אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          

קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5667 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5667   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   13:14   19.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

השופט ברק: מאיר שמגר דחף אותה (דורנר) אני לא הכרתי אותה  

 
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.03.04 בשעה 14:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
הציטוט הנ"ל הוא אחר מהציטוטים הנבחרים (שיובאו בהמשך לפתיח זה)
מנאומו של נשיא בית משפט העליון, בערב עיון לכבודה/לרגל
פרישתה של השופטת דליה דורנר
.

שנערך באוניברסיטת בר-אילן... שלט הכוונה לאולם הכנס....

אהרון ברק נואם/מדבר....

אהרון ברק מדבר עם עו"ד מרדכי {מוטי} קרמניצר....

בכניסה לאוניברסיטת בר-אילן בשער הרכב עמד לו צעיר בודד וחילק
חוברות פלייבוי כשתמונת השופטת בדימוס דליה דורנר מתנוססת כשפנפנה על שער המגזין....
שנחטפו כמו לחמניות טריות, הפגנה כפי שפורסם
לא הייתה בכלל..... !!


@ הכנס/ערב עיון התחיל בשעה 17:30 בדברי פתיחה בכלל והצגת המושב הראשון בפרט על ידי נציג אוניברסיטת בר-אילן.
במושב הראשון ישבו לפי סדר מימין לשמאל...:-
1. פרופ' יפה זילברשץ.
2. ד"ר דודי שוורץ.
3. פרופ' מרדכי (מוטי) קרמניצר-
המכון הישראלי לדמוקרטיה בכלל ומועמד לשופט עליון לקדנציה הבאה....
4. פרופ' אהרון ברק-נשיא בית המשפט העליון.
5. פרופ' רון שפירא.
6. פרופ' מיכל אלברשטיין-
מנחת המושב הראשון.


@ הדובר/הנואם הראשון היה פרופ' רון שפירא שדיבר/נאם במשך כ-10 ד' בדברי ברכה, תרומת השופטת בדימוס דליה דורנר לחופש הביטוי בכלל ולמשפט הישראלי בפרט.


@ הדובר/הנואם השני היה נשיא בית משפט העליון השופט אהרון ברק שדיבר/נאם כ- 35 דקות ולהלן ציטוטים נבחרים מדבריו/נאומו...:-

"דליה פרשה וחסרונה מורגש..."

"בית משפט העליון הוא קודם כל בית משפט לעירעורים = 80 % ורק אחר כך בית משפט = 20 %...."

"תמיד שבאתי לדליה ואמרתי לה, דליה, צריך לשבת והיא עם חיוך על השפתיים אמרה תמיד בסדר."

"מי שדחף את דליה לבית משפט העליון זה היה מאיר שמגר, אני אישית לא הכרתי אותה, היא באה מבית הדין הצבאי, שמגר הכיר אותה משם, כשדליה הגיעה כלונו/אני חששנו/תי ממנה, הנה הגיעה עוד רס'ר, אבל כל חששותינו/חששותי התבדו."

"אין טעם להביא שופט לזמן קצר, שופט/ת צריך/ה לכהן מינימום כ-10 שנים, 5 שנים לוקח לו להבין איפה הוא/היא נמצא/ת ו-5 שנים ללמוד לשפוט בבית משפט העליון...."

" יש זכויות ויש הגבלה על זכויות..."

"דליה הייתה הראשונה לפרוץ בגישתה המאוזנת בנושא מעצרים...

"סבירות מול מידתיות, חוקי יסוד מול המשפט המינהלי...

"תאודור פרש לי היום.....
השופט תיאודור אור פרש - ותקף את הכנסת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2890885,00.html

"פסק דין אנחנו כותבים על הקרח והוא נמס מקרני השמש, אבל כל פסק דין שנמס נבנה עליו פסק דין חדש...."

"כל דור ופסיקותיו...."

"כל דור צריך לפרוש כנפיים ולעוף, הם יוכלו רק אם ילמדו אותנו ויקדמו את המשפט הישראלי...."

השופט ברק סיים את דברין בדברי ברכה והדגיש שדליה תחסר לו מאוד...


@ דיווח ראשוני מהיום על הערב הנ"ל.....

עקרב שחור
חבר מתאריך 24.6.02
1777 הודעות 23:05 18.03.04

אהרון ברק: אין טעם להביא שופט לעליון לפחות מעשר שנים

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אומר הערב כי "אין טעם להביא שופט לבית המשפט העליון לפחות מעשר שנים, כי לוקח חמש שנים עד שהוא מבין מה נעשה שם וחמש שנים עד שהוא מבין את מגבלות כוחו ונעשה שופט טוב".
ברק אמר את הדברים בערב עיון שנערך באונברסיטת בר-אילן לכבוד השופט הפורשת דליה דורנר.

(טל רוזנר)



@ מצ"ב קישורים רילונטים למערכת המשפט במדינת ישראל...:-

עו''ד מאיר שמגר מכין חוקה לישראל...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5219&forum=gil

מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש..
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5539&forum=gil





              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  חטא, גאווה, יוהרה = יוקרת מערכת וסופיות המשפט = פשע !! פילוביץ שחף 03.04.04 10:38 1
     נוסח הפשע המכונה ''פרשת טובה שטרסברג''........ פילוביץ שחף 04.04.04 00:13 2
         נשאר במעצר בגלל ''שופט עצלן'' פילוביץ שחף 14.06.04 06:12 57
         נציבת תלונות שופטים, טובה שטרסברג-כהן פילוביץ שחף 23.03.07 21:06 187
             גולדברג הטייח החליף את שטרסברג הטייחית פילוביץ שחף 21.09.08 10:32 191
         השופטת שטרסברג-כהן: איך מאפשרים לחרדים להשתלט על החילונים?? (*) פילוביץ שחף 13.03.13 09:38 192
     רבין:''הפרקליטות בראשות אהרן ברק היא ה'מאפיה' הגדולה.... פילוביץ שחף 10.04.04 14:36 13
     מניפולציות מתחת לגלימה פילוביץ שחף 13.04.04 06:56 15
         יצחק זמיר/שופט עליון לשעבר: ''המשפט אינו סובל מיוחסים'' פילוביץ שחף 13.04.04 07:45 16
             תגובה מאת אריק בך למכתבו של יצחק זמיר-שופט עליון לשעבר פילוביץ שחף 13.04.04 09:42 17
                 תגובות לדיון בתגובה למכתבו של השופט לשעבר יצחק זמיר!! פילוביץ שחף 15.04.04 08:25 19
             אינג' שבתאי עזריאל/''זמיר ברח'' פילוביץ שחף 27.12.04 10:34 169
             השופט בדימוס י. זמיר: הסרבנות מבחן גורלי למערכת המשפט פילוביץ שחף 22.01.05 20:47 175
         היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון פילוביץ שחף 22.04.04 03:29 24
             מסמך/המכתב ששלח מני מזוז לפרקליטים בפרקליטות המדינה פילוביץ שחף 24.10.04 16:07 152
         היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון פילוביץ שחף 22.04.04 04:37 25
             נמצאו ''חורים'' בחוות הדעת של ארבל בפרשת ''האי היווני'' פילוביץ שחף 29.04.04 09:54 27
     גם לגרמנים היתה מערכת חוק מפוארת/אריך בך פילוביץ שחף 17.04.04 12:25 22
         למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר? פילוביץ שחף 26.04.04 08:19 26
     מלוא הארץ שחיתות פילוביץ שחף 09.05.04 21:58 47
     שכרון הכוח של אהרון ברק פילוביץ שחף 05.07.04 00:58 99
     ''השופט ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בישראל'' פילוביץ שחף 14.10.04 04:12 143
     פרשת השוחד לשופטת המחוזית סגנית הנשיאה ורדה אלשיך נוגעת לכל אחד מאתנו WB 19.01.16 10:00 196
  סקר דעת קהל 31.3.2004 -מקור הפרסום של המלצת עדנה ארבל פילוביץ שחף 04.04.04 05:35 3
     עדנה ארבל לעליון: ''האם אתה בעד או נגד ??'' פילוביץ שחף 15.04.04 02:07 18
     עדנת השחיתות/אמנון דנקנר פילוביץ שחף 04.05.04 10:57 32
     ח''כ פינס: ועדת החוקה מבצעת בארבל סיכול ממוקד פילוביץ שחף 04.05.04 17:42 33
     עדנה ארבל: ותודה לחברי שינוי... פילוביץ שחף 04.05.04 17:53 34
     עדנה ארבל, לטובתנו, לטובתך אנא הסירי מועמדותך לעליון פילוביץ שחף 04.05.04 23:45 35
     עדנה ארבל היא לא סרק, סרק, סרק...... פילוביץ שחף 05.05.04 12:25 36
     לכבוד שר המשפטים, יו''ר הועדה לבחירת שופטים ולאהרון ברק פילוביץ שחף 05.05.04 16:53 37
     השקר של ארבל נחשף!!! פילוביץ שחף 05.05.04 18:17 39
         הגולש עמיחי = אורי ארבל בעלה של עדנה ארבל, האמנם?! פילוביץ שחף 01.03.07 21:07 185
             חוות דעת מומחה: ארבל מקליד בדיוק כמו עמיחי פילוביץ שחף 02.03.07 08:23 186
     ח''כ איתן:ארבל מועמדת לעליון רק משום שהיא חברתה של ביינש פילוביץ שחף 05.05.04 18:33 40
     למה הם לא בחרו בפרופ' גביזון? פילוביץ שחף 06.05.04 21:07 41
     ארבל היא רק דוגמא פילוביץ שחף 07.05.04 08:07 44
     ''הוועדה לגיבוי שופטים''... פילוביץ שחף 09.05.04 14:58 46
     אנרכיה בבג''צ פילוביץ שחף 21.05.04 22:54 53
     מינוייה של ארבל והקשר לאוסלו פילוביץ שחף 03.06.04 16:53 55
     כגודל הזיכוי פילוביץ שחף 19.06.04 22:52 69
     חשיפה: ארבל שיקרה לוועדה לבחירת שופטים...... פילוביץ שחף 19.06.04 22:56 70
     כתבי החצר מתפתלים פילוביץ שחף 19.06.04 23:04 71
     ח''כ איתן הוסיף: ''אם תיפול שערה משערות ראשו של היועץ פילוביץ שחף 20.06.04 18:41 73
     למה להקים מחלקה (בלתי תלוייה) לחקירות פרקליטים ?? פילוביץ שחף 21.06.04 08:59 74
     עדנה ארבל שופטת בעליון = צלם בהיכל !! פילוביץ שחף 21.06.04 09:48 75
     דרישה לחקירה ציבורית בפרשת ארבל פילוביץ שחף 21.06.04 15:13 76
         בן יאיר: שר המשפטים לא נהג ברצינות בועדה למינוי שופטים. פילוביץ שחף 21.06.04 15:21 77
             1000 שנות מאסר בחדר אחד, מתוכו תצא פרקליטת המדינה הבאה פילוביץ שחף 21.06.04 21:35 78
             מסמך: פניית בן-יאיר אל לפיד ומזוז פילוביץ שחף 22.06.04 20:54 80
                 היועץ לשעבר בן יאיר מבקש מלפיד לחקור את תיק נאמן פילוביץ שחף 23.06.04 11:30 81
     סימני שאלה וכמה תמיהות אודות התנהלותה של ארבל פילוביץ שחף 25.06.04 08:52 83
     איך תתפקד ארבל בביהמ''ש העליון פילוביץ שחף 26.06.04 17:36 85
     לוועדה לבחירת שופטים נמסר: לארבל תואר שני במשפטים פילוביץ שחף 28.06.04 01:58 86
     תיבת הארבל של גב' פנדורה מכה שוב. לא יאומן.... פילוביץ שחף 30.06.04 09:45 89
     השופט ברק: יתכן ששגינו בכניסת ארבל לביה''מ העליון... פילוביץ שחף 30.06.04 10:12 90
     עדנה ארבל אכן כולה תופרת. אבל מי המעצב? פילוביץ שחף 01.07.04 12:39 92
     עדנה ארבל איננה סתם תופרת. יש לה קונפקציה !! פילוביץ שחף 04.07.04 09:08 96
     לידיעת הקורא מני מזוז: עדנה ארבל בפסק דין נגד עצמה פילוביץ שחף 14.07.04 12:14 108
     חשיפה חדשה: ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו... פילוביץ שחף 15.07.04 10:52 111
     עדנה ארבל-הטפלון של הפרקליטות-בכל מה שנגעה לכלכה-אך בה פילוביץ שחף 14.09.04 15:32 134
     המורשת המכוערת של עדנה ארבל פילוביץ שחף 28.09.04 18:57 138
     גולדברג (מבקר המדינה) נגד ארבל (שופטת עליון) פילוביץ שחף 18.10.04 08:25 147
  במשרד האוצר מצפצפים על אהרן ברק פילוביץ שחף 05.04.04 10:03 4
     תעודת עניות לשלטון החוק ........ פילוביץ שחף 05.04.04 10:11 5
         שאלה תאורטית. תל אביב 05.04.04 13:13 6
             תשובה מעשית.... פילוביץ שחף 05.04.04 14:57 7
  טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון ובייניש לנשיאה !! פילוביץ שחף 05.04.04 15:20 8
     עמותת אומ''ץ מתנגדת למינוי ארבל לעליון !! פילוביץ שחף 30.04.04 08:12 28
     הפוליטיקה של ארבל פילוביץ שחף 30.04.04 10:11 29
     השופטים החדשים: ארבל, רובינשטיין, חיות וג'ובראן פילוביץ שחף 06.05.04 21:17 42
     יואב יצחק עתר לבג''צ והעתירה נדחתה !! פילוביץ שחף 06.05.04 21:20 43
         יואב יצחק עתר לבג''צ נגד מינויה של עדנה ארבל לעליון פילוביץ שחף 19.05.04 04:31 52
         הפרסום המוטעה בכלל וההתנצלות בפרט במעריב !! פילוביץ שחף 04.07.04 14:54 97
             נמרודי מצדיק את הרחקת יואב יצחק אך מאמין שהוא יירגע... פילוביץ שחף 05.07.04 17:54 101
     יואב יצחק: אמרתי לכם א' אמרתי לכם ב' פילוביץ שחף 15.06.04 22:02 60
     שופטת עליון דורית בייניש ''מכפישה'' את: השב''כ, הממשלה ואת פילוביץ שחף 25.06.04 20:05 84
     התרמית של פרקליטת המדינה עדנה ארבל = תואר שני למשפטים פילוביץ שחף 29.06.04 08:54 88
         העבירה: ''ניפוח'' = זייף את קורות החיים שלו !!! פילוביץ שחף 23.07.04 00:18 113
         חשד: התובע המשטרתי בכלל לא עו''ד פילוביץ שחף 21.10.04 23:40 151
         האם ראוי השופט אדלר להמשיך בתפקידו = תואר מזוייף !! פילוביץ שחף 28.12.04 06:52 170
     האם ארבל טייחה בדו''ח שוחד מליון ש''ח פילוביץ שחף 02.07.04 13:07 95
     הון, שלטון ועיתון פילוביץ שחף 05.07.04 01:09 100
     חשיפה: לקט הזהיר, בייניש המשיך בעבירות!! פילוביץ שחף 09.10.04 19:59 139
         חשיפה (NFC) : העדויות של יחזקאל בייניש פילוביץ שחף 07.01.05 23:38 172
     האם מזוז יסכים לקיזוז ?! האם אלעד שרגא יסכים לקיזוז?! פילוביץ שחף 17.10.04 02:58 145
         פרקליטו של הנגבי הציע: המשטרה תימנע ממתן המלצות פילוביץ שחף 18.10.04 18:20 148
         תיק בייניש הועבר להכרעת מזוז !!! פילוביץ שחף 31.12.04 14:50 171
         הפרקליטות קבעה: לא יוגש כתב אישום נגד עו''ד בייניש בגין פילוביץ שחף 08.02.05 20:37 177
  ליברמן הגיש תלונה במשטרה נגד ניצב מזרחי !! פילוביץ שחף 06.04.04 05:16 9
  המינוי של ריבלין (שר המשפטים) טורפד בגלל החשדות!! פילוביץ שחף 08.04.04 21:14 10
     ריבלין:''יש סימביוזה בין משטרה=עיתונאים מטעם והפרקליטות'' פילוביץ שחף 16.04.04 11:57 21
         ח''כ מיכאל איתן תוקף בחריפות את גורמי המשפט בישראל פילוביץ שחף 14.06.04 06:25 58
         ריבלין שופך את ליבו ב''הארץ'',,,נוגע ללב !! פילוביץ שחף 20.06.04 18:21 72
         ''פסקי דין, מהלכי חקירה וסיקור עיתונאי ב'דילים'' פילוביץ שחף 05.09.04 14:43 130
             אם נקח לדוגמא את הסרט שצונזר - ראשומן החווה הסינית.... פילוביץ שחף 06.09.04 09:14 131
         פריצקי: בישראל יש קשר עצום בין הון לתקשורת פילוביץ שחף 11.10.04 10:11 140
         ריבלין: ''פרוטקציה היא עניין של סוציולוגיה'' פילוביץ שחף 02.11.04 17:50 155
             מי אמר ששמעון פרס הוריד את המערכת הפוליטית לזנות?? פילוביץ שחף 05.11.04 03:18 156
             סוציולוגיה ושלטון פילוביץ שחף 05.11.04 14:09 157
         רם לנדס/חתנו של אהרון ברק מתפטר מעורך ומתמנה למנכ''ל פילוביץ שחף 19.05.05 02:29 178
             ''הרכש החדש של גאידמק: רם לנדס'' פילוביץ שחף 08.08.07 10:55 189
     האזנות הסתר בדו''ח מבקר המדינה !! פילוביץ שחף 10.05.04 21:54 48
     בתי משפט ופרקליטות מושחתת פילוביץ שחף 14.06.04 04:04 56
     פרשת מזוז ארבל: ד''ר מילשטיין בשיחה ברדיו קול הלב....... פילוביץ שחף 22.06.04 09:07 79
     הנשיא ריבלין באו''ם: ''האו''ם אינו מצליח למנוע רצח עם'' (*) פילוביץ שחף 29.01.15 11:58 195
  האם עו''ד נאוה בן אור תחליף את עדנה ארבל?? פילוביץ שחף 09.04.04 06:25 11
     אשם מעל לכל ספק סביר: האמנם? פילוביץ שחף 02.05.04 21:47 31
     נוסח ההחלטה המקורית והמלאה של מזוז בפרשת האי היווני פילוביץ שחף 16.06.04 17:47 62
         בין ספיחי המלצות מזוז: נאווה בן אור הודחה פומבית פילוביץ שחף 16.06.04 17:56 63
         ראיון עם מרים רוזנטל פרקליטת מחוז ת''א לשעבר בעניין.... פילוביץ שחף 16.06.04 18:04 64
             צדק יש רק אחד !! פילוביץ שחף 18.06.04 06:56 67
         טיוטת כתב האישום שהגישה מבלי שנתבקשה עדנה ארבל !! פילוביץ שחף 24.06.04 22:42 82
     ''חומר הראיות לוקה בחולשות בכל אחד מרכיבי העבירה....... פילוביץ שחף 17.06.04 06:45 65
     נאווה בן אור רוצה להתמנות לשופטת בית המשפט המחוזי בי-ם פילוביץ שחף 17.06.04 10:04 66
     על קונספציה ו- סימון מטרה = ראש הממשלה שרון !! פילוביץ שחף 18.06.04 07:18 68
     פלילי שלא באשמתו פילוביץ שחף 30.06.04 21:32 91
  השמאל הקיצוני=שילטון האוליגרכיה !! פילוביץ שחף 09.04.04 06:31 12
  הפוך על הפוך (מאת יואל מרכוס) פילוביץ שחף 10.04.04 21:41 14
  גלאט-ברקוביץ' דורשת לחשוף את ''נשר''.... פילוביץ שחף 15.04.04 13:33 20
  משפטם של צ'רנוי-זאבי בפרשת בזק............. פילוביץ שחף 20.04.04 19:49 23
     נעצר חוקר פרטי נוסף בפרשת האזנות הסתר לצ'רנוי פילוביץ שחף 08.11.07 00:31 190
  רגע לפני שסוגרים את המדינה !! פילוביץ שחף 02.05.04 07:44 30
  ח''כ בראון ביקש להסיר את הדיון בנושא ארבל בכנסת בגלל פילוביץ שחף 05.05.04 17:05 38
  שלום, מדינה/אריק באך פילוביץ שחף 09.05.04 08:14 45
     עו''ד טליה ששון: יש להחיל על היועמ''ש ופרקליטת המדינה.... פילוביץ שחף 12.05.04 00:05 49
     מזוז מתקן: דבריי בנושא הסרבנים הוצאו מהקשרם פילוביץ שחף 12.05.04 00:09 50
     חבר בוועדה לבחירת שופטים: רוב ההתנגדויות בוועדה לא היו פילוביץ שחף 12.05.04 00:10 51
     הטעות הראשונה של מזוז פילוביץ שחף 01.07.04 22:02 94
  המועמדת של אולמרט/לפיד לפרקליטת עו''ד דידי לחמן מסר פילוביץ שחף 30.05.04 13:28 54
     בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מועסק בפלאפון כיועץ פילוביץ שחף 13.09.04 22:05 133
     מדוע עו''ד אורי מסר שותפו לדברי עבירה של אהוד אולמרט לא נתן את הדין על מעלליו?! פילוביץ שחף 10.05.14 12:23 194
  כ ת ב- א יש ו ם נגד טוביה בן דוד סער מנכ''ל רשות השידור פילוביץ שחף 16.06.04 00:03 61
  היסטוריה משוחדת של ''תפירת'' תיקים במערכת........... פילוביץ שחף 29.06.04 05:08 87
     האם תפרו לסא''ל אילן תיק?? פילוביץ שחף 17.09.04 08:36 135
         השרה ציפי לבני חייבת לקרוא את הספר ''צדק מסוערב'' פילוביץ שחף 06.09.05 08:10 179
         האם המח''ט אל''מ דוד מנחם תופר תיק לסא''ל דידי סדן?! פילוביץ שחף 03.08.07 03:41 188
  ההבדל בין חיל האויר וחיל הרגלים פילוביץ שחף 01.07.04 20:25 93
  שלטון חדש, עקוב מדם פילוביץ שחף 05.07.04 00:21 98
  לפניכם תוצאות משוב השופטים פילוביץ שחף 07.07.04 00:47 102
     האם אהרון ברק השתגע, או שהוא סתם... איך לומר... פילוביץ שחף 07.07.04 14:15 103
         ברק: שרון לא הפעיל את השפעתו ולכן מזוז צודק בהחלטתו !! פילוביץ שחף 08.07.04 11:06 104
         אקטיביזם שיפוטי פילוביץ שחף 13.07.04 01:39 105
             אדוני השופט, אדוני השופט, זאת האמת? זאת כל האמת? פילוביץ שחף 13.07.04 02:04 106
     ''פרסום הסקר הקובע ששופטים נוטים לקבל שוחד'' פילוביץ שחף 14.11.04 13:56 160
  יועצמ''ש לשעבר של סיעת מ.ר.צ מועמד לרשם העמותות פילוביץ שחף 13.07.04 12:40 107
  השופט דן ארבל מודה בטענה שרבים טוענים כבר שנים.... פילוביץ שחף 14.07.04 23:04 109
  חשיפה: אהרון ברק מפעיל מכבש לחצים להעביר חוק מיוחד!! פילוביץ שחף 15.07.04 10:07 110
     נפויטזם במערכת המשפט ממשיכה: החתן של תיאודור אור..... פילוביץ שחף 30.07.04 00:28 116
     נבחרו 9 שופטים לבתי משפט שלום ומחוזי פילוביץ שחף 30.07.04 09:48 117
  עו''ד ערן שנדר יהיה פרקליט המדינה הבא !!!! פילוביץ שחף 22.07.04 20:57 112
     נאווה בן אור הפסיקה לבוא לעבודה מאז יום ראשון !!! פילוביץ שחף 31.07.04 07:50 118
         מתוך פרוטוקול וועדת הכנסת לביקורת המדינה שלעיל: פילוביץ שחף 31.07.04 07:54 119
     פרקליט המדינה עו''ד ערן שנדר מזהיר מהדלפות !!! פילוביץ שחף 21.10.04 02:58 150
  ''שופטי ישראל הם הדבק המלכד את החברה הישראלית השסועה. פילוביץ שחף 29.07.04 07:27 114
  ביהמ''ש: המידע באינטרנט יוצר שקיפות במידה המסכנת..... פילוביץ שחף 29.07.04 13:47 115
     מזרחי עלה על ''קו האש'' פילוביץ שחף 03.08.04 18:53 121
  המפכ''ל הנכנס אהרונישקי מתנגד בכל תוקף למינויו של מזרחי פילוביץ שחף 02.08.04 12:47 120
     אמיר אורן/הארץ: ''המחטף של גדעון עזרא'' = הדחת מזרחי פילוביץ שחף 23.11.04 05:57 161
     על הקשר בין משה מזרחי, הסכמי אוסלו ומקהלת החצר פילוביץ שחף 23.11.04 20:33 162
     הדחת - אלופים/אלוף דן חלוץ וניצב מזרחי....... פילוביץ שחף 24.11.04 12:35 163
     הודעתי על הדחת מזרחי ביום א' כי ההחלטה דלפה לעיתונות פילוביץ שחף 24.11.04 20:11 164
     תם ולא נשלם = פרשת מזרחי !! פילוביץ שחף 27.11.04 04:10 165
     בן דרור ימיני/שיעור בתקשורת פילוביץ שחף 27.11.04 19:13 166
     ועדת הפנים ממליצה: להדיח את מזרחי מהמשטרה פילוביץ שחף 10.01.05 15:55 173
     עזרא: אין בכוונתי להדיח את מזרחי פילוביץ שחף 12.01.05 02:00 174
  מי נתן את ההוראה?? (לתפור תיקים בפרקליטות המדינה) פילוביץ שחף 15.08.04 14:07 122
  מבחן התוצאה-פרשת מזוז, ארבל בפרשת שרון ובניו-האי היווני פילוביץ שחף 21.08.04 16:48 123
  מדוע ההסברה הישראלית ממשיכה להיכשל? פילוביץ שחף 28.08.04 15:35 124
  פרשת נתניהו-עמדי - חוזרת לכותרות ע''י עדנה ארבל !! פילוביץ שחף 01.09.04 08:26 125
  הנציב שמואל הולנדר נרדם בשמירה = מינויים פוליטים !! פילוביץ שחף 02.09.04 06:15 126
     אהרון ברק: ''הכוח השלטוני אינו היתר להפר את החוק'' פילוביץ שחף 02.09.04 20:11 127
     עו''ד בומבך: ´הכלי הפלילי´ לא מתאים לנסיבות פילוביץ שחף 03.09.04 09:03 129
     הידעתם ששופט בית המשפט העליון מרויח כ120,000 דולר בשנה פילוביץ שחף 26.09.04 17:32 137
  עו''ד מכה ועו''ד מכה פילוביץ שחף 02.09.04 20:25 128
  בוטל לאפל אישום השוחד לשרון פילוביץ שחף 12.09.04 16:26 132
  ''מזרחי ניצל מעמדו לצורך פרסום דברי דיבה מכוונים'' פילוביץ שחף 26.09.04 16:36 136
     ''מי חושש ממזרחי?!'' פילוביץ שחף 06.11.04 13:06 158
     פסק הדין בעתירתו של ח''כ ארדן נגד מזרחי........... פילוביץ שחף 06.11.04 19:26 159
     עמיחי/ניצב מזרחי: אני מאשים כתבת ענק ב-7 ימים.... פילוביץ שחף 17.12.04 09:32 168
  עו''ד אמיר טיטונוביץ: המצטט ממצוטט פטור פילוביץ שחף 12.10.04 19:16 141
  סקופ! הפרקליטות החליטה על כתבי אישום נגד רפי פלד פילוביץ שחף 13.10.04 20:02 142
  השופט מיכה לינדרשטראוס............. פילוביץ שחף 16.10.04 20:49 144
     משה גורלי: ''סותמים את החור'' - המערכת המשפ(ח)טית פילוביץ שחף 30.10.04 18:12 154
  המכון הישראלי לדמוקרטיה מנצל ניצול ציני את בן-גוריון!! פילוביץ שחף 17.10.04 08:09 146
  החשד: שחיתויות בצמרת צה''ל פילוביץ שחף 19.10.04 05:29 149
  מבוקשת: תמונה של השופטת אלישבע ברק בתחתונים פילוביץ שחף 27.10.04 07:43 153
  הצעת חוק - אופן ניהול משפט כנגד שופט עליון...... פילוביץ שחף 30.11.04 02:13 167
  ''לשים סכר להתפרעות הממסד המשפטי'' פילוביץ שחף 28.01.05 07:56 176
  מבחן התוצאה !! פילוביץ שחף 19.02.07 21:13 180
  וידיאו:השופט יצחק זמיר על ראש ש.ב. פילוביץ שחף 20.02.07 01:28 181
  נדיה מטר פונה למבקר המדינה: אנא חקור עדות שקר פילוביץ שחף 20.02.07 03:58 182
  המידע על שופטים יישאר חסוי פילוביץ שחף 27.02.07 22:31 183
  ? פילוביץ שחף 28.02.07 23:06 184
  פרופסור ברק: פגיעה במחוקק = פגיעה בדמוקרטיה. פילוביץ שחף 05.12.13 07:28 193

     
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   10:38   03.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. חטא, גאווה, יוהרה = יוקרת מערכת וסופיות המשפט = פשע !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.04.04 בשעה 13:00 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרופ' מנחם אמיר: ''היש פשע מאורגן בישראל ??''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5245&forum=gil

הההתעלמות של מערכת המשפט לטענות המופנות כלפיה היא איננה המחלה. היא בסך הכל אחד הסימפטומים הטבעיים שלה (חטא הגאווה).
השופט חיים כהן ז"ל במכתביו האישיים לעמוס ברנס הגדיר מעל לכל ספק את המושג "יוקרת מערכת"
54. שופט עליון חיים כהן ז''ל = יוקרת מערכת !!!
http://rotter.net/forum/gil/5554.shtml#54
5. נספחים להחלטת ברנס = משפט חוזר.............
http://rotter.net/forum/gil/5522.shtml#5


אבל בוא נזכור התעלמות שלטונית קודמת: ראש השב"כ דאז, יוסף הרמלין, הניח על שולחן הממשלה לפני המון שנים אזהרה חמורה מפני התאגדותם של "פליטים ירדניים" (כלשונו) כדי ליצור יש מאיין מדינה ריבונית
"לעם שיכונה כביכול פלסטיני", על בסיס זכויות בינלאומיות אשר יתבעו המונים על גבם של "מיעוט ערבים אשר פונו מבתיהם " ביפו, רמלה ולוד הרצליה וכיוצ"ב)
. הוא הציע כבר אז וכשכל העולם עוד תמך, לבצע כמה מהלכים פשוטים ומהירים לביעור התופעה (מה שהיום אנו קוראים בגדול טרנספר והוצא אל מחוץ לחוק, והוא כינה "פירוק ופיזור זרעי הפורענות" לצד הפסקת מדיניות-מקפחת המטפחות מרמור בקרב תושבי השטחים וערביי ישראל).
פלסטין אמת או שקר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5259&forum=gil&omm=0

תשובתה של גולדה הייתה: "אין דבר כזה עם פלסטיני" (הטענות של ראש השב"כ וטענת ההתעלמות של גולדה המשיכה ללוות את המנהיגות גם אחר כך. דיין, בגין, והמשעשעת מכולן היא אימרתו המפורסמת של יצחק שמיר על האינתיפאדה ב 1989: "זוהי המצאה עיתונאית. כל הדיבורים על בעיות בשטחים אינם רציניים. בסך הכל קבוצה קטנה וטורדנית, שמעוררת את כל המהומות האלה").
האמנם תפרוץ מלחמת אחים במדינת ישראל...??


''החל הקרב על ארץ ישראל''= מלחמת אחים האמנם ??
http://rotter.net/forum/gil/5463.shtml

בינתיים מה פה קורה פה? דווקא אלה המנסים להגן על זכות קיומה של מדינת ישראל נחשבים ל"בסך הכל קבוצה קטנה וטורדנית", ובעוד כבר לא דמיוני לומר כי עשוי להיות מצב שלא יהיה דבר כזה שנקרא מדינת-ישראל, פתאום צמחה לה עובדה יש מאיין: יש גם עם פלסטיני, ובקרוב גם מדינה פלסטינית מן הגדה לירושליים המזרחית, וזה כבר לא כל כך דמיוני לטעון –למרות שזה מקומם- שיבוא עוד יום שאנחנו נחוייב להפריש להם מידי חודש שילומים...
המרצע יצא מן השק: נביל שעת'=עראפת=זכות השיבה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5504&forum=gil

אז תן להם להתעלם מהטענות נגד מערכת המשפט. תן גם להם לטעון שאין דבר כזה "עברייני שלטון החוק".
בסך הכל, התעלמותם והתכחשותם עוזרת לגיבוש (משורש: גביש. לאט אבל מוצק) פיתרון הרבה יותר יסודי והרבה יותר רחב מכל פשרה שהייתה מושגת אילו הם לא היו מתעלמים (נוסח הפשע המכונה "פרשת טובה שטרסברג").
113. שטרסברג-כהן פורשת; מתריעה - ''רוחות רעות''!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=113&viewmode=

אה מה הולידה ההתעלמות: לפני עשר שנים, מי אמר מילה רעה נגד מערכת המשפט?
עלובי העם (עמוס ברנס),
!! עיוות-דין ועינוי-נפש במדינה ''דמוקרטית'' !!
http://rotter.net/forum/gil/5522.shtml#5
כנופיית עבריינים (חבורת מע"צ, עמוס סולמי),
31. שמגר הוא המגשר בין ''כנופיית מע''צ למדינה..!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5168&omm=31&viewmode=threaded
12. עמוס סולמי שזוכה מהרשעתו ברצח יקבל פיצויים...
http://rotter.net/forum/gil/5522.shtml#12
תמהונים חולי נפש (עוזי משולם)
אחיו של הנשיא קצב: ציון קצב נחטף מהוריו = עוזי משולם-חשף... !!
http://rotter.net/forum/gil/5074.shtml
25. פרשת ילדי תימן הנעדרים = דוחות ועדות חקירה !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5316&omm=25&viewmode=
ולוקים בפיגור שכלי (משה עזריה),
63. פרשת משה עזריה מ''ח 6148/95 משה עזריה נ' מדינת ישראל.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5168&forum=gil&omm=63&viewmode=threaded
נוכלים (משה בדש)...
משה בדש = מרטשים את פרצופי פושעי הקרטל!
http://www.readme.co.il/pikanti/index2.html
פרוטוקול ועדת הכלכלה על קרטל המזון
http://rotter.net/forum/gil/5491.shtml

ואפילו לא אדם שפוי אחד. בינתיים, כל אלה הוכיחו שכל מה שטענו היה מוצדק, בלשון המעטה, והם עוד יחשבו לחלוצי המהפכה (לצד משפטנים אמיצים כגון: רות גביזון, יהודית קרפ, אביגדור פלדמן ויוסי דר). ואילו כיום - תראה לי אדם שפוי כלשהו במדינה הזו כולל מתוך מערכת המשפט עצמה, שאין לו טענה כלשהי נגד מערכת המשפט.
אני מכיר שופטים אשר אומרים שהם מתביישים...

נכון, יש בפיהם נשק סודי: הם טוענים שלכל מי שטוען משהו נגד מערכת המשפט יש מניע לנקמה במערכת שהרעה עימו. כאילו שמתלוננת באונס צריכה להתלונן רק נגד הגברים שהטיבו עימה כדי שזעקתה תישקל ברצינות.
לזה קוראים אבולוציה של התעלמות (כמו בעיית השחורים באמריקה, ובדרום אפריקה). שקט שלפני הסערה. הר געש שקט הוא הר געש יפה ופסטורלי, אבל אני לא מאחל לאף אחד להיות בסביבה כשהוא מתפרץ. וזה אף פעם לא בשקט, אף פעם לא ברחמים, ואף פעם לא בהודעה מראש.
אכן, הם כרגע במרומי מגדל השן המקנה להם את היוהרה להתעלם. זו השיטה שלהם וסוד עוצמתם. כמו לואי ה 16 שהיה מלך אגדי וכל יכול, כמה דקות לפני שראשו נערף בעיצומה של המהפכה הצרפתית ("שיאכלו עוגות" אמרה מרי...).
מגדל השן = אבירי השולחן = המכון הישראלי לדמוקרטיה...

המכון הישראלי לדמוקרטיה
http://www.idi.org.il/
יובל למשפט הצבאי
http://www.idf.il/hebrew/organization/patzar/atar1/mls1/pirsumim/journal/14%5Cmoshav0.doc
שילטון החוק בחברה מקוטבת
http://www.idi.org.il/hebrew/catalog.php?pdid=10&did=5

אבל עיקרון הג'ודו (הפוך על הפוך) מנצל הרי את משקלו של היריב כנגדו דווקא. חוקי החבטה של ניוטון לא ישונו למענם J


זכור: יכלו להרוג את עוזי משולם, אבל לא את התיעוד של הילדה התימני החטוף שהכריזה:
"יגאל אלון הביא אותי מתנה ליום ההולדת לחברים שלו".


הכחשת פרשת חטיפת ילדי תימן, "כמוה כמו הכחשת השואה של העם היהודי במילחמת העולם השניה, רק במיקרה הזה, זה חמור שבעתיים, כי פה פשעו יהודים שעשו ליהודים/אחיהם מעדות המזרח בכלל וילדי תימן בפרט...
ביום ראשון ה´ באד תשס"ב 17.2.02, פורסמה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות על ידי הכתבת הגב´ יהודית יחזקאלי, "באופן בלעדי"-עדות חדשה בפרשת
ילדי תימן הנעדרים..."יגאל אלון הביא אותי מבית-החולים-מתנה לחברים". הכתבת כתבה "מתנת יום הולדת", אך עורך ידיעות אחרונות אמר להשמיט את הפיסקה הזאת כמו פיסקות אחרות שיחשפו כאן בפורום בהמשך מעקב אחרי ההתפתחויות המצ"ב בהמשך להודעה זו.....
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewMsg.asp?id=303&msgid=2861452&archive=1

יכולים לטעון שיגאל עמיר רצח את רבין והימין כולו אשם, אבל לא להסביר
את תוצאות הניתוח המוכיחות שהכדור שהרג הוא (א) יריה שלישית מאקדח בקוטר אחר (ב) נורה מטווח אפס (ג) מלפנים ולא מאחור ו...יתר שלל הראיות בכתב אשר פורסמו בנושא כולל פרשת אבישי רביב מחד,
הלקסיקון השלם לתאורית הקנוניה בנושא רצח רבין ז''ל
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml
וחשיפת ניהול כספי הטרור של ערפאת (320 מליון דולר בחשבון בשווייץ, זוכר?) בידי יוצאי השב"כ מאידך.
המוסד חוקר !! פרשת תיק גינוסר = תיק עראפת !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5147&forum=gil
מי שותף של מוחמד דחלאן- וייסגלס או גינוסר ??
http://rotter.net/forum/gil/5022.shtml
תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5319&forum=gil
3. תמליל שיחה רובינשטיין גינוסר. אני הזדעזעתי.
http://rotter.net/forum/gil/5222.shtml#3

146. ערפאת העביר עוד 300 מליון $ לחשבון בשוויץ....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=146&viewmode=threaded

חוץ מזה, הזמן הוא תרופה נהדרת.

אבות השחיתות בארץ נכחדים בדרך הטבע (חיים צדוק, גינוסר...)

בעוד שמנגד, עיתונאים כמו עיתונאי מסויים כבר פרצו את חומת הבידוד והניכור אשר דאגו לפרוש סביבם והיום אנו רואים שאפילו רות גביזון מועמדת לעליון (בעוד שאהרון ברק דאג לפני שנים ספורות לנדות אותה מהאקדמיה לאחר שמתחה עליו ביקורת חריפה ומלומדת).
שוחד בבית המשפט העליון: אהרון ברק חשוד...
http://rotter.net/forum/gil/5240.shtml
''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&omm=0


אז נכון שעל כל "פרס" שינפח את נשמתו באופן טבעי, יקום איזה "ביילין" בלתי נלאהאבל בעוד יורשים של נכסים גדולים בדרך כלל רק הורסים את הירושה, יורשים של עוני ודיכוי תמיד ניצחו וחוללו את המהפכות הגדולות.
בייניש היא אולי יותר מרושעת ותככנית מאהרון ברק, אבל לזכותה צריך לומר שהיא ממש טיפשה לעומתו.

29. המסמך הסודי: ''כך בחדרי חדרים ניסו לסגור .את התיק...''
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml#29


כל טוב וחג חירות שמח,

כתבה בסיסית, רשם: אריק בך

"אנו מתים מכיוון שאנשים ישנים. אלה ששלחו אותנו הנה ימותו כשהאנשים יתעוררו"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   00:13   04.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. נוסח הפשע המכונה ''פרשת טובה שטרסברג''........  
בתגובה להודעה מספר 1
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.08.05 בשעה 21:43 בברכה, פילוביץ שחף
 
מה שכתבתי הוא:

בסך הכל, התעלמותם והתכחשותם עוזרת לגיבוש (משורש: גביש. לאט אבל מוצק) פיתרון הרבה יותר יסודי והרבה יותר רחב מכל פשרה שהייתה מושגת אילו הם לא היו מתעלמים (נוסח הפשע המכונה "פרשת טובה שטרסברג").

כפי שאתה יודע, לכנסת יש והייתה בטן מלאה נגד מערכת בתי המשפט. ועניין המשוב של עורכי הדין גם כן מרחף כחרב דמוקלס מעל ראשם של השופטים.

אימרתו של השופט ברנדיס על סגולות החיטוי של אור השמש, לצד הקביעה כי "כח אבסולוטי משחית אבסולוטית" או "מה שלא נתון לביקורת חייב להסתאב" והתבטאויות של שופטים שונים בדימוס (כגון "קיימת סכנה כי בית המשפט לא יהיה קנאי לעשות צדק במקום שסדרי הדין שלו אינם נתונים לביקורת ציבורית מלאה.
זה יתכן תמיד ואין זו תשובה מתאימה לומר כי אפשר תמיד לבטוח בשופטים (השופטים יצחק אולשן, ש"ז חשין ושמעון אגרנט)

כל אלה דחקו את אהרון ברק להמציא פתרון יצירתי (זה היה לאחר דיון קשה ונוקב בכנסת, שבייש אותו)

הפתרון שלו היה נוסח פרשת קו-300

כדי לבלום כל אפשרות לביקורת על מערכת המשפט, הוא ישתול בתפקיד המבקר סוס טרויאני. לא "שופט חיצוני עצמאי ובלתי תלוי" כפי שמחייב הדין שכל שופט יהיה, אלא בשר מבשרו, תלוי, שתול.

וכך, מי שאמור להיות הראשון שמכיר את הכלל המשפטי הבסיסי ביותר, שאסור לשופט להיות נגוע בעניין שהוא שופט, דווקא ברק יזם מהלך מבריק שרוקן את תפקיד המבקרת מתוכן.

וזה מה שאני מכנה פשע (ניצול לרעה של כוח המשרה, מרמה והפרת אמונים, חיפוי = עבירות שסך עונשן המצטבר בחוק הוא מעל עשר שנות מאסר)

עכשיו תסביר לי אתה מה ההבדל בין השב"כ ששתל את יוסי גינוסר כשופט, לבין ברק ששתל את שטרסברג כשופטת של המערכת שהיא משתייכת אליה ומרבית משפחתה מועסקת עדיין בתוכה.

מדוע לא מישהו מכל רשימת המועמדים למשרת שופט עליון או היועץ המשפטי לממשלה?

רפיסות הכנסת בעניין זה היא פשע לא פחות חמור מזה של אהרון ברק, אבל לפחות מהם אין שום ציפיות להיות חכמים או ישרים.


קימקא
חבר מתאריך 28.5.04
50 הודעות 03:02 03.06.04

סקופ: דוח שטרסברג-כהן המלא, כולל שמות השופטים, ועוד

מיוחד ובלעדי להאתר של קימקא
סודי ביותר!!!

נציבת תלונות הציבור על שופטים

כבוד השופטת (בדימ')

ט' שטרסברג-כהן

דוח תקופתי ראשון

(אוקטובר 2003 – מארס 2004)

כפי שהודלף להאתר של קימקא

הנוסח המלא של הדוח:

כולל שמות השופטים הנילונים, פרטי התלונות, מימצאים, מסקנות והמלצות

http://www.quimka.com/rh/netsivut/shtrassberg-cohen_duach1.htm


מי שופט את השופטים ?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=70&viewmode=threaded

150. שר המשפטים לפיד: מתכוון להעמיד לדין שופטים!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=150&viewmode=threaded

113. שטרסברג-כהן פורשת; מתריעה - ''רוחות רעות''!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=113&viewmode=threaded

2. נוסח הפשע המכונה ''פרשת טובה שטרסברג''........
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#2

עדנת השחיתות/אמנון דנקנר!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5781&forum=gil


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   06:12   14.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. נשאר במעצר בגלל ''שופט עצלן''  
בתגובה להודעה מספר 2
 
נשאר במעצר בגלל "שופט עצלן"

נאשם שהיה אמור להשתחרר בהמלצת ביהמ"ש נשאר במעצר סופשבוע נוסף כי השופט המחוזי ג`ורג` קרא "לא ראה דחיפות בקיום בדיון ביום ו`"
עדי שלם

13/6/2004 14:34

תדהמה בבית המשפט המחוזי: שופט שלח נאשם לסופשבוע נוסף במעצר מכיוון שהתעצל לדון בתיק.

הנאשם, בן 32, נעצר בגין עבירת סמים והובא בפני בית משפט השלום בתל-אביב ביום רביעי האחרון. בעקבות תזכיר שהתקבל בענייניו, הורה השופט ציון קאפח לשחררו ממעצר, אך המדינה ביקשה לערער על השחרור, ולכן עיכב השופט את השחרור עד למחר. כאשר הגיע יום הדיון בערעור, שהיה אמור לערוך שופט בית המשפט המחוזי ג'ורג' קרא, הודיע השופט ש"אין לו כוח לדון בתיק".

השופט לא נתן לסנגורים אפשרות לטעון ואמר: "אני לא רואה כל דחיפות בקיום הדיון בבקשה דווקא היום, ביום שישי". קרא אף הגדיל וציין שעליו לדון בערעורים סבוכים אחרים, ולכן לא יתפנה לדון בכמה תיקים, בהם תיקו של הנאשם.

השופט שלח את הנאשם בחזרה לתאו למשך סוף השבוע. רק היום הוא הגיע לדיון בפני שופט המחוזי חאלאד כבוב, ששחרר אותו ממעצר.

עורך דין פלילי אמר ל-NRG מעריב: "אולי היד קלה מידי על ההדק. נראה שבקלות משאירים אדם בכלא ולפעמים שיקולי נוחות אישיים גוברים על שיקולים מוסריים,כמו להשאיר אדם במעצר כשלמעשה הוא אמור להיות משוחרר". עורך דין אחר אמר: "זה בזיון ודברים כאלה לא צריכים לקרות. לא ייתכן שאדם שכבר שוחרר ונשאר בכלא בגלל עיכוב ביצוע. יש כאן עניין מוסרי רציני.

גורמים בבית המשפט אמרו בתגובה: "ביתה המשפט עובד מסביב לשעון. כניסת שבת או יציאת שבת לא מונעים משופט לדון בעניין. תמיד יש שופט תורן, ולעולם לא קורה מצב בו צריכים שופט ולא מקבלים שופט".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/740/769.html





חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
אור ליום שבת ה' בניסן תשס''ז    21:06   23.03.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  187. נציבת תלונות שופטים, טובה שטרסברג-כהן  
בתגובה להודעה מספר 2
 
נציבת תלונות שופטים, טובה שטרסברג-כהן
שבתאי עזריאל 20.03.2007 14:10
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=680&rc=x-files&ahref=32720#32720

מה לא עושים יקירי מערכת המשפט כשמדובר בסידור עבודה הולם לחבריהם?
נציבת תלונות הציבור על השופטים התמנתה בניגוד לחוק וטומי לפיד, אהרון ברק ואליקים רובינשטיין ביטלו את גיל הפרישה לשופטים

וזו תגובתם של משפטנים שעיינו בתירוצים המלומדים
http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=452


לשון החוק קובעת: "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים".

לשופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, מלאו 70 שנה במאי 2003, ועל פי החוק במקומותינו, היה עליה כמובן לפרוש מכהונתה כשופטת בבית המשפט העליון.

אם בגיל 70 אדם חייב לפרוש מכס השיפוט, לית מאן דפליג, שלאחר גיל 70, אין כל אפשרות למנותו לשופט ובוודאי שלא לכהונת שופט עליון, ועל כן, גם לא לכהונת נציב תלונות הציבור על השופטים.

פניתי מבעוד מועד והתרעתי מפני המינוי, אך הסתבר כי... מה לא עושים יקירי מערכת המשפט כשהם מעוניינים לסדר מינוי מתאים לחבריהם? אם צריך, קובעים שהיום הוא לילה, ואם צריך קובעים שהירח עשוי מגבינה ירוקה, ואם צריך אז קובעים שהחוק אינו חוק ומגבלת הגיל לכהונת שופטים אינה מתייחסת לשופטים בדימוס.

לא מאמינים?! כך כתבו לי בפירוש, ביום 13.7.03, שחור על גבי לבן, שלושת הצ'מפיונים של המשפט בישראל - שר המשפטים יוסף לפיד, נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

"גם מי שעבר את גיל 70, יכול ויענה אחר הדרישה של כשיר להתמנות שופט של בית משפט עליון וממילא כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים"

והשאלות המתבקשות...?

האם אמנון אברמוביץ, זאב סגל, דן מרגלית (וכמוהם, גם מרבית העיתונאים האחרים) היו ממלאים פיהם באותם מים, אילו היה מדובר בחבר של אריק, באשתו של ביבי, במינוי של צחי, במקורב של דרעי וכיוצ"ב?

אולי נמצא בין הקוראים אדם המכיר את התנועה למען איכות השלטון? אם כן, הוא מתבקש לשחרר להם את כיסוי העיניים!!

האם יש בנמצא איש אקדמיה למשפטים, שמוכן ללמד את החומר על פי המוצע במכתבם של לפיד, ברק ורובינשטיין? אם לא, מדוע? אחרי הכל, שטרסברג-כהן ממשיכה ומכהנת. האם זה על פי החוק? איזה בדיוק?

ביום 7.8.2006, פניתי בתלונה אל מבקר המדינה לחקור את מינוייה במירמה של שטרסברג-כהן לנציבת תלונות הציבור על השופטים.
http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=360

ולהלן ההתכתבות במלואה

פנייה לשטרסברג-כהן - הסתייגות מהמועמדות לנת~ש עקב גיל, 25.2.03
התחל מכאן. זהו המכתב הפותח.
http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=360

ביום 24.7.02 עבר החוק בקריאה שלישית. כבר בעת הדיונים על החוק, החלו מזכירים את שטרסברג-כהן כמועמדת. סברתי שהאפשרות ששופט בדימוס לא יוכל להיבחר לא נלקחה בחשבון ורצוי שאסב את תשומת לבה. קיוויתי שהחוק יתוקן, או ששטרסברג-כהן תסיר את מועמדותה, אך כמובן שהתבדיתי. במענה לפנייתי הגיע אלי מכתב המאשר שפנייתי התקבלה, אך לא תגובה עניינית כלשהי.

פנייה לוועדת שופטים, הסתייגות משטרסברג-כהן, 13.5.03
על פי החוק, שר המשפטים ונשיא בי"מ עליון מציעים מועמד והוועדה לבחירת שופטים מאשרת.
http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=361

משלא הגיעה כל תגובה לפנייתי אל שטרסברג-כהן, פניתי בהסתייגות אל הוועדה לבחירת שופטים, באמצעות שר המשפטים, שמתוקף תפקידו הוא יו"ר הוועדה.

תוספת להסתייגות בעניין שטרסברג-כהן לוועדה לבחירת שופטים, 18.5.03
מספר ימים לאחר מכן, ביום 18.5.03, הפניתי לוועדה הערות נוספות בעניין ההסתייגות. למכתבי זה צירפתי דיון במליאת הכנסת - הצעת חוק - כהונת שופט לשעבר, חכ. פורז, קריאה טרומית, 1.6.94 בהצבעה, ההצעה נדחתה, לאחר ששר המשפטים דאז, ליבאי, התנגד לה.

דרישה להנמקה - מדוע לא תוסר המועמדות, 20.5.03
הדיון בוועדה לבחירת שופטים נקבע ליום 22.5.03. יומיים לפני הדיון פניתי אל שר המשפטים ונשיא ביה"מ העליון, שהם מציעי המועמדים לתפקיד, ודרשתי מהם לנמק מדוע לא תוסר מועמדותה של שטרסברג-כהן. כמו כן, פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו לנמק מדוע לא יפעל לאכוף את החוק ולמנוע את מועמדותה.

ברק, רובינשטיין, לפיד - תגובתם - אין מגבלת גיל, 13.7.03
התשובה התמהמהה, ולבסוף הגיעה. לא להאמין, שחור על לבן!! במכתב לולייני מבחינה משפטית, המהווה עלבון לכל מי שיש לו IQ בודד, הובהר לי שאין מגבלת גיל להתמנות לשופט לבית משפט עליון.

תגובה לברק, לפיד ורובינשטיין, 15.7.03
תגובתי המפריכה מכל וכל את הטיעונים המלומדים שהופנו אלי, על ידי שלושת גדולי המשפט בישראל, או שמא נאמר... שלושת "החברה הטובים".

פנייה לועדת החוקה בעניין ביטול מגבלת גיל פרישה לשופטים, 18.7.06
הוצאתי מכתב אל המחוקקים, לבחון מה דעתם על הפרשנות לחוק.

תגובת חכ. מיכאל איתן, יור ועדת החוקה, 10.8.03
כך הגיב ח"כ מיכאל איתן, יו:ר ועדת החוקה "איני רוצה להיכנס לוויכוח על הפרשנות הנכונה - כפשוטה כמו שהצעת וכמו שכל הדיוט מבין, או בדרכו המפולפלת והמתפלפלת של היועץ המשפטי לממשלה"

עד 120?...... עינת ברקוביץ, גלובס, 9.9.03
עינת ברקוביץ' מגלובס, היתה העיתונאית היחידה שהתייחסה לכך. זוהי כתבה מפורטת המתארת את השתלשלות המכתבים והתגובות. איזכור קל לכתבתה הופיע ב"מקור ראשון".

שופטי העליון אינם נמוגים? אברהם פריד (פריצי), 25.5.03, NFC
התייחסות נוספת למינוי, מצאתי גם במאמרו המצויין של אברהם פריד (פריצי), באתר של יואב יצחק, המעלה את סוגיית מינוייה של שטרסברג-כהן, יחד עם קושיות כלליות הנובעות ממינויים של שופטים בדימוס לתפקידים רישמיים שונים.
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=680&rc=x-files&ahref=32720#32720


____________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון כ''א באלול תשס''ח    10:32   21.09.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  191. גולדברג הטייח החליף את שטרסברג הטייחית  
בתגובה להודעה מספר 187
 

מאת תומר זרחין

עדכון אחרון - 23:41 25/08/08

השופט בדימוס אליעזר גולדברג מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים

גולדברג יחליף בתפקיד את השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, שהתעמתה באחרונה עם מבקר המדינה אותו האשימה כי פלש לתחום אחריותה

תגיות: אליעזר גולדברג

הוועדה לבחירת שופטים אישרה אתמול (שני) את בחירתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג, לנציב תלונות הציבור על שופטים. מועמדותו של גולדברג הינה תוצר של הסכמה חריגה בין שר המשפטים, דניאל פרידמן, לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש.

גולדברג יחליף בתפקיד את נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן, שתסיים את תפקידה בסוף ספטמבר. גולדברג, בן 77, כיהן כשופט תעבורה, שופט בית משפט השלום בירושלים ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים. באפריל 1984 הוא מונה לכהונה כשופט בית משפט עליון. במאי 1998 נבחר לתפקיד מבקר המדינה, תפקיד אותו מילא עד יולי 2005.

תקופת כהונתה של שטרסברג כהן לוותה בעימותים עם שופטים שנגעו, בין היתר, להיקף סמכויות הביקורת שלה. שטרסברג כהן גם התעמתה באחרונה עם מבקר המדינה הנוכחי, מיכה לינדנשטראוס, אותו האשימה כי פלש לתחום אחריותה.

בחוות דעת שכתבה ביוני השנה קבעה הנציבה ש"ראוי הוא שהמבקר יימנע מלהפעיל ביקורת על התנהגות והתנהלות שופטים ויניח לנציבות את המלאכה באופן שיגשים את תכלית החוק". הביקורת נבעה מדו"ח המבקר שפורסם במאי וביקר את תפקוד בתי הדין הרבניים. במשרד המבקר הביעו אז תמיהה על כך שבמקום להתמודד עם המחוקק, שנתן לנציבה סמכויות מצומצמות היא בחרה להתנגח עם המבקר.

מקור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1015080.html

נציב חדש: השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג

מאת: רותי אברהם | Nfc.co.il/blog/rutag | הוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים מינתה לנציב תלונות הציבור על השופטים את השופט (בדימ.) ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג גולדברג היה מינוי מוסכם על נשיאת בית המשפט דורית ביניש ושר המשפטים דניאל פרידמן

▪ ▪ ▪

הוועדה לבחירת שופטים מינתה (יום ב', 25.8.08) לנציב תלונות הציבור על השופטים את שופט בית המשפט העליון (בדימ.) ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג.

גולדברג יחליף את הנציבה הפורשת השופטת (בדימ.), טובה שטסבורג כהן, שפרסמה היום (ב') את הדוח האחרון מטעמה. סביב מינויו הושגה הסכמה חריגה בין שר המשפטים דניאל פרידמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.

גולדברג בן ה-77 כיהן כשופט בית המשפט העליון כ-14 שנים. עם פרישתו בשנת 1998 מונה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ושימש בתפקיד שבע שנים, עד שנת 2005.

קודם לכן, בטרם מונה, פנה שבתאי עזריאל, מהנדס תעשיה וניהול לוועדה לבחירת שופטים בדרישה שלא למנות את גולדברג. זאת בטענה כי מדובר במינוי בלתי חוקי. החוק לטענתו קובע כי "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים". לפיכך, מי שעבר את גיל 70, גיל פרישת השופטים, "אינו כשיר להתמנות לשופט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט, ולכן הוא אינו עומד בתנאי הסף להתמנות לנציב תלונות על שופטים". עזריאל טען עוד כי למעשה גם מינויה של הנציבה הפורשת, שטרסברג כהן "היה בלתי חוקי".

מקור:
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-171654-00.html?tag=09-23-54

תזכורת:

187. נציבת תלונות שופטים, טובה שטרסברג-כהן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=187&viewmode=threaded

2. נוסח הפשע המכונה ''פרשת טובה שטרסברג''........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=2&viewmode=threaded

113. שטרסברג-כהן פורשת; מתריעה - ''רוחות רעות''!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=113&viewmode=threaded

69. מבקר המדינה השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג מסיים תפקידו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6449&omm=69&viewmode=threaded

גולדברג (מבקר המדינה) נגד ארבל (שופטת עליון)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=147&viewmode=threaded

191. גולדברג הטייח החליף את שטרסברג הטייחית
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&omm=191&viewmode=threaded


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ב' בניסן תשע''ג    09:38   13.03.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  192. השופטת שטרסברג-כהן: איך מאפשרים לחרדים להשתלט על החילונים?? (*)  
בתגובה להודעה מספר 2
 
סוס-עץ
חבר מתאריך 2.4.12
12948 הודעות, 145 מדרגים, 287 נקודות. ראה משוב יום רביעי ב' בניסן תשע''ג 08:57 13.03.13


השופטת שטרסברג-כהן: איך מאפשרים לחרדים להשתלט על החילונים?? (*)

היא נולדה בפולין, עלתה לירושלים ומתגוררת כיום בחיפה. היא מתנגדת לכפייה הדתית מצד החרדים וטוענת שההסתה נגד בית המשפט העליון היא השתקה של הקול השפוי במדינה. 1,958 מילים עם שופטת בית המשפט העליון ונציבת תלונות הציבור על שופטים בדימוס טובה שטרסברג-כהן (79), נשואה + 3, שמקווה לממש את שאיפתה ללמוד ספרות ופילוסופיה "בקדנציה הבאה"

שטרסברג-כהן: איך מאפשרים לחרדים להשתלט על החילונים?

היא נולדה בפולין, עלתה לירושלים ומתגוררת כיום בחיפה. היא מתנגדת לכפייה הדתית מצד החרדים וטוענת שההסתה נגד בית המשפט העליון היא השתקה של הקול השפוי במדינה. 1,958 מילים עם שופטת בית המשפט העליון ונציבת תלונות הציבור על שופטים בדימוס טובה שטרסברג-כהן (79), נשואה + 3, שמקווה לממש את שאיפתה ללמוד ספרות ופילוסופיה "בקדנציה הבאה"

"גדלתי בירושלים ונשארתי בה עד לסיום לימודיי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. אני אוהבת מאוד את העיר וקשורה אליה עד עצם היום הזה, אף שעיר מגוריי היא חיפה. ירושלים אינה עיר קלה בשום מובן - היא נושאת בחובה את ההיסטוריה של עם ישראל על כל תהפוכותיה; היא הייתה מאז ומתמיד משאת הנפש של כל יהודי באשר הוא; והיא גם המוקד של שלוש הדתות המרכזיות בחברה האנושית. כשעמדתי על דעתי, התאהבתי בעיר, באווירתה הרוחנית ובמגוון האנושי המצוי בה ופוקד אותה. עד היום אני קשורה לירושלים בעבותות.

"היה מי שאמר שכתושב ירושלים הוא נושא על כתפיו אלפיים שנות גלות, ויש אמת בדבריו. ילדיי, שגדלו בחיפה ולמדו באוניברסיטה בירושלים, לא נשארו לגור בה בסיום לימודיהם, אבל עד היום הם אוהבים לבקר בה. בשבילי, כל נסיעה לירושלים היא עלייה לירושלים, ולא במובן הפיזי. יש בעיר "אווירה ירושלמית" מיוחדת שלא קיימת בערים אחרות. ירושלים אינה עיר מוחצנת, היא עיר מופנמת למרות ההטרוגניות האנושית שבה.

"בתקופת ילדותי ונעוריי, הייתה ירושלים עיר קטנה ותוססת. חייה החברתיים התאפיינו במעגלי חברים שנפגשו בדירות צנועות, ובילו בהן את זמנם יחדיו. עד מלחמת ששת הימים ישבו החיילים הירדנים עם הכאפיות האדומות על חומת העיר העתיקה והשקיפו על העיר המערבית. לא פעם הם ירו לעבר העיר, והיו קרבנות. למרות הסיכון, המורל של תושבי העיר היה גבוה מאוד והחיים נמשכו כסדרם.

"למדתי בירושלים בבית הספר אליאנס, משום שהוריי סברו שמלבד עברית צריך לדעת לפחות שתי שפות זרות. במשך כל שנות הלימודים בבית הספר העממי הלימודים התנהלו בעברית ובצרפתית במקביל. לאחר שסיימתי את לימודיי שם, רציתי להתקבל לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה או לגימנסיה העברית. אנשים ניסו לרפות את ידיי וטענו שאיני יודעת עברית ברמה מספקת, אבל דבקתי בהחלטתי, נרשמתי לשני התיכונים והתקבלתי לשניהם. בחרתי ללמוד בליד"ה. נהניתי מהלימודים שם.

"כמעט כל מוריי היו מרצים באוניברסיטה. חלקם היו מגדולי הדור בתחומם, כמו פרופ' סימון, ד"ר הלמן, ד"ר בלומנטל, ד"ר ליכטנשטיין, הצייר מרדכי ארדון ועוד. בתקופת ילדותי ונעוריי היה אפשר להיכנס לעיר העתיקה, ונהגתי לשוטט עם הוריי בסמטאות, ובהן בסמטה הצרה ליד הכותל המערבי, שמעבר לה גרה אוכלוסייה ערבית. מהזווית הזאת, הכותל נראה לי כמו גורד השחקים הגבוה בעולם. מראה הכותל ולמרגלותיו המתפללים – גברים ונשים, השאיר בי חותם חזק.

"בשבילי, כל הדרכים מובילות לירושלים. גם לאחר שעזבתי אותה לחיפה בשנות הששים לאחר נישואיי, חזרתי אליה לעתים קרובות, כי כל חיי המעצבים התנהלו שם. כשהייתי עולה עם משפחתי לירושלים, נאלצו כולם לשיר בדרך את כל שירי ירושלים שלימדתי אותם".

התחרדות ירושלים
"גדלתי ברחוב גאולה, בשכונה שהייתה אז חילונית, והיום היא חרדית. קשה לי מאוד עם ההתחרדות של הדת ועם המיסיונריות של החרדים הקיצוניים. אין לי דבר נגד הדת או נגד הדתיים או החרדים. אני בעד חופש דת וחופש מדת. יש לי קושי עם הניסיון של החרדים להכתיב לחילונים את אורח חייהם ועם הניסיון שלהם להשתלט על הציבור החילוני ולחדור לשכונות חילוניות כדי שייהפכו לחרדיות. אני יכולה להבין את רצונם של החרדים, אבל אני לא מצליחה להבין ולקבל שמאפשרים להם לנהוג כך במדינה חילונית ודמוקרטית. ברחוב גאולה של נעוריי הם לא הפריעו לנו, ואנחנו לא הפרענו להם. כל אחד חי לפי אמונתו, ואף אחד לא פלש לתחומו של האחר.

"כשהיינו מגיעים לשכונות שלהם כדי לערוך קניות או מסיבות אחרות, כיבדנו אותם על ידי כך שלא הסתובבנו עם ביגוד מתריס, שעלול לפגוע ברגשותיהם. זהו כבוד המוענק לאחר ולשונה, כפי שכשנכנסים לכנסייה מסירים את הכובע. היום קשה עד בלתי אפשרי לנהוג כך. כשישבתי בדין בבית המשפט העליון, עסקתי בעתירה שהוגשה בעקבות עבודות בנייה של כולל בשטח הנמצא בלב שכונה חילונית מובהקת, לאחר שהעירייה מסרה את המגרש לחרדים. באותו מקרה נפסק כי העירייה לא פעלה כשורה וכי יש להפסיק את פעולות הבנייה, להרוס את הקיים ולמסור את המגרש, לפי כללי המינהל התקין, למטרה שתימצא ראויה ומתאימה לאותה שכונה.

"תופעת הדרת נשים במקומות ציבוריים אינה לרוחי. בזמנו גברים ונשים, חרדים כחילונים, היו עומדים בצוותא ליד הכותל ומתפללים. הרחקת נשים באוטובוסים ציבוריים למושבים האחוריים נוגדת את עקרון השוויון ולמיטב ידיעתי אינה מתחייבת מההלכה. במקומות ציבוריים מוצבים דוכנים, וחרדים המופקדים עליהם מנסים לשכנע גברים עוברים ושבים להניח תפילין ומלבישים עליהם תפילין כמעט בכוח. לא צריך להרשות להעמיד דוכנים כאלה, יש בהם יסוד כפייתי הנוגד את זכויות האדם. עם זאת, איני חושבת שצריך לנסוע בשכונת מאה שערים בשבת, ואפשר לתחום את המרחב שבו ראוי שלא לנסוע בשבת.

"כך גם לא הייתי מאפשרת למצעד הגאווה לעבור בשכונות חרדיות. יש לאזן בין זכויות האדם. כך, למשל, יש זכות לחופש ההפגנה ומנגד יש זכות לפרטיות ולכבוד, לכן יש לאפשר הפגנה נגד ראש הממשלה מול משרד ראש הממשלה ולא מול ביתו. לדעתי, ראוי שתהיה הפרדה בין דת ומדינה. העירוב בין השתיים הוא מתכון להתנגשויות ולחיכוכים, הגורמים לשנאת אחים ולפגיעה בערכים ובזכויות שלא לצורך".

פולין
"נולדתי בפולין. הוריי עלו ארצה מטעמים ציוניים כשהייתי תינוקת, כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה. הם לא חזו את שיקרה באירופה, אף שבאותה תקופה החלה התנועה הנאצית בראשות הצורר היטלר להרים ראש. הם חשבו שהתנועה הנאצית היא קיקיונית, ותיפול כפי שקמה. כל משפחתה של אמי וחלק ממשפחת אבי נשארו בפולין ונספו בשואה. הם גרו שם דורות על גבי דורות, לא חשבו על עלייה ארצה ואף ניסו לשכנע את הוריי לא לעלות. בסוף שנת 1938 רצתה אימי לחזור איתי לפולין, גם משום שהתגעגעה מאוד הביתה וגם כדי לשכנע את המשפחה לעלות. הנסיעה לא יצאה אל הפועל משום שרוחות המלחמה התחילו מנשבות באוויר. מכיוון שהורי-הורי לא עודדו את עליית הוריי ארצה, הם הגיעו ללא משאבים כספיים כלשהם והתחילו את חייהם מאפס".

משפטים
"עם סיום לימודיי התיכוניים, התאפשר לי להמשיך בלימודיי האקדמיים במסגרת העתודה האקדמית. נרשמתי ללימודי פילוסופיה וספרות כללית, אולם התברר לי שלא לימדו בהם המורים שרציתי בהם. התייעצתי עם מורה שהערכתי מאוד, והוא המליץ לי ללמוד משפטים, משום שלדבריו מקצוע המשפטים חובק תחומים רבים, כמו כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה ועוד, ומצריך כישורים ותכונות שלדעתו ניחנתי בהם. עם השנים גיליתי עד כמה הוא צדק. היום אילו הייתי צריכה לבחור שוב תחום לימודיי, הייתי פונה ישר למשפטים. כשיצאתי לגמלאות מכס השיפוט, חשבתי שאלמד פילוסופיה וספרות כללית, אולם עיסוקיי הרבים הבהירו לי שהתכנית האמורה תוכל להתבצע רק בקדנציה הבאה".

שופטת
"תמיד שאפתי להיות שופטת. הייתי עורכת דין שנים רבות לפני שהצגתי את מועמדותי, אבל תמיד ראיתי עצמי שופטת בהמשך הדרך. כשהרגשתי שמיציתי את עצמי כעורכת דין, הגשתי את מועמדותי לשפיטה בעידודם של השופט עציוני, שהיה אז שופט בית המשפט המחוזי ולאחר מכן היה שופט בית המשפט העליון, ושל שופט בית המשפט העליון חיים כהן. לשאלה אם תיקים גרמו לי לנדודי שינה, התשובה היא אכן כן, בכל בתי המשפט שכיהנתי בהם, ובמיוחד בתקופת כהונתי בבית המשפט המחוזי, משום ששם השופט יושב בערכאה ראשונה מול העדים ורואה לפניו את הנאשמים ואת המתדיינים.

"נהגתי להקשיב קשב רב לעדויות ממקור ראשון ולהתרשם מהעדים וממהימנותם. הרגשתי כמי ששם את האצבע על דופק החיים. ההקשבה יוצרת זווית ראייה חשובה. כך גם הקשבתי לטיעוני עורכי הדין וניסיתי להבחין בין הטיעונים הכנים ובין אלה שנובעים מהצורך לייצג את הלקוח. המשפטים שעסקו באימוץ היו קשים במיוחד מבחינה נפשית. השופט עוסק בילדים, והכרעתו עשויה לבנות את חייהם או להרוס אותם. כששופט קובע אם להשאיר ילד בחזקת הוריו הביולוגיים או להעבירו להורים מאמצים, הוא מתפקד כ'חצי אלוהים', ומבחינה רגשית זה מכביד מאוד. היה עליי להשקיע את כל האנרגיה הקיימת בי מעבר לידע המשפטי כדי להכריע בשאלה מהי טובתו של הילד.

"ההכרעה קשורה גם בהשקפת עולם: יש מי שיאמר כי הורים טבעיים הם בדרך כלל טובים לילד יותר מכל הורים מאמצים שהם; ויש מי שיגיד שאין הדבר כך, והורים טבעיים עלולים להיות מרשם בטוח להרס חייו של הילד. קשה ליישם גישה אחת בכל מקרה נתון, לא רק מהבחינה המשפטית, אלא מכובד האחריות המוטלת על כתפי השופט. במשפטים פליליים על עבירת רצח היה צורך לראות גם את הנאשם וגם את הקרבן, ולהגיע להיעדר כל ספק סביר באשמתו של הנאשם, שאם לא כן עלול אדם להישפט למאסר עולם על לא עוול בכפו וחייו ייהרסו. מאחורי כל תיק עומד אדם.

"חייתי ונשמתי את הבעיות האנושיות והמשפטיות שבכל תיק וחיפשתי את הפתרון הנכון, ההוגן והצודק ביותר במסגרת החוק. ראיתי עצמי כפופה לתשתית החוקית והערכית, לפסיקה ולספרות המשפטית ולעקרונות היסוד של השיטה. שופטים אינם צריכים להיות מושפעים מגורמים חיצוניים, אף שהם קוראים עיתון ומאזינים לחדשות ולפרשנויות. כששופט יושב להכריע בדינו של אדם, הוא יושב עם חומר הראיות שבתיק, ורק חומר הראיות צריך להשפיע על הכרעותיו. אולי קשה לאנשים שאינם יושבים על כס השיפוט להבין שהדבר אפשרי, אבל מי שאינו יכול להתנתק מהשפעות חיצוניות אינו יכול להיות שופט.

"בסופו של דבר, השופט חייו להיות כן ושלם עם עצמו, להסתכל במראה ולהיות גאה במה שהוא רואה. בשבתו על כס השיפוט, עליו להיות ניחן ביושרה, ואף שהוא ער לנעשה סביבו מחוץ לבית המשפט, כאשר הוא ניגש להכריע בתיק, עליו להגיע בראש ריק, להתחיל בקריאת החומר בתיק מתחילתו ועד סופו, מתוכו לקבוע את העובדות, ורק לאחר קביעתן הוא יכול להכריע בדין".

נציבת תלונות הציבור על שופטים
"ב-1.10.2003 החלה לפעול, לפי חוק, נציבות תלונות על שופטים, ואני מוניתי לנציבה הראשונה. מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהקימו גוף כזה. אין לי קושי לשפוט קולגות שלי, כי אני שופטת בדמי. פעם שופטת – תמיד שופטת. האובייקטיביות, ההקשבה לכל טיעון עד תום והשיפוט לפי ערכיי, שהם ערכי היסוד של השיטה, הם חלק בלתי נפרד מהיכולת לעסוק בתלונות על שופטים ולהכריע בהן. הרעיון להקים גוף המבקר שופטים עורר תחילה התנגדות בקרב שופטים, משום שלא נוח לשופטים שיש מי שנושף בעורפם ואומר להם 'עשה' או 'אל תעשה' בתחום האתיקה.

"בתפקידי כנציבה לא היה לי קושי נפשי או אינטלקטואלי לעסוק בתלונות. עסקתי בתלונות שנגעו לדיינים בבית הדין הרבני, שדבקים באמונתם ומקדשים את ההלכה. הפצרתי בהם לא לחרוג מכללי הצדק הטבעי ולזכור את חוקי הכנסת והמדינה, בהם הכלל שאין לחרוץ דינו של אדם מבלי לשמוע אותו. לפי החוק, אם מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית, חובה על הנציב להעביר את העניין לטיפולו של היועץ המשפטי. בזמני לא היו מקרים כאלה, והתלונות היו רק בתחום האתיקה והמשמעת השיפוטית. אילו היה מתעורר בי חשד, לא הייתי מהססת ומעבירה את התיק, לאחר שהייתי מסבירה לשופט את חששותיי ואת חובתי.

"במהלך כהונתי כנציבה, קיימתי פגישות רבות עם שופטי בתי המשפט השונים והבהרתי בכל הזדמנות שאיני פועלת נגד השופטים, אלא מטרתי לדאוג לתיקון ליקויים שהתגלו באתיקה השיפוטית, ולעשות זאת עם השופט הנוגע בעניין".

הסתה נגד הרשות השופטת
"אין להתכחש לכך שבשנים האחרונות הסלימה ההסתה נגד הרשות השופטת, ובמיוחד נגד בית המשפט העליון. ניסו להכפיש את שמה של הרשות השופטת ולקצץ בסמכויותיה. נושא זה כאוב ביותר, ומאוד לא דמוקרטי. בהפעילו ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת, ולעתים גם על חוקים היוצאים מתחת ידי הרשות המחוקקת, ממלא בית המשפט העליון את תפקידו ואת חובתו. הוא לא רק רשאי לעשות זאת, אלא מחובתו לעשות זאת. הוא אינו חורג בכך מתפקידו. אם המחוקק מחוקק חוק שפוגע בזכויות שהוענקו בחוקי היסוד, בג"ץ חייב להתערב. תפקידו של בג"ץ הוא להיות בלם המונע ועוצר פגיעה בזכויות האדם.

"החלטת רוב יכולה לעמוד בניגוד לחוק יסוד. למשל, הרוב יכול להחליט שממחר ייאסר על שחורי עור לצאת לרחוב בלילה. מי מוסמך לומר שחוק כזה נוגד זכות יסוד שהכנסת עצמה העניקה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אם לא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ? אנחנו נשענים על כתפיהם של שופטים דגולים שיצרו דמוקרטיה יש מאין לפני שנחקקו בישראל חוקי היסוד המעניקים זכויות חוקתיות לתושבים. על בסיס ההלכות שיצאו מתחת ידיהם הכנסת חוקקה חוקי יסוד לתפארת.

"הסתה נגד הרשות השופטת ושופטיה עלולה להפוך את כוח השלטון לשלטון הכוח. הניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון בדרכים שונות, בין השאר באמצעות חקיקה, הם ניסיונות להשתיק את קולו האמיץ של בית המשפט העליון. הניסיונות לא צלחו עד עכשיו, ואני מקווה שגם בעתיד הם לא יצלחו. כדי לקיים שוויון, הקימו בזמנו בארצות הברית בתי ספר נפרדים לשחורים וללבנים, שהיו זהים במתכונתם ובתכנית הלימודים. בית המשפט העליון של ארצות הברית החליט כי ההפרדה לא מגשימה את ערכי השוויון, וכי יש ללמד ילדים שחורים ולבנים כאחד באותם בתי ספר. לשם מימוש פסיקת בית המשפט העליון נעזרו במשמר צבאי".

טובה שטרסברג-כהן:
"אף פעם לא הגדרתי את עצמי. אני משתדלת להתנהג על פי נורמות גבוהות ועל פי ערכים שעל אדם במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, לדבוק בהם. אם אני מצליחה בכך – אחרים ישפטו".
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/451/542.html?hp=54&cat=869
.
.

תזכורת - תת-אשכול:

2. נוסח הפשע המכונה ''פרשת טובה שטרסברג''........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&archive=#2

191. גולדברג הטייח החליף את שטרסברג הטייחית
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&omm=191&viewmode=threaded

1. חטא, גאווה, יוהרה = יוקרת מערכת וסופיות המשפט = פשע !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&archive=#1

אשכול ראשי:

השופט ברק: מאיר שמגר דחף אותה (דורנר) אני לא הכרתי אותה...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&archive=
.
.
.

http://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   14:36   10.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. רבין:''הפרקליטות בראשות אהרן ברק היא ה'מאפיה' הגדולה....  
בתגובה להודעה מספר 1
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.04.04 בשעה 11:17 בברכה, פילוביץ שחף
 


"הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון בדרך לא דרך"
(נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי)


"אהרן ברק נתן ידו למעשה המכתים את המשפט הישראלי... בכך נתן אהרן ברק את ידו לערעור שלטון החוק ולפגיעה קשה בסמכות בית המשפט... פרופסור ברק, במקום לשמש בלם, אישר את הפגיעה הנמהרת בשלטון החוק. הסיוע שהושיט לפגיעה בסמכות בית המשפט העליון לא יזכר לתפארת בדברי המשפט הישראלי" (פרופ' אמנון רובינשטיין)


"כל מעשי מימשל ומנהל הנגועים במרמה -בהם מעשה שפיטה- כמוהם כפרי שפשה בו הרקב; מתכלים ומתאכלים הם מתוכם ונדמים הם לעץ ששורשיו הרקיבו וצמרתו יבשה" (שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין)


"הדג מסריח מהראש" (שר המשפטים דוד ליבאי)


"מהפכת ברק - חזון נשגב, מציאות שפלה" (הפרשן המשפטי משה נגבי)


"הפרקליטות בראשות אהרן ברק היא ה'מאפיה' הגדולה ביותר במדינת ישראל" (יצחק רבין)



"ההשקפה "כי המטרה או המניע מקדשים את האמצעים, פירושה אימוץ האנטי-תזה למשטר דמוקרטי המעוגן בשלטונו של החוק, במקום שלטונם של יחידים המבקשים להגשים את רעיונותיהם ללא התחשבות במהות פועלם. זהו מרשם לאנרכיה" (מאיר שמגר)

"קיים אצלנו גורם המסכן במידה חמורה את טוהר המידות - ההשקפה המקובלת בכמה חוגים, שפעולה האסורה בדרך כלל, מותרת כשהיא נעשית למען מטרה הנראית לעושיה כחשובה מבחינה אידיאולוגית"
(מבקר המדינה הראשון, ד"ר זיגפריד מוזס)


"אורבת סכנה שתפקידו המרכזי של בג"צ בעיצוב החברה הישראלית יהפך למיתוס מסוכן, כמעט לפולחן אישיות אליטיסטי, שאין אחריו ערעור וספק. (וכאן בא תיאור מפורט של מעשי עוולה של ברק) מי שחושד נושא זאת בליבו, שכן שופטי בג"צ אינם נדרשים למסור דו"ח לאיש" (דן מרגלית)


"יש תופעה שלילית בעיני, והיא ששופט הרואה שההצלחה מאירה לו פנים, נוטש את התפקיד הפסיבי של שופט, הדן במה שנקבע לפניו, ויוצא מגידרו לדון גם בדברים שלא נקבעו לפניו. במילים אחרות הוא מצטער על שדבר פלוני לא נקבע לפניו -דבר שהוא בדיוק העניין שהוא חיכה לו זמן רב ויש לו כל כך הרבה מה לומר בעניין זה, ועכשיו, אין הוא כובש את צערו פנימה... הוא מאוכזב. נמנע ממנו למצוא פורקן לרצונו וליכולתו לפסוק בעניין הקרוב ללבו... שופט הדומה לעכביש היושב בין קוריו וממתין עד שיסתבכו בהם קורבנותיו" (שופט בית המשפט העליון ד"ר אלפרד ויתקון)


"נוצר ריכוז חסר תקדים בידי בית המשפט העליון. בית המשפט משיא את כוחו כלפי חוץ על ידי ניזול דרכי עבודתו והמנעות מחשיפתם לידע או לביקורת ציבורית... לא עלו מעולם שאלות היסוד האתיות ומהנהלתיות של תרבות ההכרעה בבית המשפט העליון." (פרופ' יורם שחר)


"היבטים מהותיים רבים של פעולות בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, הם חשאיים. מהפכת המידע ועקרונות השקיפות, שיסוד רבים מהם בפסיקת בית המשפט העליון, פסחו על בית המשפט העליון עצמו. ... בשאלות בסיסיות אלה, רב הנסתר על הנגלה" (פרופ' זאב סגל וד"ר אריאל בנדור במאמר משותף)


"בית המשפט, אם הוא איננו פומבי, הוא חייב להיות מושחת" (הלורד דנינג)


"ואין זו תשובה מתאימה לומר כי אפשר תמיד לבטוח בשופטים (השופטים יצחק אולשן, ש"ז חשין ושמעון אגרנט )


"אכן, "כוח משחית, וכוח אבסולוטי משחית אבסולוטית. כוחו האבסולוטי של אהרן ברק והעובדה שלאורך כל כך הרבה שנים אין עליו שום ביקורת ומורא שלטון החוק השחית אותו לחלוטין והפך אותו למניפולטור, איש עסקים המוכר לנו אינטרסים במסווה של ערכים. מסדר ג'ובים למשפחתו ומקורביו בניגוד לחוק. מוביל מניפולציות שמשמעותן שוד הקופה הציבורית לטובת בניו ומקורביו. הורס משפחות -עד מוות של ממש- ומפעלי חיים ללא הצדקה ותוך אפלייה משוא פנים והטיית משפט" (אריק באך).


"נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, נמצא בעמדת כוח חזקה. יש אומרים, החזקה במדינה. התמונה קשה. הסמל של שלטון החוק אינו נרתע מרמיסת החוק. הכהן הגדול של המשפט נוהג כאילו הקו המפריד בין המותר לאסור אינו קיים. נשיא בית המשפט העליון עושה מעשים שלא יעשו. והוא חוזר על מעשיו שוב ושוב עד ימינו אלה. ומאליה עולה שאלת הלגיטימיות והסמכות המוסרית של השופט ברק להורות הלכה ולחרוץ גורלות של ציבור ופרטים...
המדהים בדבר הוא שברק מסוגל לספור ולמנות את מגרעות החטוטרת של זולתו, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שחטוטרת דומה - ואולי גבוה יותר - צומחת פרא על גבו הוא...
אם ישנו דבר מקומם במיוחד -פעם אחר פעם- זהו הפער הבלתי נסבל בין אמות המידה החוקיות והמוסריות שנוקט ברק כלפי זולתו לבין אלו שהוא נוקט כלפי עצמו"

(עורך הדין, איש המודיעין והחוקר המשפטי יוסי דר, מחבר הספר "אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק")


"משל המערה" של אפלטון ממחיש נהדר את האפקט-המעוור שדברים מבריקים מעוללים לשומע המופתע. ואכן, ברק, כשמו כן הוא, מכה אותך בסנוורים בכושר הרטורי שלו. הוא מצליח ליצור אמפטיה בלב השומע, על ידי התרגיל הידוע (להקריב חייל כדי להכריז "שח") של להשמיע לו דברים שהשומע זקוק פסיכולוגית לשמוע (זכותך להיות חופשי. לומר מה שאתה רוצה. להגן על כבודך. חירותך קדושה וכו') – ואז, כשהשומע הזחוח מתרפק במנעמי פנטזיית הביטחון, החופש והכבוד האינסופי, מחדיר לו ברק את הארס ברוך ונועם קטלני. מעין:

אני כאן כדי לומר לך מה טוב עבורך. אלוהים ומוחמד שלחו אותי להיות המפרש והמוציא לפועל. עליך להאמין בי אמון עיוור. אני המצפן המוסרי הבלבדי שלך. המשענת שלך. המגן שלך מפני הרשע, האטימות, העריצות. תן לי סמכויות להיות רשע על עיוור, ואגן עליך מפני רשעים אחרים. סמוך על חולשותיי האנושיות על עיוור, ואגן עליך מנוכלותם של אחרים. אל תשאל שאלות כי הרי אתה מבין מתוך דברי המתובלים בציטטות למכביר, שאני יותר יודע ממך, ולעולם אל תעיז לשפוט אותי ואת מעשי, שאותם לעולם לא תבין.

עצום עיניים, אטום אוזניים, פתח את הכיס, ולך אחריי בעדר: אני האור והסבירות. אתה בסך הכל אפס שלא יודע מה טוב עבורך עבור ילדיך, משפחתך ועמך. אני הוא העם. המדינה זה אני. מלוא הארץ ברק, ועל כן הכל שפיט, לפי מה שאני מחליט. דמוקרטיה הינה דבר פגיע שזקוק לשליט על –מלך ללא כתר- שירסן, יבלום, יבטל, ינווט, יחוקק חקיקת על, ויבטל חקיקת על שאינה ראויה לדעתו של השליט העליון, הוא שליחו ומוציאו לפועל של אללה ומוחמד נביאו...

ברק אינו הראשון בהיסטוריה, אשר ידע לנווט המון בזכות גאונות. בזכות כישרון רטורי מרשים. בזכות חולשתו של ציבור לשווע למושיע מפני עריצות. בזכות חלומו של כל אדם לחופש, ביטחון, וכבוד.

ברק איננו הקוסם הנוכל הראשון –או האחרון- בהיסטוריה, השולל את תשומת הלב של קהלו, באמצעות פעלול ביד שמאל שלווה ומרתקת, וגונב את ההצגה באמצעות תרגיל מסריח ימני קיצוני הנשלף מהכובע מול עיניו המסנוורות של הקהל ההמום...

אלא שבמופעי בידור זה בדרך כלל שפן. במנהיגות זה בדרך כלל נחש קוברה קטלני. ראו מה סטלין עשה מהרעיון הנפלא –האוטופי יש לומר- של הקומוניזם.

צר לי לנפץ את המיתוס היפה באמצעות העובדות המכוערות: כל הגאונים בהיסטוריה שהבטיחו לעמם שלום, ביטחון, חירות, חופש, וכו', ברמה גאונית כזו – הם... הס מלהשוות, הנבלים הגדולים ביותר של ההיסטוריה. לא מצאתי אבק ראיה לכך שברק הוא שונה. ודאי לא בצורה המכוערת שבה הוא מחלל את התורה שהוא מטיף לאחרים לקדש.

