רשומות
הצעות חוק הממשלה
http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/130/130_All.htmlי"ב בחשון התשס"ה 130 27 באוקטובר 2004
עמוד
הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004
2
תיקונים עקיפים:
חוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה-1995
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980
חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992
----------------
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004
פרק א': פרשנות ותחולה
מטרת החוק
1.חוק זה מטרתו להסדיר את הענינים שלהלן, לשם יישום תכנית ההתנתקות:
(1) פינוי ישראלים ונכסיהם מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון, בהתאם להחלטות הממשלה;
(2) מתן פיצויים הוגנים וראויים, בנסיבותיו המיוחדות של הענין, מאוצר המדינה, לזכאים לכך לפי חוק זה;
(3) סיוע לזכאים לכך לפי חוק זה בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים.
הגדרות
2.בחוק זה -
"אגודה שיתופית התיישבותית" - אגודה שיתופית שהתאגדה לשם התיישבות ביישוב, שהפך ליישוב מפונה, ושחבריה הם תושבי אותו יישוב;
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
"הגליל" - מחוז הצפון כפי שנקבעו גבולותיו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948(1);
"ההחלטה בדבר אזורי עדיפות" - החלטת הממשלה מס' 2228 מיום ה' באב התשס"ב
(14 ביולי 2002), בדבר אזורי עדיפות לאומית;
"היום הקובע" - י"ז בסיון התשס"ד (6 ביוני 2004);
"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
----------------
דברי הסבר
כללי
ביום י"ז בסיון התשס"ד (6 ביוני 2004) קיבלה הממשלה החלטה מס' 1996 שנושאה תכנית ההתנתקות המתוקנת (להלן - החלטת הממשלה).
מטרת החוק המוצע היא ליישם את החלטת הממשלה.
החלטת הממשלה מצורפת כנספח לדברי ההסבר לחוק המוצע.
ההערכה היא כי התקציב שיידרש לביצוע החוק המוצע הוא 2.5 עד 3 מיליארד שקלים חדשים. סכום זה יוצא בשנים הקרובות, ועיקרו יהיה בשנים 2005 ו-2006. סכום זה אינו כולל את עלות ההיערכות של כוחות הביטחון בעקבות ביצוע תכנית ההתנתקות.
פרק א': פרשנות ותחולה
סעיף 1
בהתאם להחלטת הממשלה, מטרות החוק הן להסדיר בחקיקה, לשם יישום תכנית ההתנתקות, את הפינוי של הישראלים ונכסיהם מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון, לאחר שיוחלט על הפינוי, מתן פיצוי הוגן וראוי לזכאים, וסיוע לזכאים בתהליך הפינוי וההתארגנות להמשך חייהם מחוץ לשטח המפונה.
סעיפים
2 ו-3
היום הקובע לענין הפיצויים לפי החוק המוצע הוא יום החלטת הממשלה - יום י"ז בסיון התשס"ד (6 ביוני 2004).
יום הפינוי טרם נקבע, וקביעתו תהיה בצו של ראש הממשלה לאחר שהממשלה תחליט על פינוי קבוצות יישובים כמפורט בהחלטת הממשלה (ר' סעיף 22 המוצע).
(1) ע"ר 2, תוס' א, עמ' 1.
----------------
"המינהלה" - המינהלה כמשמעותה בסעיף 4;
"הממונה" - הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור חבל עזה או הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון, לפי הענין, לרבות מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור בפעולתו כממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש;
"המנהל" - מנהל המינהלה שמונה לפי הוראות סעיף 5(ב);
"המפקד", לענין חבל עזה - מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור חבל עזה או אלוף פיקוד הדרום, ולענין אזור יהודה והשומרון - מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור יהודה והשומרון או אלוף פיקוד המרכז, וכן מי שכל אחד מהם הסמיך;
"הנגב" - מחוז הדרום כפי שנקבעו גבולותיו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;
"הפינוי" - הפינוי של השטחים המפונים, לרבות היישובים המפונים;
"הפיצויים" - פיצוי, מענק, תשלום, הלוואה וכל הטבה אחרת הניתנים לפי הוראות חוק זה, למעט הטבות לפי סעיף 70(ב) ו-(ג);
"הפרשי הצמדה למדד", לגבי תקופה כלשהי - תוספת לסכום לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תום התקופה;
"השמאי הממשלתי הראשי" - לרבות נציגו;
"ועדת זכאות" - ועדת זכאות כאמור בסעיף 10;
"הועדה המיוחדת" - הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 137;
"זכאי", לענין כל סוג של פיצויים - מי שמתמלאים בו התנאים לפי חוק זה לזכאות לאותו סוג של פיצויים;
"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה-1995(2);
"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999(3);
"חוק הלוואות לדיור" - חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992(4);
"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980(5);
"חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963(6);
"חוק מע"מ" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975(7);
"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968(8);
"חכירה" - שכירות לתקופה העולה על 25 שנים;
"חשב המינהלה" - חשב משרד ראש הממשלה או סגנו, או נציג מטעמו שימונה באישור החשב הכללי במשרד האוצר;
(2) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
(3) ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.
(4) ס"ח התשנ"ב, עמ' 189.
(5) ס"ח התשנ"ב, עמ' 146.
(6) ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.
(7) ס"ח התשל"ו, עמ' 52.
(8) ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.
----------------
"יום הגבלת הכניסה", לשטח מפונה - היום שנקבע בצו לפי סעיף 22(ב) כיום שממנו ואילך תוגבל הכניסה לאותו שטח;
"יום הפינוי", של שטח מפונה - היום שנקבע בצו לפי סעיף 22(א) כיום פינויו של אותו שטח;
"יישוב מפונה" - יישוב ישראלי בשטח מפונה, וכן אזור התעשיה ארז; לענין זה, "יישוב ישראלי" - יישוב המנוי בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (אזור חבל עזה) (מס' 604), תשל"ט-1979, או בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979, שבתחיקת הביטחון;
"ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965(9);
"כוחות הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר;
"מס בולים" - מס לפי חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א-1961(10);
"מקדמה" - סכום ששולם לזכאי, לרבות בדרך של הלוואה, על פי הסכם שנכרת בהתאם להחלטת הממשלה בדבר מקדמות, בין הזכאי לבין הממשלה, באמצעות מי שהוסמך לכך על ידה לענין זה, כמקדמה על חשבון הפיצויים שייקבעו לו לפי חוק זה;
"מרכז חיים", של אדם - כאמור בסעיף 34;
"פקודת החברות" - פקודת החברות , התשמ"ג-1983(11);
"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980(12);
"שטח מפונה" - שטח שניתן לגביו צו לפי הוראות סעיף 22(א);
"שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
"תאגיד ישראלי" - תאגיד שהשליטה בו היא בידי ישראלי;
"תובע" - מי שהגיש תביעה לפיצויים;
"תחיקת הביטחון" - מנשר, צו, הודעה, מודעה, דרישה, רישיון, מינוי או כל מסמך אחר שנתן המפקד, וכן הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
"תכנית ההתנתקות" - תכנית ההתנתקות המתוקנת שעליה החליטה הממשלה בהחלטה מספר 1996 מיום י"ז בסיון התשס"ד (6 ביוני 2004);
"תקופת הפינוי", של שטח מפונה - התקופה שמיום מתן צו לפי סעיף 22(א) עד יום השלמת ביצוע הפינוי בפועל.
