידה רבה,, בשימוש חסר העכבות בתחנות הרדיו הפיראטיות המזוהות עימה אשר שימשו, למעשה כמערכת הכריזה של המפלגה כלפי ציבור המצביעים שלה ואשר הקנה לה עדיפות לא הוגנת על פני גופים פוליטיים אחרים.

לאחר הבחירות פתחו תחנות רדיו פיראטיות המזוהות עם ש"ס במסע שיסוי, הסתה ואיומים נגד מוסדות הדמוקרטיה המרכזיים, נגד רשויות המדינה והמשטרה והחילונים בכלל. בין השאר, קרא שדרן תחנת "קול הנשמה" למאזינים לאחוז בנשק נגד אנשי השמאל ונגד שופטי בית המשפט העליון. הוא אמר בין השאר, "...אם צריך לשחוט נשחוט ואם צריך להשחט - נשחט... שהקב"ה ימית היום את כל שופטי בית המשפט העליון, אמן כן יהי רצון" (הקלטה של קשב מתוך שידורי התחנה מיום 26.5.1999). בעקבות שידור זה הגיש קשב תלונה למשטרה ושדרן נעצר, אך עד היום לא הועמד לדין.

שידורים מסוג זה נמשכו גם בחודשים שעברו מאז. קשב הגיש מספר תלונות אל היועץ המשפטי לממשלה בגין תכנים חמורים במיוחד, ששודרו בתחנות הפיראטיות - תכנים שיש בהם, לכאורה, עבירה פלילית של איום ברצח או בהפעלת אלימות או באיומים על עובדי ציבור. תלונות אלה לא הניבו צעדים משפטיים על ידי רשויות אכיפת החוק.

במהלך מערכת הבחירות 2001 הגיש קשב 3 עתירות לועדת הבחירות המרכזית בנוגע לשידורי תעמולת בחירות אסורה. בעקבות עתירות הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית למשטרה להפסיק את שידוריהן של שש תחנות רדיו פיראטיות. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, קיבל החלטות שיש להן משמעות רבה על מדיניות הפרקליטות בנושא אכיפת החוק על תחנות רדיו פיראטיות. מפאת חשיבותן נביא כמה ציטוטים מתוך ההחלטות:

"העותרת שלפני, עמותת 'קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל', מציגה עצמה בעתירה כעמותה ציבורית ועצמאית שאינה קשורה לגופים פוליטיים בארץ ואשר פועלה הוא הגנה על ערכי הדמוקרטיה בישראל. בהיותה חרדה לאיומים על הדמוקרטיה בישראל - כך טוענת היא - ובהיותה מודאגת מן המשמעות ומן ההשפעה שיש לשידורי 'תחנות רדיו פיראטיות פוליטיות' - בעיקר בתקופת בחירות - פונה היא בעתירתה הנוכחית בבקשה כי אוציא צו "להפסקה מיידית של שידורים פיראטיים פוליטיים בתקופת הבחירות...

עיינתי בתכתוב שהעותרת צירפה לעתירתה והגעתי לכלל מסקנה ברורה וחד משמעית, בלא ניד פיקפוק, כי השידורים בערוץ 7 - למען הזהירות אוסיף: החלק הארי של השידורים - תעמולת בחירות הם במלוא משמעותו של המושג תעמולת בחירות. להדגמת הדברים שקלתי בדעתי בתחילה להביא מספר מובאות מתוך התכתוב, אך משביקשתי לבור לי מובאה פלונית מייד קפצו פסוקים אחרים וביקשו לעבור על פניה כדי שדווקא הם יזכו, יעלו בדרגה והיו למובאות. אכן השידורים טובלים בתעמולת בחירות עד לשפתם, וממילא נתקשיתי להעדיף מובאה אחת על חברתה. וכך, כדי שלא להאדיר מובאות אחדות וכדי שלא לבייש מובאות אחרות, אמרתי אל ליבי - אביא את התכתוב במלואו והקורא בו יידע ויבין וישפוט. אני מצרף אפוא להחלטתי - במלואו - את התכתוב שהעותרת צירפה לעתירתה (תשעה עמודים), וידברו הדברים בעד עצמם בלא שיוטל עליי לפרשם ולדבר בשמם...

כללם של דברים: ערוץ 7 רווי בשידורי תעמולת בחירות האסורים על-פי חוק, ותלונתה של העותרת תלונה מוצדקת היא בעליל... הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לעתירת העותרת (בחלקה) ולהוציא צו מניעה נגד שידורי תעמולת הבחירות בערוץ 7...". (מתוך החלטת השופט מישאל חשין, מיום 26.1.2001, בעתירת קשב נגד שידורי תעמולת בחירות אסורים בערוץ 7).

ובעניין תחנות הרדיו של ש"ס, קבע השופט חשין, בין השאר:

"על יסוד הראיות שהוצגו לפני אני קובע שיש חשש ממשי שהמשיבות תערבנה עצמן במערכת הבחירות על דרך של תעמולת בחירות אסורה והירתמות לעזרת המועמד אריאל שרון ביום הבחירות ... בנסיבות הזמן והמקום אינני רואה מנוס מהוצאתו של צו מניעה, שאם אסרב לבקשת העותרים, ובתתי דעתי לאשר היה בבחירות שהיו ביום 17.5.99 (בהסתמך על ראיות שסיפק קשב לשופט חשין על התגייסות של 'ערוצי הקודש' לטובת מועמד הליכוד בבחירות הקודמות), כי אז, אם לא איעתר לעתירה יכול שייגרם נזק שאינו ניתן לתיקון. אני מחליט אפוא להוציא צו מניעה כנגד תחנות רדיו אלה..."

... "דבר אחרון. מתגובתה של המדינה למדתי כי מבקשת היא להעמיד עצמה במצב של מעין שופט בין העותרים לבין המשיבות, ומבקשת היא להשיא עצה ליו"ר ועדת הבחירות מה יעשה ומה לא יעשה. לעניין זה ביקשתי להעיר, כי לא זה מעמד המדינה, לדעתי. המדינה חייב שיהא לה אינטרס ישיר ומיידי בשמירת החוק ובאי קיומה של תעמולת בחירות אסורה. ואם על דרך הכלל נושא תעמולת הבחירות הינו עניין שבין המפלגות, ביניהן לבין עצמן, והמדינה אינה אלא בבחינת משקיף מן הצד, הנה לעניין תחנות רדיו - סבורני שהמדינה חייבת לערב עצמה ביתר תוקף וביתר עמקות בנושא תעמולת בחירות הנעשית בידי המשיבות והן תחנות רדיו שאין עליהן לא פיקוח ולא בקרה ציבוריים מכל סוג או מין שהם... אבקש אפוא מן המדינה כי תשתף פעולה לשמירת החוק ולאכיפתו". (מתוך החלטת השופט מישאל חשין מיום 31.1.2001, בעתירת קשב נגד שידורי תעמולת בחירות אסורים בערוצים הפיראטיים של ש"ס).

העתירות נדונו בוועדת הבחירות המרכזית בהרחבה והניבו כמה החלטות תקדימיות, שאילצו את פטרוני הערוצים הפיראטיים, בפעם הראשונה, לכוף את ראשם בפני החוק, ולא להפך (כפי שקורה בד"כ).

ביום 4.2.2001, לאחר שקשב פנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעתירה נוספת בטענה שערוצי ש"ס ממשיכים לשדר תעמולה אסורה, ולאחר שאיים לעצור את ראשי הערוצים, אילץ השופט חשין את ש"ס ואת הרב יוסף להוציא הצהרה בשמו של הרב האוסרת להמשיך ולשדר שידורי תעמולה ולהשתמש ב"ערוצי הקודש" לארגון והמרצת בוחרים.

ההודעה שפורסמה בשמו של הרב עובדיה יוסף ובקולו של ראש ש"ס, אלי ישי, נוסחה כדלקמן:

"עפ"י הוראת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, האוסרת תעמולת בחירות ברדיו, קורא מר"ן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א להישמר מכל תעמולת בחירות שהיא בערוצי הקודש ולפעול עפ"י ההוראות וחוקי התעמולה עד ליום הבחירות ביום ג' בלילה. כמו כן, יימנעו 'ערוצי הקודש' ממעורבות כלשהי ביום הבחירות, במישרין או בעקיפין, על ידי קריאת מצביעים לבוא אל הקלפי או בכל דרך אחרת".

הודעה זו שודרה בערוצים הפיראטיים של ש"ס מספר פעמים.

ביום הבחירות עצמו כינס יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נציגים של משטרת ישראל והפרקליטות לדיון בנושא השידורים בערוצים הפיראטיים המפלגתיים. על-פי הוראת השופט חשין ניתקה המשטרה את הערוצים של ש"ס שהיו מחוברים ללווין של חברת בזק בעמק האלה. כתוצאה מכך לא שידרו ערוצים אלה כלל ביום הבחירות.

החלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעתירות קשב אילצו את המדינה, בפעם הראשונה לשנות את המדיניות הפסיבית כלפי תופעת תחנות הרדיו הבלתי חוקיות. מדיניות זו התאפיינה בהתעלמות מתמשכת מתופעת השידור הפיראטי האידאולוגי - מפלגתי, שיש בה היבטים של הפרת חוק, ופגיעה בסטנדרטים הציבוריים הבסיסיים ביותר ובנורמות השלטוניות היסודיות של מדינה דמוקרטית. בעת בחירות יש לשידור הפיראטי משמעות חמורה יתרה מעצם הפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ובטוהר הבחירות. הרעיון של התעלמות מהתופעה של תחנות רדיו לא חוקיות שפועלות מטעמן של מפלגות להשגת הישגים אלקטוראליים, בניגוד לחוק, ובניגוד לעקרון השוויון, הוא מקומם ובלתי נסבל.

פעילות קשב בעת הבחירות תרמה תרומה משמעותית לחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה, אך לא היה בה די. למרות ההישגים שהושגו בשנה האחרונה במאבק בשידור הפיראטי המאבק לא תם. מאחר והניסיונות הנמשכים להכשיר את הערוצים נעשים בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם עקרונות השוויון בפני החוק והנורמות הציבוריות החלות על גופי שידור אחרים, ימשיך קשב את המאבק בניסיונות פסולים אלה גם בעתיד.


"לא נהיה לאתנן"
י"ט בניסן תשס"ג / 21 באפריל 2003
מאת: אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".
http://www.a7.org/article.php3?id=1369

@ ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !!! @


@ מצ"ב כל הקישורים הרילוונטים, שהובאו כאן בפורום בכלל ובעולם
הוירטואלי בפרט שהוכיחו מעל לכל ספק את בגידתו של ד"ר ביילין
במדינת ישראל בכלל וכראש חץ בפרט לאדריכלי הסכם אוסלו.

פרופסור אריה אלדר חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=0
מפת הדרכים=הסכם אוסלו=שרון=וייסגלס=יואל זינגר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5392&forum=gil&omm=0
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0
בית המשפט חייב את ההיסטוריון ''ד''ר תדי כץ...!!
http://rotter.net/forum/gil/5059.shtml
31 לחודש מרץ פסק דינו של ''שמפניה''=אבישי רביב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5326&forum=gil&omm=0
ריאורגניזציה במשרד החוץ...האמנם ??
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5216&forum=gil&omm=0
חשיפה:מכון ויזנטל בארה''ב מחפה על אבו-מאזן....
http://rotter.net/forum/gil/5370.shtml
המדען נחום שחף מכר זכויות ''פרשת מוחמד א-דורה''
http://rotter.net/forum/gil/5103.shtml
האם העיתונאי גדעון ספירו שליחו של...??
http://rotter.net/forum/gil/5053.shtml
Yac שואל : מה קרה לשמאל הישראלי...???
http://rotter.net/forum/gil/5019.shtml
שילטון האוליגרכיה דוחף את י. הרצוג לפוליטיקה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5109&forum=gil&omm=0
''מלחמת אוסלו'' כל מה שרצית לדעת...!!!
http://rotter.net/forum/gil/5264.shtml

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  המשך אוסלו:נוסחה לשלום ''הבנות וחששות''........ פילוביץ שחף 22.04.03 23:11 1
     ''המשבר''................................. פילוביץ שחף 23.04.03 10:16 4
         ''סגירת העיסקה''............................... פילוביץ שחף 25.04.03 19:08 20
             ''טקס החתימה בראשי התיבות''.................... פילוביץ שחף 25.04.03 19:39 21
                 !! ''אקדמיה תחת חקירה'' !! פילוביץ שחף 04.07.03 23:45 41
                     ''האקדמיה'' כסיוע הסיוע הישראלי לשנאת ישראל !! פילוביץ שחף 05.07.03 00:09 42
                         כספי טרור ממנים עבודת דוקטורט לאקדמי ישראלי!! פילוביץ שחף 05.07.03 06:48 43
                             מדובר במיעוט קטן ושולי באקדמיה = קומץ הסהרורי פילוביץ שחף 05.07.03 09:17 44
                                 דברים מוזרים-לכאו..מתרחשים במסגרת מלחמת אוסלו פילוביץ שחף 05.07.03 09:40 45
                                     ''מרכז אדוה'' = אחד המסגדים של השמאל הקיצוני !! פילוביץ שחף 05.07.03 13:48 46
                                         הרולד אוונס, עיתונאי ועורך בכיר: כותב מאמר... פילוביץ שחף 05.07.03 14:32 47
                                             רשימת הארגונים הנתמכים בידי הקרן החדשה לישראל פילוביץ שחף 27.10.03 10:33 57
                                                 ´הקרן החדשה לישראל´ מתחזה כגוף א-פוליטי...... פילוביץ שחף 27.10.03 10:43 58
                     אוניברסיטת N.Y קוראת להחרים האקדמיות בישראל !! פילוביץ שחף 05.04.04 23:02 63
  ביילין מצהיר היום ש.......................... פילוביץ שחף 23.04.03 02:29 2
     ציטוט מביילין ש- hamta שמע במו אזניו......... פילוביץ שחף 23.04.03 12:10 6
     שוב ביילין חותר ובוחש תחת ממשלת ישראל !! פילוביץ שחף 27.04.03 09:27 25
         סקופ !! מ.ר.צ + אש''ף מקפנים בארה''ב, שימו לב פילוביץ שחף 13.07.03 23:44 50
             הסוכנות היהודית מחד ופעילות מ.ר.צ+אש''ף מחד !! פילוביץ שחף 14.07.03 04:32 51
                 מכתב שהגיעני נכתב ע''י אמריקאי: שלוחת מר''צ... פילוביץ שחף 16.07.03 09:59 52
                     אלייקים העצני: ''מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'' פילוביץ שחף 17.07.03 08:32 53
                         לפני כחצי שנה, יצא המרצע מן השק.............. פילוביץ שחף 28.10.03 02:42 60
  שמעון פרס מצהיר בימים אלה ש.................. פילוביץ שחף 23.04.03 09:15 3
     הי שימון (פרס) יש סוף סוף תפקיד ראשממשלה פנוי פילוביץ שחף 23.04.03 12:19 7
  חשיפה: למה התנגד חבר הפרלמנט למלחמה בעיראק פילוביץ שחף 23.04.03 10:45 5
  האמנם נכנע עראפת לאבו-מאזן או ש.............. פילוביץ שחף 23.04.03 18:18 8
     דחלאן אחראי על מנגנוני הביטחון............... פילוביץ שחף 23.04.03 18:30 9
         האיש המסוכן ביותר הפך: המבוקש שהפך לשר !! פילוביץ שחף 24.04.03 10:18 13
             נא להכיר: מוחמד דחלאן- הממונה על הלחימה בטרור פילוביץ שחף 14.05.03 18:49 28
             ''גמרא ומשנה תוצרת רמאללה'' מאת: אורי יבלונקה פילוביץ שחף 22.05.03 15:50 29
                 מוחמד דחלאן מכה שנית: קארין A מספר 2..... פילוביץ שחף 22.05.03 16:52 30
             והרשות נתונה: מוחמד דחלאן =עראפת בחליפה !! פילוביץ שחף 08.06.03 15:21 35
                 משמר הגבול החדש של מוחמד דחלאן............... פילוביץ שחף 09.06.03 10:31 36
                 עקיבא אלדר מ'הארץ' מקבל מימון לספר מעמותה.... פילוביץ שחף 23.06.03 01:42 37
             ההונאה של דחלאן............................. פילוביץ שחף 04.07.03 06:37 40
     הללויההההההההההההההההה !!! פילוביץ שחף 23.04.03 22:47 10
         תמונה אחת שווה אלף מילים !!! פילוביץ שחף 23.04.03 22:58 11
             מוחמד דחלאן: בשנת 2001 להתחלת ייצור מטעני.... פילוביץ שחף 25.04.03 05:10 18
     ס.שר החינוך ח''כ צבי הנדל: אסור לנהל מו''מ..... פילוביץ שחף 23.04.03 23:36 12
     ארגוני המחבלים הכינו לאבו מאזן בכפר סבא...... פילוביץ שחף 24.04.03 11:18 14
     עראפת טיפח את מוחמד דחלאן ועכשיו יקצור את.... פילוביץ שחף 24.04.03 11:34 15
         האם דחלאן מורד בערפאת? פילוביץ שחף 15.02.04 11:58 62
     גורמים מדיניים - בצאת ערפאת מהמוקטעה נלכוד... פילוביץ שחף 25.04.03 00:56 16
     מחר הממשלה תדון בסוגיית הביקורים אצל עראפת!! פילוביץ שחף 26.04.03 23:49 24
     דחלן:אבו מאזן לא יבוא לוושינגטון כל עוד...... פילוביץ שחף 22.05.03 17:44 31
     מדיניות מוחמד דחלאן ראש מנגנון הפלשתיני דאז.. פילוביץ שחף 07.07.03 07:22 49
  ועדת חקירה לאוסלו מאת: ניר ברעם !! פילוביץ שחף 25.04.03 04:06 17
     שתיקתם של פרקליטי ערפאת !! פילוביץ שחף 25.04.03 17:54 19
     תגובות לכתבה במעריב..................... פילוביץ שחף 26.04.03 11:58 22
         תגובות נוספות................. פילוביץ שחף 26.04.03 12:21 23
     שמאי ליבוביץ', פרקליטו של מרואן ברגותי....... פילוביץ שחף 28.04.03 01:29 26
  הינה זה בא: אופיר פינס בדרך למפלגת ש.ח.ר... פילוביץ שחף 13.05.03 12:15 27
     ד''ר יוסי ביילין משרתם של אדונים אחרים....... פילוביץ שחף 25.05.03 03:22 32
         ביילין: ''שרון מחזיר את ישראל למסלול אוסלו'' פילוביץ שחף 27.05.03 20:54 33
             זעם בשמאל על הצעת ליברמן ''להטביע אסירים..... פילוביץ שחף 07.07.03 01:31 48
     גוש שלום ממריצה את שרון: ''המשך בדרך רבין''!! פילוביץ שחף 03.06.03 14:35 34
     המפלגה הסוציאל-דמוקרטית: גם ח''כים מהעבודה.... פילוביץ שחף 21.07.03 01:10 54
  אפילו שאין לי מה להגיד.. הוא כל כך בודד פה איש קש 24.06.03 02:58 38
     איש קש: מה דעתך על הרוצח טירוריסט שחוזר אלינו פילוביץ שחף 25.06.03 18:10 39
  צרפת ובלגיה הציעו לביילין 7 מיליון דולר...... פילוביץ שחף 26.10.03 15:12 55
     7 מיליון דולר לשיווק יוזמת ז'נבה פילוביץ שחף 27.10.03 09:59 56
  !! הסתה נגד הימין במסווה אקדמאי !! פילוביץ שחף 27.10.03 11:52 59
  בעקבות הפרסום הסיר ביילין סמלים נוצריים מאתרו פילוביץ שחף 11.01.04 08:29 61
  המקורות הכספיים של ביילין ומרעיו -- מעקב פילוביץ שחף 28.05.04 11:47 64
  השמאל מבכה את את מות ערפאת פילוביץ שחף 01.02.05 02:26 65
     אמנון דנקנר/''כן, ברוך שפטרנו'' (מיאסר עראפת) פילוביץ שחף 04.02.05 15:58 66
  ביילין עבר לכאורה על חוק מימון מפלגות פילוביץ שחף 13.03.05 10:39 67
  מבחן התוצאה !! פילוביץ שחף 16.02.07 11:37 68
  פירסום רשמי: האיחוד האירופאי תרם מיליארד שקל לעמותות !! פילוביץ שחף 17.05.09 18:30 69
  פרויקט מיפוי ''תעשיית השלום'' פילוביץ שחף 17.05.09 18:42 70

     
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:11   22.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. המשך אוסלו:נוסחה לשלום ''הבנות וחששות''........  
בתגובה להודעה מספר 0
 
תת-פרק בפרק 3 לפרוטוקול המדבר על "הבנות וחששות"
כל אדריכלי הסכם אוסלו בכלל והיהודים/ישראלים בפרט.

תת-פרק זה הוא המשך של התת-פרק המובא בקישור המצ"ב
לנוחיותכם ולתיזכורת...:-
17. אדריכלי אוסלו: ''מכינים את פריצת הדרך''........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=17&viewmode=

להלן: @ הבנות וחששות @
"הוא קרץ {אבו-עלאא} בעינו תוך כדי כך, ללמדני עד כמה שמח
על שאיש-סוד של רבין הצטרף למועדון אוסלו."
"בישראל אנחנו יכולים לערוך את החישובים על פי המספר של חברי
הכנסת שיצביעו בעד או נגד. עלינו לגייס את תמיכת הציבור בהסכם
ולייצור איזון חיובי{13}, תגובתו של אבו-עלאא הייתה: התפיסה
מוסכמת, ההנהגה שלנו אישרה את רעיון ההדרגתיות במלואו. אנו
עשויים להעלות עיניינים אחרים."


"מי יפקח על המעבר בין עזה ליריחו??"
"איך יראה המעבר בין ירחו לירדן??"
"................................."
"אשר לשיבתה של הנהגת אש"ף, זינגר השיב שהנהגת אש"ף תשוב לשטחים
בהתאם להסכם בין שני הצדדים, והוסיף כי אין ספק, ששאלה זו היא
עניין לדיון עם רבין ופרס. זינגר לא השיב בברור על השאלות האחרות."
@ בעניין ירושלים שאל אבו עלאא:...@

"זינגר הציע להקים את ועדות הקישור מהר ככל האפשר ולקיים בתחילה
את ישיבותיהם מדי יום ביומו ואח"כ מדי שבוע בשבוע."
"זינגר היה נחוש בדעתו בעניין זה, ואמר: אני חושב שרבין לא יסכים
אף פעם לשני גופים..."


המשך יבוא בתת-פרק " המשבר"....!!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:16   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. ''המשבר''.................................  
בתגובה להודעה מספר 1
 
תת-פרק זה מאוד רילונטי לזמן הזה בכלל ולמה שקורה עכשיו
ברש"פ בפרט.

@שימו לב!!!!
בקובץ השני מה אומר אבו-עלאא בהלצה ובבדיחות הדעת, כאשר
דיווח להם על השיחות שנערכות במסלול השני בוושינגטון, כאשר
המשלחת הפלסתינית עמדה בפני מרד גלוי ביאסר עראפת.
"כאשר דיווח לנו אבו-עלאא על כך, הוא שאל בהלצה את הנציגים
הישראלים שישבו מולו אם יהיו מוכנים...:-
@ לפעול כמתווכים הוגנים בשם הפלסתינים בעת שידברו עם האמריקנים." @


"במחצית השנייה של יוני ובראשית יולי היה זינגר הדמות הבולטת
בצוות המשא ומתן הישראלי, אבל עכשיו הגיעה שעתו של אורי סביר."


המשך יבוא בתת-פרק "סגירת העסקה"....!!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:08   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. ''סגירת העיסקה''...............................  
בתגובה להודעה מספר 4
 
@ "במהלך יולי ובראשית אוגוסט...באותה תקופה התלבט רבין בין
התקדמות עם הפלסתינים באוסלו לבין התקדמות במסלול הסורי."

@ "ב-5 באוגוסט עזב כריסטופר את דמשק. למחרת החליט פרס כי עלי
לצאת לפריס כדי להפגש עם אבו-עלאא ולחלץ ממנו מידע בדבר העמדה הפלסתינית הסופית ביחס להצהרת העקרונות."

@ "כאשר הגיע פרס לשטוקהולם בדרכו לאוסלו.....הולסט הוטס לשטוקהולם,
והוא ניהל במשך כל הלילה שיחות טלפון עם תוניס. הן עם אבו-עלאא
והן עם עראפת, בעוד יואל זינגר, ולעיתים אף פרס בעצמו, מנחים אותו."

המשך יבוא ב- @ טקס החתימה בראשי תיבות @...!!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:39   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. ''טקס החתימה בראשי התיבות''....................  
בתגובה להודעה מספר 20
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 25.04.03 בשעה 19:41
 
@ "שני הצוותים, הישראלי והפלסטיני, שהו בסויטות מהודרות
בקומה העליונה של מלון אוסלו פלאזה, ומטעמי בטחון נאסר
עלינו לצאת משם."

@ "שמעון פרס ואבי גיל ניסו לעורר את חבריהם למשלחת הרשמית ולהקדים
לישון....@ פרס היה שרוי בהלך-רוח קודר מאוד בעקבות הידיעה על
נפילתם של שבעה מחיילי צה"ל בגין מטען צד שהופעל בדרום לבנון."

@ "נאומו של אבו-עלאא היה נוקב ומרשים, הוא ביטא בדרכים רבות
את הפילוסופיה ואת הרוח של המשא ומתן באוסלו, ובין השאר אמר..:"

@ "טלפנתי ליוסי ביילין, שבלעדיו כלל לא היה אפשרי המשא ומתן
באוסלו. הוא היה הגיבור האמיתי של ההסכם שנחתם זה עתה בראשי
תיבות, והיעדרותו מן הטקס ןממרכז הבמה ב-13 בספטמבר 1993,
כאשר נחתמה רשמית הצהרת העקרונות הייתה בלתי הוגנת בעליל."

@ המשך יבוא בפרק מספר 4...
@ תפיסת אוסלו והאסטרטגיה של אוסלו @

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:45   04.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. !! ''אקדמיה תחת חקירה'' !!  
בתגובה להודעה מספר 21
 
להלן: כתב האישום נ' פושעי אוסלו !!


מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:09   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. ''האקדמיה'' כסיוע הסיוע הישראלי לשנאת ישראל !!  
בתגובה להודעה מספר 41
 
בן דרור ימיני, מעריב, 3.1.03
contact@maariv.co.il

"כתב אישום נ' פושעי אוסלו"
{פ"ש}

"כוחות הקדמה" במערב, כפי שכתבתי בחודשים האחרונים, הפכו להיות ספקי ההצדקות של שונאי ארה"ב וישראל. הם יצרו קואליציית רשע, שכבר לא עוסקת בביקורת לגיטימית על ישראל, אלא מטפחת שנאה עיוורת. מאות תגובות שהגיעו לאתר האינטרנט של "מעריב", מישראלים שנמצאים בקמפוסים אמריקאיים, עסקו בשאלה - האם המצב כה חמור, כפי שתואר בכתבה.

נדמה שהדברים שאמר נשיא אונ' הרווארד, לורנס סמרס...:-
http://www.president.harvard.edu/speeches/2002/morningprayers.html
על כך שתחת המסווה של ביקורת על ישראל, מסתתרת אנטישמיות, הם עדות מהמקור הבכיר ביותר על המצב. ימים ספורים לאחר שפורסמה הכתבה על "הקמפוסים לשנאת ישראל" בארה"ב, פרסם גם הוול-סטריט ג'ורנל, מהחשובים שבעיתוני ארה"ב, מאמר אדיטוריאלי...:-
http://opinionjournal.com/extra/?id=110002775
עם כותרת משנה הרבה יותר חריפה: "איך הפכו הקולג'ים בארה"ב לכל כך אנטישמיים". גם שם מתחילים לדאוג.

אבל נדמה שמבול התגובות הבולט ביותר היה של קוראים שתפסו טרמפ על כתב האישום נגד "כוחות הקדמה", כדי לנגח את "השמאל הישראלי" ואת האוניברסיטאות. גם "המרצים השמאלנים" אצלנו, כך המגיבים, משתפים פעולה עם כוחות הרשע, ומעודדים את השנאה לישראל ואת האנטישמיות. האומנם?

לפני שלושה שבועות פרסם הגרדיאן הבריטי...:-
http://www.opinionjournal.com/extra/?id=110002775
כתבת שער במוסף השבועי, העוסקת בחרם האקדמי על ישראל. העיתון מביא את סיפורם של פרופ' אורן יפתחאל מאונ' בן-גוריון וד"ר סעד גאנם מאונ' חיפה, ששלחו מאמר לכתב עת חשוב. הגרדיאן מתאר את פעילותו הרחבה של יפתחאל, למען השלום, למען פיוס בין ערבים ליהודים, ועוד. אבל, ממשיך העיתון, יפתחאל קיבל בחזרה את המאמר ששלח, בתוך מעטפה שכלל לא נפתחה, שאליה צורף פתק של אחד מהעורכים: מצטערים, אבל לא מקבלים מאמרים מישראלים.

כאן רק מתחילה פרשה, שאולי תלמד משהו על יחסי "השמאלנים" עם כוחות הרשע. לפי הגרדיאן, לאחר השתדלויות שונות, ולאחר שהובהר לעורכים שיפתחאל שייך ל"טובים", כלומר עוד "מרצה שמאלני" שאצלנו אוהבים לשנוא, הם הואילו בחסדם להיכנס למו"מ עם הכותבים, אבל העמידו תנאי: כדי שהמאמר יתפרסם, הם כופים על הכותבים לפרסם השוואה בין ישראל לדרום אפריקה. בשלב הזה היה אפשר לצפות מהגרדיאן הבריטי, המתהדר בקדמה הליברלית שלו, שהוא ישאל שאלות קשות על חופש הביטוי האקדמי, על הניסיון לפסול כותבים רק בגלל זהות, מין, מוצא, לאום. אבל כלום. כשמדובר בישראל, הגרדיאן לא שואל. נהפוך הוא. הגרדיאן דיווח על העניין בהתלהבות בלתי מוסתרת. לפי הגרדיאן, יפתחאל הסכים, בלי שום היסוס, לשנות את המאמר שכתב, ולערוך את ההשוואה המתבקשת.

כאשר קראתי את הדברים, חמתי בערה בי. איך יכול איש אקדמיה ישראלי להיענות בקלות בלתי נסבלת כזאת לתכתיב פוליטי אנטי-ישראלי, שבינו לבין החופש האקדמי אין כלום.

בין לבין, יפתחאל זכה למבול של השמצות בעיתונים שונים. ובכל זאת, מכיוון שהסיפור נשמע חשוד משהו, ביקשתי את תגובתו של יפתחאל. ומה מתברר? להד"ם. עיתון הגרדיאן נסחף בהתלהבותו מהחרם האקדמי, והקשר בין ה"עובדות" שפרסם לבין המציאות היה מקרי לחלוטין. לא רק שיפתחאל לא הסכים לתכתיב המבוקש - השוואה שתהפוך את ישראל לדרא"פ - אלא שהוא פועל במרץ גם נגד החרם האקדמי האופנתי כל כך, וגם נגד העורך שפסל את המאמר. לגרדיאן זה לקח כמה ימים, והוא פרסם התנצלות...:-
http://www.guardian.co.uk/corrections/story/0,3604,862397,00.html
ואגב, יפתחאל הצליח לגרום לכך שכמה מהחותמים על החרם יחזרו בהם.

הסיפור של פרופ' יפתחאל הוא הסיפור של רוב אנשי האקדמיה בישראל, הקרויים "אנשי שמאל". המאבקים הקשים ביותר נגד "כוחות הקדמה" האנטי-ישראליים במערב נערכים על ידי אנשי השמאל. הם משיבים מלחמה. דווקא הם, שמתנגדים למפעל ההתנחלות, הם הבעיה הקשה ביותר של "כוחות הקדמה" בכלל ושל שוללי זכות הקיום של ישראל בפרט. לציר הרשע הזה קל הרבה יותר להתמודד עם תומכי ההתנחלויות. הם רק היו מחזקים את קו ההסברה שלהם, שלפיו, "אין הבדל" בין נצרים לתל-אביב. אם "אין הבדל", אז כשם שלנצרים ולכדים אין זכות קיום, גם לת"א ולחיפה אין זכות קיום. למעשה, קו ההסברה של שוללי זכות הקיום של ישראל ושל תומכי ההתנחלויות הוא אותו קו הסברה. זה קו הסברה שאומר שבסופו של דבר, צריכה להיות רק מדינה אחת, מהים עד הירדן. זה קו הסברה שמשותף לחמאס, למועצת יש"ע ולמעשה, גם לערפאת.

זה לא מקרה שככל שערוץ תקשורת בעולם הוא יותר אנטי-ישראלי, כך הוא מעדיף להציג את ברוך מרזל ואם נעם פדרמן. הם מספקים למערב את ישראל שאוהבים לשנוא. אחרי כל הופעה שלהם, גוברת התמיכה בסנקציות נגד ישראל.

ישראל של יפתחאל, שיש לו ביקורת קשה ונוקבת, ושלא צריך להסכים על כל אמירה פוליטית שלו, היא ההפך הגמור ממה שתועמלני הפונדמנטליזם האסלאמי במערב רוצים להוכיח. זו ישראל הומנית, דמוקרטית, ליברלית, שמכבדת את זכות הקיום של הפלסטינים, בלי לוותר על זכות הקיום העצמית. זו ישראל שמביסה את תעמולת הזוועה.

זו לא כל התמונה. יש ישראלים שהופכים לחלק מהתעמולה הארסית ביותר נגד ישראל. ד"ר אילן פפה מאונ' חיפה הוא ראש החץ שלהם. הוא יחיד מסוגו מבחינת הנזק שהוא גורם לישראל. הוא אורח כבוד כמעט בכל כנס של אויבי ישראל. הוא מפרסם תעמולה שקרית, כמעט שטירמרית, נגד ישראל. בעיתון אל-אהראם המצרי, למשל, הוא פרסם ששרים בכירים במפלגת העבודה הגישו לממשלה הצעה לטרנספר...:-
http://www.guardian.co.uk/corrections/story/0,3604,862397,00.html
הוא מספק לשוללי זכות הקיום של ישראל את כל התחמושת שהם זקוקים לה.
הוא הפך לנכס היעיל ביותר שלהם.

בכל מה שקשור לתנועת החרם הכלכלי נגד ישראל (Divestment), יש אולי עשרים ישראלים שתומכים בה. בודדים מהם מהאקדמיה. אגב, עו"ד שמאי ליבוביץ, כמו גם תדי כץ, שהגיע לכותרות בעקבות כתיבת עבודת מסטר שנפסלה, והגיעה לביהמ"ש, על טבח בטנטורה, מופיעים בין החותמים...:-
http://www.maiap.org/maiap/petition/
העניין הוא, שאין שום קשר בין המיעוט הקטן והשולי הזה, לבין תשעים ותשעה אחוזים ממה שקרוי "השמאל הישראלי".

כל ניסיון להדביק את פפה לכל האחרים הוא בדיוק כמו ניסיון לטעון שכל הליכודניקים הם ברוך גולדשטיין. זו דמגוגיה מהסוג הנמוך. המאבק הקשה ביותר נגד פפה באונ' חיפה הוא מאבק שמנהלים נגדו אנשי אקדמיה המזוהים עם הדעות של "שלום עכשיו". המתנגד הבוטה והחריף ביותר של המיעוט השולי הזה, מהזן המעוות של פפה, הוא פרופ' אמנון רובינשטיין, שלא בדיוק שייך לנוער הגבעות. כך שדי לנו עם עלילות הדם נגד ישראל. אין צורך בעלילות דם נוספות, מתוצרת פנים.

מאמר בוטה נגד ההפרדה...:-
http://weekly.ahram.org.eg/2002/594/op10.htm
ומועצת יש"ע והקבינט הפלסטיני פרסמו הודעות בוטות נגד ההפרדה. זו הקואליציה, גם אם החברים בה מתעבים אחד את השני. מחנה הטירוף פועל, חלקו להלכה וחלקו למעשה, להגשמת זכות השיבה, של יהודים ליש"ע ושל פלסטינים לצד הזה של הקו הירוק. זה מחנה הפועל למחיקתה של כל הפרדה דמוגרפית, שתאפשר רוב יהודי בישראל. לא רק מועצת יש"ע, גם החמאס וערפאת חושבים שאין הבדל בין נצרים לת"א.

"כוחות הקדמה" במערב, שרבים מהם עברו, או מצויים בשלב מעבר, משלילת זכות הקיום של ההתנחלויות, או "הכיבוש", לשלילת זכות הקיום של ישראל, מסתמכים על אנשי מחנה הטירוף. כוחות הקדמה הללו לא יכולים להסתמך על מה שקרוי - "שמאל". השמאל הזה מעמיד אותם בבעיה הקשה ביותר. הוא גם מפריך, בעצם קיומו, את תעמולת הזוועה מהצד הערבי, והוא גם חושף את שיתוף האינטרסים שבין החמאס וכנראה גם ערפאת, לבין הימין והשמאל הסהרוריים בישראל.

כאשר אינטלקטואלים ערבים ומערביים שמוכנים להכיר בישראל משמיעים את קולם, הם מצטטים את השמאל השפוי, ולא את פפה. כאשר אינטלקטואלים ערבים ומערביים מנהלים מסע תעמולת זוועה נגד ישראל, הם מצטטים את פפה ואת אנשי הימין. כאשר מציבים בפני אויבי ישראל, בקמפוסים במערב, את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים, או את נכונות ישראל לפשרה כואבת, הם נותרים חסרי אונים. כאשר מציבים להם את דוברי מועצת יש"ע, הם חוגגים. אז מי בדיוק מסייע לאנטי ישראליות שהופכת לאנטישמיות?

ויותר מכך: נכון שבקמפוסים במערב, מי שמוביל את הקו האנטי-ישראלי הם אלה שמזוהים עם השמאל הקיצוני. אבל בחזית הראשונה שמערבת בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות...:-
http://www.president.harvard.edu/speeches/2002/morningprayers.html
ניצב דווקא הימין הקיצוני. אכן, בדיוק כמו אצלנו, הקצוות מתחברים. גם נשיא הרווארד, בדבריו על האנטישמיות דיבר על העמדות המשותפות של הימין והשמאל הקיצוניים. אבל, כשם שאין שום צורך להדביק את השמאל האנטי ישראלי בעולם לרוב השמאל הישראלי, כך לא צריך להדביק את הימין הישראלי לימין האנטישמי. אין קשר. נקודה. הקשר, ככל שהוא קיים, קיים בקצוות, גם של הימין וגם של השמאל.

צריך לסיים במשהו אופטימי. לא הכל שחור במערב.

שלושת העיתונים המובילים בארה"ב לא שונים בהרבה, ביחס לישראל, משלושת העיתונים היומיים בישראל. באירופה הדברים שונים, אבל לא לגמרי שחורים. לא מדובר רק באוריאנה פלצ'י, שפרסמה מאמר...:-
http://www.hsje.org/oriana_fallaci_on_antisemitism.htm
מעורר הדים על פרצופו האמיתי של ערפאת. מדובר בעוד אנשים חשובים ויקרים. אחד מהם הוא הרולד אוונס, עיתונאי ועורך בכיר, משני צדי האוקיינוס. הוא היה עורך הסנדיי-טיימס בלונדון, ועורך המאמרים בדיילי ניוז בניו-יורק. אשתו, טינה בראון, מפורסמת לא פחות, היא העורכת לשעבר של הניו-יורקר, אחד המגזינים החשובים ביותר במערב. שניהם לא יהודים.

אוונס פרסם בסנדיי-טיימס את אחד המאמרים החשובים ביותר על המזה"ת. לא מדובר בסכסוך פוליטי, כפי שרבים במערב אוהבים להשלות את עצמם, טען אוונס, אלא בסכסוך שהוא פועל יוצא של חינוך ארסי לאנטישמיות, שמקיף כמעט את כל הארצות המוסלמיות. הוא הציג ראיות. מדובר בתעמולה אחוזת טירוף, פרנואידית ומרושעת, קובע אוונס. כל מי שעוסק בפלסטין או בטרור, הצליף אוונס ב"כוחות הקדמה" של המערב, חסר כל מושג בסיסי לגבי הדרך שבה הורעלו עשרות ומאות מיליוני ערבים. אוונס, והוא לא לבד, לא מוכן להיות שותף לעיוורון הקולקטיבי. הוא מאשים את עמיתיו, בכך שהם מטפחים את השנאה הפונדמנטליסטית, שהוא גם קורא לה בשמה האמיתי: אנטישמיות.

אבל מי שיקרא רק את הדברים הללו של אוונס, הוא לא פחות עיוור. אוונס, כמו רבים מאוהדי ישראל במערב, עושה את מה ש"כוחות הקדמה" מסרבים לעשות: הוא מבחין, הבחנה חדה וברורה, בין זכות הקיום של ישראל והטחת כתב אישום חריף בכוחות הרשע, לבין הביקורת על עצם הימשכות הכיבוש (גם אם הערבים עצמם, כטענת אוונס, אשמים בכיבוש). במלים אחרות, כל ידיד של ישראל יודע שהאויב הגדול ביותר של ישראל נעוץ בתורת ה"אין הבדל". זו התעמולה, להזכיר, גם של מועצת יש"ע וגם של החמאס.

אוונס ופלצ'י הם אוהדי ישראל. הם מיעוט שעושה מה שההסברה הישראלית מתקשה לעתים לעשות. אבל אסור לשכוח שהם לא מצויים במחנה של תומכי המדינה הגדולה, שכולל את החמאס, מועצת יש"ע ומיעוט שולי בשמאל הסהרורי. הם נמצאים במחנה שתומך במדינה יהודית ודמוקרטית. זה המחנה שנמצאים בו גם רוב מצביעי הליכוד וגם רוב מצביעי השמאל (לצערנו, לא כלולים בו רוב מנהיגי הליכוד). זה המחנה היחידי שיכול להציל את ישראל מחזון המדינה הגדולה של החמאס וערפאת. מי שזורק אבנים על המחנה הזה, על הדוברים הטובים ביותר של ישראל, גם מוסיף עלילת דם מתוצרת עצמית, וגם מסייע לכוחות הרשע. כדאי לנו לזכור את זה, אם אנחנו לא רוצים לעסוק בחיסול עצמי.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:48   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. כספי טרור ממנים עבודת דוקטורט לאקדמי ישראלי!!  
בתגובה להודעה מספר 42
 
פטרונו של כץ, ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה,
מצדיק את הפנייה לקבלת כספים מחוסייני..."

כץ. כסף במזומן
צילום: גרמי פלדמן

אש"ף מימן את הגנת החוקר שטען: צה"ל רצח !!

לאחר שפרסם מחקר על טבח במלחמת השחרור, נדרש החוקר תדי כץ לממן את תביעת הדיבה שהגישו נגדו הלוחמים. מי ששמח לסייע היה איש אש"ף פייסל חוסייני: הוא העניק אלפי דולרים להגנה המשפטית על המחקר, שהיווה הישג תעמולתי לפלסטינים. אבל כץ לא מתחרט על בקשת הכסף מהפלסטינים: "אף מוסד אחר לא עזר לי, וזה חשוב לאמת ההיסטורית"
עזרא דלומי

כספים של אש"ף סייעו לממן חוקר שטען כי צה"ל ביצע טבח בתושבי הכפר הערבי טנטורה במלחמת השחרור, כך מדווח לראשונה היום (א') "ידיעות אחרונות".

הפלסטינים, שראו הישג תעמולתי כביר בטענה כי לוחמי חטיבת "אלכסנדרוני" ביצעו טבח בכ-200 מערביי טנטורה, שמחו להשתתף בהוצאות המשפטיות למימון התביעות שהוגשו נגד המחקר.

פייסל חוסייני, שהיה מחזיק תיק ירושלים באש"ף, שילם לחוקר תדי כץ אלפי דולרים למימון תביעת הדיבה שהגישו נגדו אנשי חטיבת "אלכסנדרוני".

בשבוע שעבר אישר כץ כי בקיץ 2000, במהלך המשפט, ביקש – וקיבל – מחוסייני 8,000 דולר במזומן. חודש אחר כך ביקש כץ עוד 10,000 דולר, באמצעות עו"ד ג'וואד בולוס, עורך דינו של האוריינט האוס. אבל לטענתו, סכום זה מעולם לא הגיע לידיו.

כץ (59) חבר קיבוץ מגל, הכיר את חוסייני במסגרת פעילותו באירועי השלום. לכן, סיפר כץ, זה נראה טבעי לפנות אליו כידיד כדי לגייס כספים למשפטו. כץ סיפר כי הרעיון לבקש את עזרת הרשות הפלסטינית עלה בשיחה עם חברו, פעיל שלום שנרצח לפני כחצי שנה בפיגוע במסעדת "מצא" בחיפה.

הרעיון עלה לאחר שמיצה את כל האפשרויות האחרות לגיוס הכספים למשפטו: הוא גייס תרומות מחברים אישיים, מחברים למפלגה ומגוש שלום וקיבל את הכנסות הערב שאורגן לכבודו בתיאטרון "צוותא". את קיבוצו מגל החליט כץ שלא לערב – והסתפק בקבלת הוצאות תחבורה וחופש מעבודה ככל שיידרש לצורך משפטו. במזכירות הקיבוץ הוחלט שאם כץ יפנה בבקשת עזרה כספית, יהיה הקיבוץ נכון לסייע. כץ לא פנה.

כץ סיפר כי "הגעתי אל פייסל חוסייני עם אותו חבר שנהרג, הצגנו לו את הנושא וביקשנו עזרה. חשבנו שיהיה לו בזה עניין. הסברתי לפייסל שיש תביעה, שהאוניברסיטה נבהלה מהמחקר ויוצאת חוצץ נגדו. הוא אישר את הבקשה. לא היה לי אף מוסד אחר לבקש ממנו עזרה. את הכסף קיבלתי ביד, במזומן. אני חושב שזה היה 8,000 דולר במזומן".

מאז מת חוסייני. הכסף סייע למימון שכר טרחת עורך הדין שייצג את כץ בכל משפטיו, עו"ד אביגדור פלדמן. זאת למרות שפלדמן עצמו אמר השבוע כי "ברור שבעניין כזה לא הייתי הולך לבקש כסף מהאוריינט האוס".

כץ עצמו אינו רואה כל פסול בתמיכתם של הפלסטינים: "בקשת הסיוע היא לגיטימית ונועדה לאפשר להוציא לאור את האמת ההיסטורית על מלחמת השחרור". בחודשים האחרונים הוא עושה ימים כלילות בכתיבת העבודה מחדש. עם זאת, הוא חושש שחשיפת העובדה שקיבל כספים מהרשות הפלסטינית, תהווה עילה למוסדות האוניברסיטה לדחות את גרסתו המתוקנת לה הקדיש ימים ולילות רבים.

פטרונו של כץ, ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה, מצדיק את הפנייה לקבלת כספים מחוסייני. "ברשות הפלסטינית יש עניין בעבודה של כץ. הם רצו לתרגם אותה לכמה שפות. ההתקשרות עמם הייתה לאחר הגשת המחקר שלא נעשה מטעמם. אבל אין מחקר בעולם שאיננו משרת מישהו".

על דעתו חולק פרופ' יואב גלבר, ראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, שהיה בין המתנגדים החריפים לעבודתו של כץ. לדבריו, "אני אמנם בספק אם יש משמעות אקדמית לעובדה שהוא קיבל כסף פלסטיני, זו בעיה ציבורית של מדינת ישראל. אבל הסיפור של הכסף מכניס ממד חדש לפרשה. זה לא עסק תמים. הם לא נותנים לו כסף סתם. זה חלק מהמערכה המתנהלת נגד מדינת ישראל במסגרת האינתיפאדה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2093775,00.html
(01.09.02 , 09:08)

עבודת הגמר על טנטורה תוצא מהספריה
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1333608,00.html
"ליקויים חמורים בעבודת ה-MA על הטבח בטנטורה"
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-854449,00.html
ההיסטוריון כץ יתנצל בפני לוחמי 'אלכסנדרוני'
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-363508,00.html

@ בית המשפט חייב את ההיסטוריון ''ד''ר תדי כץ, לפצות את:
לוחמי חטיבת אלכסנדרוני!!!
http://rotter.net/forum/gil/5059.shtml

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:17   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. מדובר במיעוט קטן ושולי באקדמיה = קומץ הסהרורי  
בתגובה להודעה מספר 43
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 05.07.03 בשעה 09:20
 
"הפנטזיה"

הדברים האלה נכתבים ברגעים שבהם אזרחי עיראק מנפצים את פסליו של סדאם
מאת: בן­דרור ימיני

בסוף ספטמבר אשתקד, כשרוחות המלחמה נגד סדאם כבר החלו לנשב, התארגנה
קבוצת פרופסורים כדי לפרסם עצומה - שימו לב - על "פשעים נגד האנושות",
כך במקור, שישראל עומדת לבצע, בחסות המלחמה. אלה לא היה פרופסורים
צרפתים, גם לא בלגים, אפילו לא סעודים. הם היו ישראלים. רובם ידועים ומוכרים. מדובר באנשים שהשפעתם על מסע השטנה נגד ישראל, ברחבי
הקמפוסים בארצות הברית, בתקשורת ובאקדמיה באירופה, היא קריטית.
אם
עשרות ישראלים, רובם פרופסורים, מפיצים בעולם כתב שנטה על כך שישראל
מתכוונת להמשיך ולבצע פשעים נגד האנושות, אז ישראל היא אכן מדינה
פושעת.


הדברים האלה נכתבים ברגעים שבהם אזרחי עיראק מנפצים את פסליו של
סדאם. אלה השעות והימים, לפי מפיצי הפנטזיה, שבהם ישראל היתה אמורה
לעסוק בביצוע הפשעים נגד האנושות. למשל, גירוש המוני של פלשתינים. לא
בגלל התגרות, לא בגלל פעולות טרור, אלא ככה סתם, משום שיש מלחמה, ואף
אחד אולי לא ישים לב לאיזה טרנספר המוני. איך לא חשבנו על זה. עד כדי כך
הרחיק דמיונם המרשיע של הפנטזיונרים. לדידם, ישראל היא תמיד על תקן של
פושעת. פעולות רצח המוני שמבצעים פלשתינים בישראלים,זוכות אצלם תמיד
להבנה. הם מסכנים. הם במצוקה. אבל ישראל? הם פשוט מתעבים אותה. לכן הם
מגייסים את דעת הקהל בעולם.

על העצומה חתומים גם כמה אנשים שחשבתי שהם חברים שלי. אני מסופק אם
הם יראו בי חבר לאחר כתיבת הדברים האלה. אני מתבייש בהם. בגלל אנשים
כמותם יש לגיטימציה לדיוויד דיוק, למשל, מראשי הימין הקיצוני בארצות
הברית, להפיץ עלילות זוועה על ישראל. הטקסטים שלהם דומים. וגם לשמאל.
לפני חודשים אחדים, למשל, הפיצה חברת פרלמנט מהלייבור הבריטי סיפור על
כך שחיילים ישראלים אנסו עשרות צעירות פלשתיניות. בזכות שונאי ישראל
מבית, שעכשיו מתברר שהדמיון שלהם דומה לדמיון של אותה מרשעת, יש
אפשרות להפוך את ישראל, בקלות מדהימה, למדינה מצורעת. בן לאדן,
נסראללה ויאסין מודים להם על העבודה הנפלאה.

ישראל נאורה יותר

העצומה תפסה מקום מרכזי בעיתונות אירופית, שחוגגת על שונאי ישראל כאלה,
ועוד ישראלים, כמוצאת שלל רב. בארץ הם נחשבים לחלק מהשמאל הסהרורי,
אבל בעולם הרחב, במקרים לא מעטים, הם חלק מהמיינסטרים. הם "נאורים"
ו"מתקדמים".

וכך הם כתבו שם, בין השאר...:-
"אזהרה דחופה: ...יש סימנים המעידים על כך ש'ערפל המלחמה'
ינוצל על ידי ממשלת ישראל לצורך ביצוע פשעים נוספים נגד העם הפלשתיני, עד כדי טיהור אתני מלא...

אנו קוראים לקהילייה הבין- לאומית להקדיש מבט קרוב לפעולות הנחשפות בתוך ישראל והשטחים הכבושים. להבהיר באופן חד משמעי שפשעים נגד האנושות לא יותרו, ולנקוט בצעדים כדי לא לאפשר למעשים כאלה להתבצע".

מתניה בן ארצי, ענת בילצקי, אילן פפה, מאיר עמור, אמירה גלדבלום, חנה הרצוג, ברוך קימרלינג, אורלי לובין, רוחמה מרטון, ענת מטר, אבי עוז, אמנון רז- קרקוצקין, טניה ריינהרט, משה צימרמן, ועוד רבים אחרים, חתמו על העלילה. חלקם אורחים קבועים בתוכניות טלוויזיה, בעלי טורים בעיתונים, ועוד. נכון שאין שום סיכוי שבאנגליה או בצרפת ייתנו לבעלי עמדות כאלה לפתוח את הפה, משום שמנטלית הם קרובים יותר ללורד האו- האו,אבל לצבועים האלה זה לא יפריע.

במלחמת עיראק, אגב, התברר שישראל נאורה הרבה יותר מבריטניה ומארצות
הברית, בכל מה שקשור לפגיעה באוכלוסייה אזרחית. וכשם שישראל נאורה
יותר בשטח, היא נאורה יותר מתברר גם בכל הקשור לחופש הביטוי.
האנשים האלה, מעלילי העלילות האלה, מקבלי המשכורות על חשבון משלם המסים, מזכירים שלנו יש סובלנות כלפיהם, הרבה יותר ממה שיש להם כלפינו. נכון שיש לנו תחושה של פראיירים, אבל אנחנו צריכים להיות גאים על כך. ינבחו הפרופסורים. אנחנו נבליג. אסור לנו לרדת לרמה שלהם.

ועוד משהו: מדובר במיעוט קטן ושולי באקדמיה.
אל נא נדביק באלפי אנשי אקדמיה ופרופסורים את הכתם,
ששייך רק לקומץ הסהרורי, גם אם השפעתו בעולם גדולה.

http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/463/184.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:40   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. דברים מוזרים-לכאו..מתרחשים במסגרת מלחמת אוסלו  
בתגובה להודעה מספר 44
 
עקרונות כימיים-פיסיקאליים בניהול הקונפליקט היהודי-מוסלמי
22/09/2002 | פרופ' אריה זריצקי | ariehz@bgumail.bgu.ac.il

דברים מוזרים-לכאורה מתרחשים במסגרת "מלחמת אוסלו": הערבים מנסים להשמיד יהודים ככל שידם משגת כשהם חשים כי אנו נחלשים, ו'נרגעים' כשידינו על העליונה. לעומת זאת, כל אימת שצה"ל מצליח להתגבר על אינסטינקט הרצח של המוסלמים, מדינת היהודים מנסה לרכוש את ליבם על-ידי העברת משאבים להקלת קשייהם היומיומיים. פעולה כזו מרמזת לערבים שהיהודים נחלשו, וחוזר חלילה לאחר העברת המשאבים הללו לידי הרוצחים ומשתפי הפעולה עמם.

'מעגל קסמים' זה חוזר ונשנה בדייקנות מדעית כמעט, ורק הבורים שמנהלים את חיינו עדיין עורכים ניסויים חוזרים ונשנים באורח דמוי-כפייתי. האם טרוף מערכות זה אכן נובע מבורות, או אולי ההיפך ממחשבה תחילה?

כדי להבין את התיזה הבסיסית שהעליתי, אתאר בקצרה את העיקרון של שיווי-משקל דינמי בין חומרים בריאקציות כימיות מחד, את העקרונות המוסלמיים של ג'יהאד (מלחמת מצווה) והודנה (הפסקת-אש זמנית) מאידך, ואשווה ביניהם אנלוגית.

כמעט כל חומר שקיים בעולם עובר להיות אחר על-ידי תהליך כימי (ריאקציה), וכמעט כל תהליך כזה ניתן להחזרה (רברסיבילי). מהירות התהליך ומידת חזרתו תלויים בגורמים שונים שמסתכמים למספר יחיד (קבוע הריאקציה או היחס בין שני הקבועים, שאף הוא קבוע). שני החומרים מצויים במערכת כל הזמן, וה'שולט' משניהם הוא זה אליו 'נדחף' התהליך בכוח רב יותר (על-ידי קבוע נמוך יותר).

את הצד השני של אותה מטבע קל יותר לתאר, אם כי גם הוא נסתר מעיני התקשורת וה'אליטות' השמאלניות (או מוסתר בידיהם בכוונה תחילה): האיסלאם מחלק את העולם לשניים, ארץ השלום (דאר אל-סלאם) מצויה בכל אתר בו הוא שולט (ובו הוא אמור לשמור על "בני חסותו" - רק אלה שמקבלים את שלטונו, כמובן), וארץ המלחמה (דאר אל חארב) שכוללת את שאר העולם (אשר, בסופו של דבר, אמור להיות נישלט על-ידיו כולו). כשהאיסלאם מוצא עצמו חזק מאויביו בארץ זו, הוא חייב במלחמת מצווה (ג'יהאד), אך כשנראה לו שנחלש מאויביו שם, הוא חייב לבקש הפסקת אש (הודנה), שבינה לבין שלום (כפי שאנו מבינים מושג זה) אין ולא כלום, מכיוון שזו תיפסק ברגע שהמצב "יחייב" זאת. כלומר, מייד עם המעבר ממצב של חולשה-יחסית למצב של חוזק-יחסי. שני מצבים אלה מהווים חלופות יחידות בהתייחסות המוסלמים לכל האחרים, בדמות החלופה 0\1 במחשבים, ותוארו, אמנם במונחים מעט אחרים, במאמרי "תהליך המוליך למלחמה" (כותרת שהוכתבה על-ידי עורך "בימה" בעיתון הארץ (10.1.94, ראו הקישור).

תהליך אוסלו, שכונה אז כ"תהליך השלום", הביא את המוסלמים להמיר את מצב ההודנה במצב הג'יהאד, ומאז אכן אנו חווים את השינוי הזה.

אלה מהקוראים שהיו מוכנים לקלוט את שנאמר לעיל מבינים כבר את כוונתי: האינטראקציה בין הצדדים הניצים כאן (שלום-זמני או מלחמה) משולה לשני צידי הריאקציה הכימית (חומר א' או ב'). כל צד דוחף לכיוון השני, והשאלה של כולנו היא כיצד להעביר את שיווי המשקל הדינמי הזה לכיוון הפסקת אש, גם אם היא זמנית, מכיוון שמדינת ישראל ממשיכה לבנות והיהודים ממשיכים להיבנות בה בקצב מזורז בעיתות של שקט יחסי. פתרונות לבעיות דומות באירופה בוצעו באמצעות בריתות בין מרכיביה השונים: ספריו של ווינסטון צ'רצ'יל ("ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית", "מלחמת העולם השנייה") מלאים בדוגמאות כאלה, ולא כאן המקום לפרטן ולתארן. הברית הבלתי-חתומה בינינו לבין מעצמת העל מהווה אכן גורם בעל חשיבות רבה בהטיית שווי המשקל לכיוון ההודנה, אך תכופות גובר האינטרס הצר של ארה"ב (כפי שרואים אותו אצלם) על הצורך בשקט יחסי במזה"ת. בשביל האמריקנים מדובר בצריכת הדלק או בהיקף מכירות של תעשיית הנשק, אך בשבילנו זו שאלה של חיים או מוות לאומיים.

את האנלוגיה שלעיל ניתן להרחיב באופנים שונים, אך מהאנליזה השטחית-למחצה נובע, שעלינו להבין מהם הגורמים שמשפיעים על שיווי המשקל בין שאיפת ההתפשטות של האיסלאם לבין השלמתו עם קיומנו בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, ולנסות להשפיע על הטייתו לכיוון הרצוי לנו. הדרך לכך היא כנראה אחת ויחידה, שימוש כזה בכוח (ממשי או הרתעתי בלבד) שיבהיר לאיסלאם כי תקיפתנו תוביל לאיבוד נכסים משמעותיים בשבילו. ה'אינטלקטואלים' שלנו אינם מבינים מאומה בכימיה/פיסיקה, אך ההיסטוריונים שביניהם (משה צימרמן, שלמה בן-עמי, זאב צחור, אילן פפה, אם נזכיר אחד בלבד מכל מוסד אקדמי) היו אמורים לפחות ללמוד את לקחי העבר. על הסיבות האפשריות לכך שאינם עושים את הנדרש מהם במקצועם יש לעמוד במאמר נפרד.

כדאי, לעומת זאת, להעלות מחשבה מפתה (בתקווה שאינה אופטימית מדי...), שראש הממשלה מבין את הדינמיקה העדינה הזו, וכי פעולותיו האנטגוניסטיות-לכאורה, שמטרידות את מנוחת אנשי 'המחנה הלאומי', דווקא מכוונות לניצולה למטרת שרידותנו, כלהלן:

א) במשך למעלה מארבעים שנה חשבו הערבים שיוכלו להביסנו בג'יאהד;

ב) כתוצאה מהבסתם ב'אינתיפאדה' הראשונה, הם 'נאלצו' לעבור למודולוס של הודנה. אסון 'אוסלו' נפל עלינו, אם כך, כתוצאה מעוצמתנו;

ג) ויתורינו חסרי האחריות (במיוחד, אלה של אהוד ברק בסוף שלטונו) 'אילצו' אותם לחזור למודולוס של ג'יהאד;

ד) ניצחון מוחץ כעת, ב"חומת מגן", כנדרש על-ידי רוב תושבי ישראל היהודיים, יגרום לערבים 'לחזור למוטב', לכאורה, ולעבור שוב להודנה (הפסד מוחץ אין להעלות על דל שפתינו מפאת תוצאותיו הקטלניות, כמובן);

ה) וחוזר חלילה.

מכאן, שעלינו לשמור 'על אש קטנה' את תקוות הערבים שיצליחו לחסל את ישראל, כדי ש'יהודי-הגלות' (השמאל הישראלי) לא ינסו שנית להעבירנו למצב של שביתת נשק מסוכנת מחד, תוך מזעור הנזקים של מלחמת המצווה שמוכרזת עלינו מאידך.