זו הרי בדיחה עלובה להתייחס לגאון כגאון משום שהוא כופה על נתיניו לרחוש לו כבוד על פי חוק לציית לו או לסגוד לו. ("חוק הביקורת האדיבה... ", זילות בית משפט, "כבודו"... ) אין אף אחד מאיתנו זקוק לחוק על מנת לציית לדברים הנהדרים שאמרו גאונים מכל מיני סוגים בהיסטוריה: שלמה המלך, אריסטו, אפלטון, קיקרו, לאו צה, קונ פו צה, גתה, ניטשה, אלוין טופלר, השופט ברנדיס, רוזוולט, ז'או ז'ורס, צ'ה גוארה, רוסו, מהטמה גאנדי, ארוין יאלום, מקיאוולי, מאו, ביל קלינטון (וזו כמובן רשימה חלקית ביותר), אליה ניתן בהחלט לצרך בכבוד דברים רבים ממאמרי חז"ל, מהקוראן (הוא יפה, האמינו לי, רק שהנבלות שלהם, כמו שלנו, הפכו אותו לכתבי-שטן), הבודהיזם, וחכמי יוון הפילוסופית.

יש ביניהם, הרבה גאונים שחובה לשנן מה שהם אמרו, ולהתעלם –או להפריד- את מעשי הנבלה שהם עשו כחלק המופרע של גאונותם. אוסקר ויילד, מרק טוויין, גבלס, ז'ן ז'נה וגאוני הקומוניזם הם דוגמאות נהדרות לכך.

ויש המון גאונים, שאמרו הרבה דברים נהדרים, לצד דברים מטופשים או מרושעים ועל כן אין לתת בהם אמון עיוור אלא לבור את המוץ מן התבן.

אבל ככלל, גאון - כשהוא משרת בתפקיד ציבורי - הוא מסוכן! תמיד, הוא קיצוני. זו הרי טיבה של גאונות: לא להיות סטנדרטי. הציבור צריך להיות חכם ולמוד נסיון: לקחת את הטוב, ולעולם לא להעניק לגאון סמכויות ביצוע. גאון הוא מעין "רשות מפנטזת" אבל לעולם לא רשות מבצעת!

עיוור תמיד שומע יותר טוב, אבל אל תיתנו לו לנהוג! חירש תמיד רואה יותר טוב, אבל אל תיתנו לו לנגן. אנליסט תמיד יודע איזו מניה יש למכור או לקנות, אבל היא אף פעם לא זו שהוא אומר בקול. עורך דין תמיד מכיר את החוק יותר טוב, ועל כן מיטיב לעקוף אותו טוב יותר.

יש להפריד בין גאון לגאון. אסור להעניק לגאונים אמון עיוור. אסור לתת לגאונים סמכויות שאינן מתחום גאונותם. סטלין היה גאון. מילושובץ' הוא גאון. השייח אחמד יאסין הוא גאון. אל קאפונה היה גאון. נוכלי הבורסה האמריקאית הם גאונים. ביל גייטס הוא גאון. מייקל מילקן הוא גאון. בין לאדן הוא גאון. אהרן ברק, הוא גם כן גאון! כולם גאונים. כולם פושעים. לא כולם כמובן באתה מידה או חומרה. לכולם יתרונות נהדרים, הם פיגורות חשובות לקהלם, צודקים באופן חד-מימדי, אך לכולם חסרונות המסוכנים לציבור.

לכל אדם יתרונות. ולברק יש יתרון אחד: להיות מורה נהדר. להטיף תיאוריה באוניברסיטה, לפרחי משפט. עליו לחזור לגודלו הטבעי, ולמכור להם תיאוריות על מה זה חופש, חירות, כבוד, ומנהל תקין. אבל אבל לברק יש גם חולשה. חולשה לכסף. חולשה לשלטון. חולשה להרע. "אוי לעבד כי ימלוך".

ברק הוא גאון במומחיותו. הוא נבל גדול בכל מה שחורג מתחום מומחיותו. לדעתי, בפוזיטציה שלו ודרך התנהלותו, הוא עונה להגדרה של מסוכן לציבור שיש לשלול את חירותו במידה הראויה (אך לא מעבר לה). הוא אינו ראוי לאמון הציבור. הוא מעל בו ומועל בו, בשיטתיות. הוא אינו אדם ישר. הוא אינו גיבור היודע לכבוש את יצרו. הוא בסך הכל עוד גאון שיודע לדבר נהדר על תאוריות שהוא נכשל ביישומן. הוא מחלל עקרונות שהוא מטיף לאחרים לקדש. וזה כבר לא מקרה, זו שטתיות המעידה על כוונה פלילית מלכתכילה. הוא נהדר בתור תיאורתיקן – מסוכן לתת לו מושכות. הוא סוס פרא המשתלט על רוכבו. הוא מקיף עצמו באומרי הן וכתבלבי חצר, הנאמנים לאינטרס הכלכלי שלו ולא של המדינה. פודוויילרים כדוגמת דורית בייניש ועדנה ארבל, המלקקים לבעל הבית ותוקפים באכזריות כל מי שאינו נמנה על מלחכי הפינכה או מי שעיסוקם מאיימים על ברק ושותפיו. דרעי, יעקב נאמן, ונמרודי הם דוגמאות ידועות לתופעה המונית של שימוש אכזרי לרעה בכוח המשרה.

הוא מתבל הגיון ברגש, ומאוויים בתקווה. אבל אין במעשיו לא רגש, ולא תקווה – הכל מניפולציה.

הוא לא השופט הטוב בעולם. הוא בסך הכל יחצ"ן נהדר, שדואג לטפטף לעיתונות ולכתבלביו סופרלטיבים שהוא מגרד או ממציא. השופט הטוב בעולם הוא שופט המצליח להוציא את שני בעלי הדין מרוצים. וזה הדבר האחרון שניתן לומר על ברק!!! שופטים כדוגמת זפט, שטרוזמן, גורן, לויט, ברוך, דורנר שמגר – כל אלה שמים אותו בכיס תחתוניהם. בעולם יש אלפים טובים ממנו. אבל הוא ? הוא רחוק מלהיות השופט הטוב בעולם. רחוק מלהיות השופט הטוב בישראל. אפילו בבית המשפט העליון הוא לא השופט הכי טוב. הוא שחקן נהדר, מניפולטור בחסד, נוכל מרשים, מוכשר בצורה בלתי רגילה לגמד את השומע באפקטים, ולהרשים אותו על ידי קידה קלה ומרומזת לעומתו עד כדי שהשומע מחוייב להעריץ אותו כדי להתגאות בכבוד שנפל החלקו: לזכות בקידה קלה ומרומזת מהוד רוממתו. תרגיל עלוב במנהיגות, שמקיאוולי כתב והרבה מאפיונרים לפני ברק יישמו בגאון.

לסיכום: אהרן ברק מבורך בכישרון לכתוב ולנאום יצירות נהדרות ומקוריות. החלק המקורי אמנם איננו נהדר, והחלק הנהדר אמנם איננו מקורי: הוא מעתיק מאחרים רעיונות, ועוטף אותם באינטרסים שלו. כך שגם הגאונות שלו, ראויה למבחן ביקורתי ולא לסגידה עיוורת. אמנם לא לכל אחד יש את הידע המופלג הדרוש לראות את דבריו בפרספקטיבה הנכונה (הכרת כתבי פילוסופיה ומשפט אחרים, לצד היסטוריה אובייקטיבית), אבל זו לא סיבה להתבטל בפניו, לעצום עיניים, לאטום אוזניים, ולפלבל: ברק הוא אכבר ! בכל פעם שהוא צועד צעד נוסף לכיוון הדיקטטורה. המהפכה החוקתית שברק מנסה להוביל, היא אינטרסים במסווה של ערכים.

אינני אוייבו של ברק, אני אוהבו של עם ישראל. אינני קורא חלילה להפרת החוק, אני מייחל ליום שבוא החוק ישוב להיות מגינו של הציבור וצור מבטחו. אינני קורא חלילה לפגוע פיזית בברק, אני תובע להתגונן כחוק מפני השואה שברק ממיט על אמון הציבור במערכת המשפט ושלטון החוק בישראל, אותה יראת כבוד אשר בלעדיה, "איש את רעהו חיים בלעו"...

כי זאת לדעת: הגדולים גדולים רק משום שירדנו על בירכינו - בואו ניזדקף!
אריק באך, ניו יורק


תחילה לקחו את הקומוניסטים,
אבל לי לא היה איכפת, כי לא הייתי קומוניסט.

מייד לקחו את הפועלים,
אבל לי לא היה איכפת, כי גם פועל לא הייתי.

בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי,
אבל לי לא היה איכפת, כי אינני איש איגוד מקצועי.

אחר כך כלאו כמה כמרים,
אבל מכיוון שאינני דתי, גם כן לא היה איכפת לי.

עכשיו לוקחים אותי, אבל עכשיו כבר מאוחר...

(ברטולט ברכט).


מאחר והדברים שנודעו עד כה הם חמורים להזוויע, אני מבקש את תמיכתכם ברעיון להעמיד את אהרון ברק, בייניש, ארבל, מוזס ומזרחי, לדין ציבורי בבית משפט לשעת-חירום בהרכב מיוחד:
פרופ' יעקב נאמן, פרופ' רות גביזון, פרופ' קרמניצר, ד"ר יעקב וינרוט, עו"ד יגאל ארנון, השופט שטרוזמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודית קרפ, סגן נשיא בית המשפט העליון בדימוס אילון, השופטת דליה דורנר, עו"ד אביגדור פלדמן, עו"ד שפטל ועו"ד יוסי דר
(אם מישהו סבור שיש עוד ראויים -הוא מוזמן להמליץ)

supervpn@yahoo.com
http://www.geocities.com/supervpn/



http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   06:56   13.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. מניפולציות מתחת לגלימה  
בתגובה להודעה מספר 1
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 07:40 בברכה, פילוביץ שחף
 
מניפולציות מתחת לגלימה
כ"ב בניסן תשס"ד יום שלישי,13 באפריל

אנו בסכנה ממשית כי בקרוב מאוד נמצא עצמנו במדינה בה התובע, שבהדלפותיו הפך עצמו לתליין, הוא גם השופט. על הסכנה במינויה של ארבל לביהמ"ש העליון.
מאת: רן ברץ
רן ברץ הוא אחד מחושפי ערוותה של הקרן החדשה לישראל כגייס חמישי במדינת ישראל....

דו''ח ראשוני: ''הקרן החדשה לישראל'' - 3.10.2003
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5570&forum=gil&omm=0


בקרוב אמור בית המשפט לפרסם מסקנות מדיון נוסף שייערך בעניינו של שמעון שבס, שהואשם, בין השאר, בעבירות "לקיחת שוחד" ו"מרמה והפרת אמונים". זיכויו של שבס היווה מכה קשה נוספת לפרקליטות, בהיותו עוד אחד מן האישים הבכירים אשר הואשמו בעבירות ממין זה וזוכו בשרשרת על ידי בית המשפט. כזכור אמרה ארבל על הזיכוי: "בית המשפט קבע היום נורמות התנהגות שונות מאלו שאנו הכרנו, ונעשו הנחות מבחינת נורמות ההתנהגות שראויות לתרבות השלטון שלנו". פרקליטת המדינה לא הסתפקה בביקורת והגישה בקשה לדיון עקרוני בנושא. הבקשה התקבלה.
@ מצ"ב קישורים רילוונטים:
לפרשת שמעון שבס = רבין = נחום מנבר המרגל

35. פרשת ''שבס'' !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=35&viewmode=threaded
96. שמעון שבס:הפרקליטות עוסקת ברדיפה אישית נגדי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=96&viewmode=threaded

כעת נודע כי ישנה אפשרות שמני מזוז ימתין להבהרות בית המשפט העליון בכדי לבחון מחדש את תיק אריאל שרון. יש לקוות כי לא כך הם הדברים, שהרי ברור, כפי שידוע היטב לשופטים, כי כל הבהרה שתינתן תוחל מיידית על תיק שרון, והדבר עלול לפגום בשיקול דעתם. ארבל, האחראית על כל לוחות הזמנים כאן, הקשתה במכוון על בית המשפט לפסוק באופן ענייני. גם ההדלפות המגמתיות המרובות באות, בין השאר, להשפיע על השופטים.
@ מצ"ב קישורים רילוונטים:
מני מזוז = עדנה ארבל = רה"מ אריאל שרון

3. סקר דעת קהל 31.3.2004 -מקור הפרסום של המלצת עדנה ארבל
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#3
התרגיל המבריק של עדנה ארבל......
http://rotter.net/forum/gil/5688.shtml
מזוז: ''שוקל להורות על בדיקה מי הדליף ההמלצה נגד שרון''
http://rotter.net/forum/gil/5706.shtml

האמנם זה יכול להיות? כן. הרי עובדה שבכתב האישום נגד דוד אפל, השתמשה ארבל בסמכות זמנית ביותר, שקיבלה באופן מקרי, בכדי להזדרז ולהאשים בו גם את משפחת שרון. כך יצרה מצב אבסורדי, בו ייתכן מצב שבו יואשם החשוד במתן שוחד ולא יואשם החשוד בקבלתו. ולמותר לדבר כאן על היעדר מנהל תקין.

נראה כי ארבל, שספגה קיתונות של ביקורת מבית המשפט על הגשת כתבי אישום מתוקשרים היטב אך חסרי חומר ראיות מספק, מנסה להרוויח, בהמרה כי בית המשפט יעדיף נוסח הנוגד את פסיקותיו הקודמות, מתוך ביקורתו, שלא לומר הטייתו, בענייני שרון. ויש לארבל על מה לסמוך. כך בדיוק קרה במקרה גלעד שרון, זכות השתיקה ומסירת מסמכים מפלילים. בית המשפט יצר "תקדים שרון", בבקשו , באופן חריג, שלא להשתמש בתקדים במקרים אחרים.
@ מצ"ב קישור:
המצביע על השיטה שבה שילטון האוליגרכיה מטרפד את מחנה הימין בכלל וליישום מטרות השמאל הקיצוני בפרט.....
20. אמת צרופה= שרון= ביילין= שריד= ועדת אגרנט= כתב אישום
http://rotter.net/forum/gil/5228.shtml#20

רווחיה של ארבל מתבטאים בכמה מישורים. ראשית, הבהרות בית המשפט ישמשו להגשת כתב אישום נגד שרון. שנית, לא תתברר קלות הדעת החמורה וחוסר הרצינות המדאיג של ארבל בהגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור. שלישית, כך מעודדת ארבל את בית המשפט לקבל את פרשנותה, במקום ללמוד את פרשנות בית המשפט וליישמה, כראוי בדמוקרטיה תקינה.


בפרקליטות, מתברר, "תזמון הוא הכל". אך העיקר בענייני תזמון טמון בעובדה כי חשקה נפש פרקליטת המדינה בכיסא בביהמ"ש העליון. מה יותר מתיק שרון עשוי לקדם עניין זה? לפי דברי אהרן ברק והתנהלות טומי לפיד, הם מסכימים שתובע ראשי, מהבעייתיים ביותר מבחינה ציבורית שהכרנו, יהפוך לשופט. וכך, אנו בסכנה ממשית כי בקרוב מאוד נמצא עצמנו במדינה בה התובע, שממילא בהדלפותיו הפך עצמו לתליין, הוא גם השופט.
@ מצ"ב קישור:
המסביר את תוצאות התרגיל המבריק של עדנה ארבל...

8. טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון ובייניש לנשיאה !!
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#8

משום כך עדיף כי מזוז יכריע על סמך פסיקות העבר ולא יחכה להבהרות, המושפעות ממהלכיה הבעייתיים של התובעת הראשית.
http://www.maariv.co.il/cache/ART687271.html


http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   07:45   13.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. יצחק זמיר/שופט עליון לשעבר: ''המשפט אינו סובל מיוחסים''  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 08:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
המשפט אינו סובל מיוחסים
מאת: יצחק זמיר

השאלה החשובה ביותר על סדר היום הציבורי מונחת עתה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה: האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. התשובה כרוכה בהשלכות מרחיקות לכת מחוץ לתחום המשפט. בין היתר מתעוררת השאלה מה הן ההשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני. התשובה אינה ברורה. היא גם אינה הכרחית בשלב זה, שכן אם לא יוגש כתב אישום לא יהיה צורך בתשובה. ואולם, כבר עתה אין להימנע מן השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה רשאי, או שמא אף חייב, להתחשב בהשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני.

מבחינה משפטית התשובה ברורה: בדרך כלל יש להגיש כתב אישום, אם קיימות ראיות המספקות סיכוי סביר להרשעה. זהו הכלל, כלשון בית המשפט, "הן לשועי ארץ והן לפשוטי עם". אף על פי כן נשמעת טענה שאם הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה כרוכה בהשלכות חשובות מבחינה מדינית (ואפשר להוסיף: חברתית או כלכלית), יש בכך כדי להצדיק סטייה מן הכלל. כלומר, לקבוע כי לצורך הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אין די בסיכוי סביר להרשעה, אלא יש צורך בראיות חזקות יותר, שיהפכו את ההרשעה לעניין קרוב לוודאי.

טענה זאת אינה עומדת בפני הביקורת. ראשית, היא סותרת את העיקרון של שוויון בפני החוק, שהוא היסוד והמבחן של חברה דמוקרטית. יישומו מחייב את הכפפתו לחוק של כל איש "חשוב", לרבות ראש הממשלה, כך שבמקרה של הפרתו הוא ייתן את הדין כמו כל איש "פשוט". המשפט אינו סובל מבחנים מיוחסים לאנשים מיוחסים.

שנית, אם סוטים מן הכלל בנוגע לראש הממשלה, כיצד אפשר יהיה שלא להחיל מבחן מיוחס גם, למשל, על שר החוץ או שר הביטחון המנהלים מערכה חשובה כלשהי, או על נכבדים אחרים שיש להם תוכניות מפתות? ואם סוטים מן הכלל בנוגע לעבירה של הפרת אמונים או שוחד, כיצד אפשר יהיה שלא להרחיב את הסטייה גם לכל עבירה חמורה אחרת? זהו מדרון שעלול להסתיים בהתרסקות של שלטון החוק.

שלישית, טענה זאת תחייב את היועץ המשפטי לשקול בכל מקרה כזה את המהות של ההשלכות המדיניות הצפויות מהגשת כתב אישום, שהרי ברור כי לא כל השלכה כזאת תקנה מעין-חסינות לכל שר ונכבד מפני הגשת כתב אישום. לכן יהיה על היועץ לשקול אם אמנם הגשת כתב אישום תפגע בתהליך המדיני; ואם כן - באיזו מידה; והאם הפגיעה תהיה לרעה או אולי לטובה מבחינת האינטרס הלאומי. כל אלה הם שיקולים פוליטיים, התלויים במידה רבה בהשקפה אישית, ולכן גם התשובות יהיו שנויות במחלוקת. היועץ המשפטי אינו כשיר ואינו מוסמך לשקול אותם. אם ישקול, יפעל כפוליטיקאי ובכך ייווצר איום חמור על מעמד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהתגבש בעבר ועל יכולתו למלא את תפקידו בעתיד.

האם המסקנה היא שאין הבדל בהגשת כתב אישום בין ראש הממשלה לבין כל אדם אחר? יש הבדל אחד. הוא נעוץ באופן הבדיקה של החשד, שנועד להבטיח כי היא תהיה יסודית ואחראית ככל האפשר, כדי שההחלטה בשאלה אם יש סיכוי סביר להרשעה תהיה מבוססת היטב. לכן ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה מופקדת בידי היועץ המשפטי באופן אישי, וצריך שהראיות המובאות לפניו ייבדקו קודם בשבע עיניים על ידי פרקליטים ברמה הגבוהה ביותר, והוא עצמו לא יחסוך מאמץ לבדוק ולשקול באופן יסודי את כל החומר. אכן, החוק קובע במפורש שכתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה. ודי בכך. כלומר, בהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה יש להחיל את המבחן הכללי בזהירות, אך אין לסטות מן המבחן.

לבסוף, יש לברר את הטענה שלפיה במקרה שראש הממשלה יימצא זכאי בבית המשפט, הכישלון של התביעה יהיה כה גדול שהיועץ ייאלץ להתפטר. אולם היועץ חייב להתעלם מאזהרה זאת. ראשית, משום שהיא מבקשת ממנו לשלב שיקול אישי בשיקול המקצועי, ואסור שהיועץ יושפע מן השאלה איך הגשת כתב אישום תשפיע על מעמדו. שנית, זיכוי אינו כישלון של התביעה. השיטה, בכל מדינה, בנויה על חלוקת תפקידים בין התובע לשופט: כל אחד מהם חייב לפעול באופן עצמאי על יסוד החומר המונח לפניו. אם האפשרות של זיכוי תמנע אישום, גם כאשר יש סיכוי סביר להרשעה, תהיה זאת פגיעה קשה בסדר הציבורי. לכן הטענה שהיועץ יידרש לשלם מחיר אישי במקרה של זיכוי היא איום פסול.

סוף דבר, היועץ המשפטי לממשלה חייב לסלק משולחן העבודה שלו הן שיקולים פוליטיים והן שיקולים אישיים, לפעול על פי המבחן של סיכוי סביר להרשעה ולצורך זה להתמקד בראיות המונחות בפניו.

11.4.2004
הכותב היה שופט בית המשפט העליון בשנים 2001-1994
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=414384&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0


איתם: שרון נסע לוושינגטון כדי ללחוץ על מזוז
יום שלישי, 13 באפריל 2004, 8:18 מאת: מערכת וואלה!

יו"ר המפדל, השר אפי איתם, האשים את ראש הממשלה, אריאל שרון,
כי הוא נוסע לוושינגטון כדי ללחוץ על הממשלה ועל מתפקדי הליכוד
לתמוך בתוכניתו, ובעיקר ללחוץ על גורמי אכיפת החוק. איתם אמר
הבוקר לקול ישראל כי "אם ידיו של ראש הממשלה היו נקיות וחפותו
מלאה, הוא היה מתכבד ומחכה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניינו
ולא ממהר לפגיעה עם הנשיא בוש".

http://news.walla.co.il/?w=//529971


http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   09:42   13.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. תגובה מאת אריק בך למכתבו של יצחק זמיר-שופט עליון לשעבר  
בתגובה להודעה מספר 16
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 09:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
המשפט אינו סובל מיוחסים
מאת יצחק זמיר ("הארץ")

ועוד פחות מזה צבועים בעור של כבש
מאת: אריק באך
13.4.2004

השאלה החשובה ביותר על סדר היום הציבורי מונחת עתה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה: האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. התשובה כרוכה בהשלכות מרחיקות לכת מחוץ לתחום המשפט. בין היתר מתעוררת השאלה מה הן ההשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני. התשובה אינה ברורה. היא גם אינה הכרחית בשלב זה, שכן אם לא יוגש כתב אישום לא יהיה צורך בתשובה. ואולם, כבר עתה אין להימנע מן השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה רשאי, או שמא אף חייב, להתחשב בהשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני.

מבחינה משפטית התשובה ברורה: בדרך כלל יש להגיש כתב אישום, אם קיימות ראיות המספקות סיכוי סביר להרשעה. זהו הכלל, כלשון בית המשפט, "הן לשועי ארץ והן לפשוטי עם". אף על פי כן נשמעת טענה שאם הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה כרוכה בהשלכות חשובות מבחינה מדינית (ואפשר להוסיף: חברתית או כלכלית), יש בכך כדי להצדיק סטייה מן הכלל. כלומר, לקבוע כי לצורך הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אין די בסיכוי סביר להרשעה, אלא יש צורך בראיות חזקות יותר, שיהפכו את ההרשעה לעניין קרוב לוודאי.

זה מה שקורה כשנותנים לשופט מניפולטור, בעל עבר מפוקפק וחשדות לפלילים בפני עצמו, להתל בקוראיו!

הרשעה יכולה ממילא להתקיים רק במידה וחומר הראיות מוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר.

כלומר: "קיים סיכוי סביר להרשעה" = קיימות לא סתם ראיות רעועות להוכחת אשמתו של החשוד אלא רק ראיות שמלמדות לכאורה על אשמתו מעל לכל ספק סביר. אחרת, הסיכוי להרשעה כלל איננו סביר וממילא אין להגיש כתב אישום, לא נגד ראש ממשלה ולא נגד אף אחד אחר.

שאם הראיות מלמדות על ספק סביר – לא מתקיים אותו "סיכוי סביר להרשעה".

אז מה יכול להיות מעל לזה (מעל ל"מעל לכל ספק סביר"?) הרי איש לא טען אחרת מעולם, אפילו לא שרון עצמו. אז למה זמיר ממציא טענה שלא קיימת ועוד תוקף אותה ?

הרי איש לא דרש ממזוז להתחייב בנפשו שתהיה ודאות להרשעה. מזוז מעולם לא התחזה להיות תחליף לבית משפט, וזמיר סתם מפעיל עליו לחץ פסול ובלתי הוגן.

בשלב הזה של התיק אין ממילא יותר מ"סיכוי סביר" להרשעה. מבחן הסיכוי הסביר הוא מבן הודאות הלכאורית של הראיות. אותה מסקנה הגיונית יחידה העולה מהן לחובתו של הנאשם, כפי שאמר בית המשפט העליון עצמו. אבל אם יש ספק – אז אין ספק (שאסור להגיש כתב אישום). ואת הפינות של העיקרון הקדוש הזה זמיר מבקש לעגל, בניגוד לחוק.

הרי אין חצי הריון. אין חצי הרשעה. לקח או לא לקח (שוחד). זאת השאלה ובלי פילפולי ביצים. הראיות שהצטברו על שולחנו של מזוז חייבות ללמד באופן חד משמעי ששרון לקח שוחד. הראיות, ולא הליחשושים של ארבל או של כתבלבי החצר שלה! יש ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר ששרון לקח שוחד – איש לא הטיל בכלל ספק בכך שחובתו של היועץ להגיש כתב אישום. אבל אם בשלב הנוכחי (טרם חקירות הסניגוריה) הראיות מלמדות שיש ספקות, וש"המסקנה היחידה והבלבדית" כלשונו של בית המשט העליון איננה כה ברורה מעל לכל ספק סביר, אז אסור להגיש כתב אישום. זה ידוע, ואיש לא טען אחרת. זמיר המציא טענה מניפולטיבית ותוקף אותה, כדי להניח בסיס מזוייף להמשך דבריו אשר כל מטרתן היא לכפות על היועץ המשפטי להגיש כתב אישום אפילו אם הראיות סתם מחשידות ולא רק מלמדות על אשמה ודאית.

יש רק מבחן של "סיכוי סביר להרשעה" ואף אחד לא דרש מעולם בשום מאמר ובשום מקום את מה שזמיר טוען שכביכול מישהו טען ("אף על פי כן נשמעת טענה") "לקבוע כי לצורך הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אין די בסיכוי סביר להרשעה, אלא יש צורך בראיות חזקות יותר, שיהפכו את ההרשעה לעניין קרוב לוודאי"

מה יכול להיות חזק יותר מראיות "מעל לכל ספק סביר"?

הרי אם יש ספק סביר מהראיות, אז אין להגיש כתב אישום, ואם הראיות מלמדות שתושג הרשעה (ואז זה ממילא מעל לכל ספק סביר, שאם יש ספק אין ממילא הרשעה ואין "סיכוי סביר" להרשעה).

טענה זאת אינה עומדת בפני הביקורת.

מי ביקש ממנו בכלל להעביר ביקורת? החוק קבע שהוא כבר זקן מידי ולא כשיר להעביר ביקורות שכאלה, ולכן זמיר כבר הודח מכהונתו כשופט בבית המשפט העליון. והעיקר... הוא הרי חשוד באותן עבירות שראש הממשלה חשוד בהן, בכך שמליוני דולרים התקבלו בחשבון הבנק המשותף של הבן שלו ושל הבן של אהרון ברק, מייד כשסיימו את לימודי המשפטים שלהם, בתור שוחד במסווה של שכר משפטי! מי חקר? שופטים חסינים אז אף אחד לא חוקר...

כמה קל להעביר ביקורת על אחרים כשהחוק אוסר על אחרים להעביר נגדך ביקורת, לחקור אותך, להאזין לך ולחייב אותך לחשוף את חשבונות הבנק והחוזים המפוקפקים שלך ושל הילדים שלך.

עם חוק חסינות אבסולוטי כזה, גם גדולי הרמאים, הגנבים והשודדים היו תמיד נחשבים למלאכים טהורים וזכים שמעולם לא דבר בהם רבב. מה החוכמה?

כל עוד אסור לחקור אז לא מגלים. אבל אם רק היו מרשים לחקור... לו רק לא היה כל כך הרבה שקר בכותרת של דברי זמיר "המשפט אינו סובל מיוחסים" – בתי הכלא בטח היו מלאים בשופטים ופרקליטים בשירות המדינה שרק אלוהים והם יודעים איזה עבירות הם עברו (רשלנות, שוחד תמורת עיסקאות טיעון עלומות ותמוהות, קשירת קשר להרשיע חפים מפשע שהם מתחרים עיסקית או פוליטית של המשחדים, ועוד).



ראשית, היא סותרת את העיקרון של שוויון בפני החוק, שהוא היסוד והמבחן של חברה דמוקרטית.


תיראו איזה חצוף מעז לדבר על שוויון בפני החוק....

איזה שוויון יש בפני החוק, שאם קצין צה"ל נתפס כמו ניצב מזרחי ב"להיטות יתר" בביצוע תפקידו בשטחים, אז שולחים אותו בבושת פנים לכלא (ואת המחבלים משחררים והם הופכים לגיבורים)?

איזה שוויון יש בפני החוק, שאם רעב גונב לחם, אז שולחים אותו לכלא, אבל ואם שופט עובר עבירה פלילית – מותר לו. כי אין לאיש סמכות לחקור אותו.

ראו נא דוגמא שלאיש אין ספק שיש ראיות לעבירות פליליות סידרתיות של שופטים, ובינתיים אף אחד לא הלך על זה לכלא, למרות שכולם מודים בביצוע העבירה הפלילית שעונשה חמש שנות מאסר לכל פעם שעברו אותה:

העבירה בחוק העונשין שמה: "הפרת הוראה חקוקה".

סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע חד משמעית: "הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך"

לחיקוק החוק הזה היו לכנסת שני טעמים עיקריים. האחד, שהשופט ישמע את כל הראיות כמקשה אחת כך שלא ישכח ולא יסתמך על זכרון עמום וחלקיקי פרטים ותרשומות אקראיות. ושנית – שמשפט פלילי, כלומר עינוי דין, יהיה עניין של שבוע, חודש – אבל לא יותר. כמו בעולם הנאור.

איזה שופט לא עובר ביודעין על החוק הזה מידי יום?
הם טוענים שזה בגלל העומס. זה כמובן שקר וטימטום, אבל זו טענה שמקומה על פי החוק בטיעונים להקלה בעונש, לא לעצם ההרשעה עצמה. וזה שקר וטימטום כי אם הם דוחים ומורחים משפטים למשך שנים הם לא מקצרים שום עומס אלא רק מורחים את אותו מספר התיקים על פני שנים רבות. אם משפט לוקח עשרים ישיבות, אז אין יותר או פחות עומס אם את עשרים הישיבות עושים במשך עשר שנים או עשרים יום ברציפות. עשרים זה עשרים. ועינוי דין זה עינוי דין. ושופטים סניליים שלא זוכרים אחרי שנתיים מה העידו העדים הראשונים זה לא מחזה כזה נדיר בישראל...

אז אין ולא יכול להיות ספק לאיש כי לכל שופטי ישראל הדנים בפלילים יש עבר פלילי המוכח מעל לכל ספק סביר. השאלה כאן למה לא עוצרים אף אחד? למה לא חוקרים אף אחד? לא לא מחסלים את מכת המדינה הזו בפשיטה וסידרת מעצרים המונית של שופטים, לעשות סדר בבלאגן פעם אחת ולתתמיד, ולהמשיך הלאה. למה?

כי לזה מתכוון רמאי, שבמקרה או לא היה גם שופט עליון, כשהו אומר לציבור שהמשפט אינו סובל מיוחסים. "חוץ מאיתנו" הוא לא מגלה ואז מגלגל עיניים לשמיים כאילו הוא נציגו של המלאך דווקא...

אכן, כדברי ר.ל.סטיבנסון, "השקרים הגרועים ביותר נאמרים בדממה".

מאות שופטים ועברו את העבירה החמורה הזו עשרות אם לא מאות פעמים. וכל שופט מקבל משכורת שמנה, תנאים מפליגים, איש לא מעז לשאול אותו שאלות, ולכולנו ידוע שאותה הפרה של חובה חקוקה (של סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, לנהל דיון משפטי "מיום ליום עד גמירא" גרמה לאנשים למות בתאי מעצר, למשפחותיהם להתאבד, לילדיהם לסבול והכל כי חיי האדם, כבודו וחירותו הם עבור אותם עבריינים מיוחסים - הפקר אחד גדול והם יודעים שלהם מותר לעבור על החוק מבלי שאיש יעז לעצור את אותם שופטים, שחלקם הרי עם דם על הידיים בשל עבירה זו ממש. מדובר כאן בדיני נפשות ולא סתם דיני ממונות!

(ולא ארחיב את הדיון לעוד נושאים, כגון על כל השופטים החשודים בכך שחילקו תיקי פירוק עם שכר טירחה של מיליונים לעורכי דין שהילד שלהם עובד באותו משרד... "במקרה")


יישומו מחייב את הכפפתו לחוק של כל איש "חשוב", לרבות ראש הממשלה, כך שבמקרה של הפרתו הוא ייתן את הדין כמו כל איש "פשוט". המשפט אינו סובל מבחנים מיוחסים לאנשים מיוחסים.


אהה. אז למה כל שופט עובר את העבירה הפלילית של הפרת חובה חקוקה, ולא מקיים את חובת המחוקק לקיים דיונים פליליים ברציפות מיום ליום עד גמירא, לא נעצר, רכושו לא מולאם, ובכלל לא נפתח נגדו אפילו תיק פלילי???


שנית, אם סוטים מן הכלל בנוגע לראש הממשלה, כיצד אפשר יהיה שלא להחיל מבחן מיוחס גם, למשל, על שר החוץ או שר הביטחון המנהלים מערכה חשובה כלשהי, או על נכבדים אחרים שיש להם תוכניות מפתות? ואם סוטים מן הכלל בנוגע לעבירה של הפרת אמונים או שוחד, כיצד אפשר יהיה שלא להרחיב את הסטייה גם לכל עבירה חמורה אחרת? זהו מדרון שעלול להסתיים בהתרסקות של שלטון החוק.

איזה מילים... הנה דוגמא לטכניקת-ההונאה של שופטים מניפולטורים דוגמת זמיר: הוא שותל יסוד חסר בסיס (שההרשעה שחייבת להיות מעל לכל ספק סביר, תתנגד לקולות הקוראים בעצם לאותה הרשעה להתבסס על אותה ודאות לכאורית של מעל לכל ספק סביר) ואז לוכד את מאזיניו התמימים בטענה צודקת ומילים כדורבנות של כומר חסוד שאת הילדים הקטנים מזיין רק במחשכים בתא הוידוי: "זה מדרון תלול שעלול להסתיים בהתרסקות של שלטון החוק"

הלו? איזה שלטון יש בכלל כאן? שמזרחי וארבל לא עצורים, ואתה וחשבון הבנק של הילד שלך לא נחקרים בכלל, וכל השופטים שעברו ועוברים מידי יום עבירה פלילית חמורה לא קבורים כבר מזמן באיזה צינוק – ואתה מוכר לנו תעמולה זולה של הפחדה מפני קריסת שלטון החוק? מה יקרוס בדיוק? מה שעל האדמה כבר לא יכול ליפול!

ומדוע שיקרוס, רק כי אתם רוצים לכפות על היועץ שיגיש כתב אישום גם אם אין בידו ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר כי שרון לקח שוחד? אכן, הגיע הזמן שהבועה המזוייפת הזו שאתם מכנים אותה "שלטון חוק" תקרוס כבר לאלף עזאזל לפני שהיא תקבור את כולנו, אזרח אזרח, בתורו.


שלישית, טענה זאת תחייב את היועץ המשפטי לשקול בכל מקרה כזה את המהות של ההשלכות המדיניות הצפויות מהגשת כתב אישום, שהרי ברור כי לא כל השלכה כזאת תקנה מעין-חסינות לכל שר ונכבד מפני הגשת כתב אישום. לכן יהיה על היועץ לשקול אם אמנם הגשת כתב אישום תפגע בתהליך המדיני; ואם כן - באיזו מידה; והאם הפגיעה תהיה לרעה או אולי לטובה מבחינת האינטרס הלאומי. כל אלה הם שיקולים פוליטיים, התלויים במידה רבה בהשקפה אישית, ולכן גם התשובות יהיו שנויות במחלוקת. היועץ המשפטי אינו כשיר ואינו מוסמך לשקול אותם. אם ישקול, יפעל כפוליטיקאי ובכך ייווצר איום חמור על מעמד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהתגבש בעבר ועל יכולתו למלא את תפקידו בעתיד.


מי ביקש מהיועץ לשקול שיקולים מדיניים בכלל? למה זמיר עושה מהיועץ טמבל? הרי אם יש ראיות מעל לכל ספק סביר שראש הממשלה לקח שוחד, איש לא העיז לטעון שאין שלוח אותו הבייתה מייד – הרי זה מה שאומרים גם חסידיו, אשר כל מה שהם טוענים הוא שגם במקרה של ראש ממשלה –כמו בכל מקרה של אזרח אחר בעצם- אסור להגיש כתב אישום אין סיכוי סביר להרשעה, כלומר אם הראיות אינן מצביעות באורח חד משמעי על אשמתו.


האם המסקנה היא שאין הבדל בהגשת כתב אישום בין ראש הממשלה לבין כל אדם אחר? יש הבדל אחד. הוא נעוץ באופן הבדיקה של החשד, שנועד להבטיח כי היא תהיה יסודית ואחראית ככל האפשר, כדי שההחלטה בשאלה אם יש סיכוי סביר להרשעה תהיה מבוססת היטב.


כן, בטח. כולנו זוכרים שלילה לפני שהעיתונאית רחל לב עמדה לחשוף לציבור פרשה חמורה לפיה השופט תיאודור אור אנס לפני כמה שנים קטינה, וחברים שלו עזרו להבריח אותה לחו"ל ולהשתיק את הפרשה בכסף טוב למשפחתה, מה קרה עם החשדות הללו אז???

פתאום 70 קציני משטרה פשטו.... לא על ביתו של החשוד תיאודור אור (אלא מה) אלא על ביתה של... העיתונאית החוקרת (וקיבינימאט הדמוקרטיה וחופש העיתונות והשוויון בפני החוק). והכל כדי לאלץ אותה להודות שהתחקיר לא נכון (ברוח הכלל הסובייטי הידוע: "אם תכו את הפיל מספיק חזק הוא יודה שהוא חתול"...). והעיתונות מטעם ציירה אותו כקורבן ופתאום היא הפכה לעיתונאית בלתי חשובה. פראוודה...

לא ראיתי שעשו ככה לאף מוטי גילת שחשף שחיתות שבסוף הסתברה כבועה. מעניין איזה חוק ואיזה שוויון זה... הרי כל אזרח היה יוצא זך וטהור אילו 70 קציני משטרה היו פושטים על הבית של מי שחושף את העבירות שלו. אם 70 שוטרים היו פושטים על ביתו של מזרחי וארבל ועוצרים גם אותם, גם הם היו מודים שהם בעצם פיברקו את התיק נגד ראש הממשלה. פתאום, משטרת ישראל שתפקידה הוא להוכיח עבירות, שולחת 70 שוטרים להוכיח שאין הוכחות ואפילו לא שוטר אזולאי אחד לחקור את תיאודור אור עצמו, אולי אולי, חלילה חלילה, יש משהו בחשדות המבעיתים שהועלו נגדו בליווי ערימה של ראיות המחזקות את החשד לכדי ודאות של ממש...

לכן ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה מופקדת בידי היועץ המשפטי באופן אישי, וצריך שהראיות המובאות לפניו ייבדקו קודם בשבע עיניים על ידי פרקליטים ברמה הגבוהה ביותר, והוא עצמו לא יחסוך מאמץ לבדוק ולשקול באופן יסודי את כל החומר. אכן, החוק קובע במפורש שכתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה. ודי בכך. כלומר, בהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה יש להחיל את המבחן הכללי בזהירות, אך אין לסטות מן המבחן.


ולמה שלא כל אזרח יזכה לרמה כזו של בדיקה ? דמו של האזרח הפשוט פחות אדום מדמו של ראש ממשלה או של שופט? למה שלא כל אזרח יהיה זכאי לזה שהחוק יגן עליו לא פחות משהו מגן על שופט ופרקליט ושוטר, בכך שאותו יועץ משפטי לממשלה יוודא שלא יעצרו ויאישמו אף אזרח תוך הפקרות וזילזול ובדיקה שיטחית של התיק נגדו? בינתיים אף פרקליט מהפרקליטות לא שילם מכיסו אגורה ולא בילה יום אחד במעצר על רשלנות קטלנית נגד אזרח...וככה ההפקרות הזו שטיפשים מכנים אותה "שלטון החוק" נראית...

לבסוף, יש לברר את הטענה שלפיה במקרה שראש הממשלה יימצא זכאי בבית המשפט, הכישלון של התביעה יהיה כה גדול שהיועץ ייאלץ להתפטר.

מי טען את השטות הזו, חוץ מזמיר עצמו??? מה זה משחק רולטה רוסית? זה הוא שקר וכזב ואיומים המאפיינים דווקא את המפיונרים מהתשקורת שכנגד, שזמיר הוא חלק ממנה! אלו טענות המהוות איום מאפיוזי על עובד הציבור מני מזוז. ובינתיים, רק אמיר אורן בעיתון הארץ איים על מזוז שאם לא יציית להמלצות עדנה ארבל הוא יאלץ להתפטר ולשאת אות קלון על מצח לכל חייו.


אולם היועץ חייב להתעלם מאזהרה זאת. ראשית, משום שהיא מבקשת ממנו לשלב שיקול אישי בשיקול המקצועי, ואסור שהיועץ יושפע מן השאלה איך הגשת כתב אישום תשפיע על מעמדו.

אני דווקא מכיר יועץ משפטי חובב שלמונים אשר שילב הרבה שיקולים אישיים בשיקולים המקצועיים. מאוד אישיים. "חריש עמוק", כינו אותו. זוכרים???

ומה עם זמיר עצמו וחשבונות הבנק של הבן שלו ופיברוק תוצאות ועדת החקירה נגד שרון בעניין סברא ושתילה (מומלץ לקרוא את הספר "צדק של פלנגות"). והאם היועץ המשפטי המהולל אהרון ברק לא סגר (לדוגמא, אחת מאלף) קומבינה לאבא אבן עם מי שהיה, תקשיבו טוב, גם עורך הדין של אבא אבן וגם הפרקליט של.. אותו אהרון ברק? (ובכלל, מומלץ לקרוא את ספר התחקיר של עו"ד יוסי דר, "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק").

שנית, זיכוי אינו כישלון של התביעה.

נכון. הזיכוי של יעקב נאמן איננו "כישלון" של התביעה. זה היה פשע! לא סתם "כישלון" תמים. פשע חמור! התנקשות בדמוקרטיה! זו עדות למעשה פשע חמור מאין כמוהו שביצעה עדנה ארבל וזמיר וכנופייתו שתקו ועוד מעיזים להרהר בזה שהיא תזהם גם את בית המשפט העליון.

האם עדנה ארבל כבר בכלא על הפשע החמור הזה? חלילה... "המשפט לא סובל מיוחסים" אלק...

אבל לא על זה הולך לדבר זמיר, היא "משלנו" ולכן מותר לה לרמוס ברגל גסה את החוק ולצפצף על כל האזרחים...


השיטה, בכל מדינה, בנויה על חלוקת תפקידים בין התובע לשופט: כל אחד מהם חייב לפעול באופן עצמאי על יסוד החומר המונח לפניו. אם האפשרות של זיכוי תמנע אישום, גם כאשר יש סיכוי סביר להרשעה, תהיה זאת פגיעה קשה בסדר הציבורי. לכן הטענה שהיועץ יידרש לשלם מחיר אישי במקרה של זיכוי היא איום פסול.


בינתיים כולם זוכרים את האיום שאינו משתמש לשתי פנים שכתב אמיר אורן בכרוז שהופץ בעיתון הארץ ביום שבו מונה מזוז לראש ממשלה שהמשמעות הייתה מאוד ברורה ומצמררת: אם לא יגיש מזוז נגד שרון, דמו בראשו...

סוף דבר, היועץ המשפטי לממשלה חייב לסלק משולחן העבודה שלו הן שיקולים פוליטיים והן שיקולים אישיים, לפעול על פי המבחן של סיכוי סביר להרשעה ולצורך זה להתמקד בראיות המונחות בפניו.


נכון. כל רמאי מסיים בברכת שלום כנה וחיוך מתוק כדי להשכיח מקורבנו את ההונאה שהוא מכר לו קודם לכן...

ולחשוב שהטיפוס הזה היה גם יועץ משפטי לממשלה, וגם שופט עליון כל כך הרבה שנים...

אכן, לא רק המשפט אלא במיוחד האזרחים לא סובלים מיוחסים. תשאלו את העם הצרפתי אשר לימד את המלך לואי ה16 את נחת זרועו של החוק כלפי המיוחסים עצמם...



http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   08:25   15.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. תגובות לדיון בתגובה למכתבו של השופט לשעבר יצחק זמיר!!  
בתגובה להודעה מספר 17
 
חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: פוליטיקה ואקטואליה
מספר נושא: 5795
#0,יתגובה מאת אריק בך למכתבו של יצחק זמיר-שופט עליון לשעבר
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 13.04.04 בשעה 09:52
http://rotter.net/User_files/forum/gil/407e1c364631b971.html

המשפט אינו סובל מיוחסים
מאת יצחק זמיר ("הארץ")
מצ"ב הקישור לאשכול/דיון = יצחק זמיר
http://rotter.net/User_files/forum/gil/407e1c8347bcb4bf.html

ועוד פחות מזה צבועים בעור של כבש
מאת: אריק באך
13.4.2004

השאלה החשובה ביותר על סדר היום הציבורי מונחת עתה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה: האם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. התשובה כרוכה בהשלכות מרחיקות לכת מחוץ לתחום המשפט. בין היתר מתעוררת השאלה מה הן ההשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני. התשובה אינה ברורה. היא גם אינה הכרחית בשלב זה, שכן אם לא יוגש כתב אישום לא יהיה צורך בתשובה. ואולם, כבר עתה אין להימנע מן השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה רשאי, או שמא אף חייב, להתחשב בהשלכות האפשריות של הגשת כתב אישום על התהליך המדיני.

מבחינה משפטית התשובה ברורה: בדרך כלל יש להגיש כתב אישום, אם קיימות ראיות המספקות סיכוי סביר להרשעה. זהו הכלל, כלשון בית המשפט, "הן לשועי ארץ והן לפשוטי עם". אף על פי כן נשמעת טענה שאם הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה כרוכה בהשלכות חשובות מבחינה מדינית (ואפשר להוסיף: חברתית או כלכלית), יש בכך כדי להצדיק סטייה מן הכלל. כלומר, לקבוע כי לצורך הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אין די בסיכוי סביר להרשעה, אלא יש צורך בראיות חזקות יותר, שיהפכו את ההרשעה לעניין קרוב לוודאי.


זה מה שקורה כשנותנים לשופט מניפולטור, בעל עבר מפוקפק וחשדות לפלילים בפני עצמו, להתל בקוראיו!

הרשעה יכולה ממילא להתקיים רק במידה וחומר הראיות מוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר.

כלומר: "קיים סיכוי סביר להרשעה" = קיימות לא סתם ראיות רעועות להוכחת אשמתו של החשוד אלא רק ראיות שמלמדות לכאורה על אשמתו מעל לכל ספק סביר. אחרת, הסיכוי להרשעה כלל איננו סביר וממילא אין להגיש כתב אישום, לא נגד ראש ממשלה ולא נגד אף אחד אחר.

שאם הראיות מלמדות על ספק סביר – לא מתקיים אותו "סיכוי סביר להרשעה".

אז מה יכול להיות מעל לזה (מעל ל"מעל לכל ספק סביר"?) הרי איש לא טען אחרת מעולם, אפילו לא שרון עצמו. אז למה זמיר ממציא טענה שלא קיימת ועוד תוקף אותה ?

הרי איש לא דרש ממזוז להתחייב בנפשו שתהיה ודאות להרשעה. מזוז מעולם לא התחזה להיות תחליף לבית משפט, וזמיר סתם מפעיל עליו לחץ פסול ובלתי הוגן.

בשלב הזה של התיק אין ממילא יותר מ"סיכוי סביר" להרשעה. מבחן הסיכוי הסביר הוא מבן הודאות הלכאורית של הראיות. אותה מסקנה הגיונית יחידה העולה מהן לחובתו של הנאשם, כפי שאמר בית המשפט העליון עצמו. אבל אם יש ספק – אז אין ספק (שאסור להגיש כתב אישום). ואת הפינות של העיקרון הקדוש הזה זמיר מבקש לעגל, בניגוד לחוק.

הרי אין חצי הריון. אין חצי הרשעה. לקח או לא לקח (שוחד). זאת השאלה ובלי פילפולי ביצים. הראיות שהצטברו על שולחנו של מזוז חייבות ללמד באופן חד משמעי ששרון לקח שוחד. הראיות, ולא הליחשושים של ארבל או של כתבלבי החצר שלה! יש ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר ששרון לקח שוחד – איש לא הטיל בכלל ספק בכך שחובתו של היועץ להגיש כתב אישום. אבל אם בשלב הנוכחי (טרם חקירות הסניגוריה) הראיות מלמדות שיש ספקות, וש"המסקנה היחידה והבלבדית" כלשונו של בית המשט העליון איננה כה ברורה מעל לכל ספק סביר, אז אסור להגיש כתב אישום. זה ידוע, ואיש לא טען אחרת. זמיר המציא טענה מניפולטיבית ותוקף אותה, כדי להניח בסיס מזוייף להמשך דבריו אשר כל מטרתן היא לכפות על היועץ המשפטי להגיש כתב אישום אפילו אם הראיות סתם מחשידות ולא רק מלמדות על אשמה ודאית.

יש רק מבחן של "סיכוי סביר להרשעה" ואף אחד לא דרש מעולם בשום מאמר ובשום מקום את מה שזמיר טוען שכביכול מישהו טען ("אף על פי כן נשמעת טענה") "לקבוע כי לצורך הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה אין די בסיכוי סביר להרשעה, אלא יש צורך בראיות חזקות יותר, שיהפכו את ההרשעה לעניין קרוב לוודאי"

מה יכול להיות חזק יותר מראיות "מעל לכל ספק סביר"?

הרי אם יש ספק סביר מהראיות, אז אין להגיש כתב אישום, ואם הראיות מלמדות שתושג הרשעה (ואז זה ממילא מעל לכל ספק סביר, שאם יש ספק אין ממילא הרשעה ואין "סיכוי סביר" להרשעה).


טענה זאת אינה עומדת בפני הביקורת.


מי ביקש ממנו בכלל להעביר ביקורת? החוק קבע שהוא כבר זקן מידי ולא כשיר להעביר ביקורות שכאלה, ולכן זמיר כבר הודח מכהונתו כשופט בבית המשפט העליון. והעיקר... הוא הרי חשוד באותן עבירות שראש הממשלה חשוד בהן, בכך שמליוני דולרים התקבלו בחשבון הבנק המשותף של הבן שלו ושל הבן של אהרון ברק, מייד כשסיימו את לימודי המשפטים שלהם, בתור שוחד במסווה של שכר משפטי! מי חקר? שופטים חסינים אז אף אחד לא חוקר...

כמה קל להעביר ביקורת על אחרים כשהחוק אוסר על אחרים להעביר נגדך ביקורת, לחקור אותך, להאזין לך ולחייב אותך לחשוף את חשבונות הבנק והחוזים המפוקפקים שלך ושל הילדים שלך.

עם חוק חסינות אבסולוטי כזה, גם גדולי הרמאים, הגנבים והשודדים היו תמיד נחשבים למלאכים טהורים וזכים שמעולם לא דבר בהם רבב. מה החוכמה?

כל עוד אסור לחקור אז לא מגלים. אבל אם רק היו מרשים לחקור... לו רק לא היה כל כך הרבה שקר בכותרת של דברי זמיר "המשפט אינו סובל מיוחסים" – בתי הכלא בטח היו מלאים בשופטים ופרקליטים בשירות המדינה שרק אלוהים והם יודעים איזה עבירות הם עברו (רשלנות, שוחד תמורת עיסקאות טיעון עלומות ותמוהות, קשירת קשר להרשיע חפים מפשע שהם מתחרים עיסקית או פוליטית של המשחדים, ועוד).

ראשית, היא סותרת את העיקרון של שוויון בפני החוק, שהוא היסוד והמבחן של חברה דמוקרטית.


תיראו איזה חצוף מעז לדבר על שוויון בפני החוק....

איזה שוויון יש בפני החוק, שאם קצין צה"ל נתפס כמו ניצב מזרחי ב"להיטות יתר" בביצוע תפקידו בשטחים, אז שולחים אותו בבושת פנים לכלא (ואת המחבלים משחררים והם הופכים לגיבורים)?

איזה שוויון יש בפני החוק, שאם רעב גונב לחם, אז שולחים אותו לכלא, אבל ואם שופט עובר עבירה פלילית – מותר לו. כי אין לאיש סמכות לחקור אותו.

ראו נא דוגמא שלאיש אין ספק שיש ראיות לעבירות פליליות סידרתיות של שופטים, ובינתיים אף אחד לא הלך על זה לכלא, למרות שכולם מודים בביצוע העבירה הפלילית שעונשה חמש שנות מאסר לכל פעם שעברו אותה:

העבירה בחוק העונשין שמה: "הפרת הוראה חקוקה".

סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי קובע חד משמעית: "הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך"

לחיקוק החוק הזה היו לכנסת שני טעמים עיקריים. האחד, שהשופט ישמע את כל הראיות כמקשה אחת כך שלא ישכח ולא יסתמך על זכרון עמום וחלקיקי פרטים ותרשומות אקראיות. ושנית – שמשפט פלילי, כלומר עינוי דין, יהיה עניין של שבוע, חודש – אבל לא יותר. כמו בעולם הנאור.

איזה שופט לא עובר ביודעין על החוק הזה מידי יום?
הם טוענים שזה בגלל העומס. זה כמובן שקר וטימטום, אבל זו טענה שמקומה על פי החוק בטיעונים להקלה בעונש, לא לעצם ההרשעה עצמה. וזה שקר וטימטום כי אם הם דוחים ומורחים משפטים למשך שנים הם לא מקצרים שום עומס אלא רק מורחים את אותו מספר התיקים על פני שנים רבות. אם משפט לוקח עשרים ישיבות, אז אין יותר או פחות עומס אם את עשרים הישיבות עושים במשך עשר שנים או עשרים יום ברציפות. עשרים זה עשרים. ועינוי דין זה עינוי דין. ושופטים סניליים שלא זוכרים אחרי שנתיים מה העידו העדים הראשונים זה לא מחזה כזה נדיר בישראל...

אז אין ולא יכול להיות ספק לאיש כי לכל שופטי ישראל הדנים בפלילים יש עבר פלילי המוכח מעל לכל ספק סביר. השאלה כאן למה לא עוצרים אף אחד? למה לא חוקרים אף אחד? לא לא מחסלים את מכת המדינה הזו בפשיטה וסידרת מעצרים המונית של שופטים, לעשות סדר בבלאגן פעם אחת ולתתמיד, ולהמשיך הלאה. למה?

כי לזה מתכוון רמאי, שבמקרה או לא היה גם שופט עליון, כשהו אומר לציבור שהמשפט אינו סובל מיוחסים. "חוץ מאיתנו" הוא לא מגלה ואז מגלגל עיניים לשמיים כאילו הוא נציגו של המלאך דווקא...

אכן, כדברי ר.ל.סטיבנסון, "השקרים הגרועים ביותר נאמרים בדממה".

מאות שופטים ועברו את העבירה החמורה הזו עשרות אם לא מאות פעמים. וכל שופט מקבל משכורת שמנה, תנאים מפליגים, איש לא מעז לשאול אותו שאלות, ולכולנו ידוע שאותה הפרה של חובה חקוקה (של סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, לנהל דיון משפטי "מיום ליום עד גמירא" גרמה לאנשים למות בתאי מעצר, למשפחותיהם להתאבד, לילדיהם לסבול והכל כי חיי האדם, כבודו וחירותו הם עבור אותם עבריינים מיוחסים - הפקר אחד גדול והם יודעים שלהם מותר לעבור על החוק מבלי שאיש יעז לעצור את אותם שופטים, שחלקם הרי עם דם על הידיים בשל עבירה זו ממש. מדובר כאן בדיני נפשות ולא סתם דיני ממונות!

(ולא ארחיב את הדיון לעוד נושאים, כגון על כל השופטים החשודים בכך שחילקו תיקי פירוק עם שכר טירחה של מיליונים לעורכי דין שהילד שלהם עובד באותו משרד... "במקרה")


יישומו מחייב את הכפפתו לחוק של כל איש "חשוב", לרבות ראש הממשלה, כך שבמקרה של הפרתו הוא ייתן את הדין כמו כל איש "פשוט". המשפט אינו סובל מבחנים מיוחסים לאנשים מיוחסים.


אהה. אז למה כל שופט עובר את העבירה הפלילית של הפרת חובה חקוקה, ולא מקיים את חובת המחוקק לקיים דיונים פליליים ברציפות מיום ליום עד גמירא, לא נעצר, רכושו לא מולאם, ובכלל לא נפתח נגדו אפילו תיק פלילי???


שנית, אם סוטים מן הכלל בנוגע לראש הממשלה, כיצד אפשר יהיה שלא להחיל מבחן מיוחס גם, למשל, על שר החוץ או שר הביטחון המנהלים מערכה חשובה כלשהי, או על נכבדים אחרים שיש להם תוכניות מפתות? ואם סוטים מן הכלל בנוגע לעבירה של הפרת אמונים או שוחד, כיצד אפשר יהיה שלא להרחיב את הסטייה גם לכל עבירה חמורה אחרת? זהו מדרון שעלול להסתיים בהתרסקות של שלטון החוק.

איזה מילים... הנה דוגמא לטכניקת-ההונאה של שופטים מניפולטורים דוגמת זמיר: הוא שותל יסוד חסר בסיס (שההרשעה שחייבת להיות מעל לכל ספק סביר, תתנגד לקולות הקוראים בעצם לאותה הרשעה להתבסס על אותה ודאות לכאורית של מעל לכל ספק סביר) ואז לוכד את מאזיניו התמימים בטענה צודקת ומילים כדורבנות של כומר חסוד שאת הילדים הקטנים מזיין רק במחשכים בתא הוידוי: "זה מדרון תלול שעלול להסתיים בהתרסקות של שלטון החוק"

הלו? איזה שלטון יש בכלל כאן? שמזרחי וארבל לא עצורים, ואתה וחשבון הבנק של הילד שלך לא נחקרים בכלל, וכל השופטים שעברו ועוברים מידי יום עבירה פלילית חמורה לא קבורים כבר מזמן באיזה צינוק – ואתה מוכר לנו תעמולה זולה של הפחדה מפני קריסת שלטון החוק? מה יקרוס בדיוק? מה שעל האדמה כבר לא יכול ליפול!

ומדוע שיקרוס, רק כי אתם רוצים לכפות על היועץ שיגיש כתב אישום גם אם אין בידו ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר כי שרון לקח שוחד? אכן, הגיע הזמן שהבועה המזוייפת הזו שאתם מכנים אותה "שלטון חוק" תקרוס כבר לאלף עזאזל לפני שהיא תקבור את כולנו, אזרח אזרח, בתורו.


שלישית, טענה זאת תחייב את היועץ המשפטי לשקול בכל מקרה כזה את המהות של ההשלכות המדיניות הצפויות מהגשת כתב אישום, שהרי ברור כי לא כל השלכה כזאת תקנה מעין-חסינות לכל שר ונכבד מפני הגשת כתב אישום. לכן יהיה על היועץ לשקול אם אמנם הגשת כתב אישום תפגע בתהליך המדיני; ואם כן - באיזו מידה; והאם הפגיעה תהיה לרעה או אולי לטובה מבחינת האינטרס הלאומי. כל אלה הם שיקולים פוליטיים, התלויים במידה רבה בהשקפה אישית, ולכן גם התשובות יהיו שנויות במחלוקת. היועץ המשפטי אינו כשיר ואינו מוסמך לשקול אותם. אם ישקול, יפעל כפוליטיקאי ובכך ייווצר איום חמור על מעמד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהתגבש בעבר ועל יכולתו למלא את תפקידו בעתיד.


מי ביקש מהיועץ לשקול שיקולים מדיניים בכלל? למה זמיר עושה מהיועץ טמבל? הרי אם יש ראיות מעל לכל ספק סביר שראש הממשלה לקח שוחד, איש לא העיז לטעון שאין שלוח אותו הבייתה מייד – הרי זה מה שאומרים גם חסידיו, אשר כל מה שהם טוענים הוא שגם במקרה של ראש ממשלה –כמו בכל מקרה של אזרח אחר בעצם- אסור להגיש כתב אישום אין סיכוי סביר להרשעה, כלומר אם הראיות אינן מצביעות באורח חד משמעי על אשמתו.


האם המסקנה היא שאין הבדל בהגשת כתב אישום בין ראש הממשלה לבין כל אדם אחר? יש הבדל אחד. הוא נעוץ באופן הבדיקה של החשד, שנועד להבטיח כי היא תהיה יסודית ואחראית ככל האפשר, כדי שההחלטה בשאלה אם יש סיכוי סביר להרשעה תהיה מבוססת היטב.


כן, בטח. כולנו זוכרים שלילה לפני שהעיתונאית רחל לב עמדה לחשוף לציבור פרשה חמורה לפיה השופט תיאודור אור אנס לפני כמה שנים קטינה, וחברים שלו עזרו להבריח אותה לחו"ל ולהשתיק את הפרשה בכסף טוב למשפחתה, מה קרה עם החשדות הללו אז???

פתאום 70 קציני משטרה פשטו.... לא על ביתו של החשוד תיאודור אור (אלא מה) אלא על ביתה של... העיתונאית החוקרת (וקיבינימאט הדמוקרטיה וחופש העיתונות והשוויון בפני החוק). והכל כדי לאלץ אותה להודות שהתחקיר לא נכון (ברוח הכלל הסובייטי הידוע: "אם תכו את הפיל מספיק חזק הוא יודה שהוא חתול"...). והעיתונות מטעם ציירה אותו כקורבן ופתאום היא הפכה לעיתונאית בלתי חשובה. פראוודה...

לא ראיתי שעשו ככה לאף מוטי גילת שחשף שחיתות שבסוף הסתברה כבועה. מעניין איזה חוק ואיזה שוויון זה... הרי כל אזרח היה יוצא זך וטהור אילו 70 קציני משטרה היו פושטים על הבית של מי שחושף את העבירות שלו. אם 70 שוטרים היו פושטים על ביתו של מזרחי וארבל ועוצרים גם אותם, גם הם היו מודים שהם בעצם פיברקו את התיק נגד ראש הממשלה. פתאום, משטרת ישראל שתפקידה הוא להוכיח עבירות, שולחת 70 שוטרים להוכיח שאין הוכחות ואפילו לא שוטר אזולאי אחד לחקור את תיאודור אור עצמו, אולי אולי, חלילה חלילה, יש משהו בחשדות המבעיתים שהועלו נגדו בליווי ערימה של ראיות המחזקות את החשד לכדי ודאות של ממש...


לכן ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה מופקדת בידי היועץ המשפטי באופן אישי, וצריך שהראיות המובאות לפניו ייבדקו קודם בשבע עיניים על ידי פרקליטים ברמה הגבוהה ביותר, והוא עצמו לא יחסוך מאמץ לבדוק ולשקול באופן יסודי את כל החומר. אכן, החוק קובע במפורש שכתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה. ודי בכך. כלומר, בהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה יש להחיל את המבחן הכללי בזהירות, אך אין לסטות מן המבחן.


ולמה שלא כל אזרח יזכה לרמה כזו של בדיקה ? דמו של האזרח הפשוט פחות אדום מדמו של ראש ממשלה או של שופט? למה שלא כל אזרח יהיה זכאי לזה שהחוק יגן עליו לא פחות משהו מגן על שופט ופרקליט ושוטר, בכך שאותו יועץ משפטי לממשלה יוודא שלא יעצרו ויאישמו אף אזרח תוך הפקרות וזילזול ובדיקה שיטחית של התיק נגדו? בינתיים אף פרקליט מהפרקליטות לא שילם מכיסו אגורה ולא בילה יום אחד במעצר על רשלנות קטלנית נגד אזרח...וככה ההפקרות הזו שטיפשים מכנים אותה "שלטון החוק" נראית...


לבסוף, יש לברר את הטענה שלפיה במקרה שראש הממשלה יימצא זכאי בבית המשפט, הכישלון של התביעה יהיה כה גדול שהיועץ ייאלץ להתפטר.


מי טען את השטות הזו, חוץ מזמיר עצמו??? מה זה משחק רולטה רוסית? זה הוא שקר וכזב ואיומים המאפיינים דווקא את המפיונרים מהתשקורת שכנגד, שזמיר הוא חלק ממנה! אלו טענות המהוות איום מאפיוזי על עובד הציבור מני מזוז. ובינתיים, רק אמיר אורן בעיתון הארץ איים על מזוז שאם לא יציית להמלצות עדנה ארבל הוא יאלץ להתפטר ולשאת אות קלון על מצח לכל חייו.


אולם היועץ חייב להתעלם מאזהרה זאת. ראשית, משום שהיא מבקשת ממנו לשלב שיקול אישי בשיקול המקצועי, ואסור שהיועץ יושפע מן השאלה איך הגשת כתב אישום תשפיע על מעמדו.

אני דווקא מכיר יועץ משפטי חובב שלמונים אשר שילב הרבה שיקולים אישיים בשיקולים המקצועיים. מאוד אישיים. "חריש עמוק", כינו אותו. זוכרים???

ומה עם זמיר עצמו וחשבונות הבנק של הבן שלו ופיברוק תוצאות ועדת החקירה נגד שרון בעניין סברא ושתילה (מומלץ לקרוא את הספר "צדק של פלנגות"). והאם היועץ המשפטי המהולל אהרון ברק לא סגר (לדוגמא, אחת מאלף) קומבינה לאבא אבן עם מי שהיה, תקשיבו טוב, גם עורך הדין של אבא אבן וגם הפרקליט של.. אותו אהרון ברק? (ובכלל, מומלץ לקרוא את ספר התחקיר של עו"ד יוסי דר, "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק").


שנית, זיכוי אינו כישלון של התביעה.

נכון. הזיכוי של יעקב נאמן איננו "כישלון" של התביעה. זה היה פשע! לא סתם "כישלון" תמים. פשע חמור! התנקשות בדמוקרטיה! זו עדות למעשה פשע חמור מאין כמוהו שביצעה עדנה ארבל וזמיר וכנופייתו שתקו ועוד מעיזים להרהר בזה שהיא תזהם גם את בית המשפט העליון.

האם עדנה ארבל כבר בכלא על הפשע החמור הזה? חלילה... "המשפט לא סובל מיוחסים" אלק...

אבל לא על זה הולך לדבר זמיר, היא "משלנו" ולכן מותר לה לרמוס ברגל גסה את החוק ולצפצף על כל האזרחים...


השיטה, בכל מדינה, בנויה על חלוקת תפקידים בין התובע לשופט: כל אחד מהם חייב לפעול באופן עצמאי על יסוד החומר המונח לפניו. אם האפשרות של זיכוי תמנע אישום, גם כאשר יש סיכוי סביר להרשעה, תהיה זאת פגיעה קשה בסדר הציבורי. לכן הטענה שהיועץ יידרש לשלם מחיר אישי במקרה של זיכוי היא איום פסול.


בינתיים כולם זוכרים את האיום שאינו משתמש לשתי פנים שכתב אמיר אורן בכרוז שהופץ בעיתון הארץ ביום שבו מונה מזוז לראש ממשלה שהמשמעות הייתה מאוד ברורה ומצמררת: אם לא יגיש מזוז נגד שרון, דמו בראשו...


סוף דבר, היועץ המשפטי לממשלה חייב לסלק משולחן העבודה שלו הן שיקולים פוליטיים והן שיקולים אישיים, לפעול על פי המבחן של סיכוי סביר להרשעה ולצורך זה להתמקד בראיות המונחות בפניו.


נכון. כל רמאי מסיים בברכת שלום כנה וחיוך מתוק כדי להשכיח מקורבנו את ההונאה שהוא מכר לו קודם לכן...

ולחשוב שהטיפוס הזה היה גם יועץ משפטי לממשלה, וגם שופט עליון כל כך הרבה שנים...

אכן, לא רק המשפט אלא במיוחד האזרחים לא סובלים מיוחסים. תשאלו את העם הצרפתי אשר לימד את המלך לואי ה16 את נחת זרועו של החוק כלפי המיוחסים עצמם...



http://www.geocities.com/supervpn/

----------------
#1,ישחף, מאיפוא המאמר???? באיזה אתר????
נכתב על-ידי פנחסל בתאריך 13.04.04 בשעה 12:06
בתגובה להודעה #0

המסורת הקדושה של שוחד ושלמונים בבית המשפט מוכרת לי עוד ממזמן מידע אישי

----------------
#5,ילמה מערכת המשפט מתנגדת
נכתב על-ידי Yac בתאריך 13.04.04 בשעה 12:51
בתגובה להודעה #1

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 12:52 בברכה, Yac

למה מערכת המשפט נלחמת בכל תוקף, בכל צורה של ביקורת עליה ?
למה למבקר המדינה אסור להכנס למשרדי הרשות השופטת ?
למה נאסר עליו לבדוק נושאים שקשורים למערכת המשפט ?

----------------
#12,יזוכר מה היה סימנם של נביאי שקר?
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:24
בתגובה להודעה #5

אלה שמחללים בעצמם את שהם מטיפים להמון לקדש
(או במילים יותר עדינות: אלה שמזיינים ילדים קטנים בתא הוידוי...)


----------------
#2,ימאמר מצויין
נכתב על-ידי ניצן אור בתאריך 13.04.04 בשעה 12:15
בתגובה להודעה #0


----------------
#3,ימעניין שהמאמר איננו לא באתר של עיתונאי מסויים
נכתב על-ידי פנחסל בתאריך 13.04.04 בשעה 12:19
בתגובה להודעה #2

ולא באתר ארץ הצבי האתרים שם בדרך כלל תולים מאמריו
האם הם סרבו לתלות את המאמר על לוחות האתרים שלהם???

----------------
#10,יובכל זאת, למען ההגינות כלפי כולם...
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:16
בתגובה להודעה #3

מה לעשות שלאתר הזה, רוטר, יש איזה לא-ינום-ולא-יישן אחד, שחף פילוביץ שמו, אשר המייל שלו הוא ברשימת התפוצה שלי והוא מקבל את המאמר כמו כל האחרים מאותה רשימת תפוצה. רק שהוא כזה זריז, עובד בשעות כאלה לא שגרתיות, שהוא מצליח להשאיר גם אותי פעור פה מזה שבקושי הספקתי לשלוח את המאמר וכבר אני מקבל ממאן דהוא איזו תגובה למייל על זה שהמאמר פורסם ברוטר.
לי יש כבוד והערכה כלפי אותו "עיתונאי מסויים" והישיגיו, למרות שאני מבין שלא כולם אוהבים אותו כאן, ואצטער אם המאמר הזה לא יתפרסם גם אצלו.

על פי רמת התגובות ותוכנן אכן האתר הזה (רוטר) הוא בעל רייטינג ורמת-משתתפים מעוררת קינאה לכל אתר אני חושב, אך כשאנו עוסקים בנסיון לתקן ולו במעט את כל הרקוב-הרקוב הזה, אז אנו חייבים לעשות כדי הכל לפקוח את עיניהם של כל מי שלא רואים מה שבאמת קורה מתחת לגלימה, בלי התחשבנויות ומחנאות. על כן - מגיע לפילוביץ טפיחה על הזריזות הזו, אך לא צריך לשמוח לאיד אם מסרים חשובים החטיאו את ההזדמנות להשפיע על אנשים נוספים.

----------------
#4,יהפסקתי לקרוא בהתחלה לנוכח הסגנון המתלהם מכפיש ולא מכובד
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 13.04.04 בשעה 12:24
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 12:24 בברכה, אייל נאור

נשברתי סופית כאשר הגעתי למשפט הבא:
זה מה שקורה כשנותנים לשופט מניפולטור, בעל עבר מפוקפק וחשדות לפלילים בפני עצמו, להתל בקוראיו!
בכל הכבוד זה לא סגנון ראוי. ככה לא כותבים על פרופ' ששימש כיועמ"ש ושופט עליון מכובד.

----------------
#6,יאני מבין אותך. אינך מסוגל להביט לאמת בעיניים
נכתב על-ידי פנחסל בתאריך 13.04.04 בשעה 12:56
בתגובה להודעה #4

ביחוד שהדברים אמורים בקבוצה הסוציולוגית אליה אתה שייך
האליטות הסמולניות.
האוליגרכיה הסמולנית ההגמונית
ככה לא כותבים על פרופ' אתה אומר.
בו ואגל את אוזניך. פרופ' או לא, שופט או לא. תכונת היושר של האדם, האינטיגריטי שלו, יכולתו לעמוד בפני פתויים נקבעת עוד כשהפרופ' והשופט המכובד הוא נער.
כך, שאם בהיותו ילד ונער לא הוטבעו ערכים אלה בנפשו שום השכלה ושום מלומדות ושום מכובדות לא ישנו אותו כבר.

----------------
#7,ידבריך תמוהים, ומעוררים פקפוק בכנותם:
נכתב על-ידי עובדה בתאריך 13.04.04 בשעה 12:57
בתגובה להודעה #4

לק"י
איך "נשברתי סופית כאשר הגעתי למשפט הבא", בעוד זהו המשפט הראשון שבמאמר?
ולעניין תוכן דבריך, נא השכילני:
מדוע הפרופסורה, או תפקיד יועמ"ש לממשלה, או כהונה בבימ"ש העליון של מדינת ישראל הופכים אדם לחסין מילים? אם אכן עברו של זמיר מפוקפק, ואם הוא חשוד בפלילים - כפי שמביא כותב המאמר סימוכין - הסבר לי בבקשה מה בדיוק, מכל תאריו, מונע מלומר עליו דברים אלה ברבים?
הרי, לדברי זמיר, "המשפט אינו סובל מבחנים מיוחסים לאנשים מיוחסים" - מדוע אם כן התקשורת, על פי טענתך, צריכה לסבול מבחנים כאלה?


----------------
#9,יללואי ה 16 היה סגנון אנין מהאמא שזעקה על עריפת ראש בנה
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:02
בתגובה להודעה #4

האם אתה מעוניין שאשלח לך רשימה של פרופסורים אשר הישיגיהם האקדמיים הם פי אלף יותר מאלה של זמיר, ומיעוטם היו אף שופטים עליונים מכובדים שבמכובדים, וגם ארץ מוצאם הוא זהה של זה של זמיר, ואשר סגנונם בימי משטרו של לנין, כמו גם בימי משטרו של היטלר היה מתקתק להפליא, אנין ומהוקצע ורך שפתיים - כדי שתאסור עליי להעביר גם כנגדם ביקורת "בסגנון לא ראוי" על מה שהם כתבו, ובעיקר לא כתבו בעיתונים שלהם, ועל איך שהוד רוממותם האינטלקטואלים סייעו לסמא עיני המון נבער תוך כדי שהוציאו להורג את בני עמי, ועמך?
או שאולי תנסה לקרוא מעבר למשפט הראשון שכתבתי. אולי תמצא איזה פסיק, איזו נקודה, איזה טיעונצ'יק, שבו אפילו טמבל שכמותי צודק, ואז אולי תסלח לי על הסגנון המתלהם והצעקני שלי, שברוב חטאי אני נאלץ להודות שהוא מזכיר אפילו לי את החוצפה של אותה אמא צווחנית ופשוטת העם, אשר העיזה להתלונן בקול גדול כשהמלך לואי ה 16 סימן להמון להריע כשהבן שלה הונח משני צידיו של הגליוטינה (יומיים לפני שראשו של לואי עצמו הותז שם...)

אולי. בבקשה. אל תשכח איזה שופטים עליונים ומכובדים הורו להוציא להורג פעם אדם, רק משום שהטמבל העיז להטיח בהם ברוב חוצפתו שהעולם הוא עגול וסובב סביב השמש...


----------------
#15,ילא היה לנו הרבה ציפיות מצבוע בעור כבש.. (שזה אתה)
נכתב על-ידי רודף צדק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:41
בתגובה להודעה #4

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 13:48 בברכה, רודף צדק


----------------
#8,יפחד אלוהים. יש מישהו ש-בדק את כל הדברים האלה??
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 13.04.04 בשעה 13:00
בתגובה להודעה #0

"זה מה שקורה כשנותנים לשופט מניפולטור, בעל עבר מפוקפק וחשדות לפלילים בפני עצמו, להתל בקוראיו!"
"והעיקר... הוא הרי חשוד באותן עבירות שראש הממשלה חשוד בהן, בכך שמליוני דולרים התקבלו בחשבון הבנק המשותף של הבן שלו ושל הבן של אהרון ברק, מייד כשסיימו את לימודי המשפטים שלהם, בתור שוחד במסווה של שכר משפטי! מי חקר? שופטים חסינים אז אף אחד לא חוקר... כמה קל להעביר ביקורת על אחרים כשהחוק אוסר על אחרים להעביר נגדך ביקורת, לחקור אותך, להאזין לך ולחייב אותך לחשוף את חשבונות הבנק והחוזים המפוקפקים שלך ושל הילדים שלך."

"כי לזה מתכוון רמאי, שבמקרה או לא היה גם שופט עליון, כשהו אומר לציבור שהמשפט אינו סובל מיוחסים. "חוץ מאיתנו" הוא לא מגלה ואז מגלגל עיניים לשמיים כאילו הוא נציגו של המלאך דווקא..."

"הלו? איזה שלטון יש בכלל כאן? שמזרחי וארבל לא עצורים, ואתה וחשבון הבנק של הילד שלך לא נחקרים בכלל, וכל השופטים שעברו ועוברים מידי יום עבירה פלילית חמורה לא קבורים כבר מזמן באיזה צינוק – ואתה מוכר לנו תעמולה זולה של הפחדה מפני קריסת שלטון החוק? מה יקרוס בדיוק? מה שעל האדמה כבר לא יכול ליפול!"

"כן, בטח. כולנו זוכרים שלילה לפני שהעיתונאית רחל לב עמדה לחשוף לציבור פרשה חמורה לפיה השופט תיאודור אור אנס לפני כמה שנים קטינה, וחברים שלו עזרו להבריח אותה לחו"ל ולהשתיק את הפרשה בכסף טוב למשפחתה, מה קרה עם החשדות הללו אז???"

"פתאום 70 קציני משטרה פשטו.... לא על ביתו של החשוד תיאודור אור (אלא מה) אלא על ביתה של... העיתונאית החוקרת (וקיבינימאט הדמוקרטיה וחופש העיתונות והשוויון בפני החוק). והכל כדי לאלץ אותה להודות שהתחקיר לא נכון (ברוח הכלל הסובייטי הידוע: "אם תכו את הפיל מספיק חזק הוא יודה שהוא חתול"...). והעיתונות מטעם ציירה אותו כקורבן ופתאום היא הפכה לעיתונאית בלתי חשובה. פראוודה... לא ראיתי שעשו ככה לאף מוטי גילת שחשף שחיתות שבסוף הסתברה כבועה. מעניין איזה חוק ואיזה שוויון זה... הרי כל אזרח היה יוצא זך וטהור אילו 70 קציני משטרה היו פושטים על הבית של מי שחושף את העבירות שלו. אם 70 שוטרים היו פושטים על ביתו של מזרחי וארבל ועוצרים גם אותם, גם הם היו מודים שהם בעצם פיברקו את התיק נגד ראש הממשלה. פתאום, משטרת ישראל שתפקידה הוא להוכיח עבירות, שולחת 70 שוטרים להוכיח שאין הוכחות ואפילו לא שוטר אזולאי אחד לחקור את תיאודור אור עצמו, אולי אולי, חלילה חלילה, יש משהו בחשדות המבעיתים שהועלו נגדו בליווי ערימה של ראיות המחזקות את החשד לכדי ודאות של ממש..."

"אני דווקא מכיר יועץ משפטי חובב שלמונים אשר שילב הרבה שיקולים אישיים בשיקולים המקצועיים. מאוד אישיים. "חריש עמוק", כינו אותו. זוכרים???"

"..ומה עם זמיר עצמו וחשבונות הבנק של הבן שלו ופיברוק תוצאות ועדת החקירה נגד שרון בעניין סברא ושתילה (מומלץ לקרוא את הספר "צדק של פלנגות"). והאם היועץ המשפטי המהולל אהרון ברק לא סגר (לדוגמא, אחת מאלף) קומבינה לאבא אבן עם מי שהיה, תקשיבו טוב, גם עורך הדין של אבא אבן וגם הפרקליט של.. אותו אהרון ברק? (ובכלל, מומלץ לקרוא את ספר התחקיר של עו"ד יוסי דר, "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק")."

"האם עדנה ארבל כבר בכלא על הפשע החמור הזה? חלילה... "המשפט לא סובל מיוחסים" אלק... אבל לא על זה הולך לדבר זמיר, היא "משלנו" ולכן מותר לה לרמוס ברגל גסה את החוק ולצפצף על כל האזרחים..."

"נכון. הזיכוי של יעקב נאמן איננו "כישלון" של התביעה. זה היה פשע! לא סתם "כישלון" תמים. פשע חמור! התנקשות בדמוקרטיה! זו עדות למעשה פשע חמור מאין כמוהו שביצעה עדנה ארבל וזמיר וכנופייתו שתקו ועוד מעיזים להרהר בזה שהיא תזהם גם את בית המשפט העליון."

"ולחשוב שהטיפוס הזה היה גם יועץ משפטי לממשלה, וגם שופט עליון כל כך הרבה שנים..." (הכוונה לזמיר).
---
מה זה? מה הולך כאן?? איפה אנחנו חיים???
כל הדברים האלה נבדקו עד תם??

1) זמיר מושחת? שופט מניפולטור? בעל עבר מפוקפק? וחשדות לפלילים? חשבון עם מיליוני דולרים?

2) מזרחי וארבל צריכים להעצר?

3) השופט תיאודור אור אנס לפני כמה שנים קטינה????
וחברים שלו עזרו להבריח אותה לחו"ל ולהשתיק את הפרשה בכסף טוב למשפחתה?
פתאום 70 קציני משטרה פשטו על ביתה של העיתונאית החוקרת רחל לב, במקום לביתו של החשוד תיאודור אור??

4) יוסף חריש קיבל שוחד?

5) פיברוק תוצאות ועדת החקירה נגד שרון בעניין סברא ושתילה?

6) אהרון ברק סגר קומבינה לאבא אבן? לטענתו דוגמא, אחת מאלף???

יש בשביל מה\מי להלחם במדינה הזאת?
אני בשוֹק...


----------------
#11,יהאשמות שלא נבדקו ולא אומתו- זה רכילות שאינטרסנט מפיץ
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 13.04.04 בשעה 13:17
בתגובה להודעה #0

חשוב לי הנושא של תרבות וסגנון הדיבור ושלטון החוק.
ככה לא הייתי רוצה שילדינו יתחנכו לדבר בסגנון כזה.
זאת אמירה של אוהד כדורגל מתלהם.
מותר למתוח ביקורת על שופטי בית המשפט העליון,
אבל בסגנון מכובד ולא מתלהם ולא מכפיש אישית.
ראיתם פעם פרשן בטלויזיה מדבר בלשון כזו בוטה? ועוד כלפי אדם כל כך מכובד?
הכותרת עצמה היא מתלהמת: צבועים בעור של כבש.
לעומת זאת, המדריך של המלחמה בהתנתקות- היה ענייני ומכובד

----------------
#13,ימכירים את שומעי הואגנר תוך כדי שיחה על גיתה האנינים
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:30
בתגובה להודעה #11

חמוד שלי - כמה קל לדבר בנימוס כשאתה המלך, וכמה זה קשה כשאתה החמור שדורכים לו על היבלת.
ואם כבר הזכרת פרשני טלויזיה, האם יצא לך פעם לבדוק את ההקשר המשפחתי של מי שקובע לך מה תראה בחדשות, או רק משום שהשם שלו לא מסתיים במילה ברק אתה חושב שזה איזון מרנין בין רשויות מופרדות לכאורה?

----------------
#18,יעל היבלת של ברק דורכים פוליטיקאים משוחתים-והוא לא מתלהם
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 13.04.04 בשעה 13:45
בתגובה להודעה #13


----------------
#14,יהאם לנאשם מותר להגיד לשופט-אתה מניפולטור חשוד בפלילים?
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 13.04.04 בשעה 13:31
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.04 בשעה 13:35 בברכה, אייל נאור

או אמריה בסגנון הזה?
נתקלתי כאן בלא מעט דעות מזעזעות כך שאני לא אפול מהכסא אם חלק מכם יגיד לי שמותר.

----------------
#16,יאני אגלה לך סוד
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:44
בתגובה להודעה #14

לפני עשרים שנה שפטו אותי על עבירות צווארון לבן, והורשעתי לישיבה בכלא כך שלכאורה אתה יכול להגיד שיש לי עבר פלילי. נכון?
אלא שמייד לאחר שהורשעתי, טרחתי ואספתי ראיות על עברו של השופט ששפט אותי, ועל הקשר בינו, ובין המתלונן נגדי וקצין המשטרה שהוביל את התיק נגדי.

מייד אחרי כן הגשתי תביעה אזרחית שבה האשמתי את השופט באותה דיעה מזעזעת שאתה טוען, כלומר: האשמתי אותו ישירות בזה שהוא לקח שוחד כדי להרשיע אותי בעבירות שלא ביצעתי.

איך התיק הזה הסתיים לדעתך? בוא אני אגלה לך בסוד: דורית בייניש חתמה איתי על עיסקת טיעון של "ויתור תמורת שתיקה" ומייד סולקתי מהכלא והתביעה נמחקה ועברו המון המון שנים וכולם שותקים ואפילו מי שביצעה את העבירה החמורה נגד הציבור כולו כבר שופטת בעליון ועוד מעט תהיה נשיאה.

כי אם באמת ביצעתי את העבירות שיוחסו לי - מה פתאום לשחרר אותי תמורת זה שאוותר על תביעה כספית נגד שופט? מה זה בית משפט של אבא שלה?

ואם לא ביצעתי והורשעתי באמת על סמך שוחד ומרמה של שופט (וכך היה!) - למה לאלץ אותי למחוק את התביעה ? מה, שכחנו מה זו עבירת שיבוש מהלכי משפט? ועבירת שימוש לרעה בכוח המשרה? ועבירת מרמה והפרת אמונים? ועבירת סחיטה באיומים (שלושים שנות מאסר בסך הכל, רק כדי לחסוך לך שימוש במחשבון...)

אז כשאני אומר על דורית בייניש שהיא בעלת עבר פלילי, אז לי יש ידע, ראיות בכתב, והרבה הרבה יותר מהראיות שיש נגד הבן של הכיבשה של אריק שרון. קפיש?!?

----------------
#19,יאין לי כלים לבדוק זאת. תן לעיתונאי רציני שישמח לפרסם
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 13.04.04 בשעה 13:48
בתגובה להודעה #16


----------------
#22,יתמיד אותה תשובה דבילית. ''אין לי כלים לבדוק זאת..''
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 13.04.04 בשעה 13:52
בתגובה להודעה #19

תפעיל את הקלבסה!!

----------------
#23,יעכשיו אני מבין שזה באמת ואתה לא עושה את עצמך
נכתב על-ידי אריק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:53
בתגובה להודעה #19

כי אתה לא מבין מי מכתיר עיתונאי להיות "רציני" מה התנאי להפוך לרציני.
קח לך משפט שאני מעניק לך במתנה כדי שילווה אותך כל חייך:

"רוצה את, אבן, כי נשבצך בבניין? תני ונסתתך בהתאם"


----------------
#20,יבוז לך ש-אתה לא עושה עם זה כלום.
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 13.04.04 בשעה 13:49
בתגובה להודעה #16

----------------
#17,יהבעיה שלך היא לא עם הסגנון
נכתב על-ידי הנסיך הפרסי בתאריך 13.04.04 בשעה 13:45
בתגובה להודעה #14

הבעיה שלך היא שפוגעים לך בציפור הנפש, באליל שלכם - מערכת המשפט הנאורה.
אין פה בכלל שאלה של סגנון. השאלה כאן היא האם השופט הוא אכן מניפולטור החשוד בפלילים או שזו השמצה.

אם זו השמצה - שהשופט הנכבד יגיש תביעת דיבה.
אם זו האמת - לא רק שמותר להגיד את זה, אלא יש חובה להגיד את זה.


----------------
#21,יחזק וברוך ויישר כח לכותב ולמביא הדברים..
נכתב על-ידי רודף צדק בתאריך 13.04.04 בשעה 13:51
בתגובה להודעה #0


----------------
#24,ימה חזק?! איזה ברוך?!?
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 13.04.04 בשעה 14:00
בתגובה להודעה #21

יושב בן אדם עם חומר נפץ בידיים על דורית בייניש ומפחד...