התחום הגאוגרפי
3.התחום הגאוגרפי שחוק זה חל לגביו הוא חבל עזה, וכן שטח בצפון השומרון המסומן במפה שבתוספת הראשונה.
----------------
דברי הסבר
התחום הגאוגרפי שהחוק המוצע חל לגביו הוא שטח חבל עזה, וכן השטח בצפון השומרון המתואר במפה שבתוספת הראשונה. "שטח מפונה" מוגדר לצורך החוק כשטח שניתן לגביו צו הקובע לו יום פינוי, ו"יישוב מפונה" הוא יישוב ישראלי בשטח מפונה, שהוא אחד היישובים המנויים בתוספת לצו בדבר הקמת המועצה האזורית חבל עזה וכן ארבעת היישובים שנקבעו בהחלטת הממשלה, המנויים בתוספת לצו בדבר הקמת המועצה האזורית שומרון, ואזור התעשיה ארז.
(9) ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.
(10) ס"ח התשכ"א, עמ' 64.
(11) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, עמ' 761.
(12) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34, עמ' 639.
----------------
פרק ב': המינהלה ותפקידיה
4.(א) במשרד ראש הממשלה תפעל המינהלה לסיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון וליישום תכנית ההתנתקות (בחוק זה - המינהלה); עובדי המינהלה יהיו עובדי המדינה.
(ב) המינהלה אחראית על ביצוע הוראות חוק זה, למעט הוראות שביצוען מוטל על כוחות הביטחון או על רשות אחרת לפי חוק זה, ולשם כך יהיו לה, בין השאר, התפקידים והסמכויות המפורטים להלן:
(1) לשלם לזכאים את הפיצויים שייקבעו להם לפי חוק זה, בהתאם למנגנוני התשלומים הקבועים לפי חוק זה;
(2) לקבל, לאסוף, לבדוק ולאמת כל מידע ומסמכים הדרושים לשם בירור תביעות וקביעת זכאות לפיצויים לפי חוק זה, היקף הזכאות וסכומי הפיצויים, וכן לדרוש מכל אדם, לרבות תובע, ומכל רשות, למסור לה מידע ומסמכים כאמור;
(3) ליזום עריכת חוות דעת, הערכות ושמאויות, ובלבד ששמאות בעניני מקרקעין תתבצע בידי השמאי הממשלתי הראשי;
(4) לערוך הסכמים עם תובעים בענין הפיצויים, הטעונים אישור ועדת זכאות;
(5) להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס בשטח מפונה, לצורך בירור עובדות, רישום מצאי ועריכת מדידות ובדיקות אחרות, ואולם אין להיכנס למקום המשמש לבית מגורים בלבד אם המחזיק התנגד לכך;
(6) לקבל חזקה במקרקעין בשטח מפונה שפונו, עד תום תקופת הפינוי או עד למועד מוקדם יותר שעליו תחליט הממשלה;
(7) לארגן פינוי של מיטלטלין, בין בעצמה ובין באמצעות אחר;
(8) להנחות את רשויות המדינה, למעט כוחות הביטחון, בכל הקשור לפעילותן בשטח מפונה, ולהוצאת נכסים ממנו;
המינהלה, תפקידיה
וסמכויותיה
----------------
דברי הסבר
פרק ב': המינהלה ותפקידיה
סעיף 4
מוצע כי במשרד ראש הממשלה תפעל מינהלה לסיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון וליישום תכנית ההתנתקות. המינהלה תהיה מופקדת על ביצוע הוראות החוק המוצע, ככל שביצוען אינו מוטל על כוחות הביטחון, או אינו מוטל, לפי הוראות החוק המוצע על רשות אחרת כלשהי.
מוצע להסמיך את המינהלה, לצורך ביצוע הוראות החוק המוצע, לפעול בענינים אלה:
א. לשלם את הפיצויים לזכאים, כפי שייקבעו על פי הוראות החוק, ובהתאם למנגנוני התשלום הקבועים בפרק ו', וכן לערוך הסכמים לענין פיצויים לפי החוק. הסכמים אלה יובאו לאישור ועדת הזכאות;
ב. לאסוף ולבחון את המידע והנתונים הנדרשים לצורך קביעת הזכאות לפיצויים וקביעת סכומי הפיצויים. בכלל זה תוסמך המינהלה גם ליזום שמאויות והערכות, אף כי שמאויות מקרקעין ייערכו על ידי השמאי הממשלתי הראשי. כמו כן תוסמך המינהלה להיכנס לנכסים בשטח המיועד לפינוי כדי לברר עובדות, לקיים מדידות וכיוצא בזה. מוצע כי סמכות זו תוגבל אם הנכס הוא נכס המשמש למגורים בלבד;
ג. לקבל את החזקה בנכסי המקרקעין שיפונו, עד לתום תקופת הפינוי, אלא אם כן תורה הממשלה על מועד מוקדם יותר, ולארגן פינוי של מיטלטלין, בעצמה או באמצעות אחרים;
ד. להנחות את רשויות המדינה בכל הקשור לביצוע הוראות החוק;
ה. לתת למפונים סיוע, ייעוץ וליווי שיהיו נחוצים להם עקב הפינוי בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים חדשים ולמקומות תעסוקה חדשים ובין השאר סיוע פסיכולוגי וסיוע בתחום הרווחה וכן סיוע נדרש לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלות.
----------------
(9) לתת למפונים סיוע וייעוץ בכל הקשור לפינוי, לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה, בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים;
(10) לתאם בין רשויות המדינה, וכן בין רשויות המדינה לבין רשויות מקומיות וגופים אחרים, בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים;
(11) לבצע כל פעולה אחרת שהממשלה הטילה על המינהלה.
המנהל, תפקידיו
וסמכויותיו
5.(א) ראש הממשלה ימנה את מנהל המינהלה; המנהל יהיה עובד המדינה.