כלומר, יש לשמור את הערבים במצב אחד (של ג'יהאד) במינימום פגיעות עלינו, מבלי להעבירם למצב השני (של הודנה). במונחים כימיים-פיסיקאליים, יש למצוא יחס קבועים מתאים כדי לוודא שחומר ב' לא ייעלם לחלוטין למרות שמטרתנו היא לקבל חומר א'. בהעדר הסכמה מלאה מכל שכבות הציבור היהודי בישראל, אם כן, שומה עלינו, לצערנו, לשמר את מצב הג'יהאד עד אותו יום מיוחל של "שלום-אמת" (בתקווה שיגיע לפני "אחרית הימים" היהודי) בו גם הערבים ילמדו לחיות בשכנות טובה, אפילו אם אלה שאינם מוסלמים.
http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?docid=1570&subjectId=3

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:48   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ''מרכז אדוה'' = אחד המסגדים של השמאל הקיצוני !!  
בתגובה להודעה מספר 45
 

רגשות מנוגדים

מה עומד מאחורי ההתנגדות העזה של הערבים בישראל להעברת אום אל-פחם לפלשתין?

אמנון רובינשטיין, הארץ, 4.6.02

הבה נתאר לעצמנו שיום אחד מחליטה ממשלת הודו כי למען שלום עם פקיסטן היא מוכנה לוותר על חבל קשמיר ולהסכים לסיפוחו לפקיסטן. זוהי השערה בלתי סבירה, משום שהודו אינה מוכנה להסכים לעיקרון שעל פיו שייכות דתית (אסלאמית במקרה זה) תוביל לפגיעה בריבונותה ובאחדותה. אך השערה עוד פחות סבירה היא זו המניחה שאם הייתה מועלית הצעה כזאת - תושביה המוסלמים של קשמיר היו מתנגדים לה. להפך, אין ספק שהיו מקבלים אותה בשמחה גדולה.

בישראל, לעומת זאת, רעיון דומה של חילופי שטחים בין ישראל למדינה הפלשתינית העתידית, שיכללו את סיפוח אום אל-פחם לפלשתין, מעורר זעם רב בקרב הערבים בישראל ומנהיגיהם. רעיון חילופי השטחים הועלתה על ידי השר אפרים סנה, שלא פירט באילו שטחים מדובר - אך די היה ברעיון כדי להסעיר את דעת הקהל הערבית בישראל.

ההצעה מתוארת כטרנספר ופרופ' אילן פפה פרסם מאמר ארסי נגדה ב"אל-אהרם" המצרי. מעניין שלא קמה צעקה דומה כאשר אחד הח"כים הערבים חתם על מברק בכתובת: נצרת פלשתין.

כיצד מנומקת ההתנגדות הזאת? רבים מהערבים בישראל, וכמעט כל מנהיגיהם, מתארים עצמם כ"פלשתינאים אזרחי ישראל". מדוע, אם כן, הם מתנגדים שיצרפום אל המולדת הלאומית שלהם? תשובתם היא שאין להעבירם כמיטלטלין בלא לשאול לדעתם, וכן שאם מעבירים אותם, יש לצרף לשטח המועבר גם את כל הקרקעות שהיו שייכות להם בעבר - לא רק קרקעות שהופקעו בחוקים - הבאמת מרושעים - של שנות ה-50, אלא גם קרקעות שהיו בבעלותם לפני שבאו הציונים. ח"כ האשם מחמיד הסביר לא כבר כי קרקעות אלה השתרעו מעמק יזרעאל ועד הים התיכון.

הטענה הראשונה צודקת: אין לשלול אזרחות מישראלי על ידי העברתו בעל כורחו מבלי לשאול את פיו. הטענה השנייה אינה עניינית: זכויות הרכוש של הערבים בישראל לא ייפגעו כתוצאה מחילופי שטחים ויבואו על פתרונן במסגרת הסכם שלום כולל, שיביא בחשבון גם את רכושם של ישראלים שהופקע במדינות ערב.

אכן, הדין והצדק דורשים שלכל העברה של אוכלוסייה יקדם משאל בקרב אותה אוכלוסייה - שתוצאותיו במקרה הזה ידועות מראש - או, לחילופין, שתינתן אופציה של אזרחות ותושבות ישראלית לאלה שירצו בכך. כך נוהגת בימים אלה בריטניה בעניין תושבי גיברלטר במגעיה עם ממשלת ספרד. על פי ההצעה הבריטית - שאינה מקובלת על הגיברלטרים - תינתן להם האפשרות לבחור בין אזרחות בריטית לספרדית, לכשתימסר לספרד ריבונות חלקית על הצוק.

אך מה בעצם עומד מאחורי ההתנגדות העזה לסיפוח אום אל-פחם לפלשתין? מהו ההסבר לתופעה הלא טבעית הזאת? מצד אחד ישראל מושמצת כמדינת אפרטהייד פשיסטית; מצד אחר, יש כמיהה גדולה להישאר בה ואיחוד משפחות תמיד היה כרוך בהגירה לישראל ולא ממנה.

ספק אם ההסבר הבלעדי הוא כלכלי. שום סכר כלכלי, גם לא תשלומים מהביטוח הלאומי, אינו יכול לעצור סחף לאומי, בוודאי לא באזור שלנו. יש שני הסברים עמוקים יותר. האחד: בסתר לבם רוצים הערבים בישראל להיות יום אחד רוב בה - לא שתי מדינות לשני עמים אלא שתי מדינות לעם (פלשתיני) אחד. החשד העמוק הזה המקנן בלב היהודים מקשה עוד יותר על הדו-קיום בין שני העמים. ואולם, יש עוד הסבר, מנוגד להסבר הזה: לא קל להיות מיעוט, ולא כל שכן מיעוט ערבי במדינה יהודית. אך בכל זאת ייתכן שישראל - עם כל מגרעותיה - מוכיחה לערבים החיים בה כי עדיף להיות מיעוט בדמוקרטיה - גם לא מושלמת - מאשר רוב בדיקטטורה.

וייתכן - וזה נראה התיאור הנכון ביותר - ששני ההסברים נכונים: לא רק שהערבים הישראלים עצמם אינם מאוחדים ביחסם לישראל, אלא שהיחיד עצמו מטולטל על ידי רגשות מנוגדים: יום אחד, כאשר נרצח יצחק רבין, הוא שותף מלא לאבלם של היהודים, ויום אחר - כאשר נהרגים שכניו וקרוביו בידי כוחות המשטרה - הוא חולם על נקמה. העניינים אינם פשוטים, והשאלה איזה יצר ינצח בקרבם תלויה גם במגזר היהודי - למשל, אם לבחור בדוגמה מהימים האלה, ביכולתנו להימנע מהקצאה לא שוויונית של קצבאות הילדים.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:32   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. הרולד אוונס, עיתונאי ועורך בכיר: כותב מאמר...  
בתגובה להודעה מספר 46
 

Harold Evans
The voice of hate

Virulent anti-Semitism permeates all levels of Muslim society. Insidiously propagated by school text books as well as by the Arab media, it threatens any hope of an enduring peace in the Middle East

Just before he was given the boot by President Bush, Yasser Arafat made an extraordinary offer - extraordinary because it was not one of the specific demands Bush was about to make, extraordinary because Arafat acknowledged a hidden horror: the indoctrination of the delusional young people who carry out suicide bombings. In a six-page private memorandum he sent to President Bush and Arab capitals outlining his 100-day plan for reform, Arafat said he would "renounce fanaticism in the educational curricula and spread the spirit of democracy and enlightenment and openness".

There is a lot under the stone Arafat has lifted. Fanaticism has been bred into the suicide murderers and millions of young people throughout the Arab nations with scant attention by media, governments, academia and churches in the civilised world. The Palestinian schools, financed by Europe, are open sewers in terms of the hatred they seed not just of Israel, but all Jews and all their friends. Dr Ahmad Abu Halabiya, former rector of the Islamic University in Gaza speaks the message: "Wherever you are kill the Jews, the Americans who are like them and those who stand by them."

Arab leaders come to Washington and London and Geneva with formulas for peace while at home they feed their populations with similar incitements. It means that even if by some miracle there is agreement on the shape of a Palestinian state there will be no peace in the Middle East for a generation. The Israelis may find it in their heart to forget or forgive the suicide assassins; the Palestinians may find it possible to put behind them the humiliations of occupation. But the political conflict over Palestine is only one aspect of the fanaticism that has been fomented. It adds up to the dehumanisation of all Jews and it has been manufactured and propagated throughout the Middle East and South Asia on a scale and intensity that is utterly unprecedented. This is something relatively new in the Islamic world. There was more tolerance for Jews in the Islamic empire than ever there was in Christian Europe.

I was aware, as we all are, that the Palestinians hate the state of Israel. What has surprised me is the virulence of this new anti-Semitism throughout all the Muslim countries. It is frenzied, vociferous, paranoid, vicious and prolific, and is only incidentally connected to the Palestinian conflict. Hope, the familiar bromide, seems to have little to do with it. The moment of high hope following Camp David saw a surge, not a diminution, in the tide. It is a singular phenomenon; there is nothing comparable to it in relation to Arabs or Muslims.

Everyone talking about Palestine or terrorism is talking in a vacuum, for nothing can be understood without a proper appreciation of the way minds have been poisoned. We all threw up our hands in horror about Le Pen - it is always satisfying to find fault with the French! - but the world turns a blind eye to worse. A single skinhead assault on a synagogue in Europe is news, but not the unremitting daily assault on Jews waged from Morocco to Cairo to Damascus, from Baghdad to Teheran, the Gaza Strip to Karachi.

The paradox is that the world is connected as never before in terms of the flow of current, but many of the wires are lethally bare. The culture of religious fanaticism that has spawned and condoned terrorism and drives the new anti-Semitism is insensible to reason. Jonathan Swift recognised our dilemma more than 200 years ago: "You cannot reason a person out of something he has not been reasoned into." The consequences of unreason are rather more severe than they were in Swift's time.

What we are up against is best illustrated by what the Jews did to the World Trade Center. Everyone in the Muslim world knows that 9/11 was a Jewish plot to pave the way for a joint Israeli-US military operation not just against Osama bin Laden and the Taliban but also Islamic militants in Palestine. On the day of the bombing, 4,000 Jews were absent from the World Trade Center; they had been tipped off not to go to work. I thought this canard had long ago vanished up its own orifice but it was being retailed with all sincerity by a Pakistani taxi driver last week in New York of all places - which proves nothing except that he happens to be an accurate representation of a now unshakeable Muslim conviction. Millions and millions and millions believe this rubbish, as a Gallup Poll has found after questioning people in nine predominantly Islamic countries: Pakistan, Iran, Indonesia, Turkey, Lebanon, Morocco, Kuwait, Jordan and Saudi Arabia representing about half the world's Muslim population.

Some 67 per cent found the attacks morally unjustified, which is something - why not 100 per cent - but they were also asked whether they believed reports that groups of Arabs carried out the bombings. Only in West-aligned Turkey was the answer Yes, but it was close, 46 per cent to 43 per cent. In all the other eight Islamic countries, the populations rejected the idea that Arabs or Al Qaeda were responsible. Repeat: that is a poll just a couple of months ago, after millions of words from reporters and exultant videos from the Osama bin Laden show. The majorities are overwhelming in Pakistan, Kuwait, Iran and Indonesia - in Pakistan only 4 per cent accept that the killers were Arabs. Thomas Friedman of the New York Times reported last month from Indonesia, the world's largest Muslim state, that nobody has any doubt about the Mossad conspiracy.

Who could be crazy/malign/misguided enough to disseminate such fabrications? The effluent is from official sources and newspapers and television in Arab states, from schools and government-funded mosques, from Arab columnists and editorial writers, cartoonists, clerics and intellectuals, from websites that trail into an infinity of iniquity. The appearance of modernity in the Arab media is illusory. More important than the presence of the hardware is the absence of the software, the notion of a ruggedly independent self-critical free press. CNN will film US bomb damage in Afghanistan. Al-Jazeera and the Middle East stations would never dream of talking to the orphans and widows whose loved ones were blown apart by a suicide bomber. An Arab critic of the USA and the coalition is always given the last word. How could people be so susceptible to misinformation? Well, conspiracy theories simplify a complex world. They have the advantage that the absence of evidence is itself proof of plot: missing records at Pearl Harbor, missing bullets in Dallas, missing bodies in Jenin. Preconceptions are outfitted in fantasy. Contradiction by authority is mere affirmation of the vastness of the plot: so he's in it, too. Conspiracy and rumour bloom especially where the flow of news and opinion is restricted and especially where illiteracy is high.

But there is another explanation for the potency of lies today. It is the aura of authenticity provided by technology, by the Internet. John Daniszewski of the Los Angeles Times asked an editor of the Nation in Islamabad, Ayesha Haroon, why they blamed Israel. "It is quite possible that there was deliberate malice in printing it," she admitted, but she went on: "I also think it has to do with the Internet. When you see something on a computer, you tend to believe it is true." Here in our new magic is a source of much misery. An Indonesian visiting the Islamic stronghold of Jojjakara, according to Friedman, was alarmed by the tide running for jihad against Christians and Jews. Internet users are only 5 per cent of the population, but these 5 per cent spread rumours about Jews to everyone else. "They say, 'He got it from the Internet.' They think it's the Bible."

The smear that defiles the Jews who died in the World Trade Center, that millions perceive as reality, owes its original currency in September 2001 to one website. It is called InformationTimes.com, "an independent news and information service" whose address was given as the Press Building in Washington DC. So I thought it worth asking the editor in chief Syed Adeeb for the evidence. He was hard to find. Directory assistance had no entry for Information Times, Info Times or the editor in chief. Bryan Curtis of Slate was told they had no such tenant; email messages were bounced back. When I spoke to Curtis in May, he told me he had been bombarded by anti-Semitic responses. He also got a threatening legal letter but when Slate's lawyers tried to reply, the evanescent litigants were on the lam again. This week I did reach Adeeb in Virginia, so I asked him for his source. He told me it was television station Al Manar in the Lebanon. When I asked whether he had any qualms relying on Al Manar because it was a mouthpiece for the terrorist group Hezbollah that exists "to stage an effective psychological warfare with the Zionist enemy", Adeeb's reply was, "Well, it is a very popular station." He clearly believed his story; when I mentioned that there were names of Jews who died in the towers, he conceded that one or two might have died, but he found it sinister that nobody could tell him just how many Jews did die there. He volunteered that he was a US citizen, and that some of his best friends were Jews. Adeeb's approach to the world speaks for itself in his headlines:

- Israelis with bomb material arrested in Washington
- Israeli mafia controls US Congress
- Crazy Hindu terrorists threaten America
- FBi and CIA should investigate the Israeli lobby
- Barbarous Israeli soldiers rape and torture 86 women in Nablus, Palestine

I asked for the source of that rape story and was referred to the Labour MP for Birmingham Selly Oak, Lynne Jones. I checked. Jones did indeed put the atrocity in circulation, quoting an email from an Anthony Razook in Nablus but she was careful to say "this report has not been authenticated". Such qualifications evaporate in the endless laundering of information.

Once upon a time stories like this would circulate on smudged cyclostyled sheets that would never see the light of day. But now Wizards of Oz like Adeeb, with this spurious authenticity of electronic delivery, have a megaphone to a gullible world. In the 1930s, Cordell Hull complained of print and radio that a lie went half way round the world before truth had time to put its trousers on; nowadays it has been to Mars and back before anyone is half awake. At the end of the line of incendiary headlines and the careless propagation of email there is Danny Pearl, tortured and butchered because he was a Jew and a reporter.

Unfortunately, reporting and comment in the West all too often, for the best of motives, ingenuously reinforces the anti-Semitic mindset. Israel is supported, in Lenin's phrase, like a rope supports a hanging man. Equal weight is given to information from corrupt police states and proven liars as to information from a vigorous self-critical democracy. The pious but fatuous posture is that this is somehow fair, as if truth existed in a moral vacuum, something to be measured by the yard like calico. Five million Jews in Israel are a vulnerable minority surrounded by 300 million Muslims who, for the most part, are governed by authoritarian regimes, quasi-police states, that in more than 50 years have never ceased trying to wipe it out by war and terrorism. They muzzle dissent and critical reporting, they run vengeful penal systems and toxic schools, they have failed in almost every measure of social and political justice, they deflect the frustrations of their streets to the scapegoat of Zionism and they breed and finance international terrorism.

Yet it is Israel that is regarded with scepticism and sometimes hostility. Take the battle of Jenin. The presumption in the feeding frenzy in the best newspapers in Europe and in hours and hours of television was that the Palestinian stories of 3,000 killed and buried in secret mass graves must be true, though the main propagator of this story, Saeb Erekat, has been shown time and time again to be a liar. The Guardian was even moved to write the editorial opinion that Israel's attacks on Jenin were "every bit as repellent" as Osama bin Laden's attack on New York on 11 September.

Every bit? Every bit as repellent? Did we miss something? Was there some US provocation of Osama comparable to the continuous murder of Israeli women, children, the old and the sick - 19 victims at Passover? Was something going on in the World Trade Center as menacing as the making of bombs in Jenin, known proudly to Palestinians as Suicide Capital? In fact, there was no massacre, no mass graves. Human Rights Watch has since put the death toll at a total of 54, including, on their count, 22 civilians - the Israelis say three. Some Palestinian militants in fact claim Jenin as a victory in the killing of 23 Israeli soldiers.

Of course, the press certainly had a duty to report the Palestinians allegations of massacre; it was entitled to raise questions and express alarm in the editorial columns. But truth did not lie in the balance between competing statements, and it was ill-served by hysteria. Big stories like this demand special rigour in the reporting, restraint in the language, scrupulous care in the headlining, proper attribution of sources and, above all, a sense of responsibility: "Genocide" is too agonising when real for it to be devalued by its use as small change. To describe suicide bombers as "martyrs", as a recent British headline did, is to endorse a barbarity; Palestinians can call bombers martyrs if they like but it is a defamation of historic martyrs who gave their lives to save others, not to kill randomly and for financial reward for their families. Words, said Churchill, are the only things that last forever. We should all have as much care with the explosive power of words as we expect airports to have with our luggage.

Let me reject the sophistry that to question such matters is to excuse everything done under the guise of protesting anti-Semitism. It is not anti-Semitic to raise questions about Jenin, no more than it is anti-press to raise questions about the reporting. It is not anti-Semitic to report and protest ill treatment of Palestinians. It is not anti-Semitic to consider whether Sharon's past belies his promises for the future. It is not anti-Semitic to deplore the long occupation, though originally brought about by Arab leaders in instigating and losing three wars.

It IS anti-Semitic to vilify the state of Israel as a diabolical abstraction, reserving tolerance for the individual Jew but not the collective Jew; it IS anti-Semitic to invent malignant outrages; it IS anti Semitic consistently to condemn in Israel what you ignore or condone elsewhere; it is above all, anti-Semitic to de-humanise Judaism and the Jewish people such as to incite and justify their extermination. That is what we have seen thousands and thousands of times over on a preposterous scale.

The European Community recently voted more millions to the Palestinian Authority. Corrupt as it is, one sympathises with its claim on our sympathies for the relief of suffering and poverty, but should it not have been made a condition that the PA must cease using European money for racist propaganda through its schools, its mosques, on television and radio, in political rallies and summer camps? The fanaticism Arafat offers to renounce - as a bargaining chip, not a moral principle - is the fanaticism stimulated by his Palestinian Authority which, among other enlightenments, makes educational films of little girls singing their dedication to martyrdom. The degree of infection was manifest at Al-Najah University in the city of Nablus where the students put on an exhibition entitled "The Sbarro Cafe Exhibition".

The Sbarro Café was the pizza parlour where a Palestinian suicide bomber murdered 15 people taking a meal. The exhibit, according to the Associated Press and Israeli media, included an exhibit with pizza slices and body parts strewn across the room. The walls were painted red to represent scattered blood.

It is hard looking for sanity to put in the picture - even in the Department of Psychiatry at Ein Shams University in Cairo. Here is Dr Adel Sadeq who is also chairman of the Arab Psychiatrists' Association, on suicide bombings:

As a professional psychiatrist, I say that the height of bliss comes with the end of the countdown: ten, nine, eight, seven six, five, four three, two, one. When the martyr reaches 'one' and he explodes he has a sense of himself flying, because he knows for certain that he is not dead. It is a transition to another, more beautiful world. No one in the Western world sacrifices his life for his homeland. If his homeland is drowning, he is the first to jump ship. In our culture it is different... This is the only Arab weapon there is and anyone who says otherwise is a conspirator.


Next patient, please!

The Muslim world's relentless caricatures of the Jew are boringly on the same one note, Jews are always dirty, hook-nosed, money-grubbing, vindictive and scheming parasites. They are barbarians who deliberately spread vice, drugs and prostitution, and poison water. Among the fabrications:

- Israeli authorities infected by injection 300 Palestinian children with HIV virus during the years of the intifada.
- Israel poisoned Palestinians with uranium and nerve gas.
- Israel is giving out drug-laced chewing gum and candy intended to make women sexually corrupt.
- Jews use the blood of gentiles to make matzos for Passover (Al Ahram, Cairo). This past April, state-funded San Francisco students put out a poster of a baby "slaughtered according to Jewish rites under American license".

Incredibly, the Arab and Muslim media, and behind them their states, have resurrected that notorious Bolshevik forgery, the Protocols of the Elders of Zion. This supposedly occult document, which reads like something discarded as too ridiculous for the script for Mel Brooks' The Producers, is the secret Zionist plan by which satanic Jews will gain world domination. It has had more scholarly stakes through its heart than the umpteen re-enactments of Dracula, but this bizarre counterfeit is common currency in the Muslim world. A multi-million 30-part series was produced in Egypt by Arab Radio and Television. With a cast of 400! And not as satire.

It is the Protocols that inspire Hamas, the Islamic Resistance Movement, to teach their children that the Jews control the world's wealth and mass media. According to Hamas - and who will be there in the classroom or on the street to raise a question? - Jews deliberately instigated the French and Russian revolutions and World War I so that they could wipe out the Islamic caliphate, establish the League of Nations "in order to rule the world by their intermediary." When I checked on the website Palestine Watch, by the way, to report on what they were telling the world about Israeli propaganda, I drew a blank, but there it described Hamas as seeking nothing other than peace with dignity, forbearing to mention the small matter that Hamas is dedicated to the destruction of the state of Israel.

Apart from the volume and intensity of the multi-media global campaign, there has been an ominous change in political direction. Arab frustration with the recognition of the state of Israel after World War II has, for decades, been expressed as "why should the Arabs have to compensate the Jews for the Holocaust perpetrated by Europeans". Today the theme is that the Holocaust is a Zionist invention. It is expressed with a vehemence as astounding as the contempt for scholarship.

A typical columnist in Al-Akhbar, the Egyptian government daily on 29 April: "The entire matter (the Holocaust), as many French and British scientists have proven, is nothing more than a huge Israeli plot aimed at extorting the German government in particular and the European countries. I personally and in the light of this imaginary tale complain to Hitler, even saying to him, 'If only you had done it, brother, if only it had really happened, so that that the world could sigh in relief (without) their evil and sin'."

Hiri Manzour in the official Palestinian newspaper: "the figure of six million Jews cremated in the Nazi Auschwitz camps is a lie", a hoax promoted by Jews as part of their international "marketing operation".

Seif al-Al Jarawn in the Palestinian newspaper Al-Hayat Al-Jadeeda: "They concocted horrible stories of gas chambers which Hitler, they claimed, used to burn them alive. The press overflowed with pictures of Jews being gunned down...or being pushed into gas chambers. The truth is that such malicious persecution was a malicious fabrication by the Jews."

Clearly here is a consistent attempt to undermine the moral foundations of the state of Israel and it is espoused by a number of supposedly moderate people. The former president of Iran, Ali Akbar Hashemi-Rafsanjani had this to say on Tehran Radio: "One atomic bomb would wipe out Israel without trace while the Islamic world would only be damaged rather than destroyed by Israeli nuclear retaliation."

The brilliance of the whole campaign of anti-Semitism is its stupefying perversity: the Arab and Muslim media and mosque depict Israelis as Nazis - even the conciliatory Barak and the hawkish Sharon are alike dressed up in swastikas with fangs dripping with blood - but media and mosque peddle the same Judeophobia that paved the way to Auschwitz. How can you talk to someone who conducts all discourse standing on his head screaming? People in the West who adopt the same murderous metaphor for Israel, and I heard it often on my recent visit to Europe, may be regarded as a joke in their own country but that is not where the action is. They are moral idiots but they lend credulity to malevolent liars in the Middle East.

By comparison with the phantasmagoria I have described, it seems a small matter that without exception Palestinian school textbooks supplied by the PA and funded by Europe, have no space in the maps for the sovereign state of Israel, no mention of its 5 million people, no recognition of the Jews' historic links to Jerusalem.

The Palestinian claim to a state is unanswerable and with wiser leadership would have been flourishing for years. It is tragic that the cause is now being so ruthlessly exploited with Jew as a code word for extremist incitement of hatred of the USA and the West. This is jihad. It is aimed at us at all, at Europeans who "look like" Americans because they believe in liberal democracy and are infected by US culture. But its first victims are the Palestinians and the frustrated masses of the Muslim world. Their leaders have led them into ignominy in three wars. They have failed to reform their corrupt and incompetent societies. It is convenient to deflect the despair and anger of the street to Israel and the Jews who supposedly control the West, but terror and hate have a way of poisoning every society that encourages or tolerates it. When Bernard Lewis observed 16 years ago that anti-Semitism was becoming part of Arab intellectual life "almost as much as happened in Nazi Germany", he added the comforting thought that it lacked the visceral quality of Central and East European anti-Semitism being "still largely political and ideological, intellectual and literary" lacking any deep personal animosity or popular resonance, something cynically exploited by Arab rulers and elites, a polemical weapon to be discarded when no longer required.

But that was before the current electronic efflorescence of hate, before the brainwashing I have sketched, before 9/11. Habits of mind tending to approve terror are becoming ingrained in the Muslim world, sanctioned by the lethargy and prejudice in Europe: those Palestinians who danced for joy on 9/11 and those students who staged the grisly exhibition of pizza parlour murders were not Al Qaeda, but their acceptance of terror as a substitute for politics does not auger well for the future of their country or the possibilities of peaceful political dialogue in any of the Arab states.
http://www.eurozine.com/article/2002-11-25-evans-en.html

Published 2002-11-25
Original in English
Contribution by Index on Censorship
© Index on Censorship
© Eurozine

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:33   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. רשימת הארגונים הנתמכים בידי הקרן החדשה לישראל  
בתגובה להודעה מספר 47
 
ניתן למצוא את הרשימה כאן:
http://www.nif.org.il/grantees_organizations.asp?letter=All

ככל הידוע לי, הקרן איננה מסתירה שמות.

ראוי לציין את תמיכת הקרן באגודת ההומואים והלסביות,
וכן בארגון הנשים "קולך", אשר בתחילת דרכו ציין את
התמיכה בעלונים שחילק בבתי הכנסת, ומאוחר יותר מחק
מהם את שם הקרן.

http://www.nif.org.il/feature.asp?ID=49



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:43   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. ´הקרן החדשה לישראל´ מתחזה כגוף א-פוליטי......  
בתגובה להודעה מספר 57
 
המהפכה הניהיליסטית

´הקרן החדשה לישראל´ מתחזה כגוף א-פוליטי, אך מסמכים ונתונים,
הנחשפים בדו"ח חדש, מלמדים כי היא תומכת בארגונים קיצוניים במטרה
לפורר את החברה הישראלית ואת יכולת העמידה שלה. לא פלא שחלק הארי בתקציבה מגיע מקרן פורד האנטי-ישראלית.

מאת:אמנון לורד
24 באוקטבר 2003, כ"ח בתשרי תשס"ד

גג לארגונים פרו-פלשתיניים ואנטי ישראלים.
צ ארכיון:מרים צחי

הקהילה היהודית בארה"ב מזועזעת בשבוע האחרון מהגילוי שקרן פורד מממנת בצורה נרחבת ארגונים פלשתיניים העוסקים בהפצת שנאה נגד ישראל. מדובר בארגונים שהצליחו בין השאר לחטוף את ועידת דרבן ולהפוך אותה למעין ועידת נירנברג של שנות האלפיים. לפני שבועיים קיבל הגוף שנקרא ´הקרן החדשה לישראל´ מימון נוסף בסך 20 מיליון דולר מאותה קרן פורד, שפרשנים בארה"ב טוענים כי היא עוסקת מזה שנים בפעילות אנטישמית. הסיוע לקרן החדשה לישראל אינו מקרי. פעילותה בצד הישראלי משלימה את פעילות הארגונים הפלשתיניים, ומרוב הבחינות, היא הרבה יותר אפקטיבית בתוצאות שהיא משיגה. התקציב של הקרן החדשה, לפני הסיוע של קרן פורד, היה גדול למדי – מעל 25 מיליון דולר לשנה.

ברץ ואיפרגן מגיעים למסקנה ש"לפי השקפת הקרן, החלשת יכולת העמידה הצבאית של ישראל היא אמצעי לכפיית הסכמים מדיניים פרו-פלשתיניים". נראה שזו מסקנה מתבקשת, כאשר רואים את רשימת הארגונים שמנסים למסד את העבריינות האידיאולוגית, והנהנים מתמיכת הקרן הקרן החדשה מתחזה כגוף
א-פוליטי, אך מסמכים שמתפרסמים בדו"ח מיוחד על פעילות הקרן, שחיברו משה איפרגן ורן ברץ, מלמדים שזהו גוף פוליטי אידיאולוגי מובהק. בין הקבוצות והארגונים שממנת הקרן גם גופים של עבריינות אידיאולוגית, וכן גופים שגם אותם אפשר לכנות כ"מנוֹעי שנאה".

את האופי הפוליטי של הקרן חושף מכתב שכתב מנהל הקרן אליעזר יערי לתורמים האמריקנים, למחרת הניצחון של אהוד ברק בבחירות ב-1999. כותרת המכתב: "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות".

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה.

"בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו – חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים – להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל ´שתיל´.

"(...) יש החוששים שעם ההישג הפוליטי תבוא התרופפות מסוימת, כאילו הכל כבר הוגשם. אין דבר גרוע מזה. להערכתי, האתגר הנוכחי לחברה הישראלית דורש פעולה מהירה וגיוס מלא של כל כוח האדם והמשאבים הכספיים האפשריים. זהו הרגע שלקראתו הכנו את עצמנו, ובפתחו של עידן חדש זה עלינו לכוון מחדש את פעולותינו בישראל ואת מאמצי המימון בהתאם".

יערי מנתח במכתבו את תופעת ש"ס, ומזהה שם את הסדק שבתוכו תוכל הקרן לפעול כלפי בוחרי ש"ס. "השסע הוא באופן מובהק לאורך קווי תיחום אתניים... אלה שבחרו ש"ס מאמינים שדרעי זכאי מפני שנשפט על ידי מערכת המבוססת על קודים מערביים אשכנזיים. הם מאמינים שהמערכת הפלתה נגדו בגלל מוצאו האתני, התרבות שלו, וצבע עורו".

יערי מזהה באלפי המתנדבים שעבדו למען הפלת נתניהו ולטובת ברק קהל יעד, ש"הקרן החדשה לישראל יכולה לשמש להם בית שמלכד את הכוחות המתעצמים האלו".

"היום הוא יום גדול לישראל", מסכם יערי: "הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש. לכן אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

מה מסתתר מאחורי היופומיזמים "שינוי חברתי" ו"ישראל חדשה", שזהו אגב שמה המקורי של הקרן בארה"ב? הדעת נותנת, לאור ניתוח פעילותה של הקרן בייחוד מאז פרוץ מתקפת הטרור הפלשתינית, כי מדובר במהפכה ניהיליסטית שמטרתה לפורר את מה שמוכר לנו היום בתור החברה הישראלית, למחוק את זהותה היהודית של המדינה, ליצור כאוס חוקתי, ולהביא את הממשלה הנבחרת למצב של חוסר תפקוד וחוסר אפקטיביות. אליעזר יערי במכתבו חושף כי הגוף שבראשו הוא עומד היה שותף מלא במסע בחירות פוליטי טהור.

ארגון ´עדאלה´ הוא זה שייעץ להורים שבניהם נהרגו במהומות למנוע את ניתוח הגופות לאחר המוות. מהלכים מסוג זה אמורים היו לשבש את האפשרות לחקירה פלילית מדויקת ולהפוך את המקרה כולו לפוליטי. ´עדאלה´ קיבל תקציב מיוחד מהקרן לצורך ייצוג הערבים בנוסף לתגבור כספי מקרן פורד, מקבלת הקרן גם כספים מהאיחוד האירופי.

הדבר עולה ממסמך יסוד המתווה מטרות פוליטיות אידיאולוגיות לפעילות הקרן. המסמך נכתב בקיץ האחרון, לאחר עליית ממשלת שרון השנייה. המסמך מתחבר לרעיון הקמתו של אינטרנציונל חברתי, שנקרא "הפורום החברתי העולמי". חברים בו גם ארגונים אזוריים כמו הפורום החברתי האירופי, הפורום החברתי הים תיכוני, וארגונים מקומיים. בישראל הוקם "הפורום החברתי הישראלי". "לסיסמה של הפורום העולמי ´עולם אחר הוא אפשרי´
נעשתה אדפטציה מקומית: ´ישראל אחרת אפשרית´", נכתב במסמך.

"כמו הפורום החברתי העולמי, גם לפורום הישראלי אין מניפסט פוליטי משותף. הבסיס לפורום החברתי הישראלי הוא אנטי-אימפריאליזם, אנטי-ניאו-ליברליזם, והאמונה ש´עולם אחר אפשרי´".

הסכומים נקובים באירו
המסמך חושף את הקשר של הקרן החדשה לעשרות ארגונים בעלי אופי פוליטי שמאלני קיצוני: ארגונים אלה רשומים במסמך. ביניהם ארגון סרבני הגיוס ´אומץ לסרב´ והארגונים ´אשה לאשה´, ´בת שלום´, ´מכתב השמיניסטים´ (סרבני גיוס), ´האם החמישית´ (ההמשך של ארבע אמהות), ´יחד – אמהות חד הוריות´, ´תעאיוש´, ´יש גבול´, כמו גם תנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד. בין התנועות גם תנועתו של יוסי ביילין ´שחר´. נראה שיוסי ביילין הוא המשפך שאליו זורמים כספים מכל המקורות – האיחוד האירופי והקרן החדשה. ´תעאיוש´ הוא ארגון חזית של חד"ש, שחבריו עלו לרגל למוקטעה והניפו ידיים יחד עם יאסר ערפאת.

בסיום המסמך יש בקשה לקבלת סכומי כסף הננקבים באירו.

לדברי משה איפרגן ורן ברץ, מחברי הדו"ח הראשוני על פעילות הקרן החדשה, הקרן מנסה להסתיר את העובדה שהיא ממומנת גם מכספי האיחוד האירופי. לאחרונה עלתה הקרן לכותרות כשנחשף הקשר שלה באמצעות ´שתיל´ לקמפיין של ויקי קנפו והחד-הוריות. אך ממסעף פעילותה של הקרן מגיעים מחברי הדו"ח למסקנה ש"לפי השקפת הקרן, החלשת יכולת העמידה הצבאית של ישראל היא אמצעי לכפיית הסכמים מדיניים פרו-פלשתיניים. (...) כל עוד הצבא הוא גוף חזק ודומיננטי בחברה הישראלית, הוא מהווה עמוד תווך של המפעל הציוני. החלשתו משרתת את החלשת הערך הלאומי בקרב היהודים".

נראה שזו מסקנה מתבקשת, כאשר רואים את רשימת הארגונים שמנסים למסד את העבריינות האידיאולוגית, והנהנים מתמיכת הקרן. שמות רבים של הפעילים בארגוני הקרן מצביעים על הכיוון: למשל, אחדים מראשי הסרבנים כמו איתי סבירסקי וישי מנוחין (יועץ בכיר בארגון שתיל ומראשי ´יש גבול´) קשורים לארגוני הקרן החדשה, ובמיוחד לארגוני זכויות האדם. ענת מטר, ענת בילצקי, אורן יפתחאל ואחרים הם אנשי אקדמיה "הפועלים בארגוני הקרן, המעודדים ומגבים באקדמיה ומחוצה לה את הסרבנות", כותבים מחברי הדו"ח. סמי מיכאל, חבר המועצה הבינלאומית של הקרן, הפך לאחד מראשי התומכים בסרבנים. הוא בלט במיוחד בעקבות מכתב הטייסים. נראה שהוא חייב להראות קבלות.

מחברי הדו"ח קובעים כי "ללא הארגון, המימון והניהול של הקרן ו´שתיל´, היה המאבק הרעוע של מספר מצומצם של סרבנים גווע כנראה עוד בתחילתו. בעזרת הקרן ו´שתיל´ הוא הפך ממאבק לא חוקי ולא לגיטימי... למאבק ארוך ובעל תוצאות רבות, אחת הסכנות לדמוקרטיה הישראלית".

המאפיין את הקרן הוא הסתרת מטרותיה. בתקופה שנחשף הקשר שלה לקמפיין נגד נתניהו באמצעות האמהות החד-הוריות, רואיין אליעזר יערי בקול ישראל. הוא ציטט שם את פסוקי השוויון המופיעים בהכרזת העצמאות של ישראל. הוא לא ציין את המטרות האידיאולוגיות הברורות שמופיעות במסמכים הפנימיים של הקרן. מחברי הדו"ח מונים למשל את מסקנות ועדת אור כהישג של הקרן. זאת באמצעות פעילותו ההתחלתית של יוסי ביילין להקמתה ופעילות ארגון ´עדאלה´ שליווה את עבודת הוועדה. ארגון ´עדאלה´ הוא זה שייעץ להורים שבניהם נהרגו במהומות למנוע את ניתוח הגופות לאחר המוות. מהלכים מסוג זה אמורים היו לשבש את האפשרות לחקירה פלילית מדויקת וסייעו "להפוך את המקרה כולו לפוליטי", נכתב בדו"ח. ´עדאלה´ קיבל תקציב מיוחד מהקרן לצורך ייצוג הערבים בוועדת אור.

מחברי הדו"ח מסיקים מפעילות הקרן, שתכליתה האסטרטגית היא "שבירת האחדות הלאומית". "שיטת הפעולה הבסיסית של הקרן החדשה מול הממשלה היא יצירת מאבקים רבים ומגוונים בו זמנית ולאורך זמן. בשיטה זו מצליחה הקרן לערער את כוחו הפוליטי של הממשל הישראלי. ...ממשל חלש מאפשר השגת תוצאות טובות יותר עבור מטרות הקרן", וכמו כן "ריבוי מאבקים יוצר בחברה הישראלית אווירה של סכסוכים מתמידים בין קבוצות בחברה. סכסוכים אלה מחלישים אצל הפרטים את ערך הזהות הלאומית ובמקומו מופיע האינטרס הקבוצתי או המעמדי".

"התפרקות החברה היהודית הופכת את מימוש מטרות הקרן – מדינת כל אזרחיה ומדינה פלשתינית – לקלות יותר לביצוע", מסכמים מחברי הדו"ח.
בזמן המהומה של ויקי קנפו פגשתי במאהל האמהות את אלי שהרבני, הממונה מטעם שתיל על תקציב המדינה. שהרבני, שהיה בעבר אחראי על מחלקת העמותות במשרד המשפטים, אמר לי כי המטרה של ´שתיל´ היא "שקיפות של התקציב". תקציב המדינה, כמובן. נראה שתביעה זו אינה חלה על כספי הקרן החדשה לישראל. יתכן שאם מבקר המדינה או רשם העמותות יתחילו להתחקות אחר נתיבי הכסף, יתגלו כמה סיפורים מעניינים.

המפה של עבד-רבו
השותף להסכם ז´נבה מציג את גרסתו: שליטה פלשתינית בחלק מכביש ירושלים-תל אביב, את זה לא פרסמו בעיתונות הישראלית, בעקבות פסטיבל ביילין: יאסר עבד-רבו, ראש "צוות המו"מ" הפלשתיני מול חבורת ביילין-מצנע, אומר השבוע לעיתון הכוויתי ´א-ראי אל-עאם´ כי "הסכם ז´נבה מעמיד חלק מכביש ירושלים-תל אביב תחת ריבונות פלשתינית מלאה".

לדבריו, צומת לטרון יהיה בריבונות פלשתינית. את הסכם זנבה הוא מכנה "טיוטה בלתי גמורה". בנוסף ללטרון הפלשתינים מקבלים גם את שלושת הכפרים בסביבה יאלו, אימוואס ונובה, ואת פארק קנדה. לדברי עבד-רבו, כל המפות שפורסמו בעיתונות הישראלית אינן נכונות. "יש לנו המפות הרשמיות החתומות".

הפרטים האלה פורסמו באתר של עיתונאי מסויים. מה שלא פורסם הוא שגם בניין נפתלי, בניין הפקולטה למשפטים ובניין מקסיקו בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב יועברו לריבונות פלשתינית מלאה, במקום הריבונות החלקית שקיימת עכשיו.

להשאיר את ערפאת
המומחה לאסטרטגיה אהרן לב-רן תומך בהשארת ערפאת, כדי לנטרל את הסכנה העיקרית: מפת הדרכים.

תת-אלוף (מיל´) אהרן לב-רן המליץ עוד לפני מבצע ´חומת מגן´ על טיפול מיוחד ביאסר ערפאת. הוא התנגד אז לגירושו או לחיסולו, והמליץ להוציא אותו מהמוקטעה "ולטפל בו כמו שהטורקים טיפלו באוצ´לן. לקחת את ערפאת, להוריד אותו מהמדים, שהם סמליים וחשובים לאורך המאבק שלו, ולבודד אותו באיזה כפר באופן מוחלט".

"אז, כשהצעתי את זה, התנאים היו אחרים", אמר לי השבוע לב-רן. "באותה תקופה הבעיה המרכזית היתה הרשות הפלשתינית, והיה צורך לפרק את הישות המסוכנת הזאת. אחד המרכיבים היה טיפול בראש הפירמידה".

לב-רן שינה את דעתו מאז, כיוון שהשתנו התנאים ונכנסה לתמונה ´מפת הדרכים´. "היום אני טוען שסילוקו של ערפאת או חיסולו אינו נחוץ ואף מזיק. לא משום ששיניתי את השקפתי והפכתי מנץ ליונה. אלא כי הבעיה שלנו היום היא אחרת. הבעיה המרכזית היום היא ´מפת הדרכים´, שלעומתה הסכם אוסלו הוא חיית מחמד, כמו שאמר השר לנדאו.

איפה יש ב´אוסלו´ ראש ממשלה? וממשלה?

ופתאום יש ´מפת דרכים´ עם מדינה פלשתינית.

במקום שהפלשתינים ילכו אחורה בהישגיהם, הם לא נסוגים אחורה ולא מפסידים אסטרטגית ומדינית על התוקפנות שלהם. זה כמו ב-39´, שבעקבות מאבק הדמים שלהם קיבלו את פיל והספר הלבן, ובעקבות האינתיפאדה הראשונה קיבלו את מדריד ואחר כך אוסלו ואחר כך וואי. עכשיו אנחנו והעולם מוכנים לשלם להם אתננים נוספים. עכשיו, יש מאין, הם מקבלים מתנה בזכות שיקולים זרים.

הממשל האמריקני, הנחמד אלינו, שילם לפלשתינים בגלל עיראק ובגלל לחצו
של טוני בלייר.

"במצב של היום, להמית את מפת הדרכים זהו הפרימט העליון, עוד קודם לטיפול בטרור, שהוא נושא נפרד וגם בו מה שאנחנו עושים זה לא לחימה אמיתית. כרגע, כדי לסכל את ´מפת הדרכים´, חיוני שערפאת יישאר בחיים ויישאר כאן. במצב הנוכחי, לא לגעת בו. כי ערפאת מונע את ביצוע הרפורמות שבישראל ובעולם מדברים עליהן גבוהה גבוהה.

קודם בעזרת הכיסוי של אבו-מאזן, ועכשיו אבו-עלא. ערפאת שולט בעניינים ולא נותן לרפורמות תנופה. קיומו לא מאפשר ליצור אפילו את התדמית של השינוי שמדברים עליו. דבר נוסף: הוא לא מונע טרור וגם תומך בו. אז מבחינתנו, אם אנחנו רוצים להמית את ´מפת הדרכים´, ערפאת הוא נכס. ואת מפת הדרכים צריך להמית, ולקבור באחת המנהרות ברפיח.

"אנשים חושבים שממילא ´מפת הדרכים´ כבר מתה. אבל זאת שגיאה. היא לא מתה ושרון חזר ביום שני פעמיים בנאומו בכנסת על כך ש´מפת הדרכים´ היא המשחק היחיד בעיר. פעם אחת הוא אמר את זה כשהוא פונה לח"כים ממפלגת העבודה, ופעם שנייה חזר על זה והזכיר גם את 14 ההסתייגויות. שרון מדבר על זה, גם (מזכיר המדינה) פאוול הזכיר ש´מפת הדרכים´ חיה וקיימת.

"לגבי הלחימה בטרור, מלחמת חורמה אמיתית, זוהי מלחמה שבה אתה מגייס את האנשים שלך כמו ב´חומת מגן´, ונכנס לכל המוקדים, גם בעזה, ומטפל בטרור בית בית, אדם אדם. או מבצע פשיטות עמוקות מעת לעת. ומבחינת חיל האוויר, חמש או שש הפצצות ליום, לאורך ולרוחב, ולא פעם בשבועיים כמו שזה נעשה היום, כאשר באמצע יש לך פיגוע ב´מקסים´. זאת לא מלחמת חורמה. מלחמת חורמה זו מלחמה שבה המטרה היא להשיג הכרעה, והבעיה בנושא כורח ההכרעה איננה צה"ל. הבעיה כרגע היא היעדר נחישות פוליטית להורות לצה"ל לעשות את זה. אין חתירה להכרעה וזה אסון. מלחמת התשה היא אסון לעם ישראל. זה סימפוניית הדמים שלא נגמרת".

כל הזכויות שמורותל מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי
BINAMICA אתר של בינמיקה - עיצוב ובניה אתרים
http://www.makorrishon.net/article.php?id=1292



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:02   05.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. אוניברסיטת N.Y קוראת להחרים האקדמיות בישראל !!  
בתגובה להודעה מספר 41
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.08.14 בשעה 09:29 בברכה, פילוביץ שחף
 
mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3435 הודעות 13:29 05.04.04

אוניברסיטת N.Y קוראת להחרים האקדמיות בישראל

אוניברסיטת ניו יורק פרסמה עצומה המחרימה את האקדמיות בישראל - בגלל אופן התנהלותה בשטחים. האוניברסיטה דורשת לתת חופש אקדמי לסטודנטים ברשות הפלשתינית.
בדרישה זו מאוחדים פרופסורים ברחבי העולם העויינים את ישראל. בעבר עלו לדיון באקדמיות בעולם שאלת חוקיות ישראל ופעילות צה"ל בשטחים. העצומה המפורסמת באתר האינטרנט, מעניקה הזדמנות לכל דורש לתמוך בה ולהזדהות עם מאבקה בישראל.

נודע, כי במקביל, פועלים ארגונים למען ישראל בדרכים שונות, וזאת על-מנת למזער את הנזק שמתכננים ארגונים פרו-פלשתינים הפועלים בעיקר מהפקולטות ברחבי העולם.

על העצומה חתומים ותומכים גם פרופסורים מישראל
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-43705-00.html?tag=13-26-43

פרופ' בישראל תומכים:

אוניברסיטת ניו יורק קוראת לחרם על האקדמיה בישראל - בגלל השטחים
אוניברסיטת ניו יורק ניסחה עצומה שפורסמה באתר האינטרנט ועליה חתומים עשרות פרופסורים ממוסדות אקדמיות בעולם ו-ישראל; בעצומה קריאה לחופש אקדמאי לאקדמיה ברשות הפלשתינית וחרם על האקדמיות בישראל
עודכן: 14:47 05/04/2004 | רנית נחום-הלוי
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-43705-00.html?tag=23-06-30

Equus
חבר מתאריך 25.12.03
929 הודעות 13:36 05.04.04

1. החותמים הישראלים

Bachrach, Riva, Clinical Psychologist, Beit Berl College of Education Israel
Brown, Erella, , University of Haifa Haifa, Israel
Dolev, Diana, , Wizo College for Design, Haifa Israel
Even, Anat, filmmaker and film lecturer, Camera Obscure Tel Aviv, Israel
Giora, Rachel, Professor of Linguistics, Tel Aviv University Israel
Jablonka Eva, Associate Professor, Cohn Institute Israel
Kraus, Vered, Professor of Sociology, University of Haifa Haifa, Israel
Mazali, Rela, Writer, Israel
Pappe, Ilan, Professor, Haifa University Haifa, Israel
Rabinowitz, Dan, Department of Sociology and Anthropology, Tel Aviv University Israel
Reinhart, Tanya, Professor, Tel Aviv University Israel
Wesley, Elana, Translator, Tel Aviv-Jaffa, Israel
Yaron, Tamar, , Encounter-EMEM for International Israel-Palestine Peace Activities Israel
Yonay, Yuval, , Dept of Sociology, University of Haifa Haifa, Israel
http://www.academicboycott.org

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
26549 הודעות 14:00 05.04.04

7. ומה אומר עו''ד אלן דרשוביץ בכתב ההגנה שהכין לנו.....



.
.
אלן דרשוביץ: "המשפט הבינלאומי הוא המצאה של כמה שמאלנים באקדמיה"
פורסם בתאריך 30 ביולי 2014 | כדי להכריע את הטרור של חמאס, על ממשלת ישראל להכריע קודם כל את הטרור המשפטי.



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

.
.
.

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3435 הודעות 14:06 05.04.04

9. ''עבדים היינו ו..עבדים נשארנו''
עבדים היינו ועודנו עבדים
05/04/2004 | שמאי ליבוביץ | shamadsl@netvision.net.il
מה יש בסיפור יציאת מצרים שגורם לנו כל-כך הרבה התרגשות? מה יכול הישראלי המודרני למצוא בטקסטים של החג הזה?
והלכה כבית הילל..
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5533-00.html?tag=14-05-34



Equus
חבר מתאריך 25.12.03
929 הודעות 13:48 05.04.04

3. עצומה מ 2002 עם שמות דומים

פניה לקופי ענאן להפסיק את האלימות ופשעי המךחמה הישראליים,
ולהקים מייד מדינה פלשתינית.
http://www.columbiadivest.org/pdfs/internationappeal1.pdf

מדובר בחותמי עצומות סדרתיים

עצומה נוספת, הפעם מטעם אוניברסיטת אל-קודס, 2003. שוב פחות
או יותר אותם השמות.
http://www.hacampus.org/petition
מסתבר שמדובר בחותמים סדרתיים.

בל נשכח את אוניברסיטת ביר זית

עצומה למען חופש ה... לא יודע איזה. אותם חותמים, כרגיל.
http://right2edu.birzeit.edu/solidaritystatements.htm

אספרסו
חבר מתאריך 1.3.03
409 הודעות 14:06 05.04.04

8. צודקים

צריך לתת חופש אקדמי לסטודנטים פלשתיניים הלומדים "בביר זית"
"ואל-נאג'אח" שיבואו חופשי ללמוד בארצות הברית, ולהעשיר אותם
בידע שלהם ובפרט בתחום הנדסת חבלה.
בפעם האחרונה כשהם נתנו חופש אקדמי, הם קיבלו תוצאה מדהימה
בדמות הפיכת מטוס בואינג לטיל שיוט.

אני לא מכיר סטודנט יהודי אחד שהגיע להישגים טכנולוגיים מהסוג
הזה בארצות הברית ובכלל.



אזרח דואג
חבר מתאריך 2.9.03
61 הודעות 14:50 05.04.04

11. הפטרו דולרים הסעודיים חוגגים

כל פרופסור המכבד עצמו בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה מקבל "מלגות" מחקר
מהסעודים חלק באופן ישיר וחלק בעקיפין.הם צלבים השנאה לישראל ובעקיפין גם נגד היהודים, חלק מגל האנטישמיות ממומן על ידי הסעודים.
יש קרנות התומכות בשמאל הישראלי שמקורות הכסף שלהן בסעודיה.
הרשת הסעודית כורכת גם את ה CIA, בוגרי ה CIA מקבלים גם תמיכה נדיבה מאותם שטנים.
למרות הכל ארגון מדינות הנפט אופ"ק יודע כעת שרזרבות הנפט הסעודיות הן בלוף אחד גדול לכן העלה את מחיר הנפט לערכים שלא יאמנו.לכן, יש צפי כי
תהיה מהפכה בהתייחסות האמריקאית לסעודים, הסעודים יהפכו לאוייבים ועושי צרות, אז נראה את "גבורי המדבר" ה"אצילים" כפי שלורנס איש ערב כינה אותם.

Noxerus
חבר מתאריך 11.1.03
23 הודעות 22:10 05.04.04

12. מעניין..

מעניין לראות שהרב המוחלט של החותמים מורכב מאקדמאים שעוסקים
במדעים ההומניטריים, ולא במדוייקים.

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
3435 הודעות 22:33 05.04.04

13. קשה לקרוא להומאניזם מדע

תגובה מעניינת של נחום שחף(בתגובה לשמאי לייבוביץ')

נחום שחף :שם
:דוא"ל
השוואת הטרור הפלשתינאי לעשרת מכות

...מצריים ע"י ישראלי, מקוממת אבל לא מפתיעה. מי שיכול לראות במרואן ברגוטי ששלח מחבלים להתפוצץ בתוך ילדי ישראל את משה רבנו, מנתק את עצמו ממוסר החיים הבסיסי. משה פעל בלית ברירה, כדי למנוע את הרצח המתמשך של הילודים היהודים ("כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו").
משה עשה את ההפך מהסרבנים. עשרת המכות הוכיחו לעולם את מוסר החיים הבסיסי.
חיי ילדיך עדיפים.
ויש הבדל נוסף. מכת בכורות שצוירה על ידך כרצחנית הופעלה רק לאחר שהמכות המתונות יותר לא הועילו.
בניגוד לגישה המקובלת בעולם העתיק המעודד הקרבת ילדים, התורה היהודית הנחילה לעולם את המוסר היהודי. הרצח לשמו אסור (7 מצוות בני נוח) אבל ההגנה העצמית מותרת. הבא להרגך השכם להורגו. במלחמת מצווה צריך להשתתף אפילו חתן בחופתו.

הקרבת ילדים בעולם העתיק נעלמה מהעולם בסיוע תורת המוסר היהודית, נולדה מחדש ברשות הפלשתינאית. הילד הפלשתינאי מקבל את עידוד מערכת החינוך הפלשתינאי להיות שהיד. וישראלים משבחים את תעשיית המוות של ערפאת. "תנועות שלום" בישראל נוהגות להשוות את השהידים הפלשתינאים ללוחמי גיטו וארשה.

בניגוד תהומי להתנהגות הטרור הפלשתינאי עליו אתה מגן, ילדים פלשתינאים חולים זוכים לא פעם לטיפול חינם בבתי חולים של ישראל, סיוע רפואי שנמשך תוך מבצע חומת מגן (לביעור הטרור שהביא לרצח 129 ישראלים בחודש אחד שקדם למבצע).

וכשהשקר הופך לאמת, העולם האווילי (ובתוכו ישראלים) מאמין לטענות הפלשתינאים כאילו צה"ל רוצח ילדים פלשתינאים.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שצדיקי הדור השולחים נערים פלשתינאים להתפוצץ, לא תהיה להם בעיה מוסרית לביים, לעליל.

אתה טוען כי הכיבוש והשליטה הישראלית על חיי הפלשתינאים מביא את הטרור.
להזכירך.
הטרור של ערפאת התחיל ב-1964, כ- 3 שנים לפני ה"כיבוש" (שטחי מולדת ישנה).
לאחר 67 רמת החיים של הערבים בשטחים יהודה שומרון וחבל עזה, עלתה במאות אחוזים.
עד 1993 מאה וחמישים אלף פלשתינאים עבדו בישראל והוכיחו שניתן לקיים אורח חיים סביר תחת שליטת ישראל.
מאז הסכם השלום של אוסלו שנועד לסיים את ה"כיבוש", ולהעניק לפלשתינאים שליטה על חייהם ללא התערבות ישראל, כ-90 אחוז מהפלשתינאים שעבדו בישראל איבדו את פרנסתם, החיים של הפלשתינאים ברשות הפכו לגיהינום. הלינץ' ברחובות רמאללה לחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל הפך למקור העניין העיקרי של הצעירים הפלשתינאים.
מחיר הלחם תחת שליטת ערפאת האמיר פי שלוש, ופלשתינאים צעירים חסרי פרנסה, רעבים ללחם ולמין, אפשרו לזמן קצר את מחיית המשפחה ב- 1500 דולר מענק לבני משפחת השהיד, וב 72 בתולות גן עדן

מקור התעסוקה של ערביי השטחים בישראל התחלף בתעשיית המוות הפנטאזיה והסקס.

והסרבנות הישראלית מבינה את "מלחמת הגבורה הפלשתינאית בכיבוש המשחית".


http://www.geocities.com/supervpn/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   02:29   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. ביילין מצהיר היום ש..........................  
בתגובה להודעה מספר 0
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.04.03 בשעה 02:31
 
השמאל הישראלי מציג: ההתעוררות...:-
"קיימת הבנה כי תשומת הלב תופנה בקרוב אלינו,
ולכן צריך להתארגן ולהכין תשתית משותפת לפעילות מדינית."

נכון, הם לא בתפקידי מפתח וגם הציבור עדיין לא נוהר לכיכרות, אבל
"מפת הדרכים" החזירה ל"קואליציית השלום" שוב את הצבע ללחיים. עד
למהפך המיוחל, הם מנהלים מפגשים עם בכירים פלסטינים ומאמינים:
"אנחנו מיעוט, אבל נהיה רוב בעתיד. אין ברירה אחרת"
אטילה שומפלבי

זה אולי נשמע מוזר, אבל כשלושה חודשים לאחר הבחירות שתוצאותיהן דחקו את השמאל הישראלי אל מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, חשים אנשי אירגוני השלום כי דווקא עכשיו כשהמושכות לא ממש בידיים שלהם, מונחת לרגליהם ההזדמנות הגדולה לשוב ולהשפיע על מהלך העניינים.

אז נכון שלפי שעה הם מסתכלים רק מרחוק על מפת הדרכים המתהווה של ג'ורג' בוש, ונכון שאף אחד לא ממש שואל לדעתם, אבל אנשי "קואליציית השלום" הישראלית מתחילים להרגיש שוב את הדם זורם להם בעורקים. אחוזי תזזית עשייה ורצון להשפיע, גם אם לא ישירות על ההנהגות, מנסים תומכי ההסדר המדיני הישראלים, יחד עם עמיתיהם בצד הפלסטיני, לעורר את השטח הרדום, שאיבד בשנתיים וחצי האחרונות כל תקווה להגיע להסכם שלום ולרגיעה, ולהחזיר לו את האמון כי אחרי תקופה ארוכה כל כך של שפיכות דמים, הגיע זמן שלום.

במסגרת המאמצים לשוב ולזכות ברלבנטיות, מקיימים לאחרונה דמויות משפיעות בשמאל, בהם ד"ר יוסי ביילין, פרופ' יולי תמיר (העבודה), חיים אורון (מרצ), מוסי רז (מרצ) ושלושה חברי כנסת משינוי, מפגשים במשרדי הנציגים הנורבגיים במחסום א-רם, עם דמויות מוכרות, אך לא משפיעות במיוחד בצד הפלסטיני, בהם חנאן עשראווי, יאסר עבד ראבו, נביל קסיס ובכירים נוספים בפתח.

המפגשים האלה מזכירים אומנם התכנסויות של אינטלקטואלים הכלואים בבית סוהר קומוניסטי שמתכננים את המהפיכה הדמוקרטית שצריכה להתרחש בחוץ, אבל המשתתפים יוצאים מהם כשרוח איתנה מנשבת במפרשיהם. "זאת רק ההתחלה", הם מבטיחים האחד לשני ולמי שמתעניין, "היד עוד נטויה".

ביילין: "השמאל חוזר לעצמו"

הנושאים שנידונים במפגשים, הנמשכים כמה שעות בכל פעם, כמעט תמיד חוזרים על עצמם. "איך ממשיכים הלאה", שואלים את עצמם המשתתפים. "איך משיגים תמיכה ציבורית ופוליטית רחבה במפת הדרכים, ואיך מקדמים אותה?"

התשובות שעולות מגוונות ולא תמיד נראות כבעלות יכולת להשפיע או לשנות את המציאות, אבל זה לא ממש משנה לאנשי השמאל, המאמינים כי "זה רק עניין של זמן עד שהציבור יתעורר", אם לא לבדו, אז בעזרתם.

"יש כאן איזשהו פתח לשינוי", אומר ד"ר יוסי ביילין. "אני לא רוצה להציג את זה כמהפיכה הגדולה של השמאל, כי אני לא יכול לומר שהשמאל חזר לעצמו אחרי המשבר הקשה של הבחירות האחרונות, אבל יש תקווה שאפשר יהיה לעורר מחדש את הציבור".

"התחושה היא שצריך להתחיל לעבוד מחדש ביחד", אומרת פרופ' יולי תמיר. "אנחנו מרגישים שיש צורך לגייס את הציבור, בשני הצדדים, לפעילות פוליטית בעד השלום, אחרי שבמשך תקופה ארוכה מאוד הדברים התנהלו לאט. קיימת הבנה כי תשומת הלב תופנה בקרוב אלינו, ולכן צריך להתארגן ולפעול, להכין תשתית משותפת לפעילות מדינית, כדי שנוכל, בכל מהלך שלא יהיה, לשתף את הרחוב הישראלי והפלסטיני".

את הדחיפה העיקרית לחידוש המפגשים בין הישראלים לפלסטינים נתנו ארבעה אירועים מרכזיים: הבחירות בישראל, שתוצאותיה השאירו, כאמור, את השמאל מחוץ לתמונה, הצגת "מפת הדרכים", בחירתו של אבו מאזן לראש הממשלה ברשות והמלחמה בעיראק, שבעקבותיה, כולם מאמינים, יגיע תורם של ישראל ושל הפלסטינים לשכב על שולחן הטיפולים האמריקני.

אבל הדבק המאחד העיקרי היא "מפת הדרכים", שנותנת לצדדים את התחושה כי לאחר שנתיים וחצי של כמעט שיתוק, כשתהליך אוסלו קבור מתחת להריסות המוקעטה ברמאללה, נולד מהלך חדש שיכול לזכות בתמיכת הציבור הישראלי והפלסטיני. "אני חושב שנוצרה הזדמנות משום שהמחנה והקואליציה המשותפת יכולים להתאחד סביב מפת הדרכים", מסביר ד"ר ביילין.