----------------
#25,יאכן חזק ואכן ברוך..
נכתב על-ידי רודף צדק בתאריך 13.04.04 בשעה 15:32
בתגובה להודעה #24


חזק וברוך על כל חשיפה על כל לחימה ועל כל הצטרפות של כח שפועל לטובת היושר..
אריק הוא מתכתב חדש ברוטר..
אין צל של ספק שהוא נמצא בצד של כוחות האור..
והוא כבר מזמן נתן גז למתכתבים זוטרים (כמוני) מבחינת מלחמתו נגד ציר הרשע..

אין ספק שמדובר בחומר נפץ..
ולפי מיטב ידיעתי אריק לוחם ונלחם עד כמה שאפשר..

ואם אתה קורא לזה חומר נפץ..
אז תרשה לי לקרוא לפורום מסמכים פצצת אטום שיכולה לחסל את כל העולם..


----------------
#26,יאריק אמר: ''אז לי יש ידע, ראיות בכתב''
נכתב על-ידי בול טרייר בתאריך 14.04.04 בשעה 09:45
בתגובה להודעה #25

בבקשה, בוא נראה אותו חושף את הראיות בפורום גילוי מסמכים.
הוא לא יעשה זאת, הוא עשה "עסקת טיעון..."
אתה יודע.. זה מן מנגנון כזה, "פטנט"... בדומה לעסקה ש-רקחו עם טננבוים...


----------------


http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   10:34   27.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  169. אינג' שבתאי עזריאל/''זמיר ברח''  
בתגובה להודעה מספר 16
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.12.04 בשעה 10:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
Monday, December 27, 2004 4:35:55 AM
זמיר ברח
מאת: אינג' שבתאי עזריאל

שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר נאם בכנס בנושא "שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים". בשלב השאלות הפניתי אליו את השאלה "האם הנפוטיזם בפוליטיקה חמור מהנפוטיזם במערכת המשפט?". זמיר סרב לענות ונטש את האולם.


שופט עליון לשעבר - יצחק זמיר

לאחרונה התפקדתי למפלגת שינוי. לפני מספר ימים, קיבלתי הודעה כי ביום 26.12.04, יתקיים בבית חיל האוויר בהרצליה כנס מטעם מפלגת שינוי בנושא: "שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים". הלכתי. טומי לפיד פתח את הכנס ואחריו דיברו השופט בדימוס יצחק זמיר, ח"כ רוני בראון (ליכוד) המכהן כיו"ר ועדת הכנסת והעיתונאי דן מרגלית. את הכנס הנחתה ח"כ אתי ליבני והמגיבים היו הח"כים אילן שלגי, מלי פולישוק-בלוך ואהוד רצאבי (מלבד בראון, כולם משינוי).

עוד בטרם החלו הדוברים לנאום, ביקשתי מהמנחה ח"כ אתי ליבני לפתוח בשאלה שתוצג לדוברים, אך בקשתי נדחתה בנימוק שבתום הדיבורים יינתן זמן לשאלות. כיבדתי איפה את הסירוב ואף נמנעתי מקריאות ביניים במהלך כל הנאומים.

הסכמתי למדי לדברי רוב המשתתפים לגבי חומרת התופעה ונזקיה. לא אתייחס לנאומיהם, לסיפוריהם ולוויכוחים שהתנהלו באולם, אך ארצה להתייחס לדבריו של השופט זמיר. למען הדיוק, זמיר היה הסיבה האמיתית והעיקרית להגעתי לכנס. לאחרונה, זמיר מרבה לכתוב כנגד מינויים פוליטיים ואף הפך למעין נושא דגל בעניין זה. אין לי כל בעיה שאנשים שונים מותחים ביקורת על עניין מסוים, אך אני מצפה שמי שמטיף כנגד תופעה שלילית כלשהי, יהיה הוא עצמו טהור כפיים ויש לי לא מעט ספיקות במקרה שלו.

ובכן, זמיר בדבריו, התקיף למשל את התארים המזוייפים של חבר כנסת מסוים. במהלך דבריו הרהרתי בשופטת מסוימת המכהנת בבית משפט עליון, שלפי קורות החיים שלה כפי שהתפרסמו באתר החדשות NFC יש לה תואר שני, אך בדיקה העלתה שהדבר לא נכון. אותה שופטת ממשיכה ומכהנת בתפקידה וזמיר בוודאי שאינו דורש להעמיד אותה לדין משמעתי או אחר. חשבתי גם על שופט בכיר בישראל שהתהדר בתואר דוקטור, עד שהתברר שמדובר ב"דוקטור ג'וריס" שאינו זהה כלל לתואר שלישי. כשהתלונה הגיעה לשולחנה של פרקליטת המדינה היא קבעה שמדובר בתום לב ולא נקטה באמצעים כנגד האיש.

זמיר דיבר לאחר מכן גם על מינויים של מקורבים ועל ועדת רביבי, האמורה לבחון מינויים כאלה. לא יכולתי להימנע מהשוואה לנפוטיזם הנפוץ במערכת המשפט.

וכך, זמיר הזכיר עוד ועוד תופעות פסולות של שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים שאת חלקם אני מכיר מתוכן רשימותיו בעיתונות ואני תמה בגל בכל פעם מחדש, מהיכן שואב האיש את האומץ למתוח כזו ביקורת על אחרים בשעה שבביתו ממש מתרחשים מעשים דומים ואף חמורים לא פחות?

את נאום הסיכום נשא לפיד שבין השאר תקף את אלה שבנוסף לשחיתות שהם מנסים להפיץ בשירות הציבורי הם עוד פועלים במקביל לפגוע במערכת המשפט ובמיוחד בבית המשפט העליון והגיע שלב השאלות.

לנוכח הרושם של דברי לפיד, אזי לאחר שהצגתי את עצמי, ציינתי ששימשתי כיו"ר עמותת נפגעי מס רכוש, הובלתי את המאבק הציבורי לביטול המס ובמסגרת תפקידי ייצגתי את קורבנות המערכת השלטונית. אשר על כן, בוודאי שאין להגדיר אותי כאילו אני בעל אינטרס לפגוע בשלטון החוק.

לאחר מכן פניתי אל זמיר בשאלה: "האם הנפוטיזם בפוליטיקה חמור מהנפוטיזם במערכת המשפט?" ראיתי שזמיר כותב משהו על הדפים שלפניו, אך הוא לא קם להשיב. בתום השאלות, במקום להשיב לי, הוא פשוט קם ועזב במהירות, ללא אמירות שלום ולחיצות ידיים כמקובל במקרים כאלה. אחריו החלו לקום ולעזוב גם אחרים. ניגשתי למיקרופון והכרזתי שזמיר לא השיב לשאלה שלי, אך זה כמובן לא עזר. פניתי איפה למנחה ח"כ אתי לבני והתרעמתי שלא קיבלתי תשובה (וכאילו שזה היה גמולי על שהמתנתי בסבלנות). לבני השיבה שהיא שאלה את זמיר אם הוא מוכן להגיב והוא השיב בסירוב.

לא אביע את דעתי על העניין ואת זאת אני משאיר לקוראים. מצד שני, אני מבקש לנצל את הבמה הזו וכחבר בשינוי להפנות שאלה פומבית לחברי הכנסת של שינוי: "אני מברך על המאבק שאסרתם על שחיתות ציבורית ומינויים פוליטיים ושואל, האם תהיו מוכנים לפעול במקביל למאבק זה גם למען שקיפות וכנגד הנפוטיזם במערכת המשפט?"

תזכורת:

שופט עליון לשעבר - יצחק זמיר
17. תגובה מאת אריק בך למכתבו של יצחק זמיר-שופט עליון לשעבר - המשפט אינו סובל מיוחסים/ועוד פחות מזה צבועים בעור של כבש

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=17&viewmode=threaded



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   20:47   22.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  175. השופט בדימוס י. זמיר: הסרבנות מבחן גורלי למערכת המשפט  
בתגובה להודעה מספר 16
 
יום שבת י"ב בשבט תשס"ה, 2005 .1 .22
מבחן גורלי למערכת המשפט
מאת יצחק זמיר

האם הסרבנות היא באמת תופעה רעה ומסוכנת כל כך? הסרבנים עצמם, ואנשי דת ורוח התומכים בהם, טוענים, כי הסרבנות היא בסך הכל מחאה חברתית נגד חוק ההתנתקות. בדמוקרטיה יש זכות למחאה. כיוון שכך, הם טוענים, הם פועלים ברוח הדמוקרטיה. זאת ועוד, חובה היא לסרב לביצוע של חוק בלתי חוקי בעליל. כזה הוא, לטענתם, חוק ההתנתקות. אם כך, זה כשר למהדרין. אולי אף ראוי לשבח.

האומנם? הסמכות לקבוע אם חוק מסוים הוא בלתי חוקי בעליל נתונה אך ורק לבית המשפט. הסרבנים יודעים זאת. אם הם מאמינים בטענתם, הם יכולים לבחון אותה בבית המשפט, או להפנותה ליועץ המשפטי לממשלה, שחוות הדעת שלו מחייבת את הממשלה. הם אינם עושים זאת מפני שהם מניחים שהטענה תידחה. לכן העלאת הטענה גרועה מטעות והטעיה. יש בה צביעות.

נכון שהדמוקרטיה מקנה זכות למחאה, בדרכים שונות שהחוק מתווה. עם זאת ברור, שהסרבנות, לא כל שכן הקריאה לחיילים לסרב פקודה, היא עבירה על החוק. הסרבנים הם עבריינים פליליים.

אולם, טוענים הסרבנים, גם אם כך, אין זה אסון. אנשים רבים מפירים את החוק יום יום, למען תועלת אישית, והמדינה מחזיקה מעמד. היא תחזיק מעמד, גם אם אנשים רבים יפרו חוק מסוים, הוא חוק ההתנתקות, למען מטרה לאומית.

טענה זאת מתעלמת מחשיבות המעמד של החוק, במיוחד בישראל. ישראל נוסדה על מסורת של עוינות לחוק. בארצות הגולה היו הקהילות היהודיות כפופות לחוקי שלטון זר, שהיה על פי רוב עוין ליהודים. ליהודים לא היתה סיבה לכבד את החוק. גם בארץ ישראל עמדה הקהילה היהודית, מתחילת התנועה הציונית, מול חוקים עוינים. לדוגמה, העלייה המאורגנת של פליטי השואה היתה בלתי חוקית. המנהיגות היהודית אירגנה את המאבק נגד חוקים אלה.

עם הקמת המדינה היה צריך לשנות באופן חד את ההתייחסות לחוק. עכשיו זה חוק שלנו, וצריך לכבד ולקיים אותו. בדמוקרטיות מבוססות זה מובן מאליו, יסוד מובנה בחינוך ובתרבות של כל אזרח. אך בישראל זה תהליך קשה וממושך, שטרם הסתיים. יום יום אזרחים הגונים, ואפילו עובדי ציבור ונבחרי ציבור, מזלזלים בחוק. לדוגמה, הנהיגה בכבישי הארץ. דוגמה אחרת, הקמת היאחזויות בלתי חוקיות. ועוד דוגמה: תופעת הסרבנות. אלפים מזלזלים בחוק בגלוי, ועוד מצפים להערכה כמו על מעשה גבורה. אין ספק, מעמדו של החוק בישראל לאחר יובל של עצמאות רעוע עדיין.

למעמד של החוק נודעת חשיבות מיוחדת בישראל. החברה בה מפולגת ומסוכסכת. מה יכול להחזיק אותה ביחד? לא מצוות הדת; לא הציונות; אף לא מורשת לאומית. רק החוק. ההכרה, שבחברה דמוקרטית כל קבוצה צריכה לכבד את החוק, גם כשהחוק אינו לרוחה, היא הדבק המחבר יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ימין ושמאל. אם הדבק יתמוסס, החברה תתפורר והדמוקרטיה תתמוטט. זאת סכנה מוחשית במיוחד בישראל, הנאבקת עדיין על קיומה ודמותה. בלא חוסן פנימי המדינה לא תחזיק מעמד מול מתקפה חיצונית.

הסכנה הטמונה בסרבנות אורבת מצדדים שונים. לא רק מימין. היא כבר הופיעה משמאל. גם מן הציבור החרדי שהקהיל רבבות כדי להכריז שאינם מקבלים את מרות בית המשפט. וברור שהאוכלוסייה הערבית יכולה למצוא בנקל סיבות לסרבנות. אמנם כל קבוצה של סרבנים רואה הבדל גדול בין הסרבנות שלה לבין הסרבנות של אחרים. כולם מבינים שסרבנות גורפת, מכל הצדדים, היא אנרכיה. לכן כל קבוצה טוענת, שרק הסרבנות שלה מוצדקת. אך האמת היא, שההבדלים בין קבוצות סרבנים הם משניים. העיקר הוא, שכולם מסרבים לקבל את עמדת הרוב כפי שהיא באה לביטוי בחוק.

הסכנה הגדולה אינה טמונה בעצם הסרבנות, אלא בהצלחת הסרבנות. הרוב עלול להיבהל מן המיעוט ולהיכנע לאיום של סרבנות מלווה באלימות. זאת תהיה הזמנה לעוד סרבנות ולעוד אלימות. סכנה זאת גדולה היום יותר מאשר אי פעם. מעולם לא היתה סרבנות בהיקף כזה, עיקשת ואלימה כל כך, בגיבוי של מנהיגים חברתיים ודתיים. משום כך זוהי שעת חירום.

בשעת חירום מוצדק להשתמש באמצעי חירום. לכן מוצדקת הקריאה של המנהיגות המדינית למערכת המשפט האזרחית והצבאית (כולל המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט), שתיחלץ בכל כוחה למערכה על הגנת החוק והדמוקרטיה. ישראל, אמר פעם בית המשפט, היא דמוקרטיה מתגוננת. אכן, למערכת המשפט יש די אמצעים כדי להתגונן מפני הסרבנות. והיא כבר הוכיחה בהקשרים אחרים, שהיא יודעת להתאים את האמצעים לשעת חירום כדי להתגונן מפני מכת מדינה. הסרבנות היא מכת מדינה. המאבק נגד הסרבנות הוא מבחן גורלי למערכת המשפט.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=529981


ח''כ א. אריאל שלח מכתב תלונה נ' מיכאל בן-יאיר היועמ''ש
לממשלה לשעבר, לשרת המשפטים ציפי ליבני, על קריאה לסרבנות !!
מצ"ב מכתב התלונה תמליל דבריו בראיון לקול ישראל בתאריך
17.2.2002 בו הוא
תומך בסרבנות.....
http://rotter.net/User_files/forum/gil/41e3583c66434a29.pdf




http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   03:29   22.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון  
בתגובה להודעה מספר 15
 
בלי פוליטיקה, רק הראיות קובעות
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון
20/04/2004

לבטאון "הלשכה" - היוצא לאור על-ידי ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין; מזוז מדבר על ההחלטות שבדרך, כולל תיק שרון; מזוז מבטיח: "לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום"

מזוז, על תיק שרון המונח בפניו: "לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי"

חלק הפותח של גיליון בטאון לשכת עורכי הדין מוקדש לראיון נרחב עם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז; זהו ראיון ראשון מלא של מזוז מאז נכנס לתפקידו, בו הוא מתייחס, בין היתר, לדרך גיבוש ההחלטה שתיפול בנושא תיק ראש הממשלה, אריאל שרון.

הראיון נערך כאשר ברקע מצפה הציבור להחלטת מזוז בנוגע לתיק הפלילי בפרשת "האי היווני". מזוז מאותת, כבר בשלב זה, לאלה המצפים ממנו לקחת בחשבון את המעמד הפוליטי/הסטורי שבו מצוי שרון, העומד להוציא אל הפועל את תוכנית ההינתקות. על כך אומר מזוז: "לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום".


שאלה: איך מרגיש אדם חדש בתפקיד מכריע בתוך סיר הלחץ המשפטי-פוליטי הקרוי קבלת החלטה בתיק של ראש ממשלה מכהן.

מזוז: "הייתי שמח אם לא הייתי צריך לקבל החלטה כזאת בכלל, או שהייתי צריך לקבל אותה בעוד שנה או שנתיים. שאפתי להקדיש את חודשי כהונתי הראשונים לעשיית רפרומה במערכת. כמו כל מערכת, אנו זקוקים ללא מעט שינויים. הזמן הטבעי לעשות אותם הוא בתחילת קדנציה. אחר כך דברים מתמסמסים מכל מיני סיבות. השתדלתי להספיק לבצע חלק מן הדברים. אני מנסה לשמור על סוג של סדר יום הקידום משמיות מעבר למטלות שוטפות. ההחלטה בתיק בעניין ראש הממשלה היא לא החלטה קלה. אף אדם אינו יכול לשאוב הנאה מהתמודדות עם דילמה כזאת. אפשר לומר וזה נכון עד רמה מסוימת כי אם אה נועל את עצמך מפני כמה מן המשמעויות הכרוכות בתיק ואומר לעצמך מנוח לפניך תיק של אדם אנונימי, של אחד ג'ונן דו, משה כהן - זה מקל.

לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום. מבחינה זאת הבדיקה צריכה להיות משפטית וצריך כל העת להאבק בתחושה טבעית של רצון להסתכל לצדדים. ואם אין לך תחושה כזאת, יש מערכת ציבורית תקשורתית שמזכירה לך משמעויות נוספות. אך ברמה האישית, יש להדחיק את הנוסף ולהתמקד בשאלה המשפטית. אחת הדרכים לעשות זאת בפועל היא להרחיב את צוות המוחות המשפטיים השותפים לבדיקת הסוגיה המורכבת והרגישה הניצבת בפנינו.

חובתי לוודא, בכל הכלים שעומדים לרשותי, שההחלטה תהיה הטובה והנכונה ביותר שהמערכת מסוגלת להגיע אליה. זה מצדיק רתימת יותר משאבים. זה מצדיק העשרה ופלורליזם של דעות. כל אחד בצוות שהקמתי בא מיחידה אחרת ומתחום אחר. לא במקרה שותף בצוות יהושע שופמן המשנה ליועץ המשפטי לענייני חקיקה שהתמחותו היא יותר משפט מנהלי-חוקתי. החלטה כן או לא להעמיד לדין היא לכאורה החלטה בתחום הפלילי, אך הביקורת עליה נעשית בבית הדין הגבוה לצדק בכלים של המשפט החוקתי-מנהלי. ראוי ונכון שגם אנשים עם רקע כזה יתבוננו בתיק במשקפיים אלה.

אני מנסה לתת לגיבוש החלטה זאת את הכלים והמשאבים הנדרשים לתהליך קבלת החלטות שיביא לתוצאה הטובה ביותר. איכות ההחלטה נגזרת גם מתהליך נכון וראוי של קבלתה. כשהתהליך נכון - יש תגבור משמעותי של הסיכוי שגם ההחלטה תהיה נכונה".

שאלה: התחושה בשיח הציבורי היא שאין להסתפק במבחן משפטי צר של קיום די ראיות להרשעה ויש למצוא במערכת כלים נוספים לבלימת שחיתות ציבורית גם אם אין ראיות כאלה.

מזוז: "בנושא של קביעת נורמות ציבוריות, יש להבחין ולהפריד בין אתיקה לבין פלילים. הערוב בין התחומים הוא ערוב לא נכון והוא גורם לעיוות בשניהם. אחת התוצאות המובקהות של העיוות היא שנוצרת בציבור תחושה שאיש ציבור שזוכה בהליך פלילי קיבל תעודת יושר. אנחנו יודעים שזיכוי כזה יכול להיות תעודת יושר ויתכן שלגמרי איננו כזה.

החלטה אם להעמיד לדין או לא להעמיד לדין במסגרת תיק פלילי תהיה החלטה פורמלית. ההחלטות שלי בתיקי ראובן ריבלין ואהוד אולמרט לא היו החלטות בתחום האתיקה. ואם אין החלטה לנקוט הליכים בתחום הפלילי ויש צורך באמירה מתום האתיקה אפשר לפרסם גילוי דעת או הצהרה או ליזום הליך של אתיקה בצמוד לסגירת תיק פלילי. אך לא ישאר סימן שאלה כאן או בציבור, האם לפנינו תיק פלילי או פרשה מתום האתיקה של מעשה שלא יעשה. יש לכן ליצור הפרדה ברורה בין הערוץ האתי-ציבורי לבין הערוץ הפלילי. בערוץ הפלילי יש כללים נוקשים שעוסקים במשפט פלילי כולל קיום די ראיות ועניין לציבור בתיק.

כשעוסקים בנבחרי ועובדי ציבור, שאלת העניין הציבורי ואינטרס הציבור בעמדה לדין כמעט שלא עולה. זה התחום בו אנחנו מחמירים עם נבחרי ועובדי הציבור. כמעט שאין מצב שבו יש ראיות נגד נבחר או עובד ציבור אנו אומרים לא נגיש כתב אישום כי אין עניין לציבור. כמעט בהגדרה יש אכן עניין לציבור: איש ציבור שעבר עבירה שאינה זוטי דברים צריך לעמוד לדין.

השאלה היא איך מתמודדים עם אתיקה של נבחרים ועובדי ציבור כשאין לפנינו עניין פלילי.

בשנים האחרונות נוצרה בעיה כתוצאה מן הניסיון לקרב את התחום האתי לתחום הפלילי - ניסיון שנגמר יותר מדי פעמים בזיכויים. זיכויים אלה גרמו לנזק גדול יותר מאשר היה נגרם אלמלא נפתח ההליך הפלילי. הזיכוי נתן מעין הכשר למי שלא התנהג התנהגות ראויה. יש לעשות הבחנה ברורה בין מסלולי הטיפול. החלטות של משפט פלילי תהיינה החלטות של משפט פלילי בלי לחלק ציונים. החלטות מן התחום הציבורי אתי תאבונה בכותרת של ראוי או לא ראוי - בלי ניסיון לעטוף את המסר בצבע של משפט פלילי.

ברור שבתחום האתי, מעגל השחקנים רחב יותר. אך התחום סובל מחוסר בכלים. לחברי כנסת יש ועדת אתיקה, ועדה חשובה שאין לה מספיק שיניים. אם היו לה - חלק מן הנושאים שהגיעו עד הליך פלילי היו מוצאים את פתרונם בתחום האתי. לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות קיים דין משמעתי. לעומת זאת לנבחרים ברשויות מקומיות אין דין משמעתי ויש צורך לקדם כינון מנגנון אתי משמעתי שהוא גם אינטרס של אותם נבחרים. יש לא מעט מקרים שמגיעים לתחום הפלילי בהעדר אלטרנטיבה. מקרי גבול אלה חלקם נגמרים הזיכוי וחלקם בהרשעה ובשני המקרים ברור כי זה לא הפתרון הנכון.

העמדה לדין במקרה כזה היא סוג של אילוץ. אין פתרון אחר ויש אכן מחד תחושה שלא יתכן שהמעשה הלא ראוי שנעשה יגמר בלא כלום. אך מאידך, גם בית המשפט במקרים כאלה מקרין מסר של אי נוחות מהטבעת תווית פלילית על מצחו של אדם בשל התנהגות שאינה מגיעה לרמת חומרה פלילית. חשוב מאוד שהציבור ידע מתי עוסקים בתחום הפלילי. שידע באם אדם לא הורשע אין פירוש הדבר תעודת הכשר מתחום האתיקה. צריך להקפיד על הפרדה זאת גם ברמת החלטות - האם חצה אדם את קו החומרה מן התחום האתי אל התחום הפלילי או לא חצה אותו. וצריך הפרדה כזאת גם ברמת הרטוריקה. גם בהסבר שיקול הדעת אם להעמיד לדין ובעת בחינת האלטרנטיביות. כאמור, הייתי רוצה לראות בפיתוח כלים נוספים בתחום עבירות האתיקה. מה שיש עתה - "לא מספיק".
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5657-00.html?tag=9-53-32


@ מצ"ב תגובות לנושא האשכול...:-

----------------
#1,יאם אכן רק הראיות קובעות אז יש כתב אישום זאת על פי
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:12
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.04.04 בשעה 10:12 בברכה, עמיחי

קביעת/המלצת פרקליטת המדינה,צוות הצעצוע שמינה מזוז לא יכול לשנות דבר בקביעת צוות ארבל.
עיצה אישית אל תביא דבר מאתר הזבל גם אם כביכול הם העתיקו אותו ממקור אחר כי גם במקרים כאלה הם משנים ומכניסים את השטויות/שקרים שלהם.

----------------
#2,יאם ההחלטה אינה חד משמעית- ספק אם מזוז יתעלם מכל ההשלכות
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 21.04.04 בשעה 10:18
בתגובה להודעה #1

אני מודע שהם יצאו בקמפין נגד ארבל- אבל בכל זאת אני חושב שזה ראיון מעניין ובלעדי.

----------------
#4,יהראיון ניתן לבטאון לישכת עורכי הדין בירושלים שם המקור
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:20
בתגובה להודעה #2

אין לסמוך על שום דבר מאתר הזבל גם לא על העתקה.

----------------
#12,ידי כבר עם שיטות רצח האופי האלה.
נכתב על-ידי דקטרין בתאריך 21.04.04 בשעה 19:24
בתגובה להודעה #4


----------------
#3,ימשפט מפתח המעיד על דרך עבודתו של מזוז ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 10:18
בתגובה להודעה #0

"כשהתהליך נכון - יש תגבור משמעותי של הסיכוי שגם ההחלטה תהיה נכונה" .
אבל מה לעשות ואנחנו אלופי "קיצור" התהליכים ומחפשים היכן אפשר לדלג
ולעקוף ?
אם היועץ יצליח להשריש דרכי עבודה כאלה על המערכת עליה הוא מופקד , הרבה
שחיתויות יתגלו .

----------------
#5,ישטויות במיץ עגבניות אם רמת השחיתות במדינה היתה כמו
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:26
בתגובה להודעה #3

בפרקליטות ,זאת היתה נסגרת מחוסר תעסוקה.
השמצות מטופשות חסרות בסיס כלשהו,הרי ההחלטות של הפרקליטות נבדקות יום יום שעה שעה על ידי בתי המשפט ועל ידי עוכרי הדין של הנאשמים ומאחר ושיעור ההרשעות הינו מעל 97% אז יש בעיה רצינית ביותר לקשקשנים למיניהם
להסביר את "ההישגים" שלהם אז מה יותר טוב מלהשמיץ ביחוד כשאף אחד לא יתן טיפת אמוניאק מהול עליהם.
שמור וזכור מעל 97% הרשעות ,אם תמצא מערכת עם הישג דומה צלצל בפעמון.

----------------
#6,ידווקא הנתון של 97% הצלחה זה כשלעצמו מדליק נורה אדומה
נכתב על-ידי אריק בתאריך 21.04.04 בשעה 11:19
בתגובה להודעה #5

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.04.04 בשעה 11:27 בברכה, אריק

"שחיתות" איננה המונח המתאים כדי לבטא את הביקורת נגד הפרקליטות או מערכת המשפט.
אני, אולי מהחריפים והבוטים שבמבקרי המערכת המשפטית, אינני סבור ששחיתות זו הבעיה של המערכת הזו.

אכן, יש גם במערכת הזו תופעות נפסדות הנכללות בקטיגוריה הזו של "שחיתות". אך זה לא הכלל, וזה איננו הרוב וזה במקרים יוצאים מן הכלל ובדרגים הקיצוניים בלבד (בצמרת ממש או בשולי הפירמידה).

עם זאת, קיימת סמביוזה בעייתית ביותר בין הפרקליטות ובתי המשפט, והנתון שאתה מציג של 97% אחוזי הרשעה (ו99.9 אחוזי אישור אוטומטיים לבקשות האזנות, חיפושים וכו') הוא המעיד אולי יותר מכל על הזהות בין שני גופים משפטיים החייבים להיות שונים ומופרדים לחלוטין האחד מהשני (לפחות כך טוענים משפטנים ענקיים כגון המשנה לנשיא בית המשפט העליון חיים כהן ז"ל, הבוס לשעבר של מזוז הגב' יהודית קרפ, ופרופ' רות גביזון).

ייתכן שהבעיה היא בכך ש 95% מהשופטים אינם ממש "שופטים" במקצועם אלא בסך הכל עו"ד עובדים לשעבר של הפרקליטות, וככאלה הם רכשו נסיון רחב אך מזוית חד מימדית וצרה של עולם המשפט: הזוית הקטיגורית, והחיים בחממת השירות הציבורי.

זה עדיין לא הופך אותם לאנשים רעים, או פסולים חלילה, אבל בהחלט לאנשים שכדי להיות בשלים לשפיטה חייבים לעבור לא רק תקופת צינון, אלא גם תקופת הכשרה לשפיטה ולא סתם לעריכת דין (הרי ההבדל בין שני המקצועות תהומי. וגם באופי האישי של שני הטיפוסים המתאימים לזה ולזה - הוא שונה לחלוטין).

מכת הנפוטיזם במערכת המשפט גם היא אינה לא מוסיפה לנקיון העסק כולו, ודי אם נדמיין מה קורה כשהפרקליטה בייניש ג'וניור באה לבית המשפט של אימא ומבקשת ממנה או מאחת הקולגות שלה לאשר ערעור או לדחות בג"צ. או כשפסק דין של בית הדין לעבודה של אלישבע ברק נבחן בערכאת הערעור עליה בעליון. או שהיועץ המשפטי רובינשטיין שוקל את בקשת הפרקליטה-אישתו הגב' רובינשטיין. או שהשופט אור או אחד החברים שלו בוחן את בקשת הערעור על פסק דינה של אישתו הגב' שידלובסקי. וכך הלאה והלאה והלאה (הרשימה שלי מונה 170 מינויים "בתוך המשפחה" לא כולל מאהבים ומאהבות בין שופטים ופרקליטים).

הבעיה הופכת לחמורה הרבה יותר, כשעורך דין מהמשרד של צדוק או של דן כהן (כלומר עורכי הדין שאחראים למינוי של מעל 50% מהשופטים) בא עם בקשות לבית המשפט. אין כמעט שופט שמעיז לדחות את הבקשות שלהם, ומי שראה אותם מדברים אל שופטים באולם יודע מה גודל הבעיה: כמו גננת לילד מפגר. ומי שממושמע וצייתן להם ולא לחוק - מתוגמל ברוחב לב ומקודם (עיין ערך אסתר חיות...)

זו בעיה, שספק אם יש בה פתרון הוקוס פוקוס. כי טבעי שבנים הולכים בעקבות הוריהם, ועוסקים באותו המקצוע אותו הם ספגו בבית. אין בכך פסול בכלל.

אך זו תופעה חמורה במיוחד במדינה קטנטנה כמו שלנו, שבה גם ככה כל אזרח עם בעיה יכול בקלות להתקמבן כמעט עם כל עובד ציבור בזכות זה שמתישהו הם אכלו יחד מאותו המסטינג (הם או מי מהחברים והמכרים).

כך שיש בעיה, כשקוראים לך אלי הורוביץ (הגיס של חשין) ואתה לוקח עורך דין שהוא השותף של משפחת אור (פיני רובין) ונכון שבמחוזי הרשיעו אותך כי מצאו המון ראיות שאתה מאוד מאוד אשם. אבל מי בעליון יעיז לאשר הרשעה כזו, ובמיוחד כשבראש הרכב יושב לא אחר מאשר אותו תיאודור אור?

אז אני חושב שיש בעיה, והנתון הבלתי סביר על פניו של 97% הרשעות, מעיד עליה אולי יותר מכל המבקרים שלא אחת חשודים, ובצדק, במניעים אישיים המהווים את הדלק לביקורת שלהם (אז מה? של מי לא? אבל נניח...)

מה הפתרון? אני לא חושב שניתן לגבש פתרון בהוקוס-פוקוס של תגובה לתגובה של פתיל ברוטר, אבל אם נצליח להסכים כי הגדרנו בעיה שהיא מוסכמת -הסימביוזה בין זרועות המשפט המופרדות לכאורה- אז צעדנו צעד גדול וחשוב לקראת הפתרון עצמו.

והפתרון כלל איננו פשוט. כי אי אפשר לומר "שוברים את הכלים" כי באמת יש כאן בעיה חמורה. מאחר וכולנו זקוקים למערכת משפט טובה וחזקה. אבל איך אמר שמגר בפסק הדין נגד אהוד ברח בפרשת צאלים... "להמשיך בשיגרה ולהתעלם מהאסונות כאילו שאין בעיה זה כמו לחצות כביש סואן בעיניים עצומות".

----------------
#9,יעשית כאן סלט ירקות מעורבב כהוגן
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 15:43
בתגובה להודעה #6

אינני בטוח שיספיק לי הזמן לענות לך באופן מלא,אנסה ואשלים במידה ולא אספיק.
כדי להיות מבקר חריף ובוטה דרושה מידה של ידיעה כדי ליצר ביקורת ועל פניו אתה ניזון בחלק מהדברים מרכילות וחוסר ידע בסיסי.
אחוז ההרשעות שייך לפרקליטות אחוז אישורי ההאזנות אינו שיך לה כלל הוא שיך במאה אחוז למשטרה,האזנה היא אמצעי חקירה ואינה בתחום הפרקליטות.
הביקורת על ההאזנות נתונה ליועץ המשפטי לממשלה ורק לו ולכן יותר מתמוהה התנהגותו בנושא מזרחי עם הדו"ח הקיקיוני שלו.חיים כהן ז"ל מעולם לא היה הבוס של קרפ וודאי לא של גביזון,להגדיר אותן כמשפטניות ענקיות ..נו בל נגזימה.
אחוזי הלא ממש שופטים שלך מופרזים ורק במספר מדינות מערביות מועט ביותר יש מסלול שפיטה שמתחיל באוניברסיטה ומגיע לכס המשפט ברוב מדינות העולם שופטים נבחרים בבחירות פוליטיות או ממונים ע"י ועדות למיניהם או ראש מדינה כדוגמת ארה"ב.
אחוז השופטים יוצאי הפרקליטות אינו עולה על 30% והם נחשבים לשופטים טובים מאד.
אני לא טורח להזכיר לך את 70% האחרים בהקשר להגזמות שלך.
גב' בייניש הצעירה מופיעה בערעורים פליליים ואין לה שום קשר לבגצי"ם
אחוז הערעורים שמגישה פרקליטות המדינה אינו עולה על 7% וכל ערעור נבדק כהוגן לפני הגשתו,אחוז קבלת הערעורים גבוה מאד מה שמעיד על עבודה סלקטיבית ומקצועית לתלות את ההישג בגב' בייניש הצעירה זאת ממש בדיחה,
יש במחלקה עוד כמה עשרות עורכי דין.
אם היית בודק את מספר הערעורים שמוגשים בשנה על בית הדין הארצי לעבודה
מושך את הטענה המגוכחת הזאת.
בתקופה שרובינשטיין היה יועץ היתה הגב' רובינשטיין כפופה לפרקליטת המדינה 8ושם דבר לא הובא אל רובינשטיין,היתה על כך החלטת ממשלה מיוחדת שעשתה הפרדה בין בני הזוג.
המספר 170 הוא דמיוני אחרי שתשמוט את האפס אפשר יהיה להתייחס ברצינות לדבריך הסר את האפס.
אימרתך על משרדי צדוק וכהן על אחריות המנויים היא שטות גמורה.
נראה לי שהקנאה וחוסר הידיעה או הסילוף מדברים מגרונך וכנראה אתה אחד מאלה שלא השיגו דבר בחייהם ולכן נשק ההשמצה והאנונימיות הוא הצד החזק שלך.
אני יוצא עכשיו לעיסוקי אבל לא אתן לך להשמיץ חינם השמצות ,ביקורת על הכיפק נא לבסס.

----------------
#14,יסלט יווני יותר טעים
נכתב על-ידי שראס בתאריך 21.04.04 בשעה 22:12
בתגובה להודעה #9


----------------
#16,יהרבה זמן לא צחקתי כמו למקרא התגובה הזו
נכתב על-ידי אריק בתאריך 22.04.04 בשעה 00:10
בתגובה להודעה #9

אוסף השטויות שאתה מציג כאן בניסוח מתנשא שכזה, פשוט מצחיק.
אם אתה לא מכיר את העובדות, אל תעשה מעצמך צחוק.

ואם אתה מכיר, אל תחשוף מטעם מי אתה מדברר.

רציתי לענות לך אחת לאחת, שטות על שטות. אבל חבל לבזבז עליך זמן. אני אוהב להעמיד אדם על טעותו, ואוהב שמעמידים אותי על טעויות.

אבל נוסח הטיעונים ("התנשאות של בלון שאין בו שום ידע אלא רק אויר" כדברי לוי אשכול), והגיבוב של השטויות שאתה מציג כאן במסווה של עובדות פשוט מצחיק כל כך שחבל לקלקל את הבדיחה (ולבזבז זמן).

אני סומך על האינטיליגנציה של קוראי האתר שידעו את הנתונים לא ממך, ולא ממני. אני לא מאמין שיש באתר הזה את אותם מטומטמים שאתה מצפה שיקראו משפט כמו "גב' בייניש הצעירה מופיעה בערעורים פליליים ואין לה שום קשר לבגצי"ם" ויחשבו שיש לנו שני בתי משפט עליונים עם שתי סדרות של שופטים - אחד לבגצ"ים ואחד בית משפט עליון לערעורים פליליים :-)

אלה שגם יודעים לחפש באינטרנט בטח יתגלגלו מצחוק כשיקראו את המשפט "בתקופה שרובינשטיין היה יועץ היתה הגב' רובינשטיין כפופה לפרקליטת המדינה ושם דבר לא הובא אל רובינשטיין" (סיפורו של עובד בכיר רפא"ל שמר רובינשטיין חסם את התלונה שלו נגד... הגב' רובינשטיין מצוי באתר הבית של אותו מדען: http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/framei.htm )

אבל הטענה שהכי הצחיקה אותי היא זו: "אחוז השופטים יוצאי הפרקליטות אינו עולה על 30% והם נחשבים לשופטים טובים מאד"

עזוב את זה שהם נחשבים ל"טמבלים והפוסטמות" (כלשונו של השופט הבוטה אך הנהדר בינימין כהן) של השופטים בין השופטים עצמם, אבל הייתי נחמד ועיגלתי כמה אחוזים כלפי מטה ואתה טוען שזה רק 30%.

כשקראתי את הנתון הזה, הבנתי שזה חבל על הזמן. כי לא משנה אם אתה מדבר מתוך בורות קיצונית, סגידה עיוורת או סתם מטעם מישהו ששולח אותך לפזר עשן בניחוח שמפניה - מה שלא אכתוב רק יטריח את הקוראים בנתונים שהם ממילא יודעים, יבזבז לי את הזמן, וסתם יפגע בך ויאלץ אותך להתבצר עוד יותר בטיעוניך המצחיקים.

מה אני יגיד לך - תהיה בריא. מה שלא יודעים, לא כואב...

כתבת מה שכתבת. כתבתי מה שכתבתי. סמוך על הגולשים החופשיים (לא ה"נאורים" - החופשיים...) שהם ידעו מי כאן מבלבל את המוח ומי לא השיג (ועל פי טכניקת הטיעון הזו גם לא ישיג) כלום בחייו..

ככלות הכל מי אני כולם יודעים כי אני לא מסתתר מאחורי מסכות, (www.inopsys.net למי שעוד לא) ומי אתה ומה מניעיך ניתן רק לנחש וזה לא ממש מחמיא...

----------------
#17,ישמע אתה אידיוט מושלם
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 22.04.04 בשעה 00:58
בתגובה להודעה #16

גילית את היבשת האבודה בית המשפט העליון הוא גם בג"ץ וואלה תגלית,אז תקשיב טומטום קטןסליחה גדול גב' בייניש הצעירה עובדת במחלקה הפלילית והיא ממש לא עובדת במחלקת בגצי"ם ולכן אינה מופיעה בשום בג"ץ יש סכנה שמישהו יסביר לך את ההבדל.
ההמצאות המטופשות שלך ביחוס דברים לשופט בינימין כהן,אין שום סיכוי שאמר את מה שאתה מנסה לשים בפיו,אני מכיר את האיש מעל 25 שנים חדל קשקשת.
כמות הבורים ואתה בתוכם שמבינים משהו במערכת המשפטית כאן שואף לאפס ואתה דוגמא חיה לעובדה זאת.
תבקש ממישהו שמבין לנסח לך את הדברים אין לך מושג על מה אתה מדבר ,בהשמצות אתה טוב.

----------------
#7,ימצעד אנשי הציבור המזוכים מעיד על עצמו ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 12:40
בתגובה להודעה #5

ומערכת ההדלפות המגמתיות לתקשורת בהקשר לחקירות כנגד פוליטיקאים ואנשי ציבור ,
מעידים על "טוהר המידות" בפרקליטות הציבורית .
לא אחפש עכשיו את האשכול שפורסם כאן , על עיסקת הטיעון המפוקפקת שנערכה
בין אדם שמעל בכספי המדינה במאות אלפי דולרים והגיע להסכם עם התביעה
הציבורית וקיבל עבודות שירות , לתדהמת השופט שנאלץ לקבל את העיסקה .
צילצול פעמון
דרך אגב : "טעות" האיות שלך מעידה יותר מכל על גישתך החד צדדית והמעוותת .
"...ועל ידי עוכרי הדין של הנאשמים..."

----------------
#11,ימצעד של שלוש שלשות שעל איש לא נאמר שלא עשה את מה
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 19:19
בתגובה להודעה #7

שיוחס לו רק שלא מצאו להם את היסוד הנפשי בכוונה הפלילית.
זאת חקיקה של פוליטיקאים מושחתים שמחלצת אותם מהרשעות אינך מתחיל להבין את הבעיתיות של חקיקה מושחתת זו אני מחכה ליום שמישהו יעתור ויבול סעיף זה,השימוש בסעיף זה נעשה בלעדית לגבי אנשי ציבור מושחתים שיענו לא הבינו את מעשיהם.
אגב שיעור ההרשעות של אנשי ציבור בעשור האחרון קצת מעל 73 אחוז אז תרגיע את המצעד שלך.

----------------
#13,ירק תמימים או טיפשים יחשבו שהשחיתות ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 21:53
בתגובה להודעה #11

מצויה רק אצל הפוליטיקאים . אני בטוח שאתה תגיע ל-73 אחוז הרשעה (למרות שזה נשמע כמו נתון שהמצאת)
אם תחקור ותתבע לדין כל מגזר באוכלוסייה (כולל בפרקליטות) .
טול קורה מנגד עיניך .


----------------
#15,יההמצאה שלי לקוח מהשנתון הסטטיסטי הרשמי
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 23:20
בתגובה להודעה #13

על ההזיות האחרות שלך חבל"ז.

----------------
#8,יQ ידידי, זהו מבחנו הגדול של מזוז........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.04 בשעה 13:45
בתגובה להודעה #3


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v

----------------
#10,יהוא מתחיל לבוסס בביצת התירוצים,,,,,,,,,,,,,,,,,
נכתב על-ידי אלת ציד בתאריך 21.04.04 בשעה 16:15
בתגובה להודעה #0

ולא משנה מה יחליט-הוא כבר מכסה עצמו בגלימת ה"אין כלים מספיקים",,,,
עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   16:07   24.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  152. מסמך/המכתב ששלח מני מזוז לפרקליטים בפרקליטות המדינה  
בתגובה להודעה מספר 24
 
ככתבו וכלשונו

From : ******
Reply-To : ******
Sent : Sunday, October 24, 2004 12:33:07 PM
To : <zahronx@hotmail.com>
Subject : מסמך - חוזר לפרקליטים

Attachment : חוזרלפרקליטים.doc (0.06 MB
http://rotter.net/User_files/forum/gil/417bb6ce70e223ac.html


היועץ המשפטי לממשלה
16 יוני 2004

לכל הפרקליטים

שלום רב,

אירועי יום אתמול, בצירוף הפרסומים הבוקר בתקשורת, יצרו תחושה קשה לכולנו.
מהפרסומים נוצרה תחושה של הבעת אי-אימון, כביכול, מצידי בפרקליטות. לדבר זה אין כל שחר. מעולם לא הבעתי הסתייגות או אי-אמון בפרקליטות. גם בנוגע לצוות שהיה שותף המלצת פרקליטת המדינה הדגשתי במפורש, בתדריך המצוטט בעתונות, כי "איני רואה בהחלטתי אי-אמון בפרקליטים שעבדו על התיק." הבהרתי, כי אני רואה את הפער בין העמדות שגובשו על-ידי שני הצוותים, מעבר לחילוקי דעות מקצועיים לגיטימיים ומקובלים, בניהול התהליך שננקט בנושא זה, שהיה לטעמי לא נכון ולא תקין.
אציין, כי דברים דומים אמרתי לפרקליטי הצוות האמור, אתמול בצהריים - בשיחה אישית עם הפרקליטים בפרקליטות המדינה, ובשיחה טלפונית עם הפרקליטים בפמ"מ - שקדמו להודעה הפומבית על החלטתי. גם באותן שיחות הדגשתי כי איני חש חוסר אמון אישי או מקצועי כלפי חברי הצוות. בהתאם לכך גם סוכם, כי נקיים בימים הקרובים פגישה משותפת מסודרת לליבון מלא של הדברים מתוך פתיחות מלאה, במטרה "לטהר את האווירה", ולפתוח דף חדש לשם המשך עבודה משותפת. אדגיש, כי גם בדיוני הצוות שסייע בידי, וכן בשיחות אישיות עם חלק מחברי צוות פרקליטת המדינה, לא הוטל מעולם ספק בכישורי חברי הצוות או ביושרתם המקצועית.
צר לי מאוד על הצער שנגרם בוודאי לכולכם, ועל הנזק שנגרם למערכת כולה, היקרה לי, ושעל שירותיה נמניתי שנים רבות.
ציינתי מספר פעמים מאז כניסתי לתפקידי, לרבות במפגשים עמכם בערב חג הפסח, בביקורי בפרקליטויות המחוז, כי אני סבור שעלינו לערוך רפורמות ושינויים במערכות שלנו, כדי להתאימן לצרכים המשתנים. עם זאת, הדגשתי תמיד, כי יש לי הערכה גדולה ואמון אישי ומקצועי בפרקליטים, שהם אנשים מקצועיים, מצפוניים, ערכיים ומסורים העושים עבודתם נאמנה בתנאים לא פשוטים, ומתוך תחושה של שליחות ואחריות.
דברים ברוח זו שמעו ממני גם באופן אישי פרקליטים רבים, לרבות פרקליטי מחוזות ומנהלי מחלקות בפרקליטות המדינה, וכן חברי ועד הפרקליטים עצמם בפגישה שהתקיימה, דומני לפני כחודשיים, אצל שר המשפטים בענין מסויים.
אני מאמין כי כולנו רואים את טובת הענין וטובת המערכת לנגד עינינו, וכולנו נוכל להתעלות מעל התחושות הקשות, כדי לקיים את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, לה כולנו מחוייבים.

ב ב ר כ ה,

מני מזוז


מצ"ב קישורים רילוונטים

25. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=25&viewmode=

27. נמצאו ''חורים'' בחוות הדעת של ארבל בפרשת ''האי היווני''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=27&viewmode=


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   04:37   22.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון  
בתגובה להודעה מספר 15
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.04.04 בשעה 04:44 בברכה, פילוביץ שחף
 
בלי פוליטיקה, רק הראיות קובעות
2.4.2004

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העניק את הראיון הראשון
לבטאון "הלשכה" - היוצא לאור על-ידי ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין; מזוז מדבר על ההחלטות שבדרך, כולל תיק שרון; מזוז מבטיח: "לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום"

מזוז, על תיק שרון המונח בפניו: "לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי"

חלק הפותח של גיליון בטאון לשכת עורכי הדין מוקדש לראיון נרחב עם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז; זהו ראיון ראשון מלא של מזוז מאז נכנס לתפקידו, בו הוא מתייחס, בין היתר, לדרך גיבוש ההחלטה שתיפול בנושא תיק ראש הממשלה, אריאל שרון.

הראיון נערך כאשר ברקע מצפה הציבור להחלטת מזוז בנוגע לתיק הפלילי בפרשת "האי היווני". מזוז מאותת, כבר בשלב זה, לאלה המצפים ממנו לקחת בחשבון את המעמד הפוליטי/הסטורי שבו מצוי שרון, העומד להוציא אל הפועל את תוכנית ההינתקות. על כך אומר מזוז: "לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום".


שאלה: איך מרגיש אדם חדש בתפקיד מכריע בתוך סיר הלחץ המשפטי-פוליטי הקרוי קבלת החלטה בתיק של ראש ממשלה מכהן.

מזוז: "הייתי שמח אם לא הייתי צריך לקבל החלטה כזאת בכלל, או שהייתי צריך לקבל אותה בעוד שנה או שנתיים. שאפתי להקדיש את חודשי כהונתי הראשונים לעשיית רפרומה במערכת. כמו כל מערכת, אנו זקוקים ללא מעט שינויים. הזמן הטבעי לעשות אותם הוא בתחילת קדנציה. אחר כך דברים מתמסמסים מכל מיני סיבות. השתדלתי להספיק לבצע חלק מן הדברים. אני מנסה לשמור על סוג של סדר יום הקידום משמיות מעבר למטלות שוטפות. ההחלטה בתיק בעניין ראש הממשלה היא לא החלטה קלה. אף אדם אינו יכול לשאוב הנאה מהתמודדות עם דילמה כזאת. אפשר לומר וזה נכון עד רמה מסוימת כי אם אה נועל את עצמך מפני כמה מן המשמעויות הכרוכות בתיק ואומר לעצמך מנוח לפניך תיק של אדם אנונימי, של אחד ג'ונן דו, משה כהן - זה מקל.

לא תפקידי לבחון השלכות פוליטיות של החלטתי. לא תפקידי לבדוק השלכות בינלאומיות או אחרות. לא לשם כך מינו אותי. תפקידי הוא לבדוק האם יש בתיק הזה די ראיות כדי להגיש כתב אישום. מבחינה זאת הבדיקה צריכה להיות משפטית וצריך כל העת להאבק בתחושה טבעית של רצון להסתכל לצדדים. ואם אין לך תחושה כזאת, יש מערכת ציבורית תקשורתית שמזכירה לך משמעויות נוספות. אך ברמה האישית, יש להדחיק את הנוסף ולהתמקד בשאלה המשפטית. אחת הדרכים לעשות זאת בפועל היא להרחיב את צוות המוחות המשפטיים השותפים לבדיקת הסוגיה המורכבת והרגישה הניצבת בפנינו.

חובתי לוודא, בכל הכלים שעומדים לרשותי, שההחלטה תהיה הטובה והנכונה ביותר שהמערכת מסוגלת להגיע אליה. זה מצדיק רתימת יותר משאבים. זה מצדיק העשרה ופלורליזם של דעות. כל אחד בצוות שהקמתי בא מיחידה אחרת ומתחום אחר. לא במקרה שותף בצוות יהושע שופמן המשנה ליועץ המשפטי לענייני חקיקה שהתמחותו היא יותר משפט מנהלי-חוקתי. החלטה כן או לא להעמיד לדין היא לכאורה החלטה בתחום הפלילי, אך הביקורת עליה נעשית בבית הדין הגבוה לצדק בכלים של המשפט החוקתי-מנהלי. ראוי ונכון שגם אנשים עם רקע כזה יתבוננו בתיק במשקפיים אלה.

אני מנסה לתת לגיבוש החלטה זאת את הכלים והמשאבים הנדרשים לתהליך קבלת החלטות שיביא לתוצאה הטובה ביותר. איכות ההחלטה נגזרת גם מתהליך נכון וראוי של קבלתה. כשהתהליך נכון - יש תגבור משמעותי של הסיכוי שגם ההחלטה תהיה נכונה".

שאלה: התחושה בשיח הציבורי היא שאין להסתפק במבחן משפטי צר של קיום די ראיות להרשעה ויש למצוא במערכת כלים נוספים לבלימת שחיתות ציבורית גם אם אין ראיות כאלה.

מזוז: "בנושא של קביעת נורמות ציבוריות, יש להבחין ולהפריד בין אתיקה לבין פלילים. הערוב בין התחומים הוא ערוב לא נכון והוא גורם לעיוות בשניהם. אחת התוצאות המובקהות של העיוות היא שנוצרת בציבור תחושה שאיש ציבור שזוכה בהליך פלילי קיבל תעודת יושר. אנחנו יודעים שזיכוי כזה יכול להיות תעודת יושר ויתכן שלגמרי איננו כזה.

החלטה אם להעמיד לדין או לא להעמיד לדין במסגרת תיק פלילי תהיה החלטה פורמלית. ההחלטות שלי בתיקי ראובן ריבלין ואהוד אולמרט לא היו החלטות בתחום האתיקה. ואם אין החלטה לנקוט הליכים בתחום הפלילי ויש צורך באמירה מתום האתיקה אפשר לפרסם גילוי דעת או הצהרה או ליזום הליך של אתיקה בצמוד לסגירת תיק פלילי. אך לא ישאר סימן שאלה כאן או בציבור, האם לפנינו תיק פלילי או פרשה מתום האתיקה של מעשה שלא יעשה. יש לכן ליצור הפרדה ברורה בין הערוץ האתי-ציבורי לבין הערוץ הפלילי. בערוץ הפלילי יש כללים נוקשים שעוסקים במשפט פלילי כולל קיום די ראיות ועניין לציבור בתיק.

כשעוסקים בנבחרי ועובדי ציבור, שאלת העניין הציבורי ואינטרס הציבור בעמדה לדין כמעט שלא עולה. זה התחום בו אנחנו מחמירים עם נבחרי ועובדי הציבור. כמעט שאין מצב שבו יש ראיות נגד נבחר או עובד ציבור אנו אומרים לא נגיש כתב אישום כי אין עניין לציבור. כמעט בהגדרה יש אכן עניין לציבור: איש ציבור שעבר עבירה שאינה זוטי דברים צריך לעמוד לדין.

השאלה היא איך מתמודדים עם אתיקה של נבחרים ועובדי ציבור כשאין לפנינו עניין פלילי.

בשנים האחרונות נוצרה בעיה כתוצאה מן הניסיון לקרב את התחום האתי לתחום הפלילי - ניסיון שנגמר יותר מדי פעמים בזיכויים. זיכויים אלה גרמו לנזק גדול יותר מאשר היה נגרם אלמלא נפתח ההליך הפלילי. הזיכוי נתן מעין הכשר למי שלא התנהג התנהגות ראויה. יש לעשות הבחנה ברורה בין מסלולי הטיפול. החלטות של משפט פלילי תהיינה החלטות של משפט פלילי בלי לחלק ציונים. החלטות מן התחום הציבורי אתי תאבונה בכותרת של ראוי או לא ראוי - בלי ניסיון לעטוף את המסר בצבע של משפט פלילי.

ברור שבתחום האתי, מעגל השחקנים רחב יותר. אך התחום סובל מחוסר בכלים. לחברי כנסת יש ועדת אתיקה, ועדה חשובה שאין לה מספיק שיניים. אם היו לה - חלק מן הנושאים שהגיעו עד הליך פלילי היו מוצאים את פתרונם בתחום האתי. לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות קיים דין משמעתי. לעומת זאת לנבחרים ברשויות מקומיות אין דין משמעתי ויש צורך לקדם כינון מנגנון אתי משמעתי שהוא גם אינטרס של אותם נבחרים. יש לא מעט מקרים שמגיעים לתחום הפלילי בהעדר אלטרנטיבה. מקרי גבול אלה חלקם נגמרים הזיכוי וחלקם בהרשעה ובשני המקרים ברור כי זה לא הפתרון הנכון.

העמדה לדין במקרה כזה היא סוג של אילוץ. אין פתרון אחר ויש אכן מחד תחושה שלא יתכן שהמעשה הלא ראוי שנעשה יגמר בלא כלום. אך מאידך, גם בית המשפט במקרים כאלה מקרין מסר של אי נוחות מהטבעת תווית פלילית על מצחו של אדם בשל התנהגות שאינה מגיעה לרמת חומרה פלילית. חשוב מאוד שהציבור ידע מתי עוסקים בתחום הפלילי. שידע באם אדם לא הורשע אין פירוש הדבר תעודת הכשר מתחום האתיקה. צריך להקפיד על הפרדה זאת גם ברמת החלטות - האם חצה אדם את קו החומרה מן התחום האתי אל התחום הפלילי או לא חצה אותו. וצריך הפרדה כזאת גם ברמת הרטוריקה. גם בהסבר שיקול הדעת אם להעמיד לדין ובעת בחינת האלטרנטיביות. כאמור, הייתי רוצה לראות בפיתוח כלים נוספים בתחום עבירות האתיקה. מה שיש עתה - "לא מספיק".
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5657-00.html?tag=9-53-32

@ תגובות לדיון באשכול הנ"ל...

חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: סקופים, חדשות ופרשנות
מספר נושא: 5749
#0,ימזוז: לגבי שרון-לא תפקידי לבדוק השלכות פוליטיות ובינ''ל
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 21.04.04 בשעה 10:03


----
#1,יאם אכן רק הראיות קובעות אז יש כתב אישום זאת על פי
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:12
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.04.04 בשעה 10:12 בברכה, עמיחי

קביעת/המלצת פרקליטת המדינה,צוות הצעצוע שמינה מזוז לא יכול לשנות דבר בקביעת צוות ארבל.
עיצה אישית אל תביא דבר מאתר הזבל גם אם כביכול הם העתיקו אותו ממקור אחר כי גם במקרים כאלה הם משנים ומכניסים את השטויות/שקרים שלהם.

----
#2,יאם ההחלטה אינה חד משמעית- ספק אם מזוז יתעלם מכל ההשלכות
נכתב על-ידי אייל נאור בתאריך 21.04.04 בשעה 10:18
בתגובה להודעה #1

אני מודע שהם יצאו בקמפין נגד ארבל- אבל בכל זאת אני חושב שזה ראיון מעניין ובלעדי.

----
#4,יהראיון ניתן לבטאון לישכת עורכי הדין בירושלים שם המקור
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:20
בתגובה להודעה #2

אין לסמוך על שום דבר מאתר הזבל גם לא על העתקה.

----
#12,ידי כבר עם שיטות רצח האופי האלה.
נכתב על-ידי דקטרין בתאריך 21.04.04 בשעה 19:24
בתגובה להודעה #4


----
#3,ימשפט מפתח המעיד על דרך עבודתו של מזוז ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 10:18
בתגובה להודעה #0

"כשהתהליך נכון - יש תגבור משמעותי של הסיכוי שגם ההחלטה תהיה נכונה" .
אבל מה לעשות ואנחנו אלופי "קיצור" התהליכים ומחפשים היכן אפשר לדלג
ולעקוף ?
אם היועץ יצליח להשריש דרכי עבודה כאלה על המערכת עליה הוא מופקד , הרבה
שחיתויות יתגלו .

----
#5,ישטויות במיץ עגבניות אם רמת השחיתות במדינה היתה כמו
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 10:26
בתגובה להודעה #3

בפרקליטות ,זאת היתה נסגרת מחוסר תעסוקה.
השמצות מטופשות חסרות בסיס כלשהו,הרי ההחלטות של הפרקליטות נבדקות יום יום שעה שעה על ידי בתי המשפט ועל ידי עוכרי הדין של הנאשמים ומאחר ושיעור ההרשעות הינו מעל 97% אז יש בעיה רצינית ביותר לקשקשנים למיניהם
להסביר את "ההישגים" שלהם אז מה יותר טוב מלהשמיץ ביחוד כשאף אחד לא יתן טיפת אמוניאק מהול עליהם.
שמור וזכור מעל 97% הרשעות ,אם תמצא מערכת עם הישג דומה צלצל בפעמון.

----
#6,ידווקא הנתון של 97% הצלחה זה כשלעצמו מדליק נורה אדומה
נכתב על-ידי אריק בתאריך 21.04.04 בשעה 11:19
בתגובה להודעה #5

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.04.04 בשעה 11:27 בברכה, אריק

"שחיתות" איננה המונח המתאים כדי לבטא את הביקורת נגד הפרקליטות או מערכת המשפט.
אני, אולי מהחריפים והבוטים שבמבקרי המערכת המשפטית, אינני סבור ששחיתות זו הבעיה של המערכת הזו.

אכן, יש גם במערכת הזו תופעות נפסדות הנכללות בקטיגוריה הזו של "שחיתות". אך זה לא הכלל, וזה איננו הרוב וזה במקרים יוצאים מן הכלל ובדרגים הקיצוניים בלבד (בצמרת ממש או בשולי הפירמידה).

עם זאת, קיימת סמביוזה בעייתית ביותר בין הפרקליטות ובתי המשפט, והנתון שאתה מציג של 97% אחוזי הרשעה (ו99.9 אחוזי אישור אוטומטיים לבקשות האזנות, חיפושים וכו') הוא המעיד אולי יותר מכל על הזהות בין שני גופים משפטיים החייבים להיות שונים ומופרדים לחלוטין האחד מהשני (לפחות כך טוענים משפטנים ענקיים כגון המשנה לנשיא בית המשפט העליון חיים כהן ז"ל, הבוס לשעבר של מזוז הגב' יהודית קרפ, ופרופ' רות גביזון).

ייתכן שהבעיה היא בכך ש 95% מהשופטים אינם ממש "שופטים" במקצועם אלא בסך הכל עו"ד עובדים לשעבר של הפרקליטות, וככאלה הם רכשו נסיון רחב אך מזוית חד מימדית וצרה של עולם המשפט: הזוית הקטיגורית, והחיים בחממת השירות הציבורי.

זה עדיין לא הופך אותם לאנשים רעים, או פסולים חלילה, אבל בהחלט לאנשים שכדי להיות בשלים לשפיטה חייבים לעבור לא רק תקופת צינון, אלא גם תקופת הכשרה לשפיטה ולא סתם לעריכת דין (הרי ההבדל בין שני המקצועות תהומי. וגם באופי האישי של שני הטיפוסים המתאימים לזה ולזה - הוא שונה לחלוטין).

מכת הנפוטיזם במערכת המשפט גם היא אינה לא מוסיפה לנקיון העסק כולו, ודי אם נדמיין מה קורה כשהפרקליטה בייניש ג'וניור באה לבית המשפט של אימא ומבקשת ממנה או מאחת הקולגות שלה לאשר ערעור או לדחות בג"צ. או כשפסק דין של בית הדין לעבודה של אלישבע ברק נבחן בערכאת הערעור עליה בעליון. או שהיועץ המשפטי רובינשטיין שוקל את בקשת הפרקליטה-אישתו הגב' רובינשטיין. או שהשופט אור או אחד החברים שלו בוחן את בקשת הערעור על פסק דינה של אישתו הגב' שידלובסקי. וכך הלאה והלאה והלאה (הרשימה שלי מונה 170 מינויים "בתוך המשפחה" לא כולל מאהבים ומאהבות בין שופטים ופרקליטים).

הבעיה הופכת לחמורה הרבה יותר, כשעורך דין מהמשרד של צדוק או של דן כהן (כלומר עורכי הדין שאחראים למינוי של מעל 50% מהשופטים) בא עם בקשות לבית המשפט. אין כמעט שופט שמעיז לדחות את הבקשות שלהם, ומי שראה אותם מדברים אל שופטים באולם יודע מה גודל הבעיה: כמו גננת לילד מפגר. ומי שממושמע וצייתן להם ולא לחוק - מתוגמל ברוחב לב ומקודם (עיין ערך אסתר חיות...)

זו בעיה, שספק אם יש בה פתרון הוקוס פוקוס. כי טבעי שבנים הולכים בעקבות הוריהם, ועוסקים באותו המקצוע אותו הם ספגו בבית. אין בכך פסול בכלל.

אך זו תופעה חמורה במיוחד במדינה קטנטנה כמו שלנו, שבה גם ככה כל אזרח עם בעיה יכול בקלות להתקמבן כמעט עם כל עובד ציבור בזכות זה שמתישהו הם אכלו יחד מאותו המסטינג (הם או מי מהחברים והמכרים).

כך שיש בעיה, כשקוראים לך אלי הורוביץ (הגיס של חשין) ואתה לוקח עורך דין שהוא השותף של משפחת אור (פיני רובין) ונכון שבמחוזי הרשיעו אותך כי מצאו המון ראיות שאתה מאוד מאוד אשם. אבל מי בעליון יעיז לאשר הרשעה כזו, ובמיוחד כשבראש הרכב יושב לא אחר מאשר אותו תיאודור אור?

אז אני חושב שיש בעיה, והנתון הבלתי סביר על פניו של 97% הרשעות, מעיד עליה אולי יותר מכל המבקרים שלא אחת חשודים, ובצדק, במניעים אישיים המהווים את הדלק לביקורת שלהם (אז מה? של מי לא? אבל נניח...)

מה הפתרון? אני לא חושב שניתן לגבש פתרון בהוקוס-פוקוס של תגובה לתגובה של פתיל ברוטר, אבל אם נצליח להסכים כי הגדרנו בעיה שהיא מוסכמת -הסימביוזה בין זרועות המשפט המופרדות לכאורה- אז צעדנו צעד גדול וחשוב לקראת הפתרון עצמו.

והפתרון כלל איננו פשוט. כי אי אפשר לומר "שוברים את הכלים" כי באמת יש כאן בעיה חמורה. מאחר וכולנו זקוקים למערכת משפט טובה וחזקה. אבל איך אמר שמגר בפסק הדין נגד אהוד ברח בפרשת צאלים... "להמשיך בשיגרה ולהתעלם מהאסונות כאילו שאין בעיה זה כמו לחצות כביש סואן בעיניים עצומות".

----
#9,יעשית כאן סלט ירקות מעורבב כהוגן
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 15:43
בתגובה להודעה #6

אינני בטוח שיספיק לי הזמן לענות לך באופן מלא,אנסה ואשלים במידה ולא אספיק.
כדי להיות מבקר חריף ובוטה דרושה מידה של ידיעה כדי ליצר ביקורת ועל פניו אתה ניזון בחלק מהדברים מרכילות וחוסר ידע בסיסי.
אחוז ההרשעות שייך לפרקליטות אחוז אישורי ההאזנות אינו שיך לה כלל הוא שיך במאה אחוז למשטרה,האזנה היא אמצעי חקירה ואינה בתחום הפרקליטות.
הביקורת על ההאזנות נתונה ליועץ המשפטי לממשלה ורק לו ולכן יותר מתמוהה התנהגותו בנושא מזרחי עם הדו"ח הקיקיוני שלו.חיים כהן ז"ל מעולם לא היה הבוס של קרפ וודאי לא של גביזון,להגדיר אותן כמשפטניות ענקיות ..נו בל נגזימה.
אחוזי הלא ממש שופטים שלך מופרזים ורק במספר מדינות מערביות מועט ביותר יש מסלול שפיטה שמתחיל באוניברסיטה ומגיע לכס המשפט ברוב מדינות העולם שופטים נבחרים בבחירות פוליטיות או ממונים ע"י ועדות למיניהם או ראש מדינה כדוגמת ארה"ב.
אחוז השופטים יוצאי הפרקליטות אינו עולה על 30% והם נחשבים לשופטים טובים מאד.
אני לא טורח להזכיר לך את 70% האחרים בהקשר להגזמות שלך.
גב' בייניש הצעירה מופיעה בערעורים פליליים ואין לה שום קשר לבגצי"ם
אחוז הערעורים שמגישה פרקליטות המדינה אינו עולה על 7% וכל ערעור נבדק כהוגן לפני הגשתו,אחוז קבלת הערעורים גבוה מאד מה שמעיד על עבודה סלקטיבית ומקצועית לתלות את ההישג בגב' בייניש הצעירה זאת ממש בדיחה,
יש במחלקה עוד כמה עשרות עורכי דין.
אם היית בודק את מספר הערעורים שמוגשים בשנה על בית הדין הארצי לעבודה
מושך את הטענה המגוכחת הזאת.
בתקופה שרובינשטיין היה יועץ היתה הגב' רובינשטיין כפופה לפרקליטת המדינה 8ושם דבר לא הובא אל רובינשטיין,היתה על כך החלטת ממשלה מיוחדת שעשתה הפרדה בין בני הזוג.
המספר 170 הוא דמיוני אחרי שתשמוט את האפס אפשר יהיה להתייחס ברצינות לדבריך הסר את האפס.
אימרתך על משרדי צדוק וכהן על אחריות המנויים היא שטות גמורה.
נראה לי שהקנאה וחוסר הידיעה או הסילוף מדברים מגרונך וכנראה אתה אחד מאלה שלא השיגו דבר בחייהם ולכן נשק ההשמצה והאנונימיות הוא הצד החזק שלך.
אני יוצא עכשיו לעיסוקי אבל לא אתן לך להשמיץ חינם השמצות ,ביקורת על הכיפק נא לבסס.

----
#14,יסלט יווני יותר טעים
נכתב על-ידי שראס בתאריך 21.04.04 בשעה 22:12
בתגובה להודעה #9


----
#16,יהרבה זמן לא צחקתי כמו למקרא התגובה הזו
נכתב על-ידי אריק בתאריך 22.04.04 בשעה 00:10
בתגובה להודעה #9

אוסף השטויות שאתה מציג כאן בניסוח מתנשא שכזה, פשוט מצחיק.
אם אתה לא מכיר את העובדות, אל תעשה מעצמך צחוק.

ואם אתה מכיר, אל תחשוף מטעם מי אתה מדברר.

רציתי לענות לך אחת לאחת, שטות על שטות. אבל חבל לבזבז עליך זמן. אני אוהב להעמיד אדם על טעותו, ואוהב שמעמידים אותי על טעויות.

אבל נוסח הטיעונים ("התנשאות של בלון שאין בו שום ידע אלא רק אויר" כדברי לוי אשכול), והגיבוב של השטויות שאתה מציג כאן במסווה של עובדות פשוט מצחיק כל כך שחבל לקלקל את הבדיחה (ולבזבז זמן).

אני סומך על האינטיליגנציה של קוראי האתר שידעו את הנתונים לא ממך, ולא ממני. אני לא מאמין שיש באתר הזה את אותם מטומטמים שאתה מצפה שיקראו משפט כמו "גב' בייניש הצעירה מופיעה בערעורים פליליים ואין לה שום קשר לבגצי"ם" ויחשבו שיש לנו שני בתי משפט עליונים עם שתי סדרות של שופטים - אחד לבגצ"ים ואחד בית משפט עליון לערעורים פליליים :-)

אלה שגם יודעים לחפש באינטרנט בטח יתגלגלו מצחוק כשיקראו את המשפט "בתקופה שרובינשטיין היה יועץ היתה הגב' רובינשטיין כפופה לפרקליטת המדינה ושם דבר לא הובא אל רובינשטיין" (סיפורו של עובד בכיר רפא"ל שמר רובינשטיין חסם את התלונה שלו נגד... הגב' רובינשטיין מצוי באתר הבית של אותו מדען: http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/framei.htm )

אבל הטענה שהכי הצחיקה אותי היא זו: "אחוז השופטים יוצאי הפרקליטות אינו עולה על 30% והם נחשבים לשופטים טובים מאד"

עזוב את זה שהם נחשבים ל"טמבלים והפוסטמות" (כלשונו של השופט הבוטה אך הנהדר בינימין כהן) של השופטים בין השופטים עצמם, אבל הייתי נחמד ועיגלתי כמה אחוזים כלפי מטה ואתה טוען שזה רק 30%.

כשקראתי את הנתון הזה, הבנתי שזה חבל על הזמן. כי לא משנה אם אתה מדבר מתוך בורות קיצונית, סגידה עיוורת או סתם מטעם מישהו ששולח אותך לפזר עשן בניחוח שמפניה - מה שלא אכתוב רק יטריח את הקוראים בנתונים שהם ממילא יודעים, יבזבז לי את הזמן, וסתם יפגע בך ויאלץ אותך להתבצר עוד יותר בטיעוניך המצחיקים.

מה אני יגיד לך - תהיה בריא. מה שלא יודעים, לא כואב...

כתבת מה שכתבת. כתבתי מה שכתבתי. סמוך על הגולשים החופשיים (לא ה"נאורים" - החופשיים...) שהם ידעו מי כאן מבלבל את המוח ומי לא השיג (ועל פי טכניקת הטיעון הזו גם לא ישיג) כלום בחייו..

ככלות הכל מי אני כולם יודעים כי אני לא מסתתר מאחורי מסכות, (www.inopsys.net למי שעוד לא) ומי אתה ומה מניעיך ניתן רק לנחש וזה לא ממש מחמיא...

----
#17,ישמע אתה אידיוט מושלם
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 22.04.04 בשעה 00:58
בתגובה להודעה #16

גילית את היבשת האבודה בית המשפט העליון הוא גם בג"ץ וואלה תגלית,אז תקשיב טומטום קטןסליחה גדול גב' בייניש הצעירה עובדת במחלקה הפלילית והיא ממש לא עובדת במחלקת בגצי"ם ולכן אינה מופיעה בשום בג"ץ יש סכנה שמישהו יסביר לך את ההבדל.
ההמצאות המטופשות שלך ביחוס דברים לשופט בינימין כהן,אין שום סיכוי שאמר את מה שאתה מנסה לשים בפיו,אני מכיר את האיש מעל 25 שנים חדל קשקשת.
כמות הבורים ואתה בתוכם שמבינים משהו במערכת המשפטית כאן שואף לאפס ואתה דוגמא חיה לעובדה זאת.
תבקש ממישהו שמבין לנסח לך את הדברים אין לך מושג על מה אתה מדבר ,בהשמצות אתה טוב.

----
#18,יאריק בך ידידי
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 22.04.04 בשעה 04:31
בתגובה להודעה #16

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.04.04 בשעה 04:32 בברכה, פילוביץ שחף

1. תודה לך על הקישור שצרפת בציטוט המצ"ב מתגובתך:
"אלה שגם יודעים לחפש באינטרנט בטח יתגלגלו מצחוק כשיקראו את המשפט "בתקופה שרובינשטיין היה יועץ היתה הגב' רובינשטיין כפופה לפרקליטת המדינה ושם דבר לא הובא אל רובינשטיין"
(סיפורו של עובד בכיר רפא"ל שמר רובינשטיין חסם את התלונה שלו נגד... הגב' רובינשטיין מצוי באתר הבית של אותו מדען: http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/framei.htm )
@ באשר לגב' רובינשטיין, בזמנו עו"ד שמואל הולנדר/נציב שיורת המדינה = שמעון פרס, מצא פירצה בחוק בכדי לאפשר את הנפוטיזם....
7. נפוטיזם במערכת המשפטית בכלל ובעליון בפרט..!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=7&viewmode=threaded
42. נפוטיזם במערכת המשפטית = אישתו של אהרון ברק....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5110&omm=42&viewmode=threaded


@ דרך אגב, מי לדעתך תחליף/יחליף את פרקליטת המדינה עדנה ארבל
בתפקידה הנוכחי...??
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור = שואת ברנס....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=8&viewmode=threaded

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


----
#7,ימצעד אנשי הציבור המזוכים מעיד על עצמו ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 12:40
בתגובה להודעה #5

ומערכת ההדלפות המגמתיות לתקשורת בהקשר לחקירות כנגד פוליטיקאים ואנשי ציבור ,
מעידים על "טוהר המידות" בפרקליטות הציבורית .
לא אחפש עכשיו את האשכול שפורסם כאן , על עיסקת הטיעון המפוקפקת שנערכה
בין אדם שמעל בכספי המדינה במאות אלפי דולרים והגיע להסכם עם התביעה
הציבורית וקיבל עבודות שירות , לתדהמת השופט שנאלץ לקבל את העיסקה .
צילצול פעמון
דרך אגב : "טעות" האיות שלך מעידה יותר מכל על גישתך החד צדדית והמעוותת .
"...ועל ידי עוכרי הדין של הנאשמים..."

----
#11,ימצעד של שלוש שלשות שעל איש לא נאמר שלא עשה את מה
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 19:19
בתגובה להודעה #7

שיוחס לו רק שלא מצאו להם את היסוד הנפשי בכוונה הפלילית.
זאת חקיקה של פוליטיקאים מושחתים שמחלצת אותם מהרשעות אינך מתחיל להבין את הבעיתיות של חקיקה מושחתת זו אני מחכה ליום שמישהו יעתור ויבול סעיף זה,השימוש בסעיף זה נעשה בלעדית לגבי אנשי ציבור מושחתים שיענו לא הבינו את מעשיהם.
אגב שיעור ההרשעות של אנשי ציבור בעשור האחרון קצת מעל 73 אחוז אז תרגיע את המצעד שלך.

----
#13,ירק תמימים או טיפשים יחשבו שהשחיתות ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 21.04.04 בשעה 21:53
בתגובה להודעה #11

מצויה רק אצל הפוליטיקאים . אני בטוח שאתה תגיע ל-73 אחוז הרשעה (למרות שזה נשמע כמו נתון שהמצאת)
אם תחקור ותתבע לדין כל מגזר באוכלוסייה (כולל בפרקליטות) .
טול קורה מנגד עיניך .


----
#15,יההמצאה שלי לקוח מהשנתון הסטטיסטי הרשמי
נכתב על-ידי עמיחי בתאריך 21.04.04 בשעה 23:20
בתגובה להודעה #13

על ההזיות האחרות שלך חבל"ז.

----
#8,יQ ידידי, זהו מבחנו הגדול של מזוז........
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 21.04.04 בשעה 13:45
בתגובה להודעה #3


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v

----
#10,יהוא מתחיל לבוסס בביצת התירוצים,,,,,,,,,,,,,,,,,
נכתב על-ידי אלת ציד בתאריך 21.04.04 בשעה 16:15
בתגובה להודעה #0

ולא משנה מה יחליט-הוא כבר מכסה עצמו בגלימת ה"אין כלים מספיקים",,,,

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.

----


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   09:54   29.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. נמצאו ''חורים'' בחוות הדעת של ארבל בפרשת ''האי היווני''  
בתגובה להודעה מספר 25
 
נמצאו "חורים" בחוות הדעת של ארבל בפרשת "האי היווני"

חברים בצוות הבדיקה טרם גיבשו מסקנות ביניים; מצפים להבהרות מצד ארבל; התגלו מסמכים חדשים המטילים אור אחר על פרשה זו
29/04/2004 | יואב יצחק

חברים בצוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סבורים כי התגלו "חורים" גדולים בחוות דעתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בפרשת "האי היווני". במצב זה, נטען, לא ניתן להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, שכן אם יוגש כתב אישום מבלי להיות משוכנעים, ומראש, שתושג הרשעה, הרי שמשמעות הדבר: סיכון מיותר של אמון הציבורי במערכת המשפט.

ל-Nfc נמסר הבוקר (יום ה'), כי בניגוד לפרסומים הקוטביים בכמה מאמצעי התקשורת (ערוץ 10: הצוות נוטה להגשת כתב אישום; ערוץ 2 : הצוות סבור שאין ראיות להגשת כתב אישום), בשלב זה אין מקום לדיבורים על מסקנות שהתגבשו, כביכול, ואף אין מקום לדיבורים על מסקנות ביניים. הצוות עובד וטרם גיבש מסקנותיו, ורק לקראת אמצע חודש מאי ניתן יהיה לדבר על מסקנות ביניים.

צוות הבדיקה שהקים היועמ"ש, מצא, כאמור, "חורים" גדולים בחוות דעתה של ארבל. מהם עולה, כי ארבל לא הגיעה ו/או שנסתרו ממנו עובדות יסודיות ומסמכים חשובים בפרשת האי היווני. על-מנת ללבן עניינים אלה, עומד צוות הבדיקה להיפגש בשבוע הבא עם פרקליטת המדינה ועם חלק מאנשי הצוות שעבד עימה. המטרה: לברר סוגיות אלה, שמא יש בפיה הסבר לאותם "חורים" שהתגלו.

הצוות שהקים מזוז נחשב לכזה שאינו נופל ברמתו המקצועית מרמת הצוות שעבד לצידה של ארבל. הצוות של מזוז כולל את: עו"ד יהושע שופמן, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה; עו"ד שמעון דולן, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; עו"ד דפנה ביינוול, מכהנת בפרקליטות כמנהלת תחום עיכוב הליכים; עו"ד שלמה למברגר, משמש סגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים; עו"ד רז נזרי, עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-44903-00.html?tag=9-19-54


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   12:25   17.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. גם לגרמנים היתה מערכת חוק מפוארת/אריך בך  
בתגובה להודעה מספר 1
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.04.04 בשעה 16:59 בברכה, פילוביץ שחף
 
גם לגרמנים היתה מערכת חוק מפוארת. מזל שערערו על הלגיטימיות שלה!
(תגובה אחידה וממצה ממני לכל אלה שמזועזעים מכך שאני מעיז לבקר את עברייני שלטון החוק)



הלהיטות שלך ושל אחרים להפוך כל מקרה של ביקורת על עברייני שלטון החוק לקונספירציה בלתי פתורה, כדי להשאיר את המחנה העברייני שאתה מגן עליו טהור, מזכירה לי משום מה את הבדיחה הישנה, על הילד ששאל את אביו איך הגיע לעולם.

החסידה הביאה אותך, השיב האב הנבוך.
ואיך אתה באת לעולם? שאל הילד.
החסידה הביאה אותי, אמר האב.
ואיך סבא בא לעולם? הקשה הילד.
החסידה הביאה אותו, השיב האב.
מה?
אמר הילד, אתה רוצה להגיד לי שכבר שלושה דורות לא מזדיינים אצלנו במשפחה?

אז הגיע הזמן שתגדל ותבין את חוקי החיים המקיוואליסטיים:
פושע קטן עובר על החוק. פושע בינוני עוקף את החוק. פושע גדול קובע את החוק !

חוק, וזה הגיע הזמן שתבין, ילד! זה בסך הכל אמצעי, ולא ערך !

לחוק יש רק תכלית אחת והיא: להגן על ערכים.

זו חובה, ולא רק זכות, להפר חוק ברגע הראשון שהחוק בוגד בערכים שלמענם הוא נוצר.

זה היה נכון בגרמניה, שם היו שופטים אריסטורקרטים של ממש, יותר משכילים ויותר נבונים ויותר תרבותיים ועם מסורת מפוארת יותר מכל מיני כנופיית משפטנים בגרוש, אסופת פליטי מזרח אירופה הקומוניסטית המתחזים למערביים כביכול, נאורים כביכול, וכביכול אבירי זכויות של אדם כלשהו מלבד עצמם, עצמם ועד פעם עצמם.

זה היה נכון בצרפת של לואי ה 16.

זה היה נכון בדרום אפריקה.

זה היה נכון בארגנטינה.

זה היה נכון ברומניה.

זה היה נכון בפיליפינים.

זה היה נכון בכל משטרי הבובות של ה CIA (נורייגה, פינושה, וכל היתר)

וזה נכון וימשיך להיות נכון לכל מדינה כולל מדינת ישראל, עירק וסוריה ואיראן וכל מדינה בעולם.

חוק חובה להפר, כשהוא בוגד בערך. זו מהות האנושות! שזה משהו קצת יותר חשוב מ"דמוקרטיה" (שכזו היתה לתפארת גם לנאצים, אתה יודע...)

רק במשטר הנאצי, ומשטרים טוטליטריים אחרים החוק הוא מעל לערכים עצמם.

אם אתה רואה שוטרים מכים אזרח למוות, כמו שראינו בקליפורניה, אז החוק הישראלי לא רק מרשה אלא מחייב אותך לירות בשוטרים האלה אפילו עד למוות. זה לא רק חוקי לעשות את זה, אלא אם תקרא את פסק דינה של מרגלית הר שפי - זו חובה לעשות את זה. על פי החוק, כל אזרח הוא בעל סמכויות מעצר והפעלת כוח כמו לשוטר. ונגד כל עבריין, כלומר: בין אם הוא במדים, בגלימה, או בביקיני!

שחרור וחופש, כמו המושג "מרד" נשפטים רק בראיה היסטורית, ולא בהצמדות לחוק. מרי אזרחי, הוא חובה בכל מקום, ברגע שהפשע נהיה מאורגן.

כלומר: ברגע שעבריינים מצליחים לגנוב את השלטון -בכוח או בעורמה- ולתפוס עמדות הכרעה במערכת המשפט והאכיפה ולעשות בסמכויות הללו מעשי פשע נגד העם ולטובת האינטרסים שלהם, אז זכותו הטבעית של כל אדם להזדקף, ליישר את הגב, ולתלות את מי שהשפיל אותו עד זוב.

הצרפתים מרדו ובזכותם יש לנו דמוקרטיה. וככל אזרחי העולם גם לנו יש את הזכות למרוד במידה ונגיע למסקנה כי כנופיית עבריינים גנבה לנו את הריבונות על המדינה ועל החיים והחירות והכבוד שלנו, ואנחנו טובים רק כדי להיהרג בצבא ולשלם מיסים ולהקריב קורבן בנפש על כל חטא וטעות ואילו הם - מותר להם הכל והם אינם חייבים כלום.

אולי כדאי שתקרא את אזהרתו של הרצל, באותה נשימה שבה הוא דיבר על מה שאם רק נרצה, לא יהיה רק אגדה: "הרפובליקה האריסטוקרטית והמלוכה הדמוקרטית הן ודאי הצורות המעולות ביותר של המדינה הטוטליטרית". וכשהרצל כתב את הדברים הללו בוינה, הוא כנראה הכיר יותר טוב ממך וממני את החולשות של שכניו, קבצני וסוייחריי העיירות השכנות: ליטא, וארשה, בוקרשט ויתר המחוזות בהם ינקו בכירי מערכת המשפט שלך את הנורמות, המוסר והמצפון...

לא כל צועני פוחז מליטא ששם משקפיים ולובש גלימה ומעתיק רעיונות חביבים מספרים של אחרים - הוא נאור, וליברל, ועילוי. לפעמים הוא סתם נוכל שיודע לבחור נכון את התפאורה ללהטוטים שהוא מהתל בקהל כדי לגנוב את כל הקופה בעוד הקהל מתפתה להיות מוקסם מאחיזת העיניים של שוליית הקוסם.

אגדות, יפות ככל שיהיו, על תרבות "מערבית" כביכול, אינן יכולות להוות תחליף לביוגרפיה עובדתית פשוטה ומביישת ככל שתהייה, שהעובדות שלה מגלות שאת הנורמות שלהם והחינוך שלהם והערכים שלהם הם מעולם לא ספגו במערב כי לא שם הם ינקו את חלב אימם ואפילו לא את התבגרותם.

הם בעצם ינקו וגדלו על דפוסי התנהגות המוקיעות ומבזות את הערכים הבסיסיים של המערב האמיתי: יושר, תרבות, ערכי חופש וכבוד לכל אדם ללא הבדלי מין, גזע, דת וצבע.

מערכת המשפט ההקורסת שיש למדינת ישראל היא לא הסיבה לכל החולאים הללו. היא רק התוצאה.

אז כשאהרון ברק מטיף לכולנו שהכל שפיט, כמו בטחונו העלוב של הסנדלר הסבור לתומו שכל העולם תלוי בו כי הכל סנדיל, זה נלעג לקחת ברצינות מילה כלשהי שהוא אומר לפני שהוא יתכבד להחיל קודם כל על עצמו את אותן נורמות השקיפות, התקינות, טוהר המידות והקפדה על החוק שהוא מחלל בעצם בכל יום, ודורש מאחרים לקדש ביבבות של צבוע מתחסד. כי לי הוא כבר יכול להפסיק להריח באף.

תגיד לי אתה, כשאתה שומע שעדנה ארבל מועמדת להיות שופטת בעליון, או כשאתה יודע שהנשיא הבא של בית המשפט העליון שלך תהיה לא אחרת מאשר דורית בייניש - האם אתה לא מרגיש שמישהו עושה מכולנו טמבל ונותן לנו להרגיש כמו מנהל הקרקס מהבדיחה הידועה:

גמד מגיע לקרקס ומבקש עבודה.
בוחן אותו המנהל ואומר: "אתה מטר שמונים... אף אחד לא יאמין שאתה גמד."
עונה הגמד: "כן... אבל אני הגמד הגבוה בעולם..."

אז זה בדיוק זה!

האמונה העיוורת שלך בכל מה שאתה מכנה שלטון החוק ואני מכנה עברייני שלטון החוק מזכירה תופעה של יפי נפש אחרים בעם היהודי, שסגדו לעגל הזהב.

איך אתה קובע שאהרון ברק חף מפשע, אם אף אחד לא מוסמך לבדוק אותו ואת חשבונות הבנק שלו ולהאזין לו ולאדוארד סרוסים הנסתרים החברים שלו?

באיזו זכות דווקא אתה מערער על הודאתו באשמה של אהרון ברק בעצמו, שנתפס לא פיעם מודה כי "כוח משחית וכוח אבסולוטי משחית אבסולוטית"?

ומניין אתה שואב את העוצמה המוסרית לערער על קביעתו של אבי המשפט האנגלי כי "בית משפט שאיננו שקוף, חייב להיות מושחת" ?

ההבדל בין ובי ריבלין לאהרון ברק הוא, שלרובי האזינו, ומצאו שאין כל אשמה במעשיו, כלום! ולאחר שקראתי את תמלילי ההאזנות שלו נדהמתי לגלות שרק מעשים טובים הוא ניסה לעשות לרווחת ציבור החרשים היתומים והאלמנות. הופתעתי, כי תראה לי פוליטיקאי שיאזינו לו ולא יתמוטט מייד איזה בית משפט על מה שימצאו שהוא מקמבן...