(ב) המנהל אחראי על ביצוע תפקידי המינהלה לפי חוק זה, באמצעות עובדי המינהלה ובאמצעות נותני שירותים שעמם נחתמו הסכמים לפי הוראות סעיף 8.
(ג) המנהל מוסמך לדון ולהחליט בכל ענין שדרושה בו החלטה או הנחיה של המינהלה לפי הוראות חוק זה, למעט ענינים שבהם ניתנה הסמכות לגוף אחר.
משנה וסגנים
למנהל
6.(א) ראש הממשלה, בהתייעצות עם המנהל, ימנה משנה למנהל, ורשאי הוא למנות סגנים למנהל; המשנה והסגנים יהיו עובדי המדינה.
(ב) המשנה יהיה ממלא מקום המנהל וימלא את תפקידי המנהל בהעדרו.
(ג) המנהל רשאי, באישור ראש הממשלה, לאצול מסמכויותיו למשנה או לסגן המנהל.
פרסום
7.הודעה על מינוי המנהל ומשנהו ועל אצילת סמכויות לפי סעיף 6(ג) תפורסם ברשומות.
הסכמים עם
תובעים ועסקאות
אחרות
8.לצורך ביצוע הוראות חוק זה, לרבות תפקידי המינהלה ומתן סיוע לפיו, מורשים המנהל או משנהו, יחד עם חשב המינהלה, לייצג את הממשלה בהסכמים בדבר מקדמות, בהסכמים עם תובעים בענין הפיצויים, הטעונים אישור ועדת זכאות, בהסכמים עם נותני שירותים, ובכל עסקה אחרת כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951(13), ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים להסכמים ולעסקאות כאמור.
----------------
דברי הסבר
ו. לתאם בין רשויות המדינה וביניהן לבין גורמים אחרים ובהם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, בכל הקשור להתיישבות חלופית ולסיוע בתקופת ההתארגנות וההסתגלות;
ז. לבצע כל פעולה אחרת הנדרשת לביצוע החוק או שהממשלה תטיל על המינהלה.
סעיפים
5 עד 7
מנהל המינהלה ימונה על ידי ראש הממשלה, והוא יהיה ממונה על ביצוע תפקידיה.
מנהל המינהלה ועובדיה יהיו עובדי המדינה, וניתן יהיה להיעזר גם בנותני שירותים חיצוניים.
מנהל המינהלה יהיה מוסמך לדון, להחליט ולתת הנחיות בכל נושא שבסמכות המינהלה, שלא נמסר לסמכותם של ועדה או גוף אחר.
ראש הממשלה ימנה, בהתייעצות עם מנהל המינהלה, משנה למנהל, ורשאי הוא למנות סגן, אחד או יותר, למנהל. המשנה למנהל יהיה ממלא מקומו בהעדרו. המנהל, באישור ראש הממשלה רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה ולסגנים.
הודעות על מינוי מנהל המינהלה, על מינוי ממלא מקומו וכן על אצילת סמכויות למשנהו או למי מסגניו, יפורסמו ברשומות.
סעיף 8
מוצע לקבוע כי מנהל המינהלה ומשנהו יהיו רשאים, יחד עם החשב שיפעל עם המינהלה, להתקשר מטעם הממשלה בהסכמים בדבר תשלומים על חשבון הפיצויים, בהסכמים עם תובעים בענין פיצויים, שיהיו טעונים את אישור ועדת הזכאות, ובהסכמים אחרים הנדרשים לצורך ביצוע תפקידי המינהלה והוראות החוק המוצע.
(13) ס"ח התשי"א, עמ' 52.
----------------
----------------
9.(א) המינהלה תחדל לפעול עם סיום ביצוע תפקידיה לפי חוק זה או במועד אחר שעליו יורה ראש הממשלה; הודעה על חדילת פעילותה של המינהלה תפורסם ברשומות.
(ב) חדלה המינהלה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש הממשלה להסמיך גורם אחר לבצע תפקיד מתפקידיה שביצועו טרם הושלם ולתת הוראות נוספות הדרושות לשם כך, וכן רשאי הוא לתת הוראות בענין המידע שנאגר ברשות המינהלה.
פרק ג': קביעת זכאות
סימן א': ועדות זכאות
סיום פעולת
המינהלה
10.(א) המנהל יקים ועדות זכאות לענין חוק זה.
(ב) ועדת זכאות תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) המנהל או נציגו שהוא עובד המינהלה;
(3) חשב המינהלה או נציגו.
(ג) שר המשפטים ימנה אחד מבין יושבי הראש שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1) להיות ראש ועדות הזכאות.
ועדות זכאות
11.ועדת זכאות מוסמכת -
(1) לקבוע את זכאותו של תובע לפיצויים ואת היקף הזכאות לפי הוראות חוק זה;
(2) לקבוע את סכומי הפיצויים המגיעים לתובע לפי הוראות חוק זה;
(3) לאשר, לפני קביעת סכומי הפיצויים כאמור בפסקה (2) ובנסיבות מיוחדות שיירשמו, מתן תשלומים לתובע על חשבון הפיצויים;
(4) לבדוק ולאשר הסכמים שערכה המינהלה עם תובעים בענין הפיצויים, וכן הסכמים כאמור בסעיף 85.
סמכויות ועדת
זכאות
----------------
דברי הסבר
סעיף 9
הואיל והמשימות המוטלות על המינהלה אינן משימות של קבע, מוצע לקבוע כי המינהלה תחדל לפעול עם סיום תפקידיה או במועד אחר שיקבע ראש הממשלה. קבע ראש הממשלה מועד אחר לסיום פעולתה של המינהלה, יהיה רשאי להסמיך גורם אחר לבצע תפקיד מתפקידי המינהלה שטרם הושלם, ולתת הוראות שיידרשו לשם כך, לרבות לענין המידע שנאגר ברשותה של המינהלה.
פרק ג': קביעת זכאות
סעיף 10
מוצע כי יוקמו ועדות זכאות, אחת או יותר, בהרכב זה: משפטן עובד המדינה, שיהיה היושב ראש, מנהל המינהלה או נציגו וחשב המינהלה או נציגו.
מוצע כי אחד מבין יושבי ראש הועדות ימונה להיות ראש ועדות הזכאות, אשר יוסמך לתת לועדות הזכאות הנחיות בענין סדרי עבודתן ופרסום החלטותיהן, כדי להבטיח אחידות בענינים אלה.
סעיף 11
ועדת הזכאות תקבע את זכאותו של תובע לפיצויים לפי החוק המוצע, ואת סכומי הפיצויים המגיעים לזכאי. כמו כן מוצע כי הועדה תהיה מוסמכת לאשר הסכמים שערכה המינהלה עם תובעים בענין מתן פיצויים, וכן, בנסיבות מיוחדות, לאשר תשלומים על חשבון הפיצויים שיינתנו גם לפני שנקבע סופית מהם הפיצויים המגיעים לתובע.