"נוצר מצב שבו הצעה שהיא מאוד בעייתית, שלא כולם מתלהבים ממנה בשום צד, עשויה להפוך להיות הדגל החדש של מחנה השלום ושל הקואליציה עם הפלסטינים, על בסיס פרוצדורלי ולא מהותי. אנשים יכולים לומר: אנחנו תומכים במפת הדרכים כי זה כרגע המשחק היחיד בעיר, וזה גם מה שיכול להזיז את כל המהלך מחדש".

"סוף סוף יש נייר על השולחן", אומר חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, מראשי "קואליצית השלום", "ואנחנו קוראים לשני הצדדים לקבל את הנייר הזה כפי שהוא. צריך להבין שהדרישה הזאת שלנו היא מאוד מאוזנת, משום שהיא דורשת משני הצדדים לקבל את מפת הדרכים בלי לעורר ויכוחים ובלי דרישות. בדרך כלל זה מאוד קשה להיות מאוזן, להשיג את אותה הדרישה משני הצדדים. אבל עכשיו, מפת הדרכים זוכה להסכמת שני הצדדים, והיא תפורה כמו כפפה ליד. זהו היתרון הראשון והגדול ביותר".

איך "מוכרים" הסדר?

אלא שהבעיה הגדולה היא לא להתאים את הכפפה לידיהם של אנשי קואליצית השלום, אלא לזו של הציבור הישראלי, שאומנם תומך בסקרים בהסדר מדיני, אבל שבע ממהלכים ותהליכים מדיניים שהבטיחו שלום, שלווה ושגשוג, אבל הביאו, כך לפחות בעיניו, שנתיים וחצי של אינתיפאדה רצחנית.

"אנחנו מודעים לזה שאנחנו עדיין במיעוט", אומר מוסי רז. "בכל הנוגע למפת הדרכים אנחנו יודעים שיש רוב גם אצלנו וגם אצל הפלסטינים. הבעיה היא כשאנחנו קוראים לדברים יותר משמעותיים, כמו הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. לקריאה כזו אין רוב, אבל אני מאמין שזה ישתנה. אנחנו מיעוט היום, אבל נהיה רוב בעתיד, כי אין ברירה אחרת".

בינתיים, עד שישיגו את הרוב המיוחל בציבור, מתגאים "בקואליציית השלום" בהצטרפות שלושה חברי כנסת מסיעת שינוי: אתי לבני, אילן ליבוביץ' ורשף חן אל שורות תומכי מפת הדרכים. "מדובר במהלך שאסור לזלזל בו", אומרים שם. "התמיכה שלהם היא משמעותית, והיא תשפיע על העתיד לקרות בפוליטיקה הישראלית".

"אנחנו לא בדיוק הצטרפנו לקואליצית השלום", מצננת ח"כ אתי לבני את ההתלהבות. "אנחנו רק תומכים, ונתמוך גם במהלכים שראש הממשלה שרון אולי יעשה. אנחנו מייצגים את הקו היותר מתון בשינוי, ולכן אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר שאני יכולה לעשות זה לנסות ולקדם את הניסיונות להידברות מחודשת. השמאל דחה את הציבור בתהליך הקודם בצורת ההתנהלות שלו, ולשינוי יש כעת את התפקיד לייצור את השילוב שבין שמירה על האינטרסים של ישראל, ובין קידום התהליך המדיני. אני מאמינה שאפשר להניע את התהליך, ולנו תהיה השפעה על השרים של שינוי, ולהם על מה שקורה בממשלה".

"הנוכחות שלי בתוך קואליצית השלום תביא אולי להגדלת התמיכה הציבורית במהלך מדיני", מוסיף חבר הכנסת אילן ליבוביץ'. "אני לא רואה את עצמי מנסח הסכם בסגנון אבו מאזן-ביילין, אבל ללא ספק אני יכול להוביל למהלך של תמיכה בדעת הקהל הישראלית".

"בסוף יראו אותנו ברחוב"

ב"קואליצית השלום" יודעים כי מוקדם עדיין לקבוע האם יצליחו להשפיע על דעת הקהל הישראלית, אבל הם לא מתכוונים להשאיר שום דבר לידי המקרה. עם זאת, הפגנות ענק בעד השלום ומפת הדרכים לא צפויות להתקיים בעתיד הקרוב. "יש לנו תוכנית מגירה לפעולה משותפת ביולי יחד עם הפלסטינים", אומר מוסי רז. "עם זאת, החלטנו לא לעשות פעולות רחוב בשלב זה. ההערכה היא כי בחודש הקרוב יתארגן הרחוב הישראלי להפגנות נגד התוכנית הכלכלית, ואף אחד לא יתפנה להתעסק עם הנושאים שלנו. בינתיים אנחנו צוברים כוח ומתאוששים מתוצאות הבחירות. זה ייקח קצת זמן, אבל בסוף ייראו אותנו ברחוב".

ועד אז, צפויים אנשי "קואליצית השלום" להיפגש פעמים נוספות עם עמיתיהם הפלסטינים, גם בארץ, וייתכן שגם בחו"ל. לפני שעה נראה כי כבר בשבועות הקרובים יתקיים מפגש נוסף בדרום אפריקה, ובחודשים הקרובים במקומות נוספים באירופה ובארה"ב.

"עם הנחת מפת הדרכים על השולחן", אומרים בקואליצית השלום, "ננסה לזכות באהדת הציבור בישראל, אבל גם ברחבי העולם. המהלך הזה חשוב מדי, והוא זקוק גם לתמיכת העולם, ולדחיפת דעת הקהל הבינלאומית".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2581033,00.html
(22.04.03 , 14:21)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:10   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. ציטוט מביילין ש- hamta שמע במו אזניו.........  
בתגובה להודעה מספר 2
 
hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3352 הודעות 22:54 13.04.03
8. לא תפס ולא בטיח, סתם חנופה לרבין לאחר מותו.
שמעתי באוזני את ביילין אומר:
"...ואז הוא (מספר על שיחה שלו עם רבין כשחזר מאוסלו) אומר לי,
למה לא מיד (לחתום על הסכם אוסלו) ואז ידעתי שהוא נתפס"
זה פשוט נגיף כזה, שכל אלה שקיבלו חינוך קומוניסטי/בולשוויקי/סוציאליסטי נדבקו בו. הנגיף נשאר בגוף
במצב תרדמה עד שצירוף נסיבות גורם לו להתעורר....

מדובר על היווצרות פצע נפשי המתפתח לממדים כרוניים.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:27   27.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. שוב ביילין חותר ובוחש תחת ממשלת ישראל !!  
בתגובה להודעה מספר 2
 
27/04/2003
09:07

מבזקים
ביילין: שרון יוצר סביבת עבודה בלתי אפשרית לאבו מאזן ומטרפד
את ממשלתו

השר לשעבר יוסי ביילין אומר כי ראש הממשלה שרון "מטרפד את ממשלת אבו מאזן" בתביעתו ממנהיגי העולם שלא להיפגש עם יאסר ערפאת.

"שרון מבין היטב כי אם יימנעו המנהיגים מלהיפגש עם ערפאת, ייאלץ אבו מאזן להכריז כי לא יוכל להיפגש עמם", טוען ביילין. "במקום לקבע את מעמדו של ערפאת כנשיא, ואת זה של אבו מאזן כראש הרשות המבצעת, יוצר שרון סביבת עבודה בלתי אפשרית לאבו מאזן, ומקטין את סיכויו לפעול להפסקת האלימות".
(דיאנה בחור)
ynet

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:44   13.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. סקופ !! מ.ר.צ + אש''ף מקפנים בארה''ב, שימו לב  
בתגובה להודעה מספר 25
 
עלון שהם מפיצים וטענותיהם לחינוך עובדתי בנוגע לישראל.

כמו כן - גלויה לפרסום "מחנה שלום" בהשתתפות...:-

יוסי ביילין. זהבה גלאון, רן כהן, נעמי חזן, חנאן עשראווי,
מוחמד דראוושה וסרי נוסייבה.

!! המחנה ייערך בישראל באוקטובר 2003 !!

הכל חינם - כולל טיסות!!!!

אתר התנועה באינטרנט :
www.meretzusa.org

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   04:32   14.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. הסוכנות היהודית מחד ופעילות מ.ר.צ+אש''ף מחד !!  
בתגובה להודעה מספר 50
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 14.07.03 בשעה 04:43
 
הסוכנות היהודית מפעילה בכלל ובארה"ב בפרט,
שני אירגונים...:-
1. תגלית.
2. זכות לידה- BIRPHBIRTH-RIGHT
שתפקידם להביא נוער יהודי אמריקאי למחנות קיץ בישראל,
והם מקבלים הכל במימון הסוכנות = מדינת ישראל !!

@ לפני כשבועיים התחילה מ.ר.ץ אש"ף - השמות שציינתי לעיל,
להפעיל "קמפיין שיווקי" להביא נוער יהודי אמריקאי למחנה השלום
של השמאל הישראלי פלשתיני בחודש אוקטובר 2003 לישראל/פלשתין.

לדוגמא: הם פתחו דוכן ברחוב 40 בשדרות לקסינטון בניו-יורק,
ושם יושב לו נציג מ.ר.צ ומחלק חומר תעמולה בעברית, אנגלית וערבית.

!! Meretz USA's 2003 Israel Symposiun !!

@ להלן: ברושור/מינשר באנגלית שמחולק ממש ברגעים אלה !!

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:59   16.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. מכתב שהגיעני נכתב ע''י אמריקאי: שלוחת מר''צ...  
בתגובה להודעה מספר 51
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
8351 הודעות 09:16 16.07.03

שלוחת מר''צ בארה''ב יוצאת במסע השמצה נגד מדינת ישראל בארה''ב.

מכתב שהגיעני נכתב ע"י אמריקאי:

העיר ניו יורק מלאה במות - חלקן למופעי מוסיקה, חלקן לסטנד אפ - רובן
לפוליטיקה ודיבורים. מוזר היה הדבר בעיני לכן, להבחין בדוכן בעל כיתוב
עברי באמצע יריד רחוב הומה אדם - יריד המוקדש בד"כ למכירת שטיחים או
נקניקיות, פסלי עץ ותמונות - אך לא למכירת דעות.

הכיתוב זועק בירוק לבן - "מרצ ארה"ב" כבר מצריך הרמת גבה, ההסבר תחתיו -
"לחינוך למען זכויות אדם ושלום בישראל" מוזר.

מדוע צריכה מפלגה רשומה בישראל לחנך ציבור שהקשר בינו לפנקס הבוחרים לא
קיים?

מי מממן פעילות הסברתית לא זולה זו? - בכל זאת ניו יורק...

שני נציגים יושבים בביתן ומחלקים גלויות הקוראות לבוא ולהצטרף לפעילות
שלום בישראל - לשאלתי(באנגלית) מסביר הנציג כי ממשלת ישראל תשלם על
טיסותי לארץ, לא אין הדבר כרוך בהתחייבות - השתתפות בפעילות חובה.

אני ממשיך ומקשה - מדוע תשלם ממשלה ימנית על פעילות זו שהרי הדבר לא
הגיוני, הנציג מסביר כי עליי להרשם לפרוייקט "תגלית" של הסוכנות
היהודית וע"י כך לטוס חינם.

אנו ממשיכים לשוחח והנציג ממשיך ומסביר על מעלות התנועה, כיצד ישנה
תמיכה רחבה בארצות "הנאורות" באירופה וכיצד מרצ מנסה להשיג תמיכה בין
לאומית על מנת לחזק את מטרותיה - שלום וזכויות אדם בישראל ולפעול למען
חיזוק מעמדה בקונגרס היהודי הבין לאומי.

שאלותי החוזרות ונשנות האם המפלגה מממנת עצמה בארה"ב לא נענות והנציג
מסביר כי התנועה לא מקבלת תרומות - לדבריו ישנם רק 3 אנשים המקבלים
משכורת ממרצ, הוא מפציר בי לתמוך בתנועה על ידי שליחת כסף לכתובת
המצויינת בעלון המחולק בדוכן ומסביר כי אם אתרום מעל 50 דולר - אקבל
עלון מרצ חינם- בין כותביו הוא מתגאה ישנם "אנשים יקרים - לוחמי
שלום" : אורי אבנרי,זקראיה אל קאק ובעתיד אולי ד"ר יוסי ביילין.

לטענתו העוני בישראל מחריד - והוא הגורם לכל הבעיות - מהלחימה ועד ללחץ
נפשי. כאשר הנציג מבחין כי אני שואל שאלות מנחות ומנסה לדלות מידע -
הוא מפסיק לענות - לא לפני שהוא מציע דוברים מטעמו לבית כנסת - רק
רפורמי הוא טוען - שינאמו בחשיבות מצע מרצ.

שאלות רבות ששאלתי נותרו ללא מענה - מי מממן את הפעילות בחו"ל?

מה הקשר בין פעילות זו לישראל?

מדוע תנועה החורטת על דגלה שוויון ונאורות מוכנה להופיע רק בפני
רפורמים?

עזבתי את היריד לאחר זמן מה עם פרחים והמון המון בלבולי שכל.
~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-~-
אתר מר"צ בארה"ב:
http://www.meretzusa.org

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:32   17.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. אלייקים העצני: ''מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו''  
בתגובה להודעה מספר 52
 
16/07/2003 | אליקים העצני | Nfc@Nfc.co.il

שרון ודובריו טוענים שוב ושוב, כי גזירת פינוי המאחזים אינה חלק מ"התן וקח" של מפת הדרכים, כי אם הבטחה נפרדת, עומדת בפני עצמה, שנתן שרון לבוש. ולכן, גם למרות שהערבים אינם מקיימים גם את מפת הדרכים, וגם אם הנייר הזה יתפוצץ לחלוטין - המאחזים ימשיכו להיעקר. והנה מתברר, שאת ההבטחה הזאת נתן לאמריקנים שמעון פרס, כאשר כיהן כשר חוץ מטעם שרון. איננו תמימים, וברור לנו שפרס לא היה יכול לתת הבטחה כזאת ללא הוראת, ולפחות הסכמת, שרון - אבל חזקה על החתרן הבלתי נלאה שהוא הוא שיזם את המהלך הזה.

האיש האיום הזה נשבע בכנסת, כאשר הכניס לנו את הסוס הטרויאני ששמו אוסלו, כי חס וחלילה - בשום אופן לא תהיה מדינה פלשתינית. הכניס את הסוס, ובמיסתרים חתר וחתר עד שגם שרון כבר מצדד היום במדינה פלשתינית. ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל ראתה הרבה טיפוסים אפלים קמים מתוכנו, עד כדי כך שחז"ל נתנו לפסוק בישעיהו פירוש שלא כהקשרו ובמקום "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", כלומר האויבים המהרסים הזרים יצאו מן הארץ, שמו את הדגש על "ממך" כמי שאומר: ממך, מעמך יצאו המהרסים והמחריבים - אותך. לנגד עיני, כל פעם שמשמיעים לי את הפסוק הזה - עולה דמותו של שמעון פרס.

עכשיו הוציא פרס חוזה על היישובים היהודים ברצועת עזה. ארב וארב, חתר וחתר מאחורי הקלעים, עד ששקל שהגיע הזמן לשלוף את הציפורנים כדי לטרוף את מפעל ההתישבות הנהדר הזה ולטהרו (מלשון "טיהור אתני") מיהודים. מה שאויב עושה לאומה מנוצחת, וגם אז נחשב המעשה הזה במשפט העמים לפשע נגד האנושות ולפשע בינלאומי - הוא רוצה שצבא הגנה לישראל יעשה לעמו שלו: צבאנו יהיה המהרס והמחריב על-פי הפירוש לפסוק הזה בישעיהו.

אמונתי איתנה, שפרס לא יזכה לראות בחורבן הזה, ולאחר שיום אחד עם ישראל יתפכח ויטעים אותו את מלוא הדחייה, הבוז והחרפה שהוא ראוי להם, הוא עדיין יראה את גוש קטיף ובנותיו פורחים ומשגשגים ועיניו כלות.

אתמול שלח פרס את מפלגתו לרצועה לסיור מתוקשר לעשות יחסי צבור לקמפיין ההרס והחורבן, קמפיין מלחמת אחים. היתה להם עזות המצח ללכת אל קורבנותיהם ולהיבנות מצרתם, אותה הם בעצמם זוממים להביא עליה, כמי שבא "לרחוץ בדמם". אין מעשה חצוף, שפל, מרושע ונקלה יותר. רבני יש"ע עשו את המינימום שניתן, ובאיפוק מירבי פנו אל מתנחלי הגוש שלא לקבל את מביאי-האסון, שלא לפתוח בפניהם את דלתותיהם.

אני אינני מבין, מדוע לא הפכו את הביקור הנבזי הזה להפגנת נגד: הלא מתי זוכים יישובינו לתקשורת אדירה כזו? מדוע לא לעשות להם כפרשת בלק שהם באים לקלל ואזי - אם לא לברך - לפחות הטלוויזיה תצלם דברים בגנותם של המהרסים והמחריבים? מדוע לא לנצל את ההזדמנות לשדר לעם ישראל באמצעות התרגיל של פרס - את הזעם שלנו, את הנחישות שלנו להתנגד עד קצה המותר במדינה דמוקרטית - כאשר שלטון מבצע פוגרום נגד אזרחיו ושולח את צבאו לעשות מעשים שדגל שחור מתנופף מעליהם?

ולהיפך: כאשר בגלוי, לעין השמש, ולתוך פרצופנו הם גם מגלים את הכוונה וגם עושים את כל ההכנות למחות את ישובינו מעל פני האדמה - ואנחנו מגיבים בנימוס, הגיוניים, עצורים ומתגוננים, מה זה אומר לזוממי המזימות ולעם שבסופו של דבר יחסו הוא שיקבע? זה אומר שאנחנו - שוב ישעיהו - "כרחל לפני גוזזיה נאלמה", אולי מפני שגם אנחנו כבר שוכנענו כביכול שפרס צודק, ואולי מפני שתש כוחנו, או משום שאנחנו סתם חבר חלשלושים?

ראיתי את התמונות מן הביקור ברצועה: הקרבנות המיועדים קיבלו את מחריביהם בחיוכים, בנימוס, כמעט בהתנצלות. כעס, זעם טבעי, פשוט, רגש אנושי אלמנטרי - לא היה שם.

כפי שאין כבר זעם, בכל חלקי עם ישראל, ואצל משפחות קרבנות הטרור - קהות חושים מוזרה, פאסיביות שלא-מן-העולם-הזה, מעין השלמה פאטליסטית, שקנתה לה אחיזה בנפשות העם הזה. זו תופעה אשר כשלעצמה - גם בעם ישראל בכלל וגם בקרב ציבור יש"ע בפרט - מדאיגה עד מאד.

לכאן מתקשר סיפור פנטסטי שמצאתי באינטרנט. "Americans for Peace Now" (אמריקנים למען שלום עכשיו) מפרסמים בארה"ב מודעה זו:
"דרור אטקס, בן 34, נשוי, אב לשנים מסכן את חייו יום יום כדי לפקח על התרחבות ההתנחלות. אתם יכולים להשיג לו רכב משוריין למען צוות הפיקוח של "שלום עכשיו" וראשו דרור אטקס בשליחותם החשובה והמסוכנת.

למרות התקפות מתמשכות של פלשתינים נגד ישראלים, ולמרות איומים כלפיו מצד מתנחלים תוקפנים, דרור נוטש את ביתו הבטוח ומגיח לתוך הגדה המערבית עם שכפ"ץ בלבד, המקנה רק הגנה חלקית. במקום הוא עורך חקירה חיונית בזהוי מאחזים חדשים ותיעוד הרחבתן של התנחלויות קיימות.

ללא מאמציהם המתמידים של דרור וציוותו מעט מאד אנשים היו ערים להתפוצצות הבנייה בהתנחלויות מאז שאריאל שרון נעשה ראש ממשלה. דרור אטקס נוסע לחלקים בגדה המערבית, שם נהרגו מתנחלים על-ידי מארבים ועל-ידי יריות מתוך מכוניות חולפות, מקומות שאליהם רוב הישראלים לא היו חולמים ללכת בלי הגנה של טנק.

אנחנו חושבים שהוא לא צריך לסכן את חייו כדי לחשוף את המתרחש בשטחים. וכאן הגענו, כיצד אתם צריכים להשתתף. תרומתכם בסך 50, 100, 250 או 1000 דולר, בזמן הזה, תאפשר לנו להגיע למטרתנו ולאסוף 100,000 דולר להשיג מכונית משוריינת לדרור אטקס ולצוות הפיקוח שלו"...

כשאתה קורא את זה, אינך יודע אם לצחוק או לבכות. מה צריך אוהד שלום עכשיו באמריקה לחשוב על הערבים והשלום הנכסף עמהם, נוכח האמור במודעה הזאת על רציחותיהם? ואיך הקרציה הזאת, שלום עכשיו, יושבת עלינו וחיה על דמנו?

אותי, מכל מקום, גם האפיזודה הנלעגת הזאת מילאה - קודם כל - רגשות זעם. אינני מציע, כמובן, לעשות לאטקס הזה ולחבריו, הבאים אלינו כצוררים, שום דבר בלתי חוקי. אך גם במסגרת החוק, הלא יש אלף דרכים להביע בוז, זעם והתקוממות נפשית נוכח תופעת ההלשנה השיטתית הזאת שאין מכוערת ושפלה ממנה. אבל במחנה שלנו - אין קול ואין עונה.

אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על עצמנו בקטע הזה, לשנות את דרכי התגובה שלנו. לפנינו מאבק קשה ומר, וכך אי אפשר להלחם.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3035-00.html?tag=8-12-38

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   02:42   28.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. לפני כחצי שנה, יצא המרצע מן השק..............  
בתגובה להודעה מספר 53
 
מה בין בייליניזם לאתאיזים
מאת עו"ד יוסי פוקס
27 באוקטבר 2003

הרבה דיו נשפך בעיתונות על יוסי ביילין וחבורתו, אשר מנהלים ממשלת צללים וחותמים על "הסכמים" מדיניים, בעוד אחינו ואחיותינו ממשיכים להירצח מדי יום בידי שלוחי שותפיו ל"שלום".

שמעתי השבוע מישהו שהתבטא כי "ביילין מוכן למכור את אימא שלו בשביל הסכם שלום עם הפלשתינים", ומבלי להתייחס לצורת הדיבור, שאינה מקובלת – ירשה לי אותו אדם לחלוק עליו בנושא זה. ביילין לא היה עושה זאת, משום שאיכפת לו מאמו יולדתו, כמו כל בן, לכל אם.

העם היהודי הוא עם שאוהב שלום ורודף שלום. שלום אמת. שלום תמורת שלום. לא שלום תמורת חורבנה של המדינה היהודית, כמו זה של ביילין

לעומת זאת, את ארץ ישראל, נחלת אבותינו מוכן ביילין למכור לערבים תמורת נזיד עדשים, הכיצד זה יתכן?

לפני כחצי שנה, יצא המרצע מן השק.

בראיון בלעדי שנתן ביילין לאחד העיתונים הגדולים, הוא חשף כי אינו מאמין שיש אלוקים בעולם.

משמעות הדברים ברורה למדי.

אם אין אלוקים בעולם הרי שהתורה לא ניתנה מן השמים ומדובר בסיפורי בדים בלבד.

אם אין תורה, הרי שאין עם הנקרא "עם יהודי" ואנו למעשה חלק אינטגראלי מיתר אומות העולם, וכל טענותינו בדבר זכותנו על הארץ הן טענות סרק(איזה עם? איזה זכות?).

אם אין לנו ("היהודים") זכות על הארץ, אז כנראה שהערבים אשר מתגוררים בארץ וכן אילו המקיפים אותה מכל צידיה, הם בעלי הזכות על הארץ ואנו סתם "עם כובש" שבא מכל קצוות תבל כדי לשלוט על הערבים.

הערבים אינם טיפשים, והם קלטו זה מכבר את הביילינים שבתוכנו והם משתמשים בהם כדי להביא לחורבנה של המדינה היהודית ע"י ניתוקה מנחלת אבותינו (הר-הבית – חברון – קבר-רחל - אלון מורה וכו') והפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. זאת מטרת כל ההסכמים שנחתמו עד היום בין ביילין לעמיתיו הערבים.

אומנם, בכל ראיון מקפיד ביילין לומר שמכירת החיסול שלו נועדה לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם מי שאינו מאמין באלוקים אין למילה "יהודית" כל משמעות לגביו. לא לחינם הוא קורא לתנועתו "סוציאל-דמוקרטי", כי אילו ערכיו, אולם את הערך "יהודי" לא תמצאו שם.

ביילין, אשר על פי הצהרתו הוא אתיאיסט, הוא למעשה, עוד יהודי מתבולל שהתנתק משורשיו עד כדי כך שאת רוב חייו הוא מקדיש לפתור את בעיות העולם הערבי – במחיר עתידה של המדינה היהודית.

תופעה זו של הבייליניזם אינה חדשה לעם היהודי, אלא שבכל דור, היא לובשת צורה אחרת.

ולכל אלו שעייפו מהטרור הערבי (מי לא?) ונופלים למלכודת הבייליניסטית כביכול כאור בקצה המנהרה, דעו לכם שבקצה המנהרה של ביילין אין אור בכלל, אלא להיפך, יש שם חושך מצריים
בדורנו , נושא ביילין בתפקיד "משיח השלום" אשר לא ישקוט ולא ינוח עד אשר יבוא "השלום". רק שביילין סירס את המושג שלום, עד אשר אין בינו ובין השלום האמיתי של העם היהודי, ולא כלום.

העם היהודי הוא עם שאוהב שלום ורודף שלום. שלום אמת. שלום תמורת שלום. לא שלום תמורת חורבנה של המדינה היהודית, כמו זה של ביילין.

ונראה כי הגיע העת לחשוף את השקר בדמות "השד הדמוגראפי", המביא את ביילין, לטענתו, להסכים לחתוך את ה"ראש" וה"לב" של ארצנו ולהעבירם לערבים.

היום, בשטח שבין הירדן לבין הים, מתגוררים 5.5 מיליון יהודים ו- 4.7 מיליון ערבים. לנו יש עתודה של 8 מיליון יהודים בעולם, חוק שבות המאפשר לכל יהודי לעלות ארצה ולהפוך לאזרח ישראל וגידול טבעי. כנגד זה יש לערבים גידול טבעי בלבד, ללא חוק שבות וללא "זכות" שיבה.

יום לאחר הקמת מדינה פלשתינית בלב ארצנו, יוזרמו 5 מיליון פליטים ערבים ללב ארצנו, למדינה הפלשתינית (כולל כמה "עשרות אלפים" לערי ישראל), מה שיביא לרוב ערבי מוחץ בין הירדן לבין הים (כמעט פי שנים ערבים מיהודים) ואף גדר או חומה לא תמנע מאותם פליטים להיכנס לתוככי ישראל ולעקר את מדינת ישראל מעצם מהותה כמדינה יהודית.

ולכל אלו שעייפו מהטרור הערבי (מי לא?) ונופלים למלכודת הבייליניסטית כביכול כאור בקצה המנהרה, דעו לכם שבקצה המנהרה של ביילין אין אור בכלל, אלא להיפך, יש שם חושך מצריים. חזרה לגלות. אובדן כל מה שבנינו כאן ב- 55 שנות קיומה של המדינה.
http://www.a7.org/article.php3?id=2013



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:15   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. שמעון פרס מצהיר בימים אלה ש..................  
בתגובה להודעה מספר 0
 
פרס:הפלשתינים צריכים להחליט אם הם במחנה הלוחם

@ הפלשתינים צריכים להחליט אם הם במחנה הלוחם בטרור אם לאו.
@ הפלשתינים צריכים להחליט אם הם במחנה הלוחם בטרור אם לאו.
@ הפלשתינים צריכים להחליט אם הם במחנה הלוחם בטרור אם לאו.

זה לא בטעות, אבל צריכים לקרא זאת שוב ושוב! מדוע הוא לא אמר זאת בימי אוסלו המתפוצצים?

פרס: אסור שישראל תיצור רושם שהיא מעורבת במינוי רה"מ הפלשתיני
י"ט בניסן תשס"ג, 21 באפריל 2003 (21:19)
http://www.a7.org/news.php?id=49592
ח"כ שמעון פרס אמר היום, כי אסור לישראל ליצור את הרושם כאילו היא מעורבת במינוי ראש ממשלה פלשתיני. "הוויכוח בין אבו מאזן לערפאת הוא ענין פלשתיני, למרות שיש לו השלכות על ישראל", אמר.

הערכה היא , כי פרס אמר את הדברים בעקבות התבטאויות בנושא של אישים פוליטיים ישראליים, לרבות שר הביטחון שאול מופז.

עוד אמר שר החוץ לשעבר, כי לאור המצב החדש בעולם לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין, הפלשתינים צריכים להחליט אם הם במחנה הלוחם בטרור אם לאו. הוא ציין, כי הפלשתינים זקוקים כיום ללגיטימציה בינלאומית, שתוסר מהם לחלוטין אם הם לא יקבלו את ההחלטות הנכונות.

מבחנם הוא האם יהיה פיקוד אחד על כל הכוחות החמושים או שהחמאס והג'יהאד האיסלאמי יקבעו את סדר היום באמצעות פצצות, רצח ורובים", אמר.

עוד אמר פרס, כי הוא תומך בהצטרפות מפלגת העבודה לממשלת שרון וזאת במיוחד על רקע ההחלטות המדיניות שממשלה זו תצטרך לקבל בעתיד הקרוב.

ח"כ פרס נועד היום בנפרד עם הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו ועם הראשון לציון הרב הראשי שלמה משה עמאר. פרס סקר בפני הרבנים את המצב באיזור אחרי תום המלחמה בעיראק, ואמר כי אסור להחמיץ את ההזדמנויות הטמונות.
http://www.a7.org/news.php?id=49521
בשיחה עם הרב עמאר הסכים הראשון לציון עם פרס, כי הרבנים לא צריכים להיות מעורבים בנושאים מדיניים ופוליטיים ולהשאיר את הנושא למומחים. "מה הוא פיקוח נפש צריכים לקבוע המומחים לדבר", אמר הרב עמאר.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:19   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. הי שימון (פרס) יש סוף סוף תפקיד ראשממשלה פנוי  
בתגובה להודעה מספר 3
 
הרי שנים אתה כבר מתנהג כמנהיג פלסטין. לך על זה !!!

@ ערפאת דרש מהנהגת הפתח לבחור מועמד חלופי.
פחות מיממה נותרה להקמת הממשלה הפלסטינית, והנתק בין היו"ר לרה"מ המיועד מחריף. לאחר שאבו-מאזן הכריז על כישלון המגעים, כינס ערפאת את הנהגת הפתח ודרש לבחור מועמד אחר. ברשות מעריכים שביקורו של מפקד המודיעין המצרי היום ברמאללה ישים קץ למשבר
עלי ואקד

פחות מיממה לפני תום הזמן שהוקצה לאבו-מאזן להרכיב את ממשלתו, ועדיין לא נמצא מוצא מהמשבר בינו לבין היו"ר יאסר ערפאת. נראה כי רק פיתרון של "הדקה ה-90", לקראת חצות שבין רביעי לחמישי, יאפשר את הקמת ממשלתו של אבו-מאזן, ויחלץ את הרשות הפלסטינית מן המשבר החוקתי החריף אליו נקלעה.

היום (יום ד') בצהריים צפוי להגיע לרמאללה מפקד המודיעין המצרי, עומר סולימאן, בניסיון מצרי לתווך בין השניים. ברשות הפלסטינית מעריכים שביקור סולימאן יביא לפריצת דרך במגעים בין ערפאת לאבו-מאזן. מקורבי ערפאת אמרו שייתכן שיו"ר הרשות ידרוש התחייבויות שונות או הקלות, למשל שחרור המצור על המוקטעה.

אמש (יום ג') כינס ערפאת את חברי הנהגת הפתח, ודרש מהם להחליט על מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הוועד המרכזי.

היו"ר הצביע על שר הפנים האני אל-חסן ועל השר לתכנון בינלאומי נביל שעת' כמועמדים. הוא הזהיר כי אם לא ייבחר אחד מן השניים, הוא ישוב לאופציית המיליארד הפלסטיני מוניב אל-מסרי. האחרון אינו נמנה על שורות הפתח, ושמו הוזכר כמועמד לפני שמלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על אבו-מאזן.

"הורדת ידיים"

לא מן הנמנע, שערפאת מבקש להפעיל לחץ עקיף על אבו-מאזן, כאשר הוא דורש מהנהגת הפתח לבחור מועמד חלופי. ברשות מעריכים שמדובר ב"הורדת ידיים", ושהפיתרון למשבר יימצא ברגע האחרון.

אתמול אחר-הצהריים הודיע גורם שניסה לתווך בין הצדדים, כי אבו-מאזן הצהיר בפניו על כישלון המאמצים להגיע לפשרה בין הצדדים, ואמר שהפערים נותרו בעינם. הגורם אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית, כי הוא לא מעריך שהמגעים יחודשו, וכי אבו מאזן גמר אומר לוותר על התפקיד.

ב-ynet פורסם כבר בשבת כי אבו מאזן שוקל ברצינות לוותר על תפקיד ראש הממשלה שהוצע לו, לאחר שנואש מן הלחצים הכבדים שהופעלו עליו מצד היו"ר בסוגיית המינויים. מאז התקיימו בין הצדדים מגעים קדחתניים, אך נראה כי הדיונים נקלעו למבוי סתום.

בינתיים החלו בסביבתו של ערפאת בגישושים בקרב בכירים אחרים ברשות, בניסיון לברר אם הם יהיו מוכנים לקחת על עצמם את מלאכת הרכבת הממשלה, ולעמוד בראשה. בין השמות הבולטים שהוזכרו בהקשר זה - יו"ר המועצה המחוקקת, אבו-עלא, שככל הנראה השיב בשלילה להצעה.

"לחצים כאלה לא נראו מאז קמפ-דייויד"

לחצים בינלאומיים כבדים מופעלים על ערפאת, בדרישה שיקל על הליך הרכבת הממשלה וייעתר לכמה מדרישותיו של אבו מאזן. למינוי הממשלה החדשה השלכה ישירה אחת לפחות: פרסום תוכנית "מפת הדרכים", ובצידה דרישה מישראל להנהיג מחוות והקלות לאוכלוסייה הפלסטינית. גורמים המקורבים ליו"ר אמרו ל-ynet כי הם לא זוכרים לחצים שכאלה על הנהגת הרשות מאז שיחות קמפ-דיוויד.

אמש התקשר ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, לערפאת, ודרש ממנו לאפשר את הקמת הממשלה. האיחוד האירופי הודיע כבר אתמול כי לא יסכים לפעול מול אישיות אחרת פרט לאבו מאזן כראש ממשלה. שליח האיחוד למזרח-התיכון, מיגל מורטינוס, קיים היום שיחת טלפון עם ערפאת, שהוגדרה קשה ומתוחה. מקור המקורב למורטינוס ציין כי היו"ר הרים את קולו וטרק את הטלפון בפניו.

גם וושינגטון קוראת לרשות הפלסטינית לאפשר לאלתר את הקמת הממשלה החדשה בראשות אבו מאזן. "אנו קוראים להנהגה הפלסטינית לפעול בדחיפות ולא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית", אמר אמש דובר מחלקת המדינה, ריצ'ארד באוצ'ר.

גם בישראל הובעה מורת רוח מכישלון המגעים ברשות. אמש אמר שר החוץ, סילבן שלום, למזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, כי "כל עוד ערפאת יהיה זה שימשוך בחוטים - ישראל לא תנהל משא ומתן עם הרשות".

שלום הביע באוזני המזכיר דאגה מההתפתחויות האחרונות סביב שאלת הקמת ממשלתו של אבו-מאזן, והדגיש את החשיבות שבקידום הלחימה בטרור והרפורמה ברשות הפלסטינית. "אסור להניח לגלגל לשוב לאחור ולחזק שוב את מעמדו של ערפאת", אמר שר החוץ. פאוול ביטא בשיחה שוב את נחישותה של וושינגטון "להביא ליצירת הנהגה פלסטינית, שאינה נגועה בטרור".

מנהיגי מצרים וירדן, חוסני מובארק והמלך עבדאללה, ניסו אף הם להשפיע על ערפאת להקל על הקמת הממשלה, אולם לפי שעה, היו"ר עומד על דעתו בעניין המינויים השנויים במחלוקת.

סלע המחלוקת: תיק הפנים

בינתיים נמשכים המאמצים הפנים פלסטינים כדי לנסות ולהשיג פשרה בין ערפאת לאבו-מאזן, במטרה לאפשר את הגשתה של ממשלתו של האחרון לפני המועד האחרון להגשתה - בחצות שבין יום ד' ליום ה'.

עיקר המאמצים מתמקד כעת בהסרת המכשול סביב המינוי לשר הפנים, מינוי שאמור לשלוט במנגנוני הביטחון ושלגביו מסרב ערפאת לוותר. אחת ההצעות שהועלו, היא שבמקום מוחמד דחלאן ימונה לתפקיד חבר בוועד מרכזי של הפתח, כפי שנקבע בישיבת הנהגת הפתח. שני השמות של-ynet נודע כי הם נידונים בין ערפאת לאבו-מאזן הם מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית, טייב עבד א-רחים, וחמדאן עאשור, חבר הוועד ומבכירי הפתח ברצועה. מועמד נוסף ששמו עלה הוא חבר הוועד המרכזי של הפתח, חכם בלעאווי. לא ברור אם בלעאווי יסכים לכהן כשר הפנים.

לגבי הראשון, אומרים מקורבי ערפאת, הראיס אינו מתלהב למרות מערכת יחסיהם הקרובה, נוכח היחסים הקרובים של עבד אל-רחים עם המשטר הירדני ההאשמי. יחד עם זאת, גם ערפאת וגם אבו-מאזן יכולים לחיות בשלום עם המועמדים הללו. אופציה נוספת הנבדקת, כדי לנסות להסיר את המכשולים, היא הקמתה של "ממשלת טכנוקרטים". ממשלה כזו תביא להסרת השמות שלגביהם מתנגדים הן ערפאת, הן אבו-מאזן והן המועצה המחוקקת הפלסטינית.

גורמים ברשות הביעו תרעומת על-כך שהמחלוקות עוסקות בעיקרן באישים ובתפקידים, ולא בסוגיות שנוגעות למהות.

תרחישים אפשריים

ההערכות בשטחים הן כי בעקבות הלחצים הפנימיים והבינלאומיים, תוקם בסופו של דבר ממשלה בראשותו של אבו-מאזן, עם שינויים לשביעות רצונו של ערפאת, בעיקר בסוגיית תיק הפנים.

אולם לא מן הנמנע כי ערפאת ימשיך להתעקש - ובסופו של דבר יפקע המועד החוקי ויו"ר הרשות ייאלץ לבקש מאדם אחר להרכיב את הממשלה. לאותו אדם יוקצו שלושה שבועות להקמת הממשלה, כפי שנקבע בחוקה. אם בסופו של דבר לא תוקם ממשלה בראשותו של אבו-מאזן, הרי שיהיה זה תוצאה של חוסר האמון העמוק בין שני האישים.

אבו-מאזן אמר למקורביו כי ערפאת מנסה להכשיל אותו, כי בכל שלב מוצא ערפאת סיבה חדשה להצבת קשיים ומכשולים בדרכו. הוא הביא כדוגמה את נושא תיק הפנים, תפקידו המיועד של דחלאן, שהפך לבעייתי מבחינת ערפאת רק לקראת הסוף - כאשר הוסרו כמעט כל המכשולים ואבו-מאזן הסכים לכמעט כל דרישותיו של ערפאת.

רה"מ המיועד מאשים את ערפאת בכך שאנשיו הם שהדליפו את רשימת השרים המקורית, והביאו לקשיים סביב הרכבת הממשלה. אנשי ערפאת אומרים כי הדלפת הרשימה היא דווקא מטעם אנשי אבו-מאזן.

נכון לעכשיו, כל התסריטים אפשריים – הן ויתור אבו-מאזן על התפקיד והטלתו על אדם אחר, או הגשת ממשלה מטעם אבו-מאזן והסכמת שני האישים. אופציה שלישית, קלושה יותר, היא הצגת אבו-מאזן את ממשלתו בפני המועצה המחוקקת, שלא בהסכמת ערפאת. במקרה כזה תעבור זירת ההתגוששות למועצה המחוקקת, בה נראים סיכוייהם של שני האישים כמעט שווים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2578713,00.html
בהכנת הידיעה השתתפה דיאנה בחור
(23.04.03 , 12:01)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:45   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. חשיפה: למה התנגד חבר הפרלמנט למלחמה בעיראק  
בתגובה להודעה מספר 0
 
hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3485 הודעות 04:11 23.04.03

@ חשיפה: למה התנגד חבר הפרלמנט למלחמה בעיראק @

ב-23/4/03 התפרסם שחבר הפרלמנט ג'ורג' גאלווי עומד לתבוע את העיתון "דיילי טלגראף" תביעת דיבה.

התביעה באה לאחר שה"דיילי טלגרף" פירסם מזכר שלטענתו התגלה בין
המסמכים שנבזזו ממיניסטריון החוץ העיראקי. מתברר שג'ורג' גאלוויי
קיבל כספי נפט עיראקי באופן קבוע ואולי בשל כך התנגד באופן נחרץ
כל כך למלחמה בעיראק.

קצת על חבר הפרלמנט הזה השייך למפלגת העבודה הבריטית:
בשנת 1994 הוא הסתכן בסילוק ממפלגתו, לאחר שביקר בבגדד.

בתחילת שנת 2002 הואשם חבר הפרלמנט גאלוויי ע"י שר בממשלת בריטניה ותואר כ"שופרו של סאדאם חוסיין".
כאן: http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2002/08/13/nirq13.xml

גאלוויי נהג לבקר בבגדד לעיתים תכופות. הסטודנט דייוויד אשר שהה
פעם אחת במלון "אל-ראשיד" בבגדד, מספר חוויות מהמלון ובדרך אגב
מזכיר חוויה צבעונית הקשורה בגולאוויי. "יום אחד, הצטרפתי לשלושה
חברי פרלמנט בריטיים אשר ישבו בקפה של המלון. לפתע נכנס הפוליטיקאי האוסטרי יורג היידר (ידוע כהומוסקסואל), מלווה בחמישה חשפנים גברים עטויים בתסרוקות בלונדיניות ופילס את דרכו לעבר שולחן בבית הקפה. גאלוויי כמעט ונחנק מבליעת הסיגר שלו", מתאר הסטודנט אשר מספר
ששילם 45 ליש"ט ליום כולל ארוחת בוקר.
(טל. 0096 41 885 1000. למי שמעוניין)

הקישור כאן:http://www.telegraph.co.uk/juiced/main.jhtml?xml=/juiced/2003/02/27/trbag.xml

אם נחזור להאשמות האחרונות המופנות אליו, ברורה הסיבה להתנגדותו
הנחרצת למעורבות בריטניה במלחמה נגד סאדאם חוסיין. לפי המזכר
שהתגלה, חבר הפרלמנט שכינויו בפרלמנט היה "חבר הפרלמנט לאיזור
מרכז בגדד", נהג לקבל 587000 דולר כל שנה מכספי הנפט העיראקי
בתירוץ של פעילות בפרוייקט "נפט תמורת מזון".
ה"דיילי טלגרף" גם טוען שגולאוויי נכנס לשותפות עסקית עם ברוקר
למסחר בנפט.
הקישור לסיפור המלא הוא כאן בתחתית העמוד תחת הכותרת Galloway Gall:
http://www.dailytelegraph.co.uk/opinion/main.jhtml

הערה:
ולחשוב שיוסי ביילין לחץ שישראל תסתמך על ערובות אירופאיות בהסכם
עתידי עם הפלשתינים...

סיפור תביעת הדיבה בקיצור:
LONDON, 23 April 2003 — British MP George Galloway, who has fiercely In a front-page report from Baghdad, the Daily Telegraph said its reporter had found a memo in the Iraqi Foreign Ministry indicating that Galloway took a slice of Iraq’s oil earnings worth 375,000 pounds ($ 587,500) a year.

Labour Party Chairman Ian McCartney called the allegations “extremely serious,” adding that they would be investigated by the party. Galloway, 48, was nicknamed “the MP for Baghdad Central” for his personal relationship with Saddam and vocal opposition to the US-led war to overthrow the president. He has also been accused of being an apologist for the Iraqi regime.

According to the right-wing Daily Telegraph, a vigorous supporter of US policy toward Iraq, Galloway entered into a partnership with an Iraqi oil broker to sell oil on the international market.

The Daily Telegraph said the document — a memo sent by the head of Iraqi intelligence to Saddam’s office in January 2000 — was found by one of its journalists in the looted Foreign Ministry in Baghdad.

The documents suggested that while he was campaigning for his anti-war charity, the Mariam Appeal, Galloway was conducting a relationship with Iraqi intelligence behind the scenes. “I have never in my life to my knowledge ever met an Iraqi intelligence agent,” Galloway told BBC radio, speaking from his holiday home in Portugal where he is writing a book on Iraq.

“It is really very straightforward. If I had sold oil under the oil-for-food program and sold food to Iraq under the oil-for-food program, the checks would have been written by the United Nations in New York,” the MP said.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:18   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. האמנם נכנע עראפת לאבו-מאזן או ש..............  
בתגובה להודעה מספר 0
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.04.03 בשעה 18:21
 
כפי שטענתי עד כה, שהכל הפוך על הפוך על הפוך
ושוב פעם מנהיגנו בכלל ועם ישראל בפרט הוסתו
מן המטרה האמיתית = הסכנה האמיתית = @ מוחמד דאחלאן @

להלן: הכתבה ב- yney !!

הושגה פשרה בין ערפאת לאבו מאזן !!!

ראש הממשלה הפלסטיני אבו מאזן יכהן גם כשר הפנים. מוחמד דחלאן, שערפאת לא רצה בו, יקבל תפקיד של אחראי על מנגנוני הביטחון. את הפשרה השיג מפקד המודיעין המצרי שנשלח לתווך בין הצדדים
עלי ואקד


הסתיים המשבר ברשות הפלסטינית: טייב עבד אל-רחים מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית הודיע הערב (יום ד') כי "האחים ערפאת ואבו מאזן יישבו את חילוקי הדעות שלהם". יאסר ערפאת כבר התקשר ליו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אבו עלא, כדי לקבוע בהקדם ישיבה לאישור הממשלה הפלסטינית החדשה. ההערכה היא שהישיבה תכונס רק בסוף השבוע, לאחר שייקבעו מינויי כל שאר השרים, שחלקם עדיין נתונים במחלוקת.

אל-רחים מסר כי ראש הממשלה הפלסטיני, אבו מאזן, יכהן גם בתפקיד שר הפנים. מועמדו של אבו מאזן לתפקיד, מוחמד דחלאן, שנדחה על ידי ערפאת, יקבל בסופו של דבר מינוי של אחראי למנגנוני הביטחון. עדיין לא ברור אלו סמכויות בדיוק יועברו לידי דחלאן.

ההערכה ברחוב הפלסטיני היא שמדובר במהלומה ליאסר ערפאת, שלא רצה במינויו של דחלאן הנחשב לבעל עמדות עצמאיות ואף לא היסס לתקוף בעבר את ערפאת. "יכול להיות שערפאת קיבל הבטחות כלשהן בתמורה, אחרת קשה להאמין שהוא היה מוותר", אמרו מקורות פלסטינים.

את הפשרה השיג מפקד המודיעין המצרי, עומר סולימאן, שנשלח לפתור את המשבר ונועד תחילה עם יאסר ערפאת, ולאחר מכן נפגש עם אבו-מאזן. אחר הצהריים התכנסו השלושה יחדיו לפגישה מכרעת. לפגישה הגיע במפתיע גם מוחמד דחלאן.

מקורות פלסטינים אמרו ל-ynet כי "סולימאן הגיע כדי להבטיח לערפאת כי הוא היה ונשאר מרכז השלטון הפלסטיני".

הלחץ בינלאומי הוביל לפשרה

לפשרה קדם משבר בין כמה ימים סביב הרכב ממשלתו החדשה של אבו-מאזן ובעיקר סביב התפקיד של שר הפנים, האחראי למנגנוני הביטחון. אתמול אחר-הצהריים הודיע גורם שניסה לתווך בין הצדדים, כי אבו-מאזן הצהיר בפניו על כישלון המאמצים להגיע לפשרה, אבל על ערפאת הופעלו לחצים כבדים בדרישה שייעתר לדרישותיו של אבו מאזן.

גורמים המקורבים לערפאת אמרו ל-ynet כי הם לא זוכרים לחצים שכאלה על הנהגת הרשות מאז שיחות קמפ-דיוויד. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אף התקשר לערפאת, ודרש ממנו לאפשר את הקמת הממשלה. האיחוד האירופי הודיע כי לא יסכים לפעול מול אישיות אחרת פרט לאבו מאזן. שליח האיחוד למזרח-התיכון, מיגל מורטינוס, קיים שיחת טלפון עם ערפאת, שהוגדרה קשה ומתוחה. מקור המקורב למורטינוס ציין כי היו"ר הרים את קולו וטרק את הטלפון בפניו.

גם וושינגטון קראה לרשות הפלסטינית לאפשר לאלתר את הקמת הממשלה החדשה. "אנו קוראים להנהגה הפלסטינית לפעול בדחיפות ולא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית", אמר דובר מחלקת המדינה, ריצ'ארד באוצ'ר.

שר החוץ, סילבן שלום, אמר למזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, כי "כל עוד ערפאת יהיה זה שימשוך בחוטים - ישראל לא תנהל משא ומתן עם הרשות".

המפה תפורסם?

הלחץ הבינלאומי נובע מכוונת האמריקנים לפרסם את "מפת הדרכים" עם הקמת הממשלה הפלסטינית החדשה. המפה מתווה מסלול לחזרה למו"מ בין ישראל לפלסטינים. עם זאת, כעת חוששים במערב כי גם אם תוקם בסופו של דבר ממשלה בראשות אבו מאזן, תהליך היסורים שהעביר אותו ערפאת יפגע ביכולתו לעצור את הטרור ולהחזיר את הסדר לרשות הפלסטינית. מקורות פלסטינים אמרו כי ערפאת כבר נערך ליום שאחרי הקמת הממשלה ומקורביו מארגנים הפגנות המוניות בתמיכה בו בימים הקרובים, כדי "להבהיר לכולם מי הבוס".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2582414,00.html
(23.04.03 , 16:36)

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:30   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. דחלאן אחראי על מנגנוני הביטחון...............  
בתגובה להודעה מספר 8
 
danv
חבר מתאריך 18.6.02
5559 הודעות 17:03 23.04.03
1. דחלאן אחראי על מנגנוני הביטחון
הושג הסכם בין ערפאת לאבו מאזן: אבו מאזן שר הפנים, דחלאן אחראי מנגנוני ביטחון
יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ומחמוד עבאס אבו מאזן הגיעו להסכמה ביניהם: בתפקיד שר הפנים יכהן אבו מאזן. מוחמד דחלאן יהיה אחראי על מנגנוני הביטחון.

ערפאת התקשר לאבו עלא כדי לקבוע ישיבה של המועצה המחוקקת בהקדם לאישור המינויים. הוא הביע את תודתו לעומר סולימאן, נציגו של נשיא מצרים, על המאמצים בתיווך בין הצדדים.
(עלי ואקד)

Liran_H
חבר מתאריך 10.4.03
405 הודעות 16:20 23.04.03
הערכה: התיווך המצרי בין עראפת לאבו מזאן יצליח
בכירים ברשות הפלסטינית מעריכים שיוזמת התיווך של השליח המצרי, הגנראל ועמר סולימאן, ברמאללה, תוכתר בהצלחה. מטרת ביקורו לקרב בין העמדות של אבו-מאזן ושל ערפאת בשאלת הרכב הממשלה שאבו-מאזן מקים. כך מוסר ``קול ישראל``.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:18   24.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. האיש המסוכן ביותר הפך: המבוקש שהפך לשר !!  
בתגובה להודעה מספר 9
 
מוחמד דחלאן קיבל אתמול את משימת חייו: להחזיר את השקט לשטחים
מאת חנן שלאין

זמן רב חיכה מוחמד דחלאן לרגע הזה. אתמול אחר הצהריים בלשכתו של
ערפאת, הסגיר החיוך על פניו ושפת גופו את אשר היה בלבו.
"האיש שהורחק מהזירה על ידי ערפאת חזר לתמונה בגדול", תמצתו אמש
גורמים פלשתינים את הסיפור.

מוחמד דחלאן, בן 42, צמח כמנהיג פת"ח בולט בעזה. בתחילת שנות ה- 80
החל
להנהיג חוליות חצי צבאיות ברצועת עזה. בכך ייסד את תשתית נצי הפת"ח,
שהפכו לזרוע הצבאית המרכזית בעזה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה. כשנעצר
בידי השב"כ ושהה בכלא, הבין דחלאן את הצורך בלימוד השפה העברית ובהכרת
המנטליות הישראלית.
במערכת הביטחון הישראלית הוא סומן באותם ימים
כמוקד כוח עיקרי, וגורש לירדן.

עם גירושו החל דחלאן לפעול עם מרואן ברגותי וג'יבריל רג'וב. במהרה הם הפכו
למשולש הבכיר שהנהיג במשך שנים את הפת"ח, דחלאן ברצועת עזה, ברגותי
ורג'וב בגדה המערבית. בכל שנות "גלותו" שמר דחלאן על קשר עם אנשיו בעזה.
הוא התברג לתפקיד מפתח במנגנון הפיגועים של הפת"ח ונחשב כמקורב
לאבו- ג'יהאד.

לאחר חזרתו של דחלאן לעזה ושובו של רג'וב לגדה המערבית, הכיר ערפאת
בכוחם, ומינה את השניים לעמוד בראש מנגנון הביטחון שהפך לחזק ביותר בשני
האזורים. בשנת 96' אף הצליח דחלאן לבלום את הפעילות הצבאית של החמאס,
כשלזכותו עומדים קשריו הטובים עם מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של החמאס
דאז.

בשנים האחרונות ראה ערפאת את התמיכה הגוברת בדחלאן בקרב אנשי הפת"ח
בעזה ובגדה, וזיהה במקביל שגם המצרים והאמריקנים מבחינים בכוחו. כדי לקבל
את הסכמתו להתפטר מתפקיד ראש המודיעין המסכל, הציע ערפאת לדחלאן
סוכרייה פוליטית: תפקיד היועץ לביטחון לאומי של הרשות הפלשתינית.
למעשה, ייעד לו ערפאת רק את תפקיד יועצו הביטחוני האישי, וכשגילה זאת
החליט דחלאן לדחות את ההצעה, ונאלץ לזוז הצדה.

לא במקרה התעקש אבו- מאזן על הפקדת תיק ביטחון הפנים בידיו של דחלאן,
איש "הפנים" היחידי שזכה בתפקיד מפתח בצמרת הממשלה הפלשתינית
החדשה. אבו מאזן עצמו, כמו שאר הצמרת הפלשתינית, נחשב לאיש חוץ שהגיע
לשטחים מהפזורה לאחר הסכמי אוסלו. הוא יודע שדחלאן מסוגל לספק לו את
יכולת השליטה הפנימית, ומבין שהמבחן הראשון של ממשלתו יהיה מול החוליות
הצבאיות של החמאס, הג'יהאד האיסלאמי והפת"ח, המורכבות מאנשי הפנים.

אבו- מאזן פירש היטב את יחסי הכוחות בשטחים ובקרב המדינות השותפות
לתהליך הרפורמות ברשות. גם דחלאן, הניחן בחושים פוליטיים מפותחים, קרא
נכון את המפה. כך מצאו השניים את הדרך להתברגותו מחדש בצמרת
הפלשתינית והפעם בתפקיד בכיר יותר, על אף התנגדותו של ערפאת. מקורביו
של דחלאן אומרים שהוא מודע היטב למשימה הקשה שניצבת בפניו, ונחוש
לעמוד בה בהצלחה.
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/468/445.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:49   14.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. נא להכיר: מוחמד דחלאן- הממונה על הלחימה בטרור  
בתגובה להודעה מספר 13
 
קטיףנט
חבר מתאריך 7.5.02
327 הודעות 18:34 14.05.03
2. קריאת הכתבה
נא להכיר: מי אתה מומד דחלאן:
http://www.katif.net/art.php?table=art&id=294

נא להכיר: מוחמד דחלאן - הממונה על הלחימה בטרור - חגי הוברמן.

בחודש נובמבר שעבר פשטו כוחות צה"ל על מפקדת הביטחון המסכל, אירגונו לשעבר של מוחמד דחלאן, בעזה. בין שלל המסמכים שהביאו חיילי צה"ל היה מסמך שחשף כי מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, אירגונו של מוחמד דחלאן, החל בניסיון להקים מפעל לייצור חומצה חנקתית, שהיא החומר הכימי החשוב בייצור חומרי נפץ, כדי להתגבר על המיכשולים בהשגת החומרים הכימיים המשמשים להכנת חומרי הנפץ בפיגועי הטרור.

המסמך העוסק בתוכנית להקמת המפעל, המכונה בו "פרוייקט אסטרטגי" הוגדר בביטחון המסכל כ"סודי", והוא מוען באופן אישי לממלא מקום ראש הביטחון המסכל ברצועה, ראשיד אבו שבאכ (המכונה אבו חאתם).
מניתוח המסמך עולה כי המנגנון מתכוון לייצר בתוך כמה חודשים לאחר הקמת המפעל כמות חומצה חנקתית, שתגיע בשנה לכ-15 טון. הצלחה בייצור בכמות כזו יכולה לאחר מכן לשמש לייצור חומרי נפץ תקניים מסוג טי-אן-טי וחומרי נפץ אחרים.
המסמך הזה אישר את המידע שנאגר במערכת הביטחון מזה זמן רב, המוכיח כי מאז פרוץ מלחמת אוסלו הפכה מיפקדת המנגנון המסכל בתל אל-הווא למרכז ראשי של תעשיית האמל"ח (אמצעי לחימה) והפיגועים ברצועת עזה.

בין כתלי המיפקדה הוכנו בסמכות וברשות בכירי המנגנון כמויות אמל"ח אדירות - בתוכן פצצות מרגמה, מטענים, רובי רימונים נגד טנקים ועוד. אמל"ח זה חולק ביד נדיבה לחוליות טרור של החמאס, הג'יהאד האיסלאמי, הפתח וועדות ההתנגדות העממית. הללו עשו בו שימוש יומיומי בפיגועי מטען, ירי ופצצות מרגמה בגזרות השונות ברצועת עזה.

מהמידע שפירסמה מערכת הביטחון עולה שמנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, הפך בשנתיים וחצי האחרונות מגוף שתכליתו סיכול הטרור, לארגון טרוריסטי אשר חולל, יזם, גיבה והעניק חסות לשורה ארוכה של פיגועים ופעילות טרור כנגד כוחות צה"ל והישובים הישראלים ברצועת עזה.

תמונת המצב העולה מנתוני מערכת הביטחון מגלה כי כבר במחצית השנה שקדמה למלחמת אוסלו התנתקו בכירי המנגנון מדרך שיתוף הפעולה הביטחוני, והחלו באופן חשאי להניע פעולות טרור. כך לדוגמא, סדרת פיגועי המטען שאירעו בציר קרני-נצרים במהלך שנת 2000, אשר כתוצאה מאחד מהם נהרג חייל צה"ל, זכתה לגיבוי וסיוע לוגיסטי מצד פעילי המנגנון כולל בכיריו.

ומי שעמד בראש האירגון הזה באותם ימים היה מוחמד דחלאן, האיש שקיבל את תפקיד הלוחם בטרור.

"וועדות ההתנגדות העממית" - זרוע הטרור של הביטחון המסכל.

אחד הגופים המרכזיים שאירגונו של דחלאן פרש עליהן את חסותו הוא "ועדות ההתנגדות העממית". הן נוסדו לפני למעלה משנתיים, עם פרוץ מלחמת אוסלו, בידי מחבלים בכירים ברוב הארגונים הפלשתינים, בהם פתח (אירגונו של יאסר ערפאת), החזית העממית, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. זוהי מסגרת עצמאית לכאורה שתכליתה לנהל מאבק מזוין בישראל ולהשיג את זכויות הפלשתינים בדרך זו. ה'וועדות' מקיימות קשרי תיאום הדוקים עם ארגוני טרור פלשתיניים אחרים. בצה"ל אומרים כי כי מרבית ממייסדי, מנהיגי ופעילי הטרור בוועדות ההתנגדות, משמשים בתפקידים בכירים במנגנוני הביטחון הפלשתינים, לרבות בביטחון המסכל הפלשתיני.

הקצאת כספים ע"י קצין בביטחון המסכל לטובת פעילות טרור

לממצאים אלו נוספו דבריו של קצין הביטחון המסכל יוסוף מקדאד, קצין בביטחון המסכל שנעצר בידי צה"ל ב- 14 בנובמבר 2002, שמסר בחקירתו כי גוייס בראשית האינתיפאדה ע"י מפקדו נביל עומר המכונה "הדהד", סרן במנגנון הביטחון המסכל, לפעילות במערך ייצור אמצעי הלחימה שבראשו עומד טלאל מוחסין. הוא שימש תחילה כבלדר להעברת כספים ממפקדו נביל הדהד אל טלאל מוחסין. כספים אלו שימשו כתשלום לבתי המלאכה אשר נרתמו לייצור אמצעי הלחימה.

בפנקס קבלות של הביטחון המסכל משנת 2002 שנפל שלל בעזה, נמצאו קבלות המעידות על המשך העברת כספים לנביל הדהוד בין השאר עבור "משכורות". מדובר בהעברת כספים המשמשים למימון תשתית בתי המלאכה לייצור אמצעי לחימה של הביטחון המסכל.