אבל אהרון ברק, בינתיים לא סיפק אפילו שבב ראיה להפריך את החשדות והראיות נגדו הרבים שהצטברו נגדו. והם כבר מזמן לא רק לכאורה. כל האישומים המפורשים בספרו של עו"ד יוסי דר (אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק) זכו לשתיקה רועמת שאינה אלא הודאה בהאשמות חמורות ביותר שניתן להעלות על הדעת נגד עובד ציבור. הראיות שיש לי באופן אישי נגד ברק על מרמה, שוחד והפרת אומנים - את זה אין אף אחד שמוסמך לחקור בכלל, ואשמתו איננה יכולה להיות בכלל במחלוקת. כי את העובדות הללו אני מכיר באופן אישי. אהרון ברק גם מסרב לפתוח את ספרי הנהלת החשבונות של הילדים שלו לציבור, ומתעלם מכל הקולות הגוברים והמתרבים לחקור את מקורות הכנסות העתק של הילדים שלו, אשר מייד עם סיום הלימודים וקבלת רשיון עורכי דין שלהם הפכו פתאום למולטי-מיליונרים בלי שום הגיון עיסקי או משפטי וההסבר היחידי לכך הוא שמה שמחשידים את אריק וגלעד שרון בקטן, אז אהרון ואבנר (ותמר) ברק עשו ועושים, ובגדול ונראה כי אכן, הילדים שלו משמשים עבורו מכבסת כספים ומנוף עיסקי סיבובי לתרגום הפעילות הכאילו ציבורית שהוא עושה לכסף שחור מולבן היטב.

העובדה שאתה רק מבקש שלא יעבירו ביקורת, ולא מצליח להתמודד על שלל הטיעונים של המבקרים לגופו של עניין - מזכירה לי בדיוק את אותם תמונות שבטח גם אתה ראית ב CNN, שם אנשים כמוך, ממש כמוך, אשר גם הם אמרו לאהרון ברק שלהם שהוא גדול וחזק וגיבור וקדוש וטהור ואציל ונדיב - הם אותם אנשים שקפצו על הפסל שלו בריקודים והילולות בשניה שהוכרז על בריון תורן בתור המלך החדש.

כך גם צבועי שלטון החוק עגולי המשקף עם המצפון הנוזלי: היום אהרון ברק זה IN כזה כאילו (דגש על הכאילו) ומחר הם יהיו הראשונים לכתוב במילים נהדרות ובכשרון מדהים כמו שרק מיסטר כוס יואל הנכבד יודע לכתוב - שהמלך מת, ויחי המלך החדש (שגם הוא כנראה יהיה נשיא בית משפט עליון מושחת, כי לעמדות בכירות במדינה לא מגיע מי שאין לו רגליים מספיק חזקות לדרוך על כל מי שעמד לו בדרך למעלה, וידיים מספיק ארוכות לשמן את כל מי שעשוי לעזור לו להגיע לאן שהגיע.)

קפיש?

ואל נא תתבלבל, "נאור"

אין לי שום ביקורת על החוק שלנו. אם קראת את הדברים שלי למעלה וגם הבנת אותם, אז תוכל להבחין שאני משבח את החוק הישראלי, המתיר לכל אזרח להגן על ערכיו!!!

יש לנו מערכת חוקים נהדרת, ואני אומר לך את זה באחריות של מי שמכיר מערכות חקיקה בהרבה מקומות בעולם.

מה שמזכיר לצערי את גרמניה זה לא מערכת החוקים שלנו. חלילה! אלא הפאנטיות והעיוורון של אותם "יפי נפש ומכוערי מצפון" שאני לא יודע אם הם יותר טיפשים או יותר מרושעים - לסגוד לשלטון חוק באשר הוא ולא משנה מה הוא מעולל.

אתה מתייחס לחוקים של פוליטיקאים, וגרוע מזה - לאכיפה סלקטיבית של פקידונים, כאל קודש קודשים!

אתה סוגד לסוס הרוכב על רוכבו, ומתייחס לנעירות של אלה כאל דברי אלוהים חיים ומסרב לפקוח עיניים, ואזניים לכל מה שקורה סביבך, ו"מזדעזע" כשמישהו מעיז להעיבר ביקורת כלשהי, עניינית ככל שתהיה, כנגד אותו שלטון חוק שהוא בעיניך קודש הקודשים.

ראה נא: אני לא מתנחל ולא מכיר אף מתנחל ובכל זאת אני אומר לך שמה שעושים נועם פדרמן מזכיר לי בהחלט שלטון פאשיסטי מהגרועים שידעה האנושות.

אני לא תימני ואין לי קשר עם אף תימני אבל אני אומר לך שמה שעשו לרב עוזי משולם וכל עדתו לא רק מזכיר לי אלא מוכיח לי ששלטון "החוק" שלנו נגוע ומוכתם במאפיינים מובהקים של שלטון פאשיסטי מהגרועים שידעה האנושות. ולמותר לציין פרשיות נוסח אבישי רביב ודורית בייניש מפעילתו (שאת חלקה ואחריותה -הישירה או העקיפה- לרצח רבין עוד יש לברר כדבע.)

אז אני, שכנראה ברוב חטאי יותר חילוני ממך, ואומנם פחות שמאלני מהיטלר וממוסלניני (הן היו מפלגות שמאל, להזכירך) - אומר לך שמה שאתה מכנה שלטון חוק, הוא בעצם בסך הכל השתלטות של עבריינים על מערכת אכיפת החוק.

לא צריך להתרגש יתר על המידה - הרי גם אמריקה חוותה בדיוק את אותה חווייות ה מקארתיזם שאנו עוברים כעת ומאז עלתה למעלה וכעת שוב מחליפה כיוון. אלו החיים. רק שלפעמים חייב להחליט אם להדק את החגורה או לאבד את המכנסיים.

לא אמרתי, חלילה, שהחוק שלנו הוא נאצי. אלא רק שכל אותם מזועזעים המשתנקים לשמע כל דבר ביקורת נגד השחיתות במערכת המשפט חוטאים באותו תסביך של עבד מוכה המונע כל חייו בתאוות הנקם לעשות -ויותר "טוב"- לאחרים את מה שעוללו לו כשהיה קטן. אז גם הם קוראים לציית לחוק בעיוורון וסגידה מוחלטים.

הסגידה העיוורת והקריאה לציית לכל חוק בלי אבחנה ולא להעיז להעביר ביקורת על שליטים, אותם אנשים שעושים את זה מזכירים לי בדיוק, ולא בערך, את המשטר הנאצי. כי אם היו מעזים לקום בזמנו כנגד שלטון החוק הקדוש בזמן, אז אולי היו לך כיום עוד 18 מליון אחים יהודים, צאצאים של השישה מליון שהושמדו בשל אותה סגידה עיוורת לשלטון החוק.

בגלל אנשים אשר סירבו להעביר ביקורת על שלטון חוק מושחת, וצייתו לחוק אשר שיבר ערכים - נהרגו 24 מליון בני אדם בימי השלטון הנאצי, ובהם 6 מליון יהודים!


כל טוב,

אריק באך
eric@supervpn.org
http://www.geocities.com/supervpn/


* ולכל מי שנפגע מהשימוש בהשוואות למעשי הזוועה הנאציים שאין כל נסיון בכלל להשוותם למעללי המשפט בישראל אלא רק להמחיש מה שורה כשחוק הוא יותר מקודש מערכים - – תתגברו על זה. אם אתם רוצים להיאחז בעובדה שבחירת המטאפורות שלי חריפה לטעמכם, כסיבה להיות בצד הלא נכון של הנושא הזה, אז אתם חלק מהבעיה.
שוחד בבית המשפט העליון: אהרון ברק חשוד...
http://rotter.net/forum/gil/5240.shtml




http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   08:19   26.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר?  
בתגובה להודעה מספר 22
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.12.04 בשעה 00:30 בברכה, פילוביץ שחף
 
למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר?
מאת: אריק בך
26.4.2004

כולנו מכירים לפחות שני בנים-של, הרבה יותר עשירים, ובאופן מסחרר ותמוה, מאשר גלעד שרון. לא מליון דולר פה, ושם – אלא עשרות מליוני דולרים גם פה, וגם שם.

הבן של שמעון פרס (חמי פרס, וגם אח שלו, גיגי פרס), הבן של אהרון ברק (אבנר ברק, וגם הבת שלו ועוד כמה מבני משפחתו), ועוד שורה ארוכה של בנים, בנות, גיסים, אחים וקרובי משפחה שהפכו למולטי-מיליונרים.

לכולם אותו מכנה משותף: הם התעשרו עושר אגדי ובפתאומיות, במנותק לחלוטין מכישוריהם האישיים, אך בקורלציה הדוקה עם תחומי עיסוק הקשןרים אל האבא המכהן בתפקיד ציבורי, ועם תיזמון מדוייק של העושר אשר שטף אותם עם מועדי הקדנציה של האבא.

כל אלה אינם מותירים יותר מידי מקום לדמיון, ומבחינה משפטית אף פוטרת את הציבור מחובת ההוכחה ומקימה על כל שורת המולטי-מיליונרים החדשים ומקורביהם בשלטון את נטל הראיה. זה יותר מידי כסף, כדי לתרץ זאת במקריות. זה יותר מידי מקרים, כדי לתרץ זאת באקראיות. זה יותר מידי שקוף, כדי להסביר לנו שכל מה שיורקים עלינו זה כאילו גשמי ברכה.

מדובר בהתעשרות פתאומית, בהון עתק של ממש, ובאורח פלא ממש, כמו שעון חול: ככל שכיסיהם מתמלאים יותר – כך קופת הציבור מתרוקנת יותר והיכולת שלך ולשל הילדים שלך להרוויח כסף במדינה הופכת למעיקה יותר ויותר. ארץ המגבלות הבלתי אפשריות...

מדוע גלעד, שהוא כבר גבר מבוגר, אב לילדים ובעל משפחה עדיין נחשב "לילד-של" כאילו הוא עדיין זאטוט בן 17 או 21, וכל עיסקה שהוא עושה, כשרה או לא - מחוללת סערה ויללות של צבועים שוחות בתוך ים של דמעות תנין, ואילו הילדים של אהרון ברק ושמעון פרס, שעשו הרבה יותר מליונים מגלעד, בגיל הרבה יותר צעיר מגלעד, ובנסיבות תמוהות –בלשון המעטה- פי כמה וכמה, כלל לא מהווים נושא לדיון?

האם טוהר המידות מפריע לצווחנים המקצועייים, או שמה אינטרס פוליטי או כלכלי אפל העוטף את עצמו בטלית מזוייפת?

אם להילחם בשחיתות - אז קדימה רבותיי. בואו נלך כולנו, בהמונינו, כמו שעשו בימי המהפכה הצרפתית ובפיליפינים וברומניה ובגרוזיה ובכל מקום אחר בהיסטוריה בעצם - ונעצור בהמונינו את גלעד שרון, אבל גם נלאים את רכושם של משפחת אהרון ברק ושמעון פרס כולל הילדים והאחים והגיסים (שכחתי את גיסו של אהוד ברק...) ושל כל מי שאין לו הסבר המניח את הדעת איך הוא ולא אתה, האזרח הקטן, זכה במכרז (ולרוב אפילו זה לא) שהעניק לו וממילא לכל משפחתו מבול של מליונים במנותק לחלוטין מהכישרון שאין לו, מהגיל הצעיר שהוא נכנס לשוק, ומההגיון הפשוט הנובע מתנאי השוק הקיימים.

אבל אם אתם רוצים רק את הדם של גלעד בלבד, ולא איכפת להם מהשחיתות של אהרון ברק וילדיו וכל האחרים - אז גם אם גלעד עשה מעשה פלילי (ועדיין לא ראיתי בדל ראיה שמלמדת זאת. רק הרמזות בסגנון "דרעי רצח את חמותו" ו"נמרודי רצח את עד המדינה" המנפחות בלון המסתבר רק אחרי שנים וכשכבר מאוחר מידי כעוד ברווז משפטי) - אני מעודד אותו לעשות כל מה שהוא יכול כדי להתחמק מאימת הדין. כמו שאמר דווקא עמוס שוקן: "עם נבזים תתנבז".

זה גם טבעי (זכות ההגנה העצמית), גם חוקי (זכות השתיקה), ובעיקר – צודק (צדק שהוא לא כלפי כל אחד – לא צריך להיות כלפיי אף אחד).

כי הצדק הוא עיוור. הוא לא שייך לאף מפלגה ולשום אינטרס פוליטי או כלכלי.

אני מבקש מכם, אחים, מכל אלה המתלהמים נגד גלעד שרון, תפסיקו להיות כלי משחק בידי מניפולטורים המפעילים אותכם בתור בשר-תותחים. הם את האמת יודעים, אבל הם יודעים להפעיל אתכם ולשחק בכם כמו בכדור חסר עמוד שידרה. הם שולחים אתכם להעסיק את התקשורת בדבר אחד, בעוד שצד השני של הרחוב הם גונבים את המדינה.

הם שולחים את הילדים שלכם למות, בעוד שבדלת האחורית הם מוכרים את הנשק לאוייבים המנהלים את המלחמה בה הילד שלך, חלילה, יקריב את חייו.

הם המציאו וימציאו כל מס על כל טיפת חמצן שתנשום, כדי שהכסף שתביא הבייתה יספיק, במקרה הטוב, בקושי לשלם חשבונות ולפת לחם ומלח אבל לעולם לא יתנו לך להגשים את הכשרון והיכולות שלך ולהנות מפירות החריצות שלך!

הם יחיו עד גיל 90 כמו ילדים צעירים, ולך יקחו מס בריאות כדי שמגיל 40 תחיה כמו חצי בן אדם ובגיל 65 כבר לא תזכה לקבל את פנסיה שאותה שילמת כל חייך.

הם יתנו לך למכור את המכונית כדי לשלם סיפרי לימוד לילדים שלך, ואת הילדות שלך ישפילו בעבודות מבזות כדי לממן את לימודי האוניברסיטה, בעוד הילדים שלהם מקבלים מילגות ולומדים באוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל.

הם יתעללו בך ויהרסו לך את החיים אם יתפסו אותך גונב ממחטה כי הרי זה שלטון חוק וזו שערורייה – אבל כשהם גונבים מליונים ביד אחת, הם ביד השניה מחזיקים חזק חזק את הביצים של מי שאמור לדווח לך על זה ואת הביצים של מי שאמור למצות איתם את הדין על מה שהם עשו.

לפני כעשר שנים, כתב העיתונאי בן-דרור ימיני את הדברים הבאים, דברים שאז נשמעו כמו סתם נבואת-זעם, אבל היום זו מציאות אשר חייבת להטריד את כולנו:

"משהו רקוב בממלכת הצדק: לא המעידות הקטנות, אם בכלל, של אנשים גדולים יהפכו אותנו לחברה מושחתת.

הסכנה לשלטון החוק מצויה ברדיפה הסלקטיבית, שהופכת תמימים לרשעים, ורשעים בפוטנציה, לחסינים.

לינץ' ציבורי על הבלים, מצד אחד, וקשר שתיקה על מעשים אחרים, מצד שני, הם לא דברים שאפשר להעמיד עליהם לדין.

אבל הם הרבה יותר חמורים מהנחה תמימה בבית מלון.

זה הריקבון האמיתי שמצוי אצלנו, והוא מצוי בעיקר אצל אלה שהפכו את הרדיפה אחרי ריקבון למומחיות מקצועית"


בותיי, כבר נאמר שמי שלא לומד מההיסטוריה, נידון לחיות אותה מחדש. הבעיה היא, שאת ההיסטוריה שלנו כעם יהודי אי אפשר לחיות מחדש אלא רק למות מחדש. ואת זה אסור לנו לתת לאף אחד להקריב על מזבח תאוות בצע וחזירות אישית.


בכל מקום בהיסטוריה שהצדק היה סלקטיבי כל כך, זה נגמר רע מאוד.

אז כדאי שכולנו נתעורר ונפסיק להיות הטמבלים של המשחק הזה.

כן גלעד – לא גלעד. זו הרי מניפולציה !

או שיש צדק, והוא לכל!

או שאין צדק – ואז בואו נראה לכולם שאם חגיגה, אז הם אולי החתן והכלה, אבל אולם השמחות הזה, עם כל האוכל הרב שיש בו והתזמורת והבמה, שייך בעצם לנו ולא להם. בואו נסלק אותם להתחתן בקפריסין, ונחגוג לנו אנחנו עם האוכל והתזמורת שהם ממילא שייכים לנו, ועם המתנות שהשאירו להם, כי גם הם בעצם נשדדו מאיתנו!

אני מאחל לכל בית ישראל לא רק חג של מתגוננים, אלא גם עצמאות של עם חופשי בארצנו.


אריק באך
eric@supervpn.org

69. סיכום ביניים: בפרשת פורז/פריצקי/מימן/תשובה/האחים עופר
http://rotter.net/forum/gil/5319.shtml#69



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   21:58   09.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. מלוא הארץ שחיתות  
בתגובה להודעה מספר 1
 
מלוא הארץ שחיתות
כיצד נתן הנשיא אהרן ברק את ידו למינוי פרקליטה מושחתת לכהונת שופטת בבית המשפט העליון; כיצד ברק נכנע לשופטת דורית בייניש; כיצד מנע כמעט בגופו את בירור החשדות נגד ארבל; וכיצד יוצר הדבר תשתית מתאימה לסגירת תיק שרון בפרשת "האי היווני"

09/05/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il תגובות



פרשת ארבל




נתן ידו לשחיתות

----------------


מה המניע של לפיד?

----------------


ניצחון פירוס. הצרות בדרך.

----------------


ביקשה שוחד, שיקרה והונתה

----------------



ניצחון פירוס

ב-2 במאי 2004, לפני שבוע בדיוק, נערך משאל בליכוד. ראש הממשלה אריאל שרון נחל תבוסה צורבת. אנשי הימין בכלל והמתנחלים בפרט, צהלו. ניצחנו, הם אומרים. לא תהיה הינתקות. הניצחון הגדול הפתיע אפילו אותם. רק שבועיים קודם לכן נראה היה ששרון צולח את המשאל, והולך על ניצחון. והנה, גם בעזרת הכסף האסור בו השתמשו, הצליחו המתנחלים להפוך את הקערה על-פיה.

ב-6 במאי 2004, יום ה' האחרון, בחרה הוועדה לבחירת שופטים ארבעה מועמדים חדשים לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון, ובהם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד ונשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, יצאו - כביכול - ומלוא תאוותם בידם: הם הצליחו למנות את כל המועמדים שהציגו, ואפילו לעשות עסקה מוזרה בדרך ולקבל את תמיכתו של ח"כ שאול יהלום למינוי ארבל. בדרך הם פעלו לטיהור ארבל, במהירות הבזק: כבר נאמר כאן, באתרנו, כי לארבל עצמה לקח 3.5 שנים להמליץ לסגור את תיק החקירה נגד יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין (שלא ביצע עבירות); לצמד ברק-לפיד לקח 3.5 דקות לדחות בביטול את התלונות המוצדקות נגדה.

שלטון החוק ניצח, צהלו לפיד, עדנה ארבל וחברתה דורית בייניש, ויחד עימם להקת המעודדות, עיתונאיות ועיתונאים בעלי עניין (בידיעות אחרונות והארץ), פוליטיקאים מן השמאל וכמה מגבירי מערכת המשפט בישראל. אלא שהעובדות, למרבה הצער, שונות בתכלית: שלטון החוק הובס. הברית המפוקפקת ארבל-בייניש היא שניצחה. מקרה זה ממחיש כי אפילו אצל ברק, שטבע את האימרה "מלוא הארץ משפט", התהפכו היוצרות. עתה ניתן לומר כי במצבנו הנוכחי, נראה כי "מלוא הארץ שחיתות".

שני האירועים הללו - המשאל בליכוד וההצבעה בוועדת לבחירת שופטים - מנותקים זה מזה, לכאורה. הרי בראשון מדובר על אידיאולוגיה, ובשני מדובר על מינוי מושחת. למעשה, מדובר בתופעה שבה הרוב מקבל, משיקולים צרים וזרים, החלטה הרסנית:

- הנה, ארבעה-חמישה ימים אחרי המשאל, כבר משגר נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש אגרת לראש הממשלה הפלשתיני, אבו עלא, ומזמין את הפלשתינים להציג תוכנית משלהם, במקום תוכנית ההינתקות של שרון;

- הנה, יום-יומיים אחרי, מראים סקרים שונים על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון. מי שרוצה להיווכח כיצד מגיב הציבור להחלטות, מוזמן לקרוא את מאות התגובות דווקא באתרים וואלה ו-Ynet. שם, כידוע, אין מניות למשפחת נמרודי... בדיקה פשוטה תוכיח, כי לפחות שלושה-רבעים מתוך מאות התגובות (בכל אחד מהאתרים הללו) שוללות מינוי ארבל, וטוענות נגד הוועדה על-כך שלא בדקה כדבעי את התלונות נגד ארבל ועל כך שהיא מאפשרת לפרקליטה מושחתת להיכנס להיכל העליון.

הצרות שבדרך

פרשת ארבל אינה נחתמת עם מינויה לבית המשפט העליון. להיפך: לדידי, הפרשה רק מתחילה. מנקודת ראותי, ארבל ניסתה לכאורה לקבל שוחד, עשתה מעשים שיש בהם משום הפרת אמונים, שיבשה הליכי חקירה ומשפט, פגעה בפרטיות של אנשים ומה לא. על כן אני רואה חובה ואף שליחות להוסיף ולטפל בפרשה זו.

פרשת ארבל היא לדידי קו פרשת המים. גם מי ששמח על מינויה לא יכול היה שלא להבחין, כי תוך-כדי ויכוח על כשירותה, נשחטה "הפרה הקדושה" הכמעט אחרונה בישראל - בית המשפט העליון. מעתה, עקב התנהגות בכירי בית המשפט העליון, ומאחר שהנשיא ברק עצמו פעל באופן מוזר למינויה (וגם אמר בוועדה, שומו שמיים, כי היא ראויה לכהן גם אם נכונים דבריה של לימור לבנת בדבר הג'וב שביקשה ארבל לסדר לבעלה, באותן נסיבות) מאבד בית המשפט העליון מיוקרתו. מעת מינוי ארבל, בית המשפט העליון אינו נקי יותר מהכנסת, מהממשלה ובעצם מכל גוף ציבורי אחר. הוא שאמרנו: מלוא הארץ שחיתות.

מעתה כבר אי אפשר לומר, אפילו בטעות, שופטים עליונים. מי שמכניס לבית המשפט העליון תפוח רקוב ומחלל את המקום הזה, אינו עוד "עליון" ואל לו לצפות ליחס של כבוד כאילו מדובר באנשים מורמים מעם. בשביל כבוד צריך לעבוד. ביושר, בנאמנות ולמען המטרה: לטובת הציבור הרחב, ולא לטובת אינטרסים זרים. הדברים נאמרים כאן בהכללה, שכן שופטי בית המשפט העליון, כגוף אחד, הם שאישרו את מועמדותה של ארבל לבית המשפט העליון. לכן, האחריות רובצת עליהם כגוף אחד.

המרוויחים והמפסידים

יאמר כאן מייד, כי מינויה של ארבל אינו בבחינת סוף פסוק. סביר להניח, כי המינוי עוד יפעל כבומרנג כנגד מי שהובילו את המהלך. בינתיים, כדאי לעשות מאזן ביניים. להצביע על המרוויחים והמפסידים. וגם להזהיר, כן כן, גם רבים וטובים הנמנים עם להקת המעודדות של ארבל, מפני העתיד לבוא:

1) השר יוסף (טומי) לפיד - הוכיח כי הוא יכול באמת להביא שינוי. במיוחד כשמדובר בשינוי רע, עם או בלי העזרה הבעייתית מצד ח"כ אתי לבני. בהתנהגותו הכוחנית בימים שלפני כינוס הוועדה (למשל, שימוש במילה "טרור" על-מנת לנגח את מגישי ההתנגדויות למינוי, למרות שאלה פעלו כחוק), ובהימנעותו מבדיקה רצינית ועניינית של ההתנגדויות נגד ארבל, הוא הוכיח שוב - למי שלא ידע כבר - כי הוא אדם גס רוח וחסר אחריות ציבורית, לא רק בהופעותיו הפומפוזיות בפופוליטיקה, אלא גם במעשיו ובהחלטותיו. איני בוחן כליות ולב, אך מהלכיו של לפיד מעלים חשש כי את מועמדותה של ארבל לא קידם בזכות כישוריה. כמה תמורות מפוקפקות כבר נרשמו בשל פעילותו:

- גניזת תיק אולמרט - לפיד "הזמין" את גניזת תיק אולמרט-אפל. פעם אחרי פעם הוא אמר אישית לארבל, וגם בפומבי, כי אולמרט הוא חברו האישי והטוב; והודיע כי ביקש מארבל לסיים את הטיפול בתיק זה ובתיקו של אריאל שרון - בפרשת האי היווני - קודם שיגיש את מועמדותה לבית המשפט העליון. התוצאה לא אחרה לבוא: ארבל הגישה חוות דעת מוזרה ובה היא ממליצה לסגור את תיק אולמרט-אפל, מהעדר אשמה (!) ולמה מוזרה? כיוון שהעובדות בפרשת אולמרט, ושיחות הטלפון בינו לבין אפל, אכן מקימות לפחות חשד לעבירה פלילית (היועמ"ש מני מזוז החליט לסגור את התיק בנימוק של העדר ראיות מספיקות, להבדיל מהעדר אשמה). ההמלצה של ארבל נראית מוזרה, משל פעלה כדי לרצות את לפיד, במיוחד כשמשווים את החלטתה בפרשת שרון-אפל: כאן נתפסת ארבל למילה פה מילה שם (ראיות נסיבתיות בלבד, גם לפי ארבל), ובונה על החומר הדל שברשות החוקרים תילי תילים של הנחות, שמובילות באורח בלתי נמנע לתזה לפיה מדובר בפרשת שוחד.

- עכשיו אפשר לסגור בשקט את תיק שרון - ארבל הפריעה בעצם נוכחותה, בתפקידה כפרקליטת המדינה. היא פעלה כמו פיל בחנות חרסינה. היא פרקה עול, את עולו של היועץ המשפטי לממשלה, גם זה הנוכחי, ובמיוחד זה הקודם. לפיד ידע, ובצדק - לא יהיה שקט בפרקליטות, כל עוד ארבל נמצאת בתפקיד. ומאחר שהיא מתעקשת להחזיק בתפקיד כבקרנות המזבח, אלא אם תקודם לעליון, אין ברירה, אלא לתת לה בעיטה למעלה. שם, בבית המשפט העליון, היא תהיה רק אחת מתוך 15 שופטים. פינוי הפרקליטות, גם מרוחה וגם מנוכחותה, יאפשר ליועמ"ש הנכנס, מני מזוז, לעשות את עבודתו בשקט. ובמיוחד לסגור את תיק שרון בפרשת "האי היווני", מבלי שארבל תנשוף בעורפו, ומבלי שתוכל לצאת נגדו פומבית. סגירת התיק תאפשר לשרון להמשיך בתפקידו, ותבטיח את מעמדו של לפיד בממשלת ישראל (אצל בכירי שינוי קיים חשש: אם שרון יאלץ ללכת, יבוא אחריו נתניהו; וזה יעדיף את המפלגות הדתיות בממשלתו, דבר שישאיר, כמובן, את לפיד מחוץ לממשלה). אין בדברים הללו כדי לרמוז חלילה כאילו היועמ"ש עומד לסגור את תיק שרון מתוך שיקולים זרים (אני מאמין בהחלט ביושרו ובמקצועיותיו של מזוז), אלא כדי להביע את ההערכה המקובלת גם על לפיד, לפיה במקום אחר תוכל ארבל להפריע פחות;

- לפיד מתבטל בפני ברק - מערכת המשפט היתה ומאז ומתמיד קרובה לליבו של לפיד (שהינו בעל השכלה משפטית). עד כדי כך קרובה לליבו, שהוא מתבטל בפניה. לפיד אמר, כאשר נשאל האם אותם ארבעה שופטים הם המועמדים שלו, כי הם למעשה המועמדים של ברק, והוא, לפיד, תומך במה שתומך ברק. בקיצור: ללפיד כאילו אין דיעה משלו. הוא עשה מה שאמר לו ברק, משל היה פודל קטן שמחכה לליטוף. ואני לתומי חשבתי ששר משפטים אמור להיות אדם עצמאי, המקבל החלטות על-בסיס דעתו-הוא. לו היה פועל כך, ספק רב אם היתה ארבל נבחרת. לו היתה ארבל יודעת מה אמר עליה לפיד, ומה דעתו האמיתית עליה (שהיא לא מתאימה, וגם לא כל כך ישרה), היתה מבינה כי עסקינן באדם שפיו וליבו אינם שווים. ואז היתה גם מתפכחת, לפחות בכל הנוגע לעתיד לבוא: לפיד לא נלחם בשבילה (ארבל ללפיד, בדמעות: "בלעדיך זה לא היה קורה"), לפיד נלחם בשביל לפיד. ארבל לא חייבת לו שום דבר. הוא פעל לסלקה מהפרקליטות. חד וחלק. ואת זאת יכול היה, בנסיבות שנוצרו, לעשות רק עם "בעיטה למעלה".

2) הנשיא אהרן ברק - אדם שמכירו היטב ומקרוב אמר לאחר המינוי, כי ברק הוא לא מה שהיה פעם: הוא התעייף ממאבקים. הוא ויתר לבייניש על מועמדותה של פרופ' נילי כהן, והסכים למועמדות ארבל, למרות שלא רצה בה בבית המשפט העליון. ברק לא הסתיר זאת: בשיחות פרטיות שקיים עם כמה גורמים (בתקופה שקדמה למינוי) הוא אמר כמעט מפורשות: ארבל לא תמונה כל עוד אני נשיא. ברק אמר שסיכוייה נמוכים, גם בשל התנהגותה בפרשת נאמן. כל זה לא הפריע לו להציג עתה את ארבל כמועמדת שלו, וגם להיאבק בשבילה, להכשיר עבורה שרצים ולסכן את יוקרתו.

ברק נמנע מבחינת ההתנגדות שהגשתי נגד ארבל. הוא לא פעל לבדיקה יסודית ועניינית של פרשיות השחיתות שדבקו בה, ובמקביל הסכים למעשה להשתתפותה של דורית בייניש במהלך הדיון בנוגע לארבל (למרות שידע היטב על ניגודי העניינים בהם היא מצויה בהקשר זה). נזכיר, כי החשדות כלפי ארבל נותרו בעינם, גם בעניין פרשת לבנת: למעשה, ביקשה ארבל שוחד מלבנת, כשדרשה ממנה למנות את בעלה לדירקטור בחברת בזק וגם המקרה בו התבקש אהוד ברק למנות את בעלה של ארבל לדירקטור בחברת צים הוא מעורר חשד לבקשת שוחד. בשני המקרים, אגב, המשיכה ארבל לעסוק בעניינים פליליים לכאורה הנוגעים ללבנת ולברק, מה שלא ממש עשה רושם על אהרן ברק. יותר מזה: במהלך הדיון בוועדה לבחירת שופטים אמר נשיא בית המשפט העליון כי גם אם נכונה גירסתה של לבנת (שארבל ביקשה ממנה מינוי לבעלה), הדבר אינו פוסל אותה מלהיבחר לשופטת בעליון. וכאן חוטא ברק לא רק לעצמו, אלא כלפי הציבור כולו.

ברק השלים עם מצב בלתי תקין, ולמעשה הסכים להכניס לבית המשפט העליון פרקליטה מושחתת שביקשה שוחד לעצמה ולמשפחתה. העובדה שלא הסכים לעכב את המינוי עד שתיערך בדיקה יסודית בנוגע לארבל מטילה צל כבד על מעשיו ושיקוליו במקרה זה. מי לידנו ייתקע, שברק לא "נאנס" לנהוג כך? הרי אין זה סוד כי בייניש כבר מתמרנת את ברק בעליון.

במצב שנוצר, ברק מעמיד רבים מאוהביו ותלמידיו במצב מביך: מה יעשו עכשיו עם כל הספרים שכתב (והם, כמובן, רכשו), ועם פסקי הדין המלומדים על ניגודי עניינים? כיצד יתייחסו מעתה לדברים שהוא אומר וכותב בנושא טוהר מידות? ובכלל, לאן הוא מוביל עכשיו את בית המשפט העליון? האם ברק אינו מבין - דבר המובן לרבים וטובים - כי התנהלותו בפרשת ארבל פוגעת מאוד ביוקרתו, במעמדו של בית המשפט העליון ובציבור הרחב?

3) השופטת דורית בייניש - רבות נאמר ונכתב על בייניש. על המניפולציות אותן הובילה. על תכסיסיה ועל תככנותה. אז כפרקליטת המדינה, ועכשיו כשופטת בית המשפט העליון. לשיא הגיעה בייניש כשטירפדה את מינויה של פרופ' נילי כהן לכהונת שופטת בית המשפט העליון; ועתה - לשיא חדש באופן התנהלותה בעניין מינוי ארבל.

בייניש יכולה בהחלט לרשום לעצמה הישג, בכך שהצליחה לכפות על ברק את חברתה ארבל. אלא שמדובר בהישג מפוקפק. לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין, כי העובדה שבייניש השתתפה בכל זאת - ובאופן פעיל - בדיון שנערך בוועדה לבחירת שופטים בדבר מועמדותה של ארבל, יוצרת עתה בעיה חדשה. כעת בייניש הינה בחזקת מי שנגועה בהפרת אמונים: היא ידעה היטב על מניעותה, ובכל זאת השתתפה בדיון כדי להשפיע ולהבטיח את בחירתה של ארבל.

נזכור ונזכיר, כי מניעותה של בייניש מלהשתתף בדיון האחרון של הוועדה לבחירת שופטים נובעת, לכל הפחות, ממועמדותם של שלושה לבית המשפט העליון: ארבל - זו נמנעה בשל חברותה מטיפול בעו"ד יחזקאל בייניש בגין עבירות מס ועבירות אחרות שביצע; שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד חשין - שהתבקש והוציא צו זמני שעצר הגשת כתב אישום נגד עו"ד בייניש; ושופט נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים, יהונתן עדיאל - שותפו לשעבר של עו"ד בייניש. על כל אלה דילגה בייניש בקלילות, ובעזות מצח, יש לומר. על-אף זאת נסיבות אלה, ומכיוון שבראש הוועדה עומד לפיד, לא נשללה השתתפות בייניש.

ההתנהלות המושחתת של בייניש מזמינה צרות. בסיבוב הבא, אם וכאשר יהיה, יתקשו ברק ו/או בייניש לשכנע את הכנסת שלא להקים בית משפט לחוקה או להדוף הצעות חוק אחרות. עכשיו, אחרי מינוי ארבל, לא יוכלו עוד לבקש יחס מיוחד, כאילו הם מורמים מעם.

הערה אישית (י.י.):

בתקופה האחרונה כתבתי רבות על פרשת ארבל. חשפתי את מעשיה הרעים. התרעתי מפני קידומה. למרות זאת, השילוש הבלתי קדוש, לפיד-ברק-בייניש, ערך "בליץ" ודחף בכוח לבחירתה. איני רואה בתוצאה משום הפסד אישי. ההפסד הוא של הציבור כולו. ככל שהדברים תלויים בי, אמשיך לעשות את מלאכתי. עד שהאסימון ייפול.

ומשפט אישי לנשיא ברק: אנא, אל תטיף לנו עוד על טוהר מידות; ראשית חוכמה, טול קורה מבין עיניך.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5871-00.html?tag=21-27-30



http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   00:58   05.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  99. שכרון הכוח של אהרון ברק  
בתגובה להודעה מספר 1
 
שכרון הכוח של אהרון ברק
ארי גייגר מאס בשלטון היחיד של נשיא בית המשפט העליון
4/7/2004

בחייך, אהרן ברק! שוב הצלחת לשעמם אותנו. מתי כבר יחזור בית המשפט העליון להידמות לאצטדיוני פורטוגל 2004 ולספק לנו הפתעות נוסח נבחרת יוון? מתי יחדלו הדיונים בבג"ץ להיראות כמו המאבק על תואר האליפות בליגת העל בכדורסל ויוכלו גם הם להיסחר בבורסות ההימורים?

המכה האנושה שספג צה"ל ובעצם כולנו, בענין גדר ההפרדה, היא עוד יריקה של המועצה המנהלת של המדינה בפרצופו של הציבור בישראל. מילא, אנחנו כבר רגילים לזה. אבל מה יהיה עם הגדר? עצה קטנה, מופז. אם אתה רוצה לבנות אותה כמה שיותר מהר בלי בג"ץ ובצלם, חפש לך התנחלויות לקחת מהן שטח, והרבה. בבג"ץ ימותו עליך, במיוחד אם גם תדפוק אותם במשא ומתן על הפיצויים.

הדמוקרטיה הישראלית מתה, צריך להודות בכך. היא פוּחלצה והוצבה לראווה במוזיאון האשליות, בו אנו מוזמנים לבקר חמושים בפתק הצבעה אחת לכמה שנים (מישהו עוד זוכר מהו אורך הקדנציה הרשמי של כנסת מכהנת?). נכון, יש בחירות בישראל. אבל גם במצרים יש. למעשה, המודל הקרוב ביותר לבחירות שלנו הם הבחירות בירדן. גם ראש הממשלה שלנו ריבון כמו מקבילו ברבת עמון. נותנים לו לנהל כמה עניינים זוטרים או אפילו חשובים. אבל במגבלות של מדיניות השליט האמיתי (שאינו נבחר אף פעם) – שם זה המלך, כאן השופט. וכאן אנו חוזרים אלפי שנים אחורה –בימינו זכה התואר 'שופט' לעדנה מחודשת. כמו בתקופת השופטים, גם היום מדובר לא רק בזה שעושה משפט (רשות שופטת), אלא גם בזה שקובע מדיניות (רשות מחוקקת. אולי שגם תבצע קצת?) כמו אז, גם היום (כמאמר חז"ל) הדור שופט את שופטיו ואומר להם: טלו קורה מבין עיניכם (עדנה, כבר אמרנו).

למרות הפסקה הפותחת, אני בכל זאת קצת מופתע. ברק הוא פוליטיקאי ממולח. דגש על פוליטיקאי. הוא יודע לחתוך את הסלמי בקצב הנכון. הוא לעולם לא יקפוץ רחוק מדי באופן שיקים עליו את מה שקוראים "הרוב הדומם". בצעדים קטנים וחכמים הוא ייקח את המדינה אליו, ובלי שהרגשנו אנחנו מוצאים את עצמנו יותר ליברליים משבדיה. למראית עין, הכל כשורה. יש ממשלה בישראל. היא מובילה, היא מנווטת. ויש שופטים בירושלים. הם רק נותנים לה תיקונים מכוח החוק (פעמיים ביום, על כל גיהוק של פקיד ממשלתי). הפעם החליק כבוד הנשיא (לא קצב). הגדר היא לב לבו של הקונצנזוס. נחש הנחושת שאליו נושא המון העם המיואש את עיניו בתקווה לישועה מהנחשים המתאבדים המנשכים בו ללא הרף. הפעם הוא נכנס לשטח אש שחורג מגבולות הגזרה של 'מקור ראשון'.

איך זה קרה לו? אולי זה שכרון הכוח, אולי פשוט כבר נסחפנו עם השופטים העליונים עד סף הקונצנזוס, והצעד הקטן הבא, שאותו חייבים לעשות (צריך להתקדם, לא?), כבר נוגע בשאלה מי יחיה ומי ימות, ובעצם גם בשאלה כיצד ייראה הגבול העתידי של המדינה. אז איפה האור שהבטחתי? הענין פשוט. כל שלטון טוטליטרי – עד כמה שייראה חזק ובלתי מנוצח – סופו ליפול. לפעמים מתחת לחוסן המדומה שלו מתפתחים בקיעים שהולכים ומתרחבים, עד שהוא נופל בבת אחת וברעש גדול. כך היה בברית המועצות. כך התפרקה הלייקרס של שנות האלפיים. כמו מבצר צלבני שקירותיו עבים, אך באדמה שתחתיו נפערים סדקים עד שהיא בולעת אותו לתוכה.

באופן פרדוכסלי, ככל בית המשפט ירחיק לכת בהחלטותיו וירגיז יותר קהלים במדינת ישראל – כך ייטב. ההחלטה שנפלה היום היא צעד קטן ברפורמה של ברק, ואולי צעד גדול בדרך לשחרור משלטון האוליגרכיה שהוא ייסד. השאלה היא באיזה מצב צבירה נזכה להגיע ליום הזה.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/750/303.html



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   04:12   14.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  143. ''השופט ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בישראל''  
בתגובה להודעה מספר 1
 
"השופט ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בישראל"

חשבתם ששמעתם ביקורת על בית המשפט - חכו עד שתקראו מה יש ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, להגיד; ראיון מיוחד ל"עורך הדין"

21/09/2003 | יצחק טוניק, עו"ד ברוריה לקנר ועו"ד יואב כספי

תוקף, מבקר
----------------
נשיא, פוליטיקאי
----------------
חברה מביאה חברה
----------------
בייניש מרצפת דרכה
----------------
על נשיא בית המשפט העליון

"הוא פוליטיקאי מיומן ומשופשף. האקטיביזם השיפוטי שלו זו פוליטיקה במיטבה שנועדה לצבור עוד סמכויות ועוד כוח למערכת המשפט, על חשבון הכנסת והממשלה"

על חקיקת חוקי היסוד בכנסת

"תקראו את הפרוטוקול. עבדו שם על הרבה אנשים. רוב חברי הכנסת לא ידעו על מה הם מצביעים. העבירו חוקה למדינת ישראל בטקטיקה של הסתרת המטרות, של גניבת דעת"

על היוזמה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה

"זה תרגיל לפוליטיקאים מתחילים ופחדנים. זאת הדרך לבסס את החוקה הגנובה ולתת לה הכשר בדיעבד. להכשיר את פירות העץ המורעל. לא אתן את ידי לכך"

על הרעיון של בית משפט לחוקה

"זה רעיון מתועב ופסול רק בישראל. זה חלק מאינקוויזיציית המחשבות במדינה. האינקוויזיטורים האלה השליטו פסילה של מוסד שמקובל באיטליה ובצרפת ובגרמניה"

על המינוי של עדנה ארבל לעליון:

"המינוי נעשה רק מחישובים פוליטיים. סילקו מועמדים ומועמדות טובים הרבה יותר וריצפו את דרכה, רק כדי ליצור לחברתה הטובה דורית בייניש עוצמה בהרכבים הבאים"

על שיטת בחירת השופטים במדינה:

"שופטי העליון מצרפים את העמיתים שלהם בשיטת חבר מביא חבר, או חברה מביאה חברה. הם מביאים את מי שדומה להם - וכך מנציחים את הדעות הפוליטיות והעוצמה שלהם"



הראיון המלא עם ח"כ מיכאל איתן

יצור מהמאדים שיגיע אלינו וייקרא את הראיון עם ח"כ מיקי איתן, חייב לצאת בתחושה שכת של משפטנים הצליחה להשתלט על מדינת ישראל.

אותה כת העבירה תחילה בגניבה חוקה, תוך ניצול חברי כנסת בורים שלא ידעו על מה הם מצביעים. את הגניבה הזו ניצלה הכת כדי ליצור "מהפכה חוקתית" שתבטיח את עליונותה. חברי הכת גם הצליחו להשתלט על מנגנון מינוי השופטים, וכך הם ממנים אחד את השני, בשיטת חבר מביא חבר, כדי להבטיח את שליטתם במדינה.

"המהפכה החוקתית נכפתה על-ידי בית המשפט העליון, מבלי שהוא קיבל היתר לכך משום גורם", אמר ח"כ מיכאל איתן, בנאום לרגל כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מאז, הביקורת שלו על מערכת המשפט רק החריפה.

"העובדה שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מתבטא ונוהג פעם אחר פעם כאילו יש לנו חוקה כתובה, מובילה אותי לתהייה, מי קבע את זה?", אומר איתן. "מי קבע? העם שלנו קיבל חוקה בלי שהוא יודע את זה. אומרים כן, ביום מסויים, הכנסת חוקקה את כבוד האדם וחירותו וזה החוקה שלנו. חיפשתי בכל העיתונים יום למחרת חקיקת החוק, אולי כתוב באיזה עמוד - לא בכותרת הראשית, לא בעמוד 2, בעמוד 18 למטה, באותיות קטנות - שאתמול התקבלה חוקה בכנסת ישראל. חיפשתי ולא מצאתי".

"למה חיפשתי? כי אני בעצמי חבר כנסת. אף אחד בכנסת לא ידע על זה. כל אלה שהצביעו לא ידעו שהם מחוקקים חוקה. התקשורת לא ידעה שחוקקה חוקה לישראל".

אז מה אתה אומר, עבדו עליכם?

כדאי לעקוב אחרי פרוטוקול הדיון. עבדו שם על הרבה אנשים. רוב האנשים שהצביעו בהחלט לא היו מודעים לכך. אז בתנאים האלה לקחת את מה שקרה בכנסת ולהגיד שהתקבלה חוקה לישראל? הרי ברק אומר את זה, אני אראה לכם בנאום שלו בטקס השבעת שופטים, הוא אמר לישראל יש חוקה כתובה.

המהלכים האלה נעשו בטקטיקה שאולי היא טובה לפוליטיקה, אבל לא לבנות חוקה שדורשת הסכמה לאומית רחבה. זאת טקטיקה של הסתרת המטרות, של השגת מה שאפשר בשלבים, דברים מאוד מאוד לא סימפטיים כשמדברים על חוקה שצריכה להיות דבר חינוכי, עם הסכמה, עם ידיעה, גלוי, שקוף. בנושא הזה לא היתה שום שקיפות. או שהם היו חסרי דיעה או שהם היו גונבי דעה.

מי אלו אותם גונבי הדעת? אוריאל לין? אמנון רובינשטיין? אהרן ברק?

כל אלה שאומרים שחקיקת חוקי היסוד היתה מהלך של הבאת חוקה לישראל. אני מפנה אתכם לפרוטוקול מהשעות שהעבירו את החוק במליאה הכנסת. חלק מהאנשים אפילו בקריצה אומרים עבדנו עליהם וכל הדברים האלה.
אבל הכל לא היה קורה אם בית המשפט העליון לא היה בונה על זה את "המהפכה החוקתית". דרך אגב, ברק במאמר המקורי שלו, מדבר על "מהפכה חברתית". עם זאת מהפיכה חברתית, מה לה ולבית המשפט העליון? אני חשבתי שמטרות חברתיות עושים פוליטיקאים. ואם זה פוליטיקה אז בואו נגיד מהיום והלאה שהפוליטיקאים הטובים ביותר הם שופטי בית המשפט העליון והנשיא שעומד בראשם הוא הפוליטיקאי מספר אחד.

הצעדים שבהם ברק נוקט, הם בעיניי משוללי כל בסיס קונסטיטוציוני. כל ההסתמכות על הקונסטרוקציה המגוחכת שלכנסת יש בכלל סמכות לחוקק חוקה, מתוקף זה שבשנת 1949 עם ישראל שמנה אז 600 אלף איש, הלך לבחור אסיפה מכוננת שישבה איזה 4 ישיבות ואחר-כך החליטה שהיא קוראת לעצמה כנסת וקיבלה את החלטת הררי - ומתוקף זה בשנת 1992 בישיבה מקרית של הכנסת שלא ידעה מה היא מחוקקת, נולדה החוקה. זאת קונסטרוקציה מעליבה פשוט.

חברי הכנסת הם כל-כך מטומטמים שהם לא מבינים שיש אחד, אהרן ברק, שמשחק בהם, שמשטה בהם, שעוקף אותם, שגונב את דעתם. אם גנבו לכם את החוקה, למה לא ביטלתם את החוק?

באופן טבעי בכנסת, לעומת מקומות אחרים, אין מושג כזה ששמו הסכמה קולקטיבית. בוא נגיד שככל שסמכויות הכנסת מוקטנות, יש גורמים בדעת הקהל ובמציאות הפוליטית שמאוד שמחים על כך.

אולי ברק פשוט פוליטיקאי יותר מוצלח מכם, ולכן הוא מצליח לשטות בכם?

ברק הוא גם שופט וכאיש מקצוע אני חושב שיש לו מוניטין עולמיים, ואין על זה ויכוח. אבל ברק הוא גם מוליך את הרשות השופטת. ובתפקיד שלו, של הולכת הרשות השופטת, צריכים להיות פוליטיקאי מיומן ומשופשף. כשהוא הכריז על האקטיביזם השיפוטי, הוא תיאר מטרות שיש להשיגן. אני זוכר שהוא כתב שהשופט צריך להתאם את עצמו ואת יכולתו ליישם את הנורמות להלך הרוח הציבורי. זו פוליטיקה במיטבה. הבעיה של מדינת ישראל היא שזה מצליח לו אולי יותר ממה שהוא חשב. אולי אפילו הוא לא חשב שזה יגיע כל-כך מהר וכל-כך בעוצמה. הגורמים שהיו צריכים להעמיד בפניו סכר, למשל הכנסת, לא ממלאים את תפקידם.

השופטים תפסו את השילטון במדינה. זה מה שאתה אומר?

באופן הכי טבעי יש מתח בין הרשויות וכל רשות משתדלת להרחיב את סמכויותיה. אהרן ברק הכריז על זה כאשר הוא הכריז על מדיניות של אקטיביזם שיפוטי. מה זה אקטיביזם שיפוטי? המשפט לא התנהל רק בתחומי המשפט אלא השופטים יחוללו גם מהפיכה חברתית.

זה טבעי שמי שעומד בראש מערכת המשפט ירצה שמערכת המשפט תזכה ליותר ויותר השפעה וסמכויות. מה שלא טבעי זה שהכנסת כרשות מחוקקת לא נלחמת על מעמדה. אני לא תוקף, אני בסך הכל מנסה להציב מגננה פרלמנטרית מול האקטיביזם השיפוטי. כי ברור שככל שהאקטיביזם השיפוטי כובש עוד ועוד שטחים, זה בא על חשבון הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

בדיעבד אתה מצטער שחוקקו את חוקי היסוד?

זה כבר סיפור אחר. יש לפעמים מטרות חשובות שנפסלות בגלל שמשיגים אותן באמצעים פסולים. אני לא רוצה לדבר על תאוריית פירות העץ המורעל מדיני הראיות של המשפט הפלילי. אבל כשאתה בא ואתה אומר אני רוצה לחוקק חוקה - ואתה משתית את חקיקת החוקה על מעשה של גניבת דעת, כל הבניין מתמוטט, כל הערך החינוכי שלה מתמוטט.

אבל אנחנו יכולים לצעוק עד מחרתיים. מאות סטודנטים למשפטים גומרים את הפקולטות כל שנה, וכולם יודעים שיש חוקה. כל השופטים במדינת ישראל יודעים שיש חוקה. אפילו בבית משפט השלום פוסל עכשיו חוקים. דרך אגב הוא סיבך בגדול את ברק. כי אם ברק חושב שיש חוקה, אז למה שבית משפט שלום ירשה את קיומו של חוק שסותר אותה?

* * *

אתה יושב היום על כסא יו"ר ועדת החוקה. במקום לבקר, למה שלא תשלים את המלאכה, כמו שברק מציע. תגמור את החוקה, תעביר חוק יסוד: החקיקה שיסדיר בדיוק את זה, מתי מותר לערכאה שיפוטית לבטל חוק של הכנסת.

כבוד השופט ברק, עם כל הכבוד, תפקידו לשפוט, לא לחוקק. אני מכבד אותו מאוד ומוקיר אותו ואת הישגיו. אבל יש לי איתו ויכוח מי ואיך צריך להביא חוקה לישראל. אני לא אסכים בשום פנים ואופן שיהיו עוד תרגילים. אני את הפוליטיקה הזאת מכיר יותר טוב מברק.

ההצעה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה היא תרגיל?

זה תרגיל לפוליטיקאים מתחילים ופחדנים. זאת הדרך לבסס את החוקה הגנובה ולתת לה הכשר בדיעבד. אם אני אחוקק רק את חוק יסוד: החקיקה, אז ברור שהכל כבר נסגר. אני מכשיר את הגניבה.

אני יודע שיש בארץ הרבה אנשים שמדברים גבוהה גבוהה על דמוקרטיה ועל העם, ומציעים כל מיני דברים נורא נאורים ונורא נחמדים. אבל העם בעיניהם זה אספסוף. הם לא צריכים את העם בשביל לחוקק חוקים. העם לא מבין. הם יכתיבו, כי הם יודעים יותר טוב.

אני מבקש להביא חוקה כמקשה לאישור העם. אני לא מוכן שזה ייעשה בדרך של גניבה ורמאות ותכסיסנות. לא חבילה של טלאים, אלא חוקה חינוכית, מקובלת, לגיטימית, שהתקבלה ברוב עם והדרת מלך. אני לא יכול להגיד כמו מעמד הר סיני, כי זה לא בא משמיים אלא רק מידי בני אדם, אבל כמו מעמד הכרזת העצמאות. שהעם יראה את החוקה. שתלמידים יוכלו ללמוד אותה. לא שיסבירו להם שהחוקה שלנו מורכבת מכל מיני טלאים שאף אחד לא יודע מה כן ומה לא.

אתה באמת מאמין שאפשר להביא חוקה אחת שלמה לישראל?

כבר בשלהי הכנסת הקודמת, כשנכנסתי לתפקיד, הקמתי ועדת משנה לקדם את נושא החוקה. בכנסת הנוכחית הודעתי שוועדת החוקה הופכת להיות ועדה להכנת חוקה. בכל יום ראשון, אחת לשבועיים, אנחנו מתכנסים ועוסקים בהכנת חוקה למדינה. היו כבר הרבה ישיבות מאוד יסודיות, בשיתוף האקדמיה וגורמים נוספים, במטרה לגבש הצעה לחוקה.

ישנה כבר איזו טיוטה לחוקה?

יש לנו טיוטה, אבל אנחנו בתחילת הדרך. אני מקבל את הגישה שחוקי היסוד הם בסיס לחוקה עתידית. אנחנו עוברים על חוקי היסוד הקיימים, לראות מה שייך ומה לא שייך. זה המון עבודה. לחוקי היסוד הקיימים אין תפישה כוללת אחת של חוקה. יש שם המון עניינים שבכלל לא רלוונטיים לחוקה ולא צריכים להיות במסמך שנקרא חוקה. הם יכולים להיות בחוקים רגילים. למשל דברים שנמצאים היום בחוק יסוד: הכנסת, צריך להעביר אותם לחוק הכנסת.

יש השתתפות מאוד נלהבת של חברי כנסת. דבר יוצא דופן. אנשים מגיעים במספרים גבוהים מאוד לישיבות שאנחנו מקיימים בימי ראשון, שהם לא ימי עבודה שגרתיים של מליאת הכנסת. אנחנו כרגע לא בשלב של החרבות. אנחנו בשלב של ליטוש האפשרויות. בעוד כשנה אנחנו נאסף את העבודה העצומה הזאת שאנחנו עושים, ונכין נוסח שיכלול אלטרנטיבות מוכנות, כמו לגו. למשל משטר נשיאותי, או משטר פרלמנטרי קואליציוני. שיטת בחירות א', או שיטת בחירות ב'.

אני מקווה שתוך שנה אנחנו נגיע להצעה, אני אביא אותה לוועדת החוקה להצבעה. יש לי יתרון גדול בכך שהוועדה פטורה מהעניין של קריאה טרומית וכל מה שקשור בזה. היא יכולה, ברגע שהיא מקבלת החלטה, להביא את זה למליאה לאישור.

למה אתה חושב שתצליח איפה שקודמיך המוכשרים לא פחות נכשלו עד היום?

יש היום קונסטלציה פוליטית יותר נוחה. הנה שינוי והמפד"ל יושבים ביחד בקואליציה. וזה יותר קשה מחוקה. כי חוקה לא פותרת בעיות פוליטיות אקטואליות. היא מהווה הסכמה על כללי משחק רחבים. אז אם המפד"ל ושינוי יכולות להגיע להסכמה על בעיות פוליטיות אקטואליות, על אחת כמה וכמה הן יכולות להגיע להסכמה על כללים הרבה הרבה יותר רחבים. אני מקווה שגם החרדים יוכלו להיכנס לתוך ההסכמה הזאת.

* * *

במסגרת החוקה החדשה, יש מקום לבית משפט לחוקה?

בית משפט לחוקה זה רעיון מתועב ופסול רק במדינת ישראל. זה חלק מאינקוויזיציית המחשבות שיש בעולם המשפט במדינת ישראל. כל מי שאומר בית משפט לחוקה, ישר הוא מוקצה. האינקוויזיטורים האלה השליטו בדיונים הישראלים פסילה של מוסד שמקובל באיטליה ובצרפת ובגרמניה ובעוד מדינות רבות בעולם.

על מה האנשים האלה נזעקים? אפשר לחשוב שמישהו מציע להביא לפה את פרנקו. אנחנו ירדנו מהפסים. בישראל יש היום ריכוז עוצמה בידי הרשות השופטת, שאין בשום מקום בעולם. תראו לי עוד מדינה דמוקרטית שבה יש כל-כך הרבה עוצמות כמו במדינת ישראל לרשות השופטת. אני מוכן לשלם למי שיראה לי מדינה כזו.

מדינת ישראל הצליחה להקים מערכת משפטית לתפארת. בית משפט לחוקה יכול לאיים על ההישג הזה.

תראו מה קורה פה. אנשים מאבדים את הראש. למה אני לא שומע ביקורת נוקבת על העובדה שלמערכת המשפט במדינת ישראל יש סמכויות חסרות תקדים? אומרים לי, מה אתה רוצה? בכל משאלי דעת הקהל מערכת המשפט מקבלת 80% תמיכה, הכל בסדר.

הסתכלתי מה קורה במדינות אחרות. במחקר של הבנק העולמי נמצא כי האמון של הציבור במערכת המשפט בישראל עומד על 81.4%. לכאורה זהו אחוז גבוה. אולם למעשה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. בשוויץ האמון הוא 100%, בפינלנד - 98%, באוסטריה- 95%, בבריטניה - 94% בארה"ב - 92%. הממוצע במדינות המפותחות הוא 91%. מסתבר כי בכל המדינות הדמוקרטיות מידת האמון בפוליטיקאים נמוכה בהרבה ממידת האמון במערכת המשפט.

צבא ומשפט תמיד נתפסים כגופים שקשה להעביר עליהם ביקורת. בכל העולם הם תמיד זוכים לאחוזי אמון הרבה יותר גבוהים מהמערכת הפוליטית. אבל באופן יחסי, מצבנו לא טוב. לכן לנפנף באגדה הזו שמערכת המשפט בארץ זוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, זה חלק משטיפת המוח שיש במדינת ישראל.

מפריע לך שבית המשפט העליון מפרש את חוקי היסוד?

אתם למדתם משפטים. איפה למדתם מהם חוקים שהולמים או אינם הולמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם חוק שנגיד קובע שאסור לפתוח עסקים בשבת הולם את ערכיה או לא הולם את ערכיה? אתם למדתם את זה באוניברסיטה? איזה שהוא שופט למד את זה? זו מיומנות מקצועית? זו מיומנות פוליטית פר-אקסלנס.

יכול להיות אדם עם המידע הכי גדול בעולם בתחומי המשפט, חכם משפט עולמי, אבל אם השקפת העולם שלו היא כזאת שהוא רוצה את עם ישראל עם ששומר על ערכי מסורת ודת הוא יגיד זה עולה בקנה אחד עם מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ואדם אחר יגיד אני מייצג השקפת עולם שרוצה לראות את ההדגשים יותר על הדמוקרטיה, אז הוא יפסוק שהעסקים כן יכולים להיות פתוחים בשבת.

זאת אומרת לשיטתך בית משפט צריך בסך הכל להיות טכנאי קטן, בלי מקום לפרשנות, בלי מקום להשקפת עולם.

לא. בכל הנוגע לדיני שטרות למשל, יש מקום להשקפת עולם. אבל עדיין להחליט אם שטר הוא פגום או לא פגום, זאת מיומנות שאפשר ללמוד. האם שטר שעליו כתוב לפיקדון או לביטחון בלבד, מותר להסב אותו ואפשר יהיה לפרוע אותו או לא. זה לא קשור מה עמדתי הפוליטית. אני יכול להיות איש ימין ואיש שמאל.

איפה הגבול?

הגבול מתקיים בכל מקום שבו אנחנו נזקקים לפרש את הביטוי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אז אנחנו מגיעים למישור של המשפט הקונסטיטוציוני, ליכולת לפסול חוקים.

יש מודל אחד, בהרבה מדינות בעולם, שלפיו הממשלה ממנה את השופטים. לנו זה נשמע דבר מדהים, לא יאומן. אבל ככה זה בארה"ב, בהולנד, בשוודיה נדמה לי, יש עוד מקומות. ואז, כאשר הרשות המבצעת ממנה את השופטים, נותנים להם לפסול חוקים, ואומרים הם יהיו איזה בלם, מעל הכנסת, מעל הרשות הנבחרת. ויש לעומת זאת מדינות שבהם באמת מערכת המשפט משפיעה מאוד על בחירת השופטים. וראו זה פלא. במדינות כאלה יש בית משפט לחוקה והשופטים לא נוגעים בעניינים חוקתיים.
אני מקבל את זה, אני לא נעול על שום פתרון. אני מוכן עכשיו להודיע שאני מתנגד לכל בית משפט לחוקה - בתנאי שאנחנו עוברים למודל שלפיו הפוליטיקאים משפיעים על בחירת שופטים. אבל אצלנו שופטי בית המשפט העליון רוצים את שני הדברים. גם לבחור את השופטים וגם לפסול חוקים. התוצאה היא מצב שלא קיים בשום מקום בעולם.

אין בעולם עוד דוגמה לעוצמה כה רבה שמחזיקה בידיה הרשות השופטת. העוצמה באה לידי ביטוי במספר תחומים, אבל אתמקד כאן רק באחד מהם. מחקר משווה שהוצג בוועדת החוקה בדק את מידת העוצמה של הרשות השופטת בשילוב של שני מרכיבים - האחד ההשפעה של הרשות השופטת על תהליך מינוי השופטים והשני סמכות הרשות השופטת לביקורת שיפוטית על הפרלמנט (פסילה של חקיקה). התוצאה מדהימה. ישראל היא המדינה המובילה בעולם במדד העוצמה של הרשות השופטת. אם נוסיף לעוצמה הזו את העוצמות הנוספות והיחודיות של הרשות השופטת בישראל - למשל תפקידים כיושבי ראש ועדות חקירה וועדות ציבוריות אחרות, תפקידים של שופטים בדימוס כמו מבקר המדינה והאומבודסמן החדש, ההשפעה באקדמיה וכן הלאה, נגיע למסקנה העצובה שהקווים האדומים נחצו וזו רק שאלה של זמן עד אשר גם הרוקדים על סיפון הטיטאניק יקלטו שהמערכת בתהליך של טביעה.

* * *

מה יש לך נגד שיטת מינוי השופטים?

במצב הקיים היום, שופטי בית המשפט העליון שלנו מצרפים את העמיתים שלהם בשיטת חבר מביא חבר. כך הם מנציחים דעות פוליטיות. את מי הם מביאים? את מי שדומה להם. הרי כל שופט אומר לעצמו, מה אני מטומטם? השקפת העולם שלי עקומה? לא. השקפת העולם שלי היא טובה. אז את מי אני אביא? מישהו עם השקפת עולם דומה.

המינוי של עדנה ארבל לשופטת בית המשפט העליון, נעשה אך ורק מחישובים פוליטיים (לא מפלגתיים). מתוך רצון ליצור עוצמה לדורית בייניש בתוך ההרכבים הבאים. היא לא נבחרה בגלל שהיא המועמדת המוצלחת ביותר. אני לא זוכר שהיא רשמה פרקים מזהירים כשהיתה שופטת מחוזית. אני לא רואה את ההישגים של מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות. אני רואה את ההיפך, הידרדרות, התקפלות בפני פוליטיקאים, חוסר אומץ לב, חוסר נכונות להילחם על צדק ויושר.

ואיך היא מגיעה לעליון? אחרי שפוסלים מישהי אחרת מכל מיני סיבות וטעמים שאת הנימוקים שלהם שמענו ואת האמצעים ראינו. אני טוען שזאת פוליטיקה.

אני לא רוצה לפגוע בכבודה של עדנה ארבל. היא יכולה להיות מועמדת לשיפוט בעליון כמו עשרות מועמדים אחרים, טובים כמוה ואולי גם טובים ממנה, מקרב שופטי המחוזי, מבין עורכי הדין הבולטים בפרקטיקה הפרטית או מהאקדמיה. אך ראה זה פלא, במקום שהגורמים הקובעים בוועדה למנוי שופטים, קרי שופטי העליון, יפעלו בנאמנות ובמסירות לטובת האינטרס הציבורי, ינסו לאתר את המועמדים הטובים ביותר לכהונת שופט בבית המשפט העליון וישכנעו אותם להציג את מועמדותם - מתרחש לנגד עינינו תהליך של סילוק מועמדים ומועמדות, על מנת לרצף את דרכה של עדנה ארבל. ארבל זכתה ליחס המופלא הזה הודות לחברותה הקרובה עם הנשיאה הבאה דורית בייניש. השופטת בייניש הוכיחה שבכל הקשור למינוי שופטים בישראל לא רק "חבר מביא חבר", אלא גם "חברה מביאה חברה".

אין לי ספק שאילו היה מדובר בתהליך דומה במנוי של פקידי ציבור על-ידי גופים אחרים, בג"צ היה פוסל את המינוי בשל כישלון הממנים. התנועה לאיכות השלטון הייתה מגישה עתירה ותיאורים עסיסיים על ה"מנוי המושחת" היו מתפרסמים בהבלטה באמצעי התקשורת. מערכת המשפט ובית המשפט העליון יפגעו קשה אם לא יסוכל המהלך הנלוז הזה שהשלכותיו ישפיעו על בית המשפט העליון ושופטיו בכל שנות כהונתן המשותפות של הנשיאה וחברתה.

פרקליטת המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, לא יכולים להיות מועמדים לבית המשפט העליון?

מנוי של יועץ משפטי או פרקליטת מדינה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, ללא תקופת צינון של שלוש שנים לפחות, הוא מעשה פסול שהוועדה למינוי שופטים אמורה הייתה להימנע מלעשותו, ומשאינה עושה כן יש למנוע אותו בחקיקה.

היום היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה מועמדים להיות שופטי בתי משפט עליון. במצב כזה, מה מצפים שיקרה? שהם ילכו וייאבקו בבית המשפט? שיגידו בעניין מסויים בית המשפט שגה לדעתי, ואני אאבק לשכנע את השופטים והקהל? לא. היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה הופכים להיות השופר בכל עניין ובכל דבר של עמדות בית המשפט. וכך על-יד שולחן הממשלה יושבים אנשים שלעולם לא יעזו לשרת את הקליינטים שלהם. הרי אתם עורכי דין, אתם יודעים יפה מאוד איזה תרגילים אתם עושים בבתי המשפט על מנת לשכנע את בית המשפט שהקליינט שלכם צודק. לא פעם אתם מוכנים גם להתמודד עם שופט ולריב איתו. האם אחד מכם היה מעז לעשות את כל הדברים האלה כשהוא יודע ורוצה שהשופט הזה יבחר בו לתפקיד בבית המשפט. לכן לממשלה, לרשות המבצעת, אין עורך דין. כי עורכי הדין שלה רוצים להיות שופטי בית משפט עליון. אני הצעתי שתהיה להם חובת צינון. אבל ישר אומרים זה קונספירציות נגד שלטון החוק.

גם אתם, הפוליטיקאים, יושבים בוועדה למינוי שופטים.

היום הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים הם חותמת גומי מצחיקה. אני הייתי שם ואני יכול להגיד לכם בדיוק. זה שאני רוצה להיות שותף בבחירת שופטים, לא פגיעה בעצמאות בית המשפט. עצמאות בית המשפט מתחילה לאחר תהליך הבחירה.

אתה רואה איך מתקיימים היום הפריימריס. איך נבחרים אנשים לפרלמנט שלנו. אתה לא מפחד שבדרך שלך מהר מאוד האלפרונים ישפיעו גם על מינוי השופטים בישראל.

המשפט הזה הוא משפט דמגוגי שאני חושב שהוא לא במקומו. בכנסת ישראל יושבים 120 חברים. אם יש מישהו מהם לא בסדר, הוא ישלם על כך את המחיר. אבל אני לא רואה את עצמי פחות טוב ופחות נאמן גם למדינה וגם לערכי צדק, מאשר כל שופט בבית המשפט העליון. אני גם משוכנע שכאשר פוליטיקאים יבחרו שופטים, רמת השופטים לא תהיה יותר נמוכה מאשר זו של השופטים שנבחרים היום.

אותם אנשים שלא הסירו את החסינות לנעמי בלומנטל, עליהם נסמוך שהם יבחרו את השופט הנכון?

אני רוצה לומר, אולי זאת תהיה הפתעה, אבל יש לי סימני שאלה גדולים מאוד מה צריך לעשות אדם שאוהב צדק - ואני חושב שאני אחד כזה - נוכח הבקשה של היועץ המשפטי לממשלה במקרה של בלומנטל, בעיקר לנוכח היחס של מערכת אכיפה החוק למקרים אחרים, כמו אלו של ח"כ הרצוג או של משפחת שרון.

תארו לעצמכם שאתם עומדים ברחוב ורואים שוטר. ממול, בצד השני, יש שוד. שודדים רעולי פנים תופסים זקנה, מושכים לה בארנק והיא צועקת הצילו. אתם ניגשים לשוטר, הוא רושם רפורט למישהו שלא עבר נכון במעבר חציה. אתם אומרים לו "הלו, תראה מה קורה בצד השני של הכביש". והוא עונה: "אתם לא רואים שאני עסוק".

שוחד בחירות זה רפורט?

הלנת אנשים, 10 או 12 איש, בבית מלון ללילה כשלמחרת בבוקר הם צריכים ללכת להצביע, בעיניי זה דבר פסול כמו שפסול לחצות מעבר חציה. אבל כשאני משווה את זה לפרשיות של מיליונים של הרצוג, מיליוני דולרים, חלקם תוך נטילת כספים שהיו מיועדים לקרנות צדקה והעברתם למפלגה. עבירות של מיליונים שהיו מעורבים בהן אנשים רבים נוספים, שפעלו בשיטות של מאפיה, אמר את זה מבקר המדינה, מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה. ועד היום השוטר שלנו עסוק ברפורטים.

אחר-כך יש את הפרשה של משפחת שרון, שניהלה חברות קש ועמד שרון ודיבר על כך במפורש. הוא אמר אני הוצאתי מיליון וחצי דולר, שזה כבר לכשעצמו מהווה עבירה. והבנים שלי ניהלו את העסק ואין קבלה ואין הנהלת חשבונות ואין ספרים. ואני שואל את עצמי, בסיטואציה הזאת, אני לא אומר שלעבור לא במעבר חציה זה בסדר, אני לא אומר שנעמי בלומנטל עשתה בסדר, אבל מה עם הפרופורציות. אצלה תוך 3 חודשים כבר גמרו את התיק והעמידו אותה לדין. ושם, בעבודה, שלוש וחצי שנים. ושום דבר, אני לא מקבל תשובה, אף אחד לא יודע מה קורה. יש כנראה דין שונה לבנים של נשיא לשעבר ולבנים של ראש ממשלה, ודין שונה לחברת הכנסת בלומנטל.

אתה תקדם חקיקה שלא תאפשר לאנשי ציבור לשתוק בחקירות?

רק לפני כמה שבועות קיימנו דיון על הנושא של זכות השתיקה ואני יכול להגיד שוועדת החוקה בראשותי קיבלה פה אחד החלטה - שלא הובלטה בתקשורת - לפיה אין זה ראוי שאנשי ציבור ישמרו על זכות השתיקה. אני תומך בחקיקה בנושא הזה בשתי ידי, ויכול להיות שאנחנו גם ניזום חקיקה. זכות השתיקה היא אחת מאבני היסוד של זכויות האדם. אבל כאשר מדובר באנשי ציבור, בגלל הצורך שהמערכת הציבורית תהיה מערכת נקייה ושלציבור יהיה אמון בה, אנחנו דורשים מעובדי ציבור משהו שלא דורשים מכל אדם. ואם אדם רוצה לשמור על זכות השתיקה, זאת זכותו המלאה אבל הוא לא יוכל להמשיך לכהן כאיש ציבור.

תגובות

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטת דורית בייניש, אחרי שהתלבטו והתייעצו, בחרו שלא להגיב על הדברים.

דובר משרד המשפטים מסר בשמה של פרקליטת המדינה את התגובה הבאה:

1. עם כל הכבוד לזכותו הלגיטימית של ח"כ איתן למתוח ביקורת על הליכי מינוי שופטים, הרי שזכות זו מוגבלת עד למקום שבו הוא נגרר להכפשות אישיות כלפי ראשי המערכת המשפטית ובכלל זה פרקליטת המדינה. חוסר אומץ לב? התקפלות בפני פוליטיקאים? חוסר נכונות להילחם על צדק ויושר? טענות אלה אינן תואמות למציאות - ודי אם נזכיר שלא היה בתולדות מדינת ישראל יועץ משפטי לממשלה או פרקליט מדינה אשר בתקופתם נחקרו נשיא מדינה, שלושה ראשי ממשלה, שרים, ח"כים ובכירים אחרים. החקירות עצמן נערכו על-ידי המשטרה בליווי הפרקליטות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך שמערכות אכיפת החוק מנטרלות כל ניסיון להתערב בחקירות ולהשפיע עליהן. טענת ח"כ איתן ש"מערכות אכיפת החוק התקפלו בפני פוליטיקאים" בודאי אינה מתיישבת עם העובדה שפוליטיקאים רבים - ממפלגות שונות - עוסקים לא אחת בהתקפה על אותן מערכות והאנשים המשרתים בהן, כל זאת מבלי שהדבר משפיע כהוא זה על עצמאות שיקול הדעת וההחלטות המקצועיות שהתקבלו ומתקבלות במהלך כל התקופה.

2. לצערנו, אין זאת הפעם הראשונה שמר איתן פוגע, ללא סיבה, בפרקליטת המדינה. מועמדותה וכשירותה של פרקליטת המדינה לכהונת שופטת בית המשפט העליון - כמי שכיהנה למעלה משלושים שנים בתפקידים משפטיים בסניגוריה, כפרקליטה בכירה, כפרקליטת מחוז, כשופטת מחוזית וכפרקליטת מדינה - עשויים להבחן בבוא היום על-ידי וועדה מקצועית. דבריו על כשירותה אינם מבוססים, ומכל מקום, אם יהיה צורך בכך הנושא יבחן בבוא העת.

3. באשר לטיפול מערכות אכיפת החוק בתיקים של אישי ציבור בכלל והתיקים שהזכיר ח"כ איתן בפרט, הרי שהטיפול בתיקים השונים מתבצע בצורה מקצועית ועניינית, כפי שגם נמסר לח"כ איתן בדיון שנערך בועדת החוקה ובישיבה שביקש לקיים בעניין אצל היועץ המשפטי לממשלה. לא ניתן להשוות בין תיקים קטנים בהיקפם דוגמת התיק שנגע לח"כ בלומנטל, אשר הטיפול בו היה מהיר יחסית, לתיק עמותות ברק שאותו מזכיר ח"כ איתן, אשר הצריך כזכור, עבודת חקירה רבת היקף, מאומצת וחובקת עולם, תרתי משמע, או תיקים רבי היקף אחרים. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם בוחרים באיזה תיק לטפל, באיזה קצב הוא יטופל ומה יהיה היקפו. המציאות היא שמכתיבה את כל אלו. במקביל לבדיקת חומר הראיות מתקיימות ישיבות, חלקן עם המשטרה, הדברים נבדקים ברמות בכירות ביותר אצל פרקליטת המדינה ואח"כ אצל היועץ המשפטי לממשלה. אנו מצידנו מקפידים לטפל בכל תיק על-פי אותן אמות מידה, לשקול את דיות הראיות, אינטרס הציבור וסיכויי ההרשעה ועל פי כל אלו לקבל החלטות, אשר כולן, ללא יוצא מן הכלל עמדו עד היום במבחן בג"צ (במקומות שבהם אכן הוגש בג"צ והם רבים).

ולבסוף, תשובה זו ניתנת באיפוק שאנו מחויבים לו כעובדי ציבור, בעוד חבר כנסת שפתו משוחררת ובידו, יהיו מניעיו אשר יהיו, להטיל דופי ולהכפיש ללא יסוד. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה והכפופים להם אינם חסינים משגיאות, אך מדובר במערכת המורכבת ממאות עובדי ציבור העושים מלאכתם, על יסודות שנבנו לאורך יובל ויותר, בנאמנות לחוק ולציבור. אין לנו שמץ מושג מדוע בוחר ח"כ איתן להכתים לשווא. חבל שהיו"ר של וועדת החוקה, במקום לגבות ולעודד גורמי אכיפה, כפי שהבטיח לעשות בראשית תפקידו, בוחר ליטול תפקיד של מצליף ופוגע, וכאיש משפט הפועל, לשיטתו לצדק, גורם עוול על לא עוול.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3523-00.html?tag=4-08-16

''מרכז פרס לשלום ושילטון''


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
WB לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 8.7.02
13772 הודעות, 167 מדרגים, 324 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ט' בשבט תשע''ו    10:00   19.01.16   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  196. פרשת השוחד לשופטת המחוזית סגנית הנשיאה ורדה אלשיך נוגעת לכל אחד מאתנו  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
פרשת השוחד לשופטת המחוזית סגנית הנשיאה ורדה אלשיך נוגעת לכל אחד מאתנו, מדוע מחובתנו לגרום להעמדתה לדין ולא לאפשר לחסינות למלט אותה מהדין והכלא חובה לקרוא!
השופטת ורדה אלשיך פעלה בצורה עבריינית מתחת לגלימת השיפוט כאשר מתווכים סוגרים אתה שיטת תשלום השוחד ומנסחים כותרות להחלטות שיזכו לפרסום בתקשורת לצורך האדרת שמה ועשית דה לגיטמציה .
באמצעות שליטה על כינוסים פרוקים היא נתנה תעסוקה בשכר אדיר למשפחות שופטים ואחרים ומחקה ערך של חברות. בדרך זו קנתה שקט ממערכת המשפט והגנה ממקבלי הכסף! ורדה אלשיך הפכה למפיונרית שדאגה למכירת חברות בנזיד עדשים למקורבים לרבות דירות כלי רכב מפעלים זכויות ועוד ...
סתם דוגמא קטנה: שופטת העליון (1997-2003) טובה שטרסברג כהן שלימים הייתה נציבת תלונות על שופטים (2003-2008) עו"ד אבנר כהן בנה של טובה שטרסברג כהן מונה בשנת 2007 ע"י אלשיך לנאמן לעיריית טייבה בשכר של 232 אלף ש"ח לחודש+מע"מ סה"כ ההכנסה לעו"ד אבנר כהן כ14 מיליון ₪ ב5 שנים. עו"ד אבנר כהן חתום על מכתב התמיכה באלשיך עם 100 עורכי דין שנהנים ממנה בכסף...לרבות עו"ד אלי זוהר.
כמו מקרה עו"ד אבנר כהן יש רבים, בנים וקרובים של שופטים ובעלי שררה בשלטון שנהנו ממתן "עבודה וכסף רב מהגבירה אלשיך"
אלשיך קנתה את שמה שניתן לגנוב אתה סוסים לאחר ששוחדה ע"י אסם לחיסול חברת פיקנטי, שם היא פעלה יחד עם בעלה יוסף אלשיך שבאותה עת היה דיי מובטל, מי שקידם ודאג לפרנסת הבעל היה בומה שביט ז"ל כאשר כיהן כיו"ר באל על הכניס אותו לאלעל וכאשר היה נשיא התאחדות התעשיינים הכניס אותו להתאחדות וכאשר היה מבעלי דנות הכניס אותו לפיבי כאשר בומה שביט נעלם נותר אלשיך למעשה ללא עבודה.
השופטת המושחתת ורדה אלשיך יחד עם בעלה והיחצ"ן הפרטי שלה ושל חברת אסם מר משה תאומים גיתם פעלו במשותף לחיסול פיקנטי ע"י כתיבת כותרות להחלטות אלשיך בהם נעשה שימוש ציני לפגוע בתשלובת פיקנטי ושיזכו לכותרות בתקשורת ויעשו דה לגיטימציה, תשלובת המזון פיקנטי שבאותה עת העסיקה 1064 עובדים באופן ישיר ובלמה כל התייקרות בשוק המזון חוסלה מבלי שהתקשורת תפרסם את דברה, וכולנו מאז משלמים יקר על מזון...
יוסף אלשיך בעל השכלה מהמאה שעברה מקולג' לא נחשב בארה"ב, שבשני מקומות צוין בקורות החיים שנועדו לסלול לו את הדרך להתקבל כדירקטור שהוא בוגר הפקולטה לראיית חשבון מאוניברסיטת תל אביב, הרי ידוע שאין בעולם פקולטה לראיית חשבון אלא לחשבונאות...כמו שאין פקולטה לעריכת דין אלא למשפטים. דברים אלו ממחישים את הבלוף ששמו יוסף אלשיך שהפך לדירקטור סידרתי בגיל קרוב ל- 80...
עם הצלחת מלאכת החיסול של תשלובת המזון פיקנטי ידע כל המשק את הדרכים בהם נקנית השופטת ורדה אלשיך בכסף ואת צינורות העברת הכסף.
בקשות רבות לפסילת השופטת ורדה אלשיך הוגשו ע"י תשלובת פיקנטי כאשר בכולם היא טענה שהקשר לעו"ד אלי זוהר שהנו דירקטור/מנהל בחברת אסם הוא לבעלה ולא אליה ואין קשרים בינה לבין אלי זוהר...לימים עובדתית נודע שהיא שיקרה והפתי פרופ' אהרון ברק קיבל את גרסתה השקרית ו/או שברק מעורב בשחיתות זו, כמו כן לא הזכירה ולו ברמז שהיחצ"ן משה תאומים של חברת אסם חבר קרוב שלה ומתדרך אותה בתיק. וכך נסללה הדרך לחיסול התשלובת ומאז כולנו משלמים יקר על מזון, התקשורת נהנית מתקציבי פרסום רב ומשתיקה את פרשת שחיתות זו.
מעשיה של השופטת ורדה אלשיך מאז חבקו את השחיתות בכל מערכות השלטון שהכל ניקנה בכסף, פסקי דין נקנו אצלה והיא מצידה גמלה בכספי הפרוקים לקנות ביטוח. יבוא עוד יום וגם נשיא בית המשפט לשעבר גרוניס ייחקר על מעשיו בארה"ב ופגישתו עם אלשיך בניוורק בטרם החלטתו האם להדיחה או לא...גם שופט העליון ריבלין בוודאי יספק הסבר לשיחה עם אלשיך בו הוצמדה גברת חברה טובה של אלשיך מארה"ב להנעים את זמנו וזמן רעייתו בשהייה בארה"ב בטרם נכנס לתפקיד נציב הקבילות על שופטים.
ללא ספק יצטרכו להסביר מר תשובה ומר לבייב כיצד ולמה הגיעו למסקנה שהאיש המתאים לטפל בטרם ההסדר הוא משה תאומים חברה של אלשיך כאשר התיק אצלה, וכיצד אלשיך מחקה כ 30 מיליארד כולל ירידת ערך ללא כל חקירה לאן נעלם הכסף. גם עיתונאים יעמדו מול עמוד הקלון יחד עם עורכי העיתונים כיצד נקנו בתקציבי פרסום באמצעות המוציא והמביא מר משה תאומים נוצר קשר השתיקה.
מדוע משטרת ישראל לא בודקת את חשבונות הבנק של הזוג אלשיך ושל קרוביהם? מדוע משטרת ישראל לא חוקרת את המוזרות במינוי בעלה כדירקטור בחברת אסם בגיל 78? האם זה לא שוחד? האם הכהונה ב"עמיתים" או בשיכון ובינוי ו/או עוד עשרות דירקטוריונים לא שוחד?
עם יד על הלב האם היית מסכן חיים שלך ו/או של הבנים במלחמות ישראל למען יוכלו המושחתים להמשיך ולחגוג עליך? האם יש מקום לחסינות לשופטת ורדה אלשיך במקרים אלו? פרשת פישר קטנה לאומת פרשות אלשיך.. כל הרע במדינה מתחיל מהשופטת ורדה אלשיך שהפכה מפלצת שחיתות והזנית המשפט בישראל! הסיכון שלנו הוא לא איראן ולא ארגוני החבלה הסיכון שלנו הוא אנשים כמו השופטת ורדה אלשיך שממשיכה לבחוש במערכת המשפט עד היום!

אם לא נתעורר נתרסק תחת מכבש השחיתות ללא תקומה ...כולנו נהפוך לעבדים של חבורה מושחתת


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   05:35   04.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. סקר דעת קהל 31.3.2004 -מקור הפרסום של המלצת עדנה ארבל  
בתגובה להודעה מספר 0
 

@ הנדון: סקר דעת קהל 31.3.2004
http://bet.iba.org.il/Doc/DOC34655.doc


@ קישורים לפרשת ההדלפה....

ההדלפה- ערוץ 2: הפרקליטות תמליץ להעמיד את שרון לדין בפרשת האי
התרגיל המבריק של עדנה ארבל......
http://rotter.net/forum/gil/5688.shtml
220. מרדכי גילת הוא חיל בשילטון האוליגרכיה = הסימביוזה......
http://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#220
מעריב: המלצת ארבל טירפדה ממשלת אחדות, שכבר הוסכם עליה
http://rotter.net/forum/gil/5712.shtml
מזוז: ''שוקל להורות על בדיקה מי הדליף ההמלצה נגד שרון''
http://rotter.net/forum/gil/5706.shtml
גלאט-ברקוביץ' דורשת לבטל כתב האישום שהוגש נגדה !!
http://rotter.net/forum/gil/5704.shtml
156. כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ':
http://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#156
84. ''תיק שרון ייסגר מחוסר ראיות''..............
http://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#84
193. תיק אפל-שרון: 'משחק מכור'?= פסילת השופטת יהודית אמסטרדם
http://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#193
''הכל אודות החווה של אריאל ''אריק'' שרון...''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5228&forum=gil&omm=0

@ הנדון: סקר דעת קהל 31.3.2004
http://bet.iba.org.il/Doc/DOC34655.doc

הממצאים

1. האם לדעתך מקור הפרסום של המלצת פרקליטות המדינה להעמיד לדין את ראש-הממשלה בפרשת האי היווני, הוא בהדלפה?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודה ושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
24% 18% 13% 13% 1. לא
74% 74% 58% 64% 2. כן
2% 8% 29% 23% 3. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

מקור הפרסום של המלצת פרקליטות המדינה להעמיד לדין את ראש-הממשלה בפרשת האי היווני, הוא בהדלפה!: רוב המשיבים (64%) סבורים כי מקור הפרסום של המלצת פרקליטות המדינה להעמיד לדין את ראש-הממשלה בפרשת האי היווני, הוא בהדלפה. 13% מהמשיבים סבורים כי מקור הפרסום איננו בהדלפה.

קונצנזוס חוצה מפלגות לגבי ההדלפה: רוב ממצביעי הליכוד (58%), רוב ממצביעי שינוי והעבודה (74%) ורוב ממצביעי מפלגות הימין (74%) סבורים שמקור הפרסום של המלצת הפרקליטות להעמיד לדין את שרון הוא הדלפה.


2. אם הייתה הדלפה, מה הייתה מטרתה?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
0% 18% 8% 10% 1. לא הייתה כל כוונה מיוחדת
25% 32% 14% 20% 2. הייתה כוונה להשפיע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה
75% 28% 64% 48% 3. הייתה כוונה לפגוע בתדמיתו של אריאל שרון
0% 22% 14% 22% 4. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

מטרת ההדלפה הייתה בכוונה לפגוע בתדמיתו של שרון: רוב המשיבים (48%) סבורים כי מטרת ההדלפה הייתה לפגוע בתדמיתו של אריאל שרון. חמישית מהמשיבים (20%) סבורים כי מטרת ההדלפה הייתה להשפיע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. עשירית מהמשיבים (10%) סבורים כי להדלפה לא הייתה כל כוונה מיוחדת.

מצביעי הליכוד ומצביעי מפלגות הימין סבורים כי מטרת ההדלפה הייתה בכוונה לפגוע בתדמיתו של שרון: רוב מצביעי הליכוד (64%) ורוב מצביעי מפלגות הימין (75%) סבורים כי מטרת ההדלפה הייתה לפגוע בתדמיתו של שרון. מצביעי שינוי והעבודה סבורים כי מטרת ההדלפה הייתה להשפיע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה (32%) וגם לפגוע בתדמיתו של אריאל שרון (28%).

3. במידה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש כתב אישום נגד ראש-הממשלה, מה לדעתך, ראש-הממשלה צריך לעשות?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
50% 4% 37% 17% 1. להישאר בתפקידו
25% 37% 17% 25% 2. להשעות את עצמו לתקופה של 100 ימים
25% 59% 46% 53% 3. להתפטר מיד מתפקידו
0% 0% 0% 5% 4. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

ראש הממשלה צריך להתפטר במידה ויוגש כנגדו כתב אישום: רוב המשיבים (53%) סבורים כי במידה והיועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש כתב אישום נגד ראש-הממשלה, אזי ראש-הממשלה צריך להתפטר. רבע מהמשיבים (25%) סבורים כי במצב המתואר לעיל ראש הממשלה צריך להשעות את עצמו לתקופה של 100 ימים. 17% מהמשיבים סבורים כי במצב הנ"ל ראש הממשלה צריך להישאר בתפקידו.