----------------
סימן ב': הגשת תביעה והטיפול בה
תביעה
12.(א) התובע פיצויים לפי חוק זה יגיש לועדת זכאות, באמצעות המנהל, תביעה מפורטת על כך, בצירוף ראיות.
(ב) המנהל רשאי לתת הוראות בדבר דרך הגשת התביעה והראיות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות שאלונים וטפסים שעל התובע למלא; הוראות כאמור יעמדו לעיון הציבור בדרך שהורה המנהל, והודעה בדבר מתן ההוראות והדרך לעיון בהן תפורסם ברשומות.
(ג) לתביעה יצורפו הודעות, בקשות, תצהירים, ומסמכים הנדרשים לפי הוראות פרק ו'.
(ד) התביעה תיתמך בתצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה; התובע רשאי לצרף לתביעה כל מסמך ותצהיר נוסף שיש בהם לדעתו כדי לתמוך בתביעה.
המועד להגשת
תביעה
13. המועד האחרון להגשת תביעה לפי חוק זה הוא שלוש שנים מיום הפינוי הנוגע לתביעה.
מידע נוסף
14.(א) ועדת זכאות רשאית לדרוש מהתובע כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה, ואם ביקש התובע פיצוי בשל עסק רשאית היא לדרוש ממנו גם מידע ומסמכים בדבר עסקאות עם צדדים קשורים לבעל העסק או עסקאות שנעשו שלא בתנאי שוק.
(ב) ועדת זכאות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופים ורשויות, אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המינהלה לפי סעיף 4(ב).
סדרי הדיון
15.(א) ועדת זכאות תפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בתביעה, ותקבע את סדרי ברור התביעה והדיון בה, בהתאם להנחיות ראש ועדות הזכאות, ככל שניתנו.
----------------
דברי הסבר
סעיף 12
מוצע לקבוע כי הגשת התביעה והטיפול בה יתקיימו כלהלן:
התובע פיצוי, מענק, תשלום, הלוואה או כל הטבה אחרת לפי החוק המוצע (להלן - פיצויים) יידרש להגיש את תביעתו לועדת הזכאות באמצעות מנהל המינהלה. התביעה תהיה מפורטת, יצורפו לה הראיות הנדרשות, והיא תיתמך בתצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה.
מנהל המינהלה יהיה מוסמך לקבוע הוראות לענין אופן הגשתה של התביעה ושל הראיות וכן לקבוע טפסים או שאלונים שיידרש התובע למלא. הוראות אלה יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו בדרך שתקבע על ידי המנהל, כגון באתר האינטרנט של המינהלה. הודעה בדבר קביעתן של ההוראות ובדבר הדרך לעיון בהן תפורסם ברשומות.
סעיף 13
מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש תביעות לפיצויים לפי החוק עד תום שלוש שנים מיום הפינוי הרלוונטי לתביעה. תקופה זו מאזנת בין הצורך לתת לתובע שהות להתארגן, לבין הצורך לתחום את תקופת פעילותן של המינהלה, ועדות הזכאות ושאר מנגנוני הטיפול בתביעות, ולתת את הפיצויים במועד שבו יוכלו להשיג את מטרתם בסיוע להמשך חייהם התקינים של המתיישבים והעסקים שיפונו.
סעיף 14
התובע פיצויים לפי החוק יהיה מחויב למסור לועדת הזכאות כל פרט, עובדה או מסמך שיידרשו לדעתם לבירור התביעה.
בין השאר תוכל ועדת הזכאות לבקש מעסקים מידע ומסמכים על עסקאותיהם עם צדדים קשורים ועסקאות אחרות אשר יתכן שנעשו שלא בתנאי שוק והשפיעו על הנכסים וההתחייבויות שלהם.
סמכויות אלה של ועדת הזכאות באות נוסף על סמכויות המינהלה לאסוף מידע ממקורות שונים לצורך ברור תביעות לפיצויים, לרבות דרישת נתונים ומסמכים מהתובעים עצמם.
----------------
(ב) ועדת זכאות לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות , התשל"א-1971(14).
(ג) לועדת זכאות יהיו סמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968(15).
�(ד) ועדת זכאות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת התובע תיתן לו הועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות בדרך שתורה.
(ה) ועדת זכאות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות שנתקבלו כאמור בסעיפים 4(ב)(2) ו-(3) ו-14, נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע, ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לטעון את טענותיו לגביהם בדרך שתורה הועדה.
(ו) לא מסר התובע מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו, ושנדרש למסרם לפי סעיפים 4(ב)(2) או 14(א) או הפריע בדרך אחרת לברור התביעה, רשאית ועדת הזכאות לקבוע ממצאים ולהניח הנחות לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה, ורשאית היא לדחות בשל כך את התביעה, כולה או חלקה.
16.(א) החלטה של ועדת זכאות תהיה מנומקת, תינתן בכתב ותיחתם בידי כל חבריה.
(ב) ההחלטה תישלח לתובע בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שציין בתביעתו.
(ג) תמצית של ההחלטה תפורסם בהתאם להנחיות ראש ועדות הזכאות, בהשמטת פרטים מזהים ונתונים אחרים שיש בהם משום פגיעה בפרטיות או בסודות מסחריים.
החלטות של
ועדת זכאות
----------------
דברי הסבר
סעיף 15
לשם מילוי תפקידיה תקבע ועדת הזכאות את סדרי עבודתה ובכלל זאת את סדרי בירור התביעות והדיון בהן. הועדה לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות. כן מוצע כי יוקנו לועדה סמכויות של ועדת חקירה לענין זימון עדים, כאמור בסעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
ועדת זכאות תהיה רשאית להחליט בתביעה על פי חומר בכתב, ואולם אם התובע יבקש להשמיע טענות בעל פה ולהציג ראיות, יינתן לו הדבר.
ועדת הזכאות תהיה רשאית להסתמך על נתונים, מסמכים, שמאויות ומידע כיוצא בזה שאספה וביררה המינהלה על פי סמכויותיה, נוסף על אלו שיגיש לה התובע. זאת, בתנאי שנתנה לתובע הזדמנות לטעון טענות לענין המידע הנוסף, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הועדה.
מוצע לקבוע כי אם התובע לא מסר מידע שנדרש למסרו, או הפריע בדרך אחרת לברור התביעה, תהא ועדת הזכאות מוסמכת, לפי שיקול דעתה, לקבוע ממצאים על פי החומר שלפניה, ואף לדחות את התביעה, כולה או חלקה.