מחבלים - אנשי דחלאן

ההרוג הראשון של אחד מאנשי דחלאן במלחמת אוסלו היה בהא אבו סעיד. סעיד שירת כסגן מפקד "הכוח המבצעי" במנגנון הביטחון המסכל של מוחמד דחלאן. כמו מפקדו דחלאן היה גם סעיד אחד מאנשי "ניצי הפתח". בתחילת שנות ה- 90 היה מבוקש בידי ישראל בגין פעילותו באינתיפאדה, ואף נכלא בכלא עזה. בשנת 1992, לאחר שנמלט מהכלא, הוא הצליח להתחמק דרך גבול מצרים ולהגיע ללוב, משם חזר לרצועה אחרי כינון הרשות-הפלשתינית בשנת 1994 עם הגעת הכוחות הפלשתינים, כחבר באירגונו של דחלאן. סעיד נהרג במהלך פיגוע חדירה לכפר דרום בנובמבר 2000, בתחילת מלחמת אוסלו - פיגוע בו נהרגו שני חיילי צה"ל ברוך שניר פלום ז"ל וברוך שיטובי ז"ל. בראש הלווייתו של סעיד צעדו דחלאן ומחליפו רשיד אבו-שבאכ. מיד אחרי הפיגוע העלה דחלאן את המחבל ההרוג בדרגה, מסגן לסרן.

הרוג נוסף מאנשי דחלאן היה רמדאן אסמאעיל מוחמד עזאם, נשוי ואב לשניים, ששירת כקצין בדרגת רב סרן בביטחון המסכל. הוא הצטרף לשורות תנועת הפתח בראשות יאסר ערפאת ב-83 והיה חבר פעיל בארגון ה'שביבה' של הפתח. 3 פעמים נעצר ולאחר שהשתחרר התמנה לחבר בהנהגת האיזור ברפיח. עזאם היה אחד ממייסדי 'וועדות ההתנגדות העממית' ושימש כמפקד המנגנון הצבאי באיזור הדרום. ככל הידוע הוא השתתף בתכנון וביצוע פיגועי ירי ומטען, לרבות ירי פצצות מרגמה. בפיגועים שנטל בהם חלק נרצחו 8 בני אדם ונפצעו למעלה מ-20.
ח'ליל סמיר מוחמד א-סנדי, רווק, שירת בכוח 17 כשנתיים, בעיקר ביו"ש. הוא נהרג במהלך פיגוע שביצע ברפיח ים ב-24/1/2001.
נהרג גם סמיר סברי מוחמד זעזב, בן 38, ששירת כקצין בדרגת סגן במשטרה הפלשתינית. זעזב הצטרף לתנועת הפת"ח ב-1986. שלוש שנים אח"כ הוא נאלץ לעזוב את ישראל ולמצוא מקלט בלוב. כששב לרצועה ב-94, אחרי כינון האוטונומיה, הצטרף לכוחות הביטחון הלאומי הפלשתיני ולאחר מכן למחלקה לחקירות פלילים במשטרה. עם תחילת מלחמת אוסלו הצטרף ל'וועדות ההתנגדות העממית' ונטל חלק בפעילות טרור. הוא היה מעורב בפיגועי ירי ומטען והביא למותם של 4 בני אדם לפני שנהרג בעצמו.

בליל שבת, ה- 7 ביוני אשתקד, ניסו מחבלים פלשתינים להניח על גדר המערכת ליד מעבר סופה בגבול הרצועה שני מטעני חבלה רבי עוצמה. היה זה ניסיון פיגוע משולב, שהניחה חולייה מיומנת אשר הניחה מטען ותכננה לפגוע גם בכוח המחלץ. אלא שמזימתם לא צלחה: תאונה או תקלה גרמה לפיצוץ המיטען. בסריקות שנערכו מיד אחרי הפיצוץ נמצאו תחילה שתי גופות של מחבלים, ובסריקות שנערכו בשבת בבוקר נמצאה גופה של מחבל נוסף. אחד המחבלים היה קצין של המשטרה הימית וקצין נוסף השתייך לביטחון המסכל של דחלאן.

פיצויים למחבל שביתו נהרס ב"תאונת עבודה"

לפני כחצי שנה, בתחילת 2003, קיבל מפקד השב"כ הפלשתיני ברצועה ראשיד אבו שבאכ את המכתב הבא:
"אנו החתומים מטה מבקשים לעשות את הדרוש בשל מה שקרה לביתו של האח מופק חמיד. זאת מאחר שאנו חשים כי היה מחדל בכל הנוגע למשך תקופת השיפוץ והפיצוי על הבית והמכונית, היות ועברו כבר 9חודשים מאז האירוע ולא נעשה דבר במהלך תקופה זו.
"אנו חשים תסכול ברמה הלאומית והמקצועית ובתפקידים שאנו ממלאים, מאחר שמה שקרה לאח מופק יכול לקרות גם לנו.
"לכן אנו מבקשים לשפץ את הבית ולהעניק פיצויים עבור המכונית בהקדם האפשרי, מאחר והאח מופק שירת את המנגנון בזמן האירוע ולא עשה זאת לטובתו האישית. כמו כן הוא ביצע תפקידים נוספים טובים יותר ובמקום שאנו נגמול אותו בצורה טובה, אנו רואים שזה מהווה מעין עונש לו ולנו. זאת במיוחד מאחר שהחלו להתגלע בעיות בינו ובין אחותו ואנו לא רוצים שיווצרו לו בעיות נוספות בשל השירות שהעניק לנו ולמנגנון.
"לבסוף, אנו תולים בכם תקוות רבות שתסייעו בשיפוץ הבית ובמתן פיצוי על המכונית, שכן המנגנון הוא האחראי הראשון למה שקרה, לאחר שנוצלו כל הקשרים עם משרד התעסוקה ומשרד האוצר. משפחת חמיד רק רוצה שהעניינים ישובו להיות כפי שהיו לפני האירוע. יש לציין שאפילו היו ניתנים להם פיצויים בשווי מאה אלף דינר, הם עדיין היויוצאים מופסדים.
"אנו תולים בכם ובמעמדכם הלאומי תקוות רבות, מי ייתן ותמשיכו להיות אוצר למולדת זו".
חתומים על המכתב נביל עומר "הדהד", ראמי אבו ראס, עוני חסבאללה, מואפק חמיד, סאמי שלח, חאתם אלחמראוי, יוסף מקדאד, בסאם אבו אלקראיא.

הרקע למעשה הוא אירוע שהתרחש בדיוק לפני שנה, ב- 5במרס 2002. "תאונת עבודה" גרמה לפיצוץ לא מתוכנן של מכונית תופת ליד מחסן אמצעי לחימה של "הביטחון המסכל". המחסן שכן בבניין השייך למופק חמיד, איש הביטחון המסכל. כתוצאה מהפיצוץ ניזוק הבניין.
יוסוף מקדאד, שנעצר כזכור בידי ישראל, מסר בחקירתו כי למחסן זה הובא חלק גדול מאמצעי הלחימה שייצר מנגנונו של טלאל מחיסן, קצין החבלה הראשי של הביטחון המסכל. הוא מסר גם כי בסוף 2001 העביר יחד עם מפקדו, נביל הדהד, שלושה מטעני חבלה במשקל 15 ק"ג כל אחד לשני פעילי 'החזית העממית לשחרור פלשתין' מהמחסן בבניין חמיד.
בפיצוץ בבניין של חמיד נהרג איסמאעיל אבו מדין, קצין המשטרה הימית, ככל הנראה כתוצאה מאותה "תאונת עבודה" של פיצוץ מכונית התופת, שנועדה עבור "ועדות ההתנגדות העממית", אירגון טרור הפועל ברצועה וחברים בו פעילים מהפת"ח ומשאר אירגוני הטרור. האירגון ביצע פיגועים רבים נגד צה"ל ובהם שלושה פיגועי הנחת מטען רב עוצמה נגד טנקי מרכבה במרכז הרצועה. במסמכים שנמצאו במטות הרשות הפלשתינית ישנן עדויות רבות לסיוע שהגיש מנגנון הביטחון המסכל, אירגונו של מוחמד דחלאן, לפעילי "ועדות ההתנגדות העממית".
מחקירתו של יוסוף מקדאד התברר כי כח מנגנון הביטחון המסכל פרס חסותו על ארגוני טרור הפועלים ברצועה וביניהם "ועדות ההתנגדות העממית" ו"הג'יהאד האיסלאמי".

בין המסמכים שנמצאו היה גם המכתב דלעיל, שנתפס במתחם הביטחון המסכל, ובו מבקשים אנשי הביטחון המסכל לתת פיצוי נדיב למופק חמיד, בעל הבניין ואיש הביטחון המסכל, לשם שיפוץ הבניין וגם כפיצוי על המכונית שאבדה, אותה מכונית התופת שהתפוצצה. הסכום שהם מבקשים איננו פעוט: לפחות 100,000 דינר, סכום הגדול בהרבה מהסכומים השגרתיים שמקבלים בעלי בתים שניזוקו. מעניין הנימוק שלהם לכך: בזמן האירוע מופק שירת את המנגנון והמנגנון הוא האחראי הראשון למה שקרה...

מעניינת לא פחות היא רשימת החתומים על המכתב. זו אותה קבוצה המעורבת בייצור אמצעי לחימה ששימשו לפיגועי טרור עבור כלל הארגונים והקשורה לטלאל מחיסן, קצין החבלה הראשי של הבטחון המסכל. כל שמות הפעילים החתומים על התזכיר עלו בחקירתו של יוסוף מוסטפא חמדאן מקדאד, קצין הבטחות המסכל שנעצר ב-14 בנובמבר 2002, כמי שמעורבים בתשתית מערך ייצור אמצעי הלחימה של הביטחון המסכל למטרת טרור. גם מקדאד הודה בחקירתו כי במהלך השנתיים האחרונות פעל יחד עם הקצינים נוספים במנגנון הביטחון המסכל לייצר מאות פצצות מרגמה, רנ"טים, רקטות וחגורות נפץ. הוא הודה כי המנגנון הפעיל ברצועת עזה רשת מסועפת של בתי מלאכה לייצור אמצעי לחימה.

טלאל מחיסן, קצין החבלה הראשי של מנגנון הביטחון המסכל, כפוף ישירות למפקד המנגנון רשיד אבו שבאכ. דמות מפתח בתעשיית אמצעי הלחימה. מפעיל רשת סדנאות ברחבי העיר עזה המייצרת אמצעי לחימה.
נביל עומר ("הדהד"), סרן בביטחון המסכל. מפקדו של יוסוף מקדאד, נהג להעביר כספים ליוסוף מקדאד עבור המערך הייצור של טלאל מחיסן. שמו הופיע בחומר השלל בהקשר להעברות כספים למערך ייצור אמצעי הלחימה.
חאתם חמדאווי (אבו אחמד), איש הביטחון המסכל, שימש כעוזרו של טלאל מחיסן במערכת ייצור אמצעי הלחימה. השתתף בייצור מטעני נפץ. נפצע בידו במהלך זריקת מטען צינור.
ראמי אבו ראס, משתייך לביטחון המסכל. הוא סייע ליוסוף מקדאד ולטלאל מחיסן בהכנת מטעני נפץ. כמוהו עוני חסבאללה סאמי שלח, סייע לטלאל מחיסן בהכנת מטעני חבלה למטרות טרור.
האחרון ברשימת החותמים הוא בסאם אבו אל-קראיא. יוסוף מקדאד סיפר בחקירתו כי רכש 40 אפודים עבור הכנת חגורות נפץ ממתפרה באיזור שיח' רדוואן יחד עם בסאם אבו אל-קראיא, לבקשת נביל הדהד. בסאם אבו אל-קראיא היה מעורב גם בחלוקת עשרות מטענים למחבלים.

ערפאת אישר מימון עו"ד למחבל אזרח ישראל

מסמך נוסף שהתגלה לא מכבר במתחם מנגנון הביטחון המסכל בעזה מגלה כי יאסר ערפאת קיבל את המלצת דחלאן, ואישר השתתפות בשכר טרחה של עורך דין להגנה על בנו של ערבי ישראל מאזור נצרת. שני בניו של אותו ערבי-ישראלי הועמדו לדין בשל גניבת אמצעי לחימה מבסיס צה"ל בנעורה שבצפון.

מהמסמך עולה כי ערבי ישראלי, תושב הכפר איכסאל שליד נצרת, פנה בכתב לערפאת ובה ציין כי שני בניו, סאמי אסעד ואחיו עבד אל-ראני אסעד, פרצו לבסיס של צה"ל ב- 25.05.00 ונטלו משם נשק. אחד מהם נהרג והשני עדיין עצור. ערפאת התבקש לאשר העברת 10,000דולר על מנת להשתתף בתשלום שכר הטרחה של עורך דינו של העצור.

ערפאת העביר את הפניה למוחמד דחלאן, ראש הביטחון המסכל ברצועה באותם ימים, אשר המליץ בפני ערפאת לשלם את הסכום המבוקש בהדגישו כי המדובר ב"ערביי 1948", קרי: ערבים תושבי ישראל. ב- 21.02.01 אישר ערפאת להעניק למשפחתו של אותו תושב נצרת סכום 5,000דולר, מחצית הסכום המבוקש, והינחה את משרד האוצר הפלשתיני לבצע את התשלום.

יצויין כי סאמי, שהתאבד בבית הכלא שכן סבל מבעיות נפשיות, הואשם כי בתקופה שקדמה לאירוע הוא הפך לדתי ופיתח מוטיבציה לפגוע במדינת ישראל ולסייע לארגוני טרור. על רקע זה הוא פרץ למחנה צה"ל בנעורה, גנב תחמושת (פגזי 155מ"מ וכדורי נק"ל) וציוד צבאי, והסתיר אותם בתוך המחנה בכוונה לשוב לקחת אותם.
נגד אחיו, עבד אל-ע'אני, הוגש כתב אישום על שהצטרף לאחיו בכוונה לשוב למחנה הצבאי וליטול משם את התחמושת והציוד שהוסתרו - עבורו ביקש האב השתתפות בשכר הטרחה של עורך הדין.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:50   22.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. ''גמרא ומשנה תוצרת רמאללה'' מאת: אורי יבלונקה  
בתגובה להודעה מספר 13
 
"טוב מראה עיניים ממישמע אוזניים."



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:52   22.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. מוחמד דחלאן מכה שנית: קארין A מספר 2.....  
בתגובה להודעה מספר 29
 
צה"ל לכד ספינת נשק בדרכה לרצועת עזה

הצלחה ביטחונית נוספת: שוב סוכל ניסיון הברחה גדול דרך הים לרצועת עזה. על פי ההערכה, כמות הנשק שניסו הפלסטינים להבריח נאמדת במספר טונות. על פי כלי תקשורת ערביים, בספינה היה פעיל חיזבאללה
פליקס פריש ועלי ואקד

נסראללה. איש חיזבאללה היה בספינה צילום: רויטרס

הצלחה מרשימה לכוחות הביטחון: כוחות של חיל הים וחיל האוויר סיכלו בימים האחרונים ניסיון פלסטיני חדש להבריח אמצעי לחימה רבים דרך הים - לשטחי רצועת עזה. הפרשה פורסמה אחר הצהריים (יום ה') ברשתות תקשורת ערביות.

מהניסיון החדש עולה כי גם בימים אלה של התקדמות בתהליך המדיני, נמשכים המאמצים בצד הפלסטיני להבריח נשק בכמויות גדולות כדי "לתדלק" את המשך האינתיפאדה.

מרבית פרטי הפרשה יותרו לפרסום בהמשך הערב, אולם כלי התקשורת הערביים כבר דיווחו כי בפעולה לכדו לוחמים של הקומנדו הימי את הספינה, שעשתה את דרכה מנמל בים התיכון לעבר הרצועה. עוד דווח כי בספינה היה פעיל של ארגון החיזבאללה, אולם לא ברור אם הארגון הלבנוני אחראי להברחה וכן לאיזה ארגון היתה מיועדת.

על פי ההערכה, מדובר בהברחה בסדר- גודל של ספינת הנשק "סנטוריני" במאי 2001, של כמה טונות של אמצעי לחימה מסוגים שונים. ההערכה אז היתה כי הספינה כבר הצליחה להטיל כמה מצבורים של אמצעי לחימה ובהם קטיושות מול חופי הרצועה. המשלוח יוחס לארגון החזית העממית המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל.

כזכור, בפרשת ההברחה הגדולה ביותר, פרשת הספינה "קארין A", תפסו לוחמי השייטת 50 טונות אמצעי לחימה בעשרות ארגזים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2629693,00.html
(22.05.03 , 16:00)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded







            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:21   08.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. והרשות נתונה: מוחמד דחלאן =עראפת בחליפה !!  
בתגובה להודעה מספר 13
 
הפיגוע של היום בבוקר, מוכיח לנו שמוחמד דחלאן עומד
מאחוריו...:-
4 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים למוצב במחסום ארז.
(08.06.03 , 13:42)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2648955,00.html

@ מצ"ב מסמך מהספר הנדון, המדבר על מוחמד דחלאן,
מחסום ארז, מחבלים מכל הסוגים, דלת מסתובבת....
ההסטוריה של אז זה האקטואליה של היום, = מוחמד
דחלאן של אז זה אותו מוחמד דחלאן של היום.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:31   09.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. משמר הגבול החדש של מוחמד דחלאן...............  
בתגובה להודעה מספר 35
 
חשיפה בלעדית: משמר הגבול החדש של מוחמד דחלאן



כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות בסוף השבוע על תוכניתו של מוחמד דחלאן לקנות את הטרוריסטים של אל-אקצא ואת נשקם בכסף רב מאוד, 12.000דולר לכל אחד מהם, טען דחלאן בפני המיקרופונים,לבוש חליפת "ארמני" כרגיל, כי הישראלים הדליפו את "השקרים" האלה מאחר והם מרוגזים שהוא לא מסר להם אפילו פרט אחד על זה.

שכחנו כבר את השקרים היהירים של האיש מסוף 2000 ובמשך 2001, שעה שהיה מופיע בכלי התקשורת הישראלים ומכחיש בתוקף כי אנשי מנגנוני הביטחון והמודיעין הפלסטינים עוסקים בטרור. אותם דברים אמר דחלאן גם לקבוצות של ישראלים, כולל חברי כנסת נכבדים, שעלו אליו לרגל לעזה, וכאשר יצאו מהפגישה, סיפרו כי הם "שמעו דברים מעודדים וחשובים" מפיו של דחלאן "ומאוד בקרוב הוא וכוחותיו יפעלו נגד אנשי הטרור הפלסטיניים." בייחוד בלטה באחת הפגישות, מזכירת קיבוץ נחל עוז, שלדבריה אז, באה לבקש מדחלאן "שאת הקיבוץ השכן לא צריך לתקוף".

באותו זמן, ארגן דחלאן, את פשיטות הטרור הראשונות של הפלסטינים אל תוך מוצבי צה"ל, בהשתמשו בערוצי מודיעין סודיים שצה"ל השאיר פתוחים עבורו. מעבדותיו החלו לייצר בקצב גובר והולך את הטלפונים הסלולאריים, שהצלצול אליהם היה מפעיל את חומרי הנפץ באוטובוסים בתל-אביב.

הוא היה זה שהשיק לראשונה את קוו הייצור של חגורות הנפץ של המתאבדים, שהפכו לא רק לסמל המסחרי והלאומי של תנועת הטרור הפלסטיני, אלא הועתקו על ידי רוב ארגוני הטרור ברחבי העולם, החל מצ'צ'ניה, דרך ערב הסעודית ועד אפגניסטן. והוא עסק אישית, לפי הוראותיו של יאסר ערפאת בקליטתם הראשונית של אנשי חיזבאללה שהגיעו לרצועה דרך הים, ופוזרו בכל רחבי הרשות הפלסטינית, כמאמני טרור ומעין קומיסרים דתיים, לפי ההסכמים החשאיים שהושגו אז בין יאסר ערפאת ובין השייך חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה. בין השאר הביאו אתם מדריכים אלה לרשות הפלסטינית את טכנולוגיית ייצור רקטות הקסאם.

דרך אגב, ההסכמים בין הפלסטינים וחיזבאללה קיימים ופועלים עד היום בקצב מלא, כפי שראינו רק לפני קצת למעלה משבועיים ב- 20.5 כאשר חמאד עמרה, מומחה חגורות הנפץ של חיזבאללה נתפס על ידי חיל הים הישראלי כאשר היה בתוך סירת דייג מצרית, "אבו חסן" שהייתה בדרכה לעזה. תיקדבקה, העלה אז את השאלה הפשוטה האם יכול להיות, "שהבוס" הכול יכול של הרצועה, דחלאן, ששום תנועה של אדם, סירה או סוס וחמור, ברצועת עזה, לא נעלמת מעיניו ומעיני אנשיו לא ידעו על בואו הצפוי של "אופנאי חגורות הנפץ" מבירות?

תיקדבקה ניסה לשאול רשויות ביטחון רבות מי חיכה על החוף לחמאד עמרה? ומי היה צריך לקבל את פניו? שאלה זו נתקלה בחומת שתיקה מוחלטת. יוק!

לא צריך להיות מומחה לטרור גדול, כדי להבין מי היה צריך לקבלו בחוף עזה ולטפל בו. אבל כחלק מההכנות לוועידת עקבה החליט מי שהחליט בישראל כי מוטב שלא להזכיר נושאים כאלה.

אולי שמתם לב ואולי לא, אבל עכשיו בימי "פריצת השלום" בעקבה, חזרנו שוב לימי אהוד ברק העליזים בסוף 2000 תחילת 2001. שם כל פיגוע או פיגוע ירי דווח כאילו "לא ברור אם באמת נפתחה אש ובודקים את הסוגייה ומי באמת היו התוקפים".

דוגמא של היום: שני ישראלים צעירים נרצחים בפעולת טרור אכזרית בירושלים, כמה שעות לאחר נעילת וועידת הפסגה בעקבה, הדבר מטופל ומדווח, קודם כל כאירוע פלילי, אם כי כבר מהרגע הראשון שהמשטרה הגיעה למקום היה ברור מהסכינים והגרזנים המגואלים בדם שנמצאו ליד הגופות כי המודבר באירוע טרור ולא בשום אירוע אחר.

העולם התחתון הישראלי או הפלסטיני אינו משתמש בגרזנים לשם חיסול חשבונות.

עכשיו גם במקביל, כנראה חזרנו גם לימים העליזים של שקרי מוחמד דחלאן.

דוגמא: בלילה שבין יום שבת וראשון האיש מיהר לפרסם כאילו הוא נמצא בעיצומה של פגישה בינו ובין שר הביטחון הישראלי שאול מופז. כמובן, פגישה שלא הייתה ולא נבראה. למה? כדי שכלפי דעת הקהל בישראל ובארצות הברית ייראה שאין טרור אבל יש תהליך שלום. לא עברו כמה שעות מפרסום "ההודעה הדרמטית" ובוצע הפיגוע במחסום ארז ברצועת עזה.
4 ישראלים נהרגו, ו-4 נפצעו. לפיגוע הזה היו שלוש מטרות עיקריות.

א. להראות מה הן תוצאותיה האמיתיות של פסגת עקבה, כלומר הטרור נמשך.

ב. מסר ברור לאבו מאזן- תשכח מהשיחות להספקת האש.

ג. מסר ברור למוחמד דחלאן שאמר ערב קודם כי אם החמס אינו רוצה בשיחות על הפסקת אש פירוש הדבר שהוא רוצה בעימות. המסר: אתה רוצה בעימות בבקשה בו נראה אותך. אנחנו מוכנים. כדי להדגיש את המסר הזה, בפעם הראשונה מאז התחלת האינתיפאדה לפני 34 חודשים, פרסמו הפת"ח, החמס והג'יאהד האיסלמי הודעה בה הם אמרו כי הם ביצעו את הפיגוע במשותף והם לוקחים עליו אחריות.

יש לציין, ואולי גם להתפלא, על סבלנותם של נשיא ארצות הברית גו'רג בוש, בשארם-א-שייח, וזו של שר הביטחון שאול מופז, שהיו מוכנים לשבת במשך שעות ולשמוע את תוכניתו הביטחונית החדשה של מוחמד דחלאן. ומאחר ודחלאן אומר שהוא לא! העביר את פרטי התוכנית לישראל להלן הפרטים:

התוכנית הביטחונית החדשה של דחלאן תוקפת עתה את בעיית הכוחות הצבאיים הנמצאים בשליטתו של יאסר ערפאת והמונים כ- 25-20 אלף איש והעוסקים בטרור. המדובר, בפת"ח בתנזים ובגדודי אל-אקצא.

לפי התוכנית כוחות אלה יוצאו מהערים ומהעיירות הפלסטיניות ברחבי הגדה ובכך ינותקו ממקורות האספקה שלהם וממרכזי הכוח שלהם באוכלוסייה האזרחית.

הם יאורגנו במסגרות צבאיות חדשות אשר יהוו את משמר הגבול הפלסטיני הלאומי החדש. הפיקוד העליון של משמר הגבול יהיה מורכב ממפקדים חדשים, כולם נאמנים על אבו מאזן ומוחמד דחלאן. מפקדים אלה יאומנו על ידי יועצים צבאיים אמריקניים, ולכך התכוונו דבריו של הנשיא גורג בוש בעקבה, כי ארצות הברית תעזור לארגן מחדש את כוחות הביטחון הפלסטינים.

את הכוחות האלה מציע מוחמד דחלאן לפרוש לאורך גבולותיה של הרשות הפלסטינית עם ישראל, רמת הגולן וירדן. הקישו נא על המפה המופיעה בראש המאמר, כדי לראות את הערכות כוחות משמר הגבול הפלסטיני לפי דחלאן.

בתוך השטח הפלסטיני, כלומר בערים בעיירות ובכפרים הפלסטינים יוצבו כוחות פלסטינים חדשים שלא היו להם קשרים עם מפקדי ומנגנוני הפתח, התנזים וגדודי אל אקצא. לדעתו של דחלאן כוחות אלה יבודדו את כוחות משמר הגבול הפלסטיני החדש וימנעו ממנו לחזור אל הערים, ובייחוד אל סמטאות הקסבות, שהיו מקומות המסתור המעולים גם של הלוחמים, כלי הנשק וחומרי הנפץ שלהם.

ממול, כוחות הישראליים המוצבים כבר על הגבולות מסביב לגדה המערבית כיום, במטרה למנוע חדירות של חוליות טרור לתוך ישראל, ימשיכו בתפקידם למנוע אפשרות כי מכוחות חדשים אלה תצאנה חוליות טרור לכיוון ישראל.

במילים אחרות לפי התפישה הטקטית של דחלאן, כוחות משמר הגבול הפלסטיני, שהיום מהווים את עיקר הכוחות הפלסטיניים העוסקים בטרור ימצאו במעין סנדוויץ' צבאי ישראלי-פלסטיני, שבמרכזו יהייה מנגנון תיאום צבאי-מודיעיני אמריקני.b<

התוכנית הזו היא גם הסיבה העיקרית ללחצם של אבו מאזן ומוחמד דחלאן על הנשיא בוש, קולין פאוול וקונדולסיה רייס, שילחצו על ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לפנות לא רק מאחזים בלתי חוקיים, אלא בשלב ראשון גם שתי קבוצות של התנחלויות ישראלית וותיקות , ראו נא את המפה המצורפת. קבוצה אחת בצפון הגדה ואילו הקבוצה השנייה בדרום הגדה.

טענתם המרכזית של אבו מאזן ודחלאן, היא כי אם 8 התנחלויות אלה תשארנה במקומן, לא יהיה רצף טריטוריאלי בין היחידות הפלסטיניות הנאמנות להם, כלומר לממשלה הפלסטינית, ובין יחידות משמר הגבול החדשות.

אם אין רצף כזה אומרים אבו מאזן ודחלאן, הם לא יוכלו לערוב לכך כי כוחות אלה לא יחזרו לעסוק בטרור, לאחר שיבינו כי למעשה המציאות בשטח יוצרת להן מובלעות ביטחוניות משלהם בו הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. "זה בדיוק מתכון" אמר מוחמד דחלאן לאמריקנים ולישראלים ליצירת בסיסי טרור חדשים.

המתנגד העיקרי להקמתו של כוח משמר גבול פלסטיני והצבתו בצורה כזו מול גבולות ישראל , הוא שר הביטחון הישראלי שאול מופז. להלן 4 הסיבות העיקריות להתנגדותו:

א. הצבתם של עשרות אלפי חיילים פלסטינים, אנשי טרור בהווה, מאומנים וחמושים, בבסיסים חדשים שיוקמו, בכסף אמריקני המקבלים הדרכה מיועצים צבאיים אמריקניים, לאורך גבולותיה המערביים של הגדה עם ישראל זה הדבר הטוב ביותר לו יכלו מפקדי כוחות הטרור האלה לצפות שיקרה להם. גם יאסר ערפאת רואה בכך התפתחות חיוביות ביותר עבורו ולכן עד עכשיו הוא מוכן לא להפריע לפעולותיהם ולמגעיהם של אבו מאזן ומוחמד דחלאן עם האמריקנים והישראלים.

תוך זמן קצר לאחר שיוצבו בבסיסיהם, הם יסגרו אותם בפני אנשיהם של אבו מאזן דחלאן, וגם בפני האמריקנים, וכך ישראל תעמוד בפני צבא פלסטיני, שלא רק שימשיך בביצוע מעשי טרור, אלא עכשיו יהיה מסוגל גם לבצע התקפות צבאיות סדירות בקנה מידה בינוני על עמדות וישובים ישראליים.

ב. הצבתם של כוחות משמר הגבול הפלסטיני באזורי בקעת הירדן ליד גבול ישראל ירדן, ועל זה עדיין יהיה וויכוח שיסתיים לבסוף בפשרה, אפילו אם אלו יהיו אזורים קטנים ומוגבלים תיצור איום ישיר על ממלכת ירדן. נוסף לזה הצבת כוחות כאלה באזוריים מזרחיים אלה תאפשר המשך הקשר המבצעי והברחת הנשק בין הפלסטינים בירדן והגדה המערבית, או בכיוון הפוך. אותם הדברים אמורים לגבי הצבתם של כוחות כאלה בצפון הגדה מול הכנרת ורמת הגולן. דבר זה יקל על הקשר המבצעי הקיים בין כוחות אלה ובין מפקדות טרור פלסטיניות בסוריה ובלבנון, המחדירות כבר כיום נשק ולוחמים למרכז הגדה המערבית. הערכות פלסטינית כזו תאפשר גם קשר ישיר וטוב יותר בין הפלסטינים וחיזבאללה.

ג. הערכות כוחות משמר הגבול הפלסטינים בצורה כזו, מהווה לדעתו של שר הביטחון הישראלי מופז, לא פתרון לבעיית הטרור הפלסטיני אלא ניסיון פלסטיני מתוחכם לתת במימון אמריקני, תשובה לגדר הביטחון הישראלית הגדולה שהישראלית מקימים לאורך גבולותיה של הגדה מהערבית לאורך הקו הירוק. בעוד הישראלים מקימים חומת ביטחון, עם אמצעים אלקטרוניים וכוחות גדולים שיפעלו מסביבה, הרי הפלסטינים יקימו, כך הם מקווים, חומת צבאית אנושית עם אמצעי אלקטרוניים לא פחות משוכללים. למעשה המדובר יהיה ביצירת חזית צבאית פלסטינית מול חומת המגן הישראלית.

ד. אם תוכנית ביטחונית זו תבוצע, הדרך היחידה שתישאר פתוחה ל- 250 אלף ישראלים היושבים כיום בהתנחלויות בגדה המערבית, ללא פיקוח פלסטיני, יהיה דרך אזור ירושלים, הרי לדעתו של מופז הדבר יביא , במשך הזמן, לגוויעתן האיטית אך הבטוחה של רוב ההתנחלויות הישראליות הקיימות בגדה. מבחינה ביטחונית ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה, לפחות לא בשלב זה, לוותר על מאחזים ביטחוניים אלה.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה, מוסרים כי שאול מופז הביע את התנגדותו לתוכנית בפני ראש הממשלה אריאל שרון, אבל זה ענה לו, כפי שהוא עונה לכל מי שפונה אליו בימים האחרונים, אם מדובר באנשי צבא או פוליטיקאים כי עדיין מוקדם לדון על נושאים אלה. זו לא ההתנגדות היחידה של אנשי צמרת ביטחונית ישראלית שאריאל שרון דחה בימים האחרונים.

המקורות המודיעיניים של תיקדבקה, מוסרים כי ראש הממשלה הישראלי דחה גם את התנגדותו של ראש השב"כ, אבי דיכטר, לשחרור אסירים פלסטינים שהשתתפו בפעולות טרור ורצחו ישראלים, המונח המקצועי עבור אסירים אלה הוא, "כאלה שיש להם דם על הידיים."

ראש השב"כ אמר לראש הממשלה כי שחרורו אסירים כאלה, יעביר לפלסטינים בשטחים מסר הפוך, ממה שהוא מתכוון אליו. הדבר יהווה ניצחון גדול ליאסר ערפאת שיציג זאת כהישג שלו ואילו לגבי האנשים בשטח הדבר יראה כי ישראל כבר לא עומדת על כך שאנשים שמשתתפים בפיגועי התאבדות ויתפסו ישאו בעונשים שלהם עד תום.

ביודעם את התנגדותו של שאול מופז לתוכנית הביטחונית של דחלאן, השקיעו האמריקנים מאמץ מיוחד, בעקבה להביא לידי התקרבות בין שני האנשים, שהיחסים האישיים ביניהם מתוחים כבר זמן רב. שר הביטחון הישראלי, מופז אינו נותן אמון במוחמד דחלאן, בעיקר בגלל מעורבותו העמוקה בטרור בשנה וחצי הראשונות של האינתיפדה וגם בגלל עסקיו הכלכליים והפיננסים כיום.

למרות זאת ניסה שר החוץ האמריקני קולין פאוול, במשך 45 דקות תמימות, להביא לידי פתיחת דיאלוג בין שני האישים, שבלי שיתוף פעולה ואמון הדדי ביניהם יהיה קשה מאוד להגיע לתוצאות בשטח. בפגישה זו הציג דחלאן לפני הישראלים את התוכנית שלו במלואה, ולא כפי שהוא טען לפני אמצעי התקשורת.

בסיום השיחה בין השלושה, כך מוסרים המקורות שלנו אמר מופז לדחלאן. "אני ממשיך להיות משוכנע כי התוכנית שלך למלחמה בטרור איננה טובה והיא לא תצליח. אבל לאחר הכול, אתה צריך להצליח במלחמה בטרור. אם אתה תכשל הכישלון יהיה כולו שלך." התשובה של דחלאן הייתה: "אני נתתי את הבטחתי האישית לנשיא ארצות הברית, כי תוך חודש ימים, (כלומר עד תחילת יולי), אנשי יהיו בשליטה מוחלטת בשטח וכי כל פעולות הטרור תפסקנה ואני מתכוון לעמוד במילה זו."

השאלה העיקרית היא כמובן לא היחסים האישיים בין שאול מופז למוחמד דחלאן. השאלה היא למה מסתירים מאתנו את העובדה כי בוועידת עקבה, הסכים ראש הממשלה אריאל שרון אם לא יהיה טרור! לשתף פעולה עם התוכנית הביטחונית של מוחמד דחלאן.

לפי התוכנית הזאת, גדודי אל-אקצא, לא יצטרכו להגיע לכפר סבא ולנתניה משכם ומטול כרם ולא יצטרכו להגיע לירושלים מרמאללה או מחברון. הם פשוט יוצבו במחסומים בכניסה למקומות אלה.

זו היא התוכנית האמיתית עליה עומדים להצביע, שרי, חברי הכנסת ואנשי וועידת הליכוד שיתכנסו, ביום א' 7.6 בירושלים. רק מה? הם כרגיל לא שמעו עליה מעודם. לא לפני ההצבעה שלהם והם גם לא ישמעו עליה ועל תוכניות אחרות לאחר מכן.
http://www.debka.co.il/article.php?aid=379

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:42   23.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. עקיבא אלדר מ'הארץ' מקבל מימון לספר מעמותה....  
בתגובה להודעה מספר 35
 
פלשתינית המצדדת ברצח מתנחלים !!

כך חושף השבועון 'מקור ראשון'; אלדר אמור לכתוב ספר תחקיר על ההתנחלויות; אלדר, בתגובה ל-Nfc: "אם יתברר שהמכון עושה מעשים פליליים, אשיב לו את המענק. איני רואה פרוטה מהמענק, הוא הולך כולו לתחקירנים שלי"
נועם שרביט noam@Nfc.co.il

השבועון מקור ראשון חושף בגליונו האחרון (יום ו', 20.6.03), כי עיתונאי הארץ, עקיבא אלדר, מקבל מענק מהארגון הפרו-ערבי ´FOUNDATION FOR MIDDLE EAST PEACE´, שהבטאון שלו פרסם בחודש מאי השנה שני מאמרים מאת אבו-עלא ואבו-מאזן, המצדדים בזכות הפלשתינית להרוג מתנחלים.

העיתונאי דוד בדין חשף, כי הארגון 'FOUNDATION FOR MIDDLE EAST PEACE' הוא לובי שהוקם בוושינגטון נגד ההתנחלויות, על-ידי בכירי משרד החוץ האמריקני לשעבר – פיליפ וילקוקס וג´פרי ארונסון.

הארגון נרשם גם כעמותה ישראלית, וזכה לקבל מענק מהאיחוד האירופי בתור עמותה ישראלית הדוגלת בשלום ובדו-קיום.

בגיליונו האחרון של בטאון הארגון (מאי 2003), מופיעים מאמרים מאת אבו-עלא ואבו-מאזן, המצדדים בזכות הפלשתינית להרוג מתנחלים. אבו-עלא נשאל: "אתה שונא אותם (את הישראלים - נ.ש.) עד כדי כך שאתה תומך בטרור מחוץ לקו הירוק?", והשיב: "אני מצדד בכל פעולה נגדם. אני מצדיק כל התנגדות לכיבוש, כולל פעולות נגד מתנחלים. אני מתנגד לפעולות בתוך הקו הירוק".

בשבוע שעבר (יום ב', 16.6.03) פרסם הארגון, יחד עם 'ארגון האמריקנים למען שלום עכשיו', הזמנה להרצאה של עיתונאי הארץ עקיבא אלדר במכון קרנגי היוקרתי. בהזמנה צויין כי הארגון העניק מענק לאלדר שאמור לכתוב ספר תחקיר על ההתנחלויות.

חנוך מרמרי, עורך הארץ, נתבקש לחוות דעה, האם עצם קבלת כספים מ´לובי´ שנתמך על-ידי ממשלות זרות אינו מהווה הפרה ברורה לכללי האתיקה המקצועית של עיתונאי. מרמרי מסר שהוא בודק את הנושא.

מעבר לכך, בודק נציג רשם העמותות את חוקיות התנהלותה של העמותה, מאחר והיא טרם הגישה ספרים מאז שנרשמה כעמותה ישראלית. רשם העמותות בוחן גם היבטים נוספים הקשורים לפרסומי העמותה, מעבר להיבטים המינהליים.

האם עיתונאי הכותב ספר תחקיר על ההתנחלויות, יכול לעסוק בכתיבתו בצורה אובייקטיבית, המשקפת מציאות אמיתית, בו בזמן שקיבל מענק כספי מארגון ממשלתי ומגמתי, שעמדתו בנושא ההתנחלויות כה קיצונית?

האם קוראי הארץ זכאים לדעת מי מממן את העיתונאים אותם הם קוראים? האם הם זכאים לדעת כי עיתונאי בכיר ב'עיתון לאנשים חושבים' מקבל מענק מארגון המתיר את דמם של המתנחלים?

שאלות אלה הוצגו לעורך הארץ, חנוך מרמרי, שהשיב, כאמור, כי הוא בודק נושא זה.

עקיבא אלדר אמר בתגובה ל-Nfc:
"המימון הניתן על-ידי המכון המכובד, המוכר על-ידי ממשלת ארה"ב, הוא למטרת כתיבת ספר אקדמאי, אותו אני כותב עם ד"ר עירית זרטל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. בראש המכון עומד השגריר לשעבר פיל וילקוקס, שהיה ממונה על המלחמה בטרור בסטייס דיפרטמנט.

"דבריהם של אבו-עלא ואבו-מאזן אינם חדשים, מדובר באנשים שהשלטון הישראלי נפגש עימם רבות. המחקר שלי נעשה לפי כל כללי החופש האקדמי ואיש אינו מכתיב לי מה לכתוב. ראשי המתנחלים ומכללת אריאל משתפים פעולה עם המחקר הזה.

"גם אם היה קם ארגון ימני ומציע לתרום למחקר, הייתי מקבל את הצעתו, כל עוד יובטח לי החופש האקדמי. נושא המענק אינו דבר שנעשה במחשכים, ושמות התורמים יופיעו על הספר. איני בודק בציציותיו של כל תורם, אם יתברר שהמכון עושה מעשים פליליים, אשיב לו את המענק. איני רואה פרוטה מהמענק, הוא הולך כולו לתחקירנים שלי".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-25844-00.html?tag=1-37-28

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:37   04.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. ההונאה של דחלאן.............................  
בתגובה להודעה מספר 13
 
מוחמד דחלאן ביקש להרשים את האמריקנים והתחייב לפרק את תשתיות הטרור, ברוח תוכנית טנט. אלא שגם בעבר הפלשתינים קיבלו את התוכנית ולא עשו דבר
מאת: אורי דן

מוחמד דחלאן, הממונה על הביטחון אצל אבו- מאזן, התחייב בפני הדיפלומטים האמריקנים שייגש לפירוק ארגוני הטרור לפי תוכנית ראש הסי- אי- איי, ג'ורג' טנט. התחייבותו זאת סללה את הדרך לנסיגת כוחות צה"ל מרצועת עזה ומבית לחם.

זאת היתה דרכו של דחלאן להתחמק מתביעתו של האלוף עמוס גלעד, שיציג
סוף סוף תוכנית כיצד ייגש לפרק את תשתיות החמאס, הג'יהאד המוסלמי ויתר
ארגוני הטרור. מכיוון שהיועצת לביטחון לאומי, ד"ר קונדוליסה רייס, כבר היתה
בדרך ליריחו וירושלים, רצו דחלאן ואבו- מאזן להציג כאילו שהם פועלים לפי
מפת הדרכים האמריקנית.
לכן נתלה דחלאן בתוכנית ראש הסי- אי- איי כבגלגל
הצלה.

כבר ביוני 2001 הציג ג'ורג' טנט את תוכניתו לצדדים. ישראל אימצה אותה.
יאסר ערפאת קיבל אותה, כביכול. התוכנית כללה חמישה עקרונות, שדיברו, בין
השאר, כיצד תאסוף הרשות הפלשתינית את הנשק הבלתי- חוקי, תעצור חשודים
בטרור ותסכל פעולות טרור. האם במלאות שנתיים לתוכנית, יהיה דחלאן מוכן
לבצע את מה שהוא וערפאת סירבו למעשה לעשות בקיץ 2001?

לארה"ב יש עמדה נחרצת ופומבית בעניין ארגוני הטרור הפלשתיניים, כפי
שביטא אותה הנשיא ג'ורג' וו.בוש בשבוע שעבר: יש לפרק את החמאס, הג'יהאד
המוסלמי ויתר ארגוני הטרור. זוהי דרישה חסרת תקדים מנשיא אמריקני, למעלה
משלושים שנה לאחר שישראל לוחמת בטרור הזה, שאביו החוקי היה ונשאר יאסר
ערפאת.

אני זוכר היטב את החטא הקדמון של הנשיא הידידותי לישראל, רונלד רייגן.
שמעתי את שליחו, השגריר המיוחד פיליפ חביב, מנהל מו"מ עם שר הביטחון
אריאל שרון ביולי 1982 לגירוש ערפאת מביירות. אולם חביב תבע להרשות
לעשרות אלפי המחבלים שלו לעלות לאוניות הגירוש עם הרובים שלהם. יצחק
רבין ושמעון פרס התירו להם, בעיוורונם, להגיע עם רובים לשערי ירושלים בקיץ
1994.

ג'ורג' וו.בוש לא חוזר על הטעות הזאת, במיוחד לא אחרי מסעות המלחמה
באפגניסטן ובעיראק, שעדיין לא הסתיימו.

אלא שידיעות מודיעין מעידות שדחלאן מאמין שיוכל שוב לאחז עיניים. לנסות
לרמות את ישראל, ובעיקר את ארה"ב, ולהתחמק ממילוי תוכנית טנט. בפיגועים
האחרונים ביו"ש המציאו אנשי הרשות הפלשתינית סיפור חדש - כאילו איראן,
החיזבאללה ומשמרות המהפכה דוחפים את גדודי אל אקצה לפיגועים, בניגוד
להודנא הנפלאה, ומה הם יכולים לעשות? מסכנים.

כך מקווים אבו- מאזן ודחלאן להוביל את ממשלת ישראל למלכודת של
קודמותיה, שהטביעה את ישראל בדם ואת הממשלות הקודמות בחידלון: לנהל
עם הפלשתינים מו"מ תחת אש.

תימצת זאת בעצם בגילוי לב, חאתם עבדול קאדר, חבר המועצה המחוקקת
הפלשתינית וממקורביו של ערפאת, בראיון לערוץ הטלוויזיה המזרח תיכוני
הישראלי בערבית. יום לאחר פסגת עקבה, הוא אמר שהלקח העיקרי הפלשתיני
מתהליכי מדריד ואוסלו, הוא, שמהישראלים ניתן להשיג ויתורים במו"מ רק אם
הפלשתינים ימשיכו בו- זמנית את ההתקפות עליהם.

דחלאן ואבו- מאזן טועים טעות מרה אם יפעילו את תוכנית ההונאה הזאת,
הישנה- חדשה, ולא ימהרו לפעול לפי התוכנית האמריקנית של טנט. זה ברור
שדחלאן לא רוצה להירצח, ולאחר שגרף מליוני דולרים היה רוצה לסלול את
דרכו ולרשת את אבו- מאזן על חשבון ישראל מוחלשת.

אבל ברור עוד יותר, שהממשלה הישראלית הנוכחית החליטה, עוד לפניו, שלא
להתאבד: לכן על אבו- מאזן ודחלאן לפרק את הנשק להשמדה המונית שלהם,
שכולם יודעים היכן הוא מוסתר, בבית החרושת של החמאס, הג'יהאד
וגדודי- טמאי- אל- אקצה, לייצור פצצות אנושיות.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/504/028.html

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:47   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. הללויההההההההההההההההה !!!  
בתגובה להודעה מספר 8
 
הנינוח
חבר מתאריך 31.3.02
470 הודעות 22:21 23.04.03

חזון הפורים של רבין מתגשם לנגד עינינו

חזון השלום הנפלא של אוסלו מבוסס על המוטו האלמותי של הנביא ומנהיג היהודים הדגול יצחק רבין זצ"ל: "להם אין בג"צ ו-"בצלם", כאשר הכוונה לכוחות "הביטחון המסכל", אותם לוחמים פלשתיניים עשויים ללא חת שיעשו את מלאכת המלחמה בטרור במקום היהודים ללא מורא הבג"צ וללא חשש אירגון ההלשנות "בצלם". בנוסף להבאת של הלוחמים הנפלאים האלה לפלשתין, דאגו ה"ה יצחק היקר ושות' לציידם במיטב הנשק והתחמושת, כאשר הפלשתינאים עצמם דאגו להשלמת הציוד החסר. הלוחמים האמיצים אכן לא איכזבו את ורצחו יהודים בשפע לקול מצהלותיו של העם הפלשתיני החביב.
המוטו הזה, שלפיו הגויים הם שידאגו לביטחון היהודים, עובר כחוט השני בכל גלויות ישראל. הוא אף זכה להנצחה במסורת הגלותית של העם היהודי בחג הפורים, שמבוסס כל כולו על העדנה והשמחה לה זכו היהודים בעקבות מלחמה בין גויים לבין עצמם. מדרך הטבע, מי שסומך על ניסים מהסוג הזה, סופו להיות קורבן קבוע לפוגרומים והשמדות מחזוריות ללא יכולת להחזיר מלחמה ואין לו יכולת להקים ולקיים מדינה עצמאית ושלו. אבל קיום מדינה עצמאית מעולם לא היווה שאיפה של העם היהודי שהתקיים לו יפה בגולה אלפי שנים.

היום חוזים שוב היהודים פעורי פה ועיניים בביצועיהם של אבו מאזן ודחלאן, תוך כיסופים גלותיים לנס פורים - אוסלו חדש. עדיין אין מלחמה בין הערבים לבין עצמם, אבל הצפיה לכך מחזירה צבע ללחיהם של היהודים. הם עדיין מצפים להתגשמות מגילת פורים בתלייתם של המן, שמגולם על ידי ערפאת, בידי המלך אחשוורוש שמגולם על ידי מכחיש השואה מוחמד עבס - אבו מאזן, הפראיר של היהודים. העובדות שערפאת לא הודח כלל, שאין שום כוונה להדיחו והעובדה שעבס הנ"ל הוא רוצח בדיוק כמו ערפאת לא מקלקלות ליהודים את המסיבה הגלותית שלהם.

רק אתמול הגיעו היהודים לשפיכה מוקדמת רק מהצפיה לביצועים של הרוצחים ערפאת ורג'וב. היום הם זוכים לפורקן מוקדם נוסף, הפעם רק מהצפיה לביצועים של הרוצחים עבס ודחלאן. אבל אל דאגה, גם כאשר ההזיה הזאת גם היא תתנפץ וישחטו עוד מאות יהודים, תמיד יחפשו וימצאו היהודים משיח שלום פלשתיני חדש.

הללויה !!

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:58   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. תמונה אחת שווה אלף מילים !!!  
בתגובה להודעה מספר 10
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.04.03 בשעה 23:40
 
עומר סולימאן המצרי, עראפת ואבו מאזן בתמונה משותפת
לאחר הסכם הפשרה = פוטומורגנה !!!

@ השיחה שהעבירה את המסר "כאילו" ממובארק לעראפת @

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:10   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. מוחמד דחלאן: בשנת 2001 להתחלת ייצור מטעני....  
בתגובה להודעה מספר 11
 
מינוי מוחמד דחלאן, לאיש שילחם, בממשלת אבו מאזן, בטרור של החמס והג`יאהד האיסלמי, יאפשר לפלסטינים דריסת רגל במתרחש בעיראק.

ניתוח פוליטי-צבאי של מקורות תיק דבקה בוושינגטון והפלסטינים.

יום ראשון, יח ניסן תשס"ג, 00:36, 20 באפריל 2003


תמיכתה של ישראל במוחמד דחלאן, היא אחת הטעויות הקשות של אריאל שרון לאחר המלחמה עם עיראק.



אבו מאזן, כך דווח במוצאי שבת עזב במוצאי שבת בזעם את ישיבת הוועד המרכזי של הפתח, שהתכנס לדון בהרכבת הממשלה הפלסטינית על ידו.
אין פלא בדבר.

פשוט קשה להאמין כי במרכז נושאי הדיון העיקריים שעומדים בין יאסר ערפאת ואבו מאזן ובין ארצות הברית לישראל בנושא הפלסטיני, שוב הפעם נמצא מוחמד דחלאן, מי שהיה האיש שעמד בראש מנגנון הביטחון הפלסטיני המסכל ברצועת עזה, האיש אשר תרם יותר מכל אדם אחר, אצל מנגנוני הביטחון הפלסטינים, בשנת 2001, להתחלת ייצור מטעני הנפץ המופעלים על ידי טלפונים סלולאריים וחגורות הנפץ של המתאבדים הפלסטינים הראשונים. והאיש אשר מעורב ישירות בגיוסם והפעלתם של אנשי החמס והג'יאהד האיסלמי לרשתות הטרור של התנזים ומנגנוני המודיעין הפלסטיניים. מוחמד דחלאן היה מעורב ישירות גם בפרשת אוניית הנשק קארין אי, אשר נתפסה בידי חילות הים והאוויר של צה"ל בינואר 2002.

לאחר שנזכרים בפרטים אלה, אולי קשה עוד יותר להאמין, אבל זו המציאות וכדאי לדעת אותה, כי בעוד יאסר ערפאת, מתנגד בכל כוחו למינויו של דחלאן לתפקיד כל שהוא בעל יכולת ביצועית בממשלתו של אבו מאזן, הרי ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון ובייחוד ראש לשכתו, עו"ד דב ווייסגלס, דוחפים בכל כוחם כי מוחמד דחלאן, יתמנה לאחראי על המלחמה בטרור ברשות הפלסטינית. ובדיוק זו הנקודה בגללה אבו מאזן מהסס, או אולי כבר מעבר לכך, להקים את הממשלה הפלסטינית בראשותו.

מהלך זה יוצר את אחד המצבים המוזרים ביותר ביחסי ישראל והפלסטינים מאז תקופת מבצע "חומת מגן", בדיוק לפני שנה, באפריל 2002, מבצע אשר שם את יאסר ערפאת במוקטעה ברמאללה.

מטרתו של המבצע הייתה, זוכרים, להפוך את ערפאת ללא רלוונטי. עתה מתברר כי הוא נשאר רלוונטי מאוד.

ההסבר מדוע יאסר ערפאת מתנגד בכל כוחו למינויו של מוחמד דחלאן, לתפקיד כזה, אפילו במחיר אפשרות פיצוץ הקמתה של ממשלת אבו מאזן, הוא ברור ביותר.

הסבר זה מורכב משתי סיבות עיקריות.

א. אפילו תוקם ממשלת אבו מאזן, הרי יאסר ערפאת ימשיך לשמור בידיו את השליטה על מנגנוני הביטחון הכלליים הפלסטינים, על מנגנוני המודיעין השונים ועל גדודי אל-אקצא. המקורות

הפלסטינים של תיקדבקה מוסרים כי לתנאי זה הסכים אבו מאזן בפגישה שנערכה ביום חמישי 17.4, בפגישת פיוס שנערכה בינו ובין יאסר ערפאת, בתיווכו של אבו עלא. אם כי הסכמה זו היא עדיין איננה סופית ותלוייה בהסכמתו של ערפאת לתת תפקיד מרכזי בממשלת אבו מאזן למוחמד דחלאן.

עוד מוסרים המקורות שלנו כי בפגישה זו הצליח יאסר ערפאת, לבצע, מה שמוגדר אצל הפלסטינים עצמם, "שינוי מין של ממשלת אבו מאזן”. כלומר, במקום שאבו מאזן יקים ממשלה פלסטינית בעלת כושר ביצוע, הוא יקים בסופו של דבר "ממשלת צללים רישמית" ואילו מרכזי הכוח האמיתיים ברשות הפלסטינית ישארו בידיו של יאסר ערפאת.

בהתרחשות כזו, יאסר ערפאת אינו צריך וגם אינו רוצה לראות בסביבות המוקטעה ברמאללה, את מוחמד דחלאן, בו אין אמון כלל.

לנקודה מדוע יאסר ערפאת איבד את אמונו במוחמד דחלאן, יש נוסף לזווית הראייה של המנהיג הפלסטיני, גם זוויות אמריקניות וישראליות.

1. הזווית של ערפאת: מוחמד דחלאן, מלבד עיסוקו בעינינים צבאיים-מודיעינים, עוסק כיום בעיניינים כלכליים- עיסקיים. תפקידיו המודיעניים הקודמים, כראש מנגנון הביטחון המסכל הפלסטיני בגדה, וקשריו הנוכחיים, עם מי שהיה פעם היועץ ואיש הכספים האישי של ערפאת, מוחמד ראשיד, מחשידים אותו בעיני ערפאת, כי הוא ביחד עם מוחמד ראשיד, מנסים/ינסו לחדור ולהשתלט על חשבונותיו וקרנותיו הפרטיות, שהונן מעורך בכ- 3 מליארד דולר.

ערפאת נחוש בדעתו לא לתת לאיש, בוודאי שלא למוחמד דחלאן, להשתלט על כספים אלה.

לכל אלה ששואלים, מה עשה יאסר ערפאת בדיוק במשך חודש מרס 2003, כאשר בעיראק התחוללה מלחמה בה הודח, ידידו ובן בריתו שתמך כספית בטרור המתאבדים , סדאם חוסיין, הרי מקורות מודיעין המתמצאים היטב בתנועותיו של המנהיג הפלסטיני מוסרים לתיקדבקה, כי ערפאת עסק בארגון מחדש של המערכת הכספית שלו, ומה שמוגדר "ניטרול כל אפשרות חשיפתה ומניעת גישה של גורמים פלסטינים אחרים אל מקומות המיסתור שלה." אחד הגורמים הלא-פלסטינים, שיאסר ערפאת חושד בהם כי הם מנסים להגיע לכספיו ולשלוט בהם, הם לדוגמא האירופאיים. זו אחת הסיבות שלמרות שכלפי חוץ מוצגים יחסי ערפאת עם האירופאיים כחזקים והדוקים, למעשה, ערפאת אינו מוכן לשמוע, בשלב זה לדבריהם ולהצעותיהם.

אחד המקורות המתמצא במהלכים אלה של ערפאת, אמר לתיקדבקה, כי לאחר הר-אירגון מחדש של המערכת הכספית של ערפאת הסיכויים כי איזה שהוא גורם פלסטיני או כל גורם אחר יצליח להגיע אליה, דומים לסיכויים של האמריקנים כיום בעיראק להגיע למערכת הכספית האישית של סדאם חוסיין, שהיא כנראה פי שניים גדולה מזו של ערפאת והמעורכת בכ- 6 עד 7 מיליארד דולר. במילים אחרות אפשרות כזו איננה מציאותית.

2. הזווית האמריקנית: האמריקנים התנגדו/מתנגדים למינויו של מוחמד דחלאן לכל תפקיד שילטוני וביצועי במערך שלטון חדש ברשות הפלסטינית. בשיחות סגורות האמריקנים מסבירים את התנגדותם בשתי סיבות עיקריות. האחת: לאמריקנים יש ספקות רבים לגבי טיבם של עסקיו וקשריו הכלכליים והפיננסים של דחלאן. האמריקנים מציגים זאת בצורה, שאם הדבר היה תלוי בהם, הם לא היו מאפשרים לדחלאן גישה למקורות הכסף בהם הוא עוסק. סיבה שנייה: קשריו בעבר של דחלאן עם ארגוני טרור, כמו מנגנוני הטרור של אירן, חיזבאללה, חמס והג'יאהד האיסלמי.

לכל מי שמעלה באוזני אנשי ממשל ג'ורג בוש את השם "דחלאן" מקבל תגובה, כי הפונים חייבים לזכור כי ארצות הברית נמצאת בעיצומה של המלחמה העולמית בטרור. במילים אחרות, גם האמריקנים כמו יאסר ערפאת, אם כי מסיבות מנוגדות לחלוטין,

מתנגדים למינויו של מוחמד דחלאן.

3. הזווית הישראלית: אריאל שרון, מאמין, כך מסבירים מקורות המקורבים לראש הממשלה, כי דחלאן הוא האיש היחיד ברשות הפלסטינית המסוגל להלחם בגדודי אל אקצא, בחמס ובג'יאהד האיסלמי. הוא בין היחידים ברשות הפלסטינית, אומרים המקורות, שיש לו יכולת אישית להתמודד עם משימה כזאת והוא גם בין היחידים המכיר ויודע את דרך פעולתם . מאחר וגם מקורות בממשל האמריקני, שסירבו להזדהות, אמרו בסוף השבוע, כי אבו מאזן הוא איש חלש שאינו ניחן בכריזמה ובתכונות של מנהיג לאומי, הרי התוצאה הישירה של מינויו של מוחמד דחלאן לתפקיד ביטחוני מרכזי, כפי שאריאל שרון רוצה תהפוך אותו עד מהרה לאיש החזק, בממשלה הפלסטינית החדשה. במילים אחרות, בעוד אריאל שרון מפזר הצהרות ורמזים, כי הוא רוצה לעזור לקידומו של אבו מאזן וישראל אף עושה מספר צעדים שיתמכו בו וכי הוא מתכוון לפגוש אותו מיד לאחר מינויו, הרי למעשה הוא דוחף ליצירת מצב, בו אבו מאזן יהיה ראש ממשלה פלסטיני חלש, ואילו "הבוס" האמיתי יהיה, מוחמד דחלאן.

המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מוסרים כי בתוך הגרעין הקשה של אנשי הצבא והמודיעין המנהלים את המלחמה נגד הטרור הפלסטיני, ישנה יותר מהרמת גבה אחת לגבי דעה ועמדה זו. אולם בימים אלה, בהם לא בירושלים וגם לא בכל מדינת ישראל אין קול פוליטי או ביצועי אחד בעל השפעה שיעז לומר מילה אחת נגד אריאל שרון, איש אינו אומר מילה אחת גם בעניין עקרוני זה.לדעת גורמים אלה ההנחה של ראש הממשלה היא מוטעית מעיקרה ואין לה שום אחיזה במציאות. דחלאן לא ילחם בטרור, הוא לא ילחם בחמס ובגיאהד האיסלמי. במקרה הטוב, אומרים חוגים אלה, האיש פשוט לא ילחם. במקרה הגרוע, האיש יחדש את קשריו המבצעים עם מפקדות הטרור האירניות, שחלקן יש נוכחות בלבנון ובביירות ובדמשק. מצב זה, מזהירים הגורמים הביטחוניים יכול להביא לידי מצב בו כפי שמוחמד דחלאן, ניצל במחצית השנייה של שנת 2001 ותחילת 2002, את קשריו עם הישראלים, כדי להסתיר את קשריו עם טהרן וחיזבאללה, קשרים אשר עזרו להביא את אוניית הנשק קארין איי לים האדום ואת רקטות הקסאם לרצועת עזה, כך תפקידו החדש יאפשר לו, לקשור קשרים עם קבוצות המחתרת השונות, גם השיעיות וגם הסוניות הפועלות עתה, באמצעות טהרן ודמשק, נגד הנוכחות האמריקנית בתוך עיראק.

אם הדברים עומדים כך, מדוע האמריקנים אינן פועלים ביתר מרץ כדי למנוע הרכב כזה של ממשלת אבו מאזן?

הסיבה היא פשוטה: בניגוד למדווח בתקשורת הישראלית, מעצבי המדיניות של ממשל ג'ורג בוש בוושינגטון אינם מייחסים חשיבות כזו גדולה לא לממשלה הפלסטינית החדשה, אם תקום, של אבו מאזן ולא "למפת הדרכים". הנשיא ג'ורג בוש שומע כל כמה שבועות, כאשר הם נפגשים, את דבריו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, על הקשר המוזר שהוא עושה בין המצב בעיראק ובין המצב השורר ברשות הפלסטינית. השוואה ממנה עולה, כי ישראל מנהלת מדיניות "סדאמית" כלפי הפלסטינים. בוש לא אומר על כך מילה לבלייר, אבל דבריו של ראש ממשלת בריטניה הזיקו ופגעו קשה במאמציו של אבו מאזן. אם אבו מאזן ירכיב ממשלה, איך הוא לפי נוסחת בלייר, ייראה אצל הפלסטינים והעולם הערבי? רק כמי שמשתף פעולה עם האמריקנים. במילים אחרות, בלייר לא רק ירה לעצמו ברגל, אלא ירה בשתי רגליו של אבו מאזן, ופצע את מאמציו בצורה קשה.