מצביעי הליכוד ומצביעי שינוי והעבודה – במידה ויוגש כתב אישום נגד שרון הוא צריך להתפטר: רוב מצביעי הליכוד (46%) ורוב מצביעי שינוי והעבודה (59%) סבורים כי במידה ויוגש כתב אישום נגד שרון הוא צריך להתפטר מתפקידו. מצביעי מפלגות הימין – שרון צריך להמשיך בתפקידו: רוב מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי (50%) סבורים כי במצב המתואר לעיל שרון צריך להמשיך בתפקידו

4. האם מקובל או לא מקובל עליך שמתפקדי הליכוד יקבלו את ההחלטה בעניין תוכנית ההתנתקות עבור העם כולו?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
50% 85% 58% 70% 1. לא מקובל
50% 15% 29% 24% 2. כן מקובל
0% 0% 13% 6% 3. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

התנגדות למצב לפיו מתפקדי הליכוד יקבלו את החלטת ההתנתקות עבור כלל העם: רוב גדול מהמשיבים (70%) מצהירים כי הם מתנגדים לכך (לא-מקובל עליהם) שמתפקדי הליכוד יקבלו את ההחלטה בעניין תוכנית ההתנתקות עבור העם כולו. כרבע מהמשיבים (24%) מצהירים כי הם תומכים בכך שמתפקדי הליכוד יקבלו את ההחלטה בעניין תוכנית ההתנתקות עבור העם כולו.
רוב מצביעי הליכוד (58%) ורוב מצביעי שינוי והעבודה (85%) מתנגדים לכך שמתפקדי הליכוד יקבלו את החלטת ההתנתקות עבור כל העם


5. במידה ורוב מִתְפָּקְדֵי הליכוד לא יתמכו בתוכנית ההתנתקות של שרון, האם לדעתך, שרון יכול או לא יכול להמשיך בתפקידו כראש-הממשלה ?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
48% 37% 50% 39% 1. לא יכול להמשיך
49% 56% 42% 55% 2. כן יכול להמשיך
3% 7% 8% 6% 3. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

שרון יכול להמשיך בתפקידו גם במידה ורוב מִתְפָּקְדֵי הליכוד לא יתמכו בתוכנית ההתנתקות שלו: רוב המשיבים (55%) מצהירים כי במידה ורוב מִתְפָּקְדֵי הליכוד לא יתמכו בתוכנית ההתנתקות של שרון, שרון יוכל להמשיך בתפקידו כראש הממשלה, מאידך 39% מהמשיבים סבורים כי במצב הנ"ל שרון לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כראש הממשלה.

מצביעי הליכוד: הרוב (50%) סבורים ששרון לא יוכל להמשיך בתפקידו.
מצביעי שינוי והעבודה: הרוב (56%) סבורים ששרון כן יוכל להמשיך בתפקידו.
מצביעי מפלגות הימין: חלוקים בעמדותיהם - כמחציתם סבורים ששרון לא יוכל להמשיך וכמחציתם סבורים ששרון כן יוכל להמשיך.

6. אם ייאלץ ראש-הממשלה לפרוש מתפקידו, מי לדעתך מבין המועמדים הבאים צריך להחליפו?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
75% 15% 38% 24% 1. בנימין נתניהו
5% 7% 28% 20% 2. שאול מופז
0% 15% 8% 9% 3. אהוד אולמרט
0% 4% 4% 3% 4. סילבן שלום
20% 0% 1% 2% 5. לימור לבנת
0% 56% 20% 39% 6. באף אחד מהם
0% 3% 1% 3% 7. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

בנימין נתניהו הוא המועמד המועדף להחליף את שרון: 24% מהמשיבים מעדיפים את נתניהו כמחליפו של ראש הממשלה שרון. 20% מהמשיבים מעדיפים את שאול מופז כמחליפו של שרון.

מצביעי הליכוד: (1) נתניהו (38%) (2) מופז (28%)
מצביעי שינוי והעבודה: (1) אולמרט (15%) נתניהו (15%)
מצביעי מפלגות הימין: (1) נתניהו ברוב גדול (75%)

7. שר הביטחון שאול מופז אינו חבר-כנסת כיום. האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להעברת "חוק מופז" – חוק מיוחד שיאפשר לו להתמודד בבחירות לראשות הממשלה, למרות שאינו חבר-כנסת?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
25% 65% 33% 44% 1. מתנגד
75% 34% 63% 47% 2. תומך
0% 1% 4% 9% 3. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ

הציבור חלוק בעמדותיו בשאלת "חוק-מופז": 47% מהמשיבים תומכים ב"חוק-מופז" ו-44% מתנגדים ל"חוק-מופז".

מצביעי הליכוד ומפלגות הימין תומכים בחוק-מופז ומצביעי שינוי והעבודה מתנגדים לחוק-מופז: רוב מצביעי הליכוד (63%) ורוב מצביעי מפלגות הימין (75%) תומכים בהעברת "חוק-מופז". מאידך רוב מצביעי שינוי והעבודה (65%) מתנגדים להעברת חוק זה.

8. אם לא יתקבל חוק כזה שיאפשר למופז להתמודד לראשות הממשלה, מי לדעתך המועמד הראוי להחליף את שרון?

מצביעי המפד"ל והאיחוד הלאומי מצביעי העבודהושינוי מצביעי הליכוד כלל המדגם התשובות
75% 15% 37% 24% 1. בנימין נתניהו
0% 18% 25% 15% 2. אהוד אולמרט
0% 0% 4% 6% 3. סילבן שלום
20% 0% 12% 5% 4. לימור לבנת
5% 63% 17% 47% 5. באף אחד מהם
0% 4% 5% 3% 6. לא יודע ותשובות אחרות
100% 100% 100% 100% סה"כ


במצב בו מופז לא יוכל להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, בנימין נתניהו הוא המועמד המועדף להחליף את שרון: 24% מהמשיבים מעדיפים את נתניהו כמחליפו של ראש הממשלה שרון. 15% מהמשיבים מעדיפים את אהוד אולמרט כמחליפו של שרון.

מצביעי הליכוד: (1) נתניהו (37%) (2) אולמרט (25%)
מצביעי שינוי והעבודה: (1) אולמרט (18%) (2) נתניהו (15%)
מצביעי מפלגות הימין: (1) נתניהו ברוב גדול (75%)



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   02:07   15.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. עדנה ארבל לעליון: ''האם אתה בעד או נגד ??''  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.04.04 בשעה 09:46 בברכה, פילוביץ שחף
 

@ מצ"ב קישור לעמוד הסקר....בהצלחה
http://www.global-report.com/voting/israel/edna-arbel.php


http://www.geocities.com/supervpn/


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   10:57   04.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. עדנת השחיתות/אמנון דנקנר  
בתגובה להודעה מספר 3
 

עדנת השחיתות
י"ג באייר תשס"ד יום שלישי,4 במאי

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, היתה שותפה לעלילה פוליטית ולשיבוש חקירה. מינויה לביהמ"ש העליון יהיה חרפה וביזיון לשלטון החוק. להלן הפרטים
מאת: אמנון דנקנר



עדנה ארבל

יש הרבה טענות נגד מינויה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון. חלקן נכונות ומבוססות, חלקן פחות, ובשיקול האחרון, יכול להיות טעם בגישה האומרת כי הטענות האלה אין משקלן כה גדול עד שיעמדו נגד התדמית של ארבל כלוחמת גדולה נגד השחיתות שפשתה בשלטון ובתפר שבינו לבין ההון, כשההיגיון הוא, שאם תימצא ארבל לוקה, תהא בכך אמירה שמי שקנאי בלחימה בשחיתות עלול לקפח את עתידו המקצועי. אבל יש עניין אחד, כבד וחמור בשיח הציבורי סביב שאלת המינוי, שאין מזכירים אותו ושאסור, מאוד אסור, להתעלם ממנו. ובגללו אני קובע כאן בלי היסוס, כי צירופה של ארבל למוסד השיפוטי העליון בישראל יהיה בבחינת הכנסת צלם להיכל, חרפה וביזיון.

אני מתכוון לפרשת חקירתו, האשמתו ומשפטו של יעקב נאמן. העובדות הכלליות זכורות איכשהו לציבור: נאמן מונה להיות שר משפטים, זמן קצר אחר כך נפתחה נגדו חקירה פלילית, הוא התפטר מתפקידו, הוגש נגדו כתב אישום וסופו שיצא זכאי. לכאורה, אין בכך עניין יוצא דופן: היו כבר אישי ציבור לא מעטים שהואשמו וזוכו, וחלק מהזיכויים היו שנויים במחלוקת ולעיתים בלתי מוצדקים בעליל. ולפיכך הציבור לא ממש התרגש מכך שאיש ציבור זה או אחר התענה בחקירה ובמשפט עד שזוכה.

אבל המקרה של נאמן היה יוצא דופן מאוד. נאמן, משנכנס למשרד המשפטים, התבטא נגד היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן-יאיר, ונגד פרקליטות המדינה, אותה האשים בהחלטות פוליטיות. היתה התגייסות של צמרת הפרקליטות לתפור לו תיק על לא עוול בכפו, והעיקר שיעזוב את המשרד. זה היה לא פחות מאשר פוטש פוליטי נגד שר ממונה. במקום שבו צריך הצדק להיראות ולהיעשות, נרקמה עלילה זדונית ומכוערת. השותפים הבכירים לה היו היועץ בן-יאיר ופרקליטת המדינה ארבל.

העובדות פשוטות וקלות להבנה: במהלך החקירה נגד נאמן קיבלו הקצינים שעמדו בראשה שתי הוראות מצמרת הפרקליטות. האחת: שבניגוד לכל מה שהיה מקובל אז, לא ייכתב דוח סיכום חקירה ולא ייכתבו המלצות אם להגיש כתב אישום או לא. פשרה של ההוראה הזאת היה ברור: שלא יימצא בכתובים משהו ממסקנות המשטרה, שיעמוד בסתירה להחלטה מראש של צמרת הפרקליטות, להגשת כתב אישום נגד נאמן.

אבל ההוראה השנייה, והחמורה אף יותר שניתנה לחוקרי המשטרה, היתה שלא יחקרו בשום פנים ואופן איש אחד, העד המרכזי בפרשה, שעדותו, אילו נתבקשה, היתה מוציאה את האוויר מהחשדות נגד נאמן. אותו עד הפציר בשוטרים לחקור אותו, אולם נענה באמירה שנאסר עליהם לעשות זאת.
מקובל לחשוב שחקירה משטרתית מטרתה לגלות את האמת. האם זו היתה מטרת החקירה בעיניהם של בן-יאיר וארבל? בוודאי שלא. אחרת לא היו אוסרים את חקירת העד הזה, או כל עד אחר. מקובל גם שמי שמונע גילוי האמת בחקירה על ידי שימת מכשול בפני החוקרים אשם בשיבוש חקירה. האשמה הזאת מוטלת על בן-יאיר ועל ארבל.

בסופו של דבר יצא יעקב נאמן זכאי מכל אשמה. העד מסורב השמיעה קיבל פתחון פה במשפט והעניינים התבררו. אבל זה היה מאוחר מדי: בן-יאיר וארבל השיגו את מטרתם, ונאמן עזב את משרד המשפטים ולא חזר אליו אחרי זיכויו.
בן-יאיר וארבל ניצחו. מבחינתם, סר מוראו של שר דתי וימני מעל משרד המשפטים. אבל באיזה מחיר? הם לא התביישו לתפור תיק, למרוח עלילת דם על חף מפשע, כדי להשיג מטרה פוליטית. ובעצם מדוע יתביישו? עדנה ארבל המשיכה לכהן כפרקליטת מדינה כמה שנים טובות, ועכשיו היא מועמדת לכהונה בבית המשפט העליון ויש אפילו המשבחים אותה.

אהרן ברק, טומי לפיד וכל שאר החברים בוועדה למינוי שופטים צריכים לענות על השאלה הבאה: מכיוון שהעובדות ידועות וכתובות בפסק דין, מכיוון שעוד לא נמצא חולק עליהן ומכיוון שחטאה של ארבל היה גדול, בולט ושערורייתי, האם לא יהיה במינויה הכרזה כי אין דין ואין דיין, כי מותר למנות לתפקיד החשוב הזה תופרי תיקים, מעלילי עלילות ומשבשי חקירות, וכי כל מי ששייך לחבורה המשפטית הבכירה חסין מפני ענישה על מעלליו הרעים והחמורים?

ארבל מוחזקת בעיני רבים כלוחמת בשחיתות, אולם המעשה שעשתה בפרשת נאמן הוא מעשה מושחת ומסוכן. השחיתות המסוכנת ביותר היא זו הנובעת מהתחושה שמותר לעשות מעשים רעים, נקלים ונבזים כדי לשרת מטרה חשובה. המטרה שהיתה חשובה בעיני בן-יאיר וארבל היתה למנוע השתלטות על משרד המשפטים של מי שהיה "ילד חוץ", בעל ערכים שנראו להם מנוגדים לאתוס הבריא של המשרד.

אולם אם יש משהו שעלינו ללמוד מההיסטוריה הוא שאנשים טובים המבקשים לפעול למען מטרות טובות מסוגלים לעיתים לעשות את הדברים הנוראיים וההרסניים ביותר, בסופו של חשבון למטרותיהם שלהם. אם תאושר מועמדותה של ארבל, תהיה בכך סמיכת ידיהם של הממנים על המעשים האלה שלה.
http://www.maariv.co.il/cache/ART703186.html



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   17:42   04.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. ח''כ פינס: ועדת החוקה מבצעת בארבל סיכול ממוקד  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ח''כ פינס: ועדת החוקה מבצעת בארבל סיכול ממוקד

דיון לכבודה? ארבל

הוועדה לבחירת שופטים עשויה לדחות הדיון לגבי מועמדים שבמחלוקת
כך הודיע מזכיר הוועדה, השופט דן ארבל; לראשונה, ההצבעה תהיה גלויה; ועדת החוקה דנה בדרישת 6 חברי כנסת לעכב את מינוי ארבל לעליון; ח"כ ארדן: הדילים של לפיד וברק לגיטימיים יותר מהדיון?
עודכן: 17:01 04/05/2004 | נועם שרביט, רנית נחום-הלוי | noam@nfc.co.il

דרש לקיים הדיון, ח"כ ארדן

זימן דיון דחוף, ח"כ איתן

סיכול ממוקד? ח"כ פז-פינס

סוגרים דילים בטלפון? לפיד וברק

לא ראוי ששר המשפטים כבר גיבש דעה, פרופ' קורינאלדי

עמותת אומ"ץ מתנגדת למינוי ארבל לעליון

ועדת החוקה מתכנסת לדון במועמדות ארבל; ח"כ איציק ועו"ד גיא-רון נגועים בניגודי עניינים

הוועדה מתכנסת לפי דרישת 6 חברי כנסת ובראשם גלעד ארדן

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל איתן (ליכוד), ניצח היום (ג', 54.5.04) על דיון סוער אותו זימן בוועדת החוקה, בעניין הליכי בחירתם של שופטי בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים, ובכלל זה במועמדותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לכהונת שופטת.

נזכיר, כי הוועדה לבחירת שופטים אמורה להתכנס מחרתיים (יום ה'), ולבחור חמישה מבין 15 המועמדים לכהונת שפיטה, מהם 4 במינוי קבוע ואחד במינוי זמני. בחירתם של שלושה נחשבת כמעט מובטחת: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין; שופטי בית המשפט המחוזי, שכיהנו עד לאחרונה כשופטי העליון במינוי זמני, סלים ג'ובראן ואסתר חיות. המינוי הרביעי יהא, ככל הנראה, מינוי זמני.

השר לפיד: זו קנוניה של כמה חברי כנסת

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, המשמש גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים מתוקף תפקידו, ייעדר מהדיון בוועדת החוקה, לטענתו משום שהוא נפגש היום עם ראש הממשלה, אריאל שרון. לפיכך, את הוועדה לבחירת שופטים ייצג מנהל בתי המשפט היוצא, השופט דן ארבל.

לפיד אמר היום, כי הדיון הוא פרי קנוניה של כמה חברי כנסת: "אני חושב שזה מעשה שלא ייעשה, זה ניסיון של התערבות גסה של הכנסת בהליך שלא שייך לכנסת. תמיד אפשר לומר שמותר לכנסת לדבר על כל דבר וזה נכון. תמיד אפשר לומר שאפשר להעלות כל נושא משפטי לדיון בוועדה החוקה. אבל יש פה קנוניה של קבוצת חברי כנסת שרוצה מאוד למנוע מינוי של מישהי לכהונה בבית המשפט העליון. אם מישהו ממלא שנים תפקיד של פרקליטת מדינה, בוודאי שהוא יוצר מתנגדים. בכל מקרה, אין סמכות לוועדה לקבל כל החלטה".

בהחלטה על קיום הדיון, נענה היו"ר איתן לפנייתו של חבר הכנסת עו"ד גלעד ארדן (ליכוד), התובע לעכב את מינויה של עדנה ארבל לתפקיד שופטת עד ש"תוסר העננה שרובצת מעל ראשה" בפרשת האזנות הסתר והחיפוי על ניצב משה מזרחי ובפרשיות נוספות, שאת חלקן חשף העיתונאי יואב יצחק.

לבקשתו של ארדן הצטרפו גם חברי הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד), ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל), אברהם רביץ (יהדות התורה), ניסים זאב (ש"ס) ואליעזר (צ'יטה) כהן (האיחוד הלאומי).

"קולה של ועדת החוקה חייב להישמע", אמר ח"כ ארדן, והסביר כי רצונו הוא להילחם בתופעה עליה מתריעים רבים במערכת הפוליטית והמשפטית: "אני שומע על עסקאות שמקיימים בוועדה בבחינת 'שמור לי ואשמור לך' וזה לא תקין".

כמה מחברי הכנסת שהתנגדו לקיום הדיון פנו ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, כדי לקבל את חוות דעתה על קיום הדיון. עו"ד שניידר השיבה, כי אין כל מניעה לקיים את הדיון.

ח"כ ארדן: העובדה שלפיד וברק סוגרים דילים
בטלפון לגיטימית יותר מקדיום הדיון כעת?

בפתח הישיבה, תקף חבר הכנסת רשף חן (שינוי) את היו"ר איתן על עצם קיום הדיון. איתן השיב, כי הוא מודע לכמות המצלמות המצויות בחדר, וכי אין בכוונתו להפוך את הדיון לדבר שיבייש את כל הנוכחים.

גלעד ארדן אמר, בתגובה לדבריו של חבר הכנסת רשף חן: "נכון, המטרה שלי היא לתרום במשהו לכך, שכאשר הוועדה לבחירת שופטים תקבל החלטה, הם יקחו את מה שקורה פה בחשבון. לא מפחיד אותי להגיד את הדברים. למה שטומי לפיד סוגר עניינים בטלפון עם אהרן ברק זה לגיטימי בעיניך, אך דיון כזה אינו לגיטימי?", תהה ארדן.

"הוועדה למינוי שופטים היא ועדה סוברנית שיכולה לשמוע את הדברים ויכולה שלא", הוסיף ארדן. "יש יוזמות חקיקה לגבי תקופת צינון למסיימים תפקיד בשירות הציבורי... מחר יתפרסם דוח מבקר המדינה ובו פרק על אישור פרקליטת המדינה להאזנות סתר שבוצעו לשרים דאז נתניהו וליברמן, ולכן הדיון הנוכחי, כמו פרסום דוח המבקר, הם שני דברים שחברי הוועדה לבחירת שופטים צריכים לקחת בחשבון".

ח"כ בר-און, ברומזו על ארבל: אל תמנו
אדם שיפגע בכבוד ביהמ"ש ובשלטון החוק

חבר הכנסת עו"ד רוני בר-און (ליכוד) הסכים להצעה שהעלה ח"כ אופיר פז-פינס, לפיה ועדת החוקה לא תקבל החלטה בדיון. עם זאת, ציין בר-און את חשיבות קיום הדיון. בר-און קרא לחברי הוועדה למינוי שופטים להגן על כבודו של בית המשפט ולא למנות אדם שעשוי לבזות או לפגוע בשלטון החוק.

בדברים אלה רמז בר-און, כמובן, לארבל מבלי להזכיר את שמה, ובהמשך דבריו ציין מספר כתבות שפורסמו באחרונה בנוגע להליך המינוי בוועדה בכלל ובנוגע לארבל בפרט. בר-און הזכיר, בין היתר, מאמר שפרסם היום עורך מעריב, אמנון דנקנר, בו הוא מאשים את ארבל בתפירת תיקים, העללת עלילות ושיבוש חקירות. לדבריו, אם המאמר נכון, על חברי הוועדה לבחירת שופטים לקחת זאת בחשבון, ואם הדברים בשקר יסודם - יש לתבוע את דנקנר תביעת דיבה.

בר-און הזכיר גם את גילויו של העיתונאי יואב יצחק, לפיו ארבל ניסתה בכל מאודה למנוע את פרסום חקירת הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', שהודתה כי הדליפה את נושא חיקור הדין מתוך אמונה להחליף את השלטון בישראל, בנימוק שאין לפרסמו לפני הבחירות כדי לא להשפיע עליהן.

בר-און ציין שמדובר בהאשמות חמורות מאוד, שללא ספק, אי אפשר להתעלם מהן. לדבריו, העיתונאי יואב יצחק פנה לגורמים הרלוונטים וביקש את תגובתם, אולם הללו לא הגיבו.

ח"כ פינס: הוועדה עושה סיכול ממוקד לעדנה ארבל

גם חבר הכנסת אופיר פז-פינס קבל על עצם קיום הדיון: "כולם יודעים מדוע בצהרי היום מתכנסת ועדת החוקה לדון בנושא זה... הדיון הזה אינו תמים. הוא עלבון לוועדת חוקה. הוועדה מנסה לבצע חיסול ממוקד של ארבל. הוועדה הופכת לוועדת חיסול חשבונות... אני מציע לכם לבדוק את עצמכם. יש קמפיין שלם במדינה הזאת: התנועה לעצירת ארבל מלהגיע לבית המשפט העליון... אתם רוצים שופטים מסורסים? אני קורא לכם לא לתת יד למסע הרדיפה הזה, תנו להם להכריע הכרעה נכונה מבלי שננסה לטרפד, להשפיע או לבלום".

חברת הכנסת זהבה גלאון אמרה בדיון: "הדיון הנוגע לגופם של אנשים הופך לבעייתי ולא לגיטימי... זהו חלק מניסיון להלך אימים על בית המשפט. עלינו להיות המעוז האחרון שיגן על הדמוקרטיה".

ח"כ גדעון סער: יש לעשות רוויזיה בהליך מינוי השופטים

חבר הכנסת עו"ד גדעון סער, שהתנגד לקיום הדיון, אמר כי אם חברי כנסת רוצים להביע עמדה בנושא, הם יכולים לפנות לכלי התקשורת באופן עצמאי. "מעולם לא סכרו את פינו", אמר עו"ד סער. אחת הסיבות להתנגדותו לקיום הדיון היא שמתייחסים למועמד כזה או אחר והוא אינו יכול להתגונן.

עוד ציין סער, כי חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה ישבו וסיכמו שלא להעביר הצעת חוק לגבי תקופת צינון עד שלא יאושרו המינויים הקרובים, כדי שלא ייראה כאילו החקיקה נועדה לטרפד את מינויים של ארבל או רובינשטיין. עם זאת, הוסיף, יש לעשות רוויזיה בכל הקשור להליך מינוי השופטים. למשמע הדברים, הנהן בראשו מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, לאות הסכמה.

השופט ארבל: ייתכן שלא ידונו השבוע
בכל המועמדים; ההצבעה תהיה גלויה

השופט דן ארבל הסביר לנוכחים את הנוהל של הוועדה לבחירת שופטים, וציין כי לכל מתנגד עומדת הזכות להגיש לוועדה את השגותיו בנוגע למועמד כזה או אחר, עד 21 יום לפני מועד כינוס הוועדה.

"הוועדה מתנהלת כך שלקראת כל ישיבה, לרבות זו הקרובה, הנהלת בתי המשפט אוספת חומר לגבי כל מועמד וצוברת אותו בתיקים", הסביר ארבל. "החומר כולל, בין היתר, חוות דעת כללית, חוות דעת של המכון להשתלמות שופטים וחוות דעת של ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים, את הרקע של המועמד, השכלתו וכישוריו".

השופט ארבל רמז, כי בהחלט ייתכן שביום חמישי הקרוב לא יעלה לדיון עניינם של כל המועמדים: "חברי הוועדה אף מתייחסים להתנגדויות שהוגשו להם בנוגע לכל מועמד... עם זאת, יכול לקרות מצב בו לא ניתן לברר השגות ולכן הדיון יכול להידחות. כמובן שהדבר נתון לשיקולו של יו"ר הוועדה, וכבר היו מקרים כאלה".

ארבל הוסיף, כי "יו"ר הוועדה לבחירת שופטים ייפה את כוחי למסור לכם כי הצגת המועמדים בישיבה הקרובה תהיה לפי סדר ה-א'-ב' ולא סדר אחר, וההצבעה בסוף הסקירה תהיה גלויה ולא חשאית. אם יתברר כי יש צורך בהצבעה חוזרת, כמו במקרה של תיקו או שיתבררו עניינים לגבי אחד המועמדים, תהיה הצבעה כזו".

ביחס לטענות נגד פרסום הפרוטוקול, אמר השופט ארבל כי הוועדה נוהגת לנסח פרוטוקול מתומצת משום שחברי הוועדה לא תמיד מוכנים לחשוף את דעותיהם לציבור מחשש שיופעלו עליהם לחצים מבחוץ.

יואב יצחק: הופתעתי שחברי הוועדה לא ביקשו לאמת את חשיפותיי

יו"ר ועדת החוקה, מיכאל איתן, העיר כמה פעמים לעיתונאי יואב יצחק , כי לא זומן לדיון כדי להזכיר את פרסומיו השונים וביקש ממנו שלא לנקוב בשמם של מועמדים שונים ולא לנצל את הבמה כדי לבקר חברי כנסת. יצחק אמר, כי "לא אתייחס לפרשיות בנושא ארבל, אך היא לא ראויה להיות שופטת בבית המשפט העליון".

בהמשך אמר יצחק, בהתייחסו לעשרות הפרשיות שחשף ב"מעריב", כי הוא מצפה שחברי הוועדה יעשו ולו מאמץ קטן, לפנות אליו כדי לברר את אמיתות הדברים, אולם הדבר לא נעשה, גם לא ב-21 הימים האחרונים, בהם נדרשים חברי הוועדה לבחון את ההשגות. "ציפיתי, ואולי הייתי תמים, שמישהו יפנה אליי וישאל אותי שאלות כדי לבדוק אם יש בפרסומים ממש, אך להפתעתי לא קיבלתי שום פנייה בבקשה לבדוק עובדות בסיסיות, האם למה שכתבתי יש עדים או ראיות. מכך אני מעריך, שהוועדה לא רוצה לדעת את האמת. הנושאים שהעליתי לא נבדקו בשום פורום".

בהמשך, עמד יצחק על הפרוצדורה של הוועדה לבחירת שופטים וקבל על-כך שאין לה זמן לבדוק ולחקור את ההשגות שהיא מקבלת. כשנשאל מדוע לא פנה בעצמו לוועדה השיב: "פניתי לפני שבוע, פניתי לפני יומיים ואל תדאגו, מחר אפנה שוב".

יואב יצחק הזכיר את ניגוד העניינים בו מצויה לכאורה חברת הכנסת דליה איציק (עבודה), החברה בוועדה לבחירת שופטים, אולם ח"כ סער אמר בתגובה כי לא בכל פרסום יש אמת. יצחק הזכיר, כי סער שימש בעבר עוזרה המשפטי של עדנה ארבל.

ח"כ איתן: מבקשים למנות את ארבל רק משום שהיא חברתה של בייניש

בתום הדיון אמר יו"ר ועדת החוקה, מיקי איתן, כי "אם כתוצאה ממחאה ציבורית מסתבר שיש מועמד פחות טוב, אז זה מוסכם. שלושה מחבריי הוועדה פנו ליועצת המשפטית של הכנסת)וטענו שהדיון לא חוקי, אך נמסר לנו שהדיון כן חוקי".

"הוועדה קיבלה בסוף החלטה שלא תתקבל החלטה, אך נסתפק בהעברת פרוטוקול על הדעות השונות לטובת הוועדה לבחירת שופטים. זה מלאכותי שלא ניתן להגיב, בכל מקום מגיבים, בעיתונים ועוד, ורק בכנסת אסור לדבר על זה - זו בדיחה".

איתן הוסיף כי "אם היה מדובר במשפטנית דגולה, הייתי מבין, אז מתעקשים. אך כאן פנו 4 אנשים ממפלגות שונות והלינו נגדה. היתה מועמדת בשם פרופ' נילי כהן, וזרקו אותה. השאלה מה קורה פה, מה מניע להעדיף את ארבל על פרופ' רות גביזון או פרופ' נילי כהן? זה לא מעורר משהו? מה זו התנועה הדורסנית הזו להכניס בכוח את ארבל, מה קרה? אם היתה באמת משפטנית טובה, ויש לה תרומה משפטית - אז שווה, אבל אחת שאין לה שום כישורים מיוחדים, אף אחד לא טוען שהיא גאון משפטי, רק מה? היא חברה של דורית בייניש, אז בגלל זה?", תהה איתן על האובססיה של חברי הכנסת מהשמאל.

בשמאל תבעו: לבטל את הדיון

בשמאל זועמים על ההחלטה לכנס את הוועדה וטוענים כי מדובר בניסיון פוליטי להשפיע על הוועדה. יו"ר סיעת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, קראה ליו"ר ועדת החוקה איתן לבטל את הדיון. "מדובר בדיון לא חוקי ולא חוקתי ואסור לכנסת ללחוץ או להתערב בהחלטות הוועדה למינוי שופטים, שהיא ועדה מעין שיפוטית", אמרה חברת הכנסת גלאון.

בתגובה, אמרו חברי הכנסת שיזמו את הדיון, כי אם החוק מאפשר לכל אזרח לפרט את השגותיו לגבי כל מועמד לתפקיד שופט, קל וחומר שוועדת החוקה של הכנסת רשאית לדון בהתאמתם של המועמדים לתפקיד שופט, לחוות דעה או להעלות השגות על מועמדותו של מי מהם.

גם חברות הכנסת יולי תמיר (עבודה) ואתי לבני (שינוי) דרשו מהיו"ר מיקי איתן לבטל לאלתר את הדיון בנושא בחירת שופטים לעליון. במכתב ששיגרו אל איתן, טענו השתיים כי הדיון מהווה התערבות בוטה בתהליך ומהווה הליך בלתי ראוי: "התערבות חברי כנסת, יום לפני כינוס ועדה, תוך ניסיון להשפיע על המועמדים, היא פגיעה חמורה באוטונומיית הוועדה ומהווה איום על שלטון החוק".

חברת הכנסת תמיר אמרה כי לא תשתתף בדיון בוועדת החוקה: "הדיון לא צריך להתקיים ולכן לא אשתתף בו. אם רוצים לדון דיון עקרוני בבחירת שופטים - אני בעד, אבל לא היום ולא באופן פרטני על עדנה ארבל. פנינו למיקי איתן וביקשנו לא לקיים את הדיון כי הוא יהפוך למשהו מאוד מכוער. זה צריך להיפסק. לכנסת יש נציגים בוועדה וזו לא הדרך להשפיע על הוועדה לבחירת שופטים".

תמיר הסבירה את החלטתה: "אני בחרתי לא להיכנס מסיבה אחת פשוטה: כשאתה בפנים - אתה מתחיל להיות חלק מהדיון ואתה נסחף לענות לאנשים. אם הדיון מתקיים, הוא מפר את העקרונות הכי בסיסיים של בחירת שופטים. הפוליטיקאים לא צריכים להתברר בכך, והחשבונות האישיים של גלעד ארדן לא צריכים להתברר בוועדת החוקה".

"אפשר לשפר את עבודת הוועדה ואני גם הגשתי הצעות. אבל מה שיהיה היום זה התקפות על עדנה ארבל ולכן זה לא המועד לקיים את הדיון. אפשר לקיים אותו בשבוע הבא. עדנה ארבל לא תהיה שם ולא תוכל להתגונן".

ואולם, הבוטה מכולם היה חבר הכנסת יוסי שריד (מרצ), שאמר כי "מושחתי הליכוד התאחדו כדי לנקום בעדנה ארבל את נקמתו של המושחת שעומד בראשם... אלמלא המליצה ארבל להעמיד את ראש הממשלה לדין, היא היתה נבחרת בוועדה למינוי שופטים בלי קושי. זהו מבחן מכריע לשר המשפטים יוסף לפיד וכולנו ניווכח לדעת אם הוא נותן את ידו בידם הלא נקיה של אנשי הליכוד ושותפיהם".

תמיכה מפתיעה קיבלו מתנגדי הדיון דווקא מחבר הכנסת עו"ד גדעון סער, שאמר כי הדיון אינו ראוי, משום שלכנסת יש שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים ו"היא הפורום המוסמך לדון במועמדים ובמידת התאמתם לכהן בבית המשפט העליון".

ואולם, גם בקרב המועמדים לכהונת השפיטה נשמעה התמרמרות על-כך שאין נוהל ברור לגבי הבחירה. אחד מ-15 המועמדים, פרופ' מיכאל קורינאלדי, ביקר את השר לפיד על שהודיע מראש כי הוא תומך במועמדים שיציג נשיא בית המשפט, אהרן ברק.

"ביום שפורסמה רשימת המועמדים", אמר פרופ' קורינאלדי, "הודיע יו"ר הוועדה כי הוא בוחר ב-4 מסויימים. את זה הייתי מבקש ממנו, לפני כינוס הוועדה, שיודיע שהנושא פתוח".

עמותת אומ"ץ: לבטל מינויה של ארבל

גם עמותת אומ"ץ למען מינהל תקין, מתחה ביקורת על דרך הבחירה של הוועדה בכלל, ועל הכוונה למנות את ארבל בפרט . פרקליטה של העמותה, עו"ד פיני פישלר, תבע משר המשפטים לפסול את עצמו מלשבת בראש הוועדה בדיון הקרוב, מאחר שבאחרונה הוא הביע בפומבי את העדפותיו לגבי ארבעה מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מתוך רשימת המועמדים, וזאת בנימוק שדברי השר עלולים להשפיע באופן פסול על יתר חברי הוועדה.

כן דרש פישלר, כי יגובש תקנון שיקבע את סדרי עבודתה של הוועדה והוא יפורסם לציבור. כן דרש, כי אם ישנם הסדרים לגבי גיבוש שמות המועמדים בין שר המשפטים לנשיא ברק למשל, גם אלה יפרסמו למען יידע הציבור.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-45245-00.html?tag=16-41-00


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   17:53   04.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. עדנה ארבל: ותודה לחברי שינוי...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
עדנה ארבל: ותודה לחברי שינוי...

אם תמונה עדנה ארבל לשופטת בית המשפט העליון ביום ה', יהיה המינוי הרע הזה רשום על שמם של חברי "שינוי"; הזאת תרומתה של מפלגת ניקיון הכפיים לקידום שלטון החוק בישראל?
04/05/2004 | אברהם פריד (פריצי) | frizzy@netvision.net.il
אם תמונה השבוע עדנה ארבל לשופטת בבית המשפט העליון ואם נראה אותה יושבת בעתיד בהרכבי בג"צ שאמורים לדון ולהכריע בשאלות של זכויות אזרח, הגינות שלטונית או צדק, ראוי שנזכור למי נהייה חייבים תודה על מינוי קלוקל זה.

אורח ממאדים, לו היה נוחת בישראל ומקבל לידיו את רשימת הפרשיות בהם היתה מעורבת הגב' ארבל, היה משוכנע כי הוא מעיין כנראה בתיק של "בדוקאי" במשטרה או לפחות בתיק דין משמעתי של עובד מדינה בעייתי, אבל לבטח לא היה מאמין שמדובר בתיק של מועמדת לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון. לחילופין, היה חושב שנחת בטעות באוגנדה של אידי אמין או בלוב של קדאפי. כי מה אין כאן: חשד לניצול לרעה של כוח המשרה, חשד לגיבוי עבירות על החוק, חשדות לניצול קשרים למען אינטרסים משפחתיים - וכל זאת, בנוסף לשורת החלטות ומעשים "מקצועיים" לכאורה, שכל בר-דעת בתחום המשפטי זוקף מולם גבה בתימהון.

מי שמוביל את מועמדותה ואת המהלכים לבחירתה של ארבל הוא שר המשפטים, טומי לפיד, שהוא גם יו"ר מפלגת "שינוי".

שינוי, מפלגה המורכבת מפעילים וחברים הנמנים ברובם על המעמד הבינוני והבורגני (גם בתפיסותיו ואורחות חייו), מזוהה והיתה מזוהה תמיד עם מעורבות רבה במה שנקרא "הסדר הציבורי התקין" והיא פעלה תמיד למען הגינות, ניקיון כפיים ציבורי ושיקול דעת משפטי רגוע ויציב.

כל אלה אינם מסתדרים עם מועמדותה של עדנה ארבל. אין ספק שרובו של ציבור חברי "שינוי" ומצביעיה אינם חושבים שעדנה ארבל היא מועמדת ראויה ומתאימה לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. תגובות והתבטאויות אנשי שינוי בעניינים דומים, החל מהתנגדותם למינוי אנשי ש"ס שהיו מעורבים בפרשיות שונות וכלה בתגובותיהם על המתרחש בחוות השיקמים ובנותיה (ליתר דיוק: "בניה") מעידים על נטיית אנשי שינוי להעדיף מינויים של דמויות "נקיות" למשרות ציבוריות.

והנה, דווקא בנושא הקרוב לליבם - מערכת המשפט - מוביל מנהיגם לקראת מינויה של מי שבוודאי אינה עונה לקריטריונים שלהם: לא טוהר המעשים, לא הגינות ציבורית וגם לא כשרון משפטי המעורר כבוד.

והם, חברי "שינוי", שותקים.

אינני יודע להסביר זאת. אין לזה גם תירוצים.

לכאורה, גם בלי רעש ציבורי, מספיק היה אם 20-30 איש מאנשי שינוי היו פונים למנהיגם, טומי לפיד, ומביעים בפניו עמדתם ודעתם כי עדנה ארבל אינה ראויה לתפקיד - ולו רק כדי לשמור על דימויו הנקי של בית המשפט העליון. זה יכול היה להספיק. שינוי היא מפלגה קטנה (במוסדותיה) ועמדת 20 אנשים מחברי המרכז היה בה די בכדי "לאותת" לטומי לפיד כי ישנם מהלכים העלולים "להתקיל" אותו עם חבריו ותומכיו. אם חברי הליכוד הפשוטים יכלו להוריד את אריק שרון מתוכנית מדינית שסיכם עם הנשיא בוש, הרי שחברי "שינוי" המתוחכמים ודאי וודאי יכלו להוריד את טומי לפיד מתוכנית פרסונלית שסיכם עם הנשיא ברק. ובלי תמיכתו של טומי לפיד - ארבל היתה נמחקת מרשימת המועמדים בעלי הסיכוי.

זה לא קרה. זה לא קורה.

אנשי "שינוי" מילאו פיהם מים - ואין לי הסבר לתופעה.

לכן, אם תפגשו חברי שינוי או מי מפעיליה ותומכיה, הזכירו להם זאת: תרומתה האמיתית (והיחידה, כנראה) של "שינוי" לקידום שלטון החוק בישראל הינה המינוי של עדנה ארבל לבית המשפט העליון וערעור אמון הציבור בשופטיו כתוצאה מכך.

ובשביל זה, באמת, לא היינו צריכים את שינוי. לזה גם ש"ס היתה מספיקה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5828-00.html?tag=17-43-09


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   23:45   04.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. עדנה ארבל, לטובתנו, לטובתך אנא הסירי מועמדותך לעליון  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.05.04 בשעה 23:48 בברכה, פילוביץ שחף
 
עדנה ארבל, לטובתנו, לטובתך אנא הסירי מועמדותך לעליון
04/05/2004 | אפרי הלפרין | efri_h@hotmail.com

לפני מספר חודשים, באתי בטענות, כאן באתר זה, בפומבי, נגד העורך יואב יצחק, על השתלחותו לכאורה בפרקליטה ארבל וביועץ לשעבר רובינשטיין.

משביקר היועץ רובינשטיין חריפות את ארבל והמליץ להעביר את נצ"מ מזרחי מתפקידו, נשתנתה להבנתי נימת העורך כלפיו.

דבריו הברורים של רובינשטין על ארבל, ומסקנתו הקיצונית בנוגע למזרחי, (הדחה מתפקידו, בכפוף לשימוע) הזיזו גם אצלי את כף המאזנים, לגבי ארבל, חזקת חפות מוסרית ציבורית - איננה קיימת אצלי לגביה.

אך גלגלי הצדק ממשיכים להתגלגל, יואב ממשיך לצעוד, מעגל "החברים של ארבל" ובעלי עניין אשר לכאורה תומכים בה הולך ומתרחב - כתם הספק על שיקול הדעת בבחירת שופטים הולך ומעמיק - הנזקים מתעצמים, והשיירה עוברת.

כהונה של שופט עליון, איננה כהונת שר.

אין צורך בקופה של שרצים התלויה מאחור על-מנת להתמנות כשופט, על אחת כמה וכמה, שופט עליון - נהפוך הוא, די בציפורן הזרת של שרץ על-מנת לפסול את המועמדות. די לנו בקצה קצהו של ספק, על-מנת לפקוח עיניים ולשקול בכובד ראש, ומעט יותר מזה על-מנת לפסול.

צל כבד מוטל על תקופת כהונתה של ארבל בפרקליטות, צל אשר הפך לחור שחור עם הביקורת הנוקבת של רובינשטיין והפעולה המעשית עליה החליט בתגובה לחששות להאזנות בלתי חוקיות (או פעולות לא חוקיות עם האזנות חוקיות) שעשתה המשטרה בגיבוי הפרקליטות, בסיטונות, וללא גבולות. ייתכן שעשו זאת מכוונות טובות, ייתכן שצל צילה של פרנויה הדריכתם, וייתכן אף שלחמו במאפייה וגם ניצחו.

אך אין זה כלל משנה.

בשופט עליון לא נחפש כוונה פלילית. שופט, ודאי שופט עליון הוא פסול לדוכן, אם עשה לא טוב, גם ללא כוונה פלילית. בשופט עליון נחפש רק דבר אחד ויחיד (מעבר להכשרה המקצועית והמזג השיפוטי) והוא "מעל ומעבר לכל קצה קצהו של ספק".

התנהלותה של ארבל, התנהלות הפרקליטות בשנים האחרונות מטילה ספק, ספק גדול - ולכן ארבל פסולה, ללא כל ספק, לעליון.

עזבו אתכם מניגודי העניינים, עזבו אתכם מדליה איציק שתלתה עמה כביסה בתנועת הנוער - הכל שטויות (ואם אין דרך אחרת אז גם שטויות זה טוב, אפילו חיוני).

ארבל לא יכולה להתמנות לעת הזו לעליון, היא חייבת לרדת מרשימת המועמדים, ואם לא יורידו אותה, מחובתה להוריד עצמה. לארבל ולנו אסור שתגיע לקו הגמר, גם אם שם תובס על-ידי מועמדים פופולריים יותר.

בכל מלחמה יש נפגעים, לעתים הנפגעים אינם אשמים כלל, לעתים הם פשוט מתים בגיל צעיר על לא עוול בכפם.

ארבל יצאה למלחמה על שלטון החוק, היא נכשלה יותר מידי. כשלונותיה, לפחות חלקם המופצים ברבים, הם קשים ובעייתים - היא פצועה ואפילו פצועה קשה, ולעניין המינוי לבית המשפט העליון לא חשובה כלל סיבת פציעתה.

עדנה ארבל, לא נפגעת במלחמה בגיל 19, אני בטוח שאת מאמינה בצדקתך, אך היום, במצב הנתון כעת, עם כל הנזקים הסביבתיים הנגרמים מהסיטואציה, ממנה, ואפילו אם את מרגישה שסימנו אותך - אינך יכולה לשבת בבית המשפט העליון, בעיקר עקב העובדות שפורסמו פורמלית, אך גם עקב השמועות. תוסיפי לכך את העובדה שכל זמן שאת מועמדת, ידיך קשורת מלהשיב מלחמה שערה - וקיבלנו, נזק עצום לך אישית, נזק עצום לציבור - נזק שמולו את חייבת לוותר.

עשי מעשה, פתרי לעם ישראל בעייה שאולי את המוקד שלה, סגרי את התיק שלך בפרקליטות, ותתגלגלי הלאה, אך לא לכיוון בית המשפט.

אם את מוכשרת וישרה ויהיה לך גם קצת מזל - את תצחקי על כולנו, בעוד שנתים, תצחקי עלינו כל הדרך אל הבנק.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5827-00.html?tag=23-29-29



http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#13


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   12:25   05.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. עדנה ארבל היא לא סרק, סרק, סרק......  
בתגובה להודעה מספר 3
 
בית משפט שיש עימו קלון

עדנה ארבל היא לא סרק, סרק, סרק......
מאת: אריק באך


בואו נניח לרגע שיואב יצחק המציא את כל ההאשמות שלו, וכי ארבל לא מגישה נגדו שום תביעת דיבה כי היא מנהלת איתו רומן אסור מאחורי הקלעים.

(איזה הסבר הגיוני אחר יש להמנעות הממושכת הזו, אם היא באמת לא מודה?)

הרי הזכות לקרוא לעדנה ארבל פושעת, עבריינית פלילית ואוייבת שלטון החוק והדמוקרטיה, היא זכות חוקית של כל אזרח בשל העבירות הפליליות החמורות אשר אפילו היא לא חולקת על זה שהיא ביצעה, בפרשת הסיכול הממוקד של שר המשפטים יעקוב נאמן.

עדויות קציני המשטרה הבכירים על ההוראות הבלתי חוקיות של ארבל, להמנע מלחקור עדים היודעים את מה שבית המשפט ממילא גילה רק כשנאמן סולק מכהונתו המאיימת כשר משפטים - הן עדויות מצמררות על התנקשות חמורה בדמורטיה ובוז גדול כלפי שלטון החוק.

(מומלץ אגב לקרוא את מאמר המערכת מהיום של אמנון דנקנר, "עדנת השחיתות" גם לכאלה שממש מתעקשים לעצום עיניים מהאמור בנושא ב NFC))

אם לעדנה ארבל נשאר ולו קמצוץ של בושה ושמץ של גאווה עצמית, היא חייבת לבוז ולסרב להצטרף כחברה בבית משפט עליון המוכן לצרף אל שורותיו טיפוס בעל עבר פלילי שכמותה.

כפי שנקבע בפרשת גינוסר, לא בית המשפט הוא הבלעדי המעניק את הסמכות לקבוע אם אדם הוא בעל עבר פלילי או לא.

יש ונסיבותיו המיוחדות של המקרה מונעות מהפרוצדורה הרגילה לגבש תיק לכדי העמדה לדין וממילא הרשעה - אך אין מי שאמון על המינויים לתפקיד ציבורי רשאי להתעלם מעובדות שאין לגביהן שום מחלוקת עובדתית ואשר פרשנותן היא ממילא חד משמעית ומעידה על עבר פלילי מוסכם, מוכח וחד משמעי. (גם אם עובדה מוסכמת זו חמקה מהפרוצדורה הרגילה של הגדרתה הפורמלית מסיבה זו או אחרת).

הרי כבר יש לנו בבית המשפט שופטת אחת עם דם על הידיים, דמו של יצחק רבין!

(גם מי שיחלוק על המשמעות המלאה של ההאשמה המאוד מבוססת שלי, ודאי לא יחלוק על אחריותו של אבישי רביב וממילא של מפעילתו בייניש, לדמוניזציה שהתירה את דמו של רבין, שלא לדבר על רצח אופי של מחנה שלם).

מה אנחנו צריכים עוד קלון בבית המשפט העליון?

למי זה טוב?

רק כדי להעניק לה חסינות וחבל הצלה מהחקירות הפליליות המתעקשות לאיים גם עליה? אין איזו קומבינה פחות גסה להחליק גם את העסק הביש הזה?

הרי החבל שיציל אותה הוא בעצם חבל התליה של מוסד אשר חשוב שיהיה יקר לכולנו, ואשר אוי ואבוי אם גם השיירים של שרידי הלגיטימציה שלו יתרסקו כליל.

אם המחיר הוא להעניק לה חנינה גורפת וחסינות מוחלטת על מעשיה בעבר - אני חושב שזהו מחיר יקר אך הוגן שהדמוקרטיה חייבת לשלם כדמי לא יחרץ למניעת התאבדותו הטוטאלית של בית המשפט העליון.



http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#13


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   16:53   05.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. לכבוד שר המשפטים, יו''ר הועדה לבחירת שופטים ולאהרון ברק  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.05.04 בשעה 16:55 בברכה, פילוביץ שחף
 
מסמך 3: התנגדות למינוי ארבל לכהונת שופטת בית המשפט העליון
05/05/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il
http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-5834-00.html?tag=16-45-49

יד באייר תשס"ד
5 במאי 2004

לכבוד

שר המשפטים
ח"כ יוסף (טומי) לפיד
יושב ראש הוועדה לבחירת שופטים

נשיא בית המשפט העליון
השופט אהרן ברק
חבר הוועדה לבחירת שופטים

א.נ.,

הנדון: בחירת שופטים לבית המשפט העליון


1) מוגשת בזאת התנגדות למינויה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל (להלן: "ארבל") לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.

2) מסמך זה מוגש לאחר שהח"מ נוכח, כי הוועדה לא יזמה בדיקה עצמאית של מידע שחשף באמצעי התקשורת. בכל הכבוד, הח"מ סבור כי היתה זו חובתה של הוועדה ליזום ולנסות להשיג את המידע מכל מי שיכול לתרום לבירור כשירותו של מועמד, בטרם תובא מועמדות ארבל להצבעה בוועדה לבחירת שופטים.

בכל הכבוד, הח"מ סבור כי אין לארבל חסינות מפני בדיקת מעשיה - קודם שתמונה לכהונת שופטת, גם אם היא מכהנת בתפקיד פרקליטת המדינה.

3) במסמך זה יוצגו להלן חלק מהמעשים הבלתי כשרים המיוחסים לארבל. רק עיקרי הדברים יובאו כאן. בשל מורכבות העניינים והיקפם הגדול, מבקש הח"מ מהוועדה לזמנו להופיע בפני ועדת משנה ו/או בודק מטעם הוועדה, כדי להציג מסמכים, פרטים נוספים ולסייע לוועדה ככל שניתן.

4) פרשת האזנות הסתר: ארבל/מזרחי - דוח מבקר המדינה

4.1 הח"מ החל לעסוק בפרשה לקראת סוף שנת 2000. הח"מ ייחס למזרחי ביצוע האזנות סתר באופן בלתי חוקי, וזאת תוך מעורבות הפרקליטות וקבלת גיבוי למעשים מארבל. במשך תקופה ארוכה מאוד המשיכה ארבל להכחיש כי קיימת תופעה של האזנות סתר בלתי חוקיות וטענה כי מדובר בפרסומים כוזבים שנועדו לפגוע אישית בראש יאחב"ל (דאז) משה מזרחי ובה עצמה.

4.2 הח"מ הוסיף וחשף בעשרות פרסומים, כי אכן בוצעו האזנות סתר בלתי חוקיות ותומללו שיחות בניגוד לחוק וזאת למרות צווים מגבילים של בית משפט. בין היתר תומללו, בניגוד לחוק, שיחות של: אישי ציבור (בהם בנימין נתניהו, אריאל שרון, יצחק נבון, משה קצב), אנשי עסקים רבים, עורכי דין, צעירות-קטינות (בנות של חשודים-מואזנים), נשות מואזנים, רופאים, בני משפחה ועוד.

4.3 במשך שלוש שנים (ולמעשה גם עתה) המשיכה ארבל ליתן גיבוי למזרחי. כל מי שעסק בחשיפת פרטים נוספים בפרשה, הוקע והושמץ כאילו הוא עושה זאת מתוך שיקולים זרים וכדי לסייע לפושעים. ארבל היא שהיתה בין מובילי המשמיצים, כולל את הח"מ. ארבל המשיכה גם לאחר מכן להעניק גיבוי למזרחי ולאנשיו לבצע האזנות סתר בלתי חוקיות תוך עבירה ברורה על החוק. כאשר נאלץ היועמ"ש אליקים רובינשטיין להורות על חקירת מח"ש, עמדה ארבל בדרכו וניסתה לחבל בחקירה, בכמה משלביה; כאשר הגיע רובינשטיין למסקנות חמורות והחליט לפעול נגד מזרחי, פעלה ארבל לעיכוב פרסום החלטותיו.

4.4 ביום 23.10.03 פרסם רובינשטיין דוח ובו ממצאי החקירה (תיק מח"ש 2403/02). עיקרי הדברים: בוצעו האזנות סתר ותומללו שיחות באופן בלתי חוקי ובניגוד להגבלות שנקבעו על-ידי בית משפט; תומללו באופן בלתי חוקי שיחות פרטיות, שיחות פוליטיות, שיחות הנוגעות לצנעת הפרט, שיחות אינטימיות ועוד. הסנקציה עליה החליט: המלצה לשר לביטחון פנים להדיח את מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות, בכפוף לשימוע.

4.5 ארבל לא השלימה עם החלטה זו. לכן בחרה לבצע "הפיכת חצר". אם עד להחלטה היתה בחזקת ממליצה ו/או מחווה דיעה, הרי שבאותו שלב היא חצתה את הקווים. ביום 24.1.03 היא כתבה והפיצה חוות דעת הנוגדת את עמדתו/החלטתו של רובינשטיין. את המסמך העבירה אל השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, פרקליטת מחוז דרום ומנהל מח"ש. כמובן שדוח זה הגיע גם אל מזרחי עצמו, וזה, יחד עם ארבל וגורמים נוספים השתמש במסמך לניגוח רובינשטיין.

4.6 ימים ספורים לאחר מכן האשים רובינשטיין את ארבל בפגיעה בסדרי מנהל. שר המשפטים נזף בארבל, מה שלא מפריע לו עכשיו להציגה כאשת מופת.

4.7 יודגש, כי ארבל אישרה כי אכן ידעה על ביצוע התמלולים (הבלתי חוקיים לכאורה). באותה חוות דעת שהעבירה לרובינשטיין ביום 24.10.03 כתבה (סעיף 8), בנסותה לגונן על מזרחי:

"זאת ועוד, שיחות רגישות, בודדות אמנם, הוצגו במועד סמוך להאזנה גם לנו וגם לך, אולם אף אחד מאתנו לא הורה על הפסקת התימלולים של שיחות דוגמת אלו, שכן סברנו כי מדובר בחומר היכול להיות רלוונטי לחקירה".

ארבל מאשרת, כאמור, כי נתנה ידה לביצוע התימלולים האסורים.

הח"מ פנה אל רובינשטיין בבקשה שישיב האם אכן הוצגו בפניו תמלילים, כדברי ארבל, ונענה כי דברי ארבל אינם נכונים, וכי בתפקידו כיועמ"ש לא קיבל תמלילים אסורים.

4.8 מבקר המדינה אליעזר גולדברג פרסם דוח שנתי 54ב (5.5.04) ובו עסק בפרשת האזנות הסתר. תקופת הביקורת: אוגוסט 2002 - יוני 2003.
4.9 נדגיש כאן שוב: המדובר בהאזנות סתר שבוצעו בהתאם להיתרים ו/או נוהג שקיבלו גושפנקא של ארבל. בדוח המפורט קובע המבקר, למעשה, כי הדבר נעשה באופן החורג מהחוק ו/או מהלכות פסוקות של בית המשפט העליון ו/או מצווים מפורשים של בית המשפט.

4.10 חברי הוועדה מתבקשים לקרוא את הדוח המלא, קודם שתדון הוועדה ותכריע במועמדות ארבל.

4.11 הנה כמה אמירות מן הדוח:

- נמצא, כי בכמחצית מתיקי המדגם תומללו או תוקצרו שיחות בנושאים אישיים, שיחות בנושאים רפואיים ושיחות חולין, שלא הייתה להן רלוונטיות לחקירה. שיעור התיקים שבהם נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות שנעשו אגב פגיעה בפרטיות במידה העולה על הנדש... ב-21% מהתיקים, שבהם נמצא שבית המשפט קבע במפורש בהיתר הגבלות לתמלול, נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות שנעשו בניגוד להגבלות שנקבעו; בתיקים אחרים נמצא שתומללו או תוקצרו שיחות שיש עליהן חיסיון על-פי דין (שיחות בין עורך דין ללקוח); ובתיקים אחדים נמצא שתומללו או תוקצרו שיחות של אישי ציבור, שנעשו בלא שהתקבל אישור בעל תפקיד בכיר במשטרה להאזנה, כנדרש בהוראות המשטרה.

- מהבדיקה של תיקי המדגם עלה, שב-48% מתיק המדגם נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות או קטעי שיחות, שהיה בתמלולן משום פגיעה בפרטיות במידה העולה על הנדרש: תומללו או תוקצרו "שיחות חולין", שיחות שעסקו בנושאים אישיים או ביחסים אינטימיים, שיחות על המצב הרפואי של הדובר ועוד.

- כך, למשל, תומללו שיחות שבהן אשת האדם שצוין בהיתר מספרת לחברתה, בין היתר, על קשייה לתפקד ועל טיפול פסיכולוגי שניתן לבנה; שיחות שבהן אשת האדם שצוין בהיתר משוחחת עם חברתה על יחסיה הבלתי תקינים עם בעלה; שיחות של מי שצוינה בהיתר על יחסיה עם בעלה ועל כוונתה להתגרש ממנו, וכן שיחות על מצבו הבריאותי של בעלה; שיחות מהאזנת סתר בבית עסק שקשורות לעבודה בעסק ושיחות פרטיות של אחת העובדות; שיחות שבהן מי שלא הייתה החשודה על-פי ההיתר, משוחחת עם אמה על בעיותיה הנפשיות ועל התעללות מינית שחוותה בילדותה; שיחות של מי שלא צוינה בהיתר, עם אישה שחוותה התעללות מינית, שיחותיה עם אבי בנה על יחסיו עם בנה ושיחותיה עם הגננת של בנה על בעיותיו; שיחות של מי שצוינה בהיתר עם מרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית שבהן היא מספרת שבילדותה נפגעה מהתעללות מינית במשפחה ועובדת המרכז מייעצת לה בנושא זה.

- ... ב-21% מתיקים אלה... נמצאו תמלילים או תקצירים של שיחות שנעשו בניגוד להגבלה...

- לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים מלמדים כי לא במעט מקרים מתומללות או מתוקצרות "שיחות חולין" ושיחות אישיות שאינן רלוונטיות לחקירה, דבר שאין הדעת סובלתו...

- ... בשלושה תיקים נמצאו תמלילי שיחות או פקסים שבהם עלו דברים שהוחלפו בין עורכי דין לבין לקוחותיהם בקשר לדיונים בתיק מעמד אישי, תביעות כספיות מחברת ביטוח וסכסוך כספי - שחל עליהם חיסיון.

- ארבעה מתיקי המדגם עסקו בהאזנות לאישי ציבור. לא נמצאו מסמכים המעידים שלפני ביצוען ננקטו ההליכים שפורטו לעיל: בשלושה תיקים לא נמצאו מסמכים המעידים שהמשטרה קיבלה מראש אגף החקירות או מראש אמ"ן אישור להגשת הבקשה להאזנת סתר, ולא נמצאו אסמכתאות לכך שנשקלה הרגישות המיוחדת של האזנות אלה; בתיק רביעי נמצא שהוקלטו אגף אורחא שיחות של אישי ציבור, והן תומללו אף שהן לא היו קשורות לנושא החקירה, ללא אישור של אחד מבעלי התפקידים האמורים ובחריגה ממגבלות ההיתר.

4.12 לדעת הח"מ, ארבל, יחד עם מזרחי - אשר בין לבין קודם לתפקיד ראש אגף החקירות במשטרה, הם שהנהיגו את השיטה העבריינית של ביצוע האזנות סתר בלתי חוקיות. דוח מבקר המדינה מצביע עתה מפורשות על עבירות פליליות, ואלה טעונות עתה חקירה פלילית חדשה. ארבל היא אחת החשודות בפרשה זו, כמי שנתנה, כאמור, גיבוי אישי (למזרחי) ומקצועי, למשטרה: לבצע האזנות סתר באופן זה.

5) פרשת הפיצויים - ילקוט הכזבים


5.1 הח"מ חשף בגלובס (דצמבר 1996) כי ארבל קיבלה פיצויים בסכום של 200 אלף ש"ח לפנים משורת הדין, בגין, כביכול, פרישתה מתפקיד פרקליטת מחוז למעברה לכהונת שופטת בית משפט מחוזי. באותה עת ביקשו שופטים נוספים לקבל את אותה הטבה, ונדחו בטענה שהדבר אינו חוקי.

.

5.2 מעבר לבדיקת המבקר ולממצאיו, מבקש הח"מ להאיר את שהתגלה לו תוך-כדי בדיקת הפרשה וגם לאחר מכן. התברר, כי ארבל הפכה לכזבנית סדרתית. הנה מקצת מהפירכות, שלא טופלו על-ידי המבקר (כיוון שלא היו במסגרת ביקורתו):

- ביום 26.12.96, בתשובה לשאלותי, השיבה ארבל בכתב באמצעות דוברת משרד המשפטים: "... מודיעה פרקליטת המדינה כי לאחר סיום עבודתה בשירות הציבורי ומינויה לשופטת, אושרו לה פיצויים על-פי זכאותה, על-ידי ועדה מוסמכת ובאישור נציב שירות המדינה דאז, מר גבאי".

הח"מ טוען, כי "ועדה מוסמכת" כפי שטוענת ארבל לא היתה ולא נבראה.

- ביום 29.12.96 השיבה ארבל בכתב, בתגובה לשאלות הח"מ: "כפי שנמסר לי, בראש הוועדה שאישרה את הפיצויים, עמד מר ש. הולנדר, שהיה בזמנו היועץ המשפטי של נציבות שרות המדינה וחבריה היו נציגים מהנהלת בתי המשפט ומנציבות שירות המדינה (ביניהם השופט א. הגר, מנהל בתי המשפט דאז, השופט ר. בודסקי, סגן מנהל בתי המשפט ומ. בן-דרור, שופט מחוזי אז)".

לטיעון הנ"ל אין יסוד וכל כולו שקר מתחילתו ועד סופו. אין ולא היתה שום ועדה שאישרה לארבל פיצויים; ועדה שבה חברים האישים הנ"ל לא היתה ולא נבראה מעולם, בשום קונסטלציה ובשום אירוע אחר. האיש היחיד שאישר לארבל פיצויים הוא ידידה הקרוב, הנציב דאז, מאיר גבאי, וזאח לאחר שארבל הפצירה בו במשך כמה שנים. גם גבאי עשה זאת ממש ערב סיום כהונתו, לאחר שלא יכול עוד להפצרותיה.

- ביום 28.7.02 התראיינה ארבל לערוץ 2 בתוכניתו של העיתונאי דן שילון. בתשובה להערת המראיין, שאמר: "במשרד המשפטים נקבע שהכספים לא הגיעו לך בעצם", אמרה ארבל:

"לא, סליחה, זה לא נקבע בשום מקום. העניין הזה הובהר, ואני שמחה שאתה מעלה את זה, כי מישהו עושה לי עוול בעניין הזה, וחוזר ועושה לי כל שבוע שמשרת איזה שהוא אינטרס בעניין הזה, ומעלה את זה כל פעם על-פי גחמות ליבו... אני קיבלתי פיצויים, הייתי זכאית להם. ועדה החליטה על העניין הזה..."

.

ארבל אמרה את הדברים, בקולה היא, וכיזבה בשידור חי. שכן העובדות אחרות הן: ראשית, כאמור - שום ועדה לא אישרה מעולם לארבל קבלת פיצויים; ושנית - במשרד המשפטים נקבע מפורשות כי ארבל קיבלה כספים שלא הגיעו לה. כך, לדוגמא, במכתב מיום 22.8.95 מאת נורית אלשטיין (מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה) אל נציב שירות המדינה, קבעה אלשטיין (המכתב נשלח בתקופה שארבל היתה שופטת בית המשפט המחוזי והפרקליטה אלשטיין יכלה לפעול באופן עצמאי ומקצועי...):

"לא מצאתי כל הצדקה לדרך בה נהג נציב שירות המדינה דאז ביחס לשופטת ארבל, והנימוק שנטען (השופטת שמרה בכתב ובמפורש על זכויותיה וקיבלה לכך אישור מהנציבות) אינו מספק, למעשה, כל הסבר.

"אטעים - כיוון שסבורה אני, כי להסדר שהוחל על גב' ארבל לא היתה הצדקה, ולדעתי טעתה נציבות שירות המדינה. משאישרה את ההסדר, אינני סבורה שקמה לשופטות צור ודותן זכות מן הדין לתבוע החלת אותו ההסדר עליהן, מבחינת "אין מתקנין עוול בעוול".

"עמדה זו הינה על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה, אשר, גם הם, סבורים שזו הדרך לפתרון הבעיה.".


5.3 העובדה שארבל קיבלה פיצויים שלא הגיעו לה - אם באופן זדוני ואם בתום לב - עולה בבירור מהוראות התשלום עצמה שניתנה בעניינה. במכתב מיום 1.4.93 עליו חתום שמואל זיסקינד (הממונה על היחידה למנהל הסגל הבכיר) והופנה אל אורי מתתיהו (סמנכ"ל בכיר לאמרכלות במשרד המשפטים) נכתב מפורשות:

"נציב שירות המדינה בתוקף סמכותו מאשר לגב' עדנה ארבל פיצויים לפנים משורת הדין בשיעור של 100% עבור תקופת עבודתה בשירות המדינה עד התמנותה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב".

5.4 הח"מ מבקש להדגיש, כי מבקר המדינה אכן בדק חלק מהפרשה ואמר את דברו לגבי חלק מהעניינים . ואולם, כזביה של ארבל שהועברו לתקשורת לא נבדקו מעולם על-ידי המבקר - לא אלה שנטענו לפני הדוח שהגיש (במאי 2000) ובטח לא הכזבים שלה שהועלו אחרי שפרסם דוח בנושא זה.

6) הפוליטיקה של ארבל

6.1 ביום 21.1.03 התייצב צוות החקירה המיוחד בפרשת ההדלפה בנושא חקירת פרשת סיריל קרן, בפני היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. בפי הצוות היתה הודעה: עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ היא שהדליפה את מסמך חיקור הדין בפרשת שרון-סיריל קרן.

6.2 צוות החקירה כלל את עורך הדין ערן שנדר, מנהל מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) היוצא, עורכת הדין אביה אלף, הממונה על עבירות כלכליות במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ניצב משנה אלינוער מזוז, המשנה ליועצת המשפטית של משטרת ישראל, וניצב משנה שלומי איילון, קצין אח"ק (אגף חקירות) דרום.

6.3 רובינשטיין הביע הערכה לצוות החקירה, ופעל למסירת דיווח מיידי לציבור. ואולם, בדרכו עמדה פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

6.4 מיד כשקיבל רובינשטיין את ההודעה, בסביבות השעה 22:30, הוא עידכן כמה גורמים הנוגעים בדבר, ובראשם את ארבל ואת אנשי המשטרה, שכמה מהם היו חשודים קודם לכן בהדלפה. העידכון נעשה בטלפון, ולא בישיבה משותפת. אלא שבמקום לברכו על הגילוי, העלתה ארבל את הדרישה הבאה: לעכב עד אחרי הבחירות את פרסום דבר גילוי המדליפה.

6.5 הדרישה הזו עוררה את רוגזו של רובינשטיין והוא אף שוחח על כך עם הבכירים שישבו בלשכתו באותה עת. גורם המקורב לעניין מסר לח"מ, כי ארבל "ישבה" לרובינשטיין על הקו כמעט שעה, וחזרה והפצירה בו להימנע מהפרסום עכשיו. מדוע? שאל רובינשטיין וקיבל את התשובה המוזרה הזו: "כדי שזה לא ישפיע על הבחירות".

6.6 רובינשטיין נדהם. חלה עלינו חובה, אמר רובינשטיין לארבל, למסור את המידע לציבור. הרי אמרנו, הבטחנו, התחייבנו. אם לא נדווח, התריע בפניה, יאשימו אותנו בשיקולים זרים ובהתערבות פוליטית במהלכי בחירות.

6.7 רובינשטיין דחה את טיעוניה, ועמד על כך שממצאי החקירה יפורסמו, דווקא בגלל שההדלפה מצד גלאט-ברקוביץ' נעשתה ונועדה, גם לפי דבריה בחקירה, להשפיע על מהלכי הבחירות. לכן, אמר, צריך לגלות את הדבר ברבים - כדי שציבור הבוחרים יידע, כי ההדלפה שהזיקה לשרון נעשתה מצד מי שביקשה להשפיע על תוצאות הבחירות.

6.8 אופן התנהלותה של ארבל עורר ביקורת נוקבת מצד כמה גורמים המקורבים לעניין. נדגיש כאן, כי רק אנשים ספורים יודעים על הדרמה שהתקיימה באותו לילה. כמה אישים אחרים קיבלו על כך דיווח, אך הם בחרו שלא לעשות דבר.

6.9 הביקורת נגד ארבל נובעת מן התובנה הבאה: מהותית אין הבדל בין התוצאה שביקשה להשיג גלאט-ברקוביץ', לבין התוצאה שעלולה היתה להיגרם אם דרישתה של ארבל מרובינשטיין היתה מתקבלת; הרי זו הדליפה את הפרשה כדי להזיק לשרון בבחירות, בלא שיהיה די זמן לרשותו להגיב ולהדוף, משפטית, את הטענות נגדו; וזו ביקשה למנוע מרובינשטיין לפרסם מידע, שהיה בו כדי לאפשר לשרון להציג עצמו, ובצדק, כמי שמתנכלים לו אפילו בפרקליטות, דבר שצפוי היה לסייע לו בקמפיין הבחירות. "המטרה היתה אותה מטרה", אמר לי גורם המצוי בפרטים.

6.10 לדרמה הזו היו עדים כמה בעלי תפקידים בכירים, שנכחו בלשכתו של רובינשטיין בעת שהתקיימה השיחה. למרות זאת, ארבל מכחישה.

6.11 ארבל מסרה לח"מ כתגובה, כי היא ביקשה להמתין עם פרסום ההודעה עד לבוקר שלמחרת ולא מעבר לכך. ואולם, על-פי המידע שבידי הח"מ, ארבל ביקשה לעכב פרסום גילוי המדליפה ולהמתין עם פרסום המידע עד אחרי הבחירות. בדיקה פשוטה תוכיח זאת.

6.12 לחברי הוועדה לבחירת שופטים מומלץ לשאול את רובינשטיין, וגם את יתר הנוכחים: חברי צוות החקירה, ואת עוזריו של רובינשטיין, שנכחו גם הם בחדר כאשר התנהלה השיחה, ואז יתברר כי ארבל אינה דוברת אמת גם עתה (בדומה למקרים אחרים), ובשני עיקרים: גם כאשר היא מכחישה עתה שביקשה לעכב את פרסום דבר גילוי המדליפה; וגם כאשר לחצה לעכב את הפרסום עד אחרי הבחירות.


7) ארבל ביקשה מהשרה לבנת לסייע במינוי מר אורי ארבל לתפקיד בחברות ממשלתיות


7.1 בעת שכיהנה ח"כ לימור לבנת בתפקיד שרת התקשורת, פנתה אליה ארבל וביקשה ממנה לפעול למינוי בעלה (מר אורי ארבל) לדירקטור ו/או לסדר לו תפקידים אחרים בחברות ממשלתיות וכן להיפגש עימו. ארבל ביקשה זאת בשיחה אישית עם לבנת.

7.2 ארבל פנתה אל לבנת, בתקופה שבפרקליטות ובלשכת היועמ"ש התקבלו תלונות נגד לבנת בעניינים שונים. חלק מהם נבחנו בשאלה האם יש להורות על פתיחת חקירה פלילית. לבנת היתה נתונה למעשה בידיה של ארבל ואחרים בפרקליטות.

7.3 נוכח הבקשה, נאלצה השרה לבנת לבצע כמה פעולות.

7.4 ארבל מכחישה את הדברים, מכל וכל. ואולם, בידי הח"מ מידע מדוייק כי אכן ארבל פנתה ללבנת וביקשה את שביקשה.

7.5 הוועדה מוזמנת לפנות אל לבנת ולקבל את התייחסותה לנושא זה. או אז יתברר לוועדה, כי ארבל גם ניסתה לקבל שוחד וגם כיזבה בנושא זה.


8) ראש הממשלה אהוד ברק התבקש לסייע במינוי מר אורי ארבל לדירקטור


8.1 בעת שכיהן אהוד ברק בתפקיד ראש הממשלה הוא התבקש לסייע במינוי אורי ארבל לכהונת דירקטור בחברות ממשלתיות.

8.2 שיחה בנושא זה התקיימה במעונו של רוה"מ ובנוכחותה האישית של ארבל.

8.3 הפנייה אל ברק נעשתה בתקופה שבפני ארבל עמדו תלונות נגד ברק בפרשת העמותות. ארבל עשתה אז ככל יכולתה ובלמה חקירה משטרתית בנושא.

8.4 באופן ספציפי דובר אז על מינוי לדירקטור בחברת צים. ואכן, ברק פעל, ובאמצעות עוזריו ושר התחבורה דאז, אמנון ליפקין-שחק, המינוי נעשה.

8.5 בלשכת ברק טופלה הפנייה על-ידי רוני בונדי, עוזרו הפוליטי. ממנו "זרמה" הפנייה אל לשכתו של שר התחבורה דאז, אמנון ליפקין-שחק, ושם טופלה הן על-ידי עוזרו (יואב צוקרמן) והן אישית על-ידי ליפקין-שחק.

8.6 השר ליפקין-שחק היה גם הוא אותה תקופה בידיה של ארבל: בשאלה האם לחקור ו/או להעמידו לדין בפרשת התרומות בקמפיין הבחירות של תנועת המרכז.

8.7 רק לאחר שהח"מ החל לבדוק פרשה זו, ובעקבות פניית הח"מ, נאלצו ארבל ולשכות רוה"מ ושר התחבורה לסגת מהמינוי.

8.8 ארבל מכחישה (כרגיל) את הטיעונים כלפיה. ואולם, הח"מ מזמין את חברי הוועדה לפנות אל האישים הבאים: אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק.


9) העסקים של אור ארבל וספקטור בתקופה שארבל עומדת להכריע בתיק מוזס


9.1 בפרשת "האי היווני" ישנו עד אחד הנחשב "עד מרכזי": דוד ספקטור. ארבל מסתמכת על המידע שלו כעל "כזה ראה וקדש".

9.2 לח"מ נודע, כי לספקטור היו לפני כחמש שנים קשרים עסקיים עם מר אורי ארבל. ואין מדובר ב"סתם" מכרים.

9.3 לח"מ נודע, כי הקשרים נוצרו לפני כחמש שנים, בעת שארבל טיפלה בתיק החקירה הנוגע למו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס. ספקטור היה מעורב באותה חקירה, והיה יד ימינו של מוזס. לח"מ נודע, כי באותה תקופה בה נדרשה ארבל להכריע האם להעמיד לדין את מוזס - שכידוע לא הועמד לדין בסופו של דבר- התנהלו מגעים בין ספקטור לבין מר ארבל "על-רקע עסקי שלא הבשיל", כלשונה של הפרקליטה ארבל. מיותר כמעט לציין, כי ספקטור הכחיש חשדות העולים נגדו בפרשה זו.


10) הח"מ מבקש מחברי הוועדה לזמנו להופיע בפני הוועדה ו/או ועדת משנה ו/או בודק ו/או חוקר, כדי שיוכל להציג כאמור מידע נוסף ו/או מסמכים.


11) הוועדה מתבקשת לעכב את הדיון ו/או ההכרעה בדבר מועמדותה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל עד לבירור ההתנגדות על כל חלקיה.

בברכה,

יואב יצחק



http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   18:17   05.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. השקר של ארבל נחשף!!!  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.05.04 בשעה 18:42 בברכה, פילוביץ שחף
 
אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
6118 הודעות 17:42 05.05.04

השקר של ארבל נחשף!!!

השקר של ארבל נחשף: השרה לבנת מאשרת - ארבל פנתה אלי וביקשה
שאפגש עם בעלה - למנותו כדירקטור
- (מאת יואב יצחק)

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
6118 הודעות 17:51 05.05.04

4. הנה הפרטים המזעזעים-ולפיד מגן על הX!!!!

הדרמה גוברת: השקר של ארבל נחשף במלואו

השרה לבנת מאשרת: ארבל פנתה אלי וביקשה שאפגש עם בעלה למנותו כדירקטור
לבנת: "למרות אי נוחות רבה שחשתי מעצם הפניה, הסכמתי לפגוש את מר ארבל" למרות זאת, ארבל זוכה עדיין לתמיכת השר לפיד; הנשיא ברק שוקל עתה את צעדיו; חברי כנסת דורשים ביטול מועמדות ארבל
עודכן: 17:33 05/05/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

שרת החינוך, לימור לבנת, פנתה היום (יום ד') אל הוועדה לבחירת שופטים, ואישרה כי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, פנתה אליה ב-1997, וביקשה ממנה לפעול למינוי בעלה, אורי ארבל, לדירקטור בחברה ממשלתית. בכך מאשרת לבנת את החשיפה ב-Nfc ובמעריב.

ביום 6.2.04 חשפנו, כי ארבל פנתה אל לבנת וביקשה ממנה לסדר תפקיד דירקטור לבעלה. הפנייה נעשתה, בתקופה שהוגשו תלונות שונות נגד לבנת ואלה היו תלויות ועומדות גם בפני ארבל. פניית ארבל אל לבנת, באותה מערכת היחסית שהיתה קיימת, מעלה חשד לניסיון מצד ארבל לקבל שוחד.

מכתבה של לבנת הדהים חלק מחברי הוועדה, שלמדו ממנו כי ארבל חטאה פעמיים: גם ביקשה מלבנת לסייע במינוי בעלה, צעד המסמל שחיתות; וגם שיקרה בתקופה האחרונה, כאשר הכחישה, שוב ושוב, את הטענות נגדה בנושא זה. השר לפיד, לעומת זאת, מוסיף לגונן על ארבל. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בוחן עתה את עמדתו בנושא.

ארבל הכחישה בעבר את הפרסומים נגדה, מכל וכל, בתגובות רשמיות. ארבל הכחישה גם זאת שפנתה אל ארבל. ארבל הסתבכה בשקרים, גם כאשר התבקשה ליתן תגובה:

- בהודעה רשמית בתחילת פברואר, ערב חשיפת הפרשה, הכחישה ארבל את הדברים. היא סירבה להגיב עניינית "לאור הכפשותיו של הכתב...", כלשונה;

- בהודעה רשמית ביום 28.4.04, ובתגובה לפנייתו של העיתונאי בן-דרור ימיני (שמתח ביקורת על גורמי אכיפת החוק, על שאינם בודקים את החשד שחשפנו נגד ארבל), השיבה ארבל: "מעבר לכך, כפי שהובהר פעמים לא מעטות בעבר, פרקליטת המדינה מעולם לא פנתה לשרה לבנת - או לכל שר אחר - בעניין הנוגע לבעלה".

לבנת קיבלה בימים האחרונים פניות מכמה גורמים, בהם מצד חברי ועדה, שהפצירו בה להתייחס לפרשה. היום (יום ד'), בעקבות התלונה הרשמית שהוגשה על-ידי הח"מ אל הוועדה לבחירת שופטים נגד מינוי ארבל גם על-רקע פרשה זו, החליטה לבנת לפנות אל הוועדה ולומר את דברה. להלן מכתבה המלא (ציטוט):

שלום רב,

לאחרונה התפרסמו ידיעות שונות בקשר למועמדותה של פרקליטת המדינה, גב' עדנה ארבל, לשופטת בית המשפט העליון.

אחת הטענות שהועלו נקשרה בשמי, ועל כן, ראיתי לנכון להבהיר לחברי הוועדה את העובדות, לשיקול דעתכם.

באמצע שנת 1997 בעת שכיהנתי כשרת התקשורת, פנתה אלי פרקליטת המדינה עדנה ארבל וביקשה שאפגש עם בעלה, מר אורי ארבל, על-מנת שאבחן מינויו כדירקטור באחת החברות הממשלתיות בענף התקשורת (למיטב זכרוני מדובר היה בחברת בזק).

למרות אי נוחות רבה שחשתי מעצם הפניה, הסכמתי לפגוש את מר ארבל. הפגישה התקיימה ב-31.7.97 בלשכתי בתל אביב. למיטב זכרוני, אורי ארבל השאיר בידי קורות חיים בפגישה זו. לאחר שיצאתי ידי חובת הפגישה עמו, בחרתי שלא להציע לו כל מינוי כדירקטור, למרות בקשת גב' ארבל.

עוד אבקש להבהיר כי לא ידוע לי אם באותה עת התנהלה חקירה נגדי.

כאמור, ראיתי לנכון להביא את העובדות לידיעתכם, ולשיקול דעתכם.

בברכה,
לימור לבנת

נוצר ביום: 05/05/2004
רשימות נוספות: יואב יצחק
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-45373-00.html?tag=18-13-55
עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.


להלן תגובה עדכנית להודעתך, (מאת יואב יצחק)
הערה שלי (י.י.): ארבל משקרת שוב, במצח נחושה. כרגיל:

1) ארבל טוענת, כי החקירה בעניין ההדלפה מחקירת ערוץ 7 נפתחה למעלה משנה לאחר שלבנת סיימה תפקידה כשרת התקשורת. אלא שכל מי שמצוי באותה פרשה יודע, כי הטענות והחשדות נגד לבנת עלו בעת שהיתה שרת התקשורת - כאשר התברר כי אנשי ערוץ 7 ידעו, בזמן אמת, על החקירה ו/או על הפשיטה הצפויה נגד ספינת השידור. העובדה שהחקירה נפתחה רק שנה לאחר מכן מעוררת דווקא שאלות חריפות עוד יותר. העובדה שארבל טיפלה לאחר מכן בחקירה זו נגד לבנת, מעידה כי היא פעלה תוך ניגודי עניינים.

2) נגד לבנת הועלו בעת שהיתה שרת התקשורת טענות רבות. חלק מהן הוגשו כתלונות לפרקליטות, בראשה ארבל. הניסיון של ארבל למקד את העניין רק בפרשת ערוץ 7, דינו להיכשל.

3) שאלת השאלות היא מדוע ארבל משקרת שוב ושוב, כאשר היא מכחישה כי ביקשה מלבנת לסדר לבעלה עבודה כדירקטור. השקר של ארבל חמור עוד יותר מהעובדה שביקשה מלבנת את שביקשה.

נוצר ביום: 05/05/2004
רשימות נוספות: יואב יצחק

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
28436 הודעות 17:48 05.05.04

3. זה מה שרציתי לשמוע בדיון בכנסת, להזכירך את האיום.....

של אורי ארבל בעלה של עדנה ארבל....


191. מרגע זה אסור לכתוב כאן יותר על אורי ארבל אף מילה לטוב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=191&viewmode=threaded


http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ששי י''ב באדר תשס''ז    21:07   01.03.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  185. הגולש עמיחי = אורי ארבל בעלה של עדנה ארבל, האמנם?!  
בתגובה להודעה מספר 39
 
אשכול שנפתח על ידי הגולש עמיחי היום:

עמיחי
חבר מתאריך 8.10.01
11953 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 13:49 01.03.07


חזרתי ממקום שלא היה באפשרותי להגיב למעשה הנבלה בחסות

שנעשה כאן.
בינתיים מצאתי איטריות קרות שחומן עבר לדבר המפוקפק הזה שנקרא נקים .
עושה רושם שזאת אותה גברת בשינוי האדרת הבלוג המגוחך הזה .
אני מעריך מאד את התגובות הענייניות של אלה שלא נמנים על אוהבי.
בסיכומו של דבר ראיתי חלק ניכר של התועבה שזרמה כאן בחסות ,ואינני מצטער שלא נכחתי בארועים המבישים הללו.
אמשיך להוקיע שקרנים שליחים וחברים של ארגוני פשע ושחיתות.
לי אפשר לסתום את הפה רק בחסימה ,
ומאחר ויש לי לב יהודי {בדוק} אם לחיים יטיב יש בעית קיום שיגיד ואארגן לו מגבית כאשר אני הראשון לתרום.

______________________


תגובת הבעלים של אתר רוטר, ניצן אור:

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
18920 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 16:12 01.03.07


93. רבותיי, אתם חייבים להבין כמה דברים שאולי לא ידעתם
בתגובה להודעה מספר 0

ראשית, אני עקרונית נגד אאוטינג, גם איני חוקר מי הם הגולשים למרות
שלי יותר קל לבחוש ולגלות, פשוט זה לא מעניין אותי. לא בודק.
לכן אני מחקתי את האשכול שעסק בעמיחי אבל הנה הוא עצמו פותח שוב אשכול.
לדעתי הוא עשה טעות אבל מכיוון שזה כבר נפתח, באו ואסביר קצת כמה דברים
שלא ידעתם כי התרחשו לפני כמה שנים. כבר כתבתי על כך וארחיב מעט.

עמיחי, לפני כמה שנים, היה ראש חץ ההכפשות נגד העיתונאי יואב יצחק, כאן
בין דפי הפורומים. הוא כינה אותו "כתבלב". פעם אחר פעם יואב יצחק כתב
לי במייל במירמור רב נגד עמיחי וסוג הכפשותיו. פעם אחר פעם נאלצתי
לרסן את עמיחי בעניין זה. כעת? אם היה ברור לי שעמיחי הוא אורי ארבל,
הייתי חוסם אותו מידית על כל כתיבה בוטה ומתלהמת נגד יואב יצחק ולא בגלל
שיצחק חבר שלי אלא בגלל שלא הייתי מאפשר להעמיד את הפורום הנכבד הזה
לשירותי משפחת ארבל ולמלחמות המפורסמות של יואב יצחק / עדנה ארבל.

יתר על כן...
יום אחד, החל עמיחי להזרים אלי מסמכים וצילומים לפיהם יואב יצחק שיחד את
מפעל הפיס שיקנו ממנו מאות ספרים שהוא הוציא לאור. הספרים לטענת עמיחי
נזרקו למחסן מפעל הפים ומעלים אבק. אני לתומי "אכלתי" את הכל ופירסמתי.
נתבעתי על ידי יואב יצחק על מעל מיליון ש"ח ונזקי הכוללים הגיעו לכדי
50 אלף ש"ח. ברגעים הקרטיים עמיחי פסק לספק לי סחורה ואת העיקר לא הביא
ולא אכנס לפירוט. לא האשמתי אותו אלא את עצמי ואת תמימותי וראשית דרכי
כעיתונאי. הוא מצידו לא הציע לפצות אותי באגורה ואני לא ביקשתי.

אבל... אבל גדול מאד מאד. אם הייתי יודע שעמיחי הוא אורי ארבל, האם הייתי
מעיז להעלות דברים כך סתם בלי לבדוק? עמיחי / אורי ארבל עשה מעשה
נבלה ענק. הוא התחפש לאיש מהשורה ושלח אותי לאש לטובת אשתו. נתן לי להפגע
העיקר ללחום חזרה באוייב אשתו הלו הוא העיתונאי יואב יצחק.
אתם קולטים במה מדובר? אתם מבינים איזה ניבזות !
כולם צועקים "אאוטינג, אאוטינג" ולא יודעים שכאורי ארבל בתחפושת "עמיחי"
הוא ביצע בי אונס ללא ידעתי. הוא ניצל אותי לטובת משפחתו, ניצל את הפורום עד
כדי ניזקי ענק ומי יודע איך זה עוד היה יכול להגמר אלמלא הסכמתי להשפיל
את כבודי עד עפר ולפרסם במשך 3 חודשים מכתב התנצלות מביש ליואב יצחק.

אני שוחחתי בשעתו עם "עמיחי" הרבה פעמים בטלפון, תמיד אנונימי עד תום
אני מזהה את קולו באמצע הלילה. בבקשה שאורי ארבל יתקשר אלי ויספר לי
שהוא לא עמיחי. שלא ישלח לי פקס כמו שעשה פעם תחת השם אורי ארבל.
מראש אני מודיע כאן, לא אתייחס לשום פקס. רק לטלפון.

אני מבין שיש כאן כמה שמתרגשים מהמחשבה שבעלה של השופטת בעליון הוא עמיחי
וחושבים שכדאי ללקק, מי יודע איפה זה יעזור פעם. תינוקות! - לי עד כה
זה רק הזיק. תתבגרו. דעו שבפורומים מסתובבים עוד הרבה פיגורות גבוהות
יותר ממנו. אדרבה, תתחילו לכבד זה את זה גם אם אינכם יודעים מי מולכם.