סעיף 16
מוצע כי ועדת הזכאות תיתן את החלטותיה בכתב, כשהן מנומקות. ההחלטות יתקבלו ברוב דעות, אך תידרש חתימת כל חברי הועדה.
תמצית של כל החלטה, בהשמטת פרטים מזהים ונתונים אחרים שיש בהם פגיעה בפרטיות או גילוי סוד מסחרי, תפורסם ברבים על פי הנחיות של ראש ועדות הזכאות. כך יישמר איזון בין הצורך בשקיפות כלפי הציבור וכלפי תובעים אחרים, לבין הצורך לשמור על פרטיות וסודות מסחריים.
(14) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 420.
(15) ס"ח התשכ"ט, עמ' 28.
----------------
סימן ג': ערעור
ערעור על החלטת
ועדת זכאות
17.(א) התובע רשאי לערער על החלטת ועדת זכאות לפי סעיפים 11(1) או (2) לבית משפט השלום בירושלים, בכתב ערעור מנומק, בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נשלחה אליו.
(ב) המשיבה בערעור תהיה ועדת הזכאות, והיא תיוצג על ידי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) הוגש ערעור לפי סעיף קטן (א), תגיש המשיבה את תגובתה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהיום שנמסר לה כתב הערעור, ותצרף את התביעה וכל נספחיה, בצירוף תיק הראיות שהיו לפניה, לרבות תצהירים וסיכומים שהוגשו לה, אם הוגשו, ופרוטוקול הדיון שהתקיים לפניה, אם התקיים.
(ד) בית המשפט לא יקבל ראיות נוספות, ולא ישמע עדויות, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) בכפוף לאמור בסעיף זה ולסדרי דין שנקבעו, ידון בית המשפט בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ו) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות , התשל"א-1971.
ערעור נוסף
18.על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר ידון בערעור בשופט אחד.
סימן ד': הוראות שונות
התשלום
19.(א) המינהלה תשלם את הפיצויים בשיעורים ובמועדים שעליהם תחליט ועדת הזכאות או כפי שנקבעו בהסכם עם התובע כאמור בסעיף 11(4), ובלבד שהתשלום האחרון לא יפחת מ-25 אחוזים מסך כל הפיצויים והוא ישולם רק לאחר שהזכאי פינה את השטח המפונה ומסר את החזקה במקרקעין כאמור בסעיף 29 להנחת דעתה של המינהלה, והכל בכפוף להוראות פרק ו'.
----------------
דברי הסבר
סעיפים
17 עד 18
מוצע כי הזכות לערעור על קביעות בענין הזכאות לפיצוי והליכיהם יהיו כדלקמן:
לתובע תינתן זכות לערער על החלטת ועדת הזכאות בענין קביעת זכאותו או סכומי הפיצויים שישולמו לו, בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נשלחה אליו. הערעור יהיה לבית משפט השלום.
המשיבה בערעור תהיה ועדת הזכאות, אשר תיוצג על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והיא תגיש באמצעותו לבית המשפט את תגובתה בצירוף כל החומר שהיה לפני ועדת הזכאות.
בית משפט השלום הדן בערעורים אלה לא יקבל ראיות נוספות ולא ישמע עדויות, זולת במקרים מיוחדים, וידון בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. מטרתן של הוראות אלה היא להבטיח ביקורת שיפוטית יעילה וסיום ההליכים לפי החוק המוצע בזמן סביר, ועם זאת לשמור על זכותו של התובע להביא את מלוא טענותיו לפני בית המשפט.
מוצע כי על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי, אשר ידון בערעור בשופט אחד.
מוצע לקבוע סמכות מקומית ייחודית לבתי המשפט בירושלים לדון בערעורים לפי החוק המוצע. בית משפט השלום בירושלים, ובית המשפט המחוזי בירושלים כערכאת ערעור עליו, ידונו בהליכים לפי החוק הן בענין תושבי חבל עזה והן בענין תושבי צפון השומרון, ובכך הם יפתחו מומחיות בנושא. הדבר יבטיח עד כמה שאפשר יעילות בדיונים ואחידות בפסיקה.
במידת הצורך, בית משפט השלום בירושלים יקיים ישיבות במקום הסמוך לשטח המפונה.
----------------
(ב) ועדת זכאות רשאית לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961(16), והוראות החוק האמור יחולו, בשינויים המחויבים.
20.הוגש ערעור לפי סעיפים 17 או 18 בענין סכום הפיצויים שקבעה ועדת זכאות, תשלם המינהלה לזכאי את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובלבד שהגיע המועד לתשלומו כאמור בסעיף 19, והכל בכפוף להוראות פרק ו'.
סכום שאינו
במחלוקת
21.מחלוקת בשאלת זכאות לפיצויים לפי חוק זה או היקפם, או בשאלת סכומם, וכל הליך משפטי בענין הקשור לכך, לא יהוו עילה לעיכוב הפינוי.
פרק ד': פינוי, ביטול זכויות ומסירה
סימן א': הפינוי
מניעת עיכוב
פינוי
22.(א) לאחר שהממשלה תחליט על פינויה של כל אחת מקבוצות היישובים כאמור בסעיף 2(א)(2) לנספח א' של החלטת הממשלה מס' 1996 מיום י"ז בסיון התשס"ד (6 ביוני 2004), יקבע ראש הממשלה, בצו, את השטחים שיפונו, ולגבי כל שטח - את יום פינויו.
(ב) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, יום שממנו ואילך תוגבל הכניסה לשטח שניתן לגביו צו לפי סעיף קטן (א).
צווים בדבר
פינוי והגבלת
כניסה
23.(א) בתקופה שבין יום הגבלת הכניסה לשטח מפונה לבין יום הפינוי שלו, לא ייכנס ישראלי לאותו שטח ולא ישהה בו אלא בהיתר שייתן המפקד לפי הוראות סעיף זה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) המפקד יתיר כניסה לשטח מפונה ושהייה בו בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), לישראלי שמקום מגוריו הוא באותו שטח; לענין זה יראו את מי שחתם על הסכם בדבר מקדמה או על הסכם כאמור בסעיף 11(4), וחלף המועד שבו עליו להתפנות לפי ההסכם, כמי שמקום מגוריו הקבוע אינו בשטח המפונה.
(ג) המפקד רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר כניסה לשטח מפונה ושהייה בו בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), לספקי שירותים חיוניים ולמי שנוכחותם בשטח נחוצה, לרבות לצורכי פירוק מבנים וציוד ולצורכי הובלה, וכן לאחרים שנוכחותם בשטח לא תפריע לפינוי.