בעוד שבישראל נוצר רושם מכוון, כאילו האמריקנים צריכים את "מפת הדרכים" כגשר חדש לעולם הערבי, לאירופה ולאו"ם, לאחר שכבשו את עיראק, הרי מקורות תיקדבקה בוושינגטון מוסרים כי ארצות הברית צריכה את "מפת הדרכים " לצרכים שונים לגמרי.

לאחר כיבוש עיראק והשתלטותה של ארצות הברית על בגדאד, וושינגטון חייבת להראות כי מלחמה זו לא הייתה אקט חד פעמי וכי ארצות הברית מתכוננת להמשיך בתנופה הצבאית שלה לעיצובו מחדש של המזרח התיכון. בתהליך כזה וושינגטון רוצה וצריכה להפגין כי נוסף לכוח הצבאי ישנן גם אופציות מדיניות, כמו "מפת הדרכים".

אולם לוושינגטון של ג'ורג בוש אין שום אשליות, כמו למספר גורמים ישראלים, לא לגבי יאסר ערפאת, לא לגבי יכולתו של אבו מאזן, לערער ולשנות את שלטונו של יאסר ערפאת ובמיוחד את מנגנוני הטרור שלו וגם לא לגבי מוחמד דחלאן. ברגעים אלה וושינגטון משתמשת במושג "מפת הדרכים", כדי לעצב את צעדיה הבאים בתוך עיראק וכלפי סוריהולא כדי לעזור לאבו מאזן להרכיב ממשלה. בעתיד היא תשתמש "במפת הדרכים" בצעדיה הנוספים במזרח התיכון, נגד חיזבאללה, הג'יאהד האיסלמי, החמס וגם נגד גורמי טרור פלסטינים אחרים.

צריך ואולי כדאי להבין כי לאחר הניצחון האמריקני המוחץ בעיראק נוצר מצב חדש לא רק במזרח התיכון, אלא גם בין ישראל והפלסטינים. ארצות הברית הצליחה להפיל את סדאם חוסיין ואת מערכת שלטונו וכבשה את בגדאד. אריאל שרון, למרות שנתיים של מלחמה, הצליח לכבוש את רמאללה, להתגבר על חלקים של מכונת הטרור הפלסטינית, אבל לא הצליח להפיל את יאסר ערפאת ואת מנגנון שלטונו.

האמריקנים ערים להבדלים משמעותיים אלה, ולכן הם דוחפים את אריאל שרון ואת אבו מאזן וגם את האירופאים להתעסק בממשלה פלסטינית חדשה ובמפת הדרכים. מאחורי מסך עשן זה, הם יפעלו במהירות ובעוצמה במקומות אחרים במזרח התיכון.
http://www.debka.co.il/article.php?aid=344

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:36   23.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. ס.שר החינוך ח''כ צבי הנדל: אסור לנהל מו''מ.....  
בתגובה להודעה מספר 8
 
"אסור לנהל מו"מ עם ממשלת הרצח החדשה"
כ"א בניסן תשס"ג, 23 באפריל 2003 (21:35)

"לראש ממשלת ישראל אסור לנהל שום משא ומתן עם ממשלת הרצח החדשה שהקים ערפאת", כך הגיב במוצאי החג סגן שרת החינוך צבי הנדל (האיחוד הלאומי) להתקדמות כביכול בהרכבת ה'ממשלה' החדשה ברשות הפלשתינית.

@ הידיים ידי עראפת והפה פה שימון פרס {פ"ש}@

"לראש ממשלת ישראל אסור לנהל שום משא ומתן עם ממשלת הרצח החדשה שהקים ערפאת", כך הגיב במוצאי החג סגן שרת החינוך צבי הנדל (האיחוד הלאומי) להתקדמות כביכול בהרכבת ה'ממשלה' החדשה ברשות הפלשתינית.

"מי שעוד תלה תיקוות בממשלה הפלשתינית החדשה, קיבל הוכחה נוספת לכך שהרש"פ ממשיכה להיות אירגון רצח משומן", אומר הנדל ומבהיר כי אבו מאזן ובעיקר דחלן הם אנשי טרור שדם יהודי רב על ידיהם.

היום דווח כי בממשלתו של אבו מאזן יכהן מוחמד דחלאן והוא יופקד על מנגנוני הביטחון, ויהיה שר המדינה לענייני ביטחון. אבו מאזן יחזיק בתיק הפנים נוסף על ראשות הממשלה. את ההסכמה בין ערפאת לאבו מאזן השיג שליחו של הנשיא מוברק, הגנרל עומר סולימן.

מזכ"ל הרשות הפלשתינית, טייב עבד אל ראחים, אמר לעיתונאים שהתגודדו מחוץ למוקעטה, כי "ערפאת ואבו מאזן יישבו את המחלוקות ביניהם".

יו"ר המועצה המחוקקת אבו עלא (אחמד קוריע) הודיע לאחר שהושגה ההסכמה בין ערפאת לבין אבו מאזן, כי המועצה תתכנס בשבוע הבא לאשר את הרכב הממשלה בראשה יעמוד אבו מאזן.

סוכנות עתי"ם מציינת, כי טרם נסגרה סופית רשימת השרים בממשלה החדשה של אבו מאזן. הרשימה הסופית תוצג ככל הנראה רק ביום חמישי.

ישראל טרם הגיבה לפשרה שהושגה בין ערפאת לאבו מאזן. כתב עתי"ם יורם לוי מוסר כי בישראל הביעו גורמים מדיניים אופטימיות זהירה באשר להתפתחויות, אך ישנה ציפיה לראות אילו סמכויות בדיוק יוותרו בידי ערפאת.

מי שהגיב היה דווקא חבר כנסת שמעון פרס, שאמר כי מדובר בהתפתחות חשובה ואין דרך חזרה
ממנה. לדעת פרס, כעת ניתן לנוע מהר יותר קדימה עקב השינויים באיזור והקטנת האיומים על ישראל.

לדבריו, ישראל צריכה כמובן לעמוד בנחישות על מילוי התביעות המוטלות על הפלשתינים בייחוד בתחום הביטחוני. כתב עתי"ם מוסיף כי ח"כ פרס מתכוון להביא ביום ה' הצעת החלטה ללשכת מפלגת העבודה, לפיה המפלגה תאמץ את "מפת הדרכים" כשזו תפורסם.
http://www.a7.org/news.php?id=49639

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:18   24.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. ארגוני המחבלים הכינו לאבו מאזן בכפר סבא......  
בתגובה להודעה מספר 8
 
קבלת פנים: דיווח ראשוני: פיצוץ עז נשמע בכפר סבא; חשש לאירוע חבלני
דיווח ראשוני: פיצוץ עז נשמע בתחנת הרכבת החדשה בכפר סבא. ניידות
משטרה רבות הגיעו למקום. הרקע לפיצוץ נבדק. קיים חשש לאירוע על רקע חבלני.
(רענן בן צור)
(24.04.03 , 07:27)

@ אבו מאזן עוד לא מחייך @
מאת: חנן שלאין

"קבלת הפנים" שהכינו הבוקר ארגוני המחבלים לאבו מאזן בכפר סבא מחדדת את העימות הצפוי בין ממשלת אבו מאזן-דחלאן לבין הכוחות הפעילים בשטח. בקרבתו של ערפאת יעדיפו לשבת היום מהצד ולראות כיצד אבו מאזן מתמודד עם תמונות הפיגוע מכפר סבא - מול פעילי השטח ומול הקהילה הבינלאומית. מנגד, אבו מאזן, שהטיף בחודשים האחרונים נגד הטעויות שעשו הפלשתינים בשנתיים האחרונות, מוצא עצמו – עוד לפני מינויו הרשמי - בנעליו של יאסר ערפאת, אך בניגוד לו, לא יוכל להעלים עין מהמתרחש בשטח.

זמן קצר לפני "הדקה ה-90" הבין יאסר ערפאת את מה שהתעקש סדאם חוסיין לא לקבל לפני תחילת המערכה בעיראק: ארצות הברית נחושה להביא למינוי ראש ממשלה פלשתיני.
אלא שגם אם ערפאת אישר את ההבנות עם אבו מאזן, החוליות הצבאיות של החמאס, הפתח והג'יהאד האיסלאמי מבהירות הבוקר כי החיוכים בישראל ובממשל האמריקני קצת מוקדמים.

הגעתו של ראש המודיעין המצרי לרמאללה היתה נסיון אחרון לשגר מתווך למוקטעה לפני שהממשל האמריקני מתערב. גורמים פלשתינים מציינים, כי ערב הגעתו של סלימאן הבהיר בוש למובראכ, כי אם לא תהיה ברירה ארה"ב תבהיר לערפאת מי יהיה ראש הממשלה הבא. בניגוד לסדאם חוסיין, יאסר ערפאת לא קיבל מסרים כפולים ממדינות אירופה וארצות הברית, הלחץ היה כבד עד שערפאת ויתר תוך שקיבל מספר סוכריות: הבטחה מצרית כי ישראל תחזיר לו את אפשרות היציאה הבטוחה והחזרה למוקטעה, מקורבו יאסר עבד ראבו יהיה שר הממונה על נושא המשא ומתן עם ישראל וליטוף מצרי כי ערפאת היה ויישאר המנהיג הפלשתיני.

המשימה הראשונה שעל הממשלה החדשה לבצע על מנת להראות שינוי רציני בדרך ליישום מפת הדרכים היא עצירת גל הטרור. מבחינתם של הפלשתינים היו שלושה תנאים לקראת יישום השלב הראשון של התוכנית: רפורמה כלכלית, מינוי ראש ממשלה ועצירת הטרור. שני התנאים הראשונים מולאו וכעת על אבו מאזן ודחלאן מוטלת המשימה השלישית והקשה. תנועת החמאס וארגוני האופזיציה כבר העבירו מסרים ברורים לראש הממשלה החדש, לבל יכריז מלחמה נגד החמאס.

הפלשתינים דורשים מישראל להשיב לפלשתינים בשורת מחוות: נסיגה מערי הגדה המערבית והסרת המחסומים. הדרישה מחזירה את ישראל והפלשתינים לשאלת הביצה והתרנגולת. האם ההקלות הישראליות יובילו לשיפור חי התושבים וכך תוכל הממשלה החדשה בקלות יתר לשכנע את האנשים לזנוח את דרך הטרור או שלחילופין - הצלחת הממשלה החדשה לבלום את הטרור תשכנע את ישראל לבצע את ההקלות?
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/468/503.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:34   24.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. עראפת טיפח את מוחמד דחלאן ועכשיו יקצור את....  
בתגובה להודעה מספר 8
 
הפירות: "דחלאן יפעל בהתאם להוראות ערפאת"
כ"ב בניסן תשס"ג, 24 באפריל 2003 (10:16)

"טועה מי שחושב שיאסר ערפאת, הובס בכך שנכנע ללחצים והסכים למינוי דחלאן לשר לענייני בטחון", כך אמר בכיר פלשתיני. לדבריו, דחלאן יפעל בהתאם להוראות יאסר ערפאת, שימשיך לפקח על מנגנוני הבטחון.

"טועה מי שחושב שיאסר ערפאת, הובס בכך שנכנע ללחצים והסכים למינוי דחלאן לשר לענייני בטחון", כך אמר בכיר פלשתיני.

לדברי הבכיר הפלשתיני, ערפאת מכהן עדיין כמפקד עליון לכוחות הבטחון הפלשתינים. עוד הבהיר, שדחלאן נחשב לאיש טיפוחיו של ערפאת, אשר פרש עליו את חסותו והעלים עין ממעשי השחיתות שיוחסו לו. זאת, מתוך מטרה להשאיר אותו כמוקד כוח לטובתו, בעת הצורך, ברצועת עזה. כך היה בשעה שדחלאן הסית נגד אבו מאזן ברצועת עזה וביתו של אבו מאזן נרגם באבנים, בהשראת ערפאת.

הבכיר הוסיף ואמר כי דחלאן יפעל בהתאם להוראות יאסר ערפאת, שימשיך לפקח על מנגנוני הבטחון. ערפאת עשוי להנציח את רפיון מנגנוני הבטחון, כדי להכשיל את אבו מאזן, כדי להוכיח שאבו מאזן אינו מצליח בתפקידו, גרס הבכיר.

לדברי הבכיר, ערפאת ייתן את האור הירוק לאישור ממשלת אבו מאזן במועצה המחוקקת, אך הוא יתנכל לה בכל דרך ואנשיו יתנגדו ויציבו מכשולים לכל פעולה שיבצע אבו מאזן, בעיקר בענייני בטחון. מטרת ערפאת העיקרית, לדבריו, היתה לטרפד את מינויו של הקולונל נאסר יוסוף מחשש לעימותים ולאירגון מחדש של מנגנוני הבטחון. נאסר יוסוף נחשב לאחד ממקורביו של אבו מאזן, וגם בדעותיו והוא גם חברו האישי. זאת בניגוד לדחלאן שאין זיקה עמוקה בינו ובין אבו מאזן. זאת הסיבה שערפאת ניסה להסוות מעין הקהילה הבינלאומית את שתי מטרותיו האמיתיות על-ידי מסך עשן שהסיט את תשומת לב למוחמד דחלאן, שנחשב למעשה, לאיש של ערפאת, במידה מסויימת.

הבכיר הבהיר את התאוריה בכך שבין ערפאת ובין אבו מאזן אין אימון הדדי ובעיקר לאחר שאבו מאזן זכה לתמיכה מהקהילה הבינלאומית. ערפאת לא יכול היה להתנגד לאבו-מאזן באופן אישי ופומבי, ועל כן ביצע את התרגיל לגבי אי הסכמתו למינוי של דחלאן.

לדבריו, ערפאת שאף להרחיק את נאסר יוסוף מהתפקיד שיועד לו כסגן ראש הממשלה ואכן הוא הצליח לדחוק את נאסר יוסוף לתפקיד אחר, שולי, בממשלת אבו מאזן.

הבכיר מסר עוד שערפאת מתחיל כבר לנשוף בהמשך פעילותו של אבו מאזן. כך למשל, אנשיו של ערפאת החלו להפיץ בקרב אנשי הזרוע הצבאית של הפתח, בעיקר באיזור שכם, שכוונתו האמיתית של אבו מאזן היא לפרק את האירגון, בעוד שערפאת ואנשיו, בעיקר האני אל חסן, החלו להזרים כספים לאנשי ארגון זה, כדי לחזק אותם בשטח, הדבר נועד, כדי לצוד שתי מטרות - האחת, לפעול נגד אבו מאזן והשניה - להראות לקהילה הבינלאומית שאבו מאזן לא מצליח להשיב את הבטחון לרשות.

עוד אמר הבכיר, כי לאחרונה מינה ערפאת, דווקא במשרד הפנים, כ-10 סמנכ"לים ומנכ"לים בכירים מהתנזים של הפתח שאינם מתאימים לתפקידם. הם קיבלו משכורת, מכונית ונהג, על מנת להכשיר את הקרקע למרי פנימי נגד אבו מאזן, אם ינתב עובדים או יוציא הוראות, שערפאת אינו מסכים להם. לדעתו, המחבן העיקרי יתמקד בעמדתו לגבי האירגונים הממשיכים בפיגועים נגד ישראל ומה תהיה עמדת ערפאת בעניין זה. האם יסייע לאבו מאזן, או שלהפך, ישב בצד וישקיף על הלוחמה הפנימית בין אבו מאזן ובין אירגונים אלה. לכן, אבו מאזן יתקל בשני המכשולים העיקריים והם: אירגוני האופוזיציה והמלכוד שהציב ערפאת בפניו, בעיקר בכל הקשור לרפורמות הבטחוניות. (עיתי"ם)
http://www.a7.org/news.php?id=49661

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:58   15.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. האם דחלאן מורד בערפאת?  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
27501 הודעות 10:22 15.02.04

האם דחלאן מורד בערפאת?
יום ראשון, 15 בפברואר 2004, 10:13 מאת: דני רובינשטיין, הארץ

המאבק על ירושת היו"ר צובר תאוצה. דחלאן, שהיה שר ביטחון הפנים בממשלת אבו מאזן, תקף לאחרונה את "השדולה המושחתת שסביב היו"ר" ומנסה לבסס מעמדו בקרב הצעירים הפלסטינים


עוד בכתבה:
כעס על אי מינויו לממשלת אבו עלא »
עומד מול אנשי ערפאת והחמאס »

חבר בכיר בממשלת אבו עלא אומר שאין לו ספק כי יש כיום גורמים בעזה, שאינם מחוגי האופוזיציה של החמאס, שקוראים תיגר על שלטונה הרשות הפלסטינית. זהו ניסוח מעודן לגלי הידיעות והפרשנויות ששומעים היום בקרנות רחוב בשטחים הפלסטיניים, אותם אפשר לתמצת אותם במשפט אחד: מוחמד דחלאן הכריז על מרד נגד יאסר ערפאת.

רצועת עזה שוקעת באחרונה בגלי אלימות חסרי תקדים. בצד שפיכות הדמים הגדלה והולכת בהיתקלויות עם צה"ל, וההרס הקשה שמבצע צה"ל בשכונות ברפיח, בחאן יונס ובפרוורי עזה - גוברים מאוד גם המאבקים הפנימיים. אופיינית למאבקים הללו היא התקרית שהיתה ביום חמישי לפני עשרה ימים, במטה המרכזי של משטרת עזה. בשעת צהריים הגיעו למטה המשטרה חמישה קצינים זוטרים של מנגנון הביטחון המסכל (מקביל לשב"כ בישראל) וביקשו להיכנס למשרדו של מפקד המשטרה, הגנרל ראזי ג'באלי.

הביטחון המסכל בעזה הוקם ונשלט שנים ארוכות על ידי מוחמד דחלאן, בן משפחת פליטים מחאן יונס, שנעשה מקורב לערפאת בתוניס אחרי שגורש אליה ב-1987, וחזר עמו לעזה בקיץ 1994. לפני כשנתיים התפטר דחלאן ממשרת מפקד הביטחון המסכל בעזה, ועבר לרמאללה לשמש בתפקידים לצדו של ערפאת. התפקיד בעזה עבר לידי סגנו, רשיד אבו-שבאכ, אולם דחלאן נחשב כמי שממשיך לשלוט בארגון.

חמשת הקצינים נכנסו למשרדו של ג'באלי ועל מה שהתרחש שם יש כמה גרסאות. מה שברור הוא שהחמישה האשימו את ג'באלי בשורה של מעשים שלא ייעשו. ג'באלי ידוע כשחצן, רודף נשים, ובעבר האשימו אותו עמיתיו לצמרת הפלסטינית בהתנהגות פרועה ובשחיתות. בעת פשיטת צה"ל על רמאללה במבצע "חומת מגן", לפני קרוב לשנתיים, מסרו מקורות ישראליים כי בביתו של ג'באלי ברמאללה נמצא אוסף של תכשיטים ודברי ערך שנגנבו בישראל. לאחר מכן הדיח ערפאת את ג'באלי מתפקידו כמפקד המשטרה, אולם ההדחה לא נמשכה זמן רב וג'באלי חזר לעמוד בראש המשטרה בעזה.

השיחה בין ג'באלי לקציני הביטחון המסכל הפכה עד מהרה לחילופי קללות. נראה שהם דרשו ממנו שיתנצל על שהטריד בחורה שהיתה אמורה לקבל תפקיד במשטרה, והוא סירב. כך או כך, מדיבורים עברו למהלומות ובעזה מספרים שהחמישה הכו את ג'באלי ואף דחפו את ראשו לאסלת בית השימוש שבמשרד.

ספק אם כל הפרטים נכונים, ובכל מקרה קשה להניח שחמשת קציני הביטחון המסכל תיכננו את המעשה לפרטיו. הם בוודאי הסתכנו מאוד כשתקפו את ג'באלי בתוך מתחם מטה המשטרה, שבו מצויים מאות שוטרים. ואכן, רבים מהשוטרים, אנשיו של ג'באלי, ששמעו על דבר התקרית, התקהלו סביב המשרד ואיימו לעשות שפטים בחמישה. הללו שלפו את כלי נשקם ויצאו מהמשרד החוצה תוך כדי ירי. עדי ראייה מסרו לעיתונאים שחילופי האש במקום ארכו כחצי שעה. בסיומם נמצאו שוטר אחד הרוג ו-11 פצועים. ממטה הביטחון המסכל בעזה נמסר כי החמישה נחקרים עתה על מה שאירע במטה המשטרה.


כעס על אי מינויו לממשלת אבו עלא

קשה לדעת אם דחלאן עומד מאחורי תקרית זו. לא סביר להניח שהוא ייתן הוראה לאנשיו לפרוץ למשרדו של ג'באלי. אבל ברור שהתקרית משקפת את מה שמתרחש כיום בין מרכזי הכוח בעזה: דחלאן העויין את ערפאת מצד אחד, מול ג'באלי נאמנו של ערפאת מהעבר השני.

דחלאן היה השר המופקד על ביטחון הפנים בממשלתו קצרת הימים של אבו מאזן. היחסים בינו לבין ערפאת הידרדרו מאוד בשלוש השנים האחרונות, לאחר שקודם לכן, בוועידת הפסגה הכושלת בקמפ דייוויד ביולי 2000 - הוא נמנה עם עשרת האנשים המקורבים והנאמנים ביותר ליושב ראש. יחסיהם הגיעו לשפל בעת הרכבת הממשלה של אבו מאזן, כאשר ערפאת התנגד בתוקף למינויו.

במבט לאחור, יש לא מעטים בצמרת הפלסטינית הסבורים שהתעקשותו של אבו מאזן שדחלאן יהיה השר לביטחון פנים היתה הגורם העיקרי לנפילת ממשלתו. דחלאן לא שותף בקבינט הנוכחי של אבו עלא, ואינו נושא כעת כל תפקיד רשמי. הוא חזר ממורמר וכועס לעזה, והחל להשמיע דברי ביקורת על שלטונו של ערפאת.

הביקורת של דחלאן על ערפאת בחודשים האחרונים מתרכזת בנושא אחד: השחיתות. בראיונות שנתן לכלי תקשורת שונים, כמו תחנת הטלוויזיה הסעודית "אל-ערביה" והעיתון המצרי "רוז אל-יוסף", הוא דיבר על "השדולה המושחתת סביב יושב הראש". זהו ניסיון זהיר שלא לומר דברים מפורשים נגד ערפאת ישירות. בעצומה שיזמו בשבוע שעבר מאות מפעילי תנועת הפתח,רובם מעזה ומיעוטם מהגדה, שבה הם מודיעים על התפטרותם מהתנועה, חוזרות שוב ושוב האשמות כי הבכירים הפלסטינים מושחתים. בצמרת הפלסטינית בטוחים כי דחלאן יזם את העצומה ועודד את חותמיה, שרובם פעילי שטח לא מוכרים של תנועת הפתח.


עומד מול אנשי ערפאת והחמאס

ייתכן מאוד שדחלאן מעורב גם בפרסומים וברכילויות על עסקי המלט של ראש הממשלה הפלסטיני, ועל עסקי המחצבות של חבר הקבינט ג'מיל טריפי. על עסקיו של טריפי ידוע זה זמן, כי הם מוכרים את תוצרתם להתנחלויות ואף סיפקו להן שירותים שונים בתחום הבניין.

באחרונה מופצות בשטחים שמועות שהמלט המיוצר על ידי חברה בבעלות משפחתו של קריע מגיע גם לידיים של קבלנים ישראלים, שמשתמשים בו לבנייה בהתנחלויות ואף להקמת גדר ההפרדה במקומות שבהם היא עשויה בטון. שמועות אלה זכו לחיזוק בשבוע שעבר כשנחשפו בערוץ 10 הישראלי. בכיר ישראלי הבקי בנעשה בהנהגה הפלסטינית אומר שלא יתפלא אם גם המקור לחקירה הצרפתית בדבר כספי סוהא ערפאת הוא אחד מאנשי דחלאן. ידיעה על חקירה כזאת פורסמה בסוף השבוע שעבר.


דחלאן מנסה לבנות את כוחו במערכת הפוליטית הפלסטינית סביב חוגי הצעירים, שעוינים את ההנהגה הוותיקה שסובבת את ערפאת. מול דחלאן, שגדל ברצועת עזה ונחשב כאיש ה"פנים", עומדים ראשי המנגנונים האחרים בעזה, שרובם מה"חוץ". כלומר, הם מלווים את ערפאת שנים רבות. הבולטים בהם הם עבד אל-ראזק מג'איידה - ראש הביטחון הלאומי, מוסא ערפאת - ראש המודיעין הצבאי, וכמובן ראזי ג'באלי - מפקד המשטרה. גם ראשי החמאס עוינים מאוד את דחלאן, שרדף את אנשיהם.

בתגובה להאשמותיו של דחלאן בדבר חוסר האונים והשחיתות של ערפאת ואנשיו, מפיצים יריביו ידיעות על קשריו עם בכירים בישראל ועם שירותי הביון האמריקאיים. מה שנראה כהכרזת מרד של דחלאן הוא בוודאי חלק ממאבקי הירושה בצמרת הפלסטינית, ההולכים וגוברים לנוכח התפוררות הרשות שבהנהגת ערפאת. בעבר, כל בכיר פלסטיני שהעז פנים כנגד ערפאת נאלץ בסופו של דבר להתקפל ולפרוש. דחלאן מחזיק מעמד בינתיים, ומי יודע, במהומה היום בשטחים אולי הוא גם יצליח.
http://news.walla.co.il/?w=//505717

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24302 הודעות 10:53 15.02.04

1. הכל הפוך על הפוך על הפוךךךךךךךךךךךךך

דחאלן הוא עראפת הקטן הוא יציר כפיו והוא גם יחליף אותו
בהתחלה ברמת השטח ובעתיד בראשות אש"ף כשהחמ"ס מגבה אותו
כמועמד מטעמה
, זה למה הוא מבסס את אחיזתו בעזה.... !!!!

@ תשאלו את עצמכם איך הוא מסתדר יפה מאוד בעזה כל השנים
במחיצת החמאס, אם הוא לא החמאס בכבודו ובעצמו כנציגו
של עראפת באירגון....!!

דחלאן= היהפוך כושי עורו וונמר חברבורותיו ?
מחליפו של דחלאן: מנגנוני הביטחון הפלשתיניים יקלטו בתוכם את המחבלים
06/05/2003
רשיד אבו שבאכ ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, הסביר שלשום
כי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים יקלטו בתוכם את פעילי ארגוני הטרור, במשתמע במסגרת "פתרון" בעיית הנשק הבלתי חוקי באיזורים הפלשתיניים

תחשבו על זה..........


@ מצ"ב קישורים רילוונטים לאיש הכי מסוכן אחרי עראפת ברש"פ !!

מחבל, טרוריסט, רוצח בחליפה !!

27. סקופ: השב''כ יירט שיחת טלפון בין דחלאן לערפאת
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=27&viewmode=threaded
15. עראפת טיפח את מוחמד דחלאן ועכשיו יקצור את....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5404&omm=15&viewmode=threaded
40. ההונאה של דחלאן.............................
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5404&omm=40&viewmode=threaded
15. דחלאן דחלן אש''ף ............
http://rotter.net/forum/gil/5506.shtml#15
120. מוחמד דחלאן קיבל התחייבות לשיחרורו של ברגותי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5392&omm=120&viewmode=threaded
מדיניות מוחמד דחלאן ראש מנגנון הפלשתיני דאז..
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5486&forum=gil
93. מוחמד דחלאן מחזר אחרי אבו מאזן...............
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5070&omm=93&viewmode=threaded
32. חילוקי דעות(דחלאן)ביטלו פגישה בין הראיס למאזן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=32&viewmode=threaded
מי שותף של מוחמד דחלאן- וייסגלס או גינוסר ??
http://rotter.net/forum/gil/5022.shtml
2. מפגש במצרים: אבו מאזן ומוחמד דחלאן עם........
http://rotter.net/forum/gil/5416.shtml#2



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:56   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. גורמים מדיניים - בצאת ערפאת מהמוקטעה נלכוד...  
בתגובה להודעה מספר 8
 
23:03) יום חמישי, כ"ג בניסן תשס"ג, 24 באפריל 2003

גורמים מדיניים - בצאת ערפאת מהמוקטעה נלכוד את הרוצחים שהיו עימו
בתגובה ללחצים אירופאיים לאפשר לערפאת לצאת מהמוקטעה בה הוא נצור מזה שנה ושלושה חודשים, מבהירה לשכת רה"מ כי שרון מחוייב רק להבטחתו לנשיא בוש "שלא לפגוע בערפאת פיסית – מעבר לכך אין כל התחייבות של ישראל".

העתונאית דיאנה בחור מדווחת כי גורמים מדיניים בירושלים ציינו שבפני ערפאת עומדת האפשרות לעזוב את המוקטעה לכל מקום שיחפוץ בלי כרטיס חזרה, אך באותה העת ייכנס צה"ל ויעצור את המבוקשים ששהו עימו ויעבירם לבית כלא.

"ערפאת לא יקבל את האפשרות לקים מסע דילוגים בין הג'יהאד האיסלאמי לבין החמאס. המוקטעה הפכה להיות עיר מקלט לרוצחים. הוא נשאר שם כי אינו רוצה להפקיר את אחיו הרוצחים. הוא יודע שברגע שייצא - ניכנס ונשים את היד עליהם", דברי הגורמים.
http://www.a7.org/news.php3?id=49735

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:49   26.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. מחר הממשלה תדון בסוגיית הביקורים אצל עראפת!!  
בתגובה להודעה מספר 8
 
סוגית הביקורים במוקטעה תידון מחר
כ"ד בניסן תשס"ג, 26 באפריל 2003 (22:01)

רה"מ ושר החוץ יקבעו מחר את המדיניות לגבי ביקורי אישים אצל ערפאת במוקטעה. גורם מדיני אמר כי הצלחת אבו מאזן תלויה בהימנעות מפגישות עם ערפאת. פאוול בביקורו במזה"ת יפעל לשכנע את השליטים הערביים לסייע לאבו מאזן.


רה"מ שרון ושר החוץ סילבן שלום יקיימו ביום א' דיון בו יקבעו את מדיניות ישראל בנוגע לאורחים רמי המעלה מחו"ל שמעונינים להפגש עם ערפאת במסגרת ביקורם בישראל וברש"פ.

"אנו רואים בחומרה פגישות עם ערפאת", אמר גורם מדיני והוסיף: "אם המדינאים מחו"ל רוצים בהצלחות של אבו מאזן אסור להם להפגש עם ערפאת".

כתב עתי"ם מציין כי זוהי גם עמדת הממשל בארה"ב, שהובהרה למנהיגי אירופה.

ישראל הבהירה לשרת החוץ של יפן יוריקו קוואגוצ'י המתוכננת לפתוח ביום ראשון בביקור בישראל וברש"פ כי עליה להמנע מפגישה עם ערפאת.

יצויין כי רה"מ אריאל שרון לא יפגש עם השרה היפנית, אך גורמים בלשכתו מסרו כי ליפנים הובהר מלכתחילה שהפגישה לא תתקיים בשל "בעיות בלוח הזמנים".

מקורות בממשל האמריקאי מסרו השבוע כי סוגיית הביקורים במוקטעה יהיה אחד הנושאים שיועלו במהלך ביקורו של שר החוץ קולין פאוול בסוף השבוע במזרח התיכון.

פאוול ינסה לשכנע את שליטי ערב לסייע לאבו מאזן לדחוק הצידה את ערפאת ולפעול לפירוק החמאס. "זה הזמן לגבות את החשבון מסעודיה, ירדן ומצרים, שלחצו על ארה"ב ללחוץ על ישראל כדי לחדש את המו"מ עם הפלשתינים", אמרו גורמים בממשל ל"ניו-יורק טיימס".

ביקורו של פאוול במזרח התיכון יתחיל ב-1 במאי בקהיר. משם יגיע שר החוץ לירדן, ערב הסעודית, סוריה ואולי אף יבקר בלבנון. במהלך הביקור יוחלט אם פאוול יגיע גם לישראל ולרש"פ. הדבר תלוי באישור מינויו של אבו מאזן במועצה המחוקקת של הרש"פ.

גורמים בממשל מסרו כי כדי למנוע תחושה שאבו מאזן הוא בעצם "בובה אמריקנית" יפוצל ביקורו של פאוול לשניים כשרק בשני, זמן מה לאחר מינויו של אבו מאזן, תיערך הפגישה.

אחד המדדים ל"הצלחתו" של אבו מאזן, כפי שהוגדר על ידי ישראל וארה"ב, יכולתו להשתלט על ארגוני המחבלים. אחד מהם הוא גדודי חללי אל אקצה, הזרוע הטרוריסטית של הפתח', בראשו עומד ערפאת.

"אבו חמיד" מפקדם של הגדודים ברצועת עזה אמר בראיון לאתר Ynet כי הארגון לא יתפרק מנשקו וימשיך לעמוד תחת פיקודו של ערפאת. "גדודי חללי אל-אקצה לא יתפרקו מנשקם, גם אם ההוראה לכך תגיע מאבו מאזן או ממוחמד דחלאן".

אבו חמיד הוסיף כי כל החלטה או הודעה על פירוק הגדודים אינה משקפת את עמדתם של המחבלים.
"אנו מודיעים מראש כי החלטה כזו אינה מטעמנו, ואינה משקפת את החלטתנו להמשיך במאבק עד קץ הכיבוש".

מפקד הגדודים ביו"ש הוסיף כי הגדודים גם מוכנים להתעמת עם אנשי הרשות.

גדודי אל אקצה מצטרפים בזאת לחמאס ולג'יהאד שהודיעו כי לא ישתפו פעולה עם אבו מאזן ולא יתפרקו מנשקם.

עוד יצויין כי ממסמכים רבים שלכדה ישראל במוקטעה עולה כי ערפאת מימן באופן ישיר את פעילות הגדודים.
http://www.a7.org/news.php?id=49778

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   17:44   22.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. דחלן:אבו מאזן לא יבוא לוושינגטון כל עוד......  
בתגובה להודעה מספר 8
 
דחלן: אבו מאזן לא יבוא לוושינגטון כל עוד ערפאת נצור ברמאללה
14:58 22.05.03

כמו כן אמר כי נמשכים המגעים בין לשכת שרון לבין הצד הפלסטיני אך
עדיין לא נקבעה עוד פגישה בין ראש הממשלה לאבו מאזן.

מוחמד דחלן אומר כי ראש ממשלתו אבו מאזן לא יקיים פגישה עם בוש בוושינגטון כל עוד ערפאת נצור במוקטעה בראמללה. עם זאת יתכן שהשניים יפגשו במקום אחר ויש על כך מגעים עם הממשל האמריקני, אמר שר הפנים הפלסטיני. כמו כן אמר כי נמשכים המגעים בין לשכת שרון לבין הצד הפלסטיני אך עדיין לא נקבעה עוד פגישה בין ראש הממשלה לאבו מאזן. דחלן דיבר בצד הפלסטיני של מסוף קרני ברצועה. הוא ביקר במקום ועמד על הסידורים ועל שיגרת הפעילות. הפלסטינים התקינו במקום מכשור חדיש והם מבקשים מישראל לחמושים מצידם להשגיח על הנעשה בחלק הפלסטיני של המסוף. כעת דחלן נועד עם ראש השב"כ לשעבר עמי איילון. הם דנים בהתפתחויות באזור, וכן בתוכנית ההסדר הנושאת את שמם של איילון ושל נוסייבה.
http://bet.iba.org.il/

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. ביילין למחמוד עבאס: עכשיו אני צריך להגיד לרבין....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71&viewmode=



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:22   07.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. מדיניות מוחמד דחלאן ראש מנגנון הפלשתיני דאז..  
בתגובה להודעה מספר 8
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 07.07.03 בשעה 07:25
 
ושר הפנים/מספר 2 של מחמוד עבאס ברש"פ היא...:-
"הוא תופס אנשי חמאס מבוקשים, מגייס אותם
למנגנון שלו בשכר וכך הופך אותם לסוכנים שלו שזה
כמו לקחת רוצח פלילי ולגייסו למשטרה כדי למנוע רצח."

דני נווה אז מזכיר הממשלה:
"זו שיטה פסולה מכל נקודת מבט מוסרית ועיניינית."

@ להלן: המסמך !!



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   04:06   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. ועדת חקירה לאוסלו מאת: ניר ברעם !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בדיקה מדוקדקת של כישלון אוסלו תשים קץ לוויכוח הרדוד המתנהל כאן זה זמן רב.
מאת: ניר ברעם

שלושה סיפורים שהם שלושה נרטיבים די מרכזיים מתקוטטים ביניהם על הבכורה בכל הקשור להבנת קריסת תקוות השלום של השמאל הציוני.

הראשון רשום על שם הימין: יאסר ערפאת מעולם לא היה פרטנר. הוא היה זדוני, מתעתע, תמיד רצה במקרה הטוב את הכל (כולל הפליטים) ובמקרה הרע אותנו בים. זו הסיבה שהוא דאג לתדלק את החמאס והג'יהאד שהפילו את פרס
ב- 1996, סירב לכל הצעות אהוד ברק, לא נתן שום הצעה רצינית משלו בקמפ- דייוויד, ולאחר מכן הנהיג מאחורי הקלעים את האינתיפאדה.

ההסבר השני בא מצד השמאל הרדיקלי: ישראל מעולם לא התכוונה להסדר
אמיתי. זו הסיבה שהיא בנתה עוד התנחלויות, התכחשה להסכם וויי, החריבה את
הכלכלה הפלשתינית (כאשר החליפה את העובדים הפלשתינים בעובדים זרים),
מזמזה את ההסדר הסופי בזמן בנימין נתניהו, ובזמן ברק הציעה לפלשתינים
הצעה לא מספקת שלאחריה הסתיים המשא ומתן. האינתיפאדה היא תוצר של אי
הפסקת הכיבוש דה- פאקטו, וכן הלאה.

ההסבר השלישי הוא של אלה העומדים בין לבין, אנשי השמאל הציוני וחלק
מהמרכז, שרואים באוסלו רצון אמיתי ליצור "מזרח תיכון חדש". חלקם רואים
אותו כרעיון טוב שנוהל בשלומיאליות, רובם מאשימים קצת את ישראל ויותר
את ערפאת, ורובם מקבלים את תובנות הימין באשר להיעדרו של הפרטנר.

מעל כל ההסברים עומדת ברקע דרישה להקמת ועדת חקירה לתהליך אוסלו. זה
רעיון רע במובן המשפטי. משפטית, אי אפשר להאשים מנהיגים בדמוקרטיה
פלורליסטית במדיניות לא נכונה. אבל נדמה שאחת הבעיות של החברה
הישראלית היא שרוב מוחלט של המדברים על אוסלו שרויים באפלוליות
תמידית.

רבים לא מכירים חלק ניכר מהפרטים, ורבים מאוד לא מכירים את ההתרחשויות
בשטחים בכל שנות ה- 90, את הזירה הפנים- פלשתינית או את הסכם אוסלו
הראשוני ואלו תקוות הוא נטע בצדדים. זו הסיבה שהעימות הציבורי בישראל
רווי סיסמאות ריקות והמון בורות ובלבול מכל הצדדים. התוצאה היא דוגמטיות
שאיננה מתקשרת עם העובדות. הדיונים הטלוויזיוניים, הרדודים להחריד מכורח
המדיום, מהווים את עיקר ההבנה של הישראלי באשר לקריסה. על הרקע הזה,
ראוי בכל זאת להרהר שנית בוועדת חקירה.

אם לא ועדת חקירה, אולי ועדה ציבורית שתורכב מאנשים חכמים ופתוחים מכל
הזרמים של החברה הישראלית, כולל החרדים (הם יותר חכמים מכולם),
המסוגלים לקרוא ביושר את העובדות. שם יהיה דיון ציבורי ברמה גבוהה,
מעמיק, רציני, שבו יובאו עדויות ומפות, שבו הציבור באמת יוכל להכיר את
ההתרחשויות המדיניות- פוליטיות בכל שנות ה- 90, ולהיטען במידע שיאפשר לו
להבין באמת את אשר התרחש.

תפקידה של ועדה כזו לא יהיה דווקא להגיע למסקנה, אלא יותר להעניק
לציבור אפשרות להחכים במשהו. ברור שלא נקבל תשובות סופיות. אבל ועדה
כזו מסוגלת להרים את הדיון ציבורי בישראל בכמה רמות. וכשמדובר בנושא כזה, שהוא המכריע ביותר לגורלנו, ראוי ללמוד האם השמאל, הרדיקלי וחלק מהציוני, סתם מקשקש כאשר הוא מאשים את ברק ועד כמה יש ממש בטענה שאוסלו היה סתם אשליית שווא שבה המליכו חבר תוניסאים מושחת ורצחני כדי לקנות שקט מהעם הפלשתיני.

אולי חלקנו נצא מצולקים, אבל זה עדיף על דיון פלקטי, ריק מתוכן, מלא
קללות, גידופים, מעין מעגל האשמות וסיסמאות אינסופיות, ובעיקר חסר כל
תקווה. לפעמים, רק לפעמים, מבט היסטורי הוא גם מבט נוסף לעבר העתיד.
דומה שדיון ציבורי שכזה יכול להיות לנו לתועלת גם בכל הקשור לעתיד
המעורפל שלנו כאן.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/468/617.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   17:54   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. שתיקתם של פרקליטי ערפאת !!  
בתגובה להודעה מספר 17
 
זה מזכיר את תדהמת הכותבים הפרו קומוניסטים לאחר שחרושצ'וב חשף את זוועות משטר סטלין * סנגוריו הישראלים של הראיס, האורי אבנרים והדני גורים, פשוט נאלמו דום * האויב הפעם אינו יהודי- ציוני, אלא אח בכיר, מחמוד עבאס * אבו מאזן
מאת: דן מרגלית

לאן נעלמה ומדוע נאלמה הסנגוריה הציבורית של יאסר ערפאת? היכן פרקליטי החינם שלו, האורי אבנרים והדני גורים והרוחמה מרטונים ושיירת כותבי המאמרים, שתמיד תמיד מצאו צידוקים לנוראים
שבמעשיו?
איה הם קולטי הרעמים של המגונים בשקריו?

בסיבוב הנוכחי אין כבר בזירה שום אהוד ברק, שהציע שלום נדיב והוגן ואמיץ
בקמפ דיוויד, והסנגורים העלילו עליו כאילו בנימוסיו הגמלוניים כפה על
ערפאת לחזור לדרך הטרור; ואין שמעון פרס, שהתכוון לשלום אוסלו בכל נפשו
ומאודו, ונפל קורבן לטרור האוטובוסים של הפלשתינים ב- 1996, אבל בעיני
סנגוריו המושבעים, ראש אש"ף מעולם לא היה אחראי לזוועות.


עכשיו האויב אינו איזה יהודי- ציוני אלא אח בכיר, מחמוד עבאס, והמקהלה
הפובליציסטית הישראלית שרויה במבוכה. שכן היא מיטיבה לבחור בין יאסר
לבין אהוד ו/או שמעון ו/או אריק, אבל לאן ייטו מאמריה כשהברירה היא בין אבו עמאר (ערפאת) לבין אבו מאזן (עבאס)? לקוראי עיתונים ותיקים מזכירה הסוגיה את תדהמת כותבי המאמרים הפרו קומוניסטים לאחר שניקיטה חרושצ'וב חשף את זדונו של משטר סטלין.

אין זאת אומרת שערפאת הושלך בקטנוניותו הנוכחית מהפנתיאוןהפלשתיני.
עד שלחץ את ידו של יצחק רבין בבית הלבן ב- 1993, נכון היה לראותו כמי שזקף בדם ואש את קומת עמו. גם מי שהטיל בכך ספק לא יכול היה לסתור טיעון זה. אך מאז ואילך, הוא טרוריסט נטו בעיני אנשים אובייקטיבים, לבד ממקהלת הסנגוריה.

גם בשטחים מבינים שנפל דבר. בשנה האחרונה הפך הנשיא משה קצב לכותל
הדמעות החשאי של פלשתינים נשואי פנים. אחד מהם ציטט באוזניו את אבו
עלא שאמר כי הוא מוכן לקבל את פסק הבוררות של קצב בסכסוך
הישראלי- פלשתיני. הם מספרים לו את האמת על נשיאם, והיא ביקורתית מאוד,
ומקללים את האינתיפאדה. אך שפתי קצב חתומות.

הוא לא הופתע מתרגילי הסיכול והסחבת והחבלה של ערפאת בדרך להקמת
ממשלתו של אבו מאזן. מצד אחר, ייתכן כי כמה מהדברים ששמע נועדו להפציר
בישראל להתרכך, שלא תראה בעין רעה את האפשרות שמוחמד דחלאן לא יהיה
הממונה על שירותי הביטחון המסכל (נגד טרור פלשתיני), וכאילו גם תומכו של
ערפאת, האני אל- חסאן, יכול להצליח במשימה.

שלשום נבלם ערפאת בלחץ אמריקני, אירופי ומצרי, אך המאבק רחוק מסיום.
הוא נשאר במוקטעה ויוסיף לתקוע מקלות בגלגלי התהליך המדיני. האיש שלא
רצה בשלום המלא עםברק לא יסכים שיורשו יחתום על הסכם ביניים, שהוא
פחות ממה שהוצע לו ונדחה על ידיו לטובת האינתיפאדה.

שלשום נכפתה עליו פשרה עם מחמוד עבאס, אך הוא לא יכבדה. ממש כפי שנהג
בפשרות שהוצעו לו, ולעתים נכפו עליו, במעמד חוסני מובארק על הבמה בקהיר
ובלחצו של ביל קלינטון בקמפ דיוויד. בכל זאת יש תקווה שמסיבוב לסיבוב
ומעימות לעימות בתוך ההנהגה הפלשתינית, יישחק מעמדו עד דק.

אפילו האירופים החלו להבין שערפאת הפך נטל על תהליך השלום. שגריר
ממדינת מפתח אירופית צחק השבוע בכל לב למשמע הערה סרקסטית, שישראל
שוב אשמה בגרימת נזק לתהליך השלום. במה? שאל השגריר במפגש אקראי.
"בכך שלא הרגנו את ערפאת", עקץ הישראלי בבדיחות הדעת.

אלא שמתעורר חשש שמא הממשלה בישראל שינתה את טעמה ועכשיו היא
מעוניינת בפעלתנותו כדי לעכב את היציאה לדרך בנתיבי מפת הדרכים.

מעצר בית

בתרגיל מבריק הפך יוסף (טומי) לפיד את אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל לבני ערובה. הוא ריתקם למשרותיהם עד שיכריעו בגורל תיקי החקירה שבהם מככבים אריאל שרון ובניו, אהוד ברק, אהוד אולמרט, אלי בן מנחם ושאר ירקות מאותו זן. אחרי כך יוציא אותם טומי לחופשי, אל בית המשפט העליון. אך לוח הזמנים הולך ומשתבש.

בעוד שנה כעת חיה ימשיך רובינשטיין לכהן כיועץ המשפטי או יהיה אזרח
פרטי. הוא לא ישב בבית המשפט העליון. גודו ממחזהו של סמיואל בקט יגיע
ליעדו לפניו. גם פרקליטת המדינה תדדה אחרי גודו.

מתי תגיע שעת הנעילה? הדרך ארוכה. מפתיע, כמעט מדהים: המשטרה הסבירה
שפרקליטות המדינה החזירה לה את "התיק היווני" של איש העסקים דוד אפל
ל"השלמות". אבל אילו השלמות נדרשות לחקירה שבאחד מנושאיה המרכזיים
טרם היו לה התחלות? עד השביעי של פסח שלשום לא נקראו דוד אפל וגלעד
שרון למשטרה למסור את גרסתם מדוע שילם איש העסקים לבנו של ראש
הממשלה (אז מנהיג האופוזיציה) 20 אלף דולר בחודש.

אפל טען שהמשטרה מבינה כי הגילויים של מרדכי גילת ב"ידיעות אחרונות" הם
כלום. אך אפילו מי שמאמץ את טענתו יודע כי בלי שייקרא לשטוח אתגרסתו
במשטרה לא תיתכן סגירת תיקו. חד גדיא, דבר גורר דבר, עד שלא יעידו
במשטרה לא יוכרע גורל החקירה, ועד שזה לא יקרה ייאלצו רובינשטיין וארבל
לראות את בית המשפט העליון כמו משה רבנו את הארץ המובטחת.

הסחבת הזאת היא, בלשון המעטה, לא בסדר.

שוקן שובר שתיקה

עמוס שוקן הרחיק עד אוניברסיטת בר אילן להביע את דעתו על מצב
הדמוקרטיה ופרסמה בהרחבה בעיתונו "הארץ". לא דבר שבשגרה. הוא ממעט
לכתוב. בתמצית קונן כי אובד עניינו של ציבור גדול בדמוקרטיה ובטוהר
המידות. זה נכון. הרי אפילו תיקוני מאיר שטרית נגד גילויי השחיתות בליכוד אושרו בממשלה במופע ראווה ענק ונותרו כאבן שאין לה הופכין.

שוקן טען כי דמוקרטיה אינה יכולה להתנהל ללא סלחנות מסוימת של השלטון
להדלפות. נכון מאוד. אך לא בנושא שבו גינה בהרחבה את אליקים רובינשטיין - בחקירת ההדלפה של ליאורה גלט- ברקוביץ' מפרקליטות המדינה על הפרשיות הכספיות של משפחת שרון (זה בנפרד משערוריית החדירה לטלפון של העיתונאי ברוך קרא).

הן מפני שגלט- ברקוביץ' לא טענה עם לכידתה שהשלטון עיכב בעדה מלנהל את
החקירה במקצועיות הראויה, הן מפני שהיא נימקה את הדלפתה ברצונה להביס
את אריאל שרון בבחירות. אילו הוציאה כסף מכיסה לקנות קולות נגד הליכוד
היתה נשלחת לכלא. בפועל היא הוציאה מהקופה מטבע לאומי - מידע - ומכרה
אותו בחינם כדי לקנות קולות. "לקנות שלטון בכסף", כלשונה של מרים בן פורת זה רע, ומה על "לקנות שלטון במידע גנוב"? איך זה מגן על הדמוקרטיה, עמוס?

לרקוד עם פיתות

כבר שנים רבות נמכר החמץ בחג הפסח בראש חוצות, אפילו בירושלים של אהוד
אולמרט. זה בסדר, מנהג ומסורת אפשר להקנות בחינוך והרגל ושכנוע, לא
בכפייה. גם השבתת פקחי החמץ מעבודתם היא (בדוחק) דבר בעיתו. מה שמקומם
היא החגיגה שעורכים שרי שינוי לרגל מלחמתם במצות.

הם גרפו תקשורת אוהדת לחילוניותם, שרשמה לעצמה ניצחון אידיאולוגי סוחף
על מעמד הר סיני והסנה הבוער באש וארבע הקושיות, והכול בזכות טעם הפיתה.

אומה נאורה מעבירה בחלוף העתים חלק מגוויליה ומסורתה לגניזה שקטה
במרתף נסתר. עם משונה מצית אותם בכיכר העיר ורוקד סביב המדורה.

הערות: ביבי, קישון

* הוצפתי בתגובות נזעמות של תושבי יישובים בעלי אמצעים, שאינם רוצים להתאחד עם ערים קשות יום. התירוצים ארוכים כאורך הגלות. כדי לנטרל טיעונים אלה, שעלולים להכשיל את תוכנית החירום הכלכלית של בנימין נתניהו, הריני מציע לשר האוצר להוסיף שתי הסתייגויות: החוק יופעל לחמש שנים בלבד עד יעבור זעם המיתון, ולאחר מכן יוכל כל יישוב שירצה בכך להחזיר את הגלגל לאחור ולפרוש מהאיחוד המוניציפלי; וייאסר בחוק לשנות את אורח החיים וחוקי הבנייה, שהיו נהוגים עד כה ביישוב העשיר המתאחד בעל כורחו. האם בכך תמו התירוצים שנועדו לסכל את המיזוג? איני מאמין. הרי הם כל כך מתנגדים.

* לבי עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, שקבע כי יש קשר בין הצלילות בנחל קישון לבין מחלת הסרטן שבה לקו טובי הנוער, לוחמי שייטת 13. שמגר אחראי, מנוסה, בלי משוא פנים. כל הציבור מכיר אותו. גם אני.

מנגד, אין לי בדל סיבה לפקפק ביושרה ובמיומנות של פרופסור מאיר וילצ'יק
וד"ר גדי רנרט, שלא מצאו קשר סטטיסטי מובהק בין הצלילה בנחל הקדומים
לבין שיעור תחלואת הסרטן. בלי לצדד בעמדתם או לדחותה, אני מצדיע
למדענים האלמונים על אומץ הלב לדבוק בדעתם תוך ידיעה מראש, שהציבור
יעשה להם זובור ברשות הרבים.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/469/071.html

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:58   26.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. תגובות לכתבה במעריב.....................  
בתגובה להודעה מספר 17
 
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
9850 הודעות 04:07 25.04.03
@ ועדת חקירה לאוסלו מאת: ניר ברעם ממעריב @
בדיקה מדוקדקת של כישלון אוסלו תשים קץ לוויכוח הרדוד
המתנהל כאן זה זמן רב.
מאת: ניר ברעם

עמיחי
חבר מתאריך 8.10.01
3043 הודעות 10:32 25.04.03
7. מה קרה לך לא שמת לב שכרגיל @ אין קשר בין הכותרת למאמר @
כשחס וחלילה הוא לא סורק/מעתיק יוצא שקרים,זה כל כך רגיל.
זאת כמובן בלי להתייחס לדעתו"המלומדת", של ניר שבעצם אמר מזה
ומזה וגם מזה.
מאמר עייף וסתמי.

@ הכותרת בכלל והכתבה בפרט- עובדות...:-



מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:21   26.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. תגובות נוספות.................  
בתגובה להודעה מספר 22
 
Boaz_fr
חבר מתאריך 12.2.02
1113 הודעות 07:14 25.04.03
1. ''ועדה ציבורית'' ללא שיניים וללא ציפורניים
נסיון נואל להפוך את פשע אוסלו ל"מדיניות לגיטימית"
הסכם אוסלו היה מדיניות לגיטימית כמו שויסות מיניות הבנקים היה
"בנקאות לגיטימית"
מעניין שבכתבה מובא רק הדעה של השמאל (לשלושת זרמיו) הימין בכלל לא רלונטי.

prieln
חבר מתאריך 16.7.02
38 הודעות 09:46 25.04.03
2. תגובת הימין כן מובאת במאמר
הראשון רשום על שם הימין: יאסר ערפאת מעולם לא היה פרטנר. הוא היה זדוני, מתעתע, תמיד רצה במקרה הטוב את הכל (כולל הפליטים) ובמקרה הרע אותנו בים. זו הסיבה שהוא דאג לתדלק את החמאס והג'יהאד שהפילו את פרס
ב- 1996, סירב לכל הצעות אהוד ברק, לא נתן שום הצעה רצינית משלו בקמפ- דייוויד, ולאחר מכן הנהיג מאחורי הקלעים את האינתיפאדה

Boaz_fr
חבר מתאריך 12.2.02
1113 הודעות 10:08 25.04.03
3. לגבי הצורך בועדת חקירה ממלכתית
9. ממה אתה מפחד?
הקמתם ועדת חקירה תוך שעה כדי לחקור הריגת 13 פורעים ערבים
בידי המשטרה.
700 נרצחי אוסלו אינם זכאים לחקירה?
ממה אתה מפחד?

אבי1
חבר מתאריך 12.4.02
1328 הודעות 11:13 25.04.03
12. למה 700 נרצחי אוסלו?
1058 נרצחי הפגר ויתר פושעי אוסלו עד ל-15 באפריל 2003.
מאז נוספו עוד שניים, הי"ד, שאינם כלולים בגרף.