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
18920 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 16:22 01.03.07


101. לא אציג דבר כדי לא להיות מואשם באאוטינג
בתגובה להודעה מספר 99

מצידי שימשיך להנות אצלכם מהספק. אני את ידיעותיי שומר לעצמי.
ולא, איני מונע מנקמנות, עובדה שנעלתי את האשכול של חייטיב שחשף
את עמיחי. אבל עמיחי פתח שוב אשכול אז באתי לשים קצת פרופורציות



ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
18920 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 16:34 01.03.07


109. גם אני נחשפתי לזה רק כעת ע''י חייטיב
בתגובה להודעה מספר 105

לא עשיתי על עמיחי שום תחקיר משל עצמי. לכן לא עשיתי כלום
עם עמיחי עד כה ואפילו הענקתי לו צל"ש רק לאחרונה. רק כעת בעקבות
החשיפה של חייטיב התבררה לי זהותו. קיבלתי מידע מעבר לחייטיב לזהותו
אבל הכל רק השבוע ולא אפרט.


ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
18920 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 16:39 01.03.07


112. עניתי כבר. אני לא אספק חומרים לאאוטינג. בענין יואב יצחק?
בתגובה להודעה מספר 106

לא אתפלא אם הוא יגיש נגד אורי ארבל תביעת דיבה. יש לו בצילום את
רוב החומר שעמיחי כתב עליו בפורומים. הוא ביזה את יצחק עד חורמה.


אדי ברזילי
חבר מתאריך 4.10.06
130 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 17:52 01.03.07


122. ניצן צודק! אנחנו כולנו מלקקים לעמיחי.
בתגובה להודעה מספר 0

הרי עמיחי היה כאן במשך שנים היריב הכי מלוכלך של הימין. למה מלוכלך? כי הוא היה תקפני וגס רוח מעבר לכל מידה ואף נהג להפחיד גולשים ימניים ע"י כך שנתן להבין שיש לו קשרים...
העובדה, שאכן הוא הצליח להפחיד, מוכחת בתופעה שאנו רואים בפורום בימים האחרונים, והיא: לא רק שמאלנים, אלא אף ימניים (!) מגינים על עמיחי ה"מסכן". והוא בכלל לא מסכן. הוא בסך הכל ירד בפראות על גולשים והעליב ללא גבול וגם הטיל פחד בלבבות - אז לא בדיוק מתאים לו הכינוי "מסכן".

אין ספק שמשהתברר מי אשתו של עמיחי, מיד חלה מטמורפוזה אצל הרבה גולשים, והם פתאום חושבים שעמיחי היה לגיטימי וחיוני וממש חצי קדוש. אבל מה לעשות? בסך הכל זה טבעי לגמרי לתפוס פחד ולשנות דעה כשאתה מול יריב ענק וידיך ריקות מכלי זין (כלי נשק).

ואגב, למה אני אומר "יריב ענק"? כי היריב הוא עדנה ארבל בכבודה ובעצמה. הרי היא ובעלה זה אותה היד ואותו הראש. הוא כתב בשמה ! וברור שהיא קוראת כל השנים את כל מה שנכתב אודותיה בפורום שלנו. כן, גם עכשיו היא קוראת אותי, ואני מקווה שהרמה בסדר בשבילה.

בלי שום קשר לפרשה הנוכחית, אני מבקש ממכם לזכור ולא לשכוח מהי דעתכם האמיתית על שלטון כנופית החוק של עדנה וחברותיה. עצם הידיעה שהיא קוראת פה אינה צריכה לגרום לנו להפוך את עורנו ולשיר לה שירי תהילה. כי בינינו: היא לא ראויה לתהילה (שלא לדבר על האבא שלה הדיקטטור אהרון ברק, המשת"פ של הפלשתינים והתוקע מקלות בגלגליו של צה"ל).


hyativ
חבר מתאריך 31.8.05
3578 הודעות יום חמישי י''א באדר תשס''ז 18:48 01.03.07


140. לכל המתעניינים פתחו שם עוד שני פרקים בסדרה של עמיחי
בתגובה להודעה מספר 0

האם עדנה ארבל מפעילה יחצנים/משפחה להכפיש עיתונאים ואחרים באינטרנט=>
http://www.nakim.org/forums/viewtopic.php?t=1753





___________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י''ב באדר תשס''ז    08:23   02.03.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  186. חוות דעת מומחה: ארבל מקליד בדיוק כמו עמיחי  
בתגובה להודעה מספר 185
 
elit
חבר מתאריך 1.9.02
272 הודעות יום ששי י''ב באדר תשס''ז 01:26 02.03.07


חוות דעת מומחה: ארבל מקליד בדיוק כמו עמיחי

איני לוקח צד בסקופ שהתפרסם בפורום שעמיחי הוא אורי ארבל, אבל יש לי חבר נעורים שהוא חוקר מומחה במשטרה לפיענוח טקסטים.
שלחתי אליו 2 טקסטים. אחד חתום במפורש על ידי אורי ארבל ואחד טקסט שהוקלד בפורום על ידי עמיחי.

הבחור בדק את צילומי הטקסט וקבע חד משמעית: אותו אדם כתב את שניהם.
הסבר:

כשאתה מוצא שגיאה ספציפית שחוזרת על עצמה ב-2 הטקסטים הרלוונטיים, משמע הטקסטים של אותו אדם שהקליד.

בסימני הפיסוק, את הפסיק קובעים בסוף מילה, אחריה רווח ואז מילה חדשה
למשל: "מי שלא רוצה, לא צריך"
אין לפסק: "מי שלא רוצה,לא צריך" (חסר רווח אחרי הפסיק) זו שגיאה חמורה
ואין לפסק: "מי שלא רוצה ,לא צריך" (הפסיק הוצמד למילה החדשה) גם שגיאה חמורה.

בשני הטקסטים שהצגתי בפניו, הוא סימן לי שגיאות פיסוק שחוזרות על עצמם
במדוייק ולכן הוא קובע חד משמעית: זה אותו מקליד.

הנה המסמכים:



בברכה,
elit


___________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   18:33   05.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. ח''כ איתן:ארבל מועמדת לעליון רק משום שהיא חברתה של ביינש  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ח"כ איתן: ארבל מועמדת לעליון רק משום שהיא חברתה של בייניש

במסיבת עיתונאים מיוחדת אמר יו"ר ועדת החוקה: מדובר באירוע חסר תקדים; טוען: בייניש פעלה נמרצות להפיל מועמדים אחרים כדי שארבל תהיה על קו הסיום; בכירי הפרקליטות מתגייסים להגנת ארבל: לא נירתע מהתקפות לא מבוססות המופצות מטעמים לא ענייניים
עודכן: 17:56 05/05/2004 | רנית נחום-הלוי | ranit@Nfc.co.il

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, קורא (יום ד', 4.5.04) לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, המועמדת לכהונת שופטת בית המשפט העליון, לפסול את מועמדותה זו.

ח"כ איתן קיים מסיבת עיתונאים, בעקבות ישיבה סוערת שהתקיימה אמש בוועדת החוקה, בנושא הליך קבלת ההחלטות בוועדה למינוי שופטים. בוועדה אתמול השתתפו חברי כנסת, שדרשו לבטל את הדיון, מחשש שהדבר ישפיע על החלטת הוועידה למינוי שופטים המתכנסת לדון בנושא זה מחר (יום ה') .

ח"כ איתן מסביר: "לא יכולתי אז, כיו"ר ועדה, להביע דעתי בגלוי בנושא זה, ולכן החלטתי לכנס מסיבת עיתונאים". במקביל שיגר ח"כ איתן מכתב ליו"ר הוועדה למינוי שופטים ושר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בו הוא קורא לו שלא להביא לזילות בית המשפט העליון, להתחשב באמון הציבור ולפסול את המינוי השנוי במחלוקת.

ח"כ איתן לא חוסך במילים, ואומר באופן ברור: "עדנה ארבל אינה עילוי משפטי, לא תוסיף ליוקרתו של בית המשפט העליון, שתכניס מוח גדול. אף אחד לא מדבר על תרומתה למערכת המשפט, אין דבר כזה, היא נבחרה רק בזכותה או בגלל חברתה, השופטת דורית בייניש".

להלן דבריו המלאים:

"נקטתי בצעד יוצא דופן שאני מקיים אותו בפעם הראשונה מאז נכנסתי לתפקידי, בכך שבקשתי לקיים מסיבת עיתונאים. מדובר באירוע חסר תקדים המתרחש בתולדות ישראל... מינוי שופטים לבית המשפט העליון, כאשר מתעוררת סערה לגבי מינוי אחד המועמדים".

"... אני קורא לעדנה ארבל, פרקליטת המדינה, להסיר את מועמדותה ממינוי זה. אני רוצה לומר, כמובן, שלא יהיה בצעד אבירי זה, אם תעשה אותו, כדי לאשר טענה על פגיעה ביושרה האישי. כמו גם כל החלטה שלא למנותה, אסור שתתפרש בצורה כזו".

"אני חושב שהשופטת בייניש פעלה עד כה ללא לאות בצעדים שלא היו מביישים את הפוליטיקאי הנמוך ביותר בבית זה, לקדם את מועמדות חברתה . אולי היא תבין שבמעשים אלה היא גורמת נזק לבית המשפט העליון, שכוחו נובע מאמון הציבור הרחב. במעשה זה היא תרוקן מכל תוכן את האמירה המלווה אותנו שחבר מביא חבר, או חברה מביאה חברה".

"אני גם שומע שמנסים להטיל דופי בכל מי שאומר שמי שמתנגד למינויה אלו הם עבריינים המניעים קמפיין נגד ארבל. אני רוצה לומר על-כך, אדם שמואשם ללא הצדקה על-ידי עבריינים, לא מצדיק להיות שופט בעליון. אם אני נחשב עבריין, וכך גם עשרות הפניות שנעשו אליי מחברי כנסת, עיתונאים בכירים ופרופסורים ידועי-שם, שכולם הביעו בדרכים שונות את התנגדותם למינוי פרקליטת המדינה לכהונת שופטת בית המשפט העליון. אני דוחה טענות אלה מכל וכל".

"אף אחד לא מודה בתרומתה למערכת המשפט, אין לה רקורד משפטי, אז מדוע רק בה מתמקדים? כניסתה לוועדה למינוי שופטים נעשתה רק בזכות בייניש. היא נבחרת היום בתקן ברור ומובן כחברה של בייניש. בייניש פעלה נמרצות נגד מועמדים אחרים כדי שארבל תמצא את עצמה על קו הסיום. הקשר ההדוק ביניהן יוכיח שיש קליקות במערכת המשפט. לא היה תקדים לדבר כזה, עבור מה אנחנו נלחמים, עבור עקרון החברות?".

יואב יצחק דורש ביטול המועמדות

העיתונאי יואב יצחק דורש לבטל מועמדות ארבל לבית המשפט העליון. יצחק הגיש התנגדות רשמית למינוי .

בנוסף לכל זאת ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), החבר בוועדה למינוי שופטים, אומר כי ממצאי מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר של המשטרה מהווים נדבך נוסף באי כשירותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל לכהונה בבית המשפט העליון". יהלום קורא ליו"ר הוועדה למינוי שופטים, שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, להניח בפני חברי הוועדה את ממצאי המבקר בבואם להכריע בעניינה של ארבל.

"ראשי מערכת אכיפת החוק" מודאגים מה"התקפות" על ארבל ורובינשטיין

במשרד המשפטים ופרקליטות המדינה נזעקים היום להגן על עדנה ארבל. כדי שהדבר לא ייראה רע בעיני הציבור, הם מצרפים לשמה גם את שמו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כאילו שהיה מי שהטיל דופי במינויו לעליון.

בהודעה שפרסם דובר משרד המשפטים, ינקי גלנטי, בשמם של "ראשי מערכת אכיפת החוק", היועץ המשפטי לממשלה, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, המשנים לפרקליטת המדינה, פרקליטי המחוז ברחבי המדינה ומנהלי המחלקות בפרקליטות המדינה, הם מבקשים "להביע את דאגתנו העמוקה מההתקפות הפרועות ושלוחות הרסן המושמעות בימים אלה נגד משרתי ציבור מתוך מערכת אכיפת החוק, ובמיוחד נגד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ופרקליטת המדינה, אשר מילאו תפקידם באמונה משך שנים ארוכות".

"התקפות אלה מתייחסות לפעולות שפעלו משרתי ציבור אלה בתוקף תפקידם, לפי מיטב אמונתם ותוך הפעלת שיקולים מקצועיים וענייניים", נאמר בהודעה. "למרבה הצער, ייחוס שיקולים זרים, פוליטיים ואחרים, למשרתי ציבור אלה, הפך בימים אלה לדבר שבשיגרה, ללא שקיימת לכך כל עילה וללא שמובאת לכך כל הוכחה".

"אנו רואים בהתקפות אלה, כהתקפות המאשימות למעשה את מערכת אכיפת החוק במשרד המשפטים כולה בהפעלת שיקולים זרים, וזאת ללא שחר. כמו כן, מושמעות התקפות אישיות, המייחסות למשרתי ציבור אלה חוסר ניקיון כפיים, ואף זאת ללא בסיס".

בכירי מערכת אכיפת החוק מזהירים, ש"התקפות אלה מסכנות את שלטון החוק ואת המערכת שתפקידה לאכוף אותו, והן עלולות לכרות את אחד הענפים המרכזיים עליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית. אנו סמוכים ובטוחים כי הציבור יידע להבחין בכך שמדובר בהכפשות בלתי מבוססות, המופצות מטעמים לא ענייניים. מערכת אכיפת החוק במשרד המשפטים לא תירתע מהתקפות שכאלה ותמשיך למלא תפקידה באמונה ובמסירות כפי שעשתה בעבר".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-45359-00.html?tag=18-31-42



http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   21:07   06.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. למה הם לא בחרו בפרופ' גביזון?  
בתגובה להודעה מספר 3
 
למה הם לא בחרו בפרופ' גביזון?

פרופ' רות גביזון, משפטנית מוערכת ועצמאית, לא נבחרה לכהונת שופטת בית המשפט העליון בשל דעותיה המקוריות, שלא נעמו לאוזניים מאוד מסוימות; אי מינויה מוכיח שוב כי בית המשפט העליון שלנו הפך לעוד משרד ממשלתי במחוזות הקומבינה
06/05/2004 עו"ד יוסי דר


''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר
http://rotter.net/forum/gil/5110.shtml

פרופסור רות גביזון אינה אשה גדולת מימדים. ממש לא. אבל היא הבינה ששער הכניסה לבית המשפט העליון בימים אלה הוא בעצם פישפש. והיא הבינה גם, שכדי לעבור כיום דרך הפישפש הצר הזה, יש לכווץ לאו דווקא את אברי הגוף, אלא - כמה עצוב - לקצץ את אברי הנפש.

לפרופסור גביזון דחף אחד שהוא לאו בר כיבוש: הצורך - הנובע ממעורבות נפשית עמוקה - להביע דעתה ועמדותיה בעניינים שהיא רואה בהם חשיבות חיונית לבניית חברה בריאה. והיא עושה כן ללא לאות - גם כשהדברים לא תמיד ערבים לאוזן השומעת. והיא גם מוכנה לשלם את מלוא המחיר.

וכה אמרה פרופסור גביזון בריאיון שנערך עימה, לפני כשנתיים, בעניינים הנוגעים למערכת הצדק:

"...אני מאד מודאגת מהביקורת הציבורית הרחבה על הפרקליטות, ומהטענה שיש בה הטייה נגד צד אחד. בפרקליטות יש הרבה אנשים מצויינים, שעושים מלאכת קודש, אך אני חוששת כי התשובה שחייבים להפסיק את הביקורת פשוט אינה רצינית. הפרקליטות צריכה לגלות נכונות גם לבדיקה עצמית, ולתת תשובות מספקות לגופו של עניין. היעדרן של תשובות כאלה רק מחליש את הפרקליטות יותר...

למשל, הפרקליטות צריכה לתת דין וחשבון על המצב שבו חקירות, כדבר שבשיגרה, מתנהלות מעל גבי התקשורת. זה לא צריך לקרות לגבי אף נחקר. מעבר לכך, צריך גם להסביר איך זה שהחקירות המתוקשרות האלה מכוונות בדרך כלל כלפי אנשים שאינם מ'אנשי שלומנו'. אני לא מאמינה שהדבר נובע מהטייה מכוונת. אני חוששת כי לפעמים ישנה התגייסות אינטואיטיבית, חוסר יכולת להבחין בין מה שדורש החוק, בין המקצועיות - ובין השקפות אידיאולוגיות. אני חושבת שזו בעייה של כל המערכת הציבורית, כולל של השופטים.

אני עוד לא נרגעתי מהעסק עם נתניהו ועמדי. לא האמנתי למראה עיניי. שבוע אחרי שבוע, ביום שישי, חקירה משטרתית מתנהלת בטלוויזיה. מצלמים אנשים שאוכלים ניירות ומראים ניירות, ומראים עדויות והולכים למחסנים ומראים ארגזים. וכולם חושבים שזה נפלא. בלי קשר לשאלת זהותו של הנחקר - איפה הזכות של אדם, של כל אדם, להליך הוגן? לא פלא שמההר הזה יצא עכבר.
עכשיו העניין בפרשת סיריל קרן. אין ספק כי הנושא צריך להיחקר. אם ראש הממשלה כשל - צריך לטפל בזה באופן המוקפד ביותר. ראש הממשלה אינו מעל לחוק. אבל את שלב החקירה צריך לנהל במשטרה ובאופן דיסקרטי. היועץ המשפטי לממשלה צדק כאשר קבע שמשעים חקירות כאלה, או לפחות פירסומים עליהם, עד אחרי הבחירות. לא פלא שהעיתוי של הפירסום התפרש בציבור כניסיון להכשיל את ראש הממשלה. חשיפת מניעיה של עורכת הדין שהדליפה את המסמך כמובן סייעו למגמה הזו".

שאלת המראיין: "המערכת מחפשת את הימין?"

פרופ' גביזון: "שוב, אינני חושבת שיש החלטה כללית ומודעת מסוג זה. במקרה של ראש הממשלה, המערכת כקבוצה דווקא הוקיעה את ההדלפה ופעלה נגדה. אבל יש אנשים שנתפסים על-ידי מערכת אכיפת החוק כאיום גדול עליה ועל החברה, וכלפיהם לא תמיד מקיימים את העקרונות היסודיים של הליך הוגן שצריכים לחול על כולם. מצד שני, יש אנשים שנתפשים כ'משלנו', וכלפיהם יש יותר סלחנות. בעצם אלה הן תגובות מאוד אנושיות. אנחנו חוששים פחות מאלה שקרובים אלינו בדיעותיהם היסודיות. אלא שמצפים מאנשי מקצוע ואנשי שירות ציבורי להיות ערים לנטיות הטבעיות האלה, ולהתגבר עליהן. חלק מהביקורת על הפרקליטות היא שהבדיקה הזאת אינה נעשית. יותר מכעיס הוא שהיא כלל אינה מודה בבעייה, וזה מחליש את היכולת שלה להתמודד עם ההתקפות עליה.

חלק לא קטן בציבור סבור כי הפרקליטות נוהגת באופן שונה באנשים על-פי זהותם. הפרקליטות מכחישה. היא טוענת כי היא נוהגת כל הזמן באופן מקצועי ושיוויוני, וכי ההתקפות עליה הן של אינטרסנטים ושל חשודים, המנסים לפגוע בה על-מנת לא לתת את הדין על מעשיהם. אני מניחה שבפרקליטות באמת מאמינים, שזה שפועלים יותר נגד אנשים שאינם 'משלנו' זה מפני שהם יותר מושחתים. אני חוששת שלא השתכנעתי בכך.

אבל הבעייה המרכזית בעיניי היא שיש אילוצים שנראים לנו מאוד טבעיים ונכונים, ואנחנו באמת שומרים עליהם מול רוב הנחשדים, אבל משום מה לא שומרים אותה כלפי חלק מהם. כך למשל בנושא האזנות הסתר של ליברמן. העובדה שאין לנו הסבר משכנע להבדל הוא מה שמחליש את עמדת הפרקליטות.

נדמה לי שההבדל הוא בכך שיש אנשים שנתפסים כמי שכשלו בעבירה, וכלפיהם שומרים על הליך הוגן, ויש כאלה שנחשדים כאוייבים של המערכות ושל האידאלים הכי עמוקים שלנו, כמו שלטון החוק. מול האחרונים אנחנו מרגישים שמוצדק לפעול בכל הכלים, כי איתם יש לנו ממש מלחמה. תחושת האיום שיש לנו מהם גדולה יותר - ולכן ההצדקה למנוע את האיום רחבה יותר.

אבל מוכרחים להבין שכאשר מדובר בשני מחנות יריבים בדמוקרטיה - זו בעייה רצינית אם יש לנו מערכת של שירות ציבורי שנוטה לראות רק באחד מהם אוייב של ממש. לכן מדגישים במסורת זכויות האדם כי דווקא לגבי אוייבים צריך להקפיד על זכויות האדם ועל מראית פני הצדק. זה לא רק מוסרי - זה גם חכם...".

עד כאן פרופסור גביזון.

דברי כפירה ממש. והם נרשמו היכן שנרשמו. לא חלילה כדי להסיק מהם מסקנות ראויות, אלא כדי לשרטט - במדוייק - היכן עוברים קווי האוייב.

וכשהגיע היום נשלפו המפות. גורלה של פרופסור גביזון הוכרע. פרופסור גביזון שילמה את המחיר. השקט התעשייתי ימשיך למלא את חלל בית המשפט העליון.

פרופסור גביזון כואבת את מצבה של מערכת המשפט, אבל דומה שהכאב הזה הוא כמי שממשיך לסבול כאב של איבר שנכרת מגופו. נכון, הבניין עצמו יפה ומרשים והוא אפילו משמש אתר לסיורים מודרכים, אבל בית המשפט העליון שלנו - כבר שנים איננו הדבר שעליו גדלנו והתחנכנו.

בית המשפט העליון שלנו הפך - כמה כואב הלב - לסתם עוד משרד ממשלתי במחוזות הקומבינה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5846-00.html?tag=20-54-49




http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   08:07   07.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. ארבל היא רק דוגמא  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ארבל היא רק דוגמא

מסיבת העיתונאים של מיכאל איתן, המכתב של לימור לבנת, ההאשמות של שאול יהלום - דחקו הצידה את השאלות האמיתיות; לפיד וברק פטורים, כנראה, מלעסוק בהן; נעשה זאת אנחנו

גלובס, איתמר לוין 14:54 6/5/04

הדרך הטובה ביותר להבטיח שנושא כלשהו לא יידון בצורה רצינית, היא להפוך את הדיון בו לאישי. לעסוק באיש במקום ב-issue. זה בדיוק מה שקורה בימים האחרונים, ובמיוחד ביממה האחרונה, סביב הוועדה לבחירת שופטים.

אמצעי התקשורת סוערים מאז אמש (ד') סביב מועמדותה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון. מסיבת העיתונאים של מיכאל איתן, המכתב של לימור לבנת, ההאשמות של שאול יהלום, "מעריב" שהפך את המאבק בארבל למלחמת עולם - כל אלו יוצרים רעש רקע כה חזק, עד שהשאלות האמיתיות נעלמות בו כלא היו.

השאלות הללו כלל אינן נוגעות לעדנה ארבל. לכל היותר ניתן לומר, שארבל היא דוגמא בולטת ועכשווית לכמה מן השאלות. חייבים לומר, שהיא לא יצרה אותן; אלו הן שאלות מובנות ועתיקות יומין. אלא שהמצב האבסורדי שנוצר הוא, שיוסף לפיד ואהרון ברק פטורים לחלוטין מלעסוק בהן, משום שכאמור איש אינו מעלה אותן. נעשה זאת אנחנו.

* מדוע יושבי ראש הוועדה לבחירת שופטים - שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון - מציגים מועמדים המועדפים עליהם? האם זהו לחץ יותר לגיטימי על חברי הוועדה מאשר ישיבתה שלשום של ועדת החוקה שדנה בדיוק באותה סוגיה?

* האם ניתן לצפות לדיון רציני בוועדה יממה אחת בלבד לאחר המועד האחרון להגשת ההשגות על המועמדים? האם ניתן לצאת מתוך הנחה שכל תשעת חברי הוועדה קראו את ההשגות בתשומת לב, קיבלו את תגובת המועמדים עליהן וגיבשו עמדה?

* האם מישהו הביא בחשבון שבבחירתם של ארבל ורובינשטיין יהיו בתקופה הקרובה בבית המשפט העליון שני שופטים במשרה חלקית? השניים הרי לא יוכלו לעסוק בעניינים בהם טיפלו כפרקליטת המדינה וכיועץ המשפטי לממשלה, ומטבע הדברים - זהו חלק ניכר מהעניינים המגיעים לפתחו של בית המשפט העליון.

* ועוד שאלה הנושקת לשאלה הקודמת: מדוע אין צורך בצינון במעבר מהתביעה הכללית אל כס השיפוט (בכל ערכאה שהיא)? האם תפיסת העולם, ההרגלים וההיכרויות נעלמים בן לילה? מדוע שנאמין שהשופטים הם יצורים על-אנושיים, והאם היינו רוצים שופטים כאלו או שמא אנחנו מעדיפים להישפט בידי בשר ודם?

* שאלה כללית יותר: מדוע השופטים מתמנים ללא הגבלת זמן ועד גיל הפנסיה - 70? האם לא ניתן לאזן בין הצורך לשמור על עצמאות השופטים לבין כל הרעות החולות שבמינויים לעשרות שנים - שחיקה, קיבעון תפיסתי, בלימת כישרונות צעירים וכו'?

* מדוע גם במערכת המשפט חל העיקרון הפיטרי, לפיו אדם נתקע בתפקיד שהוא הכי פחות מתאים לו? האם אין מקום לבצע בדיקה תקופתית של תיפקוד השופטים בכל הערכאות ולאור זאת להחליט מי ימשיך, מי יתקדם ומי יפרוש? מדוע אין על השופטים חובות של השתלמות ועדכון מקצועי? מדוע כל כך קשה להדיח שופט בישראל?

* האם אין מקום להחיל על השופטים מקצת מתנאי הקבלה המקובלים בתפקידים זוטרים בהרבה, כגון מבחני אישיות, מבחני ידע, ראיונות קבלה בידי הממונה הישיר, בחינת המלצות ועוד? מדוע את הבחירה מבצעים כמעט תמיד אנשים שלא יהיה להם שום קשר עם הנבחרים?

* האם לא ראוי לצרף נציגי ציבור אמיתיים (דהיינו: לא פוליטיקאים) לוועדה לבחירת שופטים? מדוע הנזקקים הישירים לשירותיהם של בתי המשפט - האזרחים - אינם מיוצגים בה? האם לארגוני צרכנים וארגוני זכויות אדם, למשל, אין מה לומר?

נשמח מאוד אם כתום הסערה, יתפנה מישהו לחשוב ברצינות על הנקודות הללו. אולי אז נקבל סוף סוף דיון רציני, מעמיק וענייני על תהליך חיוני מאין כמותו, הנוגע לא רק לערכים נשגבים כמו שלטון החוק ומשמר הדמוקרטיה, אלא גם לחייו היום-יומיים של כמעט כל ישראלי.



http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   14:58   09.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ''הוועדה לגיבוי שופטים''...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
"הוועדה לגיבוי שופטים"...
09/05/2004 | עו"ד פנחס (פיני) פישלר | gf-law@zahav.net.il

משסיימה הועדה לגיבוי שופטים את עבודתה, ומשתמה לה אותה "הסערה הציבורית" , פנו אלי בימים האחרונים מספר רב של אנשים "מן הרחוב" בהצעה לנסות ולהוביל מהלך אשר יוביל לשינוי החוק ולגיבוש נוהל עבודה שקוף, מסודר ותקין של הוועדה למינוי שופטים, כמו גם נוהל שוויוני ונטול פניות ו... פרוטקציות.

ואני, בתוך עמי אני יושב, תמהתי מאז צהרי יום חמישי "השחור", הכיצד זה בתוך שעות ספורות דנה לה הוועדה ו"בדקה" את הסדרה הבלתי סופית של ההסתייגויות אשר הוצגו בפניה, למעלה מחמישים במספר, על תלונתה של השרה לימור לבנת .

כולי עלמא לא פליגי כי הוועדה, גם אם מאוד רצתה, מאוד ביקשה, מאוד חפצה "לבדוק", "לדרוש", "לחקור", "לברר", "לשאול", לא היה באפשרותה לבחון ולבדוק, לעומקם של דברים, כדי שורשם ממש, את מכלול ההסתייגויות על התכנים.

ומהדהד לי משפט קטן, מתוך פסק דין מסויים, המחייב תדיר את: "חובת ההגינות ובנותיה"...

על תום הלב עוד לא דיברתי... כי עוד רגע אני חש באוטם שריר הלב...

כל בר בי רב אשר נשמת צדק באפו, מבין כי לצורך בדיקה מקצועית וקפדנית של מכלול ההסתייגויות יש וצריך לישב על המדוכה יותר משבוע. אולי שבועיים, אולי חודש, אולי חודשיים, אולי שנה ואולי שנתיים ... אלא ש... מה יום מיומיים...???

אמור מעתה: רק על מכלול תחקיריו של העיתונאי והתחקירן יואב יצחק היה צריך "לגייס" את חוקרי יאח"ה - כולם, כבימי פרשת הרב אריה דרעי. יאח"ה אמרתי - והתכוונתי גם לאנשי משרד מבקר המדינה... לרבות גיוס הגמלאים משם... .

חמורה בעיני העובדה כי הוועדה למינוי שופטים, לא טרחה, עד לרגע זה, להפיץ בציבור, כמינימום הנדרש, המינימום ההכרחי, מצידה, מיוזמתה, את תגובת המועמדים עליהם הוגשו הסתייגות. שהרי עם ישראל יכול היה ללמוד אודות המועמדים עצמם רק מנוסח כתבי תגובתם. כך המנהל התקין מצריך ומחייב. כך חוק חופש המידע. כך השקיפות מצריכה.

משה נגבי, הפרשן המשפטי של קול ישראל היה מייד מוסיף את המנטרה השחוקה: "אור השמש המחטא הטוב ביותר"... אלא, שהשמש שקעה , השיטה פרחה והשוחט שחט...

הנה כי כן, איש מקרב הוועדה למינוי שופטים לא טרח להפיץ בציבור וליידע אותנו - העם - אודות תגובות המועמדים על כתבי ההסתייגויות שנכתבו כנגדם.

מילא: פרוטוקול לא רשמו שם בוועדה, וזאת "הסבירו" לנו, תרצו - מצנעת כבודם של המועמדים, מחד, ומתוך שביקשו להיות "חופשיים בביקורתם" כלפיהם מאידך - אבל את תגובתם של המועמדים עצמם להסתייגויות כלפיהם מה כי יסתירו מפנינו ציבור אזרחי המדינה?

ורותח הח"מ אודות ה"תרגיל המסריח" שעשה אחד מחברי הוועדה, אשר רק ערב קודם יצא חוצץ בריש גלי כנגד אותם ה"דילים" ונכנע הוא עצמו ל"דיל" אישי שהוכן בעבורו ממש - תבשיל מקדיח. וזה המתכון: יצביע הוא בעד איקס ויקבל בעוד חצי שנה ב"תמורה" את השופטת שביקש לראות - במינוי זמני. מי היה מאמין?

אמור מעתה: ציבור בוחרים שיצביע בבחירות הבאות עבור מפלגתו של אותו חבר כנסת לא יהיה אלא שה כנוע, "עבד נרצע" לאותה מפלגה ששלחה את זה הח"כ לייצגנו...

מ"תורת המכרזים" אני עושה כאן אנלוגיה ואומר לכם חברים כי לא היה לנו כאן אלא משום "מכרז תפור".

"מכרז תפור"? - כל בית משפט שבעולם ובארץ היה פוסל מכרז תפור שכזה, ברגע קט, פרט כמובן למכרז תפור של הוועדה למינוי שופטים. מה שמותר למלך אסור על העבד.

אז הנה, ציבור יקר, אני מציע במשפט אחד את הצעתי ההולמת לשינוי החקיקה הצריכה:

כותרת החוק: "הוועדה לגיבוי שופטים".

התוכן: לא חשוב. ממילא לא הכתוב יחייב, גם לא המצפון.

אמור מעתה: בחוק חדש זה כל מה שיחייב זו ה"חברות" וה"קרבה".

איך אומר העיתונאי שהיה העורך הכלכלי ב"הארץ"?
"אז... שלא יעבדו עליכם".

כעת, המשיכו אתם ורדפו אחר הצדק כי הוא ברח לכם - שוב...

_____________________
הכותב הוא מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר וממייסדי ופעילי עמותת "אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי"

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5863-00.html?tag=14-55-45


http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   22:54   21.05.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. אנרכיה בבג''צ  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.05.04 בשעה 08:01 בברכה, פילוביץ שחף
 
אנרכיה בבג"צ
מאת: עו"ד יוסי דר dar@lawfactor.com
21.5.2004


התברר שוב בפעם המי יודע כמה, שכאשר שופטי בג"צ נאלצים לדון בעניין שעמיתיהם מעורבים בו - הם נוהגים כפקידים מבוהלים. ושוב מתגלה כי ברגע של אמת, אין להם מתחת לגלימותיהם הקצרצרות של שופטי בג"צ - אפילו לא בגדים תחתונים. והם אפילו לא מתאמצים להסתיר את מבושיהם. להיפך: באטימותם הם מפזזים לנו את מים לדוד המלך...

אבל זאת ידענו: שופטי בג"צ חייבים להיות בעלי יכולת נפשית חזקה די - כדי להתבזות בכתיבת פסקי דין שצחנתם מכה בנחיריים כצחנת גוויה בשדה.

שאם לא כן, הם לא היו מעזים להציע לציבור סחורה מקולקלת בדמות פסק הדין שדחה - ללא דיון ענייני - את העתירה נגד הוועדה למינוי שופטים.

שופטי בג"צ יודעים היטב את מלאכתם - הכל כמובן לפי העניין.

הנה הוא מעט מן החלב הטוב אשר ינקנו מלוא פינו מעטיניו של בג"צ:

"על חשיבותה ותפקידה של הביקורת בכל גוף שלטוני דמוקרטי אין צורך להרחיב את הדיבור. הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין מצויה בחשיפתו לביקורת. כדי שמשטר דמוקרטי לא ינצל את כוחו לרעה עליו לפעול בגלוי, תוך חשיפת דרכי עבודתו בפני הציבור שהוא נזקק לאמונו. הביקורת על מוסדות השלטון מעוגנת בעקרונות היסוד של השיטה - והיא נשענת על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת. משך שנים עמדה פסיקתנו על חשיבותם של עקרונות אלה לשיטת המשטר שלנו".

וזה הדבר אשר בג"צ מנסה להלעיט אותנו בו עכשיו:

"הוועדה לבחירת שופטים עומדת בחזקתה, כי היא נותנת את דעתה לבקשות המוגשות לה ובקביעת דרכי טיפולה בבקשות מייחסת לכל בקשה את המשקל הראוי לה בעיניה. משהחליטה הוועדה לבחור בפרקליטת המדינה, מתחייבת המסקנה כי היא לא מצאה בהתנגדות העותר למועמדותה טעם המצדיק הימנעות מן הבחירה או את עיכוב ההחלטה".

מים עומדים הם אלה. לא נשתה מהם.


אריק באך
eric@inopsys.net
מזוז חייב להגיש נגדם כתב אישום !!!

חוק יסוד השפיטה, אוסר במפורש על שופט לשבת בדין בנושא שיש לו בו נגיעה אישית !!!

זו העבירה הכי חמורה ששופט יכול לעבור, זו מרמה והפרת אמונים מובהקת, שחזקת השוחד מובנית בתוכה כחזקה שאינה טעונה הוכחה נוספת.

השופטים שדנו בעתירה של יואב יצחק היו חייבים, על פי חוק, לפסול את עצמם, ומשלא עשו זאת, על היועץ המשפטי לממשלה להעמידם לדין פלילי על שורה של עבירות: מרמה והפרת אמונים, הפרת חובה חקוקה, זילות בית משפט, חיפוי על מעשה פשע, ושיבוש מהלכי משפט!

נציגות שופטי בית המשפט העליון בועדה למינוי שופטים ייצגו למעשה את עמדתם של שופטי בית המשפט העליון כולם !

והנה יש כאן עתירה, נגד הבחירה של השופטים הללו, ומי שדן בה זה... בעלי העניין עצמם !!!

החוק הרי מאפשר לנשיא בית המשפט העליון להאציל את סמכות הדיון לבית המשפט המחוזי.

אבל... בבית המשפט המחוזי השופטים רותחים! מבויישים בביזוי כבוד המקצוע!

1. "הכתימו ציבור שלם של שופטים שנבחרו בזכות!"

2. "אם האפס המשפטי הזה הפכה לשופט עליון, הקלדנית שלי יכולה להיות נשיא ארצות הברית. לא פסק דין, אלא אפילו קפה לא הייתי נותן לה להכין בלי עזרה.."

3. "איך נעיז להישיר מבט לעובד ציבור אשר ייחשד במנהל ציבורי בלתי תקין? אנו מתביישים..."

רבותיי, בית משפט ששורף את פסקי הדין של עצמו, מה לנו להוסיף לגנותו עוד?

בית המשפט אמר לנו בעצם כאן, כי כל השנים הוא וכל אבותיו ומקימיו שיקרו לנו במצח נחושה כשבילבלו לנו את המוח ששלטון חייב להיות שקוף, לקיים דיון פומבי, לבחור את הטובים ביותר מבין המועמדים, וכל הבולשיט של האינטגריטי וחשיבות התדמית הציבורית של עובד הציבור - הכל כמבחני יסוד ותנאי סף לחוקיות, לסבירות ולתקפות מינוי ציבורי...

בעצם, השופט מישאל חשין קילל בכך את אבא שלו ז"ל, כשבז כל כך לפסיקות שלו !

שלושת חברי ההרכב, ירקו בפרצופו של אהרון ברק, שכתב כל כך הרבה על הראוי והבלתי ראוי - על אותו דגל שחור של מעשים בלתי סבירים באורח קיצוני, והם פשוט חירבנו לנשיא בית המשפט העליון בפרצוף. לא פחות!

מה לנו להוסיף? רק לרחם עליהם, ולהתעלם מהכבשה השחורה הזו. סמכות כבר אין להם, לא חוקית ולא מוסרית. זו יישות בלתי רלוונטית שראוי שתסתלק מחיינו בבושה, ויפה שעה אחת קודם.

אני קורא לכל השופטים המחוזיים להתלכד כדי להציל את מערכת המשפט!

אנן מאמינים בכם! אתם שם ולא בעליון כי אתם ראויים! איספו 15 חברים מוסכמים בבחירות פנימיות והכריזו על סיום הכיבוש!

שלטון החוק נכבש על ידי עבריינים, העיירה בוערת, וחייב לייצר מערכת חוק לגיטימית, יציבה ובעלת סמכות מוסרית (חוקית ממילא יש לכם את הסמכות).

השתיקה שלכם היא בעוכריכם! אוי לבושה! אוי לבזיון! זה לא מגיע לנו, ולא מגיע לכל כך הרבה טובים שבכם !!!

אני משוכנע שכל הישרים מקרב משרד המשפטים, התקשורת, האקדמיה והמשטרה יעמדו לימינכם כדבר מובן מאליו. בסך הכל - בכל המערכות הללו יש אנשים ישרים ומצויינים, והבושה הזו היא המביישת את כולם ועושה לכל מי שמשתייך בעל כורחו למושב הליצים הזה עוול נורא!

מזוז, אנא!
זו לא רק זכותך, זו חובתך. דין ברק כדין בוזגלו !!! דין ארבל כדין פנחסי! דין שופטי הבג"צ העבריינים שנתנו את ההחלטה הזו כדין יוסי גינוסר ז"ל בפרשת קו 300 !!!




זו סתם השמצה. אין אנרכיה בבג"ץ
מאת: אלדד חיטרון

אני חולק על בעל המאמר. אין אנרכיה בבג"ץ. שורר שם סדר מופתי, והכל מתנהל לפי כללים קבועים וידועים מראש. מי שמשחק עפ"י כללי בג"ץ סופו לזכות בדין. להלן כללי הפעולה של בג"ץ:

1) מקום שאחד המתדיינים אשכנזי והשני ספרדי, הזוכה בדין הוא האשכנזי.
2) מקום ששני המתדיינים אשכנזים ואחד מהם ממוצא פולני, הזוכה בדין הוא הפולני.
3) מקום שאחד המתדיינים דתי והשני חילוני, הזוכה בדין הוא החילוני.
4) מקום שאחד המתדיינים עשיר והשני עני, הזוכה בדין הוא העשיר.
5) מקום בו מתדיין אחד העביר שוחד לבנו של השופט והשני לא עשה כן, יזכה בדין המתדיין שהעביר שוחד.
6) מקום ששני המתדיינים העבירו שוחד לבנו של השופט, יזכה בעל הדין שהעביר סכום שוחד גבוה יותר.
7) מקום ששני המתדיינים העבירו אותו סכום שוחד, יזכה בעל הדין שהעביר את הסכום במזומן ללא נוכחות עדים.
8) מקום ששני המתדיינים העבירו אותו סכום שוחד במזומן וללא נוכחות עדים, יקבע הזוכה בדין עפ"י הגורל.
9) מקום שמתדיין אחד אישה והשני גבר, הזוכה בדין היא האישה.
10) מקום ששתי המתדיינות נשים, הזוכה בדין היא הצעירה והיפה שביניהן.
11) מקום ששתי המתדיינות צעירות ויפות, זוכה בדין המתדיינת המוכנה להמציא ראיות נוספות ללשכת השופט
(ראה מקרי השופטים אמנון סטרשנוב ותיאודור אור).
12) מקום שאחד המתדיינים יהודי והשני ערבי, הזוכה בדין הוא הערבי.
13) מקום ששני המתדיינים ערבים, יחולו כללים 5 עד 8 דלעיל.




http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#170


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   16:53   03.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. מינוייה של ארבל והקשר לאוסלו  
בתגובה להודעה מספר 3
 
Lieutenant Dan
חבר מתאריך 18.1.04
126 הודעות 12:20 03.06.04

מינוייה של ארבל והקשר לאוסלו

לקוראים מהאגף הימני - לא תמצאו פה כל חדשה, אולם המאמר מעניין ומלמד,
ואילו לאנשי המרכז והשמאל - כתבה זו חשובה מאין כמותה:
קראו בדיקנות את סוף הטור.

המקור:
http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/article.php/?id=1973

עיתונות משיחית: על מה יצא קצפו של עמוס שוקן - מאת אמנון דנקנר


העורך של מעריב ולעבר עיתונאי בכיר העיתון הארץ: אמנון דנקנר

לפני כמה שבועות היה לי עימות מוזר ברשת ב' של קול–ישראל עם המו"ל של "הארץ", עמוס שוקן. הדברים נסבו על ידיעה של יואב יצחק ב"מעריב", שלפיה פרקליטת המדינה ביקשה מאהוד ברק, בעת היותו ראש ממשלה, לסדר לבעלה מושב במועצת המנהלים של "צים", זאת בשעה שהתנהלו חקירות נגד ברק ומקורביו בעניין העמותות. שוקן, אם מותר להשתמש בביטוי שנשחק מעט באחרונה, יצא חוצץ נגד הידיעה בשצף קצף בלתי רגיל ונגרר גם לגידופים כלפי "מעריב". להתלהמותו לא היתה כל הצדקה אובייקטיבית: הידיעה היתה נכונה ומבוססת היטב, ההכחשות היו רפות, חומרת העובדות היתה ברורה וכבר אחרי ימים מעטים התברר שארבל חזרה על המעשה כשביקשה משרת התקשורת דאז, לימור לבנת, בקשה דומה, בעוד תלונות נגד לבנת נבדקות בפרקליטות המדינה.

בימים שלאחר מכן הטרדתי את עצמי במחשבה מה היה כל–כך דחוף לעמוס שוקן לצאת להגנתה של עדנה ארבל בעניין זה. האם באמת היתה זו ידיעה שאינה ראויה לדפוס, כפי שטען? שוו בנפשכם שוטר הבודק תלונה על עבירת תנועה נגד פקיד במס–הכנסה, ובמהלך הדברים מבקש ממנו לסדר פטור ממקדמות לאחיו.

התהייה שלי גברה כשהרהרתי בכך שעדנה ארבל היתה שותפה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן–יאיר, בתפירת תיק פלילי נגד שר המשפטים, יעקב נאמן. כשקראתי את פסק–הדין ואת הפרוטוקול, סמרו שערותי: עלתה ממנו תמונה נוראה של ניהול חקירה שלא בתום לב, העולה כדי שיבוש חקירה ושיבוש משפט. זה היה מקרה ברור של פוטש אנטי–דמוקרטי של הדרג הפקידותי נגד הדרג הנבחר, והנורא מכל היה שהקושרים לא בחלו באמצעים: המשטרה קיבלה הוראה שלא לחקור עד מרכזי, שהיה יכול כבר בשלב מוקדם לרוקן את התיק מתוכן, ושלא לכתוב - באופן חריג ביותר - דו"ח חקירה והמלצות, בנוסף לכך לא היססה נציגת הפרקליטות למסור מידע שקרי לבית–המשפט. נאמן זוכה, אולם הקושרים השיגו את מטרתם: עם הגשת כתב–האישום נגדו, הוא התפטר מתפקיד שר המשפטים ולא שב אליו גם אחרי הזיכוי.

מיד אחרי זיכוי נאמן, הופיע מאמר חריף אחד בעניין הזה ב"הארץ" ובו הועלו האשמות קשות נגד הפרקליטות. את המאמר הזה כתבתי אני וזמן לא רב אחרי כן עברתי ל"מעריב", והפרשה החמורה מאוד ההיא הפסיקה להיזכר מעל דפי "הארץ". אני מזכיר את הדבר גם כדי להבהיר שבניגוד ללשונות רעות, העמדה הבסיסית שלי, שאין לראות בפרקליטות מוסד חסין מביקורת על מניעים זרים, מזימות ותככים אפלים, לא נחנכה עם הצטרפותי ל"מעריב".

ובכן, בכל זאת, מדוע יצא עמוס שוקן בשצף קצף כזה נגד הידיעה של יואב יצחק ב"מעריב" ומדוע החליט להעניק הגנה כה מקפת ורגשית לפרקליטת מדינה שהיתה שותפה לעלילת דם מכוערת נגד שר? מדוע גם ב"ידיעות אחרונות" לא בא זכרו של הסיפור החמור הזה? מדוע כתבת התקשורת של "הארץ" ציינה בצהלה כי "מעריב" נשאר בודד עם הסיפור ואף עיתון אחר לא רצה לגעת בו, כשהיא מרמזת לכך שזה סיפור לא נכון או חסר ערך ומשמעות?

ההשערה המבוססת שלי היא שהיתה כאן, שוב, דוגמה יפה של החלוקה הא–פריורית לטובים ורעים שלפיה מתנהלים יותר מדי נושאים בעיתונות: מי שמוגדר כטוב אינו יכול לעשות רע, זה לא ייתכן; ומי שהוגדר כרע, היעלה על הדעת שיעשה משהו טוב? ארבל היא ממחנה הטובים. אחרי הכל היא משלנו, אשכנזייה, ליברלית, שמאלית ולוחמת בשחיתות; ויעקב נאמן, לצורך העניין, הוא רע, שהריהו דתי, ימני, עשיר כקורח ומינוי של ביבי נתניהו. האם לסלק אותו מכסאו הוא לא דבר טוב? האם לא איים לשנות דברים במשרד המשפטים? והאם שינוי כזה לא היה הורס את המשרד הזה? ובכן, אומרת ההשקפה הזאת, שחלקים כה חשובים בעיתונות מחזיקים בה באדיקות, מותר לעשות דברים רעים לאנשים רעים על–ידי אנשים טובים למען מטרה טובה. ומותר גם לאנשים טובים לעשות דברים רעים למען עצמם, משום שבבסיס הם אנשים טובים שמשרתים מטרה טובה ועלינו להעלים עין מההתחלקויות שלהם.

הנה עוד דוגמה מטרידה: בערב ראש השנה זוכה אריה דרעי מרוב סעיפי האישום במה שכונה "התיק הציבורי" שלו, ורק בסעיף אחד הורשע. המדובר היה בכך שדרעי לא מנע עצמו מלהתעסק בהקצאת כספים למען עמותה שבראשה עמד אחיו. בית–המשפט לא מצא פסול בהקצאה עצמה, ולא במטרה הטובה והראויה שלשמה הוקצו הכספים. מה שהביאו להרשיע היתה רק העובדה שדרעי עצמו עסק בכך. והנה איש מכותבי המאמרים בעיתונות לא עמד על כך שבשל מעשים זהים ואף עולים בחומרתם מבחינת מספר המעשים וגודל הסכומים, נסגר תיקו של השופט העליון בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדת העזבונות וחילק ביד נדיבה כספים לעמותות שבראשן עמדו הוא עצמו או אשתו. אִמרו מעתה: דרעי הוא מהרעים ולכן אין לתהות על הרשעתו, ואילו צבי טל הוא מהטובים ולכן אין לתהות על סגירת התיק בעניינו.

ההשקפה הזאת, שאפשר לתמצת אותה במשפט "המטרה מקדשת את האמצעים", נמצאת בבסיס של כל משטר רודני, אכזרי ורומס זכויות בהיסטוריה. היא, בוודאי, לא יאה לעיתונות חופשית במדינה דמוקרטית. עולה ממנה הניחוח הישן של העיתונות המפלגתית של שנות החמישים והשישים. היא דורסנית וכוללנית במהותה ואינה מסתפקת בעמודי המאמרים אלא משתלטת גם על עמודי החדשות. היא מכניסה רעל של שקר, העלמה ועיוות לתוך מחזור הדם של העיתונות, והיא גם מקוממת ציבור הולך וגדל של קוראים שאינם פתאים המאמינים לכל דבר.

התעכבתי על ביטוייה של ההשקפה הזאת בתחום המשפטי–הפלילי, משום שהתחום הזה נעשה מאוד מרכזי, שנוי במחלוקת, דרמטי וחיוני לעיצוב פניה של החברה בישראל. עכשיו אומר כמה מלים על הצורה שבה באה ההשקפה הזאת לידי ביטוי בדרך–כלל: פחות כדיון רציונלי ועובדתי ויותר כהגנה נחרצת על אמונה דתית והתקפה רוויית חומצה על כל מי שמעז לכפור בה. יש בה התנשאות, חד–ממדיות, בוז ושנאה, תוקפנות והטחת איומים.


יש חלוקה א-פריורית לטובים ורעים: מי שמוגדר כטוב אינו יכול לעשות רע, ומי שהוגדר רע - היעלה על הדעת שיעשה משהו טוב? איור: רות גוילי

מה זה מזכיר לי? את אותה היערכות אידיאולוגית, דתית ומשיחית בוויכוח הגדול על דרכה המדינית של ישראל מאז כריתתם של הסכמי אוסלו. גם בשנים שעד אינתיפאדת אלאקצה, קידשה מטרה גדולה ונשגבת את האמצעים. שלום סוף–סוף היה פרס מתוק שכבר נצנץ ממש בהישג יד, פתרון הבעיה הפלסטינית נראה ממשמש ובא במהרה, ומקהלה נאמנה זימרה בקול גדול ואחיד, מלא אמונה, צלול ובוטח, בעיקר כדי להחריש את הקולות הספקניים. העיתונות, לבד מאותם גטאות של מאמרים ימניים של בעלי טורים המשמשים כאליבי, דיכאה ספקות, החניקה שאלות, השתיקה נבואות שחורות ולא זו בלבד אלא בזה בעליצות משונה, השמיצה והכפישה בשמחה את כל המתנגדים. באותם ימים, שבהם האופטימיות היתה דת, היתה זו ממש מצווה להעלים את העובדות הלא נעימות, לכסות על גילויים מטרידים ולמלא את הביטחון בצדקת הדרך כמים לים מכסים. קל לי לכתוב על הדברים האלה משום שהייתי שותף פעיל למדי בתהליך הזה ואני יכול להיזכר, בחוסר נוחות, במנגנון הקבוצתי ובמנגנון הפסיכולוגי האינדיבידואלי, אך המשותף לרבים מהמשתתפים במהלך העיתונאי הזה, שיצר מסע אידיאולוגי מקיף, אדוק, חסר ספקות, לוהט באש האמונה ומעלה על מוקד של משטמה, ביטול ולעג את כל המעז לחשוב אחרת. זה לא שהעובדות לא היו מצויות בהישג יד ובלי מאמץ; אבל ההתעלמות היתה כמעט כוללת מכל עובדה או הערכה שהיתה עלולה להטיל טון צורם בהרמוניה של שירת הישועה של תהליך השלום המהולל.

כשנשבר החזון, לא למדו רוב משתתפי הקמפיין את לקחם. להפך - הם המשיכו בקמפיין ביתר תוקף, אף כי בדרך אחרת: כאיש אחד כמעט, הם קמו והאשימו את מדינתם, עמם, צבאם וממשלותיהם במצב, והמשיכו לתת הנחות מפליגות לצד הפלסטיני ולגלות אמפתיה לסבל הפלסטיני והבנה למניעי הפלסטינים המתאבדים והרוצחים. כל מי שהעז להתווכח עם הגישה הזאת, הוכרזה עליו מלחמה והוא הוגדר מיניה וביה כשוביניסט, פופוליסט, ימני מובהק ומחרחר מלחמה. כל מי שסבר שצריך להילחם בתקיפות ובנחישות בטרור הוצאה עליו פתווה ועונשיה בצדה: לעג, דה–הומניזציה, התנשאות והוקעתו כלא די אינטליגנטי להבין את מורכבות המצב.

זו היתה האווירה בשדרה המרכזית של העיתונות. היא עסקה הרבה מאוד, הרבה מדי, בתיוג המשתתפים בדיון הציבורי על–פי המבחן "הלנו אתה או לצרינו", במובן של האם אתה נאמן לחזון אוסלו או שמא, חס וחלילה, לא, ואם לא - דמך בראשך מידינו שכן אתה מ"הרעים". האם זה כל–כך רע וכל–כך חשוב? ישחקו הנערים לפנינו. לא. זה רע מאוד וזה חשוב מאוד. משום שההתבצרות באמונות בעלות אופי דתי משיחי בעניינים שעל סדר–היום הציבורי, שהיא מגונה כשלעצמה מבחינה אינטלקטואלית וירודה מבחינה מקצועית, מנכרת חלקים גדולים בציבור מהשיח העיתונאי. הגישה המשיחית הזאת, על–פי הגדרתה, נוטעת בלבו של האוחז בה ביטחון מלא וגמור כי הצדק המוחלט איתו, צפונות העתיד גלויות לפניו ומי שסבור אחרת, אין הוא אלא רשע, כופר בעיקר או שוטה מופלג, וראוי, לפיכך, לכל כינוי גנאי ולעג. הגישה הזאת גם אינה מכירה בניואנסים, כופרת במורכבויות ובוודאי שהיא מבקשת לדרוס ספקות.

בצד זה יש בגישה הזאת, כשהיא באה מצד מה שמכונה כאן "השמאל", טעם חמצמץ וניכר היטב של זלזול ברגשות של חלק ניכר מהחברה הישראלית. פטריוטיזם היא מלה מגונה, אהבת ישראל הוא ביטוי ארכאי נלעג, הדת והמורשת הם עניינים שאבד עליהם הכלח ואינם נאים לחברה מתקדמת.

האם אפשר להיות חילוני ומכבד מסורת, יהודי ומתקדם, תאב שלום אך שולל אוסלו, שולל התנחלויות אך מכיר בצורך לתת הגנה מלאה למתנחלים מפני מבקשי נפשם הערבים? לא על–פי השדרה המרכזית בעיתונות, המאמינה בדיכוטומיה מוחלטת, במלחמת בני אור בבני חושך, אכן הנאורים מול החשוכים, המתקדמים וחסידי הגלובליזציה מול המפגרים הנאחזים בביטויי הלאומיות.

דומה כי גם אם ניצלנו בינתיים ממלחמת אחים אלימה, מלחמה כזאת מתנהלת בעיתונות, בעיקר מצד אחד של המתרס, באורח אלים, ארסי, אכזרי וכוללני. במלחמה הזאת, גם אם אינך לובש מדים של צד זה או אחר - ילבישו אותך בכוח.

הספקות, השאלות הקשות, חיבוטי הנפש והבירור האמיתי והישר הם הקורבנות הראשונים במלחמה הזאת וזה נורא למדי. זה נורא בעיני משום שגם אני מאמין בהנחלת ערכים מתקדמים, ליברליים וסובלניים, אולם לא בדרך הזאת. את הערכים האלה ניתן להנחיל רק בדרך של כבוד לערכים אחרים, סובלנות אמיתית לדעות אחרות ויחס של אהדה ואמפתיה למצוקות עמך שלך ולפחדיו, ונכונות לחבוש את פצעיו כשהם זבים דם ממש.

אמנון דנקנר הוא עורך "מעריב"





http://www.4law.co.il/tap1.pdf


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   22:52   19.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. כגודל הזיכוי  
בתגובה להודעה מספר 3
 
כגודל הזיכוי
מאת יואל מרקוס

לא אכחד, שהתמוגגתי מהופעתו וממסקנותיו של מני מזוז. ראשית, משום שסגירת התיק נגד שרון הסירה מהלב מועקה גדולה. מי רוצה לחיות במדינה שראש ממשלתה עומד לדין על שחיתות ושוחד ולהימצא בשעה קשה זו בטירוף מערכות פוליטי? שנית, בגלל בהירות ניסוחיו של מזוז. הם הובנו על ידי כל אחד, בלי הסרבול של הלשון המשפטנית הפלצנית, בלי "שמא", בלי "מאידך" ובלי "לכאורה". ישר טו-דה-פוינט, קיעקע אחת לאחת את מרכיבי חוות הדעת של הפרקליטות והוביל את שומעיו לקביעה שאין אשמה ולמסקנה לסגור את התיק את נגד אריאל שרון.

אומץ לבו הפיח רוח רעננה בתדמיתו וסימן אותו כיועץ משפטי מסוג חדש. "רך מבחוץ, קשיח מבפנים", כאמירה לטינית ידועה. המיקרופונים התנדנדו אמנם על הפודיום ויצרו הרגשה שהוא מגמגם. אך לא היה שם שום גמגום. תענוג לאוזן, הן בהחלטיותו והן בהבנת הנשמע. מי שמפרש את סגירת התיק היווני כחולשה או כהתרפסות לשלטון, מסיק מסקנות נמהרות. העובדה שהוא נראה כאיש צנוע ונחבא אל הכלים אינה אומרת, שאותו מזוז לא יהסס באותה בהירות ונחישות להחליט על העמדתו של שרון לדין בפרשת סיריל קרן, אם יהיו בידו הראיות הדרושות. אל יסיקו הפוליטיקאים את המסקנה מהופעתו המינימליסטית של מזוז. הוא נמנה עם סוג האנשים, שעליהם חלה האמירה מים שקטים חודרים עמוק.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=440739&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   22:56   19.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. חשיפה: ארבל שיקרה לוועדה לבחירת שופטים......  
בתגובה להודעה מספר 3
 
חשיפה: ארבל שיקרה לוועדה לבחירת שופטים וקיבלה במירמה את מינויה לעליון
יואב יצחק
NFC - 06/18/2004

בתגובה לחשד לפיו "תפרה" תיק פלילי לשר המשפטים אז יעקב נאמן, אמרה כי מיכאל בן-יאיר הוא שעשה זאת; עכשיו מגלה בן-יאיר: לבקשת ארבל פסלתי עצמי; היא שקיבלה את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נאמן

דיווח כוזב לוועדה

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, שיקרה לוועדה לבחירת שופטים, כאשר מסרה, במכתב מטעמה (5.5.04), כי את ההחלטה על הגשת כתב אישום נגד ד"ר יעקב נאמן (ב-1996) קיבל: "היועץ המשפטי לממשלה (דאז), על דעתי". זו המסקנה המרכזית העולה מדבריו של היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר.

בניגוד למה שאירע באמת, ובניגוד לידוע לה היטב, הטילה ארבל את האחריות להגשת כתב האישום, לרבות תוצאותיו, על מיכאל בן-יאיר, שהיה אותה עת היועץ המשפטי לממשלה. ארבל שיקרה כדי להרחיק עצמה ממה שנראה כבר אז כתפירת תיק, ובעקבות הביזיון הגדול שנגרם בפרשה לפרקליטות.

הודעתה של ארבל לוועדה נמסרה, בעקבות תלונות שקיבלה הוועדה על תפירת התיק לנאמן, וסילוקו, בדרך זו, מתפקיד שר המשפטים. הנושא הועלה גם על-ידי שניים מחברי הוועדה: חברי הכנסת בני אלון ושאול יהלום, שטענו כי יש לפסול את מועמדותה של ארבל לבית המשפט העליון, בשל מעשיה הבלתי חוקיים לכאורה באותה פרשה.

חתרנות וכזבים נגד שלושה יועצים

בן-יאיר הוא היועמ"ש השלישי שיוצא עכשיו נגד ארבל, ומצביע על כזביה וחתרנותה. קדמו לו: השבוע, היועמש מזוז, המייחס לה חתירה תחתיו וניסיון לתפור תיק לראש הממשלה אריאל שרון; ובסוף 2003 - היועמ"ש הקודם אליקים רובינשטיין (כיום שופט בית המשפט העליון), שייחס לה חתרנות תחתיו, תוך הפרות חוק, כזבים ומנהל בלתי תקין.

כיצד הטעתה את השר לפיד ואת הנשיא ברק

עם העלאת הנושא בוועדה לבחירת שופטים, ונוכח התלונות ודרישתם של כמה מחברי הוועדה, ערך שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בדיקה בנושא, יחד עם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לפיד הגיע למסקנה, כי אכן: "נתפר" תיק לנאמן. אלא שעל-בסיס הודעתה הכוזבת של ארבל הגיע לפיד למסקנה מוטעית, לפיה בן-יאיר הוא שקיבל את ההחלטה להגיש כתב אישום, ולכן, כביכול, ארבל אינה אחראית למה שאירע. גם הנשיא ברק, המיודד אישית עם נאמן, הגיע למסקנה דומה ומוטעית בעקבות הכחשתה השיקרית של ארבל.

בתשובה שהעבירה אל הוועדה, ביקשה ארבל לנער חוצנה מאותה החלטה, שבעקבותיה "נתפר תיק" ליעקב נאמן, ולהעמיס את האחריות לכך על הבכיר ממנה, אותה עת. בהודעתה כתבה, בין היתר: "ההחלטה על הגשת כתב האישום התקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה (דאז), על דעתי. כתב האישום החזיק שני אישומים: באישום הראשון נטען כי פרופ' נאמן הצהיר הצהרה שקרית בתצהיר שהגיש לבג"צ. באישום השני נטען כי פרופ' נאמן מסר הודעה כוזבת עת נחקר במשטרה בקשר לתצהירו לבג"צ" .

נזכיר, כי בית המשפט השלום בתל אביב זיכה את נאמן מאותו כתב אישום ומתח ביקורת על הפרקליטות (כתב האישום שהגישה עסק אז במעשה זניח, שלא כיוון אליו העותר בעתירה המקורית, י.י.]. לימים נוצרה תמימות דעים, כי לא היה מקום להגשת אותו כתב אישום, וכי הוא נתפס, הן ציבורית והן מקצועית, ככתב אישום מופרך שהוגש משיקולים זרים כדי לסלק את נאמן מתפקיד שר המשפטים. בשל זאת, דרשו חברי הכנסת אלון ויהלום לפסול את מועמדות ארבל, בגלל חלקה בפרשה.

הגילויים החדשים

ארבל הכחישה, כאמור, את חלקה האמיתי בפרשה. עכשיו אנחנו חושפים כאן שלושה גילויים חדשים, המאירים באור בעייתי את מעשיה של ארבל:

- ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נאמן התקבלה על-ידי ארבל עצמה, באופן אישי, ולא על-ידי היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר. היועמ"ש אומנם הסכים לכך שייאמר שההחלטה התקבלה "על דעתו", כמי שעמד בראש התביעה. אך כאמור, ארבל, שכיהנה אותה עת בתפקיד פרקליטת המדינה, היא שקיבלה, באופן אישי, את ההחלטה המהותית להגיש כתב אישום, ובן-יאיר רק נתן לכך את "המטרייה" המערכתית.

- בן-יאיר דווקא ביקש להימנע מהגשת כתב אישום. הוא שוחח על כך עם חלק מבכירי הפרקליטות, ובהם עם עו"ד רות דוד ומשה לדור. לדבריו, התעוררו אצלו ספקות, והוא לא רצה להגיש כתב אישום מאחר שהוא חשש "שזה יכול להסתיים בפיאסקו".

- זמן קצר לאחר שגילה דעתו בפני כמה מבכירי הפרקליטות, התבקש בן-יאיר על-ידי ארבל עצמה ועל-ידי עו"ד משה לדור, שהיה אחד מנאמניה של ארבל: לפסול עצמו מלקבל החלטות בתיק זה. הנימוק שהועלה בפניו, בפורום של פרקליטים נוספים : כדי למנוע, כביכול, מיעקב נאמן, לטעון לאחר מכן כי בן-יאיר קיבל החלטה נגדו בגלל "עניין אישי ביני לבינו". ואכן, בן-יאיר יצא ממעגל מקבלי ההחלטות.

ההוכחה החותכת

מאותו שלב (נובמבר 1996 ואף מוקדם מכך), נמנע בן-יאיר - שכאמור חיווה דעתו שאין מקום להגיש כתב אישום - מעיסוק בתיק זה. ארבל עצמה, שפעלה אותה עת נגד נאמן וביקשה לסלקו מתפקידו כשר משפטים, היא שקיבלה את ההחלטות.

בניגוד להודעתה בחודש מאי 2004, ערב התכנסות הוועדה לבחירת שופטים חדשים, עולה כי היא שהחליטה על הגשת כתב האישום. ההוכחה החותכת לכך גלומה בהודעתה הכתובה בתשובה לבית המשפט העליון (12.11.96), בעתירה שהגיש כותב שורות אלה נגד נאמן :

"בעקבות הממצאים שעלו מחומר החקירה, ולאחר שקיימה התייעצויות בדבר עם בכירים בפרקליטות, הגיעה פרקליטת המדינה למסקנה, על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי יש מקום, לכאורה, להגשת כתב אישום נגד יעקב נאמן בעבירות לפי סעיפים 237 (עדות שקר) ו-244 (שיבוש מהלכי משפט), לחוק העונשין, התשל"ז-1977", באותה הודעה נמסר עוד, כי הודע לנאמן "על זכותו לשימוע בפני פרקליטת המדינה. לאחר השימוע, תחליט פרקליטת המדינה באורח סופי, אם להגיש כתב אישום כאמור". נאמן דחה את ההצעה לקיים שימוע. זמן קצר לאחר מכן (17.12.96) הגישה ארבל כתב אישום נגד ארבל, עליו חתמה אישית.

עינינו הרואות: הודעתה לוועדה לבחירת שופטים (מאי 2004) עומדת בסתירה מוחלטת להודעתה לבית המשפט העליון (נובמבר 1996).

בן-יאיר מגלה: ארבל לא אמרה אמת

בתקופה האחרונה, ובעקבות הודעתה הכוזבת לוועדה, ערכתי בדיקה כדי לחשוף את שאירע אותה עת, ולהוכיח כי ארבל שיקרה עכשיו לוועדה, ובכך קיבלה במירמה את הסכמת הוועדה למינויה. אתמול (יום ה') ביקשתי את תגובתו של מיכאל בן-יאיר, ולהלן דבריו:

- על הנסיבות שהובילו אותו לפסול עצמו:

"התבקשתי על-ידי עדנה ארבל לצאת ממעגל מקבלי ההחלטות, בנימוק שיעקב נאמן משדר לכולם שזה עניין אישי ביני לבינו. ועל-מנת שלא לשחק לידי יעקב נאמן, היא ומשה לדור ביקשו ממני לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה.

"זה היה בנוכחות פרקליטים נוספים, למשל: עוזי פוגלמן , רות דוד, התובעת בתיק , ומשה לדור . ואני, בעקבות הבקשה הזו, החלטתי לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה, כדי לא לתת חומר בידי יעקב נאמן. ואת ההחלטה להגיש כתב אישום נגד יעקב נאמן היא קיבלה, והיא גם חתמה על כתב האישום באופן אישי. זה פשוט לא להאמין: היא שופטת בית המשפט העליון".

- על כוונתו שלא להגיש כתב אישום נגד נאמן:

"אני עמדתי לכנס את הפרקליטים. לי היו ספקות. ביקשתי לכנס את הפרקליטים. לי היו ספקות. אני רציתי להימנע מהגשת כתב אישום, ולהגיש הודעה לבית המשפט העליון, בעתירה שלך , שהחקירה הסתיימה ולמרות חומרת הדברים, לא מגישים כתב אישום. אמרתי יש לי ספקות. אז היא אומרת : למשה לדור : למשה יש משהו לומר. ואז היא אמרה, נתתי לו את רשות הדיבור. ואז הוא ביקש, שמכיוון שיעקב נאמן אומר שזה עניין בינך לבינו, אז ביקשו מימנו לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה. אני הסכמתי, בלית רצון, לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה. טענתי שזה לא מתקבל על הדעת, אבל אם יש רושם כזה, אני יוצא. באותו זמן לא היתה החלטה על כתב אישום. ההחלטה התקבלה לאחר מכן, על-ידי ארבל".

- מה אירע אחרי ההחלטה:

"אחרי שהתקבלה ההחלטה , אני הסכמתי לכך שתפורסם הודעה לעיתונות, שההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה על-ידי פרקליטת המדינה, על דעתי. גם העוזרים שלי ידעו שיש לי ספקות. גם רות דוד ידעה שיש לי ספקות. אחד החוקרים הראשיים בפרשה, הביע דיעה שזה יכול להסתיים בפיאסקו. הספקות שהוא דיבר עליהם, נגעו לליבי".


יעקב נאמן מסר בתגובה: "אני נדהם לשמוע את זה". לדבריו, הוא לא ידע מאומה על כך שבן-יאיר ביקש להימנע מהגשת כתב אישום; ועל כך שארבל היא שהחליטה בעצמה על הגשת אותו כתב אישום.

תגובת ארבל לא ניתנה.

נוצר ביום: 18/06/2004
רשימות נוספות: יואב יצחק
http://www.global-report.com/writers/article.php?a=6be93f7a96fed60c477d30ae1de032fd






חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   23:04   19.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. כתבי החצר מתפתלים  
בתגובה להודעה מספר 3
 
כתבי החצר מתפתלים
17/06/2004 | יואב יצחק

השבוע, עם פרסום החלטת מזוז, היה מעניין לראות את אופן התנהלותם של כמה מכלי התקשורת, במיוחד אלה שסינגרו במשך שנים על פרקליטת המדינה עדנה ארבל (כיום שופטת), וכיצד הם מכסים עתה את פרשת ארבל-מזוז. הנה כמה עניינים שמשכו את תשומת ליבי:

- כתב הארץ, ברוך קרא, פרסם לפני מס' חודשים בעיתון הארץ מילים שצוטטו ונקלטו בהאזנת סתר, מפיו, כביכול, של אריאל שרון - "האי בידינו". בהארץ ראו בזאת הוכחה לכך ששרון ידע על פרויקט האי היווני ועל השלמת רכישת האי, וכן שידע, כביכול, על סכומי הכסף שעומד גלעד שרון לקבל מאפל.

היועמ"ש גילה השבוע : "שרון אינו בקיא בפרטי הפרוייקט, ואינו יודע היכן עומד המו"מ על רכישת האי, ובהתאם לכך הוא שואל, לאחר שאפל מסביר לו על מיקום האי, "האי בידינו כבר?" בשאלה זו כשלעצמה קשה לראות הרבה מעבר להתעניינות גרידא, בלשון צינית-מבודחת, והיא בוודאי אינה מצביעה על "בקיאות בנפתולי המשא-ומתן".

הנה כי כן: העיתונאי קרא סילף את הביטוי שנקלט, ואת משמעותו, ובנה על זה קמפין שלם נגד שרון;

- בעיתונים הארץ וידיעות אחרונות, שהובילו את חשיפת פרשת האי היווני, טענו כי גלעד שרון קיבל מאפל סכום מופרז בסך 20 אלף דולר לחודש, וציינו שהדבר מעיד כי סכום זה לא ניתן לו תמורת עבודה, אלא כשוחד לשרון.
עכשיו חושף היועמ"ש, כי ספקטור עצמו העסיק בתחילת שנת 2000 (במקביל לסיוע שהעניק אז לגלעד במגעיו עם אפל), את גלעד כיועץ, כן נטען, בפרוייקט של אבטחה ולוגיסטיקה, שביצע דוד ספקטור עבור גוף עסקי גדול (עיתון ידיעות אחרונות). "הפרוייקט נמשך כ-3 חודשים, ותמורתו קיבל גלעד מספקטור תשלום של 1,000,000 ש"ח (מיליון ש"ח)+ מע"מ, היינו שכר גבוה משמעותית (פי 3 עד פי 4, על בסיס חודשי) מזה שקיבל גלעד מאפל. גם כאן, כמו בהסכם עם אפל, ההתקשרות הייתה למתן שירותים שהוגדרו כ"ייעוץ", והתשלום בוצע לחוות השקמים, תמורת קבלות וחשבונית מס. ספקטור מסביר כי התשלום לחווה, ולא אישית לגלעד - הן בהסכם אפל-גלעד, והן בהעסקה זו - נובע משיקולי מס".

מעניין, אגב, אילו שירותים באמת סיפק גלעד שרון, באמצעות ספקטור, לבעלי השליטה בידיעות אחרונות; ועוד יותר מעניין מדוע לא פעלה ארבל לחקור את בכירי ידיעות אחרונות, בחשד שעלול לעלות: האם הכסף ששילמו לגלעד (באמצעות ספקטור) מהווה שוחד כדי לקנות את תמיכתו ועזרתו של האב-שרון בעסקיה המסועפים של קבוצת ידיעות אחרונות
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-6509-00.html?tag=7-47-11



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   18:41   20.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. ח''כ איתן הוסיף: ''אם תיפול שערה משערות ראשו של היועץ  
בתגובה להודעה מספר 3
 
לעומת שריד וכבל, התוקפים את היועץ המשפטי לממשלה, יוצא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), להגנת מזוז. איתן קורא לשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, להדוף את ההתקפות של גורמים במערכת המשפט ואכיפת החוק נגד מזוז. לדבריו, "יש לדכא ביד חזקה את המרד בפרקליטות ולשלוח את ראשי הקושרים הביתה".

ח"כ איתן הוסיף: "אם תיפול שערה משערות ראשו של היועץ תבוא תגובה קשה מצד רבים שעדיין שותקים ומבליגים נוכח התנפלות חסרת התקדים על מי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק בישראל". הוא קרא ליועצים המשפטיים שקדמו למזוז, אליקים רובינשטיין, מיכאל בן-יאיר ויוסף חריש "לצאת מהארון" ולדווח לציבור על "מסכת התרגילים, ההתעללויות וההשפלות" שספגו מראשי פרקליטות המדינה בתקופת כהונתם.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-48445-00.html?tag=18-31-01



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   08:59   21.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. למה להקים מחלקה (בלתי תלוייה) לחקירות פרקליטים ??  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.06.04 בשעה 09:42 בברכה, פילוביץ שחף
 
ח"כ נכבד/ה

מצ"ב מכתבי בעניין הצורך הדחוף בהקמת גוף בלתי תלוי לחקירת פרקליטים.

ראה גם ידיעה מיום 20.6.04 ב- NFC בעניין פניית עמותת אומץ להקמת "מחלקה לחקירת פרקליטים"
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-48480-00.html?tag=8-00-48

ראה גם מאמרו של פריצי מיום 20.6.04 ב- NFC "מדוע הפרקליטים משקרים"
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-6532-00.html?tag=11-06-04

אודה לתשובתך

בברכה,
שבתאי עזריאל
טל. 03.5328272
פקס. 03.5324295
נייד 057.7742888
azriel@inter.net.il

להלן המכתב:


מאת: Shabtai AZRIEL
נשלח: Friday, January 09, 2004 11:03
אל: אנשי ציבור וסגל אקדמי
נושא: Fw: רובינשטיין השתמש בזכות החסינות לשחרר פרקליט מהליך משמעתי
http://omets.migvan.co.il/rubinshtain.htm

רובינשטיין השתמש בזכות החסינות לשחרר פרקליט מהליך משמעתי

כנגד עו"ד יהודה שפר, המכהן כיו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל, הוגשה ביום 6.11.2000 תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בגין שיבוש הליכי משפט. מדובר בעבירה לכאורה מסוג "פשע" שבוודאי יש עמה קלון.

הוועדה מצאה שיש ממש בתלונה ופתחה תיק שמספר 23/02, אלא שההליך המשמעתי הופסק על ידי אליקים רובינשטיין ביום האחרון לכהונתו, בתוקף הסמכות שניתנה לו בסעיף 79 (ב) בחוק לשכת עורכי הדין, להפסיק הליכים משמעתיים כנגד פרקליטים. מדובר למעשה בחוק חסינות שהופעל דה-פקטו על ידי מי שהלינו כנגד השימוש בזכות השתיקה, זכות החסינות של הח"כים וכיוצ"ב.

התלונה לוועדת האתיקה, נסמכה על תלונה פלילית בגין שיבוש הליכי משפט, שהוגשה בשעתו כנגד שפר, עוזי פוגלמן (שהתמנה בינתיים לשופט) ואחרים. פוגלמן, הינו אחד המועמדים ליועץ משפטי לממשלה.

בהסתמך על האמור בתלונה, פניתי בהסתייגות כנגד פוגלמן לוועדת בך.


לנוכח ההתפתחות החדשה, שבה אליקים רובינשטיין הפסיק את ההליכים כנגד מי ששיבש הליכי משפט, פניתי שוב לוועדת בך.


לוטים

פנייתי מיום 8.1.04 לוועדת בך לנוכח ההתפתחות החדשה

התלונה הפלילית שהוגשה באוקטובר 2000 כנגד פוגלמן, שפר ואחרים

שבתאי עזריאל
טל/פקס 03.5328272
azriel@zahav.net.il

פרוטוקול מס' ‎430
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ה', י"ח בשבט התשס"ב, ‎31.1.2002, בשעה ‎09:00
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2002-01-31.html


חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   09:48   21.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. עדנה ארבל שופטת בעליון = צלם בהיכל !!  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ארבל עדנה
Arbel Edna
שופטת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון



תאריך לידה: 1944/--/-- | ארץ לידה: ישראל
מצב משפחתי: נשואה+3 | השכלה: תואר שני
אזרחות: ישראלית | אזרחות נוספת: -
שפות: אנגלית, עברית
תפקיד/עיסוק: שופט בית המשפט העליון
תואר/מקצוע: שופט

אתר: www.court.gov.il
טלפון: 02-6759666 | פקס: 02-6759648
כתובת: קריית בן-גוריון ישוב: ירושלים מיקוד: 91909
- תאריך עידכון: 16/06/2004 10:45:49


פרשת הפיצויים שקיבלה עדנה ארבל: פיצויי פיטורין לעובדי מדינה המתמנים לתפקיד שיפוטי
http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=142&id=57&frompage=156&contentid=1076&parentcid=1070&bctype=1&startpage=20&direction=1&sw=800&hw=530


עדנה ארבל. ילידת 1944, ירושלים.

סיימה לימודיה התיכוניים בבית החינוך (תיכון חדש), חיפה (1962). שירתה בצה"ל, ובמקביל למדה משפטים (1964-1962). מוסמכת למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שלוחת תל אביב (1967). התמחתה במשך שנתיים בעריכת דין, במשרד עו"ד הייק בתל אביב. ב-1969 קיבלה רשיון עורך דין. בעלת תואר שני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן (1979). השתתפה בהשתלמויות ובכנסים בינלאומיים. נשואה לאורי ארבל (אל"מ במיל.), איש עסקים. אם לשלוש בנות - הבכורה סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון, ועובדת כגניקולוגית בבית חולים.

ב-1972 החלה לעבוד כפרקליטה, בפרקליטות המדינה מחוז מרכז תל אביב. טיפלה והופיעה בבתי משפט בתיקי פשעים חמורים, עבירות רצח, עבירות מוסר, עבירות אלימות, עבירות סמים ועבירות צווארון לבן. במשך 8 שנים, ובמקביל לעבודת הפרקליטות, שימשה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היתה חברה בוועדה הפסיכיאטרית שעניינה שיחרור חולי נפש שביצעו עבירות פליליות, מאשפוז בבתי חולים לחולי נפש. היתה חברה בוועדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעניין פרשת קו 300 (יחד עם יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והשופט אליסוף שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה). שימשה בתפקיד יו"ר הוועדה שמינה שר המשפטים לקביעת כללים להפעלת סוכנים סמויים. עסקה באיסוף חומר בוועדת כהן, שחקרה את ארועי הטבח במחנות סברה ושתילה שבלבנון (יחד עם דורית בייניש - פרקליטת המדינה דאז, ותנ"צ אלכס איש שלום).

ב-1984 מונתה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז. בתוקף תפקידה היתה אחראית לנושאים משפטיים ומנהליים ופיקוח מקצועי על פרקליטים, תוך כפיפות ישירה לפרקליטת המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. ביוני 1988 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. כיהנה בתפקיד זה כ-5 שנים בערכאת ערעורים, שדנה בהרכב של שלושה שופטים בנושאים אזרחיים ופליליים. הרצתה בפקולטה למשפטים ולקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא סדר דין פלילי וראיות. השתתפה בכנסים בינלאומיים שונים, בעיקר בתחום המשפטי הפלילי ודיני הראיות.


פיצויים בתחבולה ובכחש

ב-1993 קיבלה פיצויים, שלא כדין, בסכום של כ-200 אלף שקלים, בגין, כביכול, שנות עבודתה כפרקליטה בשירות הציבורי . "סידור" הפיצויים נעשה לפנים משורת הדין, בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלה (אישית ורשמית) לנציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שהיה מיודד עימה. ארבל כיהנה אותה עת בתפקיד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הפרשה נחשפה בעיתונות על-ידי העיתונאי יואב יצחק (בעל אתר אינטרנט זה). ארבל הכחישה את שיוחס להם, ומסרה פרטים כוזבים אף ביחס לשמות האישים שאישרו לה את הפיצויים המיוחדים. בין היתר היא טענה, כי ההיתר ניתן לה על-ידי ועדה מיוחדת שבה היו חברים מס' שופטים בדימוס, בשמם נקבה. בירור שנערך העלה, כי אישור שכזה לא היה ולא נברא, ובכלל - ועדה שכזו אף לא דנה בעניינה האישי. כשנתפסה בקלקלתה טענה: "הטעו אותי".

משסירבה להשיב את הכסף שקיבלה מקופת המדינה, ולאחר שמסרה שוב ושוב נימוקים כוזבים, ומחמת זאת שמבקר המדינה אליעזר גולדברג סירב לבדוק פרשה זו, הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה להורות למבקר המדינה לבדוק את הפרשה ולפרסם מסקנותיו. בעקבות זאת נאלץ מבקר המדינה להורות על בדיקה ובהודעה לבית המשפט הודיע על כך.

בדוח שהגיש (מאי 2000) קבע המבקר, כי ארבל אכן קיבלה פיצויים באופן בלתי תקין. יחד עם זאת, קבע כי ארבל פעלה בתום לב, וכי הטעויות ואי הסדרים שהובילו למתן הכספים שלא לפי החוק מקורם בנציבות שירות המדינה. המבקר הסכים לייחס לארבל "תום לב" (משל מדובר בסתם אדם מן הישוב, שלא יודע את זכויותיו וחובותיו), לאחר שקיבל מס' פניות מלישכת היועץ המשפטי לממשלה, ותוך מעורבות פעילה של מנהל מחלקת הבג"צים, עוזי פוגלמן . המבקר נמנע ממתן ביטוי בדוח שהגיש למעמדה אז, של ארבל, וללחצים שהפעילה כדי לקבל את הפיצויים.

יתירה מכך: במהלך בדיקתו נמנע המבקר מזימון העותר, כדי שיציג את טיעוניו ומסמכים רבים בנושא - המעידים כי ארבל נטלה כסף ציבורי, בעזות מצח ותוך עבירה על החוק; וגם כיזבה, לאחר מכן, כאשר טענה שהדבר אושר לה על-ידי ועדה מקצועית.

למרות המידע החמור אודותיה, ולמרות דוח מבקר המדינה - שקבע גם הוא, כי הכספים ניתנו לא באופן בלתי תקין, ארבל טרם השיבה לקופת המדינה את הכסף שניתן לה, שלא כדין .


אישומים נגד אישי ציבור

בינואר 1996 מונתה לתפקיד פרקליטת המדינה. במסגרת תפקידה קיבלה החלטות רבות הנוגעות לאישי ציבור. להלן מקצתן:

במסגרת תפקידה, החליטה על הגשת כתבי אישום נגד: אלי הורביץ (חברת טבע), באשמה שביצע עבירות מס (הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים. הגיש ערעור לבית המשפט העליון וזוכה); שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, בעבירות של שיבוש הליכי חקירה ועדות שקר (זוכה); ראש העיר ירושלים אהוד אולמרט, בעבירות על חוק מימון מפלגות (זוכה); החליטה, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה, על גניזת תיק החקירה בפרשת בראון - נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, ועו"ד רוני בראון. במקביל, החליטה על הגשת כתב אישום בפרשה נגד אריה דרעי (היועמ"ש החליט שאין עניין ציבורי בהעמדת דרעי לדין); פעלה להסדרת השימוש בלחץ פיזי מתון נגד עצירים, מצד שירות הביטחון הכללי; הורתה על פתיחת חקירה משטרתית נגד נציב מס הכנסה דורון לוי, בחשד לעבירות מס ועבירות על חוק העונשין; החליטה לגנוז את תיק החקירה נגד העורך האחראי של ידיעות אחרונות, ארנון מוזס; החליטה על הגשת כתב אישום נגד מו"ל מעריב, עופר נמרודי (הורשע); וב-2000 על הגשת כתב אישום נוסף בגין עבירות לכאורה נוספות ; הורתה, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, על פתיחת חקירה נגד נשיא המדינה עזר ויצמן, בחשד לקבלת טובות הנאה מאיש העסקים אדוארד סרוסי. קבעה כי הנשיא קיבל טובות הנאה - באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק.

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, ונשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הציגו את מועמדותה של ארבל לכהונת שופטת בית המשפט העליון. ואולם, מועמדותה עוררה ביקורת רבה, במיוחד בשל זאת שארבל נחשבת פרקליטה מושחתת, מניפולטיבית ובעלת כישורים נחותים ביחס לחלק מהמועמדים הראויים יותר. הדברים נובעים גם מהגילויים הבאים הנוגעים לארבל:

- במהלך השנים 2001-2004 חיפתה על ניצב משה מזרחי, שהשתמש שלא כדין בפרי האזנות סתר. ארבל עצמה השתמשה אף היא, שלא כדין, בתמלילים אסורים. באוקטובר 2003 פעלה כדי לערער על סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לאחר שזה קבע כי מזרחי פעל שלא כדין וכן הורה על הדחתו מהתפקיד, בכפוף לשימוע.

- במרס 2004 הגישה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, חוות דעת, ובה המליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה, אריאל שרון, בגין לקיחת שוחד מאיש העסקים דוד אפל. חוות דעתה הודלפה יומיים קודם לכן לאחד מכתבי חצרה, מה שגרם למורת רוח מצד היועמ"ש, ונתפס במערכת הפוליטית והמשפטית כניסיון מצידה לכפות את עמדתה על היועמ"ש מזוז.

- בתחילת 2004 חשפנו כאן ב-Nfc, את קשרי הגומלין בין אהוד ברק לארבל: בעת שכיהן ברק בתפקיד ראש הממשלה, הוא פעל, לאחר שהתבקש, למינויו של אורי ארבל לכהונת דירקטור בחברת צים; זאת בשעה שבפני ארבל עמדו תלונות וראיות לכאורה לעבירות מצד ברק, בפרשת העמותות, והיא נדרשה להמליץ האם להורות על פתיחת חקירה נגדו ונגד אנשיו. הפגישה בנושא קידומו-מינויו של ארבל, התקיימה במעונו של ברק, בהשתתפות הפרקליטה ארבל ובעלה;

- בתחילת 2004 חשפנו כאן ב-Nfc, כי ארבל פנתה אישית לשרת התקשורת, לימור לבנת, בבקשה לסדר תפקיד דירקטור לבעלה באחת החברות הכפופות לשרת התקשורת. ארבל פנתה בתקופה שהיו תלויות ועומדות נגד לבנת כמה תלונות, בעניינים שונים.

העולה לכאורה מהפרשות הנ"ל, מצד ארבל: הפרת אמונים, ניסיון לקחת שוחד, עבירות על חוק האזנות סתר, הפרת צו של בית משפט, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועוד.

על-אף הגילויים החמורים הנוגעים לארבל, ביום 6.5.04 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, וזאת מבלי שבדקה כדבעי את החשדות נגדה. השופטת דורית בייניש נכחה בדיון למרות ניגודי עניינים בהם היא נגועה.
http://www.nfc.co.il/archive/006-D-18-00.html?tag=3-40-09



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   15:13   21.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  76. דרישה לחקירה ציבורית בפרשת ארבל  
בתגובה להודעה מספר 3
 

דרישה לחקירה ציבורית בפרשת ארבל
12:49, 21 יוני 2004 / ב' בתמוז תשס"ד



סערה בוועדת החוקה על רקע החלטת מזוז. "כמה עמוק שתטמון את הפרשה הצחנה תעלה למעלה" תוקף ח"כ בראון את שר המשפטים. ח"כ מיכאל איתן דורש בירור מעמיק בסוגיית יחסי הפרקליטות והיועץ המשפטי. "כוכב הפרשה" מזוז לא נכח בישיבה.