הגבלת כניסה
ושהייה בשטח
מיום הגבלת
הכניסה עד
יום הפינוי
----------------
דברי הסבר
סעיפים
19 עד 21
מוצע כי הגשת ערעורים לא תעכב את תשלום הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת.
הפיצויים ישולמו במועדים שייקבעו בהחלטות ועדת הזכאות או בהסכמים עם הזכאים, בכפוף למנגנונים שנקבעו בפרק ו' ושמטרתם להגן על נושים של הזכאים ובהם עובדים, ולהסדיר חובות, ובכפוף לכך שלפחות 25 אחוזים מסכום הפיצויים לא ישולמו אלא אם כן הזכאי פינה את השטח המפונה ומסר את החזקה במקרקעין שבהם היו לו זכויות.
עוד מוצע לקבוע כי סכסוך בשאלת הזכאות לפיצויים, בשאלת גובה הפיצויים או כל הליך משפטי בענינים הקשורים בכך, לא יהוו עילה לעיכוב הפינוי.
פרק ד': פינוי, ביטול זכויות ומסירה
סעיפים
22 עד 26
החוק דן בשטח חבל עזה הכולל את כל היישובים הישראלים באזור זה ואת אזור התעשיה ארז. כמו כן החוק דן בשטח בצפון השומרון המתואר בתוספת הראשונה לחוק, והכולל את היישובים גנים, כדים, חומש ושא-נור.
מוצע לקבוע כי את השטחים שיפונו ואת היום שבו יפונה כל שטח יקבע ראש הממשלה, בצו, לאחר שהממשלה תחליט על פינוי קבוצות של יישובים המנויות בהחלטת הממשלה. יום זה יהיה המועד האחרון שבו על הישראלים הנמצאים בשטח לפנותו.
ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, יוסמך לקבוע מועד מוקדם מיום הפינוי,
(16) ס"ח התשכ"א, עמ' 192.
----------------
(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמשרת בכוחות הביטחון, ועל עובד או מתנדב של רשות כבאות או של מגן דוד אדום, שכניסתו לשטח או שהייתו בו היא לצורך מילוי תפקידו ובהתאם להנחיות המפקד.
(ה) בסימן זה, "ישראלי" - לרבות מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952(17).
איסור כניסה
ושהייה בשטח
החל ביום הפינוי
24.(א) החל ביום הפינוי של שטח מפונה, לא ייכנס ישראלי לאותו שטח, ולא ישהה בו, אלא בהיתר שייתן לו המפקד ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמשרת בכוחות הביטחון שכניסתו לשטח או שהייתו בו היא לצורך מילוי תפקידו.
מניעת כניסה
והוצאה
25.כוחות הביטחון ימנעו כניסה לשטח בניגוד להוראות סעיפים 23 ו-24, ויפעלו להוצאת מי ששוהה בו בניגוד לסעיפים האמורים ולהבאתו למקום יישוב בישראל, ורשאים הם להשתמש בכוח סביר לשם כך.
שמירת סמכויות
26.אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לכוחות הביטחון לפי כל דין ולמפקד לפי תחיקת הביטחון.
עונשין
27.(א) אלה דינם מאסר שלוש שנים:
(1) ישראלי הנכנס לשטח מפונה, שהכניסה אליו הוגבלה, או השוהה בו, בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23;
(2) ישראלי הנכנס לשטח מפונה לאחר יום הפינוי או השוהה בו, בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 24;
(3) המפר הוראה לצאת משטח מפונה שניתנה בידי איש כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 25;
----------------
דברי הסבר
אשר החל ממנו תוגבל כניסת אנשים לשטח המיועד לפינוי. מיום זה ועד יום הפינוי, יחול איסור על כל ישראלי, וכן על אדם שאינו תושב ישראל אך ניתן לו רישיון ישיבה בישראל, כגון תייר שהגיע לישראל, להיכנס לשטח זה ולשהות בו בלא היתר, והיתר כאמור יינתן למי שמתגורר באותו שטח. כן רשאי המפקד הצבאי לאפשר כניסה לספקי שירותים חיוניים וכדומה. הכוונה היא לאפשר לתושבים הישראלים בשטח להוסיף ולשהות בו ולקיים אורח חיים תקין עד יום הפינוי, ובד בבד תימנע כניסתם של גורמים העלולים להפריע לביצוע הפינוי.
מוצע כי החל ביום הפינוי יחול איסור על כל ישראלי, וכן על בעל רישיון ישיבה בישראל, להיכנס לשטח המפונה או לשהות בו בלא היתר.
מוצע לקבוע כי כוחות הביטחון ימנעו כניסה לשטח בניגוד לחוק המוצע, היינו - בלא היתר, וכי הם יפעלו להוציא מן השטח את כל מי שישהה בו שלא כדין לאחר המועד שבו הוגבלה הכניסה אליו, ולהביאו לישראל. כוחות הביטחון, שהוגדרו בסעיף 2 המוצע כצבא הגנה לישראל, המשטרה, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר, יהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם ביצוע משימות אלה.
למפקדי כוחות צה"ל באזור חבל עזה ובאזור יהודה והשומרון יש סמכויות על פי הדין ותחיקת הביטחון החלים באזורים אלה, לרבות בענינים הנדונים בחוק המוצע. מוצע להבהיר כי החוק בא להוסיף על סמכויות המפקדים הצבאיים ולא לגרוע מהן, וזאת הן לגבי השטח שהחוק דן בו והן לגבי שאר חלקיו של אזור יהודה והשומרון.
סעיף 27
לסעיפים קטנים (א) עד (ד)
מוצע לקבוע עבירות מיוחדות לענין כניסה לשטח ושהייה בו בניגוד להוראות החוק המוצע, הפרעה לכוחות הביטחון ולגורמים אחרים הפועלים לפי החוק, ובהם נציגי המינהלה, בביצוע משימותיהם, הפרת הוראות לצאת מהשטח, והשתתפות בהתפרעות המפריעה לביצוע הוראות החוק. עוד מוצע לקבוע כי תקיפת איש כוחות הביטחון או אדם אחר הפועל לפי החוק, כמוה כתקיפת שוטר.
(17) ס"ח התשי"ב, עמ' 354.
----------------
----------------
(4) המשתתף בהתפרעות המפריעה לביצוע הוראה מהוראות חוק זה או משתתף בהתפרעות במטרה להפריע בביצוע הוראה כאמור; לענין זה, "התפרעות" - התקהלות של שלושה אנשים או יותר המפרה את השלום;
(5) המפריע לאיש כוחות הביטחון או לאדם אחר הפועל לפי חוק זה, להוציא, להרוס או לאטום נכס, או המפריע להם במילוי תפקיד אחר מתפקידיהם לפי חוק זה;
(6) הפותח אטימה שנעשתה בנכס על ידי כוחות הביטחון או אדם אחר הפועל לפי חוק זה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א)(3), (4) או (5) תוך סיכון חיי אדם, או כשעובר העבירה נושא נשק חם או קר, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש שנים.