@ אלה שמות הנרצחים מאז התחילה האינטיפאדה האחרונה. זאת מאתר
משרד החוץ:
http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0iky0

@ הרשימה השמית יהי זיכרם ברוך הי"ד !!
David Biri Sept 27, 2000
Yossi Tabaja Sept 29, 2000
Madhat Yusef Oct 1, 2000
Wichlav Zalsevsky Oct 2, 2000
Max Hazan Oct 2, 2000
Hillel Lieberman Oct 8, 2000
Yosef Avrahami Oct 12, 2000
Vadim Norzhich Oct 12, 2000
Rabbi Binyamin Herling Oct 19, 2000
Marik Gavrilov Oct 28, 2000
Eish-Kodesh Gilmore Oct 30, 2000
Amos Machlouf Oct 30, 2000
David-Hen Cohen Nov 1, 2000
Shlomo Adshina Nov 1, 2000
Amir Zohar Nov 1, 2000
Ayelet Hashahar Levy Nov 2, 2000
Hanan Levy Nov 2, 2000
Noa Dahan Nov 8, 2000
Shahar Vekret Nov 10, 2000
Avner Shalom Nov 11, 2000
Sarah Leisha Nov 13, 2000
Elad Wallenstein Nov 13, 2000
Amit Zaneh Nov 13, 2000
Gabi Zaghouri Nov 13, 2000
Baruch (Snir) Flum Nov 18, 2000
Sharon Shitoubi Nov 18, 2000
Miriam Amitai Nov 20, 2000
Gavriel Biton Nov 20, 2000
Itamar Yefet Nov 21, 2000
Shoshana Reis Nov 22, 2000
Meir Bahrame Nov 22, 2000
Edward Matchnik Nov 23, 2000
Samar Hussein Nov 23, 2000
Sharon Arameh Nov 24, 2000
Ariel Jeraffi Nov 24, 2000
Rina Didovsky Dec 8, 2000
Eliyahu Ben-Ami Dec 8, 2000
Tal Gordon Dec 8, 2000
Eliahu Cohen Dec 21, 2000
Gad Marasha Dec 28, 2000
Yonatan Vermeulen Dec 28, 2000
Binyamin Zeev Kahane Dec 31, 2000
Talia Kahane Dec 31, 2000
Mordechai Cohen Jan 5, 2001
Ron Tzalah Jan 14, 2001
Ofir Rahum Jan 17, 2001
Motti Dayan Jan 23, 2001
Etgar Zeitouny Jan 23, 2001
Akiva Pashkos Jan 25, 2001
Arye Hershkowitz Jan 29, 2001
Lior Attiah Feb 1, 2001
Shmuel Gillis Feb 1, 2001
Rujayah Salameh Feb 5, 2001
Tzachi Sasson Feb 11, 2001
David Iluz Feb 14, 2001
Yasmin Karisi Feb 14, 2001
Rachel Levi Feb 14, 2001
Ofir Magidish Feb 14, 2001
Alexander Manevitz Feb 14, 2001
Kochava Polanski Feb 14, 2001
Simcha Shitrit Feb 14, 2001
Julie Weiner Feb 14, 2001
Mordechai Shefer Feb 26, 2001
Claude Knap Mar 1, 2001
Naftali Dean Mar 4, 2001
Yevgenya Malchin Mar 4, 2001
Shlomit Ziv Mar 4, 2001
Baruch Cohen Mar 19, 2001
Shalhevet Pass Mar 26, 2001
Naftali Lanzkorn Mar 28, 2001
Eliran Rosenberg-Zayat Mar 28, 2001
Dina Guetta Apr 1, 2001
Ya'akov Krenschel Apr 1, 2001
Danny Darai Apr 2, 2001
Stanislav Sandomirsky Apr 21, 2001
Mario Goldin Apr 22, 2001
Simcha Ron Apr 28, 2001
Shlomo Elmakias Apr 28, 2001
Assaf Hershkovitz May 1, 2001
Arieh Agranionic May 8, 2001
Ya'acov (Kobi) Mandell May 9, 2001
Yosef (Yossi) Ish-Ran May 9, 2001
Constantin Straturula May 10, 2001
Virgil Martinesc May 10, 2001
Idit Mizrahi May 15, 2001
Tirza Polonsky May 18, 2001
Vladislav Sorokin May 18, 2001
Yulia Tratiakova May 18, 2001
Miriam Waxman May 18, 2001
David Yarkoni May 18, 2001
Yair Nebenzahl May 18, 2001
Asher Iluz May 23, 2001
Yosef Alfasi May 25, 2001
Gilad Zar May 29, 2001
Sara Blaustein May 29, 2001
Esther Alvan May 29, 2001
Zvi Shelef May 31, 2001
Marina Berkovizki June 1, 2001

Roman Dezanshvili June 1, 2001
Ilya Gutman June 1, 2001
Anya Kazachkov June 1, 2001
Katherine Kastaniyada-Talkir June 1, 2001
Aleksei Lupalu June 1, 2001
Mariana Medvedenko June 1, 2001
Irina Nepomneschachi June 1, 2001
Yelena Nelimov June 1, 2001
Yulia Nelimov June 1, 2001
Raisa Nimrovsky June 1, 2001
Diez (Dani) Normanov June 1, 2001
Simona Rodin June 1, 2001
Ori Shahar June 1, 2001
Liana Sakiyan June 1, 2001
Maria Tagilchev June 1, 2001
Irena Usdachi June 1, 2001
Sergei Pancheskov June 2, 2001
Yael-Yulia Sklianik June 2, 2001
Jan Bloom June 3, 2001
Yehuda Shoham June 11, 2001
Georgios Tsibouktzakis June 12, 2001
Yehuda Edri June 14, 2001
Dan Yehuda June 18, 2001
Doron Zisserman June 18, 2001
Yevgenia Dorfman June 19, 2001
Ilya Krivitz June 20, 2001
Aviv Iszak June 22, 2001
Ofir Kit June 22, 2001
Ekaterina (Katya) Weintraub June 28, 2001
Aharon Obadyan July 2, 2001
Yair Har Sinai July 2, 2001
Eliahu Na'aman July 4, 2001
Shai Shalom Cohen July 9, 2001
Yehezkel (Hezi) Mualem July 13, 2001
David Cohen July 14, 2001
Hanit Arami July 16, 2001
Avi Ben Harush July 16, 2001
Yuri Gushchin July 24, 2001
Ronen Landau July 26, 2001
Tehiya Bloomberg Aug 5, 2001
Yitzhak Snir* Aug 6, 2001
Wael Ghanem Aug 7, 2001
Zohar Shurgi Aug 7, 2001
Giora Balash Aug 9, 2001
Zvika Golombek Aug 9, 2001
Shoshana Yehudit Greenbaum Aug 9, 2001
Tehila Maoz Aug 9, 2001
Frieda Mendelsohn Aug 9, 2001
Michal Raziel Aug 9, 2001
Malka Roth Aug 9, 2001
Mordechai Schijveschuurder Aug 9, 2001
Tzira Schijveschuurder Aug 9, 2001
Ra'aya Schijveschuurder Aug 9, 2001
Avraham Yitzhak Schijveschuurder Aug 9, 2001
Hemda Schijveschuurder Aug 9, 2001
Lily Shimashvili Aug 9, 2001
Tamara Shimashvili Aug 9, 2001
Yocheved Shoshan Aug 9, 2001
Aliza Malka Aug 9, 2001
Tzahi Grabli Aug 25, 2001
Kobi Nir Aug 25, 2001
Gil Oz Aug 25, 2001
Sharon Ben-Shalom Aug 25, 2001
Yaniv Ben-Shalom Aug 25, 2001
Doron Sviri Aug 26, 2001
Dov Rosman Aug 26, 2001
Meir Lixenberg Aug 27, 2001
Oleg Sotnikov Aug 29, 2001
Amos Tajouri Aug 30, 2001
Erez Merhavi Sept 6, 2001
Sima Franko Sept 9, 2001
Ya'akov Hatzav Sept 9, 2001
Morel Derfler Sept 9, 2001
Yigal Goldstein Sept 9, 2001
Daniel Yifrah Sept 9, 2001
Tzachi David Sept 11, 2001
Andrei Zledkin Sept 11, 2001
Ruth Shua'i Sept 12, 2001
Meir Weisshois Sept 15, 2001
David Gordukal Sept 16, 2001
Sarit Amrani Sept 20, 2001
Salit Sheetrit Sept 24, 2001
Zvia Pinhas Sept 26, 2001
Liron Harpaz Oct 2, 2001
Assaf Yitzhaki Oct 2, 2001
Tali Ben-Armon Oct 4, 2001
Haim Ben-Ezra Oct 4, 2001
Sergei Freidin Oct 4, 2001
Hananya Ben-Avraham Oct 5, 2001
Yair Mordechai Oct 7, 2001
Rechavam Ze'evy Oct 17, 2001
Lior Kaufman Oct 18, 2001
Yaniv Levy Oct 28, 2001
Ayala Levy Oct 28, 2001
Smadar Levy Oct 28, 2001
Lydia Marko Oct 28, 2001
Sima Menahem Oct 28, 2001
Raz Mintz Nov 2, 2001
Shoshana Ben Ishai Nov 4, 2001
Menashe (Meni) Regev Nov 4, 2001
Eyal Sela Nov 6, 2001
Hadas Abutbul Nov 9, 2001
Aharon Ussishkin Nov 11, 2001
Barak Madmon Nov 24, 2001
Noam Gozovsky Nov 27, 2001
Michal Mor Nov 27, 2001
Etty Fahima Nov 27, 2001
Yaron Pikholtz Nov 29, 2001
Yehiav Elshad Nov 29, 2001
Samuel Milshevsky Nov 29, 2001
Inbal Weiss Nov 29, 2001
Assaf Avitan Dec 1, 2001
Michael Moshe Dahan Dec 1, 2001
Israel Ya'akov Danino Dec 1, 2001
Yosef El-Ezra Dec 1, 2001
Nir Haftzadi Dec 1, 2001
Yuri (Yoni) Korganov Dec 1, 2001
Golan Turgeman Dec 1, 2001
Guy Vaknin Dec 1, 2001
Adam Weinstein Dec 1, 2001
Moshe Yedid-Levy Dec 1, 2001
Baruch Singer Dec 2, 2001
Tatiana Borovik Dec 2, 2001
Mara Fishman Dec 2, 2001
Ina Frenkel Dec 2, 2001
Riki Hadad Dec 2, 2001
Ronen Kahalon Dec 2, 2001
Samion Kalik Dec 2, 2001
Cecilia Kozamin Dec 2, 2001
Mark Khotimliansky Dec 2, 2001
Yelena Lomakin Dec 2, 2001
Rosaria Reyes Dec 2, 2001
Yitzhak Ringel Dec 2, 2001
Rassim Safulin Dec 2, 2001
Leah Strick Dec 2, 2001
Faina Zabiogailu Dec 2, 2001
Mikhail Zaraisky Dec 2, 2001
Ido Cohen Dec 8, 2001
Yair Amar Dec 12, 2001
Esther Avraham Dec 12, 2001
Yoel Bienenfeld Dec 12, 2001
Moshe Gutman Dec 12, 2001
Avraham Nahman Nitzani Dec 12, 2001
Yirmiyahu Salem Dec 12, 2001
Israel Sternberg Dec 12, 2001
David Tzarfati Dec 12, 2001
Hananya Tzarfati Dec 12, 2001
Ya'akov Tzarfati Dec 12, 2001
Michael Sitbon Dec 25, 2001
Hana Abu-Ghanem Jan 9, 2002
Ibrahim Hamadieh Jan 9, 2002
Ashraf Hawash Jan 9, 2002
Mofid Sawaid Jan 9, 2002
Elad Abu-Gani Jan 14, 2002
Avraham (Avi) Boaz Jan 15, 2002
Yoela Chen Jan 15, 2002
Shahada Dadis Jan 16, 2002
Edward Bakshayev Jan 17, 2002
Anatoly Bakshayev Jan 17, 2002
Aharon Ben Yisrael-Ellis Jan 17, 2002
Dina Binayev Jan 17, 2002
Boris Melikhov Jan 17, 2002
Avi Yazdi Jan 17, 2002
Sarah Hamburger Jan 22, 2002
Svetlana Sandler Jan 22, 2002
Pinhas Tokatli Jan 27, 2002
Miri Ohana Feb 6, 2002
Yael Ohana Feb 6, 2002
Moshe Majos Meconen Feb 6, 2002
Moranne Amit Feb 8, 2002
Atala Lipobsky Feb 9, 2002
Keren Rothstein Feb 10, 2002
Aya Malachi Feb 10, 2002
Ron Lavie Feb 14, 2002
Moshe Peled Feb 14, 2002
Asher Zaguri Feb 14, 2002
Lee Nahman Akunis Feb 15, 2002
Nehemia Amar Feb 16, 2002
Keren Shatsky Feb 16, 2002
Ahmed Mazarib Feb 18, 2002
Ahuva Amergi Feb 18, 2002
Mor Elraz Feb 18, 2002
Amir Mansouri Feb 18, 2002
Moshe Eini Feb 19, 2002
Benny Kikis Feb 19, 2002
Mark Podolsky Feb 19, 2002
Erez Turgeman Feb 19, 2002
Tamir Atsmi Feb 19, 2002
Michael Oxsman Feb 19, 2002
Valery Ahmir Feb 22, 2002
Avraham Fish Feb 25, 2002
Aharon Gorov Feb 25, 2002
Galit Arbiv Feb 25, 2002
Gad Rejwan Feb 27, 2002
Rachel Thaler Feb 27, 2002
Haim Bachar Feb 28, 2002
Ya'acov Avni Mar 1, 2002
Moshe Dayan Mar 2, 2002
Shlomo Nehmad Mar 2, 2002
Gafnit Nehmad Mar 2, 2002
Shiraz Nehmad Mar 2, 2002
Liran Nehmad Mar 2, 2002
Shaul Nehmad Mar 2, 2002
Lidor Ilan Mar 2, 2002
Oriah Ilan Mar 2, 2002
Tzofia Ya'arit Eliyahu Mar 2, 2002
Ya'akov Avraham Eliyahu Mar 2, 2002
Vadim Balagula Mar 3, 2002
Sergei Butarov Mar 3, 2002
David Damelin Mar 3, 2002
Avraham Ezra Mar 3, 2002
Eran Gad Mar 3, 2002
Ariel Hovav Mar 3, 2002
Rafael Levy Mar 3, 2002
Yochai Porat Mar 3, 2002
Kfir Weiss Mar 3, 2002
Didi Yitzhak Mar 3, 2002
Steven Kenigsberg Mar 3, 2002
Avi Hazan Mar 4, 2002
Salim Barakat Mar 5, 2002
Eli Dahan Mar 5, 2002
Yosef Habi Mar 5, 2002
Devorah Friedman Mar 5, 2002
Maharatu Tagana Mar 5, 2002
Pinhas Cohen Mar 6, 2002
Alexander Nastarenko Mar 6, 2002
Arik Krogliak Mar 7, 2002
Tal Kurtzweil Mar 7, 2002
Asher Marcus Mar 7, 2002
Eran Picard Mar 7, 2002
Ariel Zana Mar 7, 2002
Edward Korol Mar 8, 2002
Avia Malka Mar 9, 2002
Israel Yihye Mar 9, 2002
Limor Ben-Shoham Mar 9, 2002
Nir Borochov Mar 9, 2002
Danit Dagan Mar 9, 2002
Livnat Dvash Mar 9, 2002
Tali Eliyahu Mar 9, 2002
Dan Imani Mar 9, 2002
Uri Felix Mar 9, 2002
Natanel Kochavi Mar 9, 2002
Baruch Lerner Mar 9, 2002
Orit Ozerov Mar 9, 2002
Avraham Rahamim Mar 9, 2002
Kobi Eichelboim Mar 10, 2002
Eyal Lieberman Mar 12, 2002
Yehudit Cohen Mar 12, 2002
Ofer Kanerik Mar 12, 2002
Alexei Kotman Mar 12, 2002
Lynne Livne Mar 12, 2002
Atara Livne Mar 12, 2002
German Rojyakov Mar 12, 2002
Gil Badihi Mar 13, 2002
Matan Biderman Mar 14, 2002
Ala Hubeishi Mar 14, 2002
Rotem Shani Mar 14, 2002
Noa Auerbach Mar 17, 2002
Tal Zemach Mar 19, 2002
Michael Altfiro Mar 20, 2002
Shimon Edri Mar 20, 2002
Meir Fahima Mar 20, 2002
Alon Goldenberg Mar 20, 2002
Mogus Mahento Mar 20, 2002
Aharon Revivo Mar 20, 2002
Bella Schneider Mar 20, 2002
Yitzhak Cohen Mar 21, 2002
Gad Shemesh Mar 21, 2002
Tzipi Shemesh Mar 21, 2002
Esther Kleiman Mar 24, 2002
Avi Sabag Mar 24, 2002
Haim Chiprot Mar 25, 2002
Cengiz Soytunc Mar 26, 2002
Catherine Berruex Mar 26, 2002
Shula Abramovitch Mar 27, 2002
David Anichovitch Mar 27, 2002
Avraham Beckerman Mar 27, 2002
Shimon Ben-Aroya Mar 27, 2002
Andre Fried Mar 27, 2002
Idit Fried Mar 27, 2002
Miriam Gutenzgan Mar 27, 2002
Amiram Hamami Mar 27, 2002
Perla Hermele Mar 27, 2002
Dvora Karim Mar 27, 2002
Michael Karim Mar 27, 2002
Yehudit Korman Mar 27, 2002
Marianne Lehmann Zaoui Mar 27, 2002
Lola Levkovitch Mar 27, 2002
Furuk Na'imi Mar 27, 2002
Eliahu Nakash Mar 27, 2002
Irit Rashel Mar 27, 2002
Yulia Talmi Mar 27, 2002
Sivan Vider Mar 27, 2002
Ernest Weiss Mar 27, 2002
Eva Weiss Mar 27, 2002
George Yakobovitch Mar 27, 2002
Avraham Gavish Mar 28, 2002
David Gavish Mar 28, 2002
Rachel Gavish Mar 28, 2002
Yitzhak Kanner Mar 28, 2002
Michael Orlansky Mar 29, 2002
Tuvia Wisner Mar 29, 2002
Boaz Pomerantz Mar 29, 2002
Roman Shliapstein Mar 29, 2002
Rachel Levy Mar 30, 2002
Haim Smadar Mar 30, 2002
Constantine Danilov Mar 30, 2002
Suheil Adawi Mar 31, 2002
Dov Chernobroda Mar 31, 2002
Shimon Koren Mar 31, 2002
Gal Koren Mar 31, 2002
Ran Koren Mar 31, 2002
Moshe Levin Mar 31, 2002
Danielle Manchell Mar 31, 2002
Orly Ofir Mar 31, 2002
Aviel Ron Mar 31, 2002
Anat Ron Mar 31, 2002
Ofer Ron Mar 31, 2002
Ya'akov Shani Mar 31, 2002
Adi Shiran Mar 31, 2002
Daniel Carlos Wegman Mar 31, 2002
Sgt.-Maj. (Res.) Ofir Roth Apr 1, 2002
Tomer Mordechai Apr 1, 2002
Carlos Yerushalmi Apr 2, 2002
Chanah Rogan Apr 2, 2002
Ze'ev Vider Apr 2, 2002
Alter Britvich Apr 2, 2002
Frieda Britvich Apr 3, 2002
Moshe Gerstner Apr 3, 2002
Rachel Charhi Apr 4, 2002
Patrick Pereg Apr 4, 2002
Nissim Ben-David Apr 4, 2002
Gad Ezra Apr 4, 2002
Einan Sharabi Apr 4, 2002
Merom Moshe Fisher Apr 5, 2002
Oded Kornfein Apr 5, 2002
Ro'i Tal Apr 5, 2002
Nisan Avraham Apr 6, 2002
Sarah Levy-Hoffman Apr 7, 2002
Matanya Robinson Apr 8, 2002
Shmuel Weiss Apr 8, 2002
Tiran Arazi Apr 9, 2002
Ronen Alshochat Apr 9, 2002
Ya'akov Azoulai Apr 9, 2002
Eyal Eliyahu Azouri Apr 9, 2002
Dror Bar Apr 9, 2002
Amit Busidan Apr 9, 2002
Oded Golomb Apr 9, 2002
Menashe Hava Apr 9, 2002
Yoram Levy Apr 9, 2002
Shmuel Dani Mayzlish Apr 9, 2002
Avner Yaskov Apr 9, 2002
Eyal Yoel Apr 9, 2002
Eyal Zimmerman Apr 9, 2002
Assaf Assoulin Apr 9, 2002
Gedalyahu Malik Apr 9, 2002
Avinoam Alfia Apr 10, 2002
Shlomi Ben Haim Apr 10, 2002
Nir Danieli Apr 10, 2002
Keren Franco Apr 10, 2002
Ze'ev Hanik Apr 10, 2002
Noa Shlomo Apr 10, 2002
Shimshon Stelkol Apr 10, 2002
Michael Weissman Apr 10, 2002
Anna Yakobovitch Apr 11, 2002
Dotan Nahtomi Apr 12, 2002
David Smirnoff Apr 12, 2002
Nissan Cohen Apr 12, 2002
Rivka Fink Apr 12, 2002
Suheila Hushi Apr 12, 2002
Yelena Konrab Apr 12, 2002
Ling Chang Mai Apr 12, 2002
Chai Siang Yang Apr 12, 2002
Uriel Bar-Maimon Apr 20, 2002
Nir Krichman Apr 22, 2002
Arik Becker Apr 27, 2002
Katrina (Katya) Greenberg Apr 27, 2002
Ya'acov Katz Apr 27, 2002
Danielle Shefi Apr 27, 2002
Avihu Ya'akov May 3, 2002
Eliezer Korman May 5, 2002
Esther Bablar May 7, 2002
Yitzhak Bablar May 7, 2002
Avi Bayaz May 7, 2002
Regina Malka Boslan May 7, 2002
Edna Cohen May 7, 2002
Rafael Haim May 7, 2002
Pnina Hikri May 7, 2002
Nawa Hinawi May 7, 2002
Rahamim Kimhi May 7, 2002
Nir Lovatin May 7, 2002
Shoshana Magmari May 7, 2002
Dalia Masa May 7, 2002
Rassan Sharouk May 7, 2002
Israel Shikar May 7, 2002
Anat Teremforush May 7, 2002
Nisan Dolinger May 12, 2002
Yosef Haviv May 19, 2002
Arkady Vieselman May 19, 2002
Victor Tatrinov May 19, 2002
Elmar Dezhabrielov May 22, 2002
Gary Tauzniaski May 22, 2002
Oren Tzelnik May 24, 2002
Ruth Peled May 27, 2002
Sinai Keinan May 27, 2002
Albert Maloul May 28, 2002
Netanel Riachi May 28, 2002
Gilad Stiglitz May 28, 2002
Avraham Siton May 28, 2002
Zion Agmon June 5, 2002
Liron Avitan June 5, 2002
Avraham Barzilai June 5, 2002
Dennis Blumin June 5, 2002
Eliran Buskila June 5, 2002
Adi Dahan June 5, 2002
Zvi Gelberd June 5, 2002
Violetta Hizgayev June 5, 2002
Ganadi Issakov June 5, 2002
Sariel Katz June 5, 2002
Vladimir Morari June 5, 2002
Yigal Nedipur June 5, 2002
Dotan Reisel June 5, 2002
David Stanislavksy June 5, 2002
Eliyahu Timsit June 5, 2002
Shimon Timsit June 5, 2002
Sivan Wiener June 5, 2002
Erez Rund June 6, 2002
Shalom Mordechai June 8, 2002
Eyal Sorek June 8, 2002
Yael Sorek June 8, 2002
Hadar Hershkowitz June 11, 2002
Alexei Gladkov June 15, 2002
Haim Yehezkel Gutman June 15, 2002
Boaz Aluf June 18, 2002
Shani Avi-Zedek June 18, 2002
Leah Baruch June 18, 2002
Mendel Bereson June 18, 2002
Rafael Berger June 18, 2002
Michal Biazi June 18, 2002
Tatiana Braslavsky June 18, 2002
Galila Bugala June 18, 2002
Raisa Dikstein June 18, 2002
Moshe Gottlieb June 18, 2002
Baruch Gruani June 18, 2002
Orit Hayla June 18, 2002
Helena Ivan June 18, 2002
Iman Kabha June 18, 2002
Shiri Negari June 18, 2002
Gila Nekev June 18, 2002
Yelena Plagov June 18, 2002
Liat Yagen June 18, 2002
Rahamim Zidkiyahu June 18, 2002
Noa Alon June 19, 2002
Gal Eisenman June 19, 2002
Michal Franklin June 19, 2002
Tatiana Igelski June 19, 2002
Hadassah Jungreis June 19, 2002
Gila Sara Kessler June 19, 2002
Shmuel Yerushalmi June 19, 2002
Shlomi Cohen June 19, 2002
Yosef Talbi June 19, 2002
Avraham Eliahu Nehmad June 20, 2002
Rachel Shabo June 20, 2002
Avishai Shabo June 20, 2002
Neria Shabo June 20, 2002
Zvika Shabo June 20, 2002
Yosef Twito June 20, 2002
Anatoly Krasik June 22, 2002
Hagai (Haim) Lev July 10, 2002
Galila Ades July 16, 2002
Yonatan Gamliel July 16, 2002
Keren Kashani July 16, 2002
Zilpa Kashi July 16, 2002
Gal Shilon July 16, 2002
Tiferet Sarah Shilon July 16, 2002
Ilana Siton July 16, 2002
Infant Weinberg July 16, 2002
Elad Grenadier July 17, 2002
Adrian Andres July 17, 2002
Boris Shamis July 17, 2002
Xu Hengyong July 17, 2002
Yocheved Ben-Hanan July 18, 2002
Li Bin July 24, 2002
Elimelech Shapira July 25, 2002
Dmitri Pundikov July 25, 2002
Hannah Dikstein July 26, 2002
Shuv'el Zion Dikstein July 26, 2002
Yosef Ya'akov Dikstein July 26, 2002
Elazar Lebovitch July 26, 2002
Mordechai Odesser July 30, 2002
Shlomo Odesser July 30, 2002
Marla Bennett July 31, 2002
Benjamin Blutstein July 31, 2002
Dina Carter July 31, 2002
Janis Ruth Coulter July 31, 2002
David Gritz July 31, 2002
David Diego Ladowski July 31, 2002
Levina Shapira July 31, 2002
Shani Ladani Aug 1, 2002
Mordechai Yehuda Friedman Aug 4, 2002
Yifat Gavrieli Aug 4, 2002
Roni Ghanem Aug 4, 2002
Omri Goldin Aug 4, 2002
Sari Goldstein Aug 4, 2002
Maysoun Amin Hassan Aug 4, 2002
Adelina Kononen Aug 4, 2002
Marlene Miriam Menahem Aug 4, 2002
Yekutiel Amitai Aug 4, 2002
Nizal Awassat Aug 4, 2002
Avi Wolanski Aug 5, 2002
Avital Wolanski Aug 5, 2002
Daphna Spruch Aug 10, 2002
Yafit Herenstein Aug 10, 2002
Revital Barashi Aug 13, 2002
Kevin Cohen Aug 20, 2002
Malik Grifat Sept 5, 2002
Aviad Dotan Sept 5, 2002
David Buhbut Sept 18, 2002
Yosef Ajami Sept 18, 2002
Moshe Hezkiyah Sept 18, 2002
Solomon Hoenig Sept 19, 2002
Yossi Mamistavlov Sept 19, 2002
Yaffa Shemtov Sept 19, 2002
Shoshana (Rosanna) Siso Sept 19, 2002
Ofer Zinger Sept 19, 2002
Jonathan (Yoni) Jesner Sept 20, 2002
Shlomo Yitzhak Shapira Sept 23, 2002
Harel Marmelstein Sept 26, 2002
Ari Yehoshua Weiss Sept 30, 2002
Oded Wolk Oct 9, 2002
Sa'ada Aharon Oct 10, 2002
Osnat Abramov Oct 21, 2002
Indelou Ashati Oct 21, 2002
Liat Ben-Ami Oct 21, 2002
Ofra Burger Oct 21, 2002
Ilona Hanukayev Oct 21, 2002
Suad Jaber Oct 21, 2002
Iris Lavi Oct 21, 2002
Eliezer Moskovitch Oct 21, 2002
Nir Nahum Oct 21, 2002
Esther Pesachov Oct 21, 2002
Aiman Sharuf Oct 21, 2002
Sergei Shavchuk Oct 21, 2002
Anat Shimshon Oct 21, 2002
Sharon Tubol Oct 21, 2002
Amihud Hasid Oct 27, 2002
Tamir Masad Oct 27, 2002
Matan Zagron Oct 27, 2002
Orna Eshel Oct 29, 2002
Linoy Saroussi Oct 29, 2002
Hadas Turgeman Oct 29, 2002
Julio Pedro Magram Nov 4, 2002
Gastón Perpiñal Nov 4, 2002
Amos Sa'ada Nov 6, 2002
Assaf Tzfira Nov 6, 2002
Madin Grifat Nov 9, 2002
Tirza Damari Nov 10, 2002
Yitzhak Dori Nov 10, 2002
Revital Ohayon Nov 10, 2002
Matan Ohayon Nov 10, 2002
Noam Ohayon Nov 10, 2002
Yitzhak Buanish Nov 15, 2002
Dan Cohen Nov 15, 2002
Yeshayahu Davidov Nov 15, 2002
Alexander Dohan Nov 15, 2002
Igor Drobitsky Nov 15, 2002
Netanel Machluf Nov 15, 2002
David Marcus Nov 15, 2002
Tomer Nov Nov 15, 2002
Gad Rahamim Nov 15, 2002
Samih Sweidan Nov 15, 2002
Dror Weinberg Nov 15, 2002
Alexander Zwitman Nov 15, 2002
Esther Galia Nov 18, 2002
Hodaya Asraf Nov 21, 2002
Marina Bazarski Nov 21, 2002
Hadassah (Yelena) Ben-David Nov 21, 2002
Sima Novak Nov 21, 2002
Kira Perlman Nov 21, 2002
Ilan Perlman Nov 21, 2002
Yafit Ravivo Nov 21, 2002
Ella Sharshevsky Nov 21, 2002
Michael Sharshevsky Nov 21, 2002
Mircea Varga Nov 21, 2002
Dikla Zino Nov 21, 2002
Shigdaf (Shai) Garmai Nov 22, 2002
Dvir Anter* Nov 28, 2002
Noy Anter* Nov 28, 2002
Albert (Avraham) de Havila* Nov 28, 2002
Haim Amar Nov 28, 2002
Ehud (Yehuda) Avitan Nov 28, 2002
Mordechai Avraham Nov 28, 2002
Ya'acov Lary Nov 28, 2002
David Peretz Nov 28, 2002
Shaul Zilberstein Nov 28, 2002
Maor Kalfon Dec 12, 2002
Keren Ya'akobi Dec 12, 2002
Yitzhak Arama Dec 20, 2002
Noam Apter Dec 27, 2002
Yehuda Bamberger Dec 27, 2002
Gavriel Hoter Dec 27, 2002
Zvi Zieman Dec 27, 2002
Massoud Makhluf Alon Jan 2, 2003
Moshe (Maurice) Aharfi Jan 5, 2003
Krassimir Angelov Jan 5, 2003
Steven Arthur Cromwell Jan 5, 2003
Mordechai Evioni Jan 5, 2003
Andrei Friedman Jan 5, 2003
Ivan Gaptoniak Jan 5, 2003
Guo Aiping Jan 5, 2003
Meir Haim Jan 5, 2003
Hannah Haimov Jan 5, 2003
Avi Kotzer Jan 5, 2003
Li Peizhong Jan 5, 2003
Ramin Nasibov Jan 5, 2003
Ion Nicolae Jan 5, 2003
Mazal Orkobi Jan 5, 2003
Ilanit Peled Jan 5, 2003
Mihai Sabau Jan 5, 2003
Viktor Shebayev Jan 5, 2003
Boris Tepalshvili Jan 5, 2003
Sapira Shoshana Yulzari-Yaffe Jan 5, 2003
Lilya Zibstein Jan 5, 2003
Amiram Zmora Jan 5, 2003
Igor Zobokov Jan 5, 2003
Eli Biton Jan 12, 2003
Mikhail Kazakov Jan 12, 2003
Zhang Minmin Jan 13, 2003
Netanel Ozeri Jan 17, 2003
Ronald Berer Jan 23, 2003
Assaf Bitan Jan 23, 2003
Ya'akov Naim Jan 23, 2003
Amir Ben-Aryeh Feb 6, 2003
Idan Suzin Feb 6, 2003
Shahar Shmul Feb 11, 2003
Noam Bahagon Feb 15, 2003
Tal Alexei Belitzky Feb 15, 2003
Doron Cohen Feb 15, 2003
Itay Mizrahi Feb 15, 2003
Doron Lev Feb 23, 2003
Maryam Atar Mar 5, 2003
Smadar Firstater Mar 5, 2003
Kamar Abu Hamed Mar 5, 2003
Daniel Haroush Mar 5, 2003
Mordechai Hershko Mar 5, 2003
Tom Hershko Mar 5, 2003
Meital Katav Mar 5, 2003
Elizabeta Katzman Mar 5, 2003
Tal Kerman Mar 5, 2003
Eliyahu Laham Mar 5, 2003
Abigail Litle Mar 5, 2003
Yuval Mendelevitch Mar 5, 2003
Be'eri Oved Mar 5, 2003
Mark Takash Mar 5, 2003
Asaf Zur (Zollinger) Mar 5, 2003
Dina Horowitz Mar 7, 2003
Eli Horowitz Mar 7, 2003
Anatoly Biryakov Mar 8, 2003
Tomer Ron Mar 10, 2003
Moran Shushan Mar 11, 2003
Assaf Moshe Fuchs Mar 12, 2003
Ami Cohen Mar 18, 2003
Zion Boshirian Mar 19, 2003
Yigal Lifshitz Apr 10, 2003
Ofer Sharabi Apr 10, 2003
Daniel Mandel Apr 15, 2003
Zachar Rahamin Hanukayev Apr 15, 2003
Ahmed Salah Kara Apr 15, 2003
Lior Ziv Apr 20, 2003
Alexander Kostyuk Apr 24, 2003

Boaz_fr
חבר מתאריך 12.2.02
1113 הודעות 10:34 25.04.03
8. יש דברים שמהשטרה לא מתעסקת איתם
עו"ד מפורסם הגיש תלונה למשטרה באחד הסעיפים של כנופית אוסלו (מעבר על חוק המפגשים, אם איני טועה) הוא קיבל תשובה מהמשטרה - "אין עינין לציבור"
חוץ מזה - משטרה עושה עבודה בחשאי, ועדת חקירה גלויה לעיני הציבור.
השבר שהוביל אותנו הסכם אוסלו אינו קטן מהשבר של מלחמת יום כיפור, אז כזכור הוקמה ועדת חקירה ממלכתית
16. אליקים העצני
בתגובה להודעה מספר 14
לא ניחשת?

BP
חבר מתאריך 2.4.02
147 הודעות 10:15 25.04.03
4. יהירות הכותב והצביעות שלו ממש מקוממים !
מעל כל ההסברים עומדת ברקע דרישה להקמת ועדת חקירה לתהליך אוסלו. זה
רעיון רע במובן המשפטי. משפטית, אי אפשר להאשים מנהיגים בדמוקרטיה
פלורליסטית במדיניות לא נכונה. אבל נדמה שאחת הבעיות של החברה
הישראלית היא שרוב מוחלט של המדברים על אוסלו שרויים באפלוליות
תמידית. ומה בדבר מעשים לא חוקיים מצד גורמים לא ניבחרים ?!
רבים לא מכירים חלק ניכר מהפרטים, ורבים מאוד לא מכירים את ההתרחשויות
בשטחים בכל שנות ה- 90, את הזירה הפנים- פלשתינית או את הסכם אוסלו
הראשוני ואלו תקוות הוא נטע בצדדים. זו הסיבה שהעימות הציבורי בישראל
רווי סיסמאות ריקות והמון בורות ובלבול מכל הצדדים. התוצאה היא דוגמטיות
שאיננה מתקשרת עם העובדות. הדיונים הטלוויזיוניים, הרדודים להחריד מכורח
המדיום, מהווים את עיקר ההבנה של הישראלי באשר לקריסה. על הרקע הזה,
ראוי בכל זאת להרהר שנית בוועדת חקירה.
"והמון בורות ובלבול" ?! ומי האדון המפגין ידע סמוי ופטרונות על שאר העם

אבי1
חבר מתאריך 12.4.02
1328 הודעות 10:23 25.04.03
6. הערה...
ציטוט מהדברים המובאים למעלה: "אולי ועדה ציבורית שתורכב מאנשים חכמים ופתוחים מכל הזרמים של החברה הישראלית, כולל החרדים (הם יותר חכמים מכולם),"
נו באמת... הם חכמים לפי כמה שמשלמים להם... פתוחים? נו...

bumerang
חבר מתאריך 18.5.02
197 הודעות 11:26 25.04.03
15. ועדת חקירה זה רעיון טוב- השאלה מי יחקור ומי
יסיק מסקנות והאם המטרה הסופית לא תסומן ותיקבע מראש.
מאוד הייתי מעוניין לדעת איך הוליך הצדקן האנטי דמוקראט שביהירותו , בחוצפתו באיוולתו וברשעותו רקם את מזימת אוסלו ללא דיון בממשלה, ללא החלטת כנסת, בעצם ללא החלטה של שום גורם ישראלי נבחר- בניגוד גמור לכל הליך דמוקראטי ואחר כך רץ לממשלות ארופאיות בעלות אינטרסים זרים כדי שילחצו על ישראל לבלוע את התבשיל הקלוקל שיצר שיצר .

רוץ ביילין רוץ טוס ועוף לי מהעיניים.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:29   28.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. שמאי ליבוביץ', פרקליטו של מרואן ברגותי.......  
בתגובה להודעה מספר 17
 
שובר שתיקה !!!

שמאי ליבוביץ', בביתו. "אנשים לא הבינו את סבא שלי נכון" על הלקוח, מרואן ברגותי: "יצא לי להיות איתו יום-יומיים אחרי פיגוע, וזה כואב לו" על הטרור הפלסטיני: "כשהחמאס ראו שישראל נוטלת לעצמה סמכות לרצח ללא משפט, החלו הפיגועים. כעורך דין, אני חושב שהם צודקים" על עברו כמתנחל: "חמש שנים גרתי בשטחים, חייתי בעיוורון. היום אני שואל את עצמי איך תירצתי את זה אז" ועל עצמו: "אני עדיין שייך לעם היהודי וכואב את כאבו, מה שאני עושה - חשוב לחברה הישראלית" לאחר שהתגייס להגן על ראש התנזים, שמאי ליבוביץ' מדבר על הכל ומנסה לשער מה היה מייעץ לו סבו,ישעיהו ליבוביץ', לו היה בחיים

מאת: אתי אברמוב צילומים: ריאן

הפעם הראשונה שעו"ד שמאי ליבוביץ' גרר את סביבתו הקרובה לוויכוח עקרוני מר, התרחשה כבר בכיתה ה' בבית הספר היסודי החרדי בית יעקב שבבאר שבע.
ליבוביץ': "המורה שלנו, חסיד חב"ד, אמר שאסור ללחוץ יד לאשה. אלא שבמשפחה שלי ראיתי שכן לוחצים. התווכחתי איתו, ובשלב מסוים הוא הפסיק את השיעור ולקח את כולנו לבית הכנסת הקרוב, שם היתה ספריה עם 'שולחן ערוך' וכל הפירושים שלו.

המורה התחיל לפתוח את כל הספרים כדי לנסות להשיב לי תשובה מבוססת למה אסור. העמדה שלי היתה שהנזק שנגרם לאשה מהלבנת פניה ברבים, גדול מהנזק לצניעות. הוויכוח בינינו לא הוכרע, אבל לפחות הכיתה זכתה לשיעור חופשי".
20 שנה מאוחר יותר, מיד לאחר שפורסם כי הוא אחד מסנגוריו של מרואן ברגותי, גרשו מספר מתפללים את ליבוביץ' מבית הכנסת בית מתתיהו שבגבעת שמואל, בו הספיק להתפלל בקביעות משך כשנה. "חלקם התפרצו בקריאות שהם לא ימשיכו להתפלל לצדי", הוא מספר. "בסוף ביקשו ממני לא לבוא יותר, ומכיוון שאני לא אחד שכופה את נוכחותו, לא חזרתי".
שני המקרים האלה אינם חריגים מבחינתו של ליבוביץ'. הם מייצגים דרך בה בחר ללכת, המשתקפת היטב בתפקודו המקצועי כעורך דין: רשימת לקוחותיו בשמונה שנותיו כפרקליט כוללת מקבץ של אנשים מושכי אש ושנויים במחלוקת, ממש כמוהו, ביניהם ישראל לדרמן, האיש ששפך תה רותח על יעל דיין במהלך סיור בחברון; או נטע גולן, פעילת שלום שחדרה לשטח צבאי סגור וקשרה עצמה לעץ על מנת שלא יפנו אותה.
אלא ששיא השיאים מבחינת הציבור המתון בישראל נשבר בספטמבר האחרון כאשר ליבוביץ', בשיא גל הפיגועים ומיד עם שוך הדי מבצע חומת מגן, החליט להצטרף לצוות ההגנה של מרואן ברגותי, בעבר חבר הפרלמנט הפלסטיני, מזכ"ל התנזים בגדה, והאחראי, לפי כתב האישום, לפיגועי ירי רבים, ביניהם לפיגוע בסי פוד מרקט בלבה של תל אביב.

דברים שאמר לי מרואן "העובדות נוטות לטובתו"
במאי 2002, במהלך מבצע חומת מגן, כשערפאת היה כלוא במוקטעה בחברת נטע גולן, הקליינטית האחרת של ליבוביץ', נתפס מרואן ברגותי על ידי כוחות הביטחון והושם בכלא הדרים, צפונית לרעננה. לטענת התביעה, לאחר מעצרו אמר לחוקרי השב"כ: "אני מעריך מאוד פיגועים נגד חיילים במחסומים".
בתחילת אוגוסט של אותה שנה התכנסה קבוצת פרופסורים, אנשי רוח ופעילי זכויות אדם, ובתוכם עו"ד שמאי ליבוביץ', אשר קראה לשחרורו של ברגותי ולביטול המשפט שאמור להיערך לו. זאת, כיוון שלדעתם מדובר במנהיג פלסטיני לגיטימי. באותו מעמד הודיע עו"ד ליבוביץ' כי הוא מעוניין לפגוש את ברגותי אישית.
כמה ימים אחר כך הגיע לכלא בחברת עורך דינו של ברגותי, ג'וואד בולוס, ממזרח ירושלים. "ראיינתי אותו, כמו שאני עושה לכל לקוח פוטנציאלי, ומשיחתנו השתכנעתי שאין למדינה ראיות להרשיעו, או להוכיח שהוא היה מעורב אישית בפיגועי ההתאבדות, אלא להפך: לטענתו, הוא זה שמנע פיגועים בקו הירוק. רק אז הסכמתי לייצגו".
ברגותי שטח בפני פרקליטו החדש והיהודי את עיקרי טענותיו. "הוא אמר לי: 'הכרנו בכם והצהרנו על זה. אחרי שבע שנים הסתבר לי שהולכנו שולל. שהסכמי אוסלו היו כיבוש לייט, ושישראל לא התכוונה להוציא אפילו התנחלות אחת'. יותר מכך, מבדיקה שהוא עשה, כמות ההתנחלויות מ-93' ועד 2000 גדולה ממספר ההתנחלויות שנבנו מ-67' ועד הסכמי אוסלו".
כשהוא אמר לך את כל זה, הלכת ובדקת את הנתונים?
"בוודאי".
ומה גילית?
"אין אדם שצודק לגמרי. אבל העובדות נוטות לטובתו, וזה, שוב, מבלי להצדיק טרור ומבלי לצדד בכך שמותר להרוג חפים מפשע. אבל מבחינת התהליכים, התיאור שלו מסתדר עם העובדות, וגם עם מה שמעידים אלה שהיו מעורבים במשא ומתן בטאבה".
מה בדבר מעורבותו בפיגועים?
"ברגותי אמר לי שפיגועי ההתאבדות החלו רק לאחר מדיניות החיסולים. לדבריו, לא היתה כוונה לעשות פיגועי התאבדות, וגם ההנהגה לא רצתה בזה, אבל כשחלקים קיצוניים בעם, כמו החמאס, ראו שישראל נוטלת לעצמה סמכות לרצח ללא משפט, החלו הפיגועים. כעורך דין, אני חושב שהם צודקים. לבוא ולרצוח מישהו שיושב במשרד, עם שני ילדיו, אשתו, עוברי אורח מזדמנים, וכל אלה שנקראים בעגה המשפטית 'נזק נלווה' - זה פסול מכל וכל. גם מבחינת הטיעון שככה מונעים פיגועים וזה עוזר לביטחון, הרי הוכח ההפך: זה רק מחמיר את המצב".
מה עם המסמכים שנמצאו במהלך מבצע חומת מגן, אלה הקושרים את ברגותי להקמת מיליציות חמושות, והקבלות על התשלומים לחוליות תנזים על ביצוע פיגועים?

מרואן ברגותי צילום: אי.פי

"השלטון שולט על מערכת של דיס-אינפורמציה דרך העיתונים. מדובר בפרסומים שמודלפים מטעם, כדי לשרת את האווירה בציבור שברגותי הוא טרוריסט, רוצח, ואז אין טעם לכל המשפט".

מאבקי בטחנות הצדק
"יחסי הציבור של הממשלה"
מאז פגישתם הראשונה, צבר ליבוביץ' הרבה שעות ברגותי. הוא נפגש עימו פעמים רבות בכלא, וניהל עימו שיחות שלאו דווקא נוגעות להליך המשפטי. "שאלתי מה קרה להסכמי אוסלו, מה הוא חושב לגבי הטענות שישראל עמדה לתת להם מדינה והם החזירו לנו בטרור. לפי גירסתו, הכל סילוף מכוון של אהוד ברק ושותפיו. לדבריו, הפלסטינים הזהירו את ברק שתהיה אינתיפאדה כיוון שהכיבוש רק מעמיק, ועימו הפרות מתמשכות של ההסכמים. שאלתי אותו איפה היתה הנקודה שהיתה עוצרת את מעגל הדמים, והוא אמר שבטאבה. שהסכם טאבה היה על סף סיום, אבל ברק כנראה פחד, כי הוא היה שבועיים לפני בחירות, וכשהשלטון התחלף הכל ירד לטמיון".
כחלק מהמאבק הציבורי של פעילי השלום נקראו אנשי ציבור להירתם למען ברגותי, וכמעט אף אחד לא התקשר לעזור.
"מרואן סיפר לי על קשריו עם מאיר שטרית. העובדה שדווקא שטרית, בהיותו שר המשפטים, הוא זה שהחליט על מעצרו ועל העמדתו לדין, גרמה לו אכזבה אישית גדולה. כנ"ל לגבי אישים אחרים, שגם הם די נעלמו. מרואן שאל אותי: 'איפה כל אלה שיודעים כמה נאבקתי לשכנע את העם שלי שהישראלים מתכוונים באמת לשלום? הם הרי יודעים כמה השקעתי והלכתי איתם לקונגרסים, והנה, כמעט כולם נעלמו'".
למעשה, גם ליבוביץ' וגם בולוס אינם מעניקים כרגע לברגותי הגנה משפטית עניינית, מכיוון שהלקוח שלהם אינו מכיר בסמכות בית המשפט. "מבחינתו של מרואן לא מתחולל שם משפט, אלא מחזה לטובת יחסי הציבור של הממשלה. בעיניו, השופטים והפרקליטים הם עושי דברה של הממשלה, שכרגע רואה את הפלסטינים כאנשים שצריכים לחיות תחת כיבוש.
"הוא, לעומת זאת, אומר: 'אני מנהיג נבחר של עם. יש לנו זכות לריבונות ולעצמאות, ואתם לא יכולים לשלוט עלינו ובוודאי שלא לשפוט אותנו'. למעשה, מרואן משתמש באותם טיעונים שאריאל שרון השתמש, כדי לא לעמוד לדין בבלגיה".

ולמה אתה מצדיק עמדה כזו?
"מבחינה משפטית אני סבור שהוא צודק, זאת משום שהתנאי הבסיסי למשפט הוא נייטרליות שיפוטית. כאשר בתי המשפט הם זרוע של שלטון שכובש ומדכא ועושה מה שהוא רוצה בתחומי הרשות, כולל לחטוף מנהיגים ולהרוס בתים, הוא לא יכול להיות נייטרלי".
מתוקף כך, עסוקים עורכי הדין רק בשיפור תנאיו של לקוחם ובמאבק על זכויותיו השונות. המאבקים, כך מסתבר, מגוונים. "בכלא הדרים לא נתנו לו לקרוא את עיתון 'הארץ'. כמובן שלא הסבירו למה, תמיד זה הנימוק הבטחוני. בפועל, אם פלסטיני רוצה לקרוא משהו, כל הרשויות נכנסות לפרנויה שבדבר הזה יש סכנה לבטחון המדינה.
"אחר כך, כשהתחיל המשפט, ברגותי ביקש מתורגמן, כי הוא רצה להבין את העברית המשפטית, שעל פיה הדיונים מתנהלים. אמרתי לשופט צבי גורפינקל שברגותי בכלל לא צריך לבקש מתורגמן, כי יש חוק שנאשם זכאי למתורגמן, אבל למען הסדר הטוב, אני מבקש את זה בכתב. גורפינקל אמר: 'הבקשה נדחית'.

"כך בעצם ראיתי שבית משפט מחוזי בישראל מתייחס אליו ברמה של 'או שאתה מחבל, או שבמילא אתה לא מסוגל להבין את הטיעונים המשפטיים, ובשביל מה נבזבז עליך מכספה של מדינת ישראל?'. היחס הזה, אגב, אינו חריג בישראל. חשבתי להגיש עתירה, אך בסופו של דבר משכתי אותה בחזרה, כי ברגותי לא רצה שזה יגיע לבג"ץ.
"מקרה מקומם נוסף אירע כאשר הבאנו מומחה למשפט בינלאומי כדי שידבר על סמכות בית המשפט. הגשנו את חוות הדעת שלו, וביקשנו שהוא ייחקר על דוכן העדים. השופט לא הרשה לנו. איך אפשר למנוע מההגנה להביא מומחה? אין דבר כזה במשפט הפלילי. מה גם שהתובעת, דבורה חן, לא הביאה מומחה נגדי. זה הדהים אותי, איך סוטים מכללי ראיות בסיסיים בגלל המשמעות הסידורית והתקשורתית של המשפט הזה.
"גורפינקל אמר: 'אני לא אתן לו להעיד, כי אתם רוצים שכל העולם יראה אותו'. כלומר, הוא העלה שיקול לא משפטי. וממה זה נובע? מכך שהכניסו את גורפינקל לתוך משפט פוליטי מההתחלה ועד הסוף. לכן הוא סוטה מהכללים המשפטיים המחייבים של משפט צדק".

ימי כמתנחל
"הייתי הראשון לפרק את הישיבה"
שמאי ליבוביץ' נולד בחיפה וגדל בבאר שבע, במשפחה בת חמישה ילדים. אביו, אלחנן, מתמטיקאי, קיבל משרה באוניברסיטה המקומית. אמו, שירה, היא מורה ומתרגמת. השניים שלחו את בנם להתחנך באופן מקביל במוסדות חינוך חילוניים ודתיים.

ישעיהו ליבוביץ' ז"ל. צילום: אלדד רפאלי

בגיל 17 חווה הנער ליבוביץ' דואליות נוספת כאשר נשלח לישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, מעבר לקו הירוק, זאת בניגוד לעמדותיו הקיצוניות של סבו, ישעיהו ליבוביץ', הפילוסוף הנערץ, אשר נחשב לשמאלן קיצוני ואף כינה את חיילי צה"ל "יודו נאצים" בדצמבר 87', אחרי פרוץ האינתיפאדה הראשונה. ליבוביץ' הסב נפטר כעבור שלוש שנים, ב-91', בזמן שנכדו כבר גויס והפך לשריונר. "חמש שנים גרתי בשטחים והייתי חלק מהעיוורון הזה", אומר ליבוביץ'. "חמש שנים נסעתי בכבישים ליהודים בלבד וזה לא הפריע לי. בחרתי בבחירות, כשמסביבי היו כפרים ויישובים שלא זכו לבחור. היום אני שואל את עצמי איך תירצתי את זה אז".
ומה התשובה?

"חייתי בעיוורון. גרתי שם, ואמרתי לעצמי שאני מייחל ליום שבו יגידו לראש הישיבה: 'אתה המכשול להסכם שיסיים את הכיבוש. אנחנו מבקשים ממך להזיז את הישיבה לנתניה'. במצב כזה, הייתי הראשון לפרק את הישיבה. אבל היום הזה לא הגיע. מצד שני, אמרתי שעדיף להיות עם המתונים מבין הדתיים בשטחים, מאשר בישיבה שהיא בתוך הקו הירוק אבל יש בה קיצוניים".
אלא שבפועל, היה ליבוביץ' חלק מהקיצוניים. "היו צוחקים עלינו שיש לנו אב יהודי ואם 16", הוא צוחק ומיד מוסיף ברצינות: "חייתי עם המתנחלים, חייתי את הווייתם, ואני יכול להבין את המנטליות שלהם, שהיא מאוד מעניינת. מצד אחד, הם אנשים שמקפידים על צלם אלוהים, ואם חלילה הם יעשו תאונת דרכים עם ערבי, הם לא יפקירו אותו באמצע הכביש. מצד שני, בכל מה שקשור לזכויות אדם בתקופה המודרנית - הזכות למים, הזכות לביוב, שלא יהרסו בתים אלא אחרי דיון בבית המשפט, זכות לבחור ולהיבחר - בכל זה חלקם חיים בעיוורון מוחלט. מבחינתם, האנשים האלה, הערבים, לא זכאים לזה.
"איך אמר לי פעם רב ידוע: 'מה אתה רוצה, אני מאוד הומני. לפועל הערבי שבנה לי את הבית, נתתי כוס מים'. כלומר, ערבי הוא בסך הכל פועל, שוטף כלים במסעדה, אבל אין לו את המסוגלות ואת הזכות שתהיה לו חירות".
ליבוביץ' סיים את ישיבת ההסדר ואת השירות הצבאי בגיל 23, ונרשם ללימודי הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. אחרי שנתיים פרש לטובת לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן. ביום הראשון ללימודיו נרצח ראש הממשלה על ידי תלמיד אחר בפקולטה, יגאל עמיר. באותם ימים הוסיף ליבוביץ' לשם משפחתו את השם "קדם". ליבוביץ': "סבא שלי הגיע מרוסיה לגרמניה, וכלפי יהדות אירופה, רוסיה זה מזרח. רציתי שם ישראלי שיבטא את ההיסטוריה המשפחתית. למרות שיהודי גרמניה זלזלו באלה שבאו מרוסיה, כאשר קראו להם יהודי המזרח". היום הוא משתמש בשמו המקורי בלבד.
סבא שלך צדק כשקרא לחיילים "יודו נאצים"?
"אנשים לא הבינו אותו נכון. יודו נאצים היה ביטוי שביטא את כאבו. אני לא משתמש בביטויים כאלה ולא מכנה את ישראל גזענית. אבל אני חושב שמותה של רייצ'ל קורי האמריקאית מתחת לגלגלי דחפור, ומעשי זוועה נוספים, לא מתאימים לנציגי העם היהודי".
אתה חושב לפעמים מה סבא היה אומר לו היה במקומך?
"כיוון שהנושא של ברגותי נוגע לשאלות כלליות על ערכים, מוסר, חוק ומשפט - אני שואל את עצמי לא פעם מה הוא היה אומר: האם צריך לתת כבוד למערכת המשפטית ולקבל את כל מה שהיא מכריעה וקובעת, או שלא. אם בית המשפט מחליט לא להיכנס לשטחי A ואני נכנס כדי לעשות שלום, האם הזכות המצפונית שלי גוברת על החלטת בית המשפט?".
ומה התשובה?
"סבא שלי היה אומר: אנשים טובים לא מצייתים לחוק יותר מדי. עבורי כעורך דין, זו דילמה. מצד אחד, אני מחויב לחוקה ולא יכול להגיד לאנשים תפרו חוקים, אבל אם בא אלי מישהו שאומר: 'הפרתי את החוק, כי זה נוגד את הערכים הנשגבים של החברה האנושית', אני אגן עליו. למרות זאת, אני פועל בזכות עצמי ולא מגייס שמות, גם לא את שם סבי. בעבודתי אני מושפע מהרעיונות שהוא חינך בהם את אבי ואותי, ואחד מהם היה: אסור להיעצר בשאלה חוקי או לא חוקי. זו רק השאלה הראשונה. יש הרבה שאלות אחרי זה".

אני מאשים
"למען יראו וייראו"
מאז הפך לעורך דין - ולא רק במקרה ברגותי - ליבוביץ' מנהל יחסי אהבה-שנאה עם מערכת המשפט ועם העושים במלאכה. בדצמבר 98', בהיותו מתמחה אצל השופטת סביונה רוטלוי, שמע, לטענתו, את השופטת מביעה דעתה על נאשם אותו עמדה לשפוט. ליבוביץ' שלח מכתב לאהרון ברק, אז היועץ המשפטי לממשלה. רוטלוי המשיכה לשבת על כס השיפוט, בעוד ליבוביץ' המשיך את ההתמחות בסנגוריה הציבורית. הוא, אגב, לא מצטער לרגע על הפרשה. "הייתי נאמן למצפון שלי", הוא אומר.
מהי לדעתך הבעיה המרכזית של מערכת המשפט בישראל?
"שבית המשפט אימץ את השפה שבה משתמשת הממשלה. אם כתב האישום חוזר מאה פעם על כך שברגותי עמד בראש הארגון הטרוריסטי פת"ח, הוא סותר את החוק הישראלי, שבפירוש מכיר היום בפת"ח כארגון שחרור לגיטימי. בית המשפט בעצם אומר: אותי לא מעניין החוק. אני החלטתי מה שהחלטתי, כי בציבור ובעיתונות פרסמו שברגותי אחראי לפיגועים נוראים, ולא מעניין אותי שכתב האישום סותר את החקיקה הראשית".
אז מה אתה בעצם אומר, שבית המשפט הוא בית דין שדה שמושפע מטיעונים סנטימנטליים ולא ענייניים?
"בית משפט, שצריך להיות נאמן לעקרונות משפטיים בסיסיים, הוכיח שקשה לו להתנתק מהשלטון שמינה אותו. השלטון ציווה לשפוט את האיש הזה, ואולי השופטים נגד, אבל לדעתי הם סבורים שאסור להם להגיד את זה, כי הם ממונים על ידי השלטון. שופט שיעז להגיד דבר כזה - מחר הוא מפוטר. השלטון, או יותר נכון אליקים רובינשטיין, הכניס אותם למצב של מעין מלכוד, שהם לא מסוגלים לבוא ולהגיד מה הם באמת חושבים, ובמקום זאת הם נאלצים להמשיך את ההצגה הזו בשביל יחסי הציבור של הממשלה, למרות שאין לכך בסיס משפטי".
למה אתה חושב שזה רובינשטיין באופן אישי?
"כי הוא ראש התביעה הכללית".
והוא ספציפית מושך לכיוון הזה?
"מתוקף תפקידו הוא נושא באחריות לכל מה שהפרקליטות עושה. לפי השקפתו, הוא החליט שהמשפט של ברגותי ישרת את האינטרסים של המדינה. אולי הוא חשב שזה יעזור לעצור פיגועים, מה שהוכח ְכלא נכון בכלל, ואולי הוא חשב להשיג אפקט של 'יראו וייראו', מה ששוב הוכח כלא נכון. הוא לא שקל שיקולים משפטיים, אלא פוליטיים. ובסופו של דבר, הוא גרם נזק לאפשרות שאי פעם יהיה פה הסדר בין העם הפלסטיני לעם הישראלי".

כך הוקאתי "תקלה רצינית בחינוך"

שמאי ליבוביץ' מותקף מילולית על ידי נציגי
משפחות שכולות בעת אחד הדיונים

כתובת הגרפיטי המסתורית
צילומים: ג'רמי פלדמן הדיון הראשון במשפטו של ברגותי התנהל ב-5 בספטמבר 2002. מול ברגותי ופרקליטיו עמדו משפחות של נפגעי טרור, בראשן בריג'יט קסלר, אשר שכלה את בתה בת ה-20 בפיגוע בגבעה הצרפתית. בדיון הבא, שהתקיים באוקטובר, ניסה ליבוביץ' לטעון כי ברגותי "משול ללוחם חופש, כמו משה רבנו". בעקבות ההשוואה הכריזה קסלר כי היא עומדת לתבוע את ליבוביץ' על בסיס פגיעה ברגשות הדת. "שמעתי על זה", הוא אומר, "אבל התביעה לא הגיעה אלי מעולם".
איך אתה עומד מול הורים שכולים שמגיעים למשפט?
"זה מורכב, אבל אין סתירה בין השניים. אני סנגור שעושה את עבודתי, ועדיין שייך לעם היהודי וכואב את כאבו. לא חוכמה לתת ייעוץ משפטי לאהוד ברק או למנהיגים אחרים שיש להם מחנה עצום של תומכים. החוכמה היא לתת ייצוג לאנשים שהורשעו בעיתונות. מה שאני עושה חשוב לחברה הישראלית. אני באמת מאמין בזה".
איך אתה מרגיש בימי פיגועים?
"אני מרגיש איום ונורא".
יצא לך לשבת מול ברגותי ביום כזה?
"יצא לי יום או יומיים אחרי אחד הפיגועים, וזה כואב לו. אם נוצר הרושם שהוא אדיש להרג, אז זה לא נכון".
ליבוביץ' הוא אחד שמביא את העבודה הביתה. זכורה פעם אחת שבאמצע קידוש, ליד כל המשפחה, הכריז כי הוא מקדש את היין לחיי אחד מלקוחותיו שנמצא כרגע במעצר שווא בבית המעצר בחיפה, ולא משוחרר כי לפקיד בית המשפט לא בא לצאת מהבית באמצע משחק כדורגל. די ברור שלא כולם מבינים את הראש שלו.

מיד לאחר שהשווה בין ברגותי למשה רבנו, התעוררה סערה. מאז הספיק ליבוביץ' לשכור את שירותיה של נילי טבצ'ניק - דוברת ויועצת תקשורת, ובעלת המשרד "טבצ'ניק תקשורת שיווקית אפקטיבית". על אף שהספיק לחזור בו מאמירותיו, סולק כאמור מבית הכנסת בית מתתיהו שבגבעת שמואל. הפרשה גרמה להמולה רבה בקרב הקהילה הדתית של גבעת שמואל, אך הדיה נשמעו בכל היישוב, בעיקר כשכמה ימים לאחר הסילוק צוירה כתובת על קיר: "שמאי ליבוביץ', פרקליט אמיץ". "טפלו עלי האשמת שווא שאני כתבתי אותה", אומר ליבוביץ'. "אבל זה לא אני".
ומי כן?
"יש לי חשד".
והוא מהטובים או מהרעים?
"הוא אדם שעשה זאת כדי להציג אותי כאילו אני אחד שמשבח את עצמו".
האיומים לא פסחו כמובן גם על מכשירי הטלפון הקוויים והסלולריים של ליבוביץ' ושל אשתו, חגית, אף היא עורכת דין, בתו של חבר מרכז המפד"ל. באותם ימים לא ענו השניים למספרי טלפון חסויים, וחיברו את המכשיר בביתם לפקס.
כשאשתך ראתה מה קורה, היא ביקשה ממך לחדול מן הייצוג?
"לא, היא תמכה בי. נכון שבהתחלה כל המהומה הפריעה לה, אבל ככל שעבר הזמן, היא ראתה יותר ויותר את הצדק שבמאבק, והיא היתה מוכנה לעמוד בזה".
בסופו של דבר, לליבוביץ' היה דחוף למצוא בית כנסת חדש. "כל הסיפור הוא סופי השבוע", הוא מסביר. "בתפילות היום יום אנשים כל כך טרודים בעבודתם, שאין להם זמן לבחון מי יושב על ידם והאם הם זוכרים אותו מהטלוויזיה. בשבת, שזה עניין חברתי, מסתכלים, ואז זה מפריע יותר".
ליבוביץ' בחן בית כנסת נוסף, שגם בו אמרו לו בסוף התפילה כי נוכחותו אינה רצויה. רק בבית הכנסת השלישי התקבל בברכה.
נעלבת?
"בעיקר כאב לי. חשבתי לעצמי: איפה טעינו בחינוך. איך קרה שמוטיבים כמו חוסר סובלנות, חוסר אפשרות לקבל דעה אחרת, קשה ככל שתהיה - חלחלו לתוך החברה הדתית".
ואיפה טעינו?
"החינוך הדתי טעה כשהדגיש את הלאומיות על חשבון האנושיות, ההתאפקות והריסון. יש תפילת גבורות שאומרים כל יום: רופא חולים, מתיר אסורים ומחיה מתים. אז נגיד שלא נחיה מתים, אבל להתיר אסורים, להילחם עבור העבריינים ולרפא חולים - זוהי גבורה. אין כאן מלה אחת על אדמה, על נשק או על זכויות. אז איך קורה שאדם דתי אומר את זה שלוש פעמים ביום, וזה לא מחלחל? כלומר, יש תקלה רצינית בחינוך".
וברגעים כאלה לא בא לך להוריד את הכיפה?
"להפך. אם כבר, בא לי שהם יורידו את הכיפה, כי מה שהם עושים זה לא דתי. אם אתם חובשים כיפה, בבקשה, תתנהגו בצורה שמצדיקה את הכיפה".

מרואן ברגותי נמצא, נכון להיום, בבידוד פיזי, וזכויותיו נמצאות בקיצוץ מתמיד. למרות זאת, לטענת ליבוביץ', יש היום, בניגוד לתחילת ימי המעצר, יותר ויותר אנשים - ביניהם חברי כנסת - שמבקשים לראותו. שירות בתי הסוהר מסרב. הסיבה, לדברי ליבוביץ': לבודד אותו כעבריין, ולא כמנהיג שיכול להגיע איתנו להסכם.
אתה רואה את הסוף?
"כרגע לא. זה תלוי במערכת המשפט ולא במשהו שהוא עושה או לא. אם זה לא היה אליקים רובינשטיין, ברגותי כבר היה בחוץ היום, ועוזר לאבו מאזן להפסיק את הטרור ולסיים את הכיבוש. אבל רצו לבוא עם סיפור הצלחה לציבור הישראלי, שהנה, תפסנו את המנהיגים שלהם, בין אם הם קשורים לטרור או לא. והנה, אנחנו מביאים אותם לעונש. לברגותי אין יותר אחריות מכל מנהיג אחר, וחשוב לי מאוד שאנשים יבינו את זה".
http://www.tam.co.il/25_4_2003/magazin1.htm

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @








            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:15   13.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. הינה זה בא: אופיר פינס בדרך למפלגת ש.ח.ר...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 13.05.03 בשעה 12:36
 
פינס מכחיש: לא מתכוון להתפטר- האמנם {פ"ש}
אומר כי מדובר בשמועות בלי אחראיות ובלתי מבוססות *
על הטענות נגד תפקודו אמר: אין בהן ממש.
מנחם רהט

מזכ"ל העבודה אופיר פינס דחה הבוקר את השמועות על כוונתו להתפטר מתפקידו בעקבות המשבר במפלגה עם התפטרותו של עמרם מצנע מזה, ועל רקע המשבר הכספי במפלגה מזה.

פינס אמר כי מדובר בחרושת שמועות זדונית ומגמתית, שפועלת באמצעות הפצת שמועות בלתי אחראיות ובלתי מבוססות, מבלי שאיש יהיה מוכן לעמוד מאחוריהן. פינס אמר כי לא עלה על דעתו לפרוש, אבל אם יגיע למסקנה שעליו לעשות זאת, ייעשה הדבר בגלוי, במסיבת עיתונאים, ולא באמצעות חרושת שמועות ברמה הרכילותית.
במקביל למערכת השמועות על פרישת פינס, מופצות במפלגת העבודה טענות חריפות כלפי תיפקודו של פינס במשבר האחרון, תוך כדי קריאה להתפטרותו.
עם זאת, אין איש מוכן להתייצב בגלוי מאחורי הטענות הללו והקריאות הללו.

בתגובה אמר פינס כי העובדה שאיש אינו מוכן להתייצב בגלוי מאחורי הקריאות הללו מעידה שאין בהן ממש ושאינן מעבר לרמה הרכילותית. בלשכתו הוסיפו כי העובדה שהוא נאבק למען הקדמת הפריימריס מעוררת התנגדות בקרב חלק מאלה המבקשים לדחות את הפריימריס וזה מקור הרכילויות בעניינו.