בישיבת וועדת החוקה והמשפט תקף חבר הכנסת רוני בראון את שר המשפטים יוסף טומי לפיד ואמר כי לא יוכל עוד לטייח את התנהלותה של עדנה ארבל כפרקליטת המדינה. "זה לא עניין שלך, אלא שלנו. הנסיון לטמון את הפרשה עמוק... כמה עמוק שתטמון הצחנה תעלה למעלה. רק הציבור יקבע מי צודק (אם ארבל או מזוז), ומי צריך ללכת הביתה".

כתבנו בכנסת חגי סרי לוי מדווח כי בראון אמר שכבר לא מדובר ב"ניואנסים אלא בהבדלים ביסוד התפיסה המשפטית. אף פעם לא הייתה בוקה ומבולקה כזו, כמו בימי ארבל עם שלושה יועצים משפטיים אתם עבדה".

בראון דרש פתיחת בירור מעמיק תוך שהוא מגולל את מסכת המקרים הבעייתיים מבחינתה של ארבל - הנסיון למנוע את פרסום פרשת הפרקליטה המדליפה, עו"ד גלאט ברקוביץ', מניעת דיון בסוגיית בקשותיה למינוי בעלה לתפקיד בכיר במשרד החינוך, פרשות שבס, רפאל איתן, אולמרט שטרית ואחרים.

בעניינו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר בראון כי "במשרד המשפטים אחרי תמונתו של יוסי ביילין היתה צריכה להיות תמונתו של ריבלין. מי מנע את תמונתו של ריבלין (כשר משפטים) מלהגיע לקיר?".

ח"כ בראון התייחס גם לדברי חבר הכנסת שאול יהלום, חבר הוועדה למינוי שופטים, באשר לחשיפתו של העיתונאי יואב יצחק ב'מעריב' ולפיה הונתה ארבל את הוועדה לבחירת שופטים כשהצהירה שלא היא שהמליצה להגיש כתב אישום נגד עו"ד יעקב נאמן. "מסתבר", אומר בראון "שהתופרת לא תופרת אלא חייט (היועץ לשעבר מיכאל בן יאיר). אבל החייט אומר 'לא היה ולא נברא'". בראון הוסיף ואמר כי "הלוואי וכל זה היה עורבא פרח. היום שר המשפטים צריך להחליט ולא להתעלם יותר".

לדבריו אלה של יהלום ביקש לפיד להגיב אולם יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, סירב לאפשר לו זאת בטרם תינתן לו זכות הדיבור. לפיד איים בנטישת הדיון ומשלא נתנה לו האפשרות להגיב עזב את האולם ופנה לקהל העיתונאים.

בפני העיתונאים הציג לפיד מסמך בו נכתבו דברים גם בכתב ידו של בן יאיר. לפיד רואה במילים אלו הוכחה לכך שאי אפשר לטעון כי לבן יאיר לא היו יד ורגל בהחלטה להאשים את נאמן. לעומתו הציג העיתונאי יואב יצחק מסמך נוסף מהפרקליטות ובו נכתב כי "פרקליטת המדינה הגיעה למסקנה של הגשת כתב האישום וכו'" משמע שהיא הייתה זו שהכריעה בפרשה ולא כפי שאמרה לוועדה למינוי שופטים.

כתבנו מציין כי בפתיחת הדיון הבהיר חבר הכנסת מיכאל איתן, יו"ר וועדת חוקה ומשפט מדוע מצא לנכון לקיים את הדיון. "מזוז לא קבע שאין אשמה פלילית, אלא שאין די ראיות. בין חוסר ראיות לבין השיפוט הציבורי יש מרווח גדול". איתן המשיך ופרס שתי סיבות לכינוס הוועדה. הראשונה היא פתיחת הדיון על ידי ח"כים באשר לאשמה הציבורית. "אין אדם במדינה שחושב שאם לא היו קוראים לו גלעד שרון הוא היה זוכה בשכר גבוה כל כך. כל ישראל יודעת שזה מושחת ציבורית גם אם אין פה עבירה פלילית", אמר איתן. הסיבה השנייה לכינוס הישיבה היא הצורך בבדיקת ה"תופעה המצטברת של יחסי פרקליטה יועץ".

איתן גולל הסטוריה ארוכה של יחסים עכורים כתלונות היועץ הקודם רובינשטיין על ארבל בפרשת מזרחי, דברי היועץ לשעבר בן יאיר שאמר כי הפרקליטות מוליכה אותו בכחש ומוסרת גרסאות לא נכונות. כמו כן ציטט איתן את דבריו של היועץ לשעבר יוסף חריש שאמר לו 'מיררו את חיי עשו דברים מאחורי גבי, רימו אותי".

בהמשך הדברים הזכיר איתן גם את פרשת אבישי רביב שבה "פרקליטת המדינה היתה שותפת סוד להיותו סוכן שב"כ אך ליועץ המשפטי לא היה כלל מושג, וכשצריך היה לעכב הליכים נגדו הכניסו לו תיק בלי לספר לו במה מדובר".

נזכיר כי לישיבת הוועדה אמור היה להגיע גם היועץ מזוז עצמו אולם בסופו של דבר החליט שלא להגיע. שר המשפטים אמר כי הוא לא הורה לו שלא להגיע אלא רק המליץ לו על כך וכעת הוא מגבה את החלטתו. לפיד טען כי פוליטיקה רבה מעורבת בהתייחסות לפרשה, בין אם על ידי ח"כים ובין אם ע"י עיתונאים. "תראו מה קורה. יש עיתון מזוז ועיתון ארבל". באשר להתייחסותו שלו עצמו לפרשה, אמר לפיד כי הוא א-פוליטי. דבריו אלה עוררו הדי צחוק בקרב הנוכחים באולם. על מנת לחזק את דבריו אמר לפיד כי לו היה אדם מאמין היה "נשבע בספר התורה", כדבריו. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=81504


חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   15:21   21.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. בן יאיר: שר המשפטים לא נהג ברצינות בועדה למינוי שופטים.  
בתגובה להודעה מספר 76
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.04 בשעה 10:42 בברכה, פילוביץ שחף
 
pakpak
חבר מתאריך 18.7.02
2203 הודעות 13:33 21.06.04

היועץ המשפטי לשעבר - מיקי בן יאיר בראיון

שר המשפטים לא נהג ברצינות בועדה למינוי שופטים. הייתי אומר לו "חצי אמת זה הדבר הגרוע ביותר...
בטרם התקבלה ההחלטה המכרעת יצאתי ממאגר מקבלי ההחלטה".
הרפש הולך ונערם.

(בחצי היום רשת ב' 13:25)

ארבל שיקרה לוועדה לבחירת שופטים

בתגובה לחשד לפיו "תפרה" תיק פלילי ליעקב נאמן, אמרה כי מיכאל בן-יאיר הוא שעשה זאת; עכשיו מגלה בן-יאיר: לבקשת ארבל פסלתי עצמי; היא שקיבלה את ההחלטה
עודכן: 21:31 18/06/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

בן-יאיר, ארבל ביקשה ממני לפסול עצמי; ולאחר מכן החליטה להגיש כתב אישום נגד נאמן

נאמן, "אני נדהם"

רשימות קשורות

ראש לשכת עוה"ד: החלטתו של מזוז תביא להשחתה במידות הציבוריות

פרופ' קרמניצר: אם מזוז לא יחזור בו - יש לפטרו

מזוז הודיע: החלטתי לסגור את תיק החקירה נגד שרון

דיווח כוזב לוועדה

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, שיקרה לוועדה לבחירת שופטים, כאשר מסרה, במכתב מטעמה (5.5.04), כי את ההחלטה על הגשת כתב אישום נגד ד"ר יעקב נאמן (ב-1996) קיבל: "היועץ המשפטי לממשלה (דאז), על דעתי". זו המסקנה המרכזית העולה מדבריו של היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר.

יתירה מכך: עכשיו מתברר, כי ארבל תימרנה אז את בן-יאיר, והובילה לכך שיפסול עצמו מלקבל את ההחלטה - באמתלה שכדאי שיימנע מלעסוק בתיק, בשל טענתו של נאמן ליריבות אישית מצד בן-יאיר. ארבל ביקשה ממנו לפסול עצמו, וזאת דווקא לאחר שהביע עמדה לפיה אין להגיש כתב אישום נגד נאמן.

בניגוד למה שאירע באמת, ובניגוד לידוע לה היטב, שיקרה ארבל ביודעין לוועדה: בכך שהטילה את האחריות להגשת כתב האישום, לרבות תוצאותיו, על מיכאל בן-יאיר, שהיה אותה עת היועץ המשפטי לממשלה. ארבל, שקיבלה בעצמה ובאופן אישי את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נאמן, שיקרה כדי להרחיק עצמה ממה שנראה והתברר בוועדה לבחירת שופטים, כתפירת תיק, ובעקבות הביזיון הגדול שנגרם בפרשה לפרקליטות.

הודעתה של ארבל לוועדה נמסרה, בעקבות תלונות שקיבלה הוועדה על תפירת התיק לנאמן, וסילוקו, בדרך זו, מתפקיד שר המשפטים. הנושא הועלה גם על-ידי שניים מחברי הוועדה: חברי הכנסת בני אלון ושאול יהלום, שטענו כי יש לפסול את מועמדותה של ארבל לבית המשפט העליון, בשל מעשיה הבלתי חוקיים לכאורה באותה פרשה.

נאמן: "אני נדהם"; ארבל לא מגיבה

יעקב נאמן מסר בתגובה: "אני נדהם לשמוע את זה". לדבריו, הוא לא ידע מאומה על כך שבן-יאיר ביקש להימנע מהגשת כתב אישום; ועל כך שארבל היא שהחליטה בעצמה על הגשת אותו כתב אישום.

תגובת ארבל לא ניתנה.


חתרנות וכזבים נגד שלושה יועצים

בן-יאיר הוא היועמ"ש השלישי שיוצא עכשיו נגד ארבל, ומצביע על כזביה וחתרנותה. קדמו לו: השבוע, היועמש מזוז, המייחס לה חתירה תחתיו וניסיון לתפור תיק לראש הממשלה אריאל שרון; ובסוף 2003 - היועמ"ש הקודם אליקים רובינשטיין (כיום שופט בית המשפט העליון), שייחס לה חתרנות תחתיו, תוך הפרות חוק, כזבים ומנהל בלתי תקין.

כיצד הטעתה את השר לפיד ואת הנשיא ברק

עם העלאת הנושא בוועדה לבחירת שופטים, ונוכח התלונות ודרישתם של כמה מחברי הוועדה, ערך שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בדיקה בנושא, יחד עם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לפיד הגיע למסקנה, כי אכן: "נתפר" תיק לנאמן. אלא שעל-בסיס הודעתה הכוזבת של ארבל הגיע לפיד למסקנה מוטעית, לפיה בן-יאיר הוא שקיבל את ההחלטה להגיש כתב אישום, ולכן, כביכול, ארבל אינה אחראית למה שאירע. גם הנשיא ברק, המיודד אישית עם נאמן, הגיע למסקנה דומה ומוטעית בעקבות הכחשתה השיקרית של ארבל.

בתשובה שהעבירה אל הוועדה, ביקשה ארבל לנער חוצנה מאותה החלטה, שבעקבותיה "נתפר תיק" ליעקב נאמן, ולהעמיס את האחריות לכך על הבכיר ממנה, אותה עת. בהודעתה כתבה, בין היתר: "ההחלטה על הגשת כתב האישום התקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה (דאז), על דעתי. כתב האישום החזיק שני אישומים: באישום הראשון נטען כי פרופ' נאמן הצהיר הצהרה שקרית בתצהיר שהגיש לבג"צ. באישום השני נטען כי פרופ' נאמן מסר הודעה כוזבת עת נחקר במשטרה בקשר לתצהירו לבג"צ" .

נזכיר, כי בית המשפט השלום בתל אביב זיכה את נאמן מאותו כתב אישום ומתח ביקורת על הפרקליטות (כתב האישום שהגישה עסק אז במעשה זניח, שלא כיוון אליו העותר בעתירה המקורית, י.י.]. לימים נוצרה תמימות דעים, כי לא היה מקום להגשת אותו כתב אישום, וכי הוא נתפס, הן ציבורית והן מקצועית, ככתב אישום מופרך שהוגש משיקולים זרים כדי לסלק את נאמן מתפקיד שר המשפטים. בשל זאת, דרשו חברי הכנסת אלון ויהלום לפסול את מועמדות ארבל, בגלל חלקה בפרשה.

הגילויים החדשים

ארבל הכחישה, כאמור, את חלקה האמיתי בפרשה. עכשיו אנחנו חושפים כאן שלושה גילויים חדשים, המאירים באור בעייתי את מעשיה של ארבל:

- ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נאמן התקבלה על-ידי ארבל עצמה, באופן אישי, ולא על-ידי היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר. היועמ"ש אומנם הסכים לכך שייאמר שההחלטה התקבלה "על דעתו", כמי שעמד בראש התביעה. אך כאמור, ארבל, שכיהנה אותה עת בתפקיד פרקליטת המדינה, היא שקיבלה, באופן אישי, את ההחלטה המהותית להגיש כתב אישום, ובן-יאיר רק נתן לכך את "המטרייה" המערכתית.

- בן-יאיר דווקא ביקש להימנע מהגשת כתב אישום. הוא שוחח על כך עם חלק מבכירי הפרקליטות, ובהם עם עו"ד רות דוד ומשה לדור. לדבריו, התעוררו אצלו ספקות, והוא לא רצה להגיש כתב אישום מאחר שהוא חשש "שזה יכול להסתיים בפיאסקו".

- זמן קצר לאחר שגילה דעתו בפני כמה מבכירי הפרקליטות, התבקש בן-יאיר על-ידי ארבל עצמה ועל-ידי עו"ד משה לדור, שהיה אחד מנאמניה של ארבל: לפסול עצמו מלקבל החלטות בתיק זה. הנימוק שהועלה בפניו, בפורום של פרקליטים נוספים : כדי למנוע, כביכול, מיעקב נאמן, לטעון לאחר מכן כי בן-יאיר קיבל החלטה נגדו בגלל "עניין אישי ביני לבינו". ואכן, בן-יאיר יצא ממעגל מקבלי ההחלטות.

ההוכחה החותכת

מאותו שלב (נובמבר 1996 ואף מוקדם מכך), נמנע בן-יאיר - שכאמור חיווה דעתו שאין מקום להגיש כתב אישום - מעיסוק בתיק זה. ארבל עצמה, שפעלה אותה עת נגד נאמן וביקשה לסלקו מתפקידו כשר משפטים, היא שקיבלה את ההחלטות.

בניגוד להודעתה בחודש מאי 2004, ערב התכנסות הוועדה לבחירת שופטים חדשים, עולה כי היא שהחליטה על הגשת כתב האישום. ההוכחה החותכת לכך גלומה בהודעתה הכתובה בתשובה לבית המשפט העליון (12.11.96), בעתירה שהגיש כותב שורות אלה נגד נאמן :

"בעקבות הממצאים שעלו מחומר החקירה, ולאחר שקיימה התייעצויות בדבר עם בכירים בפרקליטות, הגיעה פרקליטת המדינה למסקנה, על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי יש מקום, לכאורה, להגשת כתב אישום נגד יעקב נאמן בעבירות לפי סעיפים 237 (עדות שקר) ו-244 (שיבוש מהלכי משפט), לחוק העונשין, התשל"ז-1977", באותה הודעה נמסר עוד, כי הודע לנאמן "על זכותו לשימוע בפני פרקליטת המדינה. לאחר השימוע, תחליט פרקליטת המדינה באורח סופי, אם להגיש כתב אישום כאמור". נאמן דחה את ההצעה לקיים שימוע. זמן קצר לאחר מכן (17.12.96) הגישה ארבל כתב אישום נגד נאמן, עליו חתמה אישית.

עינינו הרואות: הודעתה לוועדה לבחירת שופטים (מאי 2004) עומדת בסתירה מוחלטת להודעתה לבית המשפט העליון (נובמבר 1996).

בן-יאיר מגלה: ארבל לא אמרה אמת

בתקופה האחרונה, ובעקבות הודעתה הכוזבת לוועדה, ערכתי בדיקה כדי לחשוף את שאירע אותה עת, ולהוכיח כי ארבל שיקרה עכשיו לוועדה, ובכך קיבלה במירמה את הסכמת הוועדה למינויה. אתמול (יום ה') ביקשתי את תגובתו של מיכאל בן-יאיר, ולהלן דבריו:

- על הנסיבות שהובילו אותו לפסול עצמו:

"התבקשתי על-ידי עדנה ארבל לצאת ממעגל מקבלי ההחלטות, בנימוק שיעקב נאמן משדר לכולם שזה עניין אישי ביני לבינו. ועל-מנת שלא לשחק לידי יעקב נאמן, היא ומשה לדור ביקשו ממני לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה.

"זה היה בנוכחות פרקליטים נוספים, למשל: עוזי פוגלמן , רות דוד, התובעת בתיק , ומשה לדור . ואני, בעקבות הבקשה הזו, החלטתי לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה, כדי לא לתת חומר בידי יעקב נאמן. ואת ההחלטה להגיש כתב אישום נגד יעקב נאמן היא קיבלה, והיא גם חתמה על כתב האישום באופן אישי. זה פשוט לא להאמין: היא שופטת בית המשפט העליון".

- על כוונתו שלא להגיש כתב אישום נגד נאמן:

"אני עמדתי לכנס את הפרקליטים. לי היו ספקות. ביקשתי לכנס את הפרקליטים. לי היו ספקות. אני רציתי להימנע מהגשת כתב אישום, ולהגיש הודעה לבית המשפט העליון, בעתירה שלך , שהחקירה הסתיימה ולמרות חומרת הדברים, לא מגישים כתב אישום. אמרתי יש לי ספקות. אז היא אומרת : למשה לדור : למשה יש משהו לומר. ואז היא אמרה, נתתי לו את רשות הדיבור. ואז הוא ביקש, שמכיוון שיעקב נאמן אומר שזה עניין בינך לבינו, אז ביקשו מימנו לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה. אני הסכמתי, בלית רצון, לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה. טענתי שזה לא מתקבל על הדעת, אבל אם יש רושם כזה, אני יוצא. באותו זמן לא היתה החלטה על כתב אישום. ההחלטה התקבלה לאחר מכן, על-ידי ארבל".

- מה אירע אחרי ההחלטה:

"אחרי שהתקבלה ההחלטה , אני הסכמתי לכך שתפורסם הודעה לעיתונות, שההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה על-ידי פרקליטת המדינה, על דעתי. גם העוזרים שלי ידעו שיש לי ספקות. גם רות דוד ידעה שיש לי ספקות. אחד החוקרים הראשיים בפרשה, הביע דיעה שזה יכול להסתיים בפיאסקו. הספקות שהוא דיבר עליהם, נגעו לליבי".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-48401-00.html?tag=10-33-34




חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   21:35   21.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. 1000 שנות מאסר בחדר אחד, מתוכו תצא פרקליטת המדינה הבאה  
בתגובה להודעה מספר 77
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.02.12 בשעה 21:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
הערה: קיראו בעיון רב את האמור בכלל ואת המסמך הסודי הידוע בפרט, ותגלו את הסיבה האמיתית למלחמה בהחלטת מזוז, כמו שימו לב מי כבר מונה לשופט/רשם בעליון בכלל והיום מונה למנהל בתי המשפט בישראל בפרט....


1000 שנות מאסר בחדר אחד !!! מתוכו תצא פרקליטת המדינה הבאה !!!

רקע: במאי 96 נערכה ישיבה בהשתתפות אנשי שב"כ, פרקליטות ויועץ משפטי בנושא העמדתו לדין של הכתב הפרובוקטור איתן אורן שהביא לשידור כתבה מבוימת על השבעה כביכול לארגון אייל. אומנם אורן היה הנושא הרשמי אבל כל תכליתה של הישיבה הייתה מניעת האפשרות שרביב יופיע בבית משפט כנאשם או עד. מצ"ב פרוטוקול הישיבה בצירוף הערות. כל מה שאינו בפרוטוקול המקורי מסומן באדום ובקו תחתי. כל בר דעת שיקרא את המסמך הזה, סביר שימצא בו עבירות נוספות ע"י הפרקליטים הנכבדים.


@ להלן: המסמך הסודי הידוע
(למי שלא זוכר או לא יודע יבקש ויקבל את המסמך, הכתבות ועוד!!)

מדינת ישראל
משרד המשפטים
לשכת היועץ המשפטי לממשלה

ירושלים, כ"ט סיוון,תשנ"ו
16 יוני 1996
מס' מכתב 69/6792:
מס' תיק 304:

סיכום דיון בנושא: טקס השבעה - ארגון אי"ל.

מועד הדיון: 2.5.96
מקום הדיון: לשכת היועץ המשפטי לממשלה.

בהשתתפות:
היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר
פרקליטת המדינה, עדנה ארבל
פרקליט מחוז ירושלים, משה לדור
ח' כאלו, א' ברק, ג' בן-עמי - שב"כ.
נ' בן אור - מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה,
ט' ששון, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה,
ל' חביליו, סגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים,
נ' סולברג, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה.

תמצית פרוטוקול הדיון:
סיכום ראייתי בתיק פ.א. 133/95 - טכס השבעה אי"ל, מסמך מיום 29.3.96
מאת ליאורה חביליו: דו"ח סיכום חקירה- טקס השבעה אי"ל, מסמך מיום
5.2.96 מאת י' רודמן.

י.מ. ראינו כולנו את הקלטת. מי שנכח במקום צריך היה להבין שאין מדובר בטכס אותנטי. גם ועדת שמגר אמרה בדו"ח דברים מפורשים על כך.

חביליו: לא ראיתי שהושמטו בכוונה הקטעים הלא- אותנטיים. אני רואה קושי בהגשת כתב אישום כנגד הכתב.

לא ראית כי לא שידרו את הקטעים הבעייתים! מה הכוונה ב "לא אותנטיים" ? הרי הקטעים שהושמטו הם האותנטיים והיתר סתם משחק. האם הגב' תמימה, מטומטמת או מרשעת?

י.מ.: אולי הליך משמעתי נגד הכתב?

כאלו: מדובר בהפעלת סוכן פרובלמטי. תועלת אל מול נזק: 8-9 שנים האיש הופעל. ברוב הזמן - המאזן חיובי, פרט לשנה האחרונה. נתן אלפי ידיעות+פרשיות. בשנה האחרונה- התרת רסן מצידו, ותפסנו את העניין בשלבים ראשוניים. עבר חקירת מקור, והתוודה. המשכנו להפעיל אותו. סיפור הקלטת, מבחינתנו, קשה ביותר. בדיון אצלנו הוחלט שהאיש לא נשלט ואי-אפשר להמשיך להפעיל אותו בצורה כזו.

מעניין מאד! הרושם של המביט האינטיליגנטי הוא שהסוכן נהג בדיוק כפי שציפו ממנו.

כאלו (המשך): אבל קבענו כללים חדשים של הפעלה, ניתוק, בדיקה פסיכולוגית. הובהר לו שככה לא נמשיך, ושלא תינתן לו חסינות על עבירות שיבצע. בחכמה שלאחר מעשה, אילו ניתקנו הקשר, אולי היה נותן לנו את הרוצח.
קישקוש מקושקש, הרי ניתנה לו חסינות גורפת! סגרו לו 15 תיקים. מניין ההנחה שאולי היה נותן לכם את הרוצח? אבל חמור מאד שמר כאלו מודה שהיה ביכולתו של רביב למסור את הרוצח!!!

כאלו (המשך): העמדה לדין- זה משפט נגד השירות. נצטרך לפרוס את כל הכללים אצלינו. זה יגרום נזק הפעלתי גדול מאוד. נזק אופרטיבי. צריך לזכור שאנו במצב קשה מול היריבים שלנו. במשפט יעלה הכל, ודברים ייצאו החוצה. אינני זוכר משפט נגד מקור של השירות בדלתיים סגורות. יכול להיגרם נזק גדול מאוד. חשיפת שיטות הפעלה, וכו'.

מדוע משפט נגד השירות הוא דבר פסול אם השירות עבר על החוק? תפקיד הפרקליטים הוא להודיע להם חד משמעית שגם הם כפופים לחוק!
הגדרת הימין (ואפילו הקיצוני) כיריבים של השב"כ במקום הגדרתם כמסוכנים למדינה, מעוררת תהיות.


בן-אור: עו"ד שייצג את א' רביב יהיה מגוייס אידיאולוגית , ויתכן שישתף פעולה עם גורמים קיצוניים, וייחשפו סודות.

כאן נשברים כל שיאי הבורות בתחום המשפטים: עבריין ימלט מעונש בגלל הדיעות הפוליטיות של העורך דין שאולי ייצג את אחד מן העדים במשפטו (יש לזכור שנושא הרשמי של הישיבה הוא העמדה לדין של אורן ולא של רביב).

ששון: יעשו הכל כדי לחשוף.

למעשה מביעה תמיכה בעמדתה המוזרה של בן אור. לא יאמן! הסיכוי לשתיים כאלה באותו החדר הוא נמוך מאפס.

בן עמי: כוונה פלילית: האם התכוון לעבור עבירה? חשד וברביב בשת"פ והיה צריך להוכיח את עצמו. הוא היה צריך להסיר מעליו חשדות. בדיון אצל דורית בייניש, היא נתנה אישור שיעשה פעילות
על יד אוניברסיטת בר-אילן, ויחשיד אדם אחר כדי שייתפס.

כאן אנו מגיעים לשיא חדש! פרקליטת המדינה נתנה ידה להרשעת אדם שידעה בוודאות שהוא חף מפשע!!! היום היא שופטת בעליון!!! הייתכן שעל כזה דבר עוברים בשתיקה ? אפילו לא באיראן!

בן עמי (המשך): הוא היה צריך להגן על עצמו מפני היעד. כל סניגור- יזמן את רביב לדוכן העדים.

טוב, כבר הבנו מה באמת מדאיג אותך, העד ולא הנאשם.

ברק: רביב פעל ביעד אלים. העובדה שנחשד בשת"פ- כי כל הזמן נאלץ להוכיח פעילות.

ע"פ הידוע לכל עם ישראל וגם לאלי ברק, היעד נעשה אלים ע"י רביב!

לדור: צריך לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. הגשת כתב אישום יכולה לפגוע קשות בשב"כ. צריך לקבל בעניין זה את חוות דעת השב"כ. אנחנו סוגרים הרבה תיקים מסוג זה, מחוסר עניין לציבור. הפגיעה
היא ברורה. המשפט הזה יראה עקום. סגירת הדלתות - לא יעיל.

זהו ניצול לרעה של סמכות כמוגדר בחוק! חוסר עניין לציבור? מתחת לאיזה סלע גדל האוטיסט הזה? צודק בכך שהמשפט (בדלתיים סגורות) יראה עקום כי הציבור ירצה לדעת. אז איך זה מתיישב עם חוסר עניין?
סוגרים הרבה תיקים כאלה? מה עוד אנחנו צריכים לדעת והדיקטטור הקטן הזה מונע מאיתנו?

בן אור: אני מוטרדת גם מההיבט הפלילי. אינני בטוחה שזה לא יסתיים בזיכוי, ואז נימצא בצורה משונה.

שיא נוסף של ציניות. מדאיג אותה (בצדק) שתהיה הרשעה. כלומר היא בעצם מודה שיש סיכוי סביר שהאיש אשם אבל ממשיכה בהתנגדותה להעמדה לדין. אז מי כאן עבריין גדול יותר?

בן אור (המשך): האיש הזה עובד בסיטואציה בעייתית.הפעילות באי"ל לא היתה מותרת. לא אישרו לי להביא טלויזיה. סוכן משטרתי שהועסק ברכישת סמים, אסור לו לעשן, וכו'. כשנמצא בשטח, קשה, ולפעמים מורה היתר לעצמו לעבור עבירה פלילית. אולי הגנת הצורך, אולי צידוק, צריך לקנות את ליבם של הסובבים אותו. אינני רוצה לבוא להכרעה פלילית.

אינך רוצה לבוא להכרעה פלילית? האם פרקליטה בכירה אינה מבינה שזהו תפקיד בית המשפט, או אולי מבינה אבל הפקיעה לידיה את הסמכות?

י.מ.: אני רואה את הדברים בחומרה. אינני מקל ראש בנזק לארגון. גם חשיפת השם והכינוי גרמה נזק חמור. ואולם, הנזק הנוסף, הוא קטן באופן יחסי, ואפשר לדאוג לצמצומו. אפשר לנהל הליך בדלתיים סגורות. הפרשה עצמה חמורה ביותר, ויש עניין ציבורי ממשי בנקיטת הליכים פליליים.הפרשה הזו זיעזעה את כל צופי הטלויזיה וגרמה נזק עצום. סערה גדולה. אינני רואה איך אפשר להימנע מנקיטת הליכים.

לא יאומן! יש בחדר גם מי שמדבר דברי הגיון. נראה אם יש מי שמקשיב.

בן עמי: פן נוסף: גיוס סוכנים, והפעלת הסוכנים הקיימים . מקורות דורשים שהשירות יבטיח חשאיות המקורות. יהיה קושי בהפעלת סוכנים וגיוס סוכנים.

י.מ.: סעיף 68 ב' : הדיון כולו בדלתיים סגורות. גם ועדת שמגר דנה בדלתיים סגורות זה אפשרי.

חסר סיכוי, אפילו הצעת הפשרה הזו המגובה בתקדים הקשור למקרה, תידחה.

ששון: נניח שיש ראיות לכאורה. הכתבה עשתה עלי רושם. מדברי חזי (כאלו) אנו למדים על הנזק שייגרם לשירות. אני צריכה להניח שהנזק ייגרם.צריך לשקול רווח אל מול הפסד. צריך לשקול באופן קר.

הודאה בעקיפין שאיש ראוי לעמוד לדין, אבל יש דברים יותר חשובים מחוק, משפט וצדק.

ארבל: מנקודת מבט של יועץ משפטי ופרקליט המדינה: אי אפשר לבחון את הראיות כשאנו יודעים שמה שיש שם לא משקף את התמונה האמיתית. האיש היה סוכן. איננו יודעים מה התמונה הנכונה שהיתה אז. לא נוכל לדעת את מצב הדברים לאשורם, עד שיעלה על דוכן העדים, ואולי יאמר שפעל על פי הנחיות השב"כ.

עוד אחת שמתבלבלת בין תפקיד פרקליט ושופט.
ואם יאמר שפעל ע"פ הנחיות השב"כ, האם זה אישור לפשוע? ואולי צריך להעמיד לדין את המפעילים מן השב"כ?

ארבל (המשך): אי אפשר לומר אם יש ראיות או אין ראיות. התיק מבויים. הקווים לא היו ברורים לאבישי רביב. מה היה קורה לו האיש היה מונע את הרצח? עם כל הקושי- אינני בטוחה שנוכל להשיג את המטרה. לא בלב קל אני מציעה לסגור.

מהי המטרה שאת לא בטוחה שתוכלי להשיג ? הרשעה או זיכוי?
מה זאת אומרת קווים לא ברורים לסוכן שהועסק 8 שנים? אולי להעמיד לדין את מפעיליו, או שגם להם הקווים לא היו ברורים?
מה היה קורה לו האיש היה מונע את הרצח ??? תסבירי בבקשה!

י.מ.: סעיף 4א' : אינני רואה בעייה עם הראיות. אינני רואה בעיה בתחום הכוונה הפלילית. אי אפשר לסגור את התיק, בלי מתן פומבי.

לדור: ניסחנו בשעתו, טיוטת החלטת סגירה.

חבל שאין לנו את טיוטת הישיבה ההיא!

ארבל: יותר קל לנמק סגירה בחוסר ראיות. בעיה בראיות: יכול להיות שרצה לשכנע שהוא חלק מהם. אני רואה כאן בעיה. ואם יש בעיה עם הראיות- יותר קל לנמק. אינני צריכה לחכות ולבוא לבית המשפט שיאמר את כל זה. הרצון שלי הוא להגיש כתב אישום. אבל הסיכון הוא כה גדול. נוכל לאמר זאת בבית המשפט העליון. אפשר לנמק זאת.

עברנו לשלב שבו צריך להסביר את המעשה הפסול שלהם. לזה קוראים בלשון החוק: קשירת קשר לביצוע פשע.

ברק: עובדתית, ברצף ההפעלה של רביב, היו הרבה אירועים. הוא כמובן יוכל להעיד על נושאים שבהם הפעלנו אותו. כל מסכת ההפעלה תוצף, ומבחינה משפטית יהיה קושי. גם אחרי השידור המשיכו להפעיל אותו.

מה זאת אומרת: מבחינה משפטית יהיה קושי? האם הכוונה היא שהאיש יורשע? אם כן אז אין בעיה עם הראיות.
מענין מה עוד עשו רביב ומפעיליו, שאינם רוצים שנדע.

ששון: העדר ראיות וחוסר עניין לציבור , אלו הם נימוקים מצטברים.

הנימוקים כוזבים וקלושים, אבל אולי שניים יחד......

י.מ.: אינני רוצה להיות מעורב בסגירת התיק. לא אכנס לנימוקים . בכל מקרה, צריך לשלוח מכתב לרשות השידור, ובו פליאה על הכתבה. צריך לכתוב משהו נגד איתן אורן. לא אוכל להיות מעורב בזה. כשלעצמי, הייתי מגיש כתב אישום, אבל כאמור, אינני רוצה להיות מעורב בזה.

אבקש שהטיפול יועבר לפרקליטות, שתינתן החלטה על ידי פרקליטת המדינה, ושתינתן על כך הודעה למתלוננים.

מגן על עצמו מפני ועדת חקירה שעדיין לא קמה? צודק מוסרית, אבל מעשית כל האחרים ניצחו מכיוון שהם עדיין בתמונה ואף קודמו!

רשם:נועם סולברג, עו"ד.

כנראה האדם הישיר היחידי בחדר. המאפיה הבינה שהוא לא שייך אז סדרו לו כהונת שופט כדי שלא יהיה עד בישיבות מן הסוג הזה ולא ירשום פרוטוקולים מרשיעים.

From : Eric <eric@inopsys.net>
Sent : Thursday, June 24, 2004 7:35:47 PM
To : <friends@inopsys.net>
Subject : 1000

1000 שנות מאסר בחדר אחד !!! מתוכו תצא פרקליטת המדינה הבאה !!!

רקע: במאי 96 נערכה ישיבה בהשתתפות אנשי שב"כ, פרקליטות ויועץ משפטי בנושא העמדתו לדין של הכתב הפרובוקטור איתן אורן שהביא לשידור כתבה מבוימת על השבעה כביכול לארגון אייל. אומנם אורן היה הנושא הרשמי אבל כל תכליתה של הישיבה הייתה מניעת האפשרות שרביב יופיע בבית משפט כנאשם או עד. מצ"ב פרוטוקול הישיבה בצירוף הערות. הערותיו של עו"ד כ. שאינן בפרוטוקול המקורי מסומנות ב *** לפני ואחרי ***. כל בר דעת שיקרא את המסמך הזה, סביר שימצא בו עבירות נוספות ע"י הפרקליטים הנכבדים.


מדינת ישראל
משרד המשפטים
לשכת היועץ המשפטי לממשלה

ירושלים, כ"ט סיוון,תשנ"ו
16 יוני 1996
מס' מכתב 69/6792:
מס' תיק 304:

סיכום דיון בנושא: טקס השבעה - ארגון אי"ל.

מועד הדיון: 2.5.96
מקום הדיון: לשכת היועץ המשפטי לממשלה.

בהשתתפות:
היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר
פרקליטת המדינה, עדנה ארבל
פרקליט מחוז ירושלים, משה לדור
ח' כאלו, א' ברק, ג' בן-עמי - שב"כ.
נ' בן אור - מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה,
ט' ששון, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה,
ל' חביליו, סגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים,
נ' סולברג, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה.

תמצית פרוטוקול הדיון:
סיכום ראייתי בתיק פ.א. 133/95 - טכס השבעה אי"ל, מסמך מיום 29.3.96
מאת ליאורה חביליו: דו"ח סיכום חקירה- טקס השבעה אי"ל, מסמך מיום
5.2.96 מאת י' רודמן.

י.מ. ראינו כולנו את הקלטת. מי שנכח במקום צריך היה להבין שאין מדובר בטכס אותנטי. גם ועדת שמגר אמרה בדו"ח דברים מפורשים על כך.

חביליו: לא ראיתי שהושמטו בכוונה הקטעים הלא- אותנטיים. אני רואה קושי בהגשת כתב אישום כנגד הכתב.

***
לא ראית כי לא שידרו את הקטעים הבעייתים! מה הכוונה ב "לא אותנטיים" ? הרי הקטעים שהושמטו הם האותנטיים והיתר סתם משחק. האם הגב' תמימה, מטומטמת או מרשעת?
***
י.מ.: אולי הליך משמעתי נגד הכתב?

כאלו: מדובר בהפעלת סוכן פרובלמטי. תועלת אל מול נזק: 8-9 שנים האיש הופעל. ברוב הזמן - המאזן חיובי, פרט לשנה האחרונה. נתן אלפי ידיעות+פרשיות. בשנה האחרונה- התרת רסן מצידו, ותפסנו את העניין בשלבים ראשוניים. עבר חקירת מקור, והתוודה. המשכנו להפעיל אותו. סיפור הקלטת, מבחינתנו, קשה ביותר. בדיון אצלנו הוחלט שהאיש לא נשלט ואי-אפשר להמשיך להפעיל אותו בצורה כזו.

***מעניין מאד! הרושם של המביט האינטיליגנטי הוא שהסוכן נהג בדיוק כפי שציפו ממנו. ***

כאלו (המשך): אבל קבענו כללים חדשים של הפעלה, ניתוק, בדיקה פסיכולוגית. הובהר לו שככה לא נמשיך, ושלא תינתן לו חסינות על עבירות שיבצע. בחכמה שלאחר מעשה, אילו ניתקנו הקשר, אולי היה נותן לנו את הרוצח.
***
קישקוש מקושקש, הרי ניתנה לו חסינות גורפת! סגרו לו 15 תיקים. מניין ההנחה שאולי היה נותן לכם את הרוצח? אבל חמור מאד שמר כאלו מודה שהיה ביכולתו של רביב למסור את הרוצח!!!
***

כאלו (המשך): העמדה לדין- זה משפט נגד השירות. נצטרך לפרוס את כל הכללים אצלינו. זה יגרום נזק הפעלתי גדול מאוד. נזק אופרטיבי. צריך לזכור שאנו במצב קשה מול היריבים שלנו. במשפט יעלה הכל, ודברים ייצאו החוצה. אינני זוכר משפט נגד מקור של השירות בדלתיים סגורות. יכול להיגרם נזק גדול מאוד. חשיפת שיטות הפעלה, וכו'.

***
מדוע משפט נגד השירות הוא דבר פסול אם השירות עבר על החוק? תפקיד הפרקליטים הוא להודיע להם חד משמעית שגם הם כפופים לחוק!
הגדרת הימין (ואפילו הקיצוני) כיריבים של השב"כ במקום הגדרתם כמסוכנים למדינה, מעוררת תהיות.
***

בן-אור: עו"ד שייצג את א' רביב יהיה מגוייס אידיאולוגית , ויתכן שישתף פעולה עם גורמים קיצוניים, וייחשפו סודות.

***
כאן נשברים כל שיאי הבורות בתחום המשפטים: עבריין ימלט מעונש בגלל הדיעות הפוליטיות של העורך דין שאולי ייצג את אחד מן העדים במשפטו (יש לזכור שנושא הרשמי של הישיבה הוא העמדה לדין של אורן ולא של רביב).
***

ששון: יעשו הכל כדי לחשוף.

***
למעשה מביעה תמיכה בעמדתה המוזרה של בן אור. לא יאמן! הסיכוי לשתיים כאלה באותו החדר הוא נמוך מאפס.
***

בן עמי: כוונה פלילית: האם התכוון לעבור עבירה? חשד וברביב בשת"פ והיה צריך להוכיח את עצמו. הוא היה צריך להסיר מעליו חשדות. בדיון אצל דורית בייניש, היא נתנה אישור שיעשה פעילות
על יד אוניברסיטת בר-אילן, ויחשיד אדם אחר כדי שייתפס.

***
כאן אנו מגיעים לשיא חדש! פרקליטת המדינה נתנה ידה להרשעת אדם שידעה בוודאות שהוא חף מפשע!!! היום היא שופטת בעליון!!! הייתכן שעל כזה דבר עוברים בשתיקה ? אפילו לא באיראן!
***

בן עמי (המשך): הוא היה צריך להגן על עצמו מפני היעד. כל סניגור- יזמן את רביב לדוכן העדים.

*** טוב, כבר הבנו מה באמת מדאיג אותך, העד ולא הנאשם. ***

ברק: רביב פעל ביעד אלים. העובדה שנחשד בשת"פ- כי כל הזמן נאלץ להוכיח פעילות.

*** ע"פ הידוע לכל עם ישראל וגם לאלי ברק, היעד נעשה אלים ע"י רביב! ***

לדור: צריך לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. הגשת כתב אישום יכולה לפגוע קשות בשב"כ. צריך לקבל בעניין זה את חוות דעת השב"כ. אנחנו סוגרים הרבה תיקים מסוג זה, מחוסר עניין לציבור. הפגיעה
היא ברורה. המשפט הזה יראה עקום. סגירת הדלתות - לא יעיל.

***
זהו ניצול לרעה של סמכות כמוגדר בחוק! חוסר עניין לציבור? מתחת לאיזה סלע גדל האוטיסט הזה? צודק בכך שהמשפט (בדלתיים סגורות) יראה עקום כי הציבור ירצה לדעת. אז איך זה מתיישב עם חוסר עניין?
סוגרים הרבה תיקים כאלה? מה עוד אנחנו צריכים לדעת והדיקטטור הקטן הזה מונע מאיתנו?
***

בן אור: אני מוטרדת גם מההיבט הפלילי. אינני בטוחה שזה לא יסתיים בזיכוי, ואז נימצא בצורה משונה.

***
שיא נוסף של ציניות. מדאיג אותה (בצדק) שתהיה הרשעה. כלומר היא בעצם מודה שיש סיכוי סביר שהאיש אשם אבל ממשיכה בהתנגדותה להעמדה לדין. אז מי כאן עבריין גדול יותר?
***

בן אור (המשך): האיש הזה עובד בסיטואציה בעייתית.הפעילות באי"ל לא היתה מותרת. לא אישרו לי להביא טלויזיה. סוכן משטרתי שהועסק ברכישת סמים, אסור לו לעשן, וכו'. כשנמצא בשטח, קשה, ולפעמים מורה היתר לעצמו לעבור עבירה פלילית. אולי הגנת הצורך, אולי צידוק, צריך לקנות את ליבם של הסובבים אותו. אינני רוצה לבוא להכרעה פלילית.

***
אינך רוצה לבוא להכרעה פלילית? האם פרקליטה בכירה אינה מבינה שזהו תפקיד בית המשפט, או אולי מבינה אבל הפקיעה לידיה את הסמכות?
***

י.מ.: אני רואה את הדברים בחומרה. אינני מקל ראש בנזק לארגון. גם חשיפת השם והכינוי גרמה נזק חמור. ואולם, הנזק הנוסף, הוא קטן באופן יחסי, ואפשר לדאוג לצמצומו. אפשר לנהל הליך בדלתיים סגורות. הפרשה עצמה חמורה ביותר, ויש עניין ציבורי ממשי בנקיטת הליכים פליליים.הפרשה הזו זיעזעה את כל צופי הטלויזיה וגרמה נזק עצום. סערה גדולה. אינני רואה איך אפשר להימנע מנקיטת הליכים.

*** לא יאומן! יש בחדר גם מי שמדבר דברי הגיון. נראה אם יש מי שמקשיב. ***

בן עמי: פן נוסף: גיוס סוכנים, והפעלת הסוכנים הקיימים . מקורות דורשים שהשירות יבטיח חשאיות המקורות. יהיה קושי בהפעלת סוכנים וגיוס סוכנים.

י.מ.: סעיף 68 ב' : הדיון כולו בדלתיים סגורות. גם ועדת שמגר דנה בדלתיים סגורות זה אפשרי.

*** חסר סיכוי, אפילו הצעת הפשרה הזו המגובה בתקדים הקשור למקרה, תידחה. ***

ששון: נניח שיש ראיות לכאורה. הכתבה עשתה עלי רושם. מדברי חזי (כאלו) אנו למדים על הנזק שייגרם לשירות. אני צריכה להניח שהנזק ייגרם.צריך לשקול רווח אל מול הפסד. צריך לשקול באופן קר.

*** הודאה בעקיפין שאיש ראוי לעמוד לדין, אבל יש דברים יותר חשובים מחוק, משפט וצדק. ***

ארבל: מנקודת מבט של יועץ משפטי ופרקליט המדינה: אי אפשר לבחון את הראיות כשאנו יודעים שמה שיש שם לא משקף את התמונה האמיתית. האיש היה סוכן. איננו יודעים מה התמונה הנכונה שהיתה אז. לא נוכל לדעת את מצב הדברים לאשורם, עד שיעלה על דוכן העדים, ואולי יאמר שפעל על פי הנחיות השב"כ.

***
עוד אחת שמתבלבלת בין תפקיד פרקליט ושופט.
ואם יאמר שפעל ע"פ הנחיות השב"כ, האם זה אישור לפשוע? ואולי צריך להעמיד לדין את המפעילים מן השב"כ?
***

ארבל (המשך): אי אפשר לומר אם יש ראיות או אין ראיות. התיק מבויים. הקווים לא היו ברורים לאבישי רביב. מה היה קורה לו האיש היה מונע את הרצח? עם כל הקושי- אינני בטוחה שנוכל להשיג את המטרה. לא בלב קל אני מציעה לסגור.

***
מהי המטרה שאת לא בטוחה שתוכלי להשיג ? הרשעה או זיכוי?
מה זאת אומרת קווים לא ברורים לסוכן שהועסק 8 שנים? אולי להעמיד לדין את מפעיליו, או שגם להם הקווים לא היו ברורים?
מה היה קורה לו האיש היה מונע את הרצח ??? תסבירי בבקשה!
***

י.מ.: סעיף 4א' : אינני רואה בעייה עם הראיות. אינני רואה בעיה בתחום הכוונה הפלילית. אי אפשר לסגור את התיק, בלי מתן פומבי.

לדור: ניסחנו בשעתו, טיוטת החלטת סגירה.

*** חבל שאין לנו את טיוטת הישיבה ההיא! ***

ארבל: יותר קל לנמק סגירה בחוסר ראיות. בעיה בראיות: יכול להיות שרצה לשכנע שהוא חלק מהם. אני רואה כאן בעיה. ואם יש בעיה עם הראיות- יותר קל לנמק. אינני צריכה לחכות ולבוא לבית המשפט שיאמר את כל זה. הרצון שלי הוא להגיש כתב אישום. אבל הסיכון הוא כה גדול. נוכל לאמר זאת בבית המשפט העליון. אפשר לנמק זאת.

***
עברנו לשלב שבו צריך להסביר את המעשה הפסול שלהם. לזה קוראים בלשון החוק: קשירת קשר לביצוע פשע.
***

ברק: עובדתית, ברצף ההפעלה של רביב, היו הרבה אירועים. הוא כמובן יוכל להעיד על נושאים שבהם הפעלנו אותו. כל מסכת ההפעלה תוצף, ומבחינה משפטית יהיה קושי. גם אחרי השידור המשיכו להפעיל אותו.

***
מה זאת אומרת: מבחינה משפטית יהיה קושי? האם הכוונה היא שהאיש יורשע? אם כן אז אין בעיה עם הראיות.
מענין מה עוד עשו רביב ומפעיליו, שאינם רוצים שנדע.
***

ששון: העדר ראיות וחוסר עניין לציבור , אלו הם נימוקים מצטברים.

*** הנימוקים כוזבים וקלושים, אבל אולי שניים יחד...... ***

י.מ.: אינני רוצה להיות מעורב בסגירת התיק. לא אכנס לנימוקים . בכל מקרה, צריך לשלוח מכתב לרשות השידור, ובו פליאה על הכתבה. צריך לכתוב משהו נגד איתן אורן. לא אוכל להיות מעורב בזה. כשלעצמי, הייתי מגיש כתב אישום, אבל כאמור, אינני רוצה להיות מעורב בזה.

אבקש שהטיפול יועבר לפרקליטות, שתינתן החלטה על ידי פרקליטת המדינה, ושתינתן על כך הודעה למתלוננים.

***
מגן על עצמו מפני ועדת חקירה שעדיין לא קמה? צודק מוסרית, אבל מעשית כל האחרים ניצחו מכיוון שהם עדיין בתמונה ואף קודמו!
***

רשם:נועם סולברג, עו"ד.

***
כנראה האדם הישר היחידי בחדר. המאפיה הבינה שהוא לא שייך אז סדרו לו כהונת שופט כדי שלא יהיה עד בישיבות מן הסוג הזה ולא ירשום פרוטוקולים מרשיעים.
***



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   20:54   22.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  80. מסמך: פניית בן-יאיר אל לפיד ומזוז  
בתגובה להודעה מספר 77
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 26.06.05 בשעה 03:24 בברכה, פילוביץ שחף
 
כל המעורבים בפרשה

בן-יאיר מציע לשר וליועמ"ש מזוז לבדוק זאת עם כל הנוגעים בדבר, לרבות האישים "מפרקליטות המדינה (פרקליטת המדינה דאז, מר עוזי פוגלמן, מר יהושע רזניק, מר משה לדור, מר דורי פינטו, גב' נאוה בן אור, גב' אפרת ברזילי, גב' יסכה ליבוביץ, גב' רות דוד) וכן עם עוזרי לשעבר (מר נעם סולברג, מר אמיר זולטי, מר גדעון סער) ועם מנהלת לשכתי לשעבר (גב' אתי כהן), היודעים, גם-הם, את פרטי העניין".
עודכן: 18:01 22/06/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

ימים יגידו................


תל-אביב, 22.6.2004

ר ש ו ם

לכבוד

מר יוסף לפיד
שר המשפטים
משרד המשפטים
רח' צאלח א-דין 29
י ר ו ש ל י ם
http://www.court.org.il/nato/nato86.htm


לכבוד

מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
רח' צאלח א-דין 29
י ר ו ש ל י ם
ירושלים


נכבדי,


1. בשידור ב"קול ישראל" מאתמול, ה-21.6.2004, שמעתי את דבריו של שר המשפטים בקשר לקבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום כנגד השר לשעבר, פרופ' יעקב נאמן.

אני תמה, מדוע שר המשפטים מצא לנכון לומר את דבריו מבלי לברר עימי את פרטי הענין. הדעת נותנת, שלאחר שאמרתי דברים הנוגעים לדיוק הדיווח של פרקליטת המדינה לשעבר במכתבה אל שר המשפטים ואל נשיא בית המשפט העליון, מיום 5.5.2004, היה ראוי שהפרטים יבוררו עימי.

2. מאחר שדבריו של שר המשפטים תמוהים ומהווים פגיעה חמורה בי, אציג בפניכם, בקצרה, את תהליך קבלת ההחלטה על העמדתו של פרופ' נאמן לדין:

2.1 תחילתה של חקירת המשטרה כנגד פרופ' נאמן נגעה לחשד בדבר הדחת עד תביעה בפרשת דרעי. בהמשכה, היתה תפנית שנגעה לפרטים כוזבים הכלולים בתצהיר שהגיש פרופ' נאמן בעתירה שהוגשה נגד מינויו כשר משפטים. חקירת המשטרה ארכה מספר שבועות ולוותה על ידי פרקליטות המדינה, בביקורת שלי כיועץ המשפטי לממשלה.

2.2 הדיונים בדבר העמדתו של פרופ' נאמן לדין התקיימו בלשכתי, בנוכחות פרקליטים בראשותה של פרקליטת המדינה דאז.

2.3 לאורך כל הדיונים נחלקו דעותיהם של הפרקליטים כך: הרוב המכריע, בהובלתה הנמרצת של פרקליטת המדינה דאז, תמך בהגשת כתב אישום; מיעוט, שעליו נמנו, למיטב זכרוני, שני פרקליטים, סבר, שיקשה על התביעה להוכיח את הכוונה הפלילית של פרופ' נאמן, ועל כן בית המשפט עשוי לקבוע שהפרטים הכוזבים נכללו בתצהירו בתום לב. לכן, שני פרקליטים אלה סברו, שיש להימנע מהגשת כתב אישום. זו היתה גם דעתו של אחד מחוקרי המשטרה.

2.4 במשך כל הדיונים, שהיו רבים מאד, היו לי ספיקות בקשר להגשת כתב האישום, מטעמיהם של הפרקליטים שבמיעוט. ספיקותי לא היו נסתרים, והנוכחים בדיונים ידעו זאת היטב.

2.5 באחת מן הישיבות שהתקיימו בלשכתי, בסוף חודש אוקטובר 1996, הוחלט על הכנת טיוטת כתב אישום ועל הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע. טיוטה כזו הועברה אלי, ויתכן שאף הערתי את הערותי לתוכנה (דבר הטעון בדיקה).

אני לא הייתי שלם עם ההחלטה, ובקשתי, מיוזמתי, לכנס דיון נוסף של צוות הפרקליטים, בראשותה של פרקליטת המדינה דאז, על מנת להציג שוב את ספיקותי ועל מנת לדון מחדש במסקנה בדבר העמדתו של פרופ' נאמן לדין. (אני סברתי, שיהיה די במסירת הודעה נוספת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בעתירה שהיתה תלויה ועומדת בבית המשפט העליון כנגד מינויו של פרופ' נאמן לשר המשפטים, ובה להציג את העובדות שהתגלו בחקירת המשטרה).

2.6 בפתח הישיבה, בקשה ממני פרקליטת המדינה דאז לתת את רשות הדיבור למר משה לדור, מי שהיה פרקליט מחוז ירושלים. הוא אמר, שלדעתו תהליך קבלת ההחלטה הקודמת, בדבר העמדתו של פרופ' נאמן לדין, היה פגום. הנימוק לכך היה, שמאחר שפרופ' נאמן מייחס את תהליך החקירה כנגדו ליחסי האישי כלפיו, ומאחר שאני השתתפתי בקבלת ההחלטה, ההחלטה פגומה. הוא בקש, שאני אוציא את עצמי ממעגל מקבלי ההחלטה, וכי ההחלטה תתקבל מחדש. זו היתה גם עמדתה של פרקליטת המדינה דאז ודעתם של פרקליטים נוספים.

בקשתו של מר משה לדור הפתיעה אותי וקוממה אותי. לא נפגעתי מן הבקשה לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה (בקשה מוזרה, כשלעצמה, הבאה מן הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה), אלא מן הנימוק שעמד ביסוד הבקשה - התנכלות אישית שלי כלפי פרופ' נאמן. כמובן, שאין כל שחר לנימוק זה, וראיתי בהיענות לבקשה משום הסכמה לקיומו של הנימוק.

2.7 למרות שהבקשה קוממה אותי, הסכמתי לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה בדבר העמדתו של פרופ' נאמן לדין. היה ברור לחלוטין, שעם צאתי ממעגל מקבלי ההחלטה, ההחלטה הקודמת, הנגועה בפגם שבעטיו יצאתי ממעגל מקבלי ההחלטה - בטלה.

שכן, אין ניתן לקבל טענה והיפוכה: שתהליך קבלת ההחלטה פגום, ולכן עלי לצאת ממעגל מקבלי ההחלטה, ויחד עם זאת תוצאתו של התהליך הפגום - ההחלטה הקודמת - תקפה. גם לא ניתן לקבל מצב, שבו אני יוצא ממעגל מקבלי ההחלטה, ובכך איני מציג את ספיקותי שוב על מנת לערוך רביזיה בהחלטה הקודמת, ולמרות זאת ההחלטה תעמוד בתוקפה ותחייב אותי. עוד היה ברור, גם לי, שבעקבות יציאתי ממעגל מקבלי ההחלטה, ההחלטה תתקבל מחדש - בדיונים בראשותה של פרקליטת המדינה דאז.

ואכן, לאחר זאת, קבלה פרקליטת המדינה דאז את ההחלטה מחדש, ובעקבות החלטתה - הוגש כתב האישום כנגד פרופ' נאמן.

2.8 כמי שנושא באחריות-העל לפעילותה של הפרקליטות, הסכמתי שבהודעה לבית המשפט העליון, מיום 12.11.1996 ובהודעה לעיתונות יצוין, כי החלטתה של פרקליטת המדינה דאז התקבלה על דעתי. אכן, כך נעשה, ובהודעה לבית המשפט העליון נאמר:

"בעקבות הממצאים שעלו מחומר החקירה, ולאחר שקיימה התייעצויות בדבר עם בכירים בפרקליטות, הגיעה פרקליטת המדינה למסקנה, על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי יש מקום, לכאורה, להגשת כתב אישום נגד יעקב נאמן". (ההדגשות הוספו).

אציין עוד, כי בכל המקרים האחרים, בהם אני קבלתי החלטה בדבר העמדה לדין, ניתנה לחשוד זכות שימוע בפני. במקרה זה, ניתנה לפרופ' נאמן זכות שימוע, שלא נוצלה, בפני פרקליטת המדינה דאז. היא גם חתמה על כתב האישום.

3. לצערי הרב, מבלי ששר המשפטים ערך כל בדיקה עימי, הוא הסתמך בדבריו אתמול על שני מסמכים, הטעונים עיון ובדיקה, שקדמו ליציאתי ממעגל מקבלי ההחלטה בעניינו של פרופ' נאמן. בכך, שר המשפטים פגע בי באופן חמור. פגיעה זו מצטרפת לפגיעתה של פרקליטת המדינה דאז, במכתבה אליך ואל נשיא בית המשפט העליון, מיום 5.5.2004, בו היא ייחסה לי את ההחלטה בדבר העמדתו של פרופ' נאמן לדין.

4. אי לכך, אבקשכם לערוך בדיקה יסודית של תהליך קבלת ההחלטה להעמדתו של פרופ' נאמן לדין. אבקש שבדיקה זו תעשה עימי ועם כל הנוגעים בדבר מפרקליטות המדינה (פרקליטת המדינה דאז, מר עוזי פוגלמן, מר יהושע רזניק, מר משה לדור, מר דורי פינטו, גב' נאוה בן אור, גב' אפרת ברזילי, גב' יסכה ליבוביץ, גב' רות דוד) וכן עם עוזרי לשעבר (מר נעם סולברג, מר אמיר זולטי, מר גדעון סער) ועם מנהלת לשכתי לשעבר (גב' אתי כהן), היודעים, גם-הם, את פרטי הענין.
- 4 -

5. בשלב ראשון, אבקש את שר המשפטים להמציא לי העתקים מדוייקים של שני המסמכים עליהם הסתמך בדבריו - מכתבה של פרקליטת המדינה לשעבר, מיום 30.10.1996, וטיוטת כתב האישום כנגד פרופ' נאמן, הנושאת, לכאורה, תיקונים בכתב ידי, ומועדה של טיוטה זו.

6. אני ממציא העתק ממכתבי זה גם לפרקליטת המדינה לשעבר ולנשיא בית המשפט העליון, שכן מכתבה של פרקליטת המדינה לשעבר, מיום 5.5.2004, הופנה גם אליו. בתוקף הנסיבות, אני מפנה העתק ממכתבי זה גם למעורבים והמיודעים האחרים, ששמותיהם מפורטים בסעיף 4 לעיל, שאני סמוך ובטוח שהבדיקה תעשה גם עימם.

בכבוד רב,

מ' בן-יאיר


העתק: לכב' השופט א' ברק, נשיא בית המשפט העליון, ירושלים.
לכב' השופטת עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון, ירושלים.
לכב' השופט עוזי פוגלמן, שופט בית המשפט המחוזי, תל-אביב.
לכב' השופט נעם סולברג, שופט בית משפט השלום, ירושלים.
לחה"כ גדעון סער, הכנסת, ירושלים.
לגב' נאוה בן אור, פרקליטות המדינה, ירושלים.
לגב' אפרת ברזילי, פרקליטות המדינה, ירושלים.
למר משה לדור, פרקליטות המדינה, ירושלים.
לגב' יסכה ליבוביץ, פרקליטת מחוז הדרום, באר שבע.
לעו"ד יהושע רזניק, רח' בן זכאי6, תל-אביב.
לעו"ד דורי פינטו, הסניגוריה הציבורית, רח' קפלן 17, תל-אביב.
לעו"ד אמיר זולטי, רח' המנופים 9, הרצליה.
לגב' אתי כהן, קיבוץ אלונים.



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   11:30   23.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  81. היועץ לשעבר בן יאיר מבקש מלפיד לחקור את תיק נאמן  
בתגובה להודעה מספר 80
 
קודקס
חבר מתאריך 28.3.04
46 הודעות 11:27 23.06.04

היועץ לשעבר בן יאיר מבקש מלפיד לחקור את תיק נאמן

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן-יאיר דורש משר המשפטים לפיד, לערוך בדיקה מקיפה של תהליך קבלת ההחלטות שקדם להחלטה להגיש כתב אישום כנגד השר לשעבר יעקב נאמן.

דרישה זו עולה בעקבות הפרסום של העיתונאי יואב יצחק במעריב, לפיהם ארבל הטעתה לכאורה את הוועדה לבחירת שופטים כאשר טענה כי בן-יאיר הוא שהחליט להגיש את כתב האישום נגד נאמן, כאשר היא זו שהחליטה על כך לבדה. בעקבות הפרסום, אמר שלשום לפיד לוועדת החוקה של הכנסת כי יש בידיו הוכחות כי בן-יאיר היה מעורב בהחלטה, שפי שטענה ארבל.

"אני תמה מדוע שר המשפטים מצא לנכון לומר את דבריו מבלי לברר עמי את פרטי העניין‭,"‬ כתב בן-יאיר במכתב לשר לפיד וליועץ המשפטי לממשלה מזוז. בן-יאיר מבהיר כי הדברים שפורסמו במעריב אכן נכונים.

בתגובה אמר לפיד כי מכתבו של בן-יאיר הוא מתמיה: "הוא בא אליי בטענה על כך שאמרתי שהיה שותף להחלטה, ואחר כך מפרט את כל הלבטים שקדמו לכך שהוא אישר אותה. אמנם לבטיו נוגעים ללב, אבל כיצד יכול יועץ משפטי להתנער מאחריותו להגשת כתב אישום שהוגש על דעתו‭"? ‬




חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   08:52   25.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  83. סימני שאלה וכמה תמיהות אודות התנהלותה של ארבל  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.06.04 בשעה 11:31 בברכה, פילוביץ שחף
 
סימני שאלה וכמה תמיהות אודות התנהלותה של ארבל
עו"ד צבי נח
06/25/2004


מה נשתנה, עובדתית, בין חודש דצמבר 03' לבין חודש מרץ 04', אם אמנם שיחת "האי בידינו" היא כה מהותית?

מהמידע החדש עולה לכאורה שארבל שינתה את דעותיה מאז חודש דצמבר 03' (אז סברה וקבעה שאין להעמיד לדין את שרון) ועד לחודש מרץ 04' (אז כתבה מסקנה הפוכה), לא רק ללא סיבה עניינית כלשהי, אלא בניגוד לשכל הישר וללא כל נימוק ענייני.

כמה תמיהות אודות התנהלותה של ארבל - ראשית, מה נשתנה, עובדתית, בין חודש דצמבר 03' לבין חודש מרץ 04'? אם אמנם השיחה היא מהותית, כפי שנטען חזור והיטען בשמה של ארבל, הכיצד לא חקרו את אפל עליה? מדוע קודם הואשם החשוד המישני, דוד אפל, בטרם הואשם החשוד העיקרי, ראש הממשלה שרון? מדוע טרחו שלא להמציא לאפל את חומר הראיות בנושא? מדוע האשימו בטרם חקרו? ובעיקר, מה הניע את ארבל לשנות את הפרשנות שניתנה על ידיה היא לאותה שיחה מוקלטת? שאלות אלו, ודרך ההתנהלות של ארבל בנושא, חורגות מגדר הטיפול המוכר לכל עו"ד העוסק בנושא. הן גם נוגדות את ההיגיון ואת סבירות ההתנהלות של ארבל והצוות שעימה. יש לצפות ולקוות ששופטי בג"ץ יידרשו לסוגיה וישיבו לציבור את התשובות שהוא ראוי לקבל בנושאים הנ"ל.

למאמר המלא:

http://www.global-report.com/writers/article.php?a=23fc4cba066f390a8cc729c7592b6ee8

עובדה
חבר מתאריך 23.8.02
300 הודעות 11:03 25.06.04

1. ענייני וחשוב! מצ''ב לעיונכם המאמר כולו, ותגובתי עליו.
עו"ד צבי נח
06/25/2004

מה נשתנה, עובדתית, בין חודש דצמבר 03' לבין חודש מרץ 04', אם אמנם שיחת "האי בידינו" היא כה מהותית?
הציבור מוזן במידע ממקורבי ארבל מזה ומזוז מזה. לציבור הרחב, כולל למשפטנים, אין את כל הכלים הדרושים לבחינה מושכלת ומלאה של סבירות איזו משתי ההחלטות, ולו מחמת העובדה שהחומר הראייתי לא פרוש בפניהם במלואו. גם משפטנים בכירים נחלקו ביניהם בימים האחרונים בסוגיית הצדקתה של איזו משתי חוות הדעת. אתמול פורסם כי פרופ' מרים גור אריה, מומחית למשפט הפלילי, סוברת כי חוות דעתו של היועץ איתנה מבחינה משפטית.

את הבחירה שבין שתי האופציות, זו של היועץ מזוז (לא להעמיד לדין) או זו של ארבל (להעמיד לדין) יש להותיר לשופטי בג"ץ. בעת הזו, כל שניתן לעשות הוא להביא את המידע לידיעת הציבור, ולשיפוטו.

כך המידע הבא, המושמע בסביבת היועץ המשפטי לממשלה, ממשיך להציב סימני שאלה בדבר התנהלותה של עדנה ארבל. ככל שמידע זה, שעמד בין יתר הפרמטרים שנשקלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, הוא נכון, הרי שיש בו להעיד לכאורה שאכן ארבל סימנה את המטרה (שרון) בלא שנצברו בידיה ראיות מספיקות לכך.

מהמידע החדש עולה לכאורה שארבל שינתה את דעותיה מאז חודש דצמבר 03' (אז סברה וקבעה שאין להעמיד לדין את שרון) ועד לחודש מרץ 04' (אז כתבה מסקנה הפוכה), לא רק ללא סיבה עניינית כלשהי, אלא בניגוד לשכל הישר וללא כל נימוק ענייני.

כזכור, בתאריך 17.9.99 נוהלה השיחה הטלפונית המפורסמת בין דוד אפל לאריאל שרון, שיחה שנודעה בכינוי "האי בידינו". בחודש דצמבר 03' סמכה ארבל את ידיה על מסקנת הפרקליטות, לפיה מהשיחה הנ"ל אי אפשר להסיק על ידיעתו של אריאל שרון. בהתאם לזאת, גם החליטה ארבל אז שאין מקום להעמדת שרון ובנו לדין. בסוף דצמבר חדלה כהונתו של היועץ הקודם, אליקים רובינשטיין, ועדנה ארבל מילאה את מקומו, עד למינוי מזוז בחודש פברואר 04'. בפרק הזמן הקצר הזה חלה, כידוע תפנית של 180 מעלות בעמדותיה של ארבל.

בתאריך 20.1.04 תוקן כתב האישום כנגד אפל. התיקון היווה סנונית ראשונה שסימנה את המפנה בדעותיה של ארבל, כחודש ימים לאחר קביעתה שאין ראיות כנגד שרון. יצוין, שעד אז - נכון יותר, עד לעצם ימים אלו, לא נחקר אפל על השיחה הנ"ל. התנהלות מוזרה ביותר, יש לציין, מצידה של ארבל. היעלה על הדעת להאשים באישום כה חמור, מבלי לחקור את הנאשם (אפל) אודותיו? הייתכן להאשים, עוד בטרם נשאל הנאשם מה יש לו לומר בנושא?

לנוכח ביקורת שהושמעה בציבור, טענו בפרקליטות שאפשר הדבר שיהיו ראיות כנגד המשחד (לכאורה אפל) אף שאין ראיות כנגד המשוחד (לכאורה שרון). אך הביקורות עשו את שלהן, ובתאריך 5.2.04, הורתה ארבל, בניגוד לעמדת המשטרה, לזמן את ראש הממשלה שרון לחקירה נוספת, שנסבה על השיחה המוקלטת "האי בידינו". בחקירה זו חזר שרון על הסברים שנתן שנתיים לפני כן, כך שהיא לא חידשה דבר.

בחודש מרץ 04' - נזכיר, עדיין אפל לא נחקר בנושא, אך הוא כן מואשם בו, מבלי שנוספו ראיות חדשות, ובניגוד לדעה שהביעה שלושה חודשים קודם לכן - שינתה ארבל את פרשנותה לשיחה המוקלטת הנ"ל. הפעם, תוך ציטוט חלקי של הדברים שהוחלפו בין שרון לבין אפל בשיחה, היתה מסקנתה של ארבל הפוכה - שהשיחה כן מלמדת על ידיעת שרון.

עובדות אלו מעלות כמה תמיהות אודות התנהלותה של ארבל - ראשית, מה נשתנה, עובדתית, בין חודש דצמבר 03' לבין חודש מרץ 04'? אם אמנם השיחה היא מהותית, כפי שנטען חזור והיטען בשמה של ארבל, הכיצד לא חקרו את אפל עליה? מדוע קודם הואשם החשוד המישני, דוד אפל, בטרם הואשם החשוד העיקרי, ראש הממשלה שרון? מדוע טרחו שלא להמציא לאפל את חומר הראיות בנושא? מדוע האשימו בטרם חקרו? ובעיקר, מה הניע את ארבל לשנות את הפרשנות שניתנה על ידיה היא לאותה שיחה מוקלטת? שאלות אלו, ודרך ההתנהלות של ארבל בנושא, חורגות מגדר הטיפול המוכר לכל עו"ד העוסק בנושא. הן גם נוגדות את ההיגיון ואת סבירות ההתנהלות של ארבל והצוות שעימה. יש לצפות ולקוות ששופטי בג"ץ יידרשו לסוגיה וישיבו לציבור את התשובות שהוא ראוי לקבל בנושאים הנ"ל.

תמר פול-כהן, דוברת בתי המשפט, סירבה להגיב.ביום שלישי הקרוב עתיד להתקיים הדיון בעתירות שהוגשו כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה אריאל שרון ואת בנו גלעד. מותב מורחב (7 שופטים), בראשות נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ידון בעתירה.

היום נדרש היועץ למסור את תגובתו לעתירות. בימים האחרונים התלבט היועץ האם להתגונן רק במישור ההלכה שקבעה שאין מתערבים בשיקול דעתו, או שמא להיכנס לגוף הביקורת על חוות דעתה האחרונה של מי ששימשה כפרקליטת המדינה, וכיום שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל. סופו של דבר בחר היועץ להתמקד באי התערבות בג"ץ בהחלטותיו.

ותגובתי שם:

לק"י
סוף סוף.

אחרי כל התשפוכת התקשורתית והפסאודו-משפטנית, מאמר הנכתב ביושר אם גם בזהירות.

מזוז הכניס טון חדש למשרד המשפטים: הטון המקצועי, נטו; משהו שכבר נשכח, נדמה, בתוך עשן התסיסה האינטרסנטית, האישית והאידיאולוגית, שאפיינה את המשרד מאז ימי זמיר ובן יאיר.

הכותב הנכבד דן בהתנהלות הטכנית המוזרה בימי ארבל העליזים, עת כיהנה כיועמ"ש בפועל - היפוך העמדה ללא כל סיבה עניינית. דבר זה די בו בכדי להעלות חשד כבד, ובעצם מסקנה מתבקשת, שאמנם היה כאן 'סימון מטרה'; אוסיף עוד תמיהה בכיוון זה, שעלתה במשתמע אם כי לא בחשוף מתוך דברי מזוז בנאומו לאומה.

אם מזוז לא שיקר בתאור העובדות העולות מן החקירה, הרי ברור שהוא צודק: אין ולו ראיה משפטית אחת היכולה להצביע על התנהלות בלתי חוקית בפרשת העסקת גלעד שרון. עיקום החוטם האנין, בבחינת 'כשר אבל מסריח', אינו מעלה ואינו מוריד מאומה: אין ראיות = אין אשמה, ואין מקום להגשת כתב אישום. נקודה. (והרי זהו עצם תפקידו של היועמ"ש, להכריע אם יש תשתית לתביעה).

אך אם הדברים ברורים כל כך, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום - אפילו ללא הרקע ההפוך של המלצות התביעה המשטרתית וצוות פרקליטת המדינה מדצמבר - היא, מבחינה עניינית, בלתי מתקבלת על הדעת; בוודאי ממי שנמצא בעמדת מפתח רגישה כל כך, והמחייבת זהירות רבה בהחלטות כבדות משקל והשלכות כאלו, כמו הגברת ארבל בהיותה מ"מ זמני של היועמ"ש. ושוב נודף למרחוק ריחו של 'סימון המטרה'.

אולי, על פי האמור, אפשר להבין מדוע השהה מזוז את פרסום החלטתו, אשר מבחינה עניינית הינה פשוטה ומובנת מאליה: לו היה מפרסמה מוקדם יותר,במועד שהתחייב לגביו, היה עלול לטרפד את מינויה של ארבל לעליון, ולהשאר תקוע עמה כפרקליטת מדינה לעומתית...



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   17:36   26.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  85. איך תתפקד ארבל בביהמ''ש העליון  
בתגובה להודעה מספר 3
 
sard
חבר מתאריך 7.4.04
512 הודעות 17:16 26.06.04

איך תתפקד ארבל בביהמ"ש העליון
יום שבת, 26 ביוני 2004, 15:35 מאת: משה גורלי, הארץ
http://news.walla.co.il/?w=//561914


ארבל. תורחק בשנים הקרובות מתיקים פליליים אל אפרוריות התיקים האזרחייםהמחלוקת סביב הפרקליטה לשעבר, תקשה על בג"ץ לקבל את אמון הציבור. האירוניה היא, שדווקא העליון זיכה אנשי ציבור שהיא ביקשה להרשיע


עוד בכתבה:
המטרייה שלא סופקה »
הספקות של בן-יאיר »

בכנס משפטנים לפני כחודש קונן עו"ד אביגדור פלדמן על שעדנה ארבל, "שרק אתמול התחננתי לפניה שתבטל לי כתבי אישום", מכהנת כיום כשופטת בבית המשפט העליון. לדעת פלדמן ועורכי דין אחרים מתחום הפלילים, האופי התביעתי נצרב חזק כל כך בבוגרי הפרקליטות, שבהגיעם לעליון קשה לצפות מהם לזיכויים.

אלא שזו אינה הטענה המרכזית שמועלית על יד מתנגדי מינויה של פרקליטת המדינה לעליון. נדמה שזו הפעם הראשונה שמתמנה שופט שסביבו כל כך הרבה מחלוקות. נודעת לכך חשיבות מיוחדת כיום, כשבית המשפט נאבק על כל פיסת אמון ציבורי, מול הפוליטיקאים, מול יוזמות חקיקה של הכנסת, ובמיוחד מול יוזמת בית משפט לחוקה.

יש מחלוקות המכבדות את בעליהן, ולארבל חשוב להצטייר כמי שעומדת במרכזן של מחלוקות כאלה בלבד. "זהו יום קשה לי ולשלטון החוק", נאנחה לנוכח המהומה שהתעוררה סביב האשמה שפירסם העיתונאי יואב יצחק לפיה פנתה (בעצמה או דרך צד שלישי) לשרה לימור לבנת כדי שתסדיר לבעלה משרת דירקטור. ההאשמות הקשות ביותר הן אלו העוסקות ב"תפירת תיקים". במיוחד תיקיהם של ראובן ריבלין ויעקב נאמן, שעל פי הטענה הוגשו במטרה לסכל מינוי של שר משפטים. שר המשפטים יוסף לפיד והוועדה לבחירת שופטים נמנעו מבירור אמיתי של הטענות, ומנעו אפשרות להכריע מי צודק במחלוקת בינה לבין יריביה.

הניסיון מלמד ששופטים נטמעים במוסד, שהוא גדול מהיחידים שמרכיבים אותו. ארבל התקשורתית תיעלם בשנים הקרובות בגלל הרחקתה הכפויה מתיקים פליליים ותיקי בג"ץ, שהיו בתחום טיפולה כפרקליטה. כמו קודמתה בייניש, גם היא תפרוש לכמה שנים של טיפול (ובעיקר לימוד) של תיקים אזרחיים אפרוריים. אבל הדי המחלוקת יצוצו בכל דיון ציבורי על מעמדו של בית המשפט. המינוי הזה עלול להגביר את החשד הציבורי כלפי בית המשפט העליון ולהגדיל את המוטיבציה החקיקתית לרסנו ולהגבילו.


המטרייה שלא סופקה


הנשיא ברק. השיג כיועץ רצף הרשעות, על רקע הרצון הציבור ל"קורבנות" (צילום ארכיון: רויטרס)את תקופתה של ארבל בפרקליטות אפשר לתאר כרצף של מלחמות בשחיתות השלטונית. חקירות נגד שלושה ראשי ממשלה, נשיא מדינה, שרים וחברי כנסת, ולא מעט כתבי אישום. התוצאה, בשורה התחתונה, היא מאזן שלילי: יבול קטן של הרשעות ביחס למאמץ החקירות שהושקע וביקורת חריפה על הפרקליטות.

מעניין להשוות תקופה זו לרצף דומה בהיסטוריה המשפטית של ישראל: תקופתו של אהרן ברק כיועץ משפטי לממשלה, באמצע שנות ה-70. אז יצאו ברק ובנימין זיגל לציד המושחתים, בעיקר בקרב בכירי השלטון של מפא"י ומקורביו, וההצלחה היתה מרשימה - הרשעות בשרשרת.

ומה גרם להבדל התהומי הזה? קודם כל, התקופה. לאחר מחדל מלחמת יום כיפור תבע האקלים הציבורי קורבנות, ומושחתי השיטה של מפא"י היו יעד מתבקש. והעיקר, הפרקליטות - אז ועכשיו - אינה יכולה להצליח בלי גיבוי של בית המשפט. צריך לקרוא את חומרת ניסוחיו של השופט משה לנדוי שהרשיע את יהושע בן-ציון ב-1975 כדי להבין: "לא יעלה על הדעת, שגנב הפועל בשיטות 'קונבנציונליות', כמו פורץ או שודד בנק, ייענש כראוי לו, בעוד שגנב בעל צווארון לבן הפועל בשיטות מתוחכמות ו'נקיות' כביכול, שפגיעתן הרעה גדולה לאין שיעור בממדיה מפגיעתו של אותו פורץ או שודד - יופלה לטובה".

ועכשיו לאירוניה הגדולה. בית המשפט של ברק לא סיפק לארבל את מטריית ההרשעות שקיבל היועץ ברק מבית המשפט של לנדוי, יצחק כהן ויואל זוסמן. אפשק להסביר זאת בשובה של ישראל לשגרה לאחר המהפך ב-1977. אפשרי גם הסבר פרסונלי: ברק השופט, להבדיל מברק היועץ, הביאל למהפכת זכויות אדם שרישומה על זכויות חשודים ונאשמים ניכרה במיוחד על בכירי הצווארון הלבן.


הספקות של בן-יאיר

השבוע עלה לדיון מאבק הגרסאות בין עדנה ארבל לבין היועץ המשפטי לשעבר מיכאל בן-יאיר, על האחריות להגשת כתב האישום נגד שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן.

בן-יאיר טוען כי ארבל לא דייקה בהצגת עמדתו. "כתב האישום הוגש על ידה ועל דעתי", הוא אומר. אלא שמשתתפים בישיבה המכרעת לקבלת ההחלטה זוכרים שבן-יאיר תמך, "חד-משמעית" כדברי אחד מהם, בהגשת כתב אישום.

למחרת אותה ישיבה העלה פרקליט מחוז ירושלים, משה לדור, ספק בדבר עצם תקינות ההליך של קבלת ההחלטה, בשל האיבה האישית ששררה בין נאמן לבן-יאיר. טענת לדור: מכיוון שלעצם קבלת ההחלטה יש השלכה ישירה על התפטרות שר המשפטים, לא ראוי שבן-יאיר יהיה שותף לה, ולכן ההחלטה שהתקבלה נגועה ואינה ראויה. מטעם זה ביקש לדור לחזור בו מתמיכתו בכתב האישום ולקיים הליך חדש - בלי בן-יאיר ועם צוות חדש. היועץ, לפי משתתפי הישיבה, התנגד בטענה שאין להסכים לכך שתובעים יורתעו בידי חשודים מקבלת החלטות. לבסוף החליט להדיר עצמו מהתיק. "את תקבלי את ההחלטה", אמר לארבל, "והיא תהיה על דעתי".


וכאן מתעוררת המחלוקת. בן-יאיר אמר השבוע ל"הארץ": "התבקשתי לצאת ממעגל ההחלטות רק לאחר שהתעוררו אצלי ספקות לגבי סיכוייו של התיק". כלומר - הוא התבקש לעזוב את התיק בגלל הספקות שהחלו לנקר בו ולא בגלל החשש למראית העין ביחס לנאמן. ועם זאת, בן-יאיר מאשר: "למרות הספקות שלי, אם הרוב שם היו בעד (כפי שאכן היה - מ"ג), הייתי מצטרף לעמדתם. אחריות-העל היא שלי, אבל לא ההחלטה הישירה".

המחלוקת הזאת היא מלאכותית. בגוף הייררכי, כפי שלימדנו מני מזוז, הגשת כתב אישום היא באחריות היועץ המשפטי - ולא חשוב מי הוביל, למי היו ספקות ומה סוכם ביניהם. אם היועץ מתנגד לעמדת הפרקליטות, יש לו דרכים משלו להביע זאת.





חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   01:58   28.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  86. לוועדה לבחירת שופטים נמסר: לארבל תואר שני במשפטים  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.06.04 בשעה 03:38 בברכה, פילוביץ שחף
 
From : Eric <eric@inopsys.net>
Sent : Sunday, June 27, 2004 9:14:14 PM
To : <friends@inopsys.net>
Subject : :-)))

לוועדה לבחירת שופטים נמסר: לארבל תואר שני במשפטים



ארבל למדה לתואר שני אולם לא השלימה חובותיה; למרות זאת, לוועדה לבחירת שופטים, בבית הנשיא ובאתר הרשות השופטת, הוצגה ארבל כמי שמחזיקה בתואר שני במשפטים; ארבל טרם הגיבה לפניית Nfc

הדיווח הכוזב

הוועדה לבחירת שופטים קיבלה מידע כוזב באשר להשכלתה של השופטת עדנה ארבל. לחברי הוועדה שדנו ביום 6.5.04 במועמדותה לכהונת שופטת בית המשפט העליון, נמסר דיווח מטעה, לפיו ארבל בעלת תואר שני במשפטים (LL.M), בעוד שארבל מחזיקה רק בתואר ראשון (LL.B).

הדיווח הכוזב הזה אותו אנו חושפים עתה ב-Nfc , הינו עוד חוליה בשרשרת הכזבים הנוגעים לשופטת עדנה ארבל. יודגש כבר כאן: העובדה שאין לארבל תואר שני במשפטים אינה שוללת את זכותה להציג מועמדות; הבעיה היא הכזבים שהוצגו במסגרת העלאת המועמדות.

ל-Nfc נודע, כי הדיווח הכוזב ו"שידרוג" קורות חייה של ארבל, נמשך גם לאחר בחירתה על-ידי הוועדה לבחירת שופטים:

- בבית הנשיא, במעמד ההשבעה, הוקראו קורות חיים של ארבל ונמסרו לתקשורת, ושם נאמר: "בשנת 1979 סיימה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת בר-אילן". המידע הכוזב הזה נמסר במעמד הנשיא משה קצב, שופטים ונכבדים רבים;

- באתר בית המשפט העליון מפורסמים קורות חיי של ארבל, וגם שם נאמר: "בשנת 1979 סיימה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת בר-אילן".

שקרים גם בטקס הפומבי

מבדיקה שערכתי מתברר, כי הנהלת בית המשפט נוהגת למסור לעיון השופט נוסח קורות חיים שעומדים למסור בטקס פומבי. כך הדבר גם לגבי השופטים בטקס ההשבעה האמור. הנה כי כן: ארבל הוצגה בוועדה לבחירת שופטים ובפומבי כמי שמחזיקה בתואר שני במשפטים.

מבדיקה שערכתי מתברר, כי ארבל למדה ב-1979 באוניברסיטת בר-אילן, לתואר שני. כיוון שלא השלימה את חובותיה לקבלת התואר, לא קיבלה תואר אקדמי - תעודת תואר שני. ארבל מחזיקה תואר ראשון במשפטים, כבוגרת לימודי משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים. ואולם כאמור, תואר שני אין ברשותה.

למרות זאת, בדיווח לוועדה לבחירת שופטים נמסר כי היא מחזיקה תואר שני. יצויין, כי בפני הוועדה לבחירת שופטים הוצגו מועמדים אחרים בעלי השכלה רחבה בהרבה, לרבות תואר שני ופרופסור. סביר להניח, כי להשכלה (תואר שני שנטען) ניתן משקל כלשהו בשיקולי הוועדה לבחור דווקא בארבל.

שקרים סדרתיים

הדיווח הכוזב הנ"ל מתווסף לגילויים קודמים על אודות כזביה של ארבל. הנה אנו רואים, כי בכל הקשור לארבל - מתגלית מיום ליום תמונה קשה וחמורה של כזבים סדרתיים, בהם גדול ועצום חלקה של ארבל: אם בהטעייה ישירה של גורמים שונים, ואם במסירת דיווח כוזב במיזיד. הנה כמה מהכזבים הקודמים:

- ארבל שיקרה לוועדה כאשר הציגה בפניה מצג שווא כאילו היועמ"ש דאז מיכאל בן-יאיר הוא שקיבל ב-1996 את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ד"ר יעקב נאמן וכאילו ההחלטה התקבלה רק על דעתה, ולכן, כביכול, אין להטיל עליה את האחריות לאותו כתב אישום שנתפר ;

- ארבל שיקרה כאשר טענה שלא דיברה עם השרה לימור לבנת ולא ביקשה ממנה לסדר תפקיד דירקטור לבעלה, אורי ארבל (בחברת בזק);

- ארבל שיקרה כאשר טענה שלא פנתה לראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ו/או מי מאנשיו הקרובים, בבקשה שיסדר תפקיד דירקטור לבעלה, אורי ארבל (בחברת צים);

- ארבל שיקרה כאשר טענה שאת הפיצויים בסכום של 200 אלף ש"ח אישרה ועדה בת חמישה חברים;

- ארבל שיקרה כאשר טענה שבמשרד המשפטים (טרם מינויה לפרקליטת המדינה) לא התקבלה החלטה השוללת את דבר הפיצויים ששולמו לא, שלא כדין.

כאמור, אלה רק חלק מכזביה של ארבל.

מאוניברסיטת בר-אילן נמסר בתגובה: המדיניות של אוניברסיטת בר-אילן שמירה קפדנית על צנעת הפרט בכל הנוגע למסירת מידע אודות לימודיהם של הסטודנטים באוניברסיטה. אנו סבורים כי מן הראוי לכבד זכות זו לגבי כל ציבור הסטודנטים הלומדים כיום ולאלה שלמדו בעבר באוניברסיטת בר-אילן. מידע שכזה נמסר לסטודנט/סטודנטית עצמם בלבד".
תגובת ארבל טרם ניתנה.

__

קטע מהמסמך שהועבר לוועדה לבחירת שופטים ובו הפרטים הכוזבים:

המקור: יואב יצחק http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49005-00.html?tag=23-59-16

המחיר: ארבל, לפיד וברק לכלא, לצד שלוש נוכלי בית המשפט העליון אשר דחו את עתירתו של יואב יצחק נגד מינויה של ארבל

המועד: יפה שעה אחת קודם



ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
11489 הודעות 03:24 28.06.04

מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה ס''ה תואר ראשון במשפטים

גם שופטת ביה"מ העליון דורית בייניש, ס"ה תואר ראשון במשפטים !
והיא המועמדת הוודאית לרשת את נשיאות ביה"מ העליון אחר א. ברק.