(ג) התוקף איש כוחות הביטחון או אדם אחר הפועל לפי חוק זה, כשהם ממלאים את תפקידם לפי חוק זה, דינו כדין התוקף שוטר לפי סעיפים 273 ו-274 לחוק העונשין, התשל"ז-1977(18).
(ד) בסעיף זה, "נכס" - מקרקעין שיש למסור את החזקה בהם לפי סעיף 29, או מיטלטלין שהמדינה רשאית לנהוג בהם כבנכסים שאין להם בעלים לפי סעיף 30.
(ה) על אף האמור בסעיף 13 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971(19), רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה להורות כי קטינים החשודים בביצוע עבירות לפי סעיף זה, יוחזקו במעצר, או יוחזקו בתחנת משטרה לצורך חקירה בלבד, יחד עם בגירים החשודים בביצוע עבירות כאמור, ובלבד שאין בכך כדי לסכן את שלומם של הקטינים.
סימן ב': ביטול זכויות ומסירה
28.(א) זכות מכל סוג שהוא, של ישראלי, תאגיד ישראלי, רשות מקומית כהגדרתה בסעיף 113, ועד מקומי כהגדרתו בסעיף 123, חברה ממשלתית או ההסתדרות הציונית העולמית, לגבי מקרקעין בשטח מפונה המנוהלים על ידי הממונה, בטלה החל ביום הפינוי, בין אם בעל הזכות זכאי לפיצויים לפי חוק זה ובין אם לאו, ואם נחתם לגבי הזכות כאמור הסכם בדבר מקדמה או הסכם כאמור בסעיף 11(4) - החל ביום שנקבע בהסכם או ביום הפינוי, לפי המוקדם מביניהם.
ביטול זכויות
לגבי מקרקעין
----------------
דברי הסבר
לסעיף קטן (ה)
השפעה על זכויות הילד- סעיף 13 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, מחייב החזקת קטינים עצורים בהפרדה מעצורים בגירים. זאת, כדי למנוע מקטינים מגע עם עבריינים בגירים בשלב מוקדם זה של ההליכים נגדם.
אם יהיה צורך לעצור קטינים בשל חשד לביצוע עבירות לפי החוק המוצע, סביר כי ייעצרו קטינים יחד עם בני משפחה בגירים או עם שכניהם או עם אנשים המוכרים להם. נראה כי במעצר בשל עבירות לפי החוק המוצע אין חשש של ממש שמגע בין עצורים קטינים לבין עצורים בגירים יגרום להשחתת המידות של הקטינים או לצירופם לעולם העברייני. אדרבה, ההפרדה בין קטינים לבגירים עשויה לפגוע באותם קטינים. כמו כן עשויה ההפרדה ליצור בעיות מעשיות בשטח. על כן מוצע כי קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה יהיה מוסמך לאפשר מעצר של קטינים עם בגירים במקרה מיוחד זה, אם מצא שאין בכך כדי לסכן את הקטינים.
סעיף 28
לישראלים בשטחים המיועדים לפינוי, וכן לרשויות מקומיות ולתאגידים ישראליים, יש זכויות לגבי מקרקעין על פי חוזים עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או עם מי שהוא היקנה להם זכויות כאמור. מוצע לקבוע כי כל הזכויות לפי חוזים אלה יהיו בטלות החל ביום הפינוי, או ביום שנקבע בהסכם בדבר מקדמה או פיצויים, לפי המוקדם, וכי כל החוזים שלפיהם הוקנו זכויות לגבי מקרקעין בשטח המפונה בטלים, ולא תהא זכות לממש שעבוד או עיקול שהוטל עליהן.
(18) ס"ח התשל"ז, עמ' 322.
(19) ס"ח התשל"א, עמ' 134.
----------------
(ב) כל הסכם שענינו זכות לגבי מקרקעין, מכל סוג שהוא בשטח מפונה, בין ישראלי או גוף כאמור בסעיף קטן (א) לבין הממונה, המדינה או מי מטעמם, בטל החל ביום הפינוי, אם לא בוטל קודם לכן בהסכם בין הצדדים.
(ג) החל ביום האמור בסעיף קטן (א), לא תהא כל זכות לממש שיעבוד או עיקול שהוטלו על זכות כאמור בו.
מסירת מקרקעין
29.מי שזכותו במקרקעין בשטח מפונה בטלה כאמור בסעיף 28, וכן המחזיק בהם או במקרקעין אחרים המנוהלים על ידי הממונה, חייב למסור את החזקה במקרקעין לממונה, באמצעות המינהלה, ביום שבו בטלה הזכות לפי הוראות סעיף 28 או ביום עזיבתו של המחזיק את השטח המפונה, לפי המוקדם.
מיטלטלין
30.(א) מיטלטלין הנחזים כמיטלטלין שהיו בהחזקתו של ישראלי כהגדרתו בסעיף 23 או של תאגיד ישראלי, שנמצאו בשטח מפונה לאחר יום הפינוי, יראו אותם כמיטלטלין שבעליהם ויתרו עליהם, והמדינה בלבד תהיה רשאית לנהוג בהם כבנכסים שאין להם בעלים.
(ב) החל ביום הפינוי, לא תהא כל זכות לממש שיעבוד או עיקול שהוטלו על מיטלטלין כאמור בסעיף קטן (א).
מיסוי
31.(א) בטלות זכות לגבי מקרקעין, מסירת חזקה במקרקעין וויתור על מיטלטלין, כאמור בפרק זה, לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לענין חוק מיסוי מקרקעין או כמכירת נכס לענין פקודת מס הכנסה(20).
(ב) מסירת חזקה במקרקעין וויתור על מיטלטלין, כאמור בפרק זה, יהיו פטורים ממס לפי חוק מע"מ.
פרק ה': פיצויים
סימן א': פיצוי בשל בית מגורים
הגדרות
32.בסימן זה -
"בית מגורים" - בית או דירה, המשמשים או המיועדים לשמש למגורים, למעט אם שימשו ביום הקובע רק לצורכי עסק או לצורכי ציבור;
----------------
דברי הסבר
סעיף 29
מוצע להטיל חובה על בעל הזכויות לגבי מקרקעין ועל המחזיק במקרקעין, בשטח מפונה, למסור את החזקה בהם לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, באמצעות המינהלה, במועד שבו בוטלו הזכויות או במועד שבו המחזיק במקרקעין יעזוב את השטח המפונה, לפי המוקדם.
סעיף 30
ישראלים ותאגידים ישראליים שבבעלותם מיטלטלין הנמצאים בשטח מפונה, יהיו רשאים לפנותם מן השטח עד יום הפינוי. מוצע כי מיטלטלין שלא יפונו מן השטח המפונה עד יום הפינוי - יראו אותם כמיטלטלין שבעליהם ויתרו עליהם, והמדינה תהא רשאית לנהוג בהם כבנכסים שאין להם בעלים. המדינה תהא רשאית להוציא את הנכסים מן האזור, להשמידם או למוסרם לאחר, לפי שיקול דעתה והנסיבות. אין בכך, כמובן, כדי להרשות למי שאינו מוסמך לכך ליטול לעצמו מיטלטלין שנשארו בשטח המפונה.
לא תהיה זכות לממש שעבוד או עיקול שהוטל על מיטלטלין שהושארו בשטח המפונה אחרי יום הפינוי.
סעיף 31
מוצע להבהיר כי ביטול הזכות לגבי מקרקעין ומסירת החזקה בהם או עזיבת מיטלטלין בשטח מפונה, לא ייחשבו כמכירה לענין דיני המס.
(20) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
----------------
"בן משפחה" - בן זוג, הורה וילד;
"בעל זכות בבית מגורים" - ישראלי שהוא אחד מאלה:
(1) בעל זכות חכירה או הרשאה, לגבי בית מגורים, על פי חוזה שנחתם לפני היום הקובע בינו לבין הממונה, או על פי חוזה בינו לבין ההסתדרות הציונית העולמית שנחתם לפני היום הקובע מכוח חוזה בינה לבין הממונה;
(2) בעל זכות לקבלת זכות חכירה מאת הממונה לגבי בית מגורים, על פי חוזה רכישה שנחתם לפני היום הקובע בינו לבין חברה שהיתה זכאית לתת לו זכות כאמור מכוח חוזה פיתוח שנחתם בינה לבין הממונה;
(3) חבר באגודה שיתופית שסווגה לפי פקודת האגודות השיתופיות כמושב שיתופי, שמרכז חייו במושב השיתופי, ושלאגודה השיתופית יש הרשאה לגבי בית מגוריו, על פי חוזה שנחתם לפני היום הקובע בינה לבין ההסתדרות הציונית העולמית מכוח חוזה בין ההסתדרות הציונית העולמית לבין הממונה;
"מסלול א'" - מסלול של פיצוי בשל בית מגורים, שסכומו מחושב לפי סוג בית המגורים ושטחו, כמפורט בסעיף 2 לתוספת השניה;
"מסלול ב'" - מסלול של פיצוי בשל בית מגורים, שסכומו מחושב לפי סוג בית המגורים ושטחו, בתוספת סכום המשתנה לפי ותק המגורים, כמפורט בסעיף 3 לתוספת השניה;
"פיצוי לפי שומה פרטנית" - פיצוי כאמור בסעיף 37.
33.פיצוי בשל בית מגורים לפי סימן זה כולל, לגבי בית מגורים שנבנה בנחלה - פיצוי בשל חלקת המגורים של הנחלה, ולגבי בית מגורים אחר - פיצוי בשל כל הקרקע נושא החוזה או הזכות המקימים זכות לפיצוי לפי סימן זה.
פיצוי כולל
----------------
דברי הסבר
פרק ה': פיצויים
סימן א': פיצוי בשל בית מגורים
כללי
תכליתו של הפיצוי בשל בית המגורים היא למזער את הפגיעה באורחות החיים של המתיישבים כתוצאה מן הפינוי, ולאפשר לזכאים המתגוררים בשטחים שיפונו לעבור להתגורר בבית מגורים חלופי. לכן מוצע, כי במקרים שבהם ניהל המתיישב אורח חיים בשטח המפונה למשך תקופה ארוכה דייה כך שהדבר משקף מרכז חיים קבוע, נקודת המוצא לחישוב הפיצוי בשל בית המגורים לא תהיה בהכרח ערכו הכלכלי של הבית המפונה, אלא מתן פיצוי שיאפשר פתרון דיור חלופי הולם והוגן בנסיבות הענין, גם אם הוא עולה על השווי הכלכלי של בית המגורים המפונה.
בסימן המוצע ובתוספת השניה המוצעת נקבעו מספר מסלולי פיצוי. ר' גם דברי הסבר לתוספת השניה.
סעיף 32
להגדרה "בעל זכות בבית מגורים" -
ההגדרה משקפת את הקביעה כי הזכאים לפיצוי בשל בית המגורים הם בעלי זכות חכירה או רשות שנובעת מן הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש (להלן - הממונה), במישרין או באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, חברה משכנת או חברת בניה, אך למעט שוכרים בדיור הציבורי, אשר זכאותם תיקבע לפי סעיף 38 המוצע.
ההגדרה כוללת אף את מי שלמעשה רכשו זכויות לגבי בית המגורים, בחוזה רכישה עם קבלן שיש לו חוזה פיתוח עם הממונה, אך טרם חתמו באופן פורמאלי על חוזה חכירה עם הממונה. זכאי זה הוא בגדר "בעל זכות לקבלת זכות חכירה".
ההגדרה אף כוללת את החברים ביישוב מפונה שהוא מושב שיתופי. אלה אינם חתומים אישית על "חוזה בר רשות" עם ההסתדרות הציונית העולמית, שכן האגודה השיתופית היא החתומה על החוזים. ההצעה הנה שהפיצוי בשל בית המגורים ישולם ישירות לחבר האגודה שגר בבית המגורים, ולא באמצעות האגודה השיתופית. תנאי לפיצוי בשל בית המגורים לחבר במושב שיתופי הוא שמרכז חייו של החבר היה במושב השיתופי, היינו, מדובר בחברות בפועל ולא רק באופן רשמי, וכי הוא גר בבית המגורים שלמושב יש זכויות בו כבר רשות מההסתדרות הציונית העולמית.
----------------
----------------
קביעת מרכז
חיים
34.לשם קביעת מקום מרכז חייו של תובע לענין חוק זה, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם, בין השאר:
(1) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(2) חברותו באגודה שיתופית התיישבותית או באגודות שיתופיות אחרות של יישוב מפונה;
(3) מקום מוסדות החינוך שבהם לומדים ילדיו.
זכאות לפיצוי
לפי מסלול א'
35.מי שהיה ביום הקובע בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, זכאי לפיצוי בשל בית המגורים לפי מסלול א'.
זכאות לפיצוי
לפי מסלול ב'
36.מי שהיה ביום הקובע