עם זאת מציינים חברי סיעת העבודה כי בישיבת הסיעה אתמול הובס פינס כשהציע לקיים את ישיבת לשכת העבודה מחרתיים, כפי שתוכנן מראש, וברוב קולות החליטה הסיעה, בניגוד לדעתו, לדחות את ישיבת הלשכה לשבוע הבא.
חברים בלשכה אמרו כי "הפעם פינס היה חיוור, בניגוד למנהגו בכך ישיבות הסיעה לבלוט בהן, כך שהוא לא יצא טוב מהישיבה הזו". יתכן שגם בכך נעוץ ההסבר למערכת השמועות בעניינו.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/476/779.html

@ ביום הבחרו למזכ''ל האבודה כתבתי ש.............
סוף מעשה במחשבה תחילה...ו pilovich shahaf / אקטואליה ו√

אופיר פינס התחיל לסלול את הדרך להמשחת יוסי ביילין כראש ממשלה...

יוסי ביילין הוא לא האיש, הוא בסך הכל "עלה תאנה של שילטון האוליגרכיה," שמרגיש שהשילטון עומד לברוח לו מהידיים, ואוי ואבוי
לו אם זה יתרחש, כי אז כל ה- יצוף על פני נמים והאדמה, וכמו
שאומרים חבל"ז...

בוא נעבור את ההפגנה בשבוע הבא, ניפגש שם ואח"כ בעזרת ה´....
הכל יסתדר, הציבור יראה וידע עם מי יש לו עסק, ותודה מראש
"לעזמי בשארה".
שלח/י מסר למחבר/ת שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה 17:59 04/03/02

@ קריקטורה=מודעה אחת שווה אלף מילים @



מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   03:22   25.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. ד''ר יוסי ביילין משרתם של אדונים אחרים.......  
בתגובה להודעה מספר 27
 
להזכירכם/ן...:-

בראיון שנתן מר יוסי בילין לידיעות אחרונות/7 ימים של
יום ו' 19/4/2002 אומר מר בילין:"ההנהגה שוחרת השלום
בשני הצדדים היום במצוקה. זה יומם הגדול של האפי-פינים,
הברגותים, ואנשי החמאס", אנשי השלום משני הצדדים מוצגים
כאנשים נאיביים, שהאמינו במשהו לא ריאלי, שהדבר היחיד
הריאלי זה להרוג אחד את השני. עוד לפני הארועים האחרונים,
סאיב עריקאת אמר לי, 'הילד שלי לא לומד בבית הספר, משום
שאם הוא ילך אחרי בית הספר ויזרוק אבנים, הוא עלול לחזור
הביתה בארון חלילה, ואם הוא לא יעשה זאת אז יצעקו לו שאבא
שלו בוגד. אז הוא בבית'. מי שמזוהה היום עם השלום, בשני
הצדדים, נתפס כבוגד".

איזה הנהגה בצד השני עוסקת בשלום ?!
אין כזה דבר. מה קרה מר בילין, מפריע לך שהמזרח התיכון החדש
אסור לו שיכלול את ערפת וארגוני הטרור שלו ?!

פעם נהגתם לומר :"מתנגדי השלום משני הצדדים"... וגם היום,
בנוסח אחר אתם מחברים את ארגוני הטרור שאתה וחבריך הבאתם
לכאן יחד עם מנהיגם ערפת, עם מתנגדי ערפת בישראל לגוף אחד.

והרי החיבור עצמו הוא הסתה קשה ונוראה הראוייה להחקר. בישראל
לא שולחים ילדים להתפוצץ באוטובוסים ברש"פ, בישראל אף ראש ממשלה
לא מנשק ילד בגן הקורא בקול שהוא רוצה להיות קדוש ולהרוג ערבים!!!

אבל כל זה כמובן לא מפריע לך מר בילין להמשיך וליצור זהות בין
ארגוני הטרור של ערפת ובין מי שהבין ומבין ששלום עם ערפת היה
ונותר כישלון ידוע מראש.

ילד שזורק אבן לא חוזר בארון אבל ילד שיורה באקדח, כן יחזור בארון.
ילד המשמש חומת מגן לצלף פלסטינאי עשוי גם הוא לשלם את המחיר.
החמור מכל הוא שבמקום להיות גבר ולומר שאתה מאשים את ישראל בהרג
מכוון של ילדים, אתה מסתתר לך בנוחיות מאחורי סאיב עריקאת...
אצלי לא תסתתר מר בילין, אני מזהה בבירור את התעמולה הארסית השקרית
שלך המשרתת אדונים אחרים ואתה ראוי לעמוד לדין על דבריך אלה.


@ עוד אומר מר בילין:
"שרון לא מוכן ללמוד שום דבר מההסטוריה, ובעיקר לא מההסטוריה שלו.
הוא מיחס הכל לאיש ערפת, והיכולת שלו להגיד שהכל נובע מאיש אחד
ושלא תהיה תנועה לאומית פלסטינאית ולא תהיה איבה כשהאיש יסתלק
מהאזור, הוא דבר ילדותי.
מתסכל אותי שהוא יכול למשוך אחריו ואחרי ההתלהמות והאחדות הלאומית המזוייפת ממשלה שלמה ועם שלם. אבל זה ישתנה כאשר יתברר שכיבוש
טול-כרם לא ימנע מילדה בת 16 להתאבד, אלא רק חלילה יגביר את התופעה.
יש תקווה שבאמת פוגעים בתשתית של הטרור, אבל התשתית היא בלב.
לכן צריך ליצור אוירה שמונעת את התחושה מאנשים שאין להם מה להפסיד,
את היאוש הנורא הזה. וזה לא קורה ביום אחד."

את ראש ממשלת ישראל אתה תוקף אבל את ראש ממשלת פלסטין (מר ערפת) אתה מחביא ומדבר על עוזרו עריקאת כאילו זו ההוכחה לטענתך שהשלום בפתחנו... לשרון אתה לא מוכן להאמין בשום אופן שהוא חפץ שלום, גם לא כאשר הוא מצהיר שברצונו לשאת נאום בפני באי וועידת הליגה הערבית בבירות במרץ האחרון... אבל לערפת אתה מעניק כאן ועכשיו שרותי הסברה...
שינאת הילדה בת 16 היא תוצר מערכת חינוך הפועלת ברש"פ, מאז שאתה
וחבריך הקימו את הרש"פ... זה התחיל בנאומי ערפת ברדיו קול פלסטין
עוד ב-1995 שם הצהיר שהמלחמה לא תסתיים עד לחיסול ישראל.

זה התחיל עוד ב- 1995 עם ערפת מנשק ילדות הקוראות בהצגה בגן שהן
רוצות להיות שהידים , זה המשיך בספרי הלימוד לכיתות א' - יב'
המלמדים שהיהודים באשר הם, הם אוייבי האיסלם. גם בישראל השינאה
מתפתחת היטב ובין היתר בזכות "אל ג'זירה" וקריאות המואזינים
במסגדים... בגרמניה, בהפגנת ערבים, צולמה ילדה קטנטונת על
כתפי אביה , חגורה בחגורה דמויית חגורת נפץ (ואני משתומם כי
בגרמניה אין אף לא רעב אחד... אין שם כיבוש... ) והשינאה היוקדת
ממשיכה לצבור לה מאמינים גם בזכות הצהרות של אנשים כמותך,
שמזלזלים ברצונו האמיתי של שרון לנאום בוועידת הפסגה בבירות...
ומה נזק היה נגרם לך לו היית מגלה אהדה לרעיון מצויין זה ?!
וזו כמובן שאלה שוועדת חקירה ממלכתית חייבת לברר ובדחיפות!

הצהרותיך מר ביילין תואמות לחלוטין את התעמולה האנטי ישראלית
של הרש"פ. אתה באופן הברור ביותר מיצג את ערפת ואת הטרור והידיעה
שאתה הייתה חבר בממשלה מותירה רק ברירה אחת והיא הקמת וועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מי ומה בדיוק עמד מאחורי הבאת ערפת לכאן ומה הקשר
הזה ביניכם המונע ממך וחבריך לדרך, לגנות את הרשות הפלסטינאית
ולהתישר עם שוחרי השלום האמיתיים שדורשים שבצד השני יהיה מי שקורא
מעל כל עיתון, מסך וספר לימוד ובערבית ברורה לכל אוזן שהשלום ולא להשמדת ישראל וטבח העם היהודי הם חובה לאומית פלסטינאית !!!

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:54   27.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. ביילין: ''שרון מחזיר את ישראל למסלול אוסלו''  
בתגובה להודעה מספר 32
 
יום שני, 26 במאי 2003, 11:30 מאת: אלי כהנא, מערכת וואלה!

יוסי ביילין - תקראו לזה איך שאתם רוצים, בסופו של דבר מדובר על חזרה לגבולות 67יוסי ביילין מפוכח. הסיכויים למימוש מפת הדרכים אינם מצוינים, בגלל ששני הצדדים אינם מאושרים ממנה. אבל אישורה בממשלה אתמול מוכיח לו את צדקת הפתרון שהציע השמאל לאורך השנים. בראיון לוואלה! הוא מספר על שאיפתו להקמת מחנה שמאל גדול ועל גמילתו הסופית ממפלגת העבודה

חלומות על שמאל גדול »

-יוסי ביילין, אחד מאדריכלי אוסלו, ממשלת ישראל אשרה אתמול את מפת הדרכים. האם זהו רגע היסטורי או תחנת מעבר נוספת בדרך לשומקום?
-"זהו רגע היסטורי. לא בהכרח מכיוון שכתוצאה מכך המציאות תשתנה – היא עלולה לא להשתנות – אלא מכיוון שיש כאן הודאה מפורשת של הימין בישראל שאחרי 36 שנים מתברר שהשמאל צדק בוויכוח ההיסטורי. לא משנה אם ממשלת הימין הגיעה לכך כתוצאה מלחץ אמריקאי או אחר, הרי בסופו של דבר הבעיה הדמוגרפית לא יכולה להיפתר בדרכים מטורפות כמו טרנספר או אחרות. במזרח התיכון הזה של המאה ה- 21 או שתהיינה 2 מדינות – ישראל ופלסטין, ששוכנות זו לצד זו – או שתהיה מדינה אחת, בעלת רוב פלסטיני. המשמעות של מדינה כזאת, הוא כמובן סוף הציונות".

-כולנו מכירים את חילוקי הדעות הפנימיים בתוך ישראל ואפילו בתוך הממשלה, לגבי מפת הדרכים – מה המצב, להערכתך, בצד הפלסטיני, ועד כמה הם עלולים להכשיל את המהלך או יסייעו לקידומו?
-"הצד הפלסטיני, כמו הישראלי, מאופיין בדיעות שונות. הממשלה שם היא חלשה, משתי סיבות: האחת היא העובדה שישראל הרסה את הרשות על תשתיותיה ומנגנוני הביטחון שלה. אין ברשות אכיפה של חוק וסדר וביטחון מסכל. לכן, גם אם הפלסטינים מאוד רוצים לממש את המפה, הם יזדקקו לזמן. הם מריגישים שהדרך היחידה מבחינתם לקנות זמן היא להגיע להודנא (הסכם הפסקת אש זמני – א.כ.) עם החמאס, דבר שהוא לא פשוט עבורנו.

"הבעיה השניה היא המבנה השלטוני החדש ברשות. המבנה של נשיא וראש ממשלה אינו פשוט. הוא מזמין עימות בין השניים – ערפאת ואבו מאזן – בוודאי כשהוא מתחולל בתוך ישות כל-כך צעירה. לכן, יכול מאוד להיות שהעימות בין השניים יקשה גם הוא על מימוש המפה".

-האם מבחינתך, העובדה שממשלת ימין בראשות שרון אישרה את מפת הדרכים היא גם סמלית, מעבר להיותה שלב בדרך לפתרון הסכסוך?
-"שרון מחזיר את ישראל למסלול אוסלו. המסלול הזה אומר שבסופו של הסכסוך יקומו באזור שתי מדינות שכנות, פחות או יותר, לפי הגבולות של קווי 67. זה גם הסיפור של מתווה קלינטון, של תוכנית מיטשל ושל חזון בוש. אפשר לקרוא למסלול הזה בכל שם שרוצים – דרך רבין, מסלול אוסלו, מפת הדרכים, אבל עדיין זה יהיה אותו רעיון שעומד ביסודו של אותו פתרון".

-במהלך כמעט שלוש שנות אינתיפאדת אל-אקצה איבדו שני הצדדים לחלוטין את האמון אחד בשני. כיצד, אם בכלל, ניתן להגיע למימוש המפה – ובסופו של דבר לשלום – כאשר האווירה היא של מבוי סתום?
-"ונניח שהיה אמון מלא בין שני העמים, ושני המנהיגים, נו אז? הבעיה המרכזית כיום אינה חוסר אמון בין הצדדים, אלא חוסר היכולת של הרשות לשלוט. בצד הישראלי הבעיה היא חוסר הנכונות של ישראל לשלם את מחיר הסדר הקבע. דבר נוסף הוא ששני הצדדים אינם מתלהבים ממפת הדרכים. שניהם לא יתאבלו את המפה לא תתממש. הפלסטינים חוששים שהסדר ביניים יוריד אותם מסדר היום העולמי וייחשב לפתרון מצוקותיהם בעיניי העולם. הישראלים, לעומת זאת, חוששים שהסדר ביניים יוביל להסדר קבע, שמתוצאותיו הם חוששים מאוד.

"לכן, התפקיד של האמריקאים כאן הוא קריטי. אם הם ייכנסו לעובי הקורה וילחצו על שני הצדדים לממש את המפה, יש סיכוי לא רע להוצאתה לפועל. אולם אם האמריקאים יסתפקו רק בהתערבות בשלב זה, דבר לא ישתנה כאן. שני הצדדים פועלים למימוש המפה כמי שכפאם שד ולא כמי שמתלהבים להתקדם. הרי ממשלות הימין עסקו לאורך כל השנים בדחיית הקץ, בדיוק להיפך מממשלות השמאל שנהגו תמיד כאילו הזמן דוחק. השעון שמתקתק הוא זה של הבעיה הדמוגרפית, כמובן".

חלומות על שמאל גדול

שמעון פרס - אבי אבות הזמניות (צילום: רויטרס)-מפלגת העבודה הכריזה אמש על מהלך שבסופו תבחר יו"ר זמני, האם המפלגה הזאת עדיין רלבנטית בעיניך?
-"מה שחשוב לי הוא שהשמאל בישראל יהיה חזק ביחד. אין לי דבר כנגד מפלגת העבודה. חשבתי בשעתו שהיא סיימה את תפקידה, אבל כרגע מה שחשוב הוא שכל מחנה השמאל יתאחד ויפעל להקדמת הבחירות, כגוש שלום אחד. זה לא יקרה מחר, אבל זו הדרך היחידה לממש את מפת הדרכים. כמובן שאם שרון יפעל למימוש המפה הוא יקבל רשת ביטחון מהעבודה וממרצ, אבל אם לא, נפעל להדחתו".

-האם אתה רואה, בעתיד, אולי בהרכב אנושי אחר, את עצמך חוזר לשורות הבית הפוליטי שלך – מפלגת העבודה?
-"אני לא רואה כל אפשרות לחזור למפלגת העבודה. אבל איחוד על רקע רעיוני של כל מפלגות השמאל הוא בהחלט אפשרות שאשקול להיות שותף לה".


פרסומת-מה בנוגע לראשות מרצ? האם תשקול להתמודד בעתיד על תפקיד זה?
-"גם זה לא עומד על סדר היום מבחינתי. אבל לא רק על סדר היום שלי, היות ומרצ אינה עתידה לבחור מנהיג. זה, כמובן, אינו אומר שלא אתמודד על ראשות הגוף החדש שיקום".

-מתי באמת יקום כבר הגוף החדש? הדיבורים על הקמתו תפסו תאוצה עם פרישת מצנע. היכן עומדים הדברים כרגע?
-ההחלטה של מפלגת העבודה למנות יו"ר זמני – וכל הסבירות היא שמדובר בשמעון פרס – תעכב כל מהלך כזה. לפחות בשנה הקרובה, אני לא רואה כל סיכוי לכך להתממש".

http://news.walla.co.il/?w=//392306

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:31   07.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. זעם בשמאל על הצעת ליברמן ''להטביע אסירים.....  
בתגובה להודעה מספר 33
 
בים המלח!!

"למקום בו לא יימצאו". ליברמן
צילום: גלי תיבון

שר התחבורה הציע לספק אוטובוסים לאסירים ו"להעבירם למקום בו לא ימצאו אותם". ברונפמן: "השרב שיבש את דעתו". ביילין: "מי שהולך לישון עם ליברמן קם עם טרנספר למוות"
אטילה שומפלבי

"בתור שר תחבורה אני מתחייב למצוא אמצעי תחבורה, שיקחו את האסירים הפלסטינים למקום שבו לא ימצאו אותם" - כך אמר היום (א') השר אביגדור ליברמן מ"האיחוד הלאומי" בישיבת הממשלה.

ליברמן אמר את הדברים לאחר שהוצע לו להיות חבר בוועדה, שתפקח על שחרור האסירים הפלסטינים. הוא אמר כי היה מעדיף "להטביע אותם בים המלח הנמוך". אחד השרים הגיב על הדברים בהלצה, בהזכירו שבים המלח אנשים אינם טובעים, אלא צפים. ואולם, לא כולם במערכת הפוליטית התייחסו לאמירה ברוח היתולית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2683016,00.html

"כתם של גזענות". ביילין
צילום: ג'רמי פלדמן

השר לשעבר, ד"ר יוסי ביילין, הגיב בחריפות לדברים. "מי שהולך לישון עם ליברמן קם עם טרנספר למוות", אמר. "אם חשוב לראש הממשלה להציל את שמה הטוב של ישראל, מן הראוי שישתחרר אחת ולתמיד מהשותפות עם 'האיחוד הלאומי', שהוא בעצם בושה לאומית, העלולה להכתים את ישראל כולה בכתם של גזענות".

ח"כ רומן ברונפמן: "נראה שהשרב הכבד שיבש את שיקול דעתו של ליברמן. שר התחבורה צריך להחליט אם הוא מעוניין לשמור על לשכתו הממוזגת ולקבל את מדיניות הממשלה, או לפרוש מתפקידו ולהמשיך בשרשרת של אמירות גזעניות ובלתי אחראיות".

ח"כ אריה אלדד, עמיתו של ליברמן לסיעה, חיזק את דבריו: "אני מביע צער על כך שהממשלה לא אימצה את תוכנית ליברמן", העיר. "זאת נראית לי תוכנית יותר טובה לטיפול בטרור מתוכניתו של דחלאן. אבל ישראל לא יכולה לבוא בטענות לרשות הפלסטינית, בשעה שהיא עצמה מתקינה 'דלתות מסתובבות' ומשחררת מחבלים שמטעניהם לא הצליחו לצערם להרוג יהודים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2683016,00.html
(06.07.03 , 19:47)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:35   03.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. גוש שלום ממריצה את שרון: ''המשך בדרך רבין''!!  
בתגובה להודעה מספר 27
 
שלב שני !!

אותה שיטה אותו תמריץ, מה שהיה בשיחות טאבה
בחודש דצמ' 2000 כן גם מחר ה-4 ליוני 2003,
שימו לב...:-

מחר בשעה 09:30 תשוחזר ליום אחד פעילותה של:
"ספינת השלום של אייבי נתן" במפרץ אילת ועקבה
לכבוד ועידת הפסגה שתערך בעקבה באותה שעה.

פעילי שלום יפליגו בשעה 09:45 בספינת ה"לאמי",
שתצא מחוף קיסר שבמרינה, לכיוון חופי עקבה, ויישאו
את מסר השלום בשירים, כרזות, הפאחת יונים ובלונים
בצבעי דגלי הארצות המשתתפים בפיסגת השלום.

"אל תגידו יום יבוא הביאו את היום" -
"תנו צ'אנס לשלום" יהיו המסרים העיקריים
של ההפלגה בספינת השלום.

@ האירוע כולו מאורגן ע"י חמי טל מקיבוץ עין-שמר
ובחסות תנועת "שחר", שבראשה עומד ד"ר יוסי ביילין.

פעילי שלום מכל הארץ, יחברו ביחד להעביר מסר של תקווה
ועידוד, להמשך השיחות והמו"מ....

@ להזכירכם: מי זאת תנועת "ש.ח.ר" בכלל וד"ר "ביילין" בפרט...:-
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&omm=0

@ להזכירכם שלב ראשון:
את התמריץ הראשון בנושא שדיווחתי עליו...:-
גוש שלום ממריצה את שרון: ''המשך בדרך רבין''!!
31/05/2003
21:17
מבזקים
מאות פעילי שלום קוראים לרה"מ: "המשך בדרך רבין"
כמה מאות פעילי "שלום עכשיו" מפגינים בשעה זו מול בית ראש הממשלה בירושלים תחת הכותרת "צריך להפסיק את הכיבוש - שרון לך בדרך רבין".

בתחילת ההפגנה הושמעו קטעים מנאומיו של שרון בגנות השליטה בפלסטינים.

עד כה עוברת הפגנת התמיכה ללא אירועים חריגים.

(אפרת וייס)
YNET
http://rotter.net/forum/scoop/7849.shtml

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   01:10   21.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית: גם ח''כים מהעבודה....  
בתגובה להודעה מספר 27
 
בדיונים !!

הנהלת מרצ בחרה צוות שינהל את המו"מ עם האישים השונים שיחברו למפלגה החדשה, בהם ביילין וברונפמן. בינתיים נמשכים דיוני הצוותים הרעיוניים. ל-ynet נודע כי משתתפים בהם גם חברים בעבודה
אטילה שומפלבי

עוד צעד לקראת הקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית החדשה: ביום חמישי בחרה הנהלת מרצ את הצוות האירגוני, שינהל את המשא ומתן עם תנועת שחר בראשות ד"ר יוסי ביילין והתנועה הדמוקרטית בראשות ח"כ רומן ברונפמן. הצוות ידון גם עם גופים, תנועות, מפלגות ואישים פוליטיים שיהיו מעוניים לחבור למפלגה החדשה, אשר אמורה לקום זמן קצר לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בחודש אוקטובר.

בצוות האירגוני של מרצ חברים כל ששת חברי הסיעה בכנסת, חברי הכנסת לשעבר אילן גילאון, מוסי רז ונעמי חזן, יו"ר צעירי מרצ עופר גוטמן, מזכ"ל המפלגה מיכל שוחט ויו"ר פורום הנשים במרצ, מיכל רוזן.

במהלך המשא ומתן ייקבעו, בין היתר, אחוזי הייצוג של הגופים השונים במפלגה החדשה, המבנה האירגוני של המפלגה והדרך בה ייבחרו נציגיה ברשימה לכנסת.

בתוך כך, ממשיכים בעבודתם הצוותים הרעיוניים בראשות פרופ' נעמי חזן, במטרה להכין את מצע המפלגה החדשה. ל-ynet נודע כי בחלק מהפגישות השתתפו גם כמה מחברי מפלגת העבודה, בהם חברי כנסת.

לדברי פרופ' חזן, הצוותים צפויים לסיים את עבותם לקראת החגים. "התחלנו לפני חודשיים לערוך בירורים במגוון נושאים - ביטחון, כלכלה, זכויות אדם, זהות ישראלית, תרבות ועוד", אומרת חזן. "אנחנו בעיצומו של תהליך".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2699817,00.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
איש קש
חבר מתאריך 2.4.12
223 הודעות
   02:58   24.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. אפילו שאין לי מה להגיד.. הוא כל כך בודד פה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   והייתי חייב להגיד לשחף...
אתה גדול, תמשיך כך...



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:10   25.06.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. איש קש: מה דעתך על הרוצח טירוריסט שחוזר אלינו  
בתגובה להודעה מספר 38
 
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 25.06.03 בשעה 18:10
 
סופיאן אבו-זיידה, עם תואר דוקטור להיסטוריה יהודית.

@ מי אתה סופיאן אבו-זיידה...??

1. סופיאן אבו-זיידה, הוא רוצח טרוריסט שישב בכלא הישראלי למעלה מ-10 שנים והשתחרר בעקבות הסכם אוסלו.

2. סופיאן אבו-זיידה, עם שיחרורו הצטרף לדסק הפלשטיני
ושימש כאחד הדוברים של עראפת, שהתקשורת הישראלית אימצה אותו אל
חיקה.

3. סופיאן אבו-זיידה, התחיל לפני כ-7 שנים להכשיר את עצמו ללימודים אקדמאיים בכלל ובמכללת ספיר שבנגב בפרט.

4. סופיאן אבו-זיידה, "בחר" ללמוד ולעשות דוקטורט בהיסטוריה יהודית.

5. סופיאן אבו-זיידה, עזב את מכללת ספיר שבנגב לפני
פרוץ אינטיפאדאת אל-אקצא לטובת אוניברסיטאה באנגליה שמכשירה
פלשטינים לתואר אקדמי בפרט.

6. סופיאן אבו-זיידה, זכה לפני {שודר} כשבועיים בערך
לסרט תיעודי על חייו כפלשטיני בכלל וכמסיים דוקטורט בפרט על ידי
ערוץ 1 הערוץ הישראלי הממלכתי.

8. סופיאן אבו-זיידה, נשאל על ידי התחקירן שליווה אותו
בכל הסרט בארץ ובאנגליה, "מדוע דווקא היסטוריה יהודית...??

9. סופיאן אבו-זיידה, השבי לשאלה: הסטוריה של
היהודים מאוד מעניינת אותי..."

10. סופיאן אבו-זיידה, היה אחד החותמים על הצהרה בין
ישראלים ופלשטינים, שנחתמה ב-1.8.2001 המצ"ב לנוחיותכם/ן.

11. סופיאן אבו-זיידה, בקרוב מאוד יהיה כוכב אקדמי עולה
בתקשורת הישראלית בכלל ובאקדמיה הישראלית בפרט.

@ להלן: ההצהרה המדברת בעד עצמה.




מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:12   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. צרפת ובלגיה הציעו לביילין 7 מיליון דולר......  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.10.03 בשעה 15:15 בברכה, פילוביץ שחף
 
שועלון
חבר מתאריך 12.8.03
272 הודעות 14:46 26.10.03

שר החוץ: צרפת ובלגיה הציעו לביילין 7 מיליון דולר
לשיווק יוזמת ז'נווה שר החוץ, סילבן שלום,
גילה היום
בישיבת הממשלה, ששרי החוץ של צרפת ובלגיה הציעו ליוסי
ביילין סכום של שבעה מיליון דולר, לצורך שיווקה של יוזמת ז'נווה.

שלום אמר שישראל הביעה מחאה בערוצים הדיפלומטיים, בשל התערבות
בענייניה הפנימיים. הוא אמר שישראל תימנע מהגשת מחאה רשמית בעניין.


Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
6297 הודעות 14:48 26.10.03

1. הצרפתים האלו, מה יהיה איתם הסוף? עם חרא, נשאר עם חרא.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18026 הודעות 15:08 26.10.03

2. להזכירך זה הכל התחיל ב......

שלשלת השמד:החל משנת תתנ''ו ועד להיום שנת תשס''ג
http://rotter.net/forum/gil/5286.shtml

מסעי הצלב= גזירות תתנ''ו 1096 לספירה...
שאלתי מספר פעמים את החברים בעולם הוירטואלי בכלל וברוטר בפרט,
מהי "קרן האפלה" בכלל ומי הוא "נסיך האופל" בפרט, כמו בקישור
המצ"ב...:-
"מי הוא נסיך האופל של "קרן האפלה" של שנות ה-2000..."??
http://rotter.net/forum/politics/5062.shtml#15

בקובץ המצ"ב תקראו מתי כל זה התחיל, מי אירגן זאת ומהן היו הסיבות,
שלכאורה היו מתן לגיטימציה לתחילת רדיפת העם היהודי והשמדתו....

צרפת= הקרן האפלה= נסיך האופל= שמעון פרס= ד"ר ביוסי ביילין





כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:59   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. 7 מיליון דולר לשיווק יוזמת ז'נבה  
בתגובה להודעה מספר 55
 
09:42, 27 אוקטבר 2003 / א' בחשון תשס"ד

צרפת ובלגיה, נוסף על שווייץ, הציעו ליוסי ביילין שבעה מיליון
דולרים לצורך שיווקה של יוזמת ז´נווה, כך חשף אתמול שר החוץ סילבן
שלום בישיבת הממשלה.

יו"ר סיעת המפד"ל שאול יהלום אומר כי התעלמותו של היועץ המשפטי
לממשלה מפעילותם של יוסי ביילין ויוזמי הבנות ג'נבה, המגייסים כעת תרומות לפעילותם ממדינות האיחוד האירופי, היא "טעות איומה, שתביא לפגיעה בדמוקרטיה. הם מגייסים מדינות בעולם כדי לכפות תהליכים
מדיניים על ישראל".

צרפת ובלגיה, לדוגמה, נוסף על שווייץ, הציעו ליוסי ביילין שבעה
מיליון דולרים לצורך שיווקה של יוזמת ז´נווה, כך חשף שר החוץ סילבן שלום בישיבת הממשלה. לדבריו, שרי החוץ של צרפת ובלגיה הציעו ליוסי ביילין סכום של שבעה מיליון דולרים, לצורך שיווקה של יוזמת ז'נווה.

שלום אמר כי ישראל הביעה מחאה בערוצים הדיפלומטיים, בשל התערבות בענייניה הפנימיים. עם זאת שלום אמר כי ישראל תימנע מהגשת מחאה
רשמית בעניין.

"יש לנהל מערכה נגד אימוץ תכנית ז'נבה ונגד הסיוע לה מצד מדינות אירופה. ראוי כי תימשך הפעילות הדיפלומטית בנושא זה, שאותה מנהל שר החוץ". כך אמר לשרים ראש הממשלה אריאל שרון בישיבת הממשלה ביום ראשון.

בישיבה עסק ראש הממשלה גם בגילויי אנטישמיות באירופה, וביקש מהשרים לציין בהופעותיהם בחו"ל לפני ארגונים וקהלים שונים, את חשיבות העלייה לישראל וכן את הצורך להוקיע תופעות אנטישמיות. (ל.ש.)
http://www.a7.org/news.php?id=63463



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:52   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. !! הסתה נגד הימין במסווה אקדמאי !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
11:23, 27 אוקטבר 2003 / א' בחשון תשס"ד

במחקר, לכאורה אקדמי, מנתח ארגון השמאל הקיצוני 'קשב' את הסכנות הצפויות למדינת ישראל מהימין הישראלי וממנהיגיו.

אנו מביאים כאן את סיפורו של מחקר אותו ביצע ארגון השמאל הקיצוני 'קשב' אודות הימין הישראלי, ראשיו ותנועותיו. מארגון 'קשב' נמסר לכתב ערוץ 7 כי את מסקנות המחקר העבירו אנשי הארגון לידיעת אנשי שלטון שונים.

בעבודת מחקר זו ניתוח סיכון הקיים לטענתם כותביה למדינת ישראל מהימין הישראלי. העבודה בוצעה בעבור האיחוד האירופי בימים שקדמו לאירועי הלחימה הנוכחיים, המתרחשים מזה שלוש שנים.

בעבודת המחקר מבקשים כותביו לקבוע כי הימין הישראלי שולל את הלגיטימיציה של ממשלת ישראל והחלטותיה ומערכת המשפט הישראלי ופסיקותיה.

המחקר קובע עוד כי אנשי הימין, תחת שרביטם של תושבי המאחזים רואים כיעד מהותי התנכלויות אלימות כלפי ערבים שלווים. המחקר, שכאמור נועד לידיים אירופיות מפרט את שמות פעילי יש"ע עד לרמת מקום מגוריהם ועברם הפוליטי והצבאי. בבקשם להגביר את תחושת האיום הנובעת המימין הישראלי, מתארים מחברי המחקר את הקשר ההולך ומתהדק בין אנשי הימין לקהילות החרדיות ולרבניהן.

במחקר ניתן להבחין בדירוג אותו מבצעים כותביו בין דרגות שונות בין אנשי הימין. קיימים אותם המכונים במחקר "אולטרא קיצוניים" שתפיסתם מתאפיינת ב"תפיסה שיש הבדל מהותי בין יהודים לערבים וקבלת העיקרון שיש לגיטימציה להרוג ערבים ולנקוט טרור יהודי", לעומת קבוצה זו ממקמים מחברי המחקר את אנשי גוש אמונים כקבוצה השנייה בקיצוניותה ביש"ע. במחקר נכתב כי מנהיגה הרוחני של הקבוצה הוא הרב ישראל אריאל ואמנם אין מדובר בקבוצה אלימה "במובן המקובל של המילה, אך מאפיינת את גישתם התעלמות טוטאלית מהמציאות הסובבת ו'הליכה עד הסוף' עם רעיונותיהם". בקבוצה זו כלולים מנהיגים כיהודה עציון פרופסור, הלל וייס, מוטי קרפל, דניאלה וייס, הרב דרוקמן, הרב זלמן מלמד, בני קצובר אורית סטרוק ואישים רבים נוספים.

בהמשך הנאמר במחקר נערך ניתוח "מסוכנותם" של המשתייכים לקבוצות הפחות קיצוניות, אלה הפרגמטים שאין בין תפיסותיהם "האידיאולוגיות הפונדמנטליסטיות" לתפיסת הקיצוניים יותר דבר לבד מהבנתם כי על מנת להגשים את מטרותיהם עליהם להישאר מחוברים לשאר עם ישראל ועל כן הם רואים כיעד קדוש את משימתם "להתנחל בלבבות". ה"מחקר" ממקם את מועצת יש"ע בקבוצה זו.

במחקר מופיע גם ניתוחה של הקבוצה הרביעית, הלא היא קבוצת "המתונים" בה כלולים אנשי מימד בהנהגת הרב עמיטל, הרואים אפשרות של ניגוד בין ארץ ישראל לעם ישראל ותורת ישראל. כותבי המחקר מפרטים כי קבוצה זו רואה בפלסטינאים בני אדם ומבקרים מוסרית הריגת ערבים, וכן אנשיה "מוכנים להודות בצורה גלויה ומלאה שהאופוריה והאמונה שאחרי 67' על התקרבות הגאולה היו מוגזמים".

במועצת יש"ע רואים אנשי השמאל הקיצוני כותבי המחקר האמור כ"מטרייה לגיטימית לארגונים מפוקפקים". בין הארגונים המכונים מפוקפקים כלולים 'זו ארצנו', דור ההמשך, נשים בירוק, ערוץ 7 וארגונים אחרים.

בהתייחסם למגזר החרדי מציינים מחברי המחקר את חסידי חב"ד, פעילי ש"ס וארגונים נוספים אולם דגש מיוחד הושם על חסידי ברסלב. באשר לישיבת 'שובו בנים' נכתב כי "נפגשים בה כמה אלמנטים מסוכנים"..."חלק מהתלמידים הם בוגרי צבא בעלי יכולת מבצעית...חלק בעלי רקע עברייני ואנשים בעלי אישיות אנרכסטית ללא שום מורא מפני החוק והשלטון".

בהמשכם של הדברים קובעים המחברים כי אנשי ישיבת 'שובו בנים'"נוהגים לצאת לקברי צדיקים בכפרים ערביים ולבצע הילולות רעשניות באמצע הלילה ולהשמיע קריאות שיטנה נגד ערבים". כדוגמא מספר תחקירן של ארגון 'קשב' על שסופר לו כי אנשי ברסלב עלו עם ברוך מרזל לקברו של ברוך מרזל "לקבר גולדשטיין ורקדו עליו בלילה בשירה אדירה ובאקסטזה". המחברים לא ציינו שקבר גולדשטיין אינו מצוי כלל בכפר ערבי אלא בקרית ארבע.

את מוקד הבעייתיות בישובי יש"ע רואים מחברי ה"מחקר" בישובים שסביב שכם, אותם הם מכנים 'משולש הברזל', בישובים אלו, כך נכתב, "יש התגרויות ויחס אלים כלפי ערבים". כותבי המחקר אינם פוסחים בפרק זה על פירוט ראשי הישובים אלון מורה, איתמר, יצהר והר ברכה, כשהם פורטים את עיסוקיהם ועברם.

בפרק המוקדש ליהודי חברון נקבע בכותרת כי שם קיים "ויתור על אכיפת החוק". בתוככי הפרק נכתב כי רבני חברון "מסוגלים להצית את התבערה"... "המכנה המשותף לכל מתנחלי חברון מתבטא בשנאת ערבים וברצון לפגוע בהם". עוד נכתב כי "תקריות של שבירת זגוגיות ובהיק לרכוש ערבי הם אירועים של יום יום. במקרים רבים צה"ל והמשטרה אינם מתערבים וחוששים מעימות חזיתי עם המתנחלים". העקרון לפיו יהודי חברון אשמים באווירה המתוחה בעיר נמשכת לכל אורך הפרק העוסק בעיר וקובע כי "מעדויות שאספו ארגוני זכויות אדם כמו בצלם וכו עולה תמונה קשה מאוד של שגרת פעולות אלימות של אנשי הישוב היהודי בחברון וסביבותיה כנגד ערבים".

איזכורים לא מבוטלים מופיעים גם באשר לישיבת קבר יוסף, שתלמידיה מכונים "חמומי מוח".

פרק נרחב ב"מחקר" עוסק בחומרי ההסברה והעלונים המופצים בין חוגי הימין בישראל. כחמור ביותר רואים הכותבים את לוח העבודה לעבודה עברית בלבד המופיע בביטאון 'לכתחילה'.

מהלך בלתי לגיטימי, כך רואים כותבי המחקר את נסיונותיו של אל"מ משה לשם לעודד היערכות הישובים למגננה בפני התפרעויות ערביות. נזכיר כי הדברים נכתבו זמן קצר בטרם פרצה הלחימה הנוכחית ברחבי יש"ע.

לקראת סיומו של המחקר נכתב כי אנו צפויים "למעשי פרובוקציה של מתנחלים בכוונה לגרום להסלמה ולהבערת השטח במטרה להצית אש שתגרור את הצבא והממשלה לנקיטת צעדים קשים נגד פלסטינים". כמו כן מופיעות המלצות להתמודדות עם ה"סכנה" המסתמנת מהימין הישראלי, בראשן "להתייחס בכובד ראש לא רק לקבוצות בעלות פוטנציאל גבוה של נפיצות... אלא גם כלפי קבוצות המחזיקות ברעיונות משיחיים כמו שחזור עבוטדת המקדש וחידוש עבודת הסנהדרין...". כמו כן ממומלץ לחדול את תמיכת המדינה בגופים "כמו ישיבת קבר יוסף ומכון המקדש". ואת התמיכה בגופים כמועצת יש"ע להתנות בהתנערותם מהקבוצות הקיצוניות. כמו כן ממליצים ה"חוקרים" לקיים "שיתוף גורמים בינלאומיים בריבונות על המקומות הקדושים בירושלים", וכמובן, לפנות "נקודות ישוב המסכנות את שלום האזור". (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=63472

@להזכירכם/ן את המכתב, הידיעה שפורסמה בחודש אפריל 2003
על ידי Watto...:-

גילוי:מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי
המסמך הבא מדהים ף כי הוא מומן ע"י האיחוד האירופי -
שנותן את הכסף למימון המכון של יוסי ביילין על צוות
החוקרים השמן שלו והמשכורות השמנות שהם "מושכים" ממנו.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5404&forum=gil&omm=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:29   11.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. בעקבות הפרסום הסיר ביילין סמלים נוצריים מאתרו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
6740 הודעות 21:41 10.01.04

בעקבות הפרסום הסיר ביילין סמלים נוצריים מאתרו
http://www.beilin.org.il/

ביילין משתמש בסמלים נוצריים לתנועתו החדשה

בעקבות הפרסום בישעניוז הוסרו הסמלים הנוצריים מאתרו של ביילין
ותנועתו החדשה "יחד"

מצ"ב: הפרסום בישעניוז דגלים, צבעים, פוליטיקאים וחזירים
http://yeshanews.com/?action=opinions&cmd=show&id=25420

הפרסום של ביילין בבוקר יום שישי

הפרסום של ביילין במוצ"ש

-
REFERENCE:

דגל שוויץ:

דגל הצלב האדום:

הדגל החדש של השמאל:



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:47   28.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. המקורות הכספיים של ביילין ומרעיו -- מעקב  
בתגובה להודעה מספר 0
 
אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:05 28.05.04

המקורות הכספיים של ביילין ומרעיו -- מעקב

כל מי שיכול לעשות מאמץ לתעד את המקורות הכספיים של ביילין ושות'
מוזמן לצוות המעקב

מסמכים שיכולים לשמש כעדויות לתביעה נגד סוכן זר ייתקבלו בברכה
(מספרי ח-ן בנק, העברות, הסתרה בתקציבים, עמותות )
תודה

אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:06 28.05.04

1. Economic Cooperation Foundation
בתגובה להודעה מספר 0

http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_Cooperation_Foundation

Economic Cooperation Foundation
From Wikipedia, the free encyclopedia.

The Economic Cooperation Foundation (ECF) based in Tel Aviv, was founded by former Israeli Justice Minister Dr. Yossi Beilin, Dr. Ron Pundak and Dr. Yair Hirschfeld at the end of 1990 as a non-profit non-governmental organization (NGO), which would build, maintain and support Israeli-Palestinian and Israeli-Arab cooperation in the political, economic and civil society spheres. The ECF acts as a facilitator, initiator, catalyst and implementer in a number of health and social welfare related projects, bringing the partners together and helping with proposal writing, fund raising, permit arrangement and other technical matters.

Contacts between Drs Pundak, Hirschfeld and Palestinian academics led directly to the diplomatic negotiations that resulted in the Oslo Accords page 8-9

The ECF is funded by the European Union. The ECF, at times, has received additional funding from the World Bank, and donors such as the Richard and Rhoda Goldman Fund, the Nathan Cummings Foundation, the Moriah Fund.

The ECF is affiliated with MASHAV, an organization of the government of Israel and sometimes administers projects jointly with it.


Dr. Beilin receives an annual salary of between $80,000 and $90,000 from the ECF.


Funding Links
Richard and Rhoda Goldman Fund $100,000 in both 2001, . No funding in 2003.
Nathan Cummings Fund a one time grant in 1996 of $11,000 for Nature Knows No Boundaries, a cooperative venture on the environment between Palestinian and Israeli students, Economic Cooperation Foundation, Peace Continuity Fund, New York, NY
Moriah Fund $15,000 in 2002
MERIA Analytical study which notes that 53 cooperative project were funded by the Truman Institute of Hebrew University, the Israel-Palestine Center for Research and Information, and the Charles R Bonfman Foundation (as known as Keren Karev) through the ECF. Amount of funding is not known.
$96,000 in 1999 for an Economic of Permanent Status: Policy Study. Note: May not display in some PDF viewers

External Links
Economic Cooperation Foundation at the Israel Ministry of Foreign Affairs


אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:17 28.05.04

3. קרן מוריה של משפחת אפרוימסן
בתגובה להודעה מספר 0

http://www.moriahfund.org/about/index.htm
Adalah, which employs a variety of legal strategies to fight for the rights and status of Palestinian Israelis. ($50,000)


Arab Association for Human Rights, which promotes and protects the human rights of the Palestinian minority in Israel. ($35,000)

. For NIF’s Arab Initiative (the Palestinian Israeli Program), which supports Palestinian Israeli organizations working to effect system-wide change in the areas of land, housing, planning and education. ($125,000)

אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:23 28.05.04

5. Nathan Cummings Fund
בתגובה להודעה מספר 0

http://nathancummings.net/jewish_grants/000307.html
אתם יכולים לעדכן אותם למה משמשות התרומות שלהם

Contact Us
The Nathan Cummings Foundation
475 Tenth Avenue , Fourteenth Floor
New York , NY 10018

212.787.7300 Phone
212.787.7377 Fax

To contact us with your comments and suggestions, e-mail us at:
info@nathancummings.org




אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:27 28.05.04

6. Beilin receives an annual salary $90,000 from the ECF
בתגובה להודעה מספר 0

The ECF is funded by the European Union. The ECF, at times, has received additional funding from the World Bank, and donors such as the Richard and Rhoda Goldman Fund, the Nathan Cummings Foundation, the Moriah Fund.
The ECF is affiliated with MASHAV, an organization of the government of Israel and sometimes administers projects jointly with it.


Dr. Beilin receives an annual salary of between $80,000 and $90,000 from the ECF.


Beilin receives an annual salary $90,000 from the ECF.




hamta
חבר מתאריך 2.4.02
9132 הודעות 00:38 28.05.04

7. ביילין מקבל 7500 דולר לחודש, לא כולל הוצאות ?
בתגובה להודעה מספר 6

וזה רק מהמקור של החברה בבית אסיה. מדהים!!!
מה עם קרנות פועלים שונות בגרמניה?

מה עם קרן אדנאואר מגרמניה?

מה עם כספים מקרן פורד?

מה עם כספים מארגונים נתמכי ערבים ברחבי העולם????


שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע. האתר שלי לזכר רבין: www.readme.biz





אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:43 28.05.04

9. ESRA
בתגובה להודעה מספר 0

esra... The ECF continues to initiate and operate projects meeting the needs of the ... when earmarked for ESRA, and can be channelled via The New Israel Fund of Canada ...

http://www.esra.org.il/DONATIONS/donate.htm






אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:48 28.05.04

10. מענין בעיקר מימון הסרבנים עי קרן שפע (איזה שם קבליסטי )
בתגובה להודעה מספר 0

http://israel.net/timetospeak/26.htm
A TIME TO SPEAK

Vol. III:2 (No. 26)

February 2003 -- Shevet-I Adar 5763

PAYING THE PIPER: PART II


"He who pays the piper calls the tune/" -- old adage

The European Union (EU) is indulgent when its heavy subsidies to the PLO/PA underwrite terrorism and Judeophobic incitement . It is meticulous in its donations to organizations and individuals in Israel, granting them only to those that support and forward "the peace process". That is, those who perpetrated the lethal Oslo Accords and are still dedicated to promoting appeasement, concessions, and surrender. To hold any alternative views is to be "anti-peace"

By this criterion, it is natural that the EU's favorite beneficiaries should include --

1] Shimon Peres, under the alias Peres Center for Peace

2] Yossi Beilin and his alias Economic Cooperation Foundation (ECF)

3] Peace Now, that consistently and vociferously agitates for an agenda almost

indistinguishable from that of the PLO.

4] Political candidates and parties that take the correct positions -- These may receive cash gifts that violate Israel's law against foreign contributions for election campaigns.

* * * * * * *

The EU gives a shade of sentiment to its politics, by sponsoring the "Israel-Palestinian Bereaved Families' Forum for Peace" that is dedicated to principles comparable to its own. This group is headed by Israeli Yitzhak Frankenthal, whose son was murdered by the PLO. The Forum is conducting an advertising campaign via newspapers and billboards, with the message

"Lebanon 1982. The Palestinian Authority 2002. The same unnecessary entanglement. The same destruction. The same victims dying in vain. Stop Shooting Start Talking. The road to peace is preferable over the path to war."

As reported by IMRA (Independent Media Review and Analysis):

At the outset of the campaign Frankenthal told IMRA that the European Union provided financial support and that the campaign cost hundreds of thousands of dollars.

The Israeli-Palestinian Bereaved Families' Forum For Peace is a group of Israelis and Palestinians who all agree that Israel should make compromises for peace.

The 'bereaved families' label is applied equally to the families of Palestinian suicide bombers and the families of those murdered by the bombers.


* * * * * * *

A conglomerate of the EU Commission, the Swiss Agency for Development and Cooperation, the Embassy of Finland in Israel, the United Churches of the Netherlands, the Ford Foundation (US), the New Israel Fund (US) and several other charities have shared the expense of producing and distributing a new chapter in the world's longest-running and still popular serial "The Blood Libel against the Jews".

As reported by Israel Resource Review, 4 November 2002:

On Friday 1 November, an eight-page color cartoon pamphlet was distributed with Haaretz. This pamphlet, produced by "Physicians for Human Rights", can only be described as anti-Israeli and anti-Semitic propaganda. It included caricatures of heavily armed Israeli soldiers 'oppressing' innocent and powerless Palestinians, refusing them medical care, and engaging in other alleged "crimes and misdemeanors".

In one cartoon, two Israeli soldiers at a checkpoint are portrayed as mocking a pregnant Palestinian woman. The ambulances used to carry suicide bombers and their explosives are conveniently erased in this crude propaganda, and there is no mention of Palestinian terrorism.

The pamphlet was distributed in Hebrew in the apparent effort to propagandize Israelis through emotional manipulation."

* * * * * * *

The EU calculatingly meddles in Israel's domestic affairs by supporting and encouraging those public figures, political parties and private bodies that will promote its own goals. This intrusion on the independence of a free and sovereign nation is best carried out in the dark, and is thus facilitated by the refusal of Israeli news media to give it adequate exposure.

The problem is defined by Aaron Lerner for IMRA, 26 December 2002:

the heavy foreign financial support - including support from foreign governments - for the Israeli Left receives little if any attention. The agenda of the EU and other foreign governments is to exploit the Israeli political system for the benefit of the EU and foreign governments. is fundamentally more dangerous as it puts foreign interests over Israel's.

* * * * * * *

Yossi Beilin, paid by EU 350,000-400,000 NIS a year (at today's exchange rate $72,000-$83,000) to be middle-man for transferring EU money to the PLO. This is done through the straw-front Economic Cooperation Foundation.

Dr. Beilin has impeccable credentials. As Deputy Foreign Minister of the Peres-Rabin government, he was the chief instigator of the Oslo Accords. Today, he is a private citizens who holds no public office, yet darts about on self-inspired missions of personal diplomacy, negotiates with the PLO on his own, and concocts terms and settlements. This bizarre conduct is subsidized by the EU.

From "The Peace Profiteers", by Caroline Glick, Jerusalem Post, 13 December 2002:

Yossi Beilin himself has used his Oslo advocacy to draw large foreign contributions to his think tank the Economic Cooperation Foundation. It has been reported that in his capacity as a chief researcher at ECF, Beilin receives a ministerial salary and an unlimited expense account for his world travels during which he advances his radical views on the need for Israeli surrender to Palestinian terrorism.

This same article discloses other ways in which the champions of the Oslo Accords were rewarded:

Israeli encouragement of Palestinian corruption was cut from the same cloth as our leaders' support for Arafat's dictatorship. In the early years of Oslo, as the first inklings of Arafat's economic adviser Muhammad Rashid's economic machinations began surfacing, far from discouraging the trend, Israeli political leaders and security brass clamored for meetings with Rashid.

The justification for Israeli encouragement of the undermining of any semblance of financial order or legal system for the Palestinians under Arafat's regime was the stability of the peace process. It was argued, or actually, it was taken for granted, that the concentration of wealth in the hands of Arafat's close associates would give them a vested and personal interest in making peace with Israel.

A number of months ago, this column discussed the corrupting impact of the Shimon Peres Center for Peace on the decision-making capability of top Israeli leaders. As I wrote at the time, the fact that the Government of Norway was one of the center's principal contributors may have had something to do with the $100,000 cash prize that the center presented to UN Special Middle East Coordinator Terje Larsen and his wife, Norwegian Ambassador Mona Juul in 1999. And this fiduciary relationship may also have influenced then-foreign minister Shimon Peres's lone defense of Larsen after he libeled Israel in the immediate aftermath of the bloody battle in Jenin refugee camp during Operation Defensive Shield.

As I also wrote in that column, Yossi Ginossar sits on the Board of Directors of the Peres Center. In a tell-all interview with Ma'ariv last week, Ginossar's business partner, Ozrad Lev gave a detailed account of Swiss bank accounts that he and Ginossar managed for Rashid and Arafat. Lev told of the millions of dollars that he and Ginossar received in kickbacks from Rashid and Arafat for their handling of the funds.

While Lev's account is as disturbing as it is revealing, all it serves to do is expose the worst kept secret in Israel. Since 1994, everyone who is anyone in the top echelons of Israel knew full well that Ginossar, who served as special envoy to Arafat for prime ministers Rabin, Peres, and Barak, was Rashid's business partner. Everyone knew that Ginossar was a partner in Rashid's cement and petroleum monopolies. Everyone knew that Ginossar was Rashid's bagman for funds he siphoned off from the PA treasury accounts. . . . . And Ginossar is far from the only Israeli official who has accrued financial and professional benefit from his activities with the Palestinian Authority.

Because of his official position, the Shin Bet, under Ya'acov Perry, Carmi Gillon and Ami Ayalon, gave Ginossar not only free access to intelligence information about the Palestinians, they also gave him free access to Arafat. When Gaza was declared a closed military zone to which Israelis were prohibited from traveling, Ginossar was chauffeured to Arafat's office in Shin Bet armored cars.

Stephen Cohen, who is deeply embedded in the Jewish American peace camp, opened up Arafat's kingdom to Ginossar when Rabin first appointed him point man with the PA in 1993. Together the two made millions in kickbacks they received from Rashid for their role in the cement and petroleum monopolies he built.

Cohen's impassioned defense of Israeli concessions to the PLO, which he voiced regularly to key officials in the Clinton administration . . . may very well have been influenced as much by pecuniary as ideological motivations. Then too, it has been reported that during the Camp David summit, Ginossar was the most fervent advocate of Israeli concessions to Arafat among the Israeli team.

Stephen Cohen has over the years also enjoyed financial backing from US business tycoon Daniel Abraham. Abraham is also one of the largest backers of the Peres Center.

And there are many others as well. The sad fact that comes out of a study of the financial interests of high ranking Israeli officials and international peace activists is that while Arafat, Rashid and their associates pocketed their monies and prepared for war against Israel, these top Israeli officials became their chief advocates. These peace profiteers have for nine and a half years made their personal fortunes by illogically arguing that Arafat is both the problem and the solution that without his dictatorial consent, Israel will get no peace deal with the Palestinians.

many so-called peace advocates have made personal fortunes by dint of their close relations with Arafat and his cronies. When we look around us, after two years and three months of the PA terror war and wonder how it is possible that Oslo and the corrupt terror regime it spawned still has domestic and international support, we need only to look to the money for our explanation.

The commercial aspects of the EU's pet Peres Center for Peace is one topic in "Two challenges to our integrity", by David M. Weinberg, Jerusalem Post, 14 Decenber 2002:

Makor Rishon and the Norwegian press have published extensive investigations of European Commission and other funds improperly flowing through the Peres Center for Peace. These funds have reached the pockets of Oslo hacks like Terje Larsen and his wife, as well as pet projects established or backed by Yossi Beilin. The Israeli press has paid only perfunctory attention.

No one has seriously taken up investigation of the $60 million that the Peres Center invested in Paltel, the PA telephone and communications cartel. Shimon Peres raised the money from foreign investors through his "Peace Technology Fund," and then bought massive shares of Paltel.

Guess who is on the board of the Center and the Fund and who was centrally involved in the purchase? Yossi Ginossar.

Now we learn from Caspit's expose that some of the profits made by Ginossar and held in trust for Arafat apparently made their way from Arafat's Swiss accounts to at least one prominent American Jew centrally involved in a pro-Labor and pro-Barak support group, which in turn has been connected to the murky puzzle of amutot.

Is there a connection? Did Ginossar's shady dealings with Arafat partially pay for Barak's campaign? According to sources, other Arafat-Ginossar funds may have oiled the tongue, pen and research center of a high-profile American Jew with an international bully-pulpit who has become a pro-Palestinian propagandist.

Given the centrality of Oslo to our political life and national security debate, you would think that there is enough smoke here to draw in the investigative attentions of half-a-dozen rightist politicians. To paraphrase the legendary Deep Throat of Watergate: Follow the money trail.


* * * * * * *

Not only governments and international institutions disburse funds in Israel. So, too, do private individuals and non-governmental organizations. Many of these funds are for eleemosynary purposes: hospitals, ambulances, children's homes, vocational training schools, and the like. Others are designated for the promotion of an Osloid political agenda, adopted and advanced by persons and groups who are not citizens or residents of the State of Israel.

Prominent among the individuals are:

1] Lord Levy, chum and fundraiser-in-chief of British Prime Minister Tony Blair. (Blair now agitating to overturn past British promises and force terms of mortal peril upon Israel.)

2] Daniel Abraham, chum of former U.S. President Bill Clinton, proprietor of SlimFast, and chairman of the Center for Middle East Peace and Economic Development.

Among the organizations are:

1] American for Peace Now -- supports and promulgates the doctrines of Israel's pro-PLO Peace Now. In the past two years alone, it has spent more than $2,000,000 on the expenses of Peace Now political demonstrations in Israel.

In the United States, it persuades the U.S. administration and the influential news media that selected parts of the Land of Israel must be made judenrein forever..

2] The New Israel Fund (US) -- that gives grants for the achievement of civil and human rights, social and economic justice, equality, tolerance and other nice things. Among the recipients of grants:

a] The pamphlet cited above by the pro-PLO "Physician's for Human Rights"

b] The Israel-Arab organization Adalah, that is demanding an end to certain benefits granted to veterans of the Israel Defense Forces. The grounds for the demand: Israeli Arabs do not serve in the IDF, and therefore do not have equal access to the benefits.


3] The Shefa Fund (Philadelphia) -- that bestows grants on two groups in Israel that try to persuade Israeli soldiers to disobey orders and/or refuse to serve.

The organizations are "Yesh Guval " and "Courage to Refuse", who implore men and women in military service to refuse to obey any order that entails crossing the Green Line. This is not a matter of views on the political future of lands beyond that line. It is a matter of preventing even the most defensive action beyond that line.

That would mean that if there is knowledge of an impending terrorist attack from the other side of the line, IDF soldiers should refuse to cross it to intercept the terrorists. If terrorists carry out a bloody mission inside Israel and escape across the line, soldiers should refuse to pursue them.

This message is spread through ads, pamphlets, e-mails, and accosting soldiers in public places. Soldiers who comply with the message are promised legal expenses and monetary compensation if they incur disciplinary action.

END




אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:51 28.05.04

11. The Euro in Israel:
בתגובה להודעה מספר 0

The Euro in Israel:
The EU does not limit its generosity to the PLO. It is also a donor to carefully selected Israeli beneficiaries, Within Israeli democracy, parties, organizations and individuals have the right to choose their views and try to persuade others to agree with them. They may at times receive private encouragement and even financial support from outside the country.

However, EU intrusion into the internal affairs of Israel is not private, it is official government action. It is not democratic, it is a subversion of democracy. The EU, to suit its own tastes and purposes, has an agenda that it is determined to force upon Israel and subsidizes groups within Israel that it expects to forward that agenda.

The EU professes that it "has always held a policy of supporting non-governmental organizations that work for peace, democracy, and human rights in the civil societies around the Mediterranean . . . . We don't support projects under the EU People to People program that do not support the peace process."

This criterion places peace, democracy and human rights all at one far end of the social-political spectrum. All other points on the spectrum are disdained as "anti-peace". The EU's purpose of promoting "peace" or "peace education" or "the peace movement" applies only to "peace" on the terms it dictates. All those who believe that that are better terms for peace are objects for condemnation and/or conversion. The largesse goes exclusively to a small movement whose programs many if not most Israelis view as dangerous appeasement and/or surrender of legitimate national rights.

These are controversial issues for the citizens and government of Israel to debate and decide, without interference from foreign and largely unfriendly countries. When the EU funds one side of the debate, it is meddling in the internal affairs of a sovereign state to suit its own ends. The EU thereby shows out-and-out contempt for the independence and sovereignty of Israel.

Examples of the EU pulling strings are uncovered in "How the European Union Meddles in Israeli Politics", by Yoav Yitzchak, Ma'ariv, 22 June 2001:

European governments, in general, are breathing down Israel's neck. In the political-military struggle against the Palestinians, they support the Palestinians.

Our story here relates to deep involvement by European states, apparently even gross intervention, in the internal affairs of the State of Israel, involving relatively large sums of money. The involvement is seemingly carried out in the open, through non-profit Israeli organizations and public institutions.

However, things are not as they seem: the actual activities are hidden from the public eye. The decisions are made in the European Union headquarters in Brussels. The decision makers are not Israelis; therefore, their activities - deep inside Israel – are not sufficiently monitored. Furthermore, the entities receiving hundreds of thousands of dollars of financial support from those decision-makers are reticent to reveal it to the public, for various reasons.

a portion of the support and donations transferred as assistance, is given -at least according to working papers of the EU itself - in order to further political goals. At times, it is accomplished with the active cooperation of the recipient of the aid, happy to receive the funds and to act towards the furthering of the goals of the EU. . . . .

clearly apparent that the European Union interferes in the internal affairs of Israel. The question is, who is responsible for oversight of the flow of funds in Israel to the various bodies, and why would a democratic state open its gates to meddling by foreign states, even if they are considered friendly?

Among the EU Subsidies and/or Pledges:

1] A grant of 400,000 Euros $365,000) to an Israeli political party that addresses itself primarily to immigrants from Russia. This party follows the line favored by the EU, and seeks to win over Russian voters in elections to the Knesset. This constitutes an EU effort to influence the outcome of elections in Israel.

2] A pledge of 250,000 Euros $222,500) to The Four Mothers, a group of women who agitated for immediate and unconditional withdrawal of Israeli forces from the security zone on the Lebanese border. The money was supposed to finance person-to-person contacts between Israeli and Lebanese women, but when the Israeli flight from Lebanon was achieved, the EU dropped this project and never paid the pledge.

3] A pledge of 400,000 Euros $365,000) to Peace Now, a group that consistently and vociferously agitates for an platform almost indistinguishable from that of the PLO. The EU pays it to "educate for peace" those who "hold anti-peace views" – the latter category being all Israelis who do not support the Peace Now agenda. Peace Now has used the EU contributions for political campaigning, another intrusion into Israeli domestic affairs and elections.

4] A pledge of 500,000 Euros $451,000) to the Committee Against House Demolition and Ir Shalem, that interlock with Peace Now, to oppose construction in the parts of Jerusalem that the EU believes should be Judenrein.

All of these are controversial issues within Israel that have no bearing on legitimate national interests of the EU states that presume to settle them.

* * * * * * *

Yossi Beilin, political protégé of Shimon Peres and designer-of the Oslo Accords, was Assistant Foreign Minister in the Rabin-Peres Government and Minister of Justice in the Barak Government. He has had an additional career as go-between for EU contributions to Palestinian causes:

"The Economic Cooperation Foundation and Dr. Yossi Beilin",

by Adriana Marin Grez, Israel Resource Review , 23 August 2001:

The ECF was founded ten years ago by Yossi Beilin, and initially registered at the address of Dr. Yair Hirschberg . The ECF charter states that its purpose is to facilitate the intervention of the EU in any future peace process between Israelis, Jordanians and Palestinians. Not assistance. Intervention.