אח"כ מתפלאים שככה נראים הפרקליטות ובתי המשפט. רבותיי,
מדובר בתינוקות שמשחקים בנדמה לי. נדמה להם שהם חכמים יותר מכולם.
מאתר NFC מדור "אישים"




חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   09:45   30.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  89. תיבת הארבל של גב' פנדורה מכה שוב. לא יאומן....  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.06.04 בשעה 09:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
קודקס
חבר מתאריך 28.3.04
55 הודעות 08:55 30.06.04

נחשפה פגישה סודית שקיימה ארבל עם יחימוביץ' לטיהור שמה

הפגישה נערכה הלילה בביתו של גדעון סער יו"ר סיעת הליכוד.
בפגישה השתתפו כאמור השופטת עדנה ארבל, שר המשפטים עיתונאי לשעבר
מר טומי לפיד, והעיתונאית שלי יחימוביץ' שנבחרה לייצג את עמדתה
של הגברת ארבל בתקשורת. גם גדעון סער המארח השתתף במפגש האולטרה סודי.
מטרת הפגישה היא ליירט את היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לתיק
היווני בו הוא "קרע לארבל את הצורה". ארבל כשופטת, מנועה מלהגיב
לעיתונות, גם נשיא ביה"מ העליון אהרן ברק הוציא הנחיה פנימית
לבל יעסקו השופטים, בנושא, בתקשורת.

עדנה ארבל תידרכה את שלי יחימוביץ'.

בעבר כבר היה ומקובל מפגש בין עיתונאים ובין שופטים להבהרת עמדה
המתנהלת בתקשורת, כיוון שהשופטים מנועים מלהתראיין ישירות.
המיוחד והמקולקל בפגישה הזו, השתתפותו של שר המשפטים לפיד הנותן
ידו לעמדת הרשות השופטת ומפקיר בכך את האיש שדווקא היה זכאי יותר
לתמיכתו. מני מזוז הוא איש הרשות המבצעת ולכן מן הראוי שהשר בהיותו
מהרשות המחוקקת יגן על "פיקודיו" כשהם מותקפים ע"י הרשות השופטת
קרי, עדנה ארבל. אבל השר הנוכחי כבר מוכר כמי שפרק מזמן את המוסכמות
וברגעי מהומות חוזר להיות עיתונאי.



From : Eric <eric@inopsys.net>
Sent : Wednesday, June 30, 2004 7:17:19 AM
To : <friends@inopsys.net>
Subject : !!!

תיבת הארבל של גב' פנדורה מכה שוב. לא יאומן....

חשיפה: הפגישה החשאית של ארבל-לפיד-יחימוביץ
הפגישה התקיימה בביתו של יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער ובהשתתפותו; על-הפרק: פרשת האי היווני והחלטת מזוז לסגור את תיק החקירה נגד שרון; ארבל הגיעה לפגישה למרות הנחיית הנשיא ברק שלא לעסוק בפרשה בתקשורת; לפיד אישר השתתפותו בפגישה
עודכן: 09:25 30/06/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

גדעון סער: ארוחת ערב, סיוע לחברות

שלי יחימוביץ: פגישה, טור אישי נגד מזוז

פגישת-תדרוך לילית התקיימה לפני כשבועיים בביתו של יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער. בפגישה השתתפו שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, והעיתונאית שלי יחימוביץ.

נושא השיחה/הפגישה, שנשמרה בסוד גם מפני מקורביהם של אישים אלה: הדוח שערך היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפרשת האי היווני, והחשדות שהועלו נגד ארבל בחודשים האחרונים, לרבות החשד נגדה שניסתה לתפור תיק לראש הממשלה אריאל שרון. פגישת התדרוך ליחימוביץ נערכה, למרות שכלפי חוץ נטען על-ידי אנשיה של ארבל, כי היא נמנעת מלהתבטא בנושא סגירת התיק, בשל מעמדה כשופטת בבית המשפט העליון; ולמרות שהנשיא אהרן ברק הנחה את ארבל שלא לעסוק בפרשה בתקשורת.

הפגישה הלילית, שכללה ארוחת ערב, התקיימה אצל ח"כ סער, בביתו בתל אביב. סער מקורב לארבל ונחשב לאחד מאנשי סודה ואנשיה במערכת הפוליטית. הוא שימש בעבר עוזרה - כשזו כיהנה בתפקיד פרקליטת המדינה. קודם לכן שימש עוזרה של השופטת דורית בייניש, שאף היא אחת החברות הקרובות המגוננות על ארבל. סער נטל באחרונה חלק פעיל הן בוועדת החוקה חוק ומשפט שדנה בפרשת ארבל והן במקומות אחרים, גונן על ארבל מפני מיצוי הדין עימה בשל מעשיה, ואף לא מסר גילוי נאות על קשריו הקרובים עם ארבל. סער, שאת תגובתו ביקשתי, אמר שלוש פעמים כי אינו מעוניין להגיב, ואף טען כי הפגישה אינה מעניינו של הציבור.

לפיד מונע בדיקת מעשיה של ארבל, ומסייע בקמפיין התקשורתי

בפגישה השתתף כאמור השר לפיד. שר המשפטים, המכהן כיושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים, מגונן בחודשים האחרונים על ארבל, דוחה על-הסף תלונות ובקשות לברר את החשדות נגדה. השר לפיד אף דחה דרישה של חברי כנסת, שתבעו ממנו להביא את החשדות נגד ארבל לבירור בפני הוועדה לבחירת שופטים, וכן להורות על בדיקה בשאלה האם אכן תפרה תיק לאריאל שרון כשהכינה מראש טיוטת כתב אישום נגדו, וכאשר הגישה את כתב האישום ב-1996 נגד ד"ר יעקב נאמן. השר לפיד אישר כי אכן השתתף בפגישה בביתו של ח"כ סער. מעבר לכך לא מסר דבר.

נודע, כי בפגישה תודרכה העיתונאית שלי יחימוביץ נגד מזוז והחלטתו לסגור את התיק בפרשת האי היווני. ואכן, ביום שישי של אותו שבוע (18.6.04) הופיעה יחימוביץ בטור אישי בערוץ 2, הטיחה האשמות חמורות נגד מזוז. היא הציגה את ארבל כמי שלוחמת בשחיתות ואת מזוז כמי שמתבטל בפני בעלי כוח וממון. כך נהגה יחימוביץ גם בתוכניות רדיו בהם השתתפה.

לפיד נוכח ואף השתתף בשיחת-התדרוך, ולא מנע את הסיטואציה המוזרה: שר המשפטים, איש הרשות המבצעת, מאפשר לארבל, הנימנת עתה עם אנשי הרשות השופטת, להטיח ביקורת פוגענית ביועמ"ש מזוז, איש הרשות המבצעת עליו הוא אמור לגונן.

הפגישה: בניגוד להנחיית הנשיא ברק

נודע, כי ארבל ביקשה למסור תגובה לכלי התקשורת את התייחסותה לדוח של מזוז בפרשת האי היווני. ואולם, הנשיא ברק, אליו פנתה, שלל זאת , ייעץ לה שלא לדבר עם התקשורת ולמעשה עצתו ניתנה כהנחייה מחייבת. הנחיית הנשיא ברק ניתנה, נוכח תפקידו של בית המשפט העליון בפרשה - כמי שיאלץ להכריע, הכרעה שיפוטית, בפרשת האי היווני. למרות זאת, כאמור, מתברר כי ארבל קיימה ערוצים נסתרים עם עיתונאים. הפגישה בביתו של ח"כ סער נעשתה כמהלך שתוכנן מראש: בפגישה סגורה ובפורום מצומצם תידרכה ארבל את העיתונאית יחימוביץ במה שנראה כתרגיל חתרנות נגד מזוז.

הנשיא ברק, שהתבקש להגיב לנושא זה, אמר כי הוא אינו יודע מאומה על הפגישה. תגובת ארבל לא ניתנה.

שלי יחימוביץ, שפעלה כיאות במסגרת עבודתה העיתונאית, אמרה בתגובה: "במסגרת עבודתי אני נפגשת עם בכירים בפוליטיקה, בכלכלה במשפט ובצבא, ואין לי שום כוונה לדווח על הפגישות האלה, בוודאי לא על תוכנן".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49228-00.html?tag=8-08-40


חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   10:12   30.06.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  90. השופט ברק: יתכן ששגינו בכניסת ארבל לביה''מ העליון...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
knucls
חבר מתאריך 15.3.02
1128 הודעות 09:53 30.06.04

השופט ברק: יתכן ששגינו בכניסת ארבל לביה''מ העליון...

אחת המזכירות בלשכת שר המשפטים טומי לפיד מגלה הבוקר כי שופט ביה"מ העליון אהרן ברק שוחח עם השר ובין השאר אמר "יתכן ששגינו בכניסת ארבל לביה"מ העליון, חשבתי שבכך יסתיים הקרנבל נגדה, הכוונה הייתה טובה"



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   12:39   01.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  92. עדנה ארבל אכן כולה תופרת. אבל מי המעצב?  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.07.04 בשעה 15:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
עדנה ארבל אכן כולה תופרת. אבל מי המעצב?
1/7/2004

אין שום דבר חדש או מהפכני בטענה שפרקליטות המדינה תופרת תיקים לאזרחים כדי לקדם אינטרסים פוליטיים או כלכליים של מקורבים. זה מקובל וארבל לא המציאה את השיטה. אם מזוז היה באמת רוצה לבער את הנגע ולשנות את נוהג התפירה, הוא היה חייב לכוון את חיציו כלפי מעצב האופנה הראשי, לא כלפי הספונג'דורית, התופרת עדנה ארבל.

היא בסך הכל משרתת עלובה, ולא בעלת הבית.

מי שחושב, שמני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, חידש דבר בהוויה הישראלית, כשקבע, כי בפרקליטות המדינה "תפרו" תיק לראש הממשלה - טועה.


כתב-אישום על-מנת לבצע סיכול ממוקד של יריב פוליטי - שיטה מימי קום המדינה

תפירת התיק לפרומקין על ידי חשין האב

אחת הטכניקות הראשונות אשר ייבאו העולים אשר הקימו את המדינה מארצות מוצאם היא, טכנולוגיית תפירת התיקים, והיא נוסתה בהצלחה מייד עם הקמת המדינה בפרשת השופט גד פרומקין - סבו של כרמי גילון - שהיה שופט עליון יהודי בימי המנדט. פרומקין היה המשפטן היהודי הבכיר ביותר בשירות הבריטים.

כשקמה המדינה, שר המשפטים פנחס רוזן לא רצה בו בבית-המשפט העליון. כנראה, משחקי כוחות וקינאה של הצמרת המשפטית בירושלים. לכן, הפיצו שמועה, כי פרומקין נאשם באשמה שולית. השמועה הייתה תירוץ נוח למנוע את מינוי פרומקין. השופט המנוסה נשלח לביתו, והמשרות נפתחו בפני מקורבי שר המשפטים.

מי שחשש לרגע רשאי להירגע - האשמה מעולם אפילו לא נחקרה. כלומר: אז אפילו לא טרחו להעמיד את הפנים שמעמידים כיום, כשטורחים אפילו לנהל משפט למרות שברור שהוא מסתיים בזיכוי. אז לפחות הסתפקו בהשגת התוצאה האמיתית: הדחה ומינוי מקורבים למשרה נחשקת ורווחית לחברים.

תפירת התיק לגוראל

זוכרים אחד - אריה גוראל? כל חטאו היה, שהיה ראש עיריית חיפה.

משטרת ישראל והפרקליטות - קבע בית-המשפט - עשו יד אחת בשנת 1992 עם הבוסים של מפלגת העבודה (מפא"י\אמת\מערך ויתר שמותיה של אותה גברת), כדי לטפול על גוראל אשמה פעוטה. כך, הוא נאלץ לפנות את כיסאו לטובת יקיר מנגנון המפלגה, עמרם מצנע.

אחרי משפט מייגע, שנמשך כשנתיים, גוראל זוכה כמובן. וכמובן, הוא לא שב לכיסאו, וגם מצנע כבר אינו ראש העירייה בחיפה.

גם בצבא תופרים תיקים

"צדק מסוערב" הוא שם הספר אשר כתב עו"ד שלומי ציפורי. במאות עמודים מציג ציפורי כיצד חילץ בקושי את לקוחו - סא"ל אילן, המפקד הראשון של יחידת המסתערבים "שמשון" בפיקוד הדרום.

הפרקליטות הצבאית - תחת תת-אלוף אמנון סטרשנוב, אז הפרקליט הצבאי הראשי - "תפרה" לאילן תיק. בסופו של דבר, הנשיא נאלץ לחנון את אילן, ולהשיב לו את דרגותיו.

המעקב אחר נפתולי הספר קורע קרביים משני טעמים: ראשית, קיווינו שלפחות צה"ל נקי מהנגע הזה; שנית, כמו בהרבה תחומים הצבא הינו חממה להכשרת בעלי מקצוע לשירות הציבורי, ואבוי לנו אם זו הכשרת הפרקליט בצבא.

התופר סטרשנוב הפך לימים לשופט מחוזי מפורסם, עד שהסתבך בשוחד מיני מאחורי הקלעים עם פרקליטה של בעל דין שהופיע בפניו.



תפירת תיקים כדי לעצב ממשלה נוחה וצייתנית

שיטת תפירת התיקים לקידום מטרות כלכליות (וממילא פוליטיות) הפכה איפה למשימה העיקרית של פרקליטות המדינה, ולכן שאלת זהותו של היועץ המשפטי ושל פרקליטת המדינה הפכה לשאלה יותר קריטית ורגישה מהשאלה מי יהיה ראש הממשלה. ומאז שהתרגיל הזה נחשף ברבים - הכרנו את הנסיון לשתול את רוני בראון כיועץ משפטי נוח לליכוד ועסקניו (לטענת מתנגדיו), את הנסיון הכושל לשתול את עו"ד אלי זוהר מטעם נוני מוזס ואת עו"ד טורבוביץ' מטעם פישמן (שניהם בעלי ידיעות אחרונות). וכן את הנסיון לשתול פרקליט מדינה צייתן ונאמן לאוליגרכיית עברייני שלטון החוק (אנו שומעים כי נאווה בן-אור ואפילו יסכה לייבוביץ' מועמדות למשרה נחשקת זו של פרקליט המדינה, למרות עברן הפלילי).

אך השיטה, היא בהחלט איננה השיטה של ארבל ולכן לא ברור מדועכ המתקפה היא כנגדה דווקא. היא בסך הכל המשכיכה מסורת של תפירת תיקים פליליים כדי לשרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים.

ממנים שר משפטים שנוח. ואם הוא לא נוח, חיסול ממוקד כמו שעשו לנאמן, וריבלין.

ממנים עורכי עיתונים נוחים. וברגע שזה לא נוח – מחשידים את נמרודי ברצח (למרות שהוא בסך הכל עשה מה שמוזס עשה לו, רק בקטן...)

ממנים שר משטרה שהוא נוח. ואם הוא לא נוח – חיסול ממוקד. כמו שעשו לרפאל איתן ולקהלני.

ממנים יועץ משפטי שהוא נוח. ואם הוא לא נוח – אז מסתערים נגדו במאורגן כמו שעשו לרובינשטיין, ועוד נראה מה יעשו ממזוז, בשניה הראשונה שרק יתאפשר להם.


הרקע והסיבה

מבחינה גיאוגרפית, מדינת ישראל נמצאת באמצע הלוואנט, בתפר בין האימפריה הביזנטית לבין העולם השלישי באפריקה.

מבחינה דמוגרפית, אין בישראל כמעט אזרחים בעלי תרבות מערבית, ומדובר בסך הכל באסופה של פליטים עניים ממחוזות כושלים מארצות נחשלות ומפוררות שבהן תרבות השוחד, השקר, ה"קומבינה" ותפירת התיקים היוו חלק ממסורת ארוכת שנים אותה ינקו מנהיגי המדינה כולם כולל כל בכירי מערכת המשפט עוד מחלב אימם: פולין, רוסיה, ליטא, רומניה, בולגריה, הונגריה, טורקיה וכיו"ב.

בעוד ש"ארצות השחיתות המסורתיות" מתגאות בכך שהן הצליחו לסלק את הריקבון וה"זבל האנושי" מתוכן ובכך הן עשו צעד ענק בהתפתחותן עד כדי צירוף רבות מהן לאיחוד האירופי המשותף (הונגריה, צ'כיה, סלובקיה ועוד), גאוותה של מדינת ישראל היא בכך שאותם פליטים נקלטו אצלה בהצלחה, הפכו לעולים ולמנהיגים ולשופטים ועורכי דין ...

בטעות נהוג לומר "אוי לעבד כי ימלוך" אך ביידיש זה נשמע קצת יותר אופטימי ומבטיח: "הוי, עבד, נמלוך!"

לפיכך, כולם צריכים להיות מרוצים: המדינות המתפוררות של מזרח אירופה מתקדמות לתרבות המערבית בצעדי ענק מרשימים, ומדינת ישראל קולטת מתוכן את הבלתי מתאימים ואיתם -ועם כל מטעני התת-תרבות שהם הביאו ומביאים איתם, מקימים מדינה לתפארת. כל אחד אוכל את מה שהוא בישל.

במזרח אירופה טענו שהיהודים זיהמו להם את השלטון והתקשורת וחיי המסחר והמשפט - אז עכשיו יש להם הרבה פחות יהודים והם יכולים להצטרף לאירופה המערבית בגאון ובגאווה, בלי להעיז לחשוב חלילה שוב על השמדת עם.

ואילו אותם יהודים אשר טענו בזמנו כי הטענות נגדם היא על רקע דתם ואמונתם, אז כעת הם מרוכזים האחד לצד השני, ועושים את מה שהם עושים -לטוב או לרע- האחד לשני, ואף אחד לא מאשים את המתלוננים על השחיתות ותרבות השוחד והשקר של בכירים השלטון בכלל ומערכת המשפט בפרט, באנטישמיות.

"למה להילחם בהם? תנו להם שיחסלו אחד את השני" אמר חביב בורגיבה, ומסתבר שהוא הכיר את היהודים יותר טוב מכל אחד אחר, וזיהה כבר אז בכישרון יוצא דופן את המשמעות האמיתית של מגילת העצמות: ארץ אוכלת יושביה.

ובא לציון גואל.

אריק בך


פגישה המעלה צחנה
01/07/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

חשיפה: הפגישה החשאית של ארבל-לפיד-יחימוביץ
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49228-00.html?tag=15-49-42

ביום 30.6.04 פרסמתי ידיעה בעיתון מעריב. ידיעה מורחבת יותר אותה גם עידכנתי פרסמתי כאן באתר . בעקבות הידיעה, שעסקה בפגישה שהתקיימה בביתו של יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, בהשתתפות שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, העיתונאית שלי יחימוביץ ובני זוגם של המשתתפים, פתח לפיד בהתקפה פרועה: הוא התראיין לכמה מכלי התקשורת האלקטרוניים, השמיץ אותי אישית והאשים את הח"מ ואת מעריב בפרסום ידיעה משוללת יסוד מתחילתה ועד סופה. בעקבות דבריו/התקפותיו של לפיד, המהומות שהקים, פנייתו אל עורך מעריב, אמנון דנקנר, ופניית ח"כ גדעון סער, מפרסם עיתון מעריב הודעה חריגה (1.7.04), הן בתוכנה והן בהיקפה. על-כך אני מבקש להודיע זאת:

- ההודעה במעריב אינה מטעמי ואינה על דעתי.

- ביקשתי לפרסם בשמי ידיעה שבה יובאו טענות השר לפיד וח"כ סער. כמו כן ביקשתי, מיוזמתי, לפרסם בשמי את הדברים הבאים (ציטוט):

יואב יצחק מתקן טעות:

"ברשימה כאן במעריב פרסמתי טעות: הפגישה האמורה התקיימה ארבעה ימים לפני שפרסם היועמ"ש את החלטתו המנומקת בפרשת האי היווני. אי לכך, מובן כי הפגישה בה השתתפו ארבעת האישים הנ"ל - בעת שאומנם היה ידוע ברבים שבוע קודם לכן על ההחלטה שעומד היועמ"ש לפרסם - לא היתה פגישת תדרוך על דבריו של היועמ"ש מני מזוז, אותם הטיח בארבל מאוחר יותר, ביום שהכריז רשמית על סגירת התיק בפרשת האי היווני. אני מתנצל בפני משתתפי הפגישה על הטעות הזו".

הנוסח הנ"ל, שנועד להעמיד דברים במקומם באשר ללוח הזמנים בלבד, לא פורסם במעריב. במקום זאת פורסם נוסח, המעניק, באופן גורף, חותם של כשרות לאותה פגישה, המעלה צחנה.

- איני חוזר בי מביקורתי כנגד עצם קיום הפגישה, במועד שנערכה, שבה השתתפו הארבעה (כולל ארבל). חשיפת הפגישה ברבים הינה חובה עיתונאית, במיוחד נוכח תפקידם של המשתתפים ב"כוח ארבל", בחודשים האחרונים: בניגוד לחובתו כלפי הציבור, השר לפיד חיפה על ארבל, הן בוועדה לבחירת שופטים, הן בכנסת, והן פומבית, ומנע דיון ענייני ורציני לשם בירור מעשיה המושחתים. לפיד מנע לאחר מכן דיון ענייני בפרקליטות בדבר המעשים שמייחס היועמ"ש מזוז לארבל ("תפירת תיק" לשרון); ח"כ סער, שהיה בעבר עוזרה של ארבל, הגן פומבית על ארבל קודם למינויה לבית המשפט העליון, תקף את מי שעסק בחשיפת מעשיה, וגם לאחר שאמר היועמ"ש מזוז את דברו יצא סער להגנתה; העיתונאית יחימוביץ תקפה את מי שביקשו לחשוף את מעשיה של ארבל. זכור במיוחד אופן טיפולה בשרה לימור לבנת ערב התכנסות הוועדה (לבנת אישרה כי אכן ארבל פנתה אליה בבקשה לסדר ג'וב של דירקטור לבעלה, אורי ארבל), וכן הטור החריף שהקדישה לפרשת האי היווני ביום 18.6.04 (אחרי הפגישה בחברת ארבל), שבו הפכה את ארבל לכוהנת הגדולה, כביכול, הלוחמת בשחיתות, ואת מזוז - ליועמ"ש שנותן ידו, כביכול, במודע, לפריחה ושגשוג הפשע בישראל עצם זאת שהחליט שלא להעמיד לדין את שרון;

- הפגישה הנ"ל, גם אם מה שעשו בה המשתתפים, כדברי לפיד, זה לשתות יין ולאכול ספגטי, הינה פגישה המדיפה ריח רע. עובדה היא כי פורום זה לא התכנס קודם לכן. מי שמכיר את הנפשות הפועלות ואת אופן התנהלותן, רשאי לכנות זאת כפגישת-תדרוך וגם כפגישת-גיבוש, גם אם לא נאמרה מילה אחת בנושא פרשת האי היווני. הטיעון של לפיד-ארבל-סער-יחימוביץ כי מדובר בפגישה חברתית חגיגית ולגיטימית לכבוד מינויה של ארבל לבית המשפט העליון, בלא קשר לאירועי התקופה (לרבות החשיפות בעניינה של ארבל, ופרשת האי היווני), אינו ראוי לדעתי לאמון. אחרי הכל, ארבל חרשה על גבו של שרון. כך הגיעה לעליון, ולכן אין לנתק את נסיבות מינויה והצלחתו של לפיד למנותה ("עשינו זאת"), מהפגישה-סעודה שערכו לכבודה השלושה יחד עם בני זוגם. הניסיון המוזר של לפיד לשחק בשני המקומות - מצד אחד הודיע על תמיכתו במזוז שהחליט לסגור את התיק, ומצד שני הוא נותן במעשיו גושפנקא וחותם של כשרות להמלצת ארבל נגד שרון - לא ייצלח;

- טוען לפיד כי הפגישה לא היתה חשאית ולא הוסתרה. אלא שגם טענה זו יש לדחות, הן נוכח זהות המשתתפים בה, הן נוכח עיתוי הפגישה, ובמיוחד נוכח התנהגותו של המארח, ח"כ גדעון סער, שדחה בתוקף את פנייתי אליו לקבל את תגובתו. סער חזר שוב ושוב ואמר, כי אינו מוכן להתייחס "לעניין"; יחימוביץ אמרה בתגובה ערב פרסום הידיעה: "במסגרת עבודתי אני נפגשת עם בכירים בפוליטיקה, בכלכלה במשפט ובצבא, ואין לי שום כוונה לדווח על הפגישות האלה, בוודאי לא על תוכנן". הנה כי כן: יחימוביץ, שאת עבודתה אני מעריך, דיברה על פגישה במסגרת עבודתה (העיתונאית, כמובן) ולא בפגישה על-רקע חברתי.

- הפגישה ביום 11.6.04 היתה אומנם ארבעה ימים לפני פרסום דוח מזוז בפרשת האי היווני. אך באותה עת היה ידוע ברבים, ודבר זה פורסם במרבית כלי התקשורת, כי מזוז החליט לסגור את תיק החקירה נגד ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד. זה היה הנושא שעל סדר היום הציבורי, ונושא זה העסיק, קרוב לוודאי, גם את משתתפי הפגישה. לפיד מבקש שנאמין לו, שבכל אותה פגישה-ארוחה לא נאמרה ולו מילה אחת בנושא זה. אני לא מאמין, במיוחד לא נוכח המידע שהובא לידיעתי, ועקב כזביו של לפיד בעניינים הנוגעים לארבל. מי תמים שמאמין ללפיד עושה זאת על אחריותו שלו;

- לפיד ניצל לרעה את הידיעה שפורסמה במעריב, וביקש למוטט את אמינותי ואת אמינות מעריב בכל הקשור לחשיפות שלנו הנוגעות לארבל. אני דוחה בבוז את דבריו והשמצותיו של לפיד בנושא זה. אני משוכנע שהציבור יודע להבחין בין טוב לרע, ובין כזבן-סדרתי כמו לפיד, לבין מי שטעה (כמוני) בפרט מסוים ומפרסם תיקון.

- לפיד קנה לעצמו שם רע תוך זמן קצר יחסית: אצל רבים הוא נחשב לשר המשפטים הגרוע בתולדות מדינת ישראל; כמי שמחפה על פרקליטה שביצעה מעשים פליליים לכאורה; כמי ששידרג את מעמדה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, מבלי לעמוד על ביצוע בדיקה עניינית ויסודית של הטענות נגדה; וכשר משפטים הראשון במדינת ישראל, שמעשיו והצהרותיו מעלים חשש שמא מדובר בגזען מסוג חדש: שונא מזרחים, חרדים ודתיים; וגם דוחה חלשים, שאינם נמנים עם אצולת מצביעי שינוי. לכן הוא אינו ראוי לאמון.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-6616-00.html?tag=11-22-48


חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   09:08   04.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  96. עדנה ארבל איננה סתם תופרת. יש לה קונפקציה !!  
בתגובה להודעה מספר 3
 
אל תתנו למראה הספונג'דורי להטעות אתכם. עדנה ארבל איננה סתם תופרת. יש לה קונפקציה !!!

"בפרקליטות המדינה אישרו כי בפועל לא היה קיים צו מעצר וכי, כאמור, חוקרי המשטרה שאבו את המידע מתוכנית טלוויזיה באחד מהערוצים הרוסיים, שבה נמסר על קיומו של הצו כביכול.

לטענת מקורביו של צ'רנוי, קצינים של היאחב"ל הצהירו הצהרה כוזבת בפני בית המשפט כי קיים צו מעצר שכזה; בין השאר, שוכנע מכך בית המשפט לאפשר למשטרה לבצע האזנות סתר בביתו של צ'רנוי במשך כארבע שנים. מקורביו של צ'רנוי אומרים כי מידע לא מבוסס, שמקורו לעיתים ביריבים עסקיים של צ'רנוי, הוא הבסיס להחלטה לשלול את אזרחותו של צ'רנוי."

למאמר המלא בעיתון הארץ והמצ"ב: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/447071.html


עדכון אחרון - 08:50 04/07/04
חלק מהחומר הסודי של המשטרה נגד צ'רנוי - דיווח מהטלוויזיה
מאת : אסף ברגרפרוינד

הפרקליטות: המידע המודיעיני כי קיים צו מעצר נגד צ'רנוי התבסס על התקשורת הרוסית והתברר כשגוי; פורז מתכוון לפעול לביטול אזרחותו

אברהם פורז. מנצל את סמכותו
תצלום: פייר תורג'מן

שר הפנים אברהם פורז מתכוון להשתמש בסמכותו ולבטל את האזרחות שקיבל מיכאל צ'רנוי, בהתבסס על מידע מודיעיני שהועבר לו מהמשטרה; מקורביו של צ'רנוי מביעים תמיהה על כוונתו של פורז, וטוענים שפרקליטות המדינה הודתה כי חוקרי המשטרה שאבו חלק מהחומר המודיעיני ברשותם על בסיס מידע שנמסר בתוכנית טלוויזיה רוסית.

במכתב שנשלח לצ'רנוי כתב פורז כי החלטתו מבוססת על העובדה כי לא הצהיר על עברו הפלילי, הקושר אותו לאירגוני פשע מאורגן (המאפיה) ברוסיה, בטרם קיבל את אזרחותו הישראלית ב-94'. המידע המודיעיני עליו מתבסס פורז בהחלטתו, היה הבסיס לפתיחת חקירה משטרתית נגד צ'רנוי, שהובילה להגשת שני כתבי אישום נגדו. עם זאת, באף אחד מכתבי האישום לא הוזכרה עד כה מעורבותו של צ'רנוי בפשע מאורגן.

מקורביו של צ'רנוי טוענים כי צ'רנוי לא נחקר במשטרה עד היום בחשד לכך שהוא מעורב בפשע מאורגן, או בכל אחת מהעבירות החמורות מסוג רצח ואיומים שמייחסים לו הדוחו"ת המודעיניים של המשטרה; בשנים האחרונות הוא מנסה להילחם על שמו הטוב במסגרת האישומים הפליליים שמתנהלים נגדו.

בסביבתו של צ'רנוי מבקרים בחריפות את כוונתו של פורז לשלול את אזרחותו, ואומרים כי פרקליטות המדינה הודתה לאחרונה כי מידע מודעיני שהיה בידי המשטרה, לפיו קיים צו מעצר ברוסיה נגד צ'רנוי בחשד לעבירות כלכליות שביצע, התברר כשגוי.



מיכאל צ'רנוי. נלחם על שמו הטוב
תצלום ארכיון

בפרקליטות מאשרים שלא היה צו מעצר

בפרקליטות המדינה אישרו כי בפועל לא היה קיים צו מעצר וכי, כאמור, חוקרי המשטרה שאבו את המידע מתוכנית טלוויזיה באחד מהערוצים הרוסיים, שבה נמסר על קיומו של הצו כביכול.

לטענת מקורביו של צ'רנוי, קצינים של היאחב"ל הצהירו הצהרה כוזבת בפני בית המשפט כי קיים צו מעצר שכזה; בין השאר, שוכנע מכך בית המשפט לאפשר למשטרה לבצע האזנות סתר בביתו של צ'רנוי במשך כארבע שנים. מקורביו של צ'רנוי אומרים כי מידע לא מבוסס, שמקורו לעיתים ביריבים עסקיים של צ'רנוי, הוא הבסיס להחלטה לשלול את אזרחותו של צ'רנוי.

החלטתו הצפויה של פורז בעניינו של צ'רנוי, תתקבל לאחר שבאחרונה נחל צ'רנוי מספר הצלחות במאבקו. פרקליטות המדינה החליטה ככל הנראה לחזור בה מהאשמות המייחסות לו מתן שוחד לחבר מועצת עיריית אילת, ופרקליטת המדינה החליטה למחוק חלק מסעיפי המרמה המיוחסים לו והנוגעים לכתב האישום שהוגש נגדו ונגד גד זאבי; הסעיפים נוגעים לחלקו בקבלה במרמה של מימון של קונסורציום הבנקים בכדי לרכוש 19.6% ממניות בזק.

כוונתו של פורז לשלול את אזרחותו של צ'רנוי התגבשה לאחר שזה דרש כי יונפק לו דרכון ישראלי. פורז טוען במכתב שנשלח לצ'רנוי כי בידי המשטרה קיים מידע מודיעיני שממנו עולה כי בראשית שנות ה-90' נטל צ'רנוי חלק בפרשת הונאה גדולה, במסגרתה הוא השתלט על חלק מרכזי בתעשיית האלומיניום בחבר המדינות.

לטענת פורז, החשדות המיוחסים לצ'רנוי בפרשה זו נחקרו על ידי הרשויות ברוסיה, אך כל ניסיונות החקירה סוכלו; זאת מאחר שצ'רנוי פעל במטרה לשבש את החקירה. עוד עולה ממכתבו של פורז כי צ'רנוי היה שותף, החל מראשית שנות ה-90', עם מי שהיה ראש ארגון הפשיעה השני בגודלו ברוסיה, "איזמאלובו" אנטון מלבסקי, אשר מצא את מותו בתאונה לפני מספר שנים.

בשנה שעברה, כאשר התעכבה תשובתו של פורז בנוגע לזכאותו לקבל דרכון ישראלי, הגיש צ'רנוי תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב; בתביעה דרש מהמדינה להצהיר כי הוא אזרח ישראלי לכל דבר ולכן הוא זכאי לקבל דרכון. צ'רנוי הדגיש בתביעתו כי בכל שנות מגוריו בברית המועצות, ואחרי כן ברוסיה, מעולם לא הורשע בפלילים, לא הועמד לדין ואף לא היה מבוקש על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירה כלשהיא.

לדברי צ'רנוי, המידע שהגיע למשטרת ישראל מקורו במערכות מידע מוטעות במכוון, שזכו לכינוי "קומפורמט"; משמעות הכינוי היא הפצת שמועות חסרות שחר על מי שהגיע למעמד גבוה ברוסיה, על ידי מתחריו העסקיים. צ'רנוי טוען כי ההכפשות של מתחריו היו הבסיס לכך שנפתחה נגדו חקירה משטרתית וכי החקירה היא הבסיס להחלטה לשלול ממנו את האזרחות.

בכדי להוכיח את טענותיו, צירף צ'רנוי לתביעתו תצהירים של גורמי אכיפה בכירים ברוסיה, לפיהם לא קיימת הוכחה כי היה מעורב בפלילים. בתצהיר החתום על ידי גנרל ולידימיר אובצ'ינסקי, ששימש ראש האינטרפול ברוסיה ועוזר שר הפנים, נכתב כי אובצ'ינסקי היה שותף לבדיקת מידע שהתפרסם בכלי התקשורת ברוסיה בנוגע לקשריו של צ'רנוי לפשע המאורגן וכי הוא יכול לקבוע כי לרשויות החוק ברוסיה אין כל מידע המחבר את צ'רנוי לפשע מאורגן.







חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   12:14   14.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  108. לידיעת הקורא מני מזוז: עדנה ארבל בפסק דין נגד עצמה  
בתגובה להודעה מספר 3
 
לידיעת הקורא מני מזוז: עדנה ארבל בפסק דין נגד עצמה
14/7/2004

פס"ד של עדנה ארבל מיום 12.7.04 : "'שיטת המשפט מפתחת כללים על מנת להימנע מהכרעות סותרות באותו עניין"

פסק דינו הבא של בית המשפט העליון עוסק בסוגיה שצצה ועולה מדי פעם בפסיקת בתי המשפט, "הדיבור בשתי לשונות" (פסק הדין נכתב ע"י השופטת עדנה ארבל, בהסכמת עמיתיה).

פסק דין זה מעניין במיוחד בתקופה זו, בה הוגשו שתי החלטות סותרות של עדנה ארבל עצמה, בפרשת האי היווני.

מקובל הוא, שאין זה רצוי כי בית המשפט "ידבר בשתי לשונות". דיבור בשתי לשונות עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט, להנפיק הכרעות שונות או סותרות, ליצור חוסר ודאות וחוסר יעילות בהליך המשפטי.

(ע"א 3073/03 "החקלאי" ואח' נ. מזרחי, פס"ד מיום 12.7.04. השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן)


יצויין, כי בימיו הראשונים, קבע בית המשפט העליון כי מותר ואף רצוי לבית המשפט לשנות את דעתו ולסתור את עצמו, למען האמת.


הכלל המפורסם שנקבע הוא: "אמת או יציב - אמת עדיף".

אולם ככל הנראה הכרסום המשמעותי באמון הציבור בבית המשפט הישראלי, מוביל את השופטים כולם לחשוש יותר לשאלת ה"יציב", על חשבון הנאמנות ל"אמת".

http://www.global-report.com/editor/article.php?a=000c9a1051d31d279cc6a74696e405d4

לידיעת הקורא מני מזוז: עדנה ארבל בפסק דין נגד עצמה
שי נאור
14.07.04

פס"ד מיום 12.7.04 : "'שיטת המשפט מפתחת כללים על מנת להימנע מהכרעות סותרות באותו עניין"

פסק דינו הבא של בית המשפט העליון עוסק בסוגיה שצצה ועולה מדי פעם בפסיקת בתי המשפט, "הדיבור בשתי לשונות" (פסק הדין נכתב ע"י השופטת עדנה ארבל, בהסכמת עמיתיה).

פסק דין זה מעניין במיוחד בתקופה זו, בה הוגשו שתי החלטות סותרות של עדנה ארבל עצמה, בפרשת האי היווני.

מקובל הוא, שאין זה רצוי כי בית המשפט "ידבר בשתי לשונות". דיבור בשתי לשונות עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט, להנפיק הכרעות שונות או סותרות, ליצור חוסר ודאות וחוסר יעילות בהליך המשפטי.

"שיטת המשפט מפתחת כללים פרוצדורליים שונים על מנת להימנע, בין היתר, ממצב של הכרעות סותרות באותו עניין", כתבה השופטת ארבל. השופטת ארבל מכוונת, לדוגמה, לכללי מעשה בית הדין, או לפרוצדורה המאפשרת איחוד דיון בתובענות.

כך גם נקבע, שקביעות סותרות עלולות להוביל לזיכויו של נאשם בפלילים, וזאת כאשר הקביעה האחת משמיטה את הקרקע מתחת לזולתה. כך או כך, קיומן של הכרעות סותרות מעורר קושי מיוחד.

במקרה הנדון, אכן שתי ערכאות קבעו ממצאים העלולים ליצור רושם של דיבור בשתי לשונות. ועדיין, לא נמצא כי בנסיבות הקונקרטיות נפל פגם המצדיק לקבל את טענות המערערים. זאת, הן מחמת הימצאות הקביעה של בית המשפט האחד בפני בית המשפט האחר שקבע קביעה שונה, והן מחמת האינצידנטליות של הקביעה לעניין ההליך האחר.

(ע"א 3073/03 "החקלאי" ואח' נ. מזרחי, פס"ד מיום 12.7.04. השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן)


יצויין, כי בימיו הראשונים, קבע בית המשפט העליון כי מותר ואף רצוי לבית המשפט לשנות את דעתו ולסתור את עצמו. והכלל המפורסם שנקבע הוא: "אמת או יציב - אמת עדיף".

אולם ככל הנראה הכרסום המשמעותי באמון הציבור בבית המשפט הישראלי, מוביל את השופטים כולם לחשוש יותר לשאלת ה"יציב", על חשבון הנאמנות ל"אמת".



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   10:52   15.07.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  111. חשיפה חדשה: ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.07.04 בשעה 00:28 בברכה, פילוביץ שחף
 
שוקי70
חבר מתאריך 17.5.04
237 הודעות 10:38 15.07.04

חשיפה חדשה: ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו

חשיפה חדשה: ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו "סיימה את לימודיה לתואר שני"
הדיווח הכוזב נמסר במשך שנים כמסמך רשמי באמצעות דוברות משרד המשפטים והוא מצוי גם עתה במשרד זה; דיווח כוזב זה מתווסף למידע השיקרי שנמסר לוועדה לבחירת שופטים; ארבל מסרבת להגיב
עודכן: 10:31 15/07/2004 | יואב יצחק |
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50241-00.html?tag=10-37-28

חשיפה חדשה: מתוך 'ילקוט הכזבים' של השופטת ארבל

ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו "סיימה את לימודיה לתואר שני"
הדיווח הכוזב נמסר במשך שנים כמסמך רשמי באמצעות דוברות משרד המשפטים והוא מצוי גם עתה במשרד זה; דיווח כוזב זה מתווסף למידע השיקרי שנמסר לוועדה לבחירת שופטים; ארבל מסרבת להגיב
עודכן: 10:31 15/07/2004 | יואב יצחק | yoav@Nfc.co.il

לוועדה לבחירת שופטים נמסר דיווח כוזב לפיו לארבל תואר שני במשפטים

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, מסרה במשך שנים דיווח כוזב, לפיו: "בשנת 1979 סיימה את לימודיה לתואר שני בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן...". כך נודע ל-Nfc.

דיווח כוזב זה נמסר לכל דורש/מבקש, בתקופת כהונתה כפרקליטת המדינה, כמסמך רשמי - באמצעות דוברות משרד המשפטים. גם בימים אלה מוחזק מסמך זה במשרד המשפטים, ובדיקה פשוטה מצד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, או מצד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, תוכיח זאת. שני אישים אלה, אגב, כמו גם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הם המוסמכים לבדוק מדוע מסרה ארבל את הדיווח הכוזב ולמצות עימה את הדין.

נודע לי, כי ארבל, שאינה בעלת תואר שני, לא סיימה אף את לימודיה לתואר: היא לא סיימה סמינריון במשפט - "סוגיות מתקדמות במשפט פלילי"; וגם לא סיימה כאמור את חובותיה לקבלת התואר - היא לא ביצעה את עבודת התזה .

למרות זאת, כאמור, ארבל מסרה דיווק כוזב ומטעה. בנוסח קורות חייה נקטה ארבל לשון מטעה, כאשר השתמשה באותם מינוחים לגבי התואר הראשון, כמו לגבי התואר השני.

בנוסח שהופץ בשמה נכתב מפורשות:

- לגבי תואר ראשון (שבו היא מחזיקה) - "בשנת 1967 סיימה לימודיה המשפטיים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית";

- לגבי תואר שני (שבו אינה מחזיקה) - "בשנת 1979 סיימה לימודיה לתואר שני בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן והשתתפה בהשתלמויות ובכנסים בינלאומיים".

הדיווח הכוזב גרם בפועל להטעיית רבים, שכן בעקבות זאת פורסם במשך שנים כאילו לארבל תואר שני במשפטים. למרות זאת, ארבל לא טרחה מעולם לעדכן ו/או לתקן את הדיווח הכוזב.

נזכיר, כי אין זו הפעם היחידה שנמסר דיווח כוזב בדבר השכלתה של ארבל. לחברי הוועדה לבחירת שופטים שדנה במועמדותה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, נמסר כי היא מחזיקה בתואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן . ארבל טענה, בתגובתה לשר המשפטים, כי מדובר בטעות של מזכירות הוועדה...

עכשיו אנחנו חושפים, כאן, כאמור, כי ארבל הפיצה מסמך כוזב במשך שנים, והציגה עצמה כאילו היא בעלת תואר שני במשפטים - למרות שלא השלימה את לימודיה והיא אינה זכאית לקבלו.

ארבל סירבה להגיב על גילוי זה.

_
.

המסמך הכוזב של ארבל שהופץ באמצעות משרד המשפטים:



מניפולציה זולה על עובדות

הרי הנוסח שבו הנוכלת משתמשת הוא זהה: "סיימה את לימודי התואר הראשון", ו"סיימה את לימודי התואר השני".

כלומר, מי שכתב את הנוסח הזה, הייתה רק כוונה אחת: להונות. את כולם. במשך עשרות שנים. להסתיר את בורותה, בערותה ועצלנותה מהציבור, אשר באמונו היא בגדה, פרשה אחר פרשה.

אם יבוא אליך מישהו ויגיד לך שהוא סיים קורס טייס, רק לא יגלה לך שהוא סיים אותו באמצע או בכלל בהתחלה - מה תבין מזה? שיש לו רשיון טייס או לא?

אין טעם להגן עליה. זה נסיון פתאטי. מוטב להודות בטעות, ולתת לנוכלת הזו להסתלק בשקט מהחיים של כולנו. ויה שעה אחת קודם. כי הנזק המערכתי שהיא מעוללת לכל השופטים, ובהם שופטים משובחים ומקצועיים וישרים להפליא - הוא נזק חמור, בלתי הפיך, המהווה פגיעה חמורה בכבודם של כולם, וממילא בכבוד שכבר לא נשאר למערכת המשפט כמערכת.

אף אחד לא מושלם. וכל אחד עושה טעויות. היא עסקה בהונאה שיטתית של הציבור כפרקליטה, והצליח לה. לבריאות.

היא נתפסה בהונאה. יש ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר שהיא נוכלת - אז היא צריכה להצטער ואנחנו לשמוח שהעסק נחשף, ולהתקדם הלאה. אלה החיים. שיטת המצליח של עדנה ארבל עבדה ועבדה, וכמעט עברה חלק. לא נורא. שתלך להמשיך לרמות בתוך עורכת דין או פנסיונרית עלובה, ותניח לציבור!

ההתבצרות שלה בכיסא מורידה את כל בתי המשפט ואת כל השופטים ביגון שאולה.

גם לברק ולפיד עצתי דומה. פישלתם. נתפסתם. תתקדמו הלאה! מוטב להקיא רעל מאשר להתעקש לעכל אותו!!!



חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   15:32   14.09.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  134. עדנה ארבל-הטפלון של הפרקליטות-בכל מה שנגעה לכלכה-אך בה  
בתגובה להודעה מספר 3
 
AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
145 הודעות 22:06 16.06.04
http://rotter.net/forum/politics/6566.shtml#3

עדנה ארבל-הטפלון של הפרקליטות-בכל מה שנגעה לכלכה-אך בה

עדנה ארבל-הטפלון של הפרקליטות-בכל מה שנגעה לכלכה-אך בה רבב לא דבק/
טהורה וזכה נשארה על כנה - כאילו כלום לא קרה - נכונה לקבל את המשימה הבאה/
הכל התחיל כשביבי הביס את הלוזר האגדי והשמאל החל בגיוס כללי/
צו גיוס חרום לשתולים במוקדים נמסר - בתיקשורת במשטרה וכמובן בפרקליטות/

את "כרמית גיא" מקבוץ "יד חנה" שסטלינזם ינקה מילדותה - על התיקשורת/
ואת מזרחי שמונה כ'מוקש' ע"י השר היוצא "שחל", בעת פינוי המשרד – על החקירות/

אך תפקיד מיוחד צפן השטן לפרקליטת המדינה-מכות מתחת לחגורה-ושיה תמימה/
שר המשפטים המיועד-יעקב נאמן נופנף בלי דין - נו טוב, דתי ימונה על המשפט?!/

וכך זירזרה עם העורב בן יאיר-כל מועמד לשר בממשלת נתניהו-העמידה לקיר/
איש מהם לא הגיע אפילו לכתב אישום-אך את שולחן הממשלה היא מהם מנעה/

רק באחת היא יכלה-בת ישראל על לא עוול בכפה הפלילה בליל מחטף ואפילה/
בתפר שבין היועץ היוצא והניכנס את מרגלית הר שפי הפכה לכפרת השב"כ/

בשיאה את ראש "ראש הממשלה" חמדה ושוב בתפר שבין היועץ היוצא והניכנס הכתה/
בעזרת שותפיה מהעיתון המסוים, את לינץ' חייה פתחה בתיזמון מצוין/

ורק ביש מזל בדמות "ילד טוב ירושלים" – מזוז, את ערוותה חשף קבל עם ועולם/
מי יגול את החרפה מעל בית המשפט העליון אליו זה מקרוב נכנסה/

אך ראה זה פלא, אל מי במגדל השן המורם מעם היא חברה/
אל קודמתה שבהיותה פרקליטת המדינה, ידעה על פשע מתמשך ושתקה/

מרגלית הר שפי אשמה כי לא חזתה בכוכבים את העתיד לקרות/
ולכן היא מצאה את עצמה מאחורי סורג ובריח/.

אך היושבת על כס בית המשפט העליון -דורית בייניש,
בהיותה פרקליטת המדינה, ידעה על פשע מתמשך לאורך
זמן ופוגע באושיות הדמוקרטיה.
והיא לא ניסתה למנעו גם לאחר שהתוצאות כבר נכרו בשטח.

כזכור:

לגבי הפעלת אבישי רביב כפרובוקטור של השב"כ,
קבעה ועדת שמגר (פרק ד' בחלק הסודי שפורסם סעיף 8)
שלפרובוקציות של אבישי רביב היה -
*(להלן הציטוט)
"מימד ברור של פגיעה עקיפה - אך ברורה -
בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו
לא יכלו להתעלם ממנו"

ואיפה היתה פרקליטת המדינה?

מסמך היוע"מ - סכום דיון טקס ההשבעה ארגון אי"ל:
מלמד שפרקליטת המדינה דאז, דורית בייניש,
ידעה ואשרה את העסקתו של אבישי רביב.
אומר איש השב"כ ג' בן עמי:
*(להלן הציטוט)
"בדיון אצל דורית בייניש, היא נתנה אישור שיעשה פעילות
על יד אוניברסיטת בר אילן, ויחשיד אדם אחר כדי שייתפש."

*החיבור בין השנים, בלי שום פרשנות נוספת - מצמרר.
איך יתכן שמי שידעה על הפעלתו של אבישי רביב ע"י השב"כ,
תוך פגיעה עקיפה - אך ברורה -בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים,
תשב על מדין?

מהו הסיכוי לדיון משפטי נטול פניות,
באינסטנציה הגבוהה שאין עליה ערעור,
ממי שהתעלמה וגם נתנה לגיטימציה,
לפגיעה בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים.

לאמור:

איך יתכן שדורית בייניש תשב בעליון כאשר, על פניו,
יש לה רקורד של פרקליטת המדינה
אטומה לפגיעה כה גסה בדמוקרטיה.

ומרגלית הר שפי הלכה, לקול מצהלות ההמון צמא דם,
דם נערה צעירה, לרצות את מולך השמאל.
בת לשבט המתנחלים שדמם הופקר באוסלו,
והשנאה כלפיהם טופחה בתקשורת.
אותה תקשורת לוותה אל הכלא
מעניקה לצופיה את השיא המרטיט
עם קצף על השפתיים.



AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
145 הודעות 21:21 20.06.04
http://rotter.net/forum/politics/6566.shtml#3

3. מעט עובדות לריענון הזיכרון

מעט עובדות לריענון הזיכרון

היא נראית זרה ומוזרה: אינה משתפת פעולה, אינה
מובנת, אינה נותנת הסברים להתנהגותה אך גם חכמה,
מתוחכמת, סטודנטית למשפטים ויפה. הרוצחת
האידיאלית. יש בה חומר גלם לא רע לצורך השגת
המטרה. ועם קצת שיפצורים, קצת צבע וקצת שינויי
תדמית, אפשר היה להכשיר אותה לשאת על כתפיה
את האחריות לנקות את רחובותיה של מדינה שלמה
מהתסכול, מהאכזבה, מתחושת היתמות וחוסר
האונים, ולנקז אליה את הזעם הציבורי כולו. כך נבחרה
מרגלית הר שפי.

א. לפתחה של השתלשלות
במוצאי שבת, 4.11.95, נפל דבר בישראל. ראש ממשלת ישראל יצחק רבין
ז"ל נרצח. זמן קצר לאחר שעל הבמה בכיכר מלכי ישראל שר את שיר
השלום, ירד ופנה ללכת לעבר רכבו. מיד לאחר הרצח נעצר הרוצח: יגאל
עמיר, סטודנט בבר-אילן, חובש כיפה.

עוד באותו שבוע, ביום רביעי שלאחר הרצח, ב8.11-, נעצרה גם מרגלית הר
שפי. נערה בת 20, מתנחלת מבית אל, שהשתתפה בהפגנות שבהן היה גם
יגאל עמיר, ושבהן, בין השאר, מטבע הדברים באותה תקופה סוערת, גם
דנו בעניינים פוליטיים, בהשתתפותו הערה של עמיר.

היא הואשמה בנטילת חלק בפשע.

בתחילה בישרו הכותרות הגדולות בעיתונים שנמצאה הוגת הפשע
ומתכננתו (1), מתנחלת מבית אל בשם מרגלית הר שפי. לאחר מכן הופצו
שמועות כאילו היה לה למרגלית חלק מרכזי ברצח, בהיותה
חברתו-אהובתו של הרוצח. ב"ידיעות אחרונות"(2) פורסם: "המשטרה:
היה לה חלק מרכזי ברצח", ובהמשך הכתבה נאמר: "חוקרי היחידה
לחקירת פשעים של המשטרה קובעים, כי למרגלית הר שפי היה "חלק
מרכזי, דומיננטי, מסייע ומשתף פעולה, בקשר להירצחו של ראש הממשלה
יצחק רבין ז"ל".

ב"מעריב" מאותו היום נכתב: "לסטודנטית מבית אל היה תפקיד מרכזי
בהתארגנות, כך טענה המשטרה בעת מעצרה של מרגלית הר שפי, בת 20,
הלומדת משפטים באוניברסיטת בר אילן יחד עם רוצחו של רבין יגאל
עמיר".

לבסוף נותר הציבור בישראל עם הגרסה המפחיתה מחומרת ההאשמות,
והיא כי מדובר בכך שמרגלית לא מנעה פשע.

כשהתרברב באוזניה הבחור המחזר, יגאל עמיר, שבתכניתו לרצוח את ראש
הממשלה, היא לא ייחסה רצינות לדבריו, ולא עלה בדעתה להלשין עליו.
היא לא העלתה על דעתה שעמיר אכן מתכוון ברצינות לדברי התרברבותו.

מדינת ישראל, עם זאת, בחרה להאשים את מרגלית בכך שלא הלשינה,
ולטעון שלו מסרה מרגלית את הדברים היה בידה למנוע את הפשע.

השופט חיים כהן כבר אמר, לפני שנים רבות, שמן הראוי לבטל את "סעיף
אי מניעת פשע" בספר החוקים, אולם בעניינה של מרגלית הוחלט אחרת:
הנה, פרקליטת המדינה עדנה ארבל, יום לפני כניסתו של היועץ המשפטי
אליקים רובינשטיין לתפקידו, בדרכה לבית המשפט העליון, החליטה
להגיש כתב אישום נגד מרגלית. סעיף האישום: אי מניעת פשע.

אבל בתודעת הציבור קיננו צרכים אחרים. אין די בהאשמה בגין אי מניעת
פשע. היה צורך באדם שינקז אליו רגשות רבים של זעם, של חוסר אונים
ושל אכזבה. היה צורך באדם שירצו לשנוא אותו ושיעורר רגשות שנאה
ודחייה באופן אוטומטי. אדם שיאפשר לאותה קבוצה, שחלומה התנפץ,
להרגיש את אותה שביעות רצון מכך שמישהו שילם את המחיר, נשא
בעונש, וכיפר על הפשע הנוראי: סתימת הגולל על חלום.

ב. הנבחרת
דמותה של מרגלית הייתה מצוינת למטרה זו. היא השתייכה לקבוצה
השנואה: "להר שפי ייחוס משפחתי בעל כיוון פוליטי מסוים מאד: דודתה,
אמונה אלון, היא בעלת טור בבטאון המתנחלים "נקודה". דודה, הרב בני
אלון, הוא ממנהיגי 'גוש אמונים' והיה ממנהיגי 'זו ארצנו'"(3). היא באה
מתוך הקבוצה ה"מקברת" באורח חייה ובמעשיה את החלום, ויתרה
מזאת: קבוצה זו עוד מרקדת סביבה כשהיא שבה מבית האסורים, כנותנת
גיבוי לפשע. וכהגדרתה של ח"כ דליה איציק: "הר שפי שייכת לקבוצה
המסכנת את הדמוקרטיה. אני מקווה כי העונש שהוטל עליה ישמש אות
אזהרה, שאי אפשר לפגוע באושיות הדמוקרטיה בלי לשלם על כך"(4).

מרגלית גם התאימה לתפקיד. למתבונן מהצד היא נראית מעט זרה
ומוזרה: אינה משתפת פעולה אינה מובנת, אינה נותנת הסברים
להתנהגותה, אך היא גם חכמה, מתוחכמת: "סטודנטית למשפטים
באוניברסיטת בר אילן", וגם יפה. הרוצחת האידיאלית.

בתסריט הזה יש בעיה קטנה. הנה, עד לאותה נקודת חיים הייתה מרגלית
בוגרת אולפנה פשוטה, היא באה מבית טוב בהתנחלות, ובחייה לא היה
דבר שיתאים לדמות של גיבורת התסריט: הרוצחת היפהפייה המסתורית
והשטנית.

בכל זאת היה אפשר להתגבר על הבעיה. יש בה, במרגלית, "חומר גלם" לא
רע לצורך השגת המטרה. פוטנציאל שאפשר לממש. דמות מכונסת,
מסוגרת מעט, לא "בליינית", וכפי שהעיד אביה עליה: "היא בהחלט לא
הטיפוס הבליין. כשהיא אינה לומדת היא קוראת הרבה, מתעניינת בכל
דבר. פה ושם יוצאת עם חברות. היא נערה רגילה לחלוטין, אולי קצת יותר
מוכשרת"(5).

עם קצת "שיפצורים", קצת "צבע" וקצת שינויי תדמית, אפשר להכשיר
אותה לשאת על כתפיה את האחריות "לנקות את רחובותיה" של מדינה
שלמה מהתסכול, מהאכזבה, מתחושת היתמות וחוסר האונים, ולנקז
אליה את הזעם הציבורי כולו, להאשימה, ולחבוט בה כב"בובת
סמרטוטים" עד כלות זעם.

כך נבחרה מרגלית הר שפי.

ג. הסעיף המשפטי
עו"ד אברהם פכטר, לשעבר סגן בכיר לפרקליט מחוז המרכז, אמר:
"האישום עצמו של אי מניעת פשע הוא אישום שהשתמשו בו מעט מאד
מאז שהוא נמצא בספר החוקים, מהסיבה הפשוטה, שקשה להוכיח עבירה
המתאימה לאישום שכזה(6).

הפרופסור למשפטים אליאב שוחטמן, במאמרו "רק חנינה תמנע את
החרפה"(7), מציין שהשופטים נתנו משקל כבד להערכותיהם כי לנאשמת
הייתה ידיעה ממשית על אודות הרצח המתוכנן של רוה"מ. זאת על סמך
ראיות נסיבתיות שונות, שהשופטים פירשו אותן כך שמהן מוכחת כביכול
מעל לכל ספק סביר אשמתה של מרגלית.

אבל, אומר שוחטמן בהמשך: אם יש כאן אשמה מעל לכל ספק סביר, כיצד
זה החליטה שופטת בית המשפט המחוזי, השופטת ברלינר, אמנם בדעת
מיעוט, כי יש לזכות את מרגלית?

עצם קיומה של החלטת השופטת היא ההוכחה, כותב שוחטמן, שאין
מדובר כאן בראיות חד משמעיות. שוחטמן מוסיף שעד להרשעתה
התקדימית של מרגלית, בכל שנותיה של המדינה, נמנעו בתי המשפט בארץ
מלהרשיע אדם בעבירה זו אם לא התקיימו בעניין שני תנאים: האחד
שהנאשם הודה כי ידע על התכניות לבצע את הפשע, ובחר במודע שלא
למונעו, והשני שהורשע בסעיף נוסף הקשור למעשה הפשע.

בדבריו ליומן ערוץ 7 הסביר שוחטמן את כוונתו. הוא אמר שלמשל כאשר
נתפס אדם על עבירה בטחונית והודה כי ידע על פעולה העומדת להתבצע
קיבלה הודאתו משנה תוקף מכך שבית המשפט הצליח להוכיח כי היה
שותף למעשה בעצמו, לפיגוע, לפעולת הטרור שהודה כי ידע על תכנונה. כך
קיבלה גם הנחת בית המשפט שהנאשם ידע מראש על תכנון מעשה הפשע
משנה תוקף.

שופט בשר ודם, מסביר שוחטמן, שאינו מלאך ואינו שרף אינו יכול "לחדור
לנבכי נפשו של הנאשם", כלשונו, כדי לקבוע בוודאות מה ידע בלבו. "דעתי
היא, איפוא, שעם כל הכבוד, בית המשפט, על כל דרגותיו, נתפס כאן
לטעות חמורה, בהרשיעו את מרגלית הר שפי בגין אי מניעת פשע על סמך
הערכות בלבד, בלא שהייתה לפניו הודאה של הנאשמת או הרשעה בסעיף
'אישור נוסף', שקשר אותה בעליל עם הידיעה המוקדמת של תכנון רצח
ראש הממשלה".

עו"ד פכטר, הגם שאינו חשוד באהדה להר שפי, יוצא אף הוא נגד פסיקת
בית המשפט, ובהמשך דבריו הוא אומר: "בעברה מסוג זה צריך להוכיח
שהנאשם היה במצב נפשי ועובדתי שבו הוא אכן יודע שעומד להתבצע פשע,
וזה למעשה כמו מצב של שותף לעברה. מהבחינה המשפטית, אם אין
ראיות ברורות שקושרות את האדם לביצוע העברה, קשה להוכיח את
היותו שותף לה".

לסיכום מגיע פכטר למסקנה שהרשעתה של מרגלית באה עקב מה שהוא
רואה כיהירות שהייתה בה. "לו אמרה בחקירתה במשטרה את מה
שאמרה אתמול בהצהרתה לעיתונות לאחר פרסום גזר הדין, ספק אם היו
מעמידים אותה לדין", דברי פכטר. אבל לדברי מרגלית היא כן אמרה זאת
מן ההתחלה בחקירתה, חזור ואמור, ומאחר שלא הוצגו קלטות או
תרשומת חתומה מהחקירה, לא יכלה לאושש את דבריה.

ועוד: במכתב שכתב עורך ספרו של כרמי גילון, רמי טל, לכתב העת
"נקודה", הוא אומר: "יגאל עמיר לא שיתף אותה (את מרגלית) במזימות
הרצח שלו. זו הייתה טעות להעמיד אותה לדין, ועם כל הכבוד לבתי
המשפט, זו הייתה טעות להרשיעה בעבירה כלשהיא."(8)

העיתונאי עופר שלח, במאמר שכתב ב Ynet , מוסיף טיעונים נגד
ההרשעה: "מרגלית הר שפי נידונה על סמך סעיף לא פשוט בחוק, סעיף
שאפשר להחיל אותו על לא מעט אנשים תמימים. אין כל הוכחה שידעה על
כוונתו של יגאל עמיר לצאת לכיכר ב 4 בנובמבר ולרצוח את ראש
הממשלה. יש הוכחה שהיא נכחה בשיחות ובדיונים על השאלה
התיאורטית אם מותר ואם צריך לפגוע במי שנתפס בחוגים שלה כ'רודף'
וכ'מוסר'. נדמה לי שצריך יותר מזה כדי לכלוא אדם מאחורי סורג
ובריח".(9)

ואכן, היה הרבה יותר מזה.

ד. התפתחותו של אקלים, ולידתה של דמות
אנו חוזרים אל התקופה הטראומטית. אל אותו מוצאי השבת, 4.11,
שימים אחדים אחריו נעצרה מרגלית בחשד "ידיעה ואי מניעה". מעצרה
הודלף לתקשורת, ובעיתונות פסקה המשטרה שהיא הייתה מתכננת הרצח.
ב 27.11.95, בעת הארכת מעצרה של מרגלית בשישה ימים נוספים,
פורסמה "מעריב" הכותרת הזאת: "מיד כששמעה על הרצח התקשרה
מרגלית הר שפי לבית הרוצח עמיר", "בכך", אומר נציג המשטרה "
הרוצח".

המשטרה הכריזה הכרזות שלפיהן היה אפשר לחשוב על מרגלית כאילו
הייתה מתכננת הפשע, או לפחות "חלק מרכזי מההתארגנות". את
ההתנהגות הזאת של המשטרה מגדירים ב "המכון לחקר התעמולה"
כ"פעולה שמיועדת לעקוף את שיקול הדעת, ולתת לתחושות הבטן והלב
לעשות את העבודה בעבורך". מכל מקום המטרה היתה ליצור סביב הר
שפי אקלים של "פושעת", תוך שימוש בהשפעת הסמכותיות של גוף
ממלכתי כמשטרה, המגדירה ככזאת.

המטרה סומנה.

עכשיו כבר הואשמה מרגלית בציבור כמתכננת הרצח. לאחר מכן, בחלוף
הזמן הוחלפה האשמה זו בהאשמה "רומנטית": היותה אהובתו של הרוצח
ואשת סודו. בסופו של דבר, כאשר כל ההאשמות התפוגגו, והתנקזו אל
אותו סעיף מוזר של "אי מניעת פשע", התחילו אלה המבקשים להאשימה
בכל מחיר לנקוט מהלך אחר.

מרגלית, כפי שמשתקף גם מדברים שכתב עו"ד פכטר לעיל, החלה
להתפרסם כאישיות ארוגנטית, מכשפה ושחצנית, וכאחת שצמחה בתוך
סביבה מסוימת, הסביבה החברתית ה"מקוממת" כל כך חלקים בציבור
הישראלי. לאט לאט החל עם ישראל להתאהב בשנאה למרגלית המתנחלת.
בכל פעם שהוזכר שמה באמצעי התקשורת היא כונתה "מרגלית הר שפי,
תושבת בית אל", או שהשתמשו במוטיב שאפיין אותה בתחילת חקירתה:
"בעלת הצמה". עם ישראל אכן אהב לשנוא את מרגלית. היא הייתה,
כדברי אמנון שמרון: "הסטודנטית מבר אילן שנפלה קורבן לדימוי
המתנחלת המכשפה, בת זוגו של הרוצח השטן"(10).

כדי להאשים את מרגלית בהאשמה מוזרה זו, שהיה קשה להוכיחה -
האשמה באי מניעת הפשע, היה צורך לבנות בעבורה דמות חדשה, שונה,
דמות שבהיותה בעלת אפיונים מסוימים יהיה אפשר "להאשימה" אף על
פי שבעצם אין במה. היה צורך לבנות סביב מרגלית אווירה ציבורית
שהתוצאה שלה תהיה המסר הסמוי שיהיה אשר יהיה: מרגלית אשמה כי
היא "שחצנית, ארוגנטית, דעתנית, ובעלת אידיאולוגיה קיצונית ימנית".
הנה, מספרים לנו בכלי התקשורת, היא אינה נותנת כבוד לסמלים
המקובלים בחברת ה"פוליטיקלי קורקט":

כשהושמעה הצפירה לכבוד זכרו של רבין ז"ל בעת הלווייתו, היא סירבה
לעמוד. הנה, עיניכם הרואות: היא קרת רוח! דמות שכזאת, מובטח להם,
למי שרוצים להאשימה, כי אכן תעורר בלב בעלי התפקידים בגופים
האוחזים במושכות השלטון והמשפט את הצורך למצות נגדה את הדין, גם
אם אין אפשרות להאשימה באשמה ממשית כלשהי.

בלבם של רבים, שרבין ז"ל נטע בהם תקווה, ושהרצח גדע אותה באיבה,
מרגלית המתנחלת הייתה הרוצחת ממש. בתכנית הבוקר שהגישה גאולה
אבן ברשת ב' ב 11.2.97 , הגיבה לאה רבין ז"ל על כך שהוגש כתב אישום
נגד מרגלית: "היא ביצעה את הרצח", אמרה רבין.

ה. "מסגור השחצנית"

כדי לעצב למרגלית דמות שתהיה מספיק שנואה ודחויה, פעלו אנשים
בשיטה ידועה בעולם כלי התקשורת: "מסגור". במאמר שפרסמה
העיתונאית חני לוז בעיתון "הצפה", מובא הסברו של פרופ' גדי וולפספלד,
ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, למונח. "מסגור הוא
ארגון של המתרחש לפי קו מנחה או רעיון מסודר. מסגרות מדיה אמורות
לארגן מידע, בצורה מסודרת, ולפי תיזה מסוימת, ולספר לקורא במה
מדובר. מי מארגן את המסגרת? העיתון, כלומר הכתב, העורך, ומי שמנסח
את הכותרת. זו עבודה משותפת של גורמים אחדים". ואיך יוצרים את
המסגור? במחקר יש ניתוח של "מיסגור" רצח רבין , (הוא ממחיש את
הנושא שעליו אנו דנים. ר.א.). ניתוח קטעי עיתונות מ"ידיעות אחרונות"
ומ"הארץ" הראה בבירור, שמסגור במסגרת ה"הסתה" הוא שנבחר
בתקשורת הישראלית, והוא נמצא עדיף על המיסגור החלופי, שיכול
להתחרות בו, וכוונתנו לאפשרות המיסגור במסגרת ה"יאוש". התקשורת
הייתה יכולה לתלות את הרצח בזה שהימין נקלע למצב של יאוש. יאוש
בעקבות מה שנראה להם כתהליך של התאבדות לאומית, אולם התקשורת
העדיפה שלא להציג כך את הדברים, אלא בחרה לתלות את הסיבה במה
שהיא כינתה ה"הסתה". וולפספלד מסביר מדיניות זאת בדרכים אחדות:
סיבה אחת לדעתו היא, שבתקופה שקדמה לרצח רבין רווחה בתקשורת
הדעה שבקרב מה שנהגו לכנות "הימין הקיצוני" נוהגים להסית לאלימות.
מסיבה זו היה קל, וממש התבקש, לעשות את הקשר בין האזהרות שהיו
בתקשורת לפני המעשה, לבין המעשה שבאמת קרה".(11)

על רקע זה די טבעי שהכתבים שדיווחו על מרגלית בחרו לפרש כל
התנהגות שלה באופן המתאים ל"מסגור": כהתנהגות המשקפת אישיות
של אדם שחצני, ארוגנטי, קר רוח, ועוד כהנה וכהנה.

כך פירשו הכתבים את התנהגותה כשבחרה לשתוק, כשסובבה את גווה, או
כשסירבה להסגיר את רגשותיה. כל זה התאים לדמות ה"ממוסגרת"
המצופה.

גם סניגורה, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, בדבריו בבית המשפט ציין את
ה"מסגור" הזה: "סתם נערה בת י"ט איננה נתפסת כמי שראויה לשאת את
עולו של המירוק ואת הצלב הגדול של האחריות. אשר על כן מיד לאחר
שקנתה לה דמותה של מרגלית שביתה בתודעה המאשימה של הציבור,
עברה מרגלית בשר ודם מן העולם, ותחתיה בא האבסטרקט. המהויות,
הסמלים והסופרלטיבים שהוטלו עליה, כרסמו בהווייתה עד תום, וכל אחד
נטל לעצמו חופש ליצור 'מרגלית' משלו. כל אחד שחפץ בכך היה דש בה, או
יותר נכון באבסרטקט שבא תחתיה, כבתוך שלו. 'חופש היצירה' שולח בה
במלוא עוזו. היא צוירה בדמותה של לילית, בת בריתו של אשמדאי,
הומשלה לסירנות המיתולוגיות, ששלחו את מצודותיהן על פני המים, ועוד
ועוד, כיד הדמיון הנטויה".

ו. כתבים מפרשים

רבים ניכסו לעצמם את מרגלית ואת התנהגותה, והרשו לעצמם לתת לכל
מה שקשור בה פירושים משלהם, שהתאימו ל"מסגור".

הנה, למשל, במאמר ב"מעריב": "החיוך שלה נמחק", כותבת העיתונאית
יעל גבירץ על חייה של מרגלית: "שלש שנים בלי אהבה, בלי חברים, בלי
נעורים. היא לא ניסתה להבין, ולא התאמצה להיות מובנת, ורק החיוך
הארוגנטי שלה הפך בהמשך משפטה לחיוך של בוז דק, שהתחלף בחיוך של
מבוכה, עד שנמחק בכלל". לגבירץ גם היה הסבר מוצלח למה שתרם
להרשעתה של מרגלית בבית המשפט: "הר שפי, שהתנהגותה המתריסה
במהלך המשפט תרמה להרשעתה, נותרה חידה".

דוגמה נוספת: ב"מעריב" יום א' 1.3.98 הופיעה הכותרת: "מרגלית הר
שפי: התפללתי שרבין ימות מהתקף לב", כמזהירה מפני הסכנה ממרגלית,
בעלת הכוחות המאגיים. בכוח תפילתה היא עוד תשפיע על המציאות
המטאפיסית, ובאמצעותה על המציאות המעשית (!).

לאט לאט הלך ונבנה "מיתוס מרגלית". בראיון שהעניקה לעיתונאית
שושנה חן אמרה מרגלית בעצמה: "לקחו ממני את האדם ועשו ממני
צמה". "לקחו ממני את עצמי. הכל. אפילו דבר בסיסי כמו תכונות, כמו
דעות ומחשבות, שזה בעצם הדבר הכי סגור. גם אותן לקחו ממני, ואמרו
לי: 'לא, את חושבת אחרת'".(12)

בנאמנות ל"מסגור" המתמקד ב"שחצנות" של מרגלית, דיווחה העיתונאית
דורית גבאי מ"מעריב" על מהלך הדיון בבית המשפט, דיון שעסק בבקשתה
של מרגלית לדחות את המשך הדיון במשפטה מכיוון שהיא עדיין לא מצאה
עורך דין שייצגה, כתבה גבאי: "למרות ההאשמות הקשות המיוחסות לה
שמרה הר שפי על קור רוח". (13)

במקום אחר הופיע דיווח מבית המשפט על בקשת הדחייה, דיווחו של איתן
מור, כתב "ידיעות אחרונות", והכותרת בו הייתה: "שופעת ביטחון הגיעה
מרגלית הר שפי לתחילת משפטה".

העיתונאי איתן ירקוני מ"ידיעות אחרונות" כותב שם "על תקן 'פרשן
רגשותיה וכוונותיה של הר שפי'", והוא מספר לקוראיו על "חוויותיו"
ו"תחושותיו" מדיוני בית המשפט: "מרגע כניסתה לאולם בית המשפט,
הקפידה מרגלית הר שפי לא לפגוש במבטו של יגאל עמיר, רוצח ראש
הממשלה יצחק רבין.... כך נמשכה המסכת כחצי שעה, בעוד הר שפי
מבהירה באופן מופגן ומתוכנן היטב את הסתייגותה מהרוצח. היה ניכר
שהיא משתדלת מאד שכל אחד יראה ויבין את משמעות מעשיה.
התנהגותה התיאטרלית עוררה את תשומת לבו של הפרקליט שייצג את
דרור עדני, עו"ד ציון אמיר, והוא ביקש ממנה הסבר לעמידתה המוזרה. הר
שפי קפצה על ההזדמנות להגיד במפורש, אם במקרה מישהו לא הבין, למה
היא מתכוונת. "גם מבט הוא יחס כלשהו ..." (14)

...ובתוך כתבתו זו, של ירקוני, במסגרת, מוסיפה יעל גבירץ: "עו"ד ציון
אמיר ניסה לשאול אותה אם היא מצטערת על רציחתו של ראש הממשלה.
בית המשפט התנגד לשאלה, בטענת חוסר רלבנטיות. חבל, גם אנו,
העיתונאים, קיווינו לשמוע בהזדמנות זאת את הבעת הצער הפומבית שלה.
הביטוי האנושי הכל כך אלמנטרי הזה, עדיין ממתין לגאולתו".

בדיווחו של ירקוני הוא מוסיף מידע גם על האובייקטיביות של השופט
אמנון סטרשנוב: "השופט אמנון סטרשנוב לא כל כך התרשם ממסע יחסי
הציבור שארגנה הר שפי לעצמה. כשאמרה שלא הבינה שכוונותיו של עמיר
רציניות, העיר לה: "כל אחד מבין מה שהוא רוצה להבין".

ז. הקשיים במציאת עורך דין
לא רק את אישיותה ומחשבותיה ניכסה דעת הקהל העוינת, אלא גם את
זכויותיה הדמוקרטיות הבסיסיות.

להר שפי היו קשיים להשיג עורך דין שייצגה כיאות. שישה עורכי דין
שנתבקשו לייצגה סירבו. את הבקשה לייצגה, ואת דעותיהם וסירוביהם
לעשות זאת אפפה אווירת סודיות, המלווה בהתנצלות שהביעו עורכי הדין.
במעריב מיום ג' 15.4.97, במדור המשפטי, מביאה דורית גבאי את
תשובותיהם של חלק מעורכי הדין שאליהם פנתה מרגלית. "עורכי הדין
שאליהם פנתה הר שפי התאמצו לשמור בסוד את דבר פנייתה, ואת
העובדה שסירבו לייצגה. גם לאחר פניית "מעריב", לא כולם הסכימו
להסביר מדוע סירבו לקבל עליהם את התיק". ובכל זאת הם נימקו את
סירוביהם באותו מדור משפטי:

"עו"ד אייל רוזובסקי סירב גם הוא: 'אחרי שבחנתי את התיק, ובנסיבות
העניין, חשבתי שיש עורכי דין אחרים שיועילו להר שפי יותר ממני.
עקרונית, אינני מסוגל להתעלם מההקשר הכללי של התיק הזה, ולכן
חשבתי שאני אינני מתאים'".

"עו"ד דרור מקרין: 'הר שפי ואביה פנו אלי בבקשה לייצג אותה במשפט.
שוחחתי עמם, ראיתי את חומר הראיות, והייתה לי התלבטות קשה מאד.
הרגשתי שאני נקרע. מצד אחד, הדעות הפוליטיות שלי אינן בגדר סוד: אני
הרי חבר מפלגת עבודה, ורבין היה אליל שלי. הייתה פה בעיה קריטית
עבורי, לדוגמה: איך זה ייראה בעיניה של הגברת לאה רבין אם אייצג את
הר שפי? מצד שני, אני חייב לומר שמבחינה משפטית זה נראה שהתיק הזה
מוביל לזיכוי, ולהר שפי מגיע ייצוג. הייתה כאן דילמה קשה: בין הנאמנות
שלי למפלגת עבודה, ובין היותי סניגור שמאמין בצדקתו של אדם כל עוד
לא הוכחה אשמתו".

ח. ה"מסגור" כמעצב הלך רוח תרבותי
לא רק בקרב העיתונאים, בתי המשפט, והציבוריות הישראלית הממסדית
הפכה הר שפי ל"מוקצה מחמת מיאוס", אלא היא גם הפכה מושא להלך
"יצירתי תרבותי", שגם בו עסקו ב"מסגורה" כדמות סקסיסטית, מיתית,
שטנית ומסוכנת לציבור.

הצייר אורי ליפשיץ צייר את הר שפי על פי תמונתה המפורסמת עם הצמה.
הוא צייר 50 ציורים בגרסאות שונות, ותכנן להציגם בתערוכה. ליפשיץ
סיפר(15) שמרגלית, בשמעה על כוונותיו, הגיעה אליו כדי למנוע את הדבר,
ולהלן דברי התרשמותו ממנה: "היא אינטליגנטית, יפה ומעניינת. אני
בטוח שהיא קורבן, קורבן בדמותם של ילדים בני 20, שיוצאים לגבעות של
עפרה להפגין. היא בעצם הייתה משאת הנפש של יגאל עמיר, זה שקוף.
במערכת המחשבתית שלה, המנטלית, אין רצח של בני אדם". בהמשך הוא
מוסיף: "השתכנעתי שהיא חפה מפשע, אבל יכול להיות שהבחורה הזאת
היא הרבה יותר מתוחכמת ממה שהצלחתי לקלוט....היא בחורה יפה,
אינטליגנטית, וסלח לי אם אגיד לך, שההורמונים עובדים אצלה. בגלל
משמעת ברזל דתית היא איננה יכולה לצאת לפלירטים, והאירועים האלה
הם בעצם הקשר שלה עם זה".

הגדיל לעשות העיתונאי דוד אוחנה מ"הארץ", במאמרו "הבריגדות
השחורות"(16). במאמר זה מנתח אוחנה את המוטיבציה לפעולותיהם של
ברוך גולדשטיין, של יגאל עמיר ושל עוזי משולם. הוא מסווגם כ"זן
ישראלי ייחודי של רדיקליזם רצחני, או בעל פוטנציאל רצחני". במהלך
המאמר הוא דן באנשים "מהזן הזה" כבקבוצה חברתית, ומשווה את
ה"תופעה" הזאת לתופעה דומה במדינות אחרות, כגון קבוצות קיצוניות
כבאדר מיינהוף, והקו המקשר ביניהם, לדעתו, הוא מהלך תרבותי שהוא
מכנה "פסימיזם תרבותי". אותם המשתייכים לקבוצות אלו נואשו מיכולת
ההשפעה של פעילות פוליטית לגיטימית, והם מגלמים בתוכם "סלידה
מהממסד הפוליטי תרבותי..., בוז לחברת הצריכה ההדוניסטית ואי אמון
בכללי המשחק הדמוקרטיים". הוא משווה בין יחסה המעוות של קבוצת
באדר מיינהוף אל המרקסיזם" ובין "התייחסותם של גולדשטיין, עמיר
ומשולם אל היהדות: המשותף הוא", מסביר הכותב, "עיקור תכנים
ממשמעותם המקורית, איון של ערכים, אי הבחנה בין ערך לאמצעי,
וראיית המציאות של הקונפליקט כחזות הכל...האידיאליזם שלהם
מתגלגל לניהיליזם, והפוליטיקה לרצחנות. התנהגותן של חבורת עמיר וכת
משולם בבתי המשפט מזכירה את חבורת באדר מיינהוף. במשפט הטרור
הראשון שלהם כפרו הנאשמים הגרמנים בזכותו של בית המשפט
לשופטם.... עדיין זכורים חיוכיה השחצניים של מרגלית הר שפי בבית
המשפט, וסירובה לכבד בקימה את זכרו של רבין בעת הצפירה. לפני
כשבועיים נראתה הר שפי בתערוכת גרהרד ריכטר במוזיאון ישראל, צופה
בתמונותיה של אולריקה מיינהוף. מעניין מה חשבה באותם רגעים".

ט. העיוות

עו"ד יורם שפטל, לעומת זאת, מתמקד בעיוות העולה מהצדקת ההרשעה.
בסוף מאמרו ב"מקור ראשון", "אשמה בהשקפת עולם", הוא כותב: "עניין
נוסף, שיש ליתן עליו את הדעת בפסק הדין, נעוץ בניתוח הארוך והפרטני,
לאורך עמודים רבים, בהכרעת הדין, דיון שבו עוסקת השופטת לידסקי
ב'יחס הנאשמת ליצחק רבין ז"ל, במהלך חקירתה במשטרה'"(17).
במאמרו מביא עו"ד שפטל מדברי השופטת, החוזרת ומזכירה שוב ושוב
אלמנטים מהתנהגותה, כביכול, של הר שפי, כגון סירובה לעמוד דום
בצפירה שנשמעה בהלווייתו של רבין ז"ל, או הערות מזלזלות וציניות
שכביכול אמרה הר שפי על נושאים שונים, כמו למשל זו שיוחסה לה
כתגובה לכך שעקב כניסתה לחדר החקירות היא 'תצטרך לצפות בקבורתו
בעל כורחה'. לדברי אמה, בטחה, מרגלית דווקא רצתה להמשיך לצפות
במהלך ההלוויה, שהוקרנה בעת שהיא המתינה לחקירה במשטרת פתח
תקווה. במהלך ההמתנה היא צפתה בהלוויה, אך כשהגיעו החוקרים ונטלו
אותה לחדר החקירות, שבו אין מכשיר טלוויזיה, אמרה מרגלית לחוקרים
כי חבל שאינה יכולה להמשיך לצפות במהלך ההלוויה.

אמנם בהכרעת הדין קבעה השופטת לידסקי כי כל אלה (ההתנהגויות
וההתבטאויות. ר. א.) היו רק בגדר דעות של הר שפי, וכי: "דעותיה של
הנאשמת אינן מענייני, ואין בהן שמץ של השלכה לעניין הכרעת דין זו",
אולם למרבה הפליאה, אותן דעות "שאין בהן שמץ של השלכה לעניין",
הופכות לפתע, בגזר הדין, לנימוק שמצדיק את הליכתה למאסר בפועל:
"לא אוכל אף להתעלם מהתנהגותה של הנאשמת במהלכה של החקירה,
בדבריה באשר לרבין ז"ל, שגרם לדעתה למותם של יהודים, לעומת
גולדשטיין שגרם להצלתם, ומסירובה לצרף את המילה ז"ל לשמו של
רבין".

איזה אדם אובייקטיבי יכול לקבל כפשוטם את דברי השופטת לידסקי
בהכרעת הדין בעניין "התנהגותה של הנאשמת", לאור האמור באותו עניין
ממש, בגזר הדין?!" - דברי שפטל.

והוא ממשיך..."מסקנתה הכוללת של השופטת לידסקי, מכל "העובדות"
המפורטות לעיל, היא ש"הנאשמת ידעה כי יגאל עמיר זומם לבצע פשע,
דהיינו לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. כך אני קובעת", ולכן
"אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של אי מניעת פשע בניגוד לסעיף 262
לחוק העונשין".

י. יחסי תקשורת ומערכות השלטון העוסקות במשפט

אם נבקש להבין הבנה רחבה יותר את הכוחות הפועלים על גופים ציבוריים
שהציבור נתון להכרעותיהם, לשבט או לחסד, נפנה למאמר שכתב בעניין
זה עו"ד משה גורלי. המאמר הופיע בבטאון לשכת עורכי הדין בישראל(18),
ושמו "קידום העניין והעניין בקידום", על יחסי התקשורת ומערכת
המשפט. במאמר זה נקודת המוצא היא "כולם מחפשים את הכותרות:
עורכי הדין, המשטרה, הפרקליטות ואפילו השופטים".

בפתח מאמרו כותב גורלי: "קשה להתכחש למציאות: התקשורת היא
שמכתיבה את דעת הקהל, היא שקובעת לציבור את סדר היום, והיא
הממליכה את 'סלבריטאיו' ואת יקיריו". בהמשך המאמר הוא סוקר את
דרכה של המשטרה להשתמש בתקשורת למטרותיה: "בהארכות מעצר,
כשדעתה של המשטרה אינה נוחה מהחלטת השופט לשחרר את החשוד,
מרבים קציניה וחוקריה להדליף לתקשורת את "פליאתם" ואת
"תמיהתם" מהחלטת השחרור של אותה "מפלצת", והעיתונאי שזכה
בהדלפה סוקר שוב, ובהרחבה, את מעלליה, וזאת תוך כדי גינוי מוסווה
לקלות הדעת הרשלנית שבאה לידי ביטוי בהחלטת השחרור".

גורלי גם סוקר את יחסם של השופטים לתקשורת: "נדמה שהקרב על
התקשורת אינו פוסח גם על השופטים. התבטאויות רבות באולם מכוונות
הישר לאוזניה של התקשורת, וגם טקסטים נבחרים מפסקי הדין מנוסחים
בצורה שתלכוד את תשומת לבה של התקשורת. ישנם שופטים המבקשים
לתת דרור לכשרונם הפואטי הגנוז, יש כאלה המבקשים, באמונה שלמה,
להעיר ולעורר את הנורמות הנכונות בעיניהם, ויש המבקשים ליצור תהודה
ציבורית לפסק הדין. בדרך נשכחים הענווה, המתינות והאיפוק, ואנו עדים
לטקסטים שמפליגים אל מחוזות השירה, הפילוסופיה וההגות החברתית,
להטפות יצירתיות לנאשם, לפרקליטיו, וגם לכל הפונקציות החברתיות
והציבוריות שמסביב לזירת העברה.

זו בדיוק ה"סחורה" שהתקשורת מעוניינת בה. המסקנה היא שכולם
משתתפים במשחק. ההשתתפות הופכת לשעבוד. כולם מתחילים לכלכל
את צעדיהם תוך כדי פזילה אל התקשורת. הנחת היסוד היא שרק ביטוי
תקשורתי ייתן לעניין עצמו חשיבות ומשמעות, ולפיכך אפשר לומר
שהתקשורת היא המניעה את כל המשתתפים. עולם המשפט הופך בהדרגה
לשחקן פעיל במחזה שמחבר מישהו אחר. כל אחד על פי דרכו, כל אחד על
פי צרכיו".

* * *

בסוף המאמר "אשמה בהשקפת עולם", שואל עו"ד שפטל:
"שמא, ישאל השואל, "התנהגותה של הנאשמת" מחד גיסא, והשקפתה
של השופטת לידסקי על התנהגות זו מאידך גיסא, הן בלבד שעומדות
ביסוד ההרשעה?"

מראי מקומות:
. "מעריב" 27.11.95.
1. "ידיעות אחרונות" 16.11.95.
2. "עם הצמה לימין", שרית רוזנבלום, "ידיעות אחרונות" 23.11.95.
3. "משפחת רבין: אנחנו לעולם לא נסלח לה", צבי זינגר, חיים שיבי, טובה
4צימוקי, גבי ברון ונחמה דואק, " ידיעות אחרונות" 28.9.98.
. "עם הצמה לימין", שרית רוזנבלום, "ידיעות אחרונות", 23.11.95.
5. "מעריב" 28.9.98.
6. "מקור ראשון", ז' באדר תשס"א, 2.3.2001.
7. רמי טל, עורך ספרו של כרמי גילון "שב"כ בין הקרעים".
8. "נקמה באיש הלא נכון", עפר שלח, אתר Ynet ב 21.2.01 -.
9. "מקור ראשון", 'כותרת ראשית', אמנון שומרון, 25.9.98.
10. "ניתוח לאחר המות", חני לוז. "הצפה", 14.8.98,.
11. "ידיעות אחרונות", 10.9.99, במוסף "7 ימים".
12. "מעריב", 10.3.97.
13. "ידיעות אחרונות", 17.7.96.
14. "ידיעות אחרונות", 21.6.96, במוסף "7 ימים".
15. "הארץ", במוסף מתאריך 2.2.96.
16. "מקור ראשון" 16.10.98.
17. "קידום הענין והענין בקידום", עו"ד משה גורלי, "עורך הדין", בטאון
18לשכת עורכי הדין בישראל, גליון 10, נובמבר 99.




http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 308 מדרגים, 575 נקודות.  ראה משוב
   18:57   28.09.04   
כרטיס אישי