The ECF, working with the funding of the EU, was the initiator of the Oslo peace talks, as well as the informal understanding that was reached between Yossi Beilin and Abu Mazen.

Yossi Beilin, who has left the Israeli government and Knesset, now introduces himself as a senior researcher within the ECF. That is despite the fact that ECF records show that Beilin resigned from the ECF back in 1995. Perhaps that is why Beilin opened a second ECF office, not far from the registered ECF office. It may soon be the job of the Israel Register of Non-Profit Organizations to determine if Beilin is keeping a system of double-book keeping.

The ECF coordinates a forum for about forty NGO's that are involved with any and all aspects of the negotiating process with the PLO. ECF provides these 35 to 40 NGO's with technical support and fund-raising services, according to Aviv Is-Am, the Project Director of the ECF.

Under Beilin's direction and guidance, these NGO's have been meeting all through the current intifada and to work with Palestinian counterparts. Rabbi Jeremy Milgrom, field director for "Rabbis for Human Rights" and liaison between the "Rabbis for Human Rights" and the ECF, stated that that these meetings have provided a "moral boost for the peace activists."

Beilin uses this forum as a way to consolidate EU funding for NGO's. From documents that we have examined, we learn that the EU uses Beilin as a referent for funding. . . . . According to Avivit Ish-Am, the ECF is supported by donations world wide, With donations coming in from Belgium, Denmark, Britain, Holland and Italy. One of the groups supporting the ECF is the "Christian foundation of Holland", which also sponsors "LAW", the virulent lobby of the PLO. Avivit Ish-Am reports that foundations often give money to the ECF destined for Palestinian causes, because they trust that the ECF to hand over the money to the right people.

This is a transparent move designed to prevent money from winding up in questionable P.A. accounts. In this respect, Beilin actually plays a role that the P.A. was supposed to play for the areas under P.A. control.

The ECF also receives money from foundations in Europe, the United States and Canada . . .

While ECF is registered as an Israeli organization and doesn't have offices outside of Israel, the ECF works closely with the Israel office of the Ebert Foundation, the political foundation of the SPD leftwing political party in Germany.

As reported by the Jewish Telegraphic Agency, March 26, 2001:

A Canadian government agency financed a 56-page brochure entitled "Witness to History: The Plight and Promise of Palestinian Refugees." The brochure calls for Arabs who left Israel in 1948 to exercise a "right of return" to Israel, and reclaim the homes they or their parents or grandparents left behind. This would swamp tiny Israel with millions of residents hostile to its very existence, and is a virtual formula for its suicide.

This brochure was produced under the auspices of the PLO's TV-starlet Hanan Ashrawi.

* * * * * * *

Arabs who left Israel in 1948 left property behind. The government of Israel appointed a Custodian of Abandoned Property to look after these assets, until the time when the former owners or their heirs are ready to accept fair compensation.

Jews who left Arab states after 1948 left property behind. This property was commonly confiscated by the governments of the states, including Iraq and Egypt, whose Jewish communities go back to antiquity, long before Islam and Arab conquests.

Arab property claims receive considerable public notice. Jewish property claims receive scant notice. Among those who make it even scantier is the same Yossi Beilin who is so diligent as a conduit of EU funds to PLO coffers:

"Government Hit for Neglecting Jewish Property in Arab Lands", by Greer Faye Cashman, The Jerusalem Post , 20 November 2001:

Iraqi-born Israel Prize laureate Mordechai Ben-Porat lambasted the governments of Israel for their failure to concern themselves with recovering or receiving compensation for the property of Jews from Arab lands.

A succession of Israeli governments has paid so little attention to the legitimate rights of Jews who fled from Arab lands," said Ben-Porat, "that Yossi Beilin, during his term as justice minister, closed down the department in the Justice Ministry dealing with Jewish property claims in Arab lands.

Ben-Porat was speaking at Bet Hatefutsot, at the launch of Itamar Levin's book, Locked Doors: The Seizure of Jewish Property . Levin said that a country cannot take away the basic rights of its citizens and call it national policy.

"It's a crime," he said. "If Palestinian refugees are to be compensated for their property losses, Jews from Arab lands are entitled to no less . . . ."

Another EU Middle East Economic Activity -- Reuters Report, 14 December 2001 : German Foreign Minister Joschke Fischer, in a meeting with Secretary of State Colin Powell, asked the United States to cut aid to Israel. The German Embassy in Washington said that Fischer's meaning had been distorted, but the report does not include any alternative undistorted meaning. Herr Fischer's resume of past activities includes agitating for the destruction of Israel and hurling firebombs at United States targets.





אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 00:58 28.05.04

12. עוד מקור אימרה לכספי ביילין ECF
בתגובה להודעה מספר 0

http://www.kokhavivpublications.com/2002/israel/06/0206190918.html
IMRA Newsletter
Dr. Yossi Beillin: Israel's Shadow Foreign Minister? To whom is Beillin beholden?
David Bedein

IsraelBehindTheNews.com

16th June, 2002

On June 2, 2002, Dr. Yossi Beillin called a rally to launched his new movement - "Shachar", which will undoubtedly represent a continuation of Beillin's activities in the ECF - the Economic Cooperation Foundation.

ECF was founded by Beillin more than 10 years ago, while Beillin was in the opposition, in between the National Unity government of Peres-Shamir, 1984-1990 and the government of Rabin-Peres, 1992-1996, when Beillin played a crucial role in foreign policy decision making power in both governments.

In its formal declaration of principles, submitted to the Israel Registrar of Non Profit Organizations of the Israel Minister of Interior in January, 1991, the ECF declared that its aim was to facilitates allowing for the intervention of the European Union in any negotiations that would take place between Israel and the Arab world. The terms assistance or involvement are not used - The word intervention is used, even though advocacy of European "intervention" runs contrary to the policies of all Israeli governments not to allow any foreign entity to intervene in the internal matters of Israeli foreign affairs.

The ECF advocacy of European intervention led to a decision of the European Union to formally retain the services of the EDF. Indeed, from documents received and perused by "Makor Rishon:, it can now be reported that on October 29th, 1999, the EU provided a retainer of 400,000 Euro to the ECF for the year 2000.

The ECF was also funded during the years 1992-1994, by the Norweigan government through its then minister of State Affairs, Mr. Terje Larson, who was the initiator of the Oslo Peace Talks, and also the host of the negotiations that went on between Yossi Beillin and Arafat advisor Abu Mazen, which produced an unofficial and unsigned agreement that was reached between Beillin and Abu Mazen, which formed the basis of the as yet unknown understandings that launched the Oslo agreement between the Israeli government and the PLO in 1993.

The ECF also received funding from foundations based in Europe, the US and Canada, including the Ford Foundation, which maintains close ties with the State Department, and the Kahanoff Foundation in Canada, which is closely connected with the Herzog family in Canada.

Meanwhile the ECF also receives funding from the Fredrich Ebert Foundation - a political foundation associated with the SPD party in Germany.

Funding from foreign governments for political purposes has caused a stir in the Israeli political arena. On May 4th, 2002, MK Uri Ariel from the National Unity party, raised a parliamentary question in the Knesset on this topic to the Minister of Interior, asking him to investigate how funds pouring from foreign governments to the ECF are being used, and what obligations or contracts the ECF had had undertaken towards these foreign governments. After all, there is no free lunch.

Ariel also proposed a Knesset resolution which would forbid any future European government intervention in the negotiations that Israel holds with its Arab neighbors. That resolution passed the Knesset overwhelmingly.

Accountability
To this date, the ECF has not submitted a report of its financial activities for the year 2000, to the Israel Registrar of Non-Profit Organizations, as required by Israeli law.

As a result, back on January 25, 2002, the registrar sent the ECF a strongly worded letter stating that "We are unable to provide the above non-profit organization with a permit stating that its books are in order for the year 2002."

On June 2, 2002, Beillin's spokesman, Mr. Uri Zakai, sent a fax to "Makor Rishon", confirming that the ECF has indeed not yet submitted its books for the year 2000 and blamed it on technical reasons, promising that it would be taken care of by the end of the month.

Beillin, who had left his seat with the government of Israel and the Knesset, in March, 2001, when Sharon's government took office, is today as the senior researcher for ECF. This, despite the fact that according to records of the ECF Beillin left the ECF back in 1995.

According to ECF Director of Projects, Ms. Avivit Bar-Am, the ECF coordinated a forum for 40 non-government Israeli organizations involved in all the components of negotiations with the Palestinians. According to Bar-Am, the ECF provides these non-government organizations with technical support and advice in fund raising. Under Beillin's close supervision and directives, Beillin's forum continues to meet and work with Palestinian colleagues throughout this entire period of conflict.

Rabbi Jeremy Milgrom, a member of the "Rabbis for Human Rights" and the liaison between the RHR and the ECF, notes that that Beillin's forum meetings serve as "a moral encouragement for peace activists".

Beillin uses this forum to advise the EU as to how to direct its funds for non-government organizations

EU documents examined by "Makor Rishon" showed that the EU uses Beillin as the ultimate decision-maker for the destination of the funding. One of these documents, From October, 1999, noted that Dr. Yossi Beillin had advised the EU to fund the "Four Mothers" organization, the seemingly spontaneous grass roots movement that. Organized the movement for Israel's unilateral withdrawal from Lebanon.

The ECF forum for Non-governmental organizations also works together with Israeli Arab organizations to communicate their concerns to the current Israeli prime Minister's National Security Council. In a ECF protocol from June 5th, 2001, it is disclosed that the ECF forum serves as "the only channel for dialogue between Israeli Arab organizations and the Israeli prime minister", going on to state that "Israeli Arabs feel more comfortable working with the ECF than directly with the National Security Council which is subjected to the prime minister.

So not only is Beillin a gatekeeper for the EU - he is also a gatekeeper and liason for PM Ariel Sharon.

One factor that allows for the ECF's "non-government organizations forum" to function is that it does not appear on the PA's non-government organization's black list which boycotts many other Israeli non-government organizations.

Avivit Ish-Am reports that foundations often transfer funds to the ECF which are designated for Palestinian purposes, because they trust that the ECF will transfer the monies to their intended sources. This is a transparent maneuver designated to prevent monies reaching questionable sources in the PA. In this respect, Beillin is in fact, playing the role that the PA was supposed to play in the areas under their control.

The ECF operates in 4 main arenas:

1. Policy planning and implementation. This relates to issues concerning the permanent status of the Palestinians. They deal with issues concerning refugees, security, settlements, borders, economy and Jerusalem.

2. Crisis managing and prevention of crisis. In this respect, The CF serves as negotiator with leaders from both camps and operates as emissaries between Israel and the Palestinians. At a time of war and conflict, it is indeed unusual for a a private foundation should be engaged in such a role.

In this respect, the ECF takes credit with hammering out the wording of the Mitchell Report, which puts the onus of the outbreak of violence on Israel, even if it does not blame Sharon's visit on the Temple Mount in September 2000 as the reason for the outbreak of violence. The Mitchell Report was compiled during the period that Beillin served as Justice Minister in Barak's government, and issued while Sharon was prime minister, in May 2001.

3. Planning the final status of the Palestinians, which is directed towards building a framework for peace following the signing of any formal agreement between Israel and the Palestinians.

The ECF adopts European models of trans-border cooperation between Israel and the Palestinians. One example is the 1999 "Cooperation South" project between the municipalities of 70 cities from the Haifa region and Jenin. That ECF initiative is funded by the German government.

4. The ECF deals with the internal issue of the Israeli Arabs. In cooperation with the Palestinians and Jordan, they are working on a long-term plan to integrate the Israeli Arabs as a national minority into Israeli society.

In a taped interview with a foreign journalist in August 2001, Beillin affirmed that he initiates negotiations with the Palestinians on all levels even though he knows that that "there is no talk of peace" in the Arab society and that "there are no peace activists among the Palestinians".

Beillin blames this state of affairs on the current political system of the PA. Nevertheless, Beillin believes that it is possible to simply overlook this fact, and it in no way stands in the way of his tireless efforts to continue with his peace initiatives together with Avraham Burg, who is among the founders and activists of ECF as well as Foreign Minister Shimon Peres.

At times, says Beillin, the work is done by himself and Burg while at other times they work in coordination with Peres.

EU sources confirm that Peres has advised the EU to fund ECF projects
Beillin estimates that "it is unrealistic to wait for a cease fire in order to begin political negotiations". Beillin goes further and openly states that he does not want the Labor government to wait for a cease fire and that he will continue to negotiate with the Palestinians even during continuous Palestinian terror attacks against Israel.

According to Beillin, the most important thing for him at this time is a return to the negotiating table. He states that the Israeli government's policy not to negotiate under fire "is irrelevant" to him.

When asked what he would do in the scenario of Arafat forming a coalition with the Hamas and the Islamic jihad, Beillin states that this form of government would be an artificial one and might raise certain difficulties, but "will certainly not prevent me from continued cooperation with the PLO and the PA."

In effect, the ECF is preparing background in all the areas of negotiations that the government of Israel is unwilling to deal with.

According to Ravid Druker, author of the best selling book "Ehud Barak - Test Results", pg. 288: "The fear of dealing with 'sacred cows' created a situation where none of the official bodies of the government of Israel was able to deal with loaded issues such as refugees, dismantling settlements, Jerusalem, not to mention the ability to put a complete final solution on the negotiations table. The IDF, the GSS and the Foreign Ministry never dared to deal with these issues in depth . . . into this vacuum the ECF entered. Gilad Scher (Director of the prime minister's office during Barak's government) was employed in the past as one of the security specialists prepared by the ECF. His assistant, Gidi Greenstein was an ECF employee. A very unusual situation was created where a group of people outside of the establishment . . . had more influence on the negotiations than both the establishment and the GSS combined. Most of the Israeli work papers on the subject of refugees and Jerusalem were based, for instance, on the models and phrasing given by the ECF."

Ravid also points at crucial projects of the ECF which continue to this day and influence the current state of negotiations.

"The ECF were able to produce a framework for regional security even after Ehud Barak's exit from the political arena. The framework involves a discreet political cooperation between Jordan, Israel and the PA. Jordan sent senior ex-generals, and the negotiations took place under the full knowledge of King Abdullah. Representing the Israeli side were Yair Hirshfield and Ron Pundak who were joined by security men such as Colonel (res) Baruch Spiegal, who was the deputy coordinator of the Israeli government's operations in the West Bank and Gaza. The Palestinians were also involved. The Belgium government sponsored and funded those meetings."

The most astounding fact in all of this is that, according to Druker, the ECF reached an agreement with the differing parties in which they "agreed upon bringing in a international troops . . and that according to the agreements, these troops will be made up of Europeans and Americans with a specific mandate given by the Security Council."

Ravid's investigations fit closely with the reality of Beillin's meetings which took place throughout May, 2000, in London. Beillin, Burg, MK Naomi Chazan and former Chief of Staff Amnon Lipkin Shachaff met with senior PLO officials and the PA in London and in Dublin and continued to lay out a framework involving all the issues concerning the present negotiations.

Ravid Druker reveals in his book that under Barak's government, Beillin sought after the Foreign Minister office for himself. Although he had to make do with Justice Minister it would seem that Beillin has annointed himself as the self-nominated Foreign Minister of Israel dealing in delicate and far reaching negotiations which have serious implications for the people of Israel who have never elected him to office.

Beillin regularly enters areas under the control of the Palestinian Authority to negotiate with Arafat and other PA officials there, even though the area is a defined as a closed military zone and even though Beillin is neither a member of the Israeli government or the Israeli Knesset.

The Israel Ministry of Defence, under the control of Israel Labor Party Leader Ben Eliezer and the GSS, under the control of Prime Minister Sharon, have done nothing to muzzle Beillin or to stop him from conducting his negotiations.

The question remains: to whom is Beillin beholden?

Translated from Makor Rishon, June 7, 2002

----
IMRA - Independent Media Review and Analysis
Website: www.imra.org.il



אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 01:02 28.05.04

13. Rabbis in Durban raise Funds for the PLO
בתגובה להודעה מספר 0

IMRA Newsletter
Rabbis for Human Rights slam Israel in Durban and raise Funds for the PLO
David Bedein
2001-09-02

On August 31, 2001, horrific reports flowed into Jerusalem that the PLO was orchestrating a massive anti-Israel campaign at the special UN Anti-Racism conference that had been convened in Durban, South Africa. While more than twenty Jewish organizations organized a lobby to support Israel in Durban, one Jewish group joined forces with the PLO to support the idea that Israel, was indeed, an apartheid, racist regime.

That group was the Israel-based Rabbis For Human Rights, funded through the Shefa Fund in Philadelphia, the New Israel Fund in Washington, and the Economic Cooperation Foundation in Tel Aviv, founded by Yose Beilin,. the architect of the Oslo Accords .

The Rabbis for Human Rights delegate to the Durban conference was Rabbi Jeremy Milgrom, who acts as the field director for the Rabbis for Human Rights, had actually participated in the preparatory conference in Geneva. Milgrom stated in a taped interview prior to his departure for Durban that. "if you ask any Israeli who has been here for a while, people will admit there is racism in the policies of the State of Israel".

Reached by telephone at the Durban conference Rabbi Milgrom confirmed in another taped interview that he appeared on a panel discussion together with the PLO legal advocacy group known as LAW, the same organization which has petitioned the UN to have declared Israel a racist State.

LAW is the same group now helping to prepare the legal case in Belgium for the indictment of Ariel Sharon as a war criminal. According to the "LAW" charter, there is an " institutionalized system of racism" in Israel

Rabbi Milgrom also confirmed that he appeared together with the well known Israeli anti-Zionist Dr. Uri Davis, the author of a new book "Israel: An Apartheid State" before a throng of more than 1,000 Moslems in the main mosque of Durban, an event which attracted great press attention

Rabbi Milgrom also confirmed that he worked with LAW at the preparatory conference in Geneva to draft ideas for the UN conference in Durban.

The Rabbis for Human Rights was able to procure funds for Milgrom to go to Geneva and Durban after its successful eight-month campaign to raise funds for thousands of olive trees which these Rabbis claim were uprooted from peaceful Arab farmers by nearby Jewish communities who have systematically encroached upon their villages to uproot their olive groves and deprive them of a way of making a living

In their fund-raising ads, the Rabbis for Human Rights have advocated a program to replant new olive trees for Palestinians, to "support Palestinian Families who have been suffering income losses for the duration of up to 9 years till the young olive trees reach maturity", and "to market olive oil bought from Palestinians, who often cannot sell their oil due to closures"

To promote their "Olive Tree campaign" the Rabbis For Human Rights also placed included a full page ad in April in the New York Times which was signed by more than 300 people from around the world.

According to Rabbi Ascherman, the costs of the ad were covered by the ECF, the Economic Cooperation Foundation that was founded by Dr. Beilin

By early August, 2001, RHR had raised 70 Thousand dollars for their tree planting campaign.

Over the past few months, journalists have asked the Rabbis for Human Rights to verify their claim that Jews in nearby towns have been raiding Arab villages to chop down their olive trees. The Rabbis for Human Rights cannot provide even one eyewitness or one police complaint.

When pressed to provide evidence that Jews are indeed uprooting olive trees in Arab villages, the response is that "We just know that this is happening", in the words of Rabbi Arik Ascherman, the director of the Rabbis for Human Rights, saying that he relies on reports from the PLO concerning allegations of "Olive Tree Uprooting".

Rabbi Ascherman referred to an Israeli activist, Neta Golan, who has been living in these Arab villages to provide what she describes as "eyewitness testimony of Israeli human rights abuses".

Rabbi Ascherman neglected to mention that Neta spent the good part of the past ten years incarcerated in mental health institutions, both in Israel and in Canada.

Meanwhile, Ascherman noted, the money is not going to plant trees at this time, because the planting season starts in December.

Whenever Ascherman was asked about the distribution of funds collected by "Rabbis for Human Rights", Rabbi Arik Ascherman became suddenly vague.

Yet when Ascherman was pressed about how the "Rabbis for Human Rights" determine which Palestinian families should get the money for the loss that they have incurred from the losses of their olive trees, Ascherman had a clear answer: The Rabbis for Human Rights rely on Palestinian contacts to figure out which families should receive their support.

Which contacts? Ascherman identified the LAW organization, the PLO legal advocacy lobby. Yet a call to LAW revealed that LAW does not deal with the question of uprooting of trees. The LAW spokesman, Arjan El Fassed explained, that while LAW is not a humanitarian organization per se. he mentioned that monies that they receive from the Rabbis for Human Rights go to the families of the "martyrs" who have been killed over the past ten months. Asked to define what he means by "martyrs", El Fassed described the various attacks in which Palestinians have died in attacks on Israelis.

In other words, the Rabbis for Human Rights have been providing funds for the families of suicide bombers.

Arjan El Fassed mentioned that the the Rabbis For Human Rights are also providing funds for the PLO's Land Defence Committee, another PLO lobbying group.

Ascherman also indicated that when PA representatives come to RHR, ask for money for families, and Ascherman that he doles it out to them because he trusts them.

One thing is for certain: The Rabbis for human rights have no idea if and how the money that they have raised for olive tree replanting will ever get to people inside the Palestinian community.

It would be instructive to know if guns can be purchased with money that Rabbis for Human Rights hand over to Palestinian families.

The Israel Resource Review is brought to you by the Israel Resource News Agency, a media firm based at the Bet Agron Press Center in Jerusalem, and the Gaza Media Center under the jurisdiction of the Palestine Authority.

You can contact us on media@actcom.co.il.

----
IMRA - Independent Media Review and Analysis
Website: www.imra.org.il

אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 01:12 28.05.04

14. ECF והפלסטינים הישראלים
בתגובה להודעה מספר 0

http://www.ittijah.org/newsletter/newsletter03_12_05.html
The Palestinian NGOs in Israel played a very active role in the ECF and drew attention on the specific challenges of Palestinians in Israel





אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 01:17 28.05.04

15. איך עובדים על תורמים
בתגובה להודעה מספר 0

(04-75) Exceptional Children's Foundation requested a permit to solicit via mail from March 1, 2004 through May 5, 2004. Dinner and wine tasting to be held at Le Meridian Hotel on May 6, 2004. Raise funds for ECF programs which serve nearly 2,000 children and adults with developmental disabilities and acquired brain injuries, and their families.

http://www.beverlyhills.org/presence/connect/CoBH/Homepage/Local+Government/Departments+and+Offices/Police+Department/LG-PD-Solicitations_Agenda





אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 01:36 28.05.04

16. המקורות של ידידיביילין למימון הטירור
בתגובה להודעה מספר 0

Donor assistance to Palestine in numbers and figures

http://www.palecon.org/pulsedir/jul98/development.html


The following figures (all in US$ millions) are taken from the Ministry of Planning and International Development: 1998 First Quarterly Monitoring Report of Donor Assistance, published on March 31st 1998. For further information, contact: Mr. Allam Jayyousi, Tel: ++(972-2) 574-7407 Fax: ++(972-2) 574-7406 Email: allam@intlcoop.pna.net


MOPIC: Donor Matrix as of March 31st 1998

Donor
Pledge
Commitment
Disbursement

Algeria
10,000
4,000
4,000

Arab Fund
150,000
149,252
1,011

Argentina
471
471
471

Australia
13,010
9,306
8,836

Austria
25,000
24,334
18,266

Belgium
35,580
36,869
16,996

Brunei
6,000
6,000
6,000

Canada
43,568
42,850
34,820

China
1,561
1,561
0

Czech Republic
2,704
2,718
1,704

Denmark
61,470
49,273
50,407

Egypt
17,210
17,210
15,510

EIB
300,000
112,500
0

European Union
401,693
401,693
263,302

Finland
15,780
13,436
7,174

France
76,046
76,046
48,326

Germany
180,570
180,573
86,260

Greece
27,811
12,811
68,46

Iceland
1,300
70
70

India
2,000
2,000
1,000

Indonesia
5,000
2,000
0

IFC
70,000
57,800
3,800

Ireland
7,074
6,926
6,206

Israel
74,500
27,500
10,500

Italy
137,623
137,623
56,488

Japan
289,233
289,233
273,682

Jordan
20,210
20,210
16,431

Kuwait
25,000
24,000
24,000

Luxembourg
10,942
10,942
3,854

Netherlands
151,161
151,161
103,996

Norway
237,386
237,386
212,275

Portugal
800
800
0

Qatar
3,000
2,500
2,500

Republic of Korea
15,000
2,424
870

Romania
2,880
2,880
1,800

Russia
4,755
4,778
4,523

Spain
208,000
208,000
129,400

Sweden
129,140
129,140
47,520

Switzerland
88,206
88,206
56,852

Turkey
79,809
79,809
72,019

UNDP
53,971
3,971
3,955

United Arab Emirates
9,447
9,447
6,845

United Kingdom
25,000
19,000
19,000

USA
500,000
330,581
323,688

World Bank
203,700
203,700
113,680

World Food Program
9,334
9,334
4,550

Totals
3,861,601
3,269,031
2,105,788

in 000 US$


1994-1998 Total Pledges,Commitments&Disbursements

1994-1998 Total Commitments & Disbursements by Year

1994-1998 Total Commitments & Disbursements to PNA

1994-98 Commitments & Disbursements, Loans & Grants






אבני
חבר מתאריך 15.5.04
133 הודעות 01:43 28.05.04

17. איך זה עובד עם הבנק העולמי
בתגובה להודעה מספר 0

Related Information

Question concerning upcoming conference in Tokyo on Middle East peace

Q: Regarding your last announcement on the Conference that starts on Monday on the Middle East peace process, how would the Government of Japan differentiate from or relate its meaning with the current efforts of the United States?

Mr. Takashima: The Conference does not have any direct connection to the roadmap presented by the United States or the US effort to promote peace in the region. This is a Japanese initiative, and the Government of Japan thought that it would be necessary to have a confidence-building effort to promote peace in the Middle East especially between the Israelis and Palestinians. In order to make this happen, we thought that it would be better to have representatives from various sectors of the Israeli and Palestinian communities and societies to get together in one place and have a direct exchange of views and opinions through the intermediary of Japanese participants. That is the purpose and aim of the Conference to be held in Tokyo next week. We hope that those who participate from the Israeli and Palestinian sides will take full advantage of this opportunity and get to know each other and move forward for better relations between those two groups of people.

Q: Do you have any details of exactly who will be attending?

Mr. Takashima: Participating from Japan are Special Envoy for Peace in the Middle East, Mr. Arima; Mr. Hashimoto Chairman of the New International Political System; Prof. Ikeda of Toyo Eiwa University; Prof. Takeyama of Defence University; Mr. Morimoto, Director of Middle East & Africa Office of the Ministry of Economy, Trade and Industry; and officials of the Ministry of Foreign Affairs.

Among the Israelis are former Minister of Justice Yossi Beilin, Ms. Esthel Livni, member of the Israeli Parliament (Knesset); former member of Knesset, Ms. Nehama Ronen; Mr. Daniel Levy, Policy Coordinator of the Israel-Palestine Coalition and ECF, and Advisor to the Former Minister of Justice; and a representative from business.

From the Palestinian side, it will be Minister of Cabinet Affairs Yasir A.A. Abd. Rabou; Minister of Planning Nabil I. K. Kassi; Director General of the Palestinian Ocuncil for Development & Reconstruction (PECDAR); Talal K.A. Nasser Iddin, a businessman; and Samir S.T. Rantisi, Advisor to the Minister of Cabinet Affairs.


495
חבר מתאריך 16.4.02
350 הודעות 05:51 28.05.04

20. הרבה מאוד חומר וקשה לרכז
בתגובה להודעה מספר 17

מישהו יכול לרכז ?
ידוע שהדלק לארגונים הוא הכסף
ונראה שהם ממנים גופים שונים כרצונם (בזמנו דובר כאילו 4 אמהות ממומן על ידם)
אם יהיו המקורות והיעדים הממומנים תקטן הילתם של מספר גופים










http://www.4law.co.il/tap1.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   02:26   01.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. השמאל מבכה את את מות ערפאת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
בונדי
חבר מתאריך 25.4.02
5378 הודעות 00:17 01.02.05

השמאל מבכה את את מות ערפאת
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=170538&sid=16

דו"ח: תקשורת צהובה ומסיתה
ארגון "קשב" פותח במאבק נגד ההסתה בתקשורת הישראלית והפלסטינית. הדו"ח הראשון קובע: התקשורת הישראלית "חגגה" את מות ערפאת
מאת: הארון תחאוכו, חדשות נענע 20:07 31/01/2005


להתריע בפני העורכים. ד``ר יובל קרניאל, יו``ר קשב
(צילום ארכיון)
"העיתונות בישראל הפכה להיות צהובה וגסה והחלה לנהוג באופן שטחי. רק הצבת מראות מול העיתונאים והעורכים יבהיר להם עד כמה הם טועים באופן סיקורם", כך טוען דוקטור יובל קרניאל, היועץ המשפטי של הרשות השנייה ויושב ראש ארגון "קשב". "קשב" וארגון "מפתאח" הפלסטיני, שבראשה עומדת חנאן עשראווי, הודיעו היום (שני) על פתיחת מאבק כנגד ההסתה וההתלהמות בתקשורת הישראלית והפלסטינית.

שני הארגונים מקיימים מרכזי מעקב, בירושלים וברמאללה, אשר יעקבו אחר התקשורת הישראלית והפלסטינית ויפרסמו דו"חות מעקב תקופתיים בנושא. קשב הציג את הפרוייקט הייחודי, היחידי מסוגו בעולם, ואת הדו"ח הראשון שלו במסגרת הפרויקט, שכותרתו "גם מילים יכולות להרוג".

הכתבים דיווחו- העורכים שינו

הדו"ח עוסק בסיקור הישראלי של סוף עידן ערפאת והימים שלפני ואחרי מותו, ובוחן את הסיקור באמצעי התקשורת המרכזיים בישראל: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10, החל מהיום הראשון שבו פורסם על מחלתו של ערפאת ועד ימים ספורים לאחר קבורתו. הדו"ח בודק כיצד סיכמו כלי התקשורת בצורה מסיתה את דמותו של ערפאת, איך התייחסו למותו וכיצד סיקרו בגסות את גסיסתו, כיצד סיקרו את אשתו סוהא, כיצד סיקרו את המתרחש בחברה הפלסטינית ומה יקרה בעידן החדש לאחר מותו.

על פי הדו"ח, אמצעי התקשורת הישראליים הבליטו, באמצעי עריכה, תמונת עולם מסויימת, שעמדה לעתים מזומנות בסתירה לחומרים החדשותיים שהביאו כתביהם שלהם מהשטח. הכותרות הבולטות שהופיעו בדו"ח: "ערפאת מת, אבל הקונספציה חיה. מבוא" (הארץ), "חשוב כמת-במצב המתנה" ו "הנשימות האחרונות" (מעריב), "המנהיג הפלסטיני בעל תשע הנשמות הוכיח שהוא גם האיש בעל אינספור המיתות", "ברוך שפטרנו", "כמה עוד נחכה"-"ערפאת גמור" ו "בא יומו" (ידיעות אחרונות).

לנקות את העשבים השוטים בתקשורת הישראלית

בקשב מתכננים, לדבריהם, לצאת ולזהות את העשבים השוטים בתקשורת הישראלית ולטפל בהם. קרניאל מוסיף: "מדובר גם על תחנות הרדיו הפיראטיות. לקחנו על עצמנו את המשימה הזאת, שתימשך בצורה של תהליך ולא תביא פתרונות מהירים, כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית. אני לא חושב שזה אבוד. אנחנו נעבוד מול מערכות עיתונים וכלי תקשורת מרכזיים ונסביר להם את הטעויות שלהם. במקביל נפרסם דו"חות לציבור כדי שיבין כיצד נוהגת התקשורת", אמר.

קשב הוקם לאחר הירצחו של יצחק רבין, ושמם לעצמו מטרה כדי להגן על הדמוקרטיה בישראל. פעילותו ממומנת על ידי האיחוד האירופאי. בקשב חברים משפטנים, אנשי רוח, כלכלנים ועיתונאים לשעבר.

לדו"ח המלא
מומחה: התקשורת מלבה את האלימות ומקצינה את תדמית המתנחלים
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=152657&sid=16

"המסיתה הגדולה היא התקשורת"
פרופ' גדי וולפספלד, מומחה לתקשורת, מסביר מי אחראי לתדמית הקיצונית של המתנחלים, מי מרוויח ממנה, ומי ישלם את המחיר
מאת: טל מאור ונחום סעדיה, פי האתון 18:02 14/10/2004


גדי וולפספלד: הדרך להישמע היא דרך התבטאויות קיצוניות
(התצלום באדיבות פי האתון)

פרופסור גדי וולפספלד מהאוניברסיטה העברית לא חושש ממה שיקרה בגוש קטיף ביום ההתנתקות מעזה. הוא לא חושש מההתנגשות אלימה, לא מהסתה, ולא מקרע בעם. רק דבר אחד מדאיג אותו – התקשורת.

"התקשורת היא אחד המסיתים הגדולים". אומר וולפספלד, ראש "מכון לוי אשכול לחקר החברה, הכלכלה, והמדיניות בישראל". "היא מסיתה לאלימות, בכך שהיא מעבירה למתנחלים את המסר 'אתם מטורפים'. לעיתונים" הוא מסביר "יש אינטרס כלכלי להסלים את הסכסוך ולעודד גימיקים והתבטאויות קיצוניות. היא מצטטת את הקיצוניים והמטורפים כדי לעודד את הדרמה – ובכך היא גורמת להסלמה אמיתית, ומעלה את סף האלימות וההתבטאויות הקיצוניות. רוב קוראי העיתונים שוכחים שהמטרה העיקרית של העיתון היא לעשות כסף".

וולפספלד, שמרבה לנתח את התקשורת בישראל ובמדינות ערב, מאמין שמאחורי ההפגנות והגימיקים, רוצים במועצת יש"ע לנהל דיון רציני על ההתנתקות. "הבעיה היא ההעדפה של התקשורת לצטט את הקיצוניים. מסיבה זו במועצת יש"ע מסלימים את המאבק, כדי להתחרות באותם מטורפים שמקבלים כותרות שאינן מייצגות דבר. הם רואים את המאבק שלהם כמוצדק, וחוששים הקיצונים והמטורפים ישתלטו על סדר היום הציבורי ויגרמו לדה-לגיטימציה שלהם".

בשביל להישמע צריך או ארגון – או טירוף

בעולם של תקשורת הרייטינג, האם יכול להתקיים דיון רציני על ההתנתקות והשלכותיה?

"לא, אולי למעט בעיתון 'הארץ' או במאמרי הדעה בעיתונים. כולם אומרים שהם רוצים לראות דיון רציני, אבל זה לא נכון. תכניות האקטואליה והחדשות מעוניינות בכאסח כי "זה טוב לרייטינג". הקהל רוצה לראות זה כאסח ודם, והעיתונות, שרוצה להרוויח כסף, תספק את הסחורה".

וולפספלד רואה בהתבטאויות הקיצוניות את הדרך היחידה של קבוצות קטנות ושוליות להגיע לכותרות העיתונים ולהיכנס לשיח הציבורי. "למועצת יש"ע יש משאבים, ארגון ומסר מסודר. הם הפיקו את האירוע המרשים של השרשרת האנושית, וארגנו את המעבר מבית לבית. קבוצות עם מעט משאבים ובלי ארגון, צריכות לעשות דברים דרמטים כדי לקבל תשומת לב, לאיים על ראש הממשלה, להשוות את הממשלה ליודנראט – ובקיצור להיכנס דרך הסטייה. יצלמו אותם, הם יהיו בחדשות הערב ויהיו מפורסמים".

מי יזכה בלב התקשורת

בשנות האינתיפאדה למדנו שתמונות של ילדים פלסטינים מול חיילי צה"ל מחזקות את האמפטיה לפלסטינים. האם גם פה, בעימות בין ילדי מתנחלים ובין מפניהם השוטרים, האמפתיה תהיה כלפי אנשי גוש קטיף וילדיהם?
"בדומה לימית, יהיה מאבק על 'מי הקורבן פה'. ככל שהמתנחלים ישתמשו באלימות, יהיה קל יותר לפנותם. לעומת זאת, צה"ל צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע בהם. המתנחלים, מצדם, אם מישהו מהם יפתח באש ויפגע בחייל – כל האווירה לגבי הפינוי תשתנה, והם עלולים בזמן קצר מאוד להפסיד את כל המערכה".

אם יוחלט על משאל עם, איך, לדעתך, צריך להתנהל הקמפיין של תומכי ההתנתקות?

"איני מייעץ. ככלל, זה משהו שקשה למכור לעם ישראל. זה נתפס כוויתור, ככניעה. כשניקסון, רץ לנשיאות הוא אמר 'יהיה לנו שלום עם כבוד' – והוא ברח מדרום וייטנאם. בסופו של דבר, ההתנתקות היא בריחה. בורחים מאותה סיבה שברחנו מדרום לבנון: המחיר אינו שווה את התועלת, זו הסיבה. אבל לך תסביר בצורה רגשית שהמחיר אינו שווה את התועלת.

"למה כדאי להתנתק? כי הטרור מנצח אותנו? כי אנחנו פוחדים? לא ברור לציבור מה המסר. יש הרגשה שהרבה ממה שראש הממשלה עושה הוא 'שליפות'. במקום ראש הממשלה, הייתי יושב ומנסה באמת לארגן קמפיין מסודר. לשכנע את הציבור שזה הדבר הנכון לעשות".

אולי להשתמש בקמפיין כמו שהיה בנסיגה מלבנון : "מחזירים את הבנים הביתה"?

"חשבתי על כך. הבעיה היא שאתה מחזיר לא רק את הבנים, אלא גם כל מיני אנשים שלא רוצים לחזור, וזה ההבדל בין דרום לבנון לעזה. חוץ מזה, אם תהיה התנתקות זה לא אומר שהחיילים לא יחזרו לעזה".

מדוע תומכי ההתנתקות בליכוד לא משתמשים בדוגמה של לבנון כטיעון? הנה, אהוד ברק יצא מלבנון, והחיזבאללה לא מפגיז כל מיני יישובים בגבול הצפון בטילים.

"תזכור שהרבה אנשים טוענים שהנסיגה מלבנון הייתה טעות, שזה עודד את הפלסטינים, שזה נתן רוח גבית לטרור. לכן, אני מניח, לא כולם מסכימים שלבנון הייתה הצלחה. יש שהיו רוצים שנהיה עד היום בלבנון, וגם בעוד 20 שנה".

מלחמת אחים לא תהיה

האם לדעתך קיימת סכנה למלחמת אחים בעקבות תהליך ההתנתקות?

"כל זמן שזו רטוריקה, זה דבר אחד. ברגע שאתה הורג מישהו – זה משהו אחר. אני לא מניח שהרבה פלוגות בצה"ל מתכוונות להילחם נגד המפקדים שלהן. אני לא מניח שלמתנחלים יש הרבה טנקים או רובי F16 בתוך המלחמה הזאת. קבוצה של אנשים מטורפים שמבצעים אלימות זה מרד או קבוצות טרור, לא מלחמת אחים. במלחמת אזרחים יש שני צבאות שנלחמים. גם בימית היו שאיימו להתאבד – ולא התאבדו; היו איומים לשביתת רעב – ובסוף אכלו. נכון, איומים כאלה טובים לתקשורת, ובינתיים זה באמת רק לתקשורת".

האם לדעתך נוצרה לראש הממשלה בעיית לגיטימציה לבצע את המהלך, בעקבות כישלונותיו להעביר את המהלך במפלגתו?

"במידה מסוימת. אני חושב שאחד הדברים המדאיגים הוא שקשה לבצע מהלך גדול אם אין לך את תמיכת המפלגה. אתה בדרך כלל יוצא מנקודת הנחה שיש לך תמיכה במפלגה שלך, ואתה צריך להביא בעלות ברית לאותו מהלך. במקרה הנ"ל אין לשרון תמיכה מהמפלגה, וזה בהחלט קשה, ולכן אם הוא יצליח זה יהיה הישג גדול בנסיבות הפוליטיות הקיימות. אבל כן, אין לו הקונצנזוס שהיה עוזר לו".

הכתבה תפורסם בפי האתון, עיתון אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:58   04.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. אמנון דנקנר/''כן, ברוך שפטרנו'' (מיאסר עראפת)  
בתגובה להודעה מספר 65
 
כן, ברוך שפטרנו
4/2/2005



מלומדי ניסיון אנחנו, ניסיון מר מאוד, ולכן לא נריע בהתלהבות מוגזמת כשנחזה בלחיצת היד שתהיה בשבוע הבא בין אריאל שרון לבין אבו מאזן, אבל התקווה בכל זאת תבריק בעינינו. הרי יכול להיות שעברנו שלב, קפצנו פאזה ומתקפת הטרור שהחלה בספטמבר 2000 היא מאחורינו, על האימה וזעקת הפצועים, על שורות ההרוגים בשקיות השחורות, האוטובוסים המפוחמים ובתי הקפה ההרוסים, וחשוב גם כן - על השכול והסבל הנוראים בקרב הפלשתינים, על ההידרדרות שלהם לעוני מנוון ועל הפגיעה הכלכלית הקשה שהיתה במשך שלנו.

עצם קיומה של התקווה הזאת, עצם האפשרות להתקדם במסלול רגוע יותר ובלתי אלים, היא תולדה, בראש ובראשונה, של ההיעלמות הברוכה מהמפה של יאסר ערפאת שקברו הטרי ברמאללה עדיין מבעבע במרירות בוודאי אל מול המתרחש עתה במשרדיו של יורשו. תהליך ההתפכחות הישראלית מאשליית ערפאת היה ארוך ומכאיב.

בעמודים האלה אנחנו היינו מהראשונים שהציגו קו תקיף להסתלקות מהאיש הזה ומכל תקווה לעשות איתו שלום או הסדר חלקי כלשהו. אנשים שחירפו אותנו על כך וכינו אותנו בשמות גנאי וקיבעו אותנו בימין הקיצוני, החלו, לאט לאט ובטפטוף מצטרפים להכרה הזאת שערפאת כולו גנאי, כולו רמייה ואחיזת עיניים, והוא העומד מאחרי הכשלת התקווה על ידי עידוד הטרור ואף יזימתו. כששני היוסים, שריד וביילין כבר אמרו אף הם כי ערפאת מזיק, נדמה היה כי הקונצנזוס מושלם, אבל השבוע התברר כי יש לערפאת בישראל משמר ברזל אחורי המנהל מלחמת מאסף על דמותו, יוקרתו ומקומו בזיכרון הלאומי שלנו.

העניין מתחיל, כמו הרבה עסקי ביש, בכסף טוב מחו"ל: חצי מיליון יורו מהאיחוד האירופי לצורך מעקב אחרי סיקור הסכסוך בתקשורת, בהנחה שמילים יכולות להרוג. הפרויקט הזה נעשה גם אצל הפלשתינים וגם אצל הישראלים, רק שיש צרה קטנה באיזון הזה: בעוד אצל הפלשתינים מדברים וכותבים ואף מזמרים על הצורך הדחוף להרוג את בני החזירים והקופים (אנחנו) ומפיצים בהנאה את הכתבים האנטישמיים הכי נלוזים מ"הפרוטוקולים של זקני ציון" וצפונה, איזה דברים זהים או אף דומים בחומרתם יימצאו אצלנו? אולי משהו בשולי השוליים שרשויות אכיפת החוק שלנו מטפלות בו, אבל בוודאי לא זרם גועש של שנאה שוצפת בזרם המרכזי והלגיטימי של הכתיבה וההתבטאות בעיתונים ורשתות השידור.

...

ובכל זאת כשמחפשים היטב מוצאים, וכך יצא השבוע בקול תרועה דוח של מרכז "קשב" בניתוח דברים שנכתבו ונאמרו בתקשורת הישראלית סביב גסיסתו הממושכת ומותו של ערפאת ובו התגלה כי היו גילויי הסתה בסיקור מותו של ערפאת, ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" וערוץ 2. בעיקר משכו את תשומת הלב כותרות בעיתונים הנזכרים בנוסח של "ברוך שפטרנו" ו"בא יומו".

והנה אני מבקש לטעון היום, בעיקר על רקע הרגיעה והתקווה שבאו לאחר הסתלקותו של ערפאת ובחירתו של אבו מאזן, כי הכותרות האלה היו מתאימות, נאותות וצודקות בהחלט. מותר ורצוי היה להביע סיפוק מלכתו של ערפאת, לא מכיוון שראוי לייחל למותו של מנהיג ישיש, אלא משום שההסתלקות הזאת היתה כולה ברכה. לא רק לנו אלא גם, ואולי בעיקר, לבני עמו שאותם נטל כבני ערובה מסכנים, בדרך הפתלתלה, העקובה מדם וחסרת הסיכוי שבה בחר ללכת.

עריצים שידיהם דמים מלאו, ראויים שבהסתלקם תישמע אנחת רווחה מקיר לקיר ורצוי אף לשמוח על סופה של תקופה אפלה. כשהיטלר התאבד עברו דיצה ורינה בכל מקום שפוי, וכשסטאלין מת גילויי השמחה במערב היו מוצדקים בדיוק כפי שגילויי האבל בעולם הקומוניסטי ובגרורותיו המטומטמות במערב היו מגוחכים ונקלים. כמו שני אלה גם ערפאת המיט סביבו סבל ומוות, בעט בערכי מוסר, התנכל לנורמות המקובלות, השחית את בני עמו ורושש אותם עד הרס כמעט מוחלט.

מרכז "קשב" מעביר תחת שבט ביקורתו גם את הטיפול שלנו בסאגה הנלעגת של סוהא ערפאת ומאבקיה לנתח מהירושה. "סטראוטיפי, מבזה ונלעג", הוא מכנה את הטיפול הזה. באמת? איך בכלל אפשר לטפל בתופעה המשונה והמגונה הזאת של הגברת ערפאת החיה בעושר פזרני עם בתה באריז, בעוד בני עמה נמקים בעוני? ואיך אפשר היה לתאר את מלחמתה על הכסף?

מאות אלפי יורו מהאיחוד האירופי (שאגב, אף הוא משך ידיו בייאוש מערפאת בשנתו האחרונה) הם הרבה כסף שמותר להוציא אותו ויש תמיד על מה. אבל להיאבק רטרואקטיבית על שמו הטוב של האיש שחירבן את החיים באזור הזה לכולם, הוא דבר שיכול לעורר רק צחוק מריר ותהייה על אחדים בתוכנו שמוכנים לעשות יותר מדי כדי להיראות מטומטמים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/864/770.html


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=56&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:39   13.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. ביילין עבר לכאורה על חוק מימון מפלגות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.03.05 בשעה 11:31 בברכה, פילוביץ שחף
 
שוקי שוקי
חבר מתאריך 30.11.04
578 הודעות 08:34 13.03.05

ביילין עבר לכאורה על חוק מימון מפלגות

ביולי 2004 יזם יו"ר סיעת יחד, יוסי ביילין, הקמת גוף מפלגתי שיעקוב אחר משרדי הממשלה מטרת הגוף: גיבוש דוחות מעקב ש"ישמשו את הסיעה ביום פקודה" כשהתברר שלתנועת יחד אין תקציב לכך, הועבר הטיפול בפרויקט לארגון העצמאי "גבעת חביבה" בעזרת תרומה של 25 אלף דולר - שניתנה לארגון על ידי מקורבת לביילין - הקים גבעת חביבה גוף שמטרתו, ניחשתם נכון, גיבוש מעקב אחר משרדי הממשלה לראש הפרויקט מונתה חברה אחרת בהנהלת יחד, שקיבלה את שכרה מהארגון בכיר בסיעה: "זו שערוריה וחשש לכאורה לעבירה על חוק מימון מפלגות" ביילין בתגובה: "העמותה מייצרת כבר שנים ניירות עמדה שמשרתים את השמאל הישראלי. הפרויקט אינו משרת מפלגה מסוימת"

מאת: אלי סניור

גורמים בסיעת מרצ-יחד מבקשים לבדוק האם המפלגה ויושב הראש החדש שלה, יוסי ביילין, עברו לכאורה על חוק מימון מפלגות. תרומה בסך 25 אלף דולר, שהועברה לארגון גבעת חביבה על ידי חברה בהנהלת המפלגה, מימנה הכנה של דו"ח מעקב אחר פעילות משרדי הממשלה, דו"ח שעל פי פרוטוקול המפלגה אמור לשמש את מרצ-יחד כתשתית עבודה לקראת הבחירות הבאות.
על הפרויקט עצמו - במסגרתו חולק לאחרונה דו"ח מעקב ראשוני לכל חברי הנהלת יחד - הופקדה חברת הנהלת המפלגה ויוי וולפסון, שעבדה בחודשים האחרונים בעמותת גבעת חביבה, כאשר שכרה שולם לה מתרומה שנתקבלה על ידי חברה אחרת בהנהלת הסיעה.
בכירים בסיעת יחד הביעו השבוע הסתייגות מהמהלך וטענו כי "השימוש בעמותות לצרכים מפלגתיים אינו ראוי בסיעה שחרתה על דגלה את נושא נקיון הכפיים הציבורי".
בתגובה לממצאי עיתון "תל אביב" מסר השבוע דוברו של יו"ר תנועת יחד כי "יוסי ביילין רואה את הסיוע והקידום של עמותת גבעת חביבה כאחד הנושאים החשובים ביותר שלו כמנהיג השמאל בישראל - הן בנושאים הקשורים ביחסים שבין יהודים לערבים בישראל והן בנושאים אחרים בהם עוסק הארגון כמרכז הרעיוני של השמאל בישראל".


מיד עם היבחרו לתפקיד יו"ר סיעת מרצ-יחד, לפני שנה בדיוק, החל ביילין בפעילות אינטנסיבית במטרה לאפשר הצלחה גדולה ככל הניתן בבחירות הבאות. ארבעה חודשים לאחר שנבחר, בכינוס של הנהלת המפלגה, הודיע על מספר פעולות שהסיעה מתעתדת לבצע בתקופה הקרובה.
מטרת אחת הפעולות, כפי שמצוין בסעיף 3 של פרוטוקול אותו דיון, הינה הקמת גוף שעבודתו תתרכז בהכנת דוחות על עבודת משרדי הממשלה. דוחות אלה, הוסבר, ישמשו את חברי הסיעה אל מול "העיתונות, לעבודת הסיעה וליום פקודה".
בדברי ההסבר לסעיף זה הובהר כי מדובר בצוותים שיורכבו מאדם שעבד בעבר במשרד ממשלתי, ואליו יצטרפו גורם מינהלי נוסף וסטודנט, שעבודתו תתרכז בהכנת דוחות על פעילות המשרדים. בנוסף, צוין כי המעוניינים להשתלב בפרויקט מתבקשים לפנות לויוי וולפסון - חברת הנהלת סיעת יחד וחברת מועצת העיר גבעתיים.
אלא שבישיבה שהתקיימה כמה שבועות מאוחר יותר, כשהתברר כי מצבה הכספי של המפלגה לא מאפשר לממן את הפרויקט, החליט ביילין כי הטיפול בפרויקט יעבור לארגון גבעת חביבה.
גבעת חביבה, כך על פי פרסומיה, משמשת כ"מרכז חינוך, תיעוד ומחקר הממקד את פעילותו בנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית, ומקדם יוזמות ועבודה קהילתית בתחומי שלום, דמוקרטיה, דו קיום, סובלנות וסולידריות חברתית".
מעל 50 אלף ילדים, בני נוער ומבוגרים מישראל ומחו"ל לוקחים חלק בסמינרים, בסדנאות ובכנסים אקדמיים וחינוכיים שמארגן הארגון.
אלא שבמקרה הנדון עולה חשש כי סיעת יחד עשתה שימוש בארגון במטרה לקדם נושאים פוליטיים.
מעדויות שהגיעו לעיתון "תל אביב" עולה כי בשבועות שאחרי הישיבה גייס ביילין תרומה של 25 אלף דולר מחברת הנהלת הסיעה. על פי עדויות של בכיר בגבעת חביבה, "מאחר שהחוק אוסר על העברת תרומה בשיעור כזה ישירות למפלגה, הועבר הכסף לארגון, לטובת מימון פרויקט המעקב אחר משרדי הממשלה".
מי שאמור היה להיות אחראי על הפרויקט מטעם גבעת חביבה הוא סמנכ"ל הארגון, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, שמכהן גם כחבר הנהלת מרצ-יחד. במפלגה ביקשו למנות בשכר אדם שירכז בפועל את פעילות המעקב, וביילין המליץ על וולפסון - מי שהיתה אמורה לרכז את אותו פרויקט בדיוק עבור המפלגה. שכרה של וולפסון בעת ביצוע הפרויקט עמד על 7,500 שקל בחודש וניתן לה על ידי הארגון.


חוק מימון מפלגות קובע במפורש מהם הסכומים שמותר למפלגה לקבל לצורך פעילותה השוטפת, בין אם בשנת בחירות ובין אם בשנים אחרות. אולם, כפי שנחשף בחקירות המשטרה בפרשיות שיוחסו לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ולבנו של ראש הממשלה הנוכחי, עמרי שרון, קיימות דרכים לעקוף את החוק באמצעות עמותות חיצוניות שמקבלות תרומות ובעזרתן מממנות את פעילויותיהם הפוליטיות של המפלגות או המועמדים.
לנוכח הפרצות, ועל רקע השימוש הבלתי חוקי בכספי תרומות, קבע המחוקק הגבלים חד משמעיים בנושא. סעיף 8(ב) לחוק קובע: "לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה שלא מתאגיד, בסכום או בסכומים העולים על 900 שקלים חדשים לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו".
עוד קבע החוק כי "לעניין שנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת או בחירות לכלל הרשויות המקומיות, יבוא סכום 1,700 שקלים חדשים במקום הסכום האמור בסעיף קטן ב'".
גורם בכיר בגבעת חביבה הודה השבוע: "התרומה לפרויקט המעקב אחר משרדי הממשלה אורגנה על ידי יוסי ביילין". עדות זו, כאמור, מצטרפת לעדות בכירים בהנהלת הסיעה.
"זו שערוריה לשמה וחשש לכאורה לעבירה על חוק מימון המפלגות", אומר גורם במפלגה. "אנחנו, שתמיד דאגנו להישאר נקיים, מבצעים פעולה שכזאת? יוסי שריד בחיים לא היה עושה דבר שכזה. ביילין העלה את ההצעה על המעקב הזה בישיבת הנהלת המפלגה, ואחרי שראה שאין מימון דאג לתרומה מאדם המקורב למפלגה ולארגון חיצוני שיבצע את הפרויקט הזה עבורנו".

תגובות

סמנכ"ל גבעת חביבה, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, אישר השבוע שהפרויקט בוצע על ידי העמותה וכי מטרתו אכן היתה לעקוב אחר פעילות משרדי ממשלה. בתגובה לפניית עיתון "תל אביב" בקשר לזהותו של התורם, ענה רז כי "בעמותה לא מדווחים על זהותם של תורמים".
אבל הרעיון הראשוני לקיום הפרויקט עלה בישיבת הנהלת מרצ-יחד.
"מנהלת הפרויקט היא באמת חברת הנהלת המפלגה, וכנראה בגלל זה היא חילקה את הדו"ח לחברים".

בתגובה לממצאי העיתון, מסר השבוע דוברו של יו"ר תנועת יחד כי "יוסי ביילין רואה את הסיוע והקידום של עמותת גבעת חביבה כאחד הנושאים החשובים ביותר שלו כמנהיג השמאל בישראל - הן בנושאים הקשורים ביחסים שבין יהודים לערבים בישראל, הן בנושאים אחרים בהם עוסקת העמותה כמרכז הרעיוני של השמאל בישראל והן בנושאים שאותם מציע ביילין עצמו לגבעה - כגון מעקב אחר משרדי ממשלה ומעקב אחר התקשורת.
"מי שלא מבין זאת", הוסיף הדובר, "או שאינו מבין מה תפקידה של גבעת חביבה או שאינו מבין מה תפקידו של השמאל בישראל. גבעת חביבה מייצרת כבר 50 שנה ניירות עמדה ופרויקטים שמשרתים את השמאל הישראלי. לא ניתן לומר כי ניירות עמדה אלה משרתים מפלגה מסוימת, כי הם פתוחים ושקופים לציבור. על אחת כמה וכמה לא ניתן לומר זאת על פרויקט שנשלח באופן אקטיבי לנציגיהן של כל המפלגות בישראל".

חברת הנהלת סיעת יחד ששמה נקשר לתרומה סירבה להגיב.

האחראית על הפרויקט מטעם עמותת גבעת חביבה וחברת הנהלת סיעת מרצ-יחד, ויוי וולפסון: "אני עובדת בסמינר גבעת חביבה מאז תחילת הפרויקט, מוניתי להנהלתו לאחר שהצגתי את הרזומה שלי ועברתי ראיון. אם הסמינר מצא לנכון להתייעץ עם יוסי ביילין ולבקש את המלצתו, ואם אכן המלצתו היתה חיובית, אני רואה בזה מחמאה גדולה. הפרויקט מבוצע עבור ומטעם גבעת חביבה ואין זה מתפקידי או מענייני לחקור כיצד הסמינר משיג את תקציביו".

מהשבוע האחרון עיתון ת''א
http://www.tam.co.il/11_3_2005/chdashot2.htm



לחץ כאן » חשיפה: מה שרון והתקשורת לא מגלים לנו?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ששי כ''ח בשבט תשס''ז    11:37   16.02.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. מבחן התוצאה !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן

גילוי: מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5404&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן


ביום חתימת ההסכם באוסלו, ביילין לא היה על בימת הכבוד...
וזה נחשב כפגיעה על כך, שביילין לא היה על הבימה במקום רבין!!

הוא הרי היוזם, המביא, המשקיע, המוח והמוציא לפועל של ההסכם,,,
הוא וכל "חבורת חסמבה" המצ"ב בקובץ הנילווה.

רבין: הבטיח לנו שלא ייפלו יותר קטיושות....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן

פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן

שה''ח סילבן שלום:''לשלול מעראפת פרס נובל לשלום''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5596&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן

המרצע יצא מן השק: נביל שעת' = עראפת = זכות השיבה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&viewmode=all&keywords=דחלאן

_____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ראשון כ''ג באייר תשס''ט    18:30   17.05.09   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. פירסום רשמי: האיחוד האירופאי תרם מיליארד שקל לעמותות !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.05.09 בשעה 18:33 בברכה, פילוביץ שחף
 
סוף סוף התשקורת שלנו מפרסמת על מעורבותו של האיחוד האירופאי
בדמוקרטיה הישראלית במ"י - תרתי משמע..........

תודה רבה לחברנו digital


כתב אישום


תזכורת:

גילוי: מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5404&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

האיחוד האירופאי: ''ישראל בעדיפות ראשונה !!''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5578&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

ביילין מודה: פעלתי מאחורי גבם של רבין ופרס לגיבוש אוסלו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15253&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5319&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

ביום חתימת ההסכם באוסלו, ביילין לא היה על בימת הכבוד...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

שה''ח סילבן שלום:''לשלול מעראפת פרס נובל לשלום''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5596&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

רון פונדק עובר כל גבול מצדיק את פיגועי הפת''ח
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5556&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

רון פונדק: ''לאפשר לפרקליטות לעשות את שלה ולאולמרט..''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=8006&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

אורי אבנרי, אלוף מתי פלד ויעקב ארנון נפגשו עם אש''ף
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6378&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

מי מימן את הפגנות הענק נגד עיראק?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5271&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

המאמר המלא - מה רלוונטי \ אוהד קמין
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5765&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

''השאהידים-האסלם ופיגועי ההתאבדות''-מאת:שאול שי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5506&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

אהרון רול: ''משנאי החינם בינינו'' (מסמך - 54 דפים)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15529&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

הפשע המאורגן בישראל מממן את הטרור הפלסטיני
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7849&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

גוש שלום
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5102&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&viewmode=all&keywords=האיחוד האירופאי

========


מסמך סודי ביותר שבו דרש יצחק רבין משמעון פרס לחדול מהמשך המגעים עם אנשי טוניס = הסכם אוסלו....
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#14
פרופ' א. זריצקי: ''האם פושעי אוסלו מעורבים ברצח רבין?''
http://rotter.net/forum/gil/15267.shtml#13


========


קניית המדיניות הישראלית בכספי השוחד של ערפאת/בריטיש גז
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=8040&omm=45&viewmode=
וכאן:
http://www.israblof.com/?l=he&a=58942

=====

****


הספר שחזה את כשלון אוסלו ומתווה את הדרך לביסוס בטחונה ועתידה של מדינת ישראל !!"


בנימין נתניהו: ''מקום תחת השמש'' 17.03.04
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5665&forum=gil&viewmode=all&keywords=נתניהו
נתניהו: ''ואתה מר פרס, אתה הבאת את הטרור ואנחנו.....29.03.05
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6186&forum=gil&viewmode=all&keywords=נתניהו
נתניהו:להשען על המצרים?לא יהיו מנהרות,תהיה אוטוסטרדה '' - 29.03.05
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6500&forum=gil&viewmode=all&keywords=נתניהו
נתניהו: ''מדינה עם שלושה כיווני טילים''05.09.07
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7668&forum=gil&viewmode=all&keywords=נתניהו



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ראשון כ''ג באייר תשס''ט    18:42   17.05.09   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. פרויקט מיפוי ''תעשיית השלום''  
בתגובה להודעה מספר 0
 


Mifune
חבר מתאריך 16.4.02
יום ראשון כ''ג באייר תשס''ט 11:38 17.05.09


פרויקט מיפוי ''תעשיית השלום''


על מנת להבין טוב יותר את המצב הפוליטי באיזור יש למפות באופן
מסודר את הארגונים הנמנים על מה שמכונה "תעשיית השלום".

כל מידע שיש למי מכם על ארגוני שלום ישראליים, פלשתיניים או בינלאומיים, על דרכי המימון שלהם, התקציבים שלהם והפעילויות
שלהם יתקבל כאן בברכה.

אנא, מידע אינפורמטיבי בלבד ללא פרשנות, סופרלטיבים ודיעות.

למשל, רשימה חלקית ביותר:

* יוזמת ג'נבה.
* גוש שלום.
* המכון לחקר הדמוקרטיה.
* מרכז פרס לשלום.
* ה-ISM.
* מחסום וואטצ'.
* אנרכיסטים למען השלום.
* פרופיל חדש.
* קואליציית נשים לשלום.
* תנועת תעאיוש.
* "שלום עכשיו".
* "יש גבול".
* "זוכרות".
* "הגדה השמאלית".
* "אומץ לסרב".
* רופאים לזכויות אדם.
* פורום אזרחי.
* "לוחמים לשלום".




____________________



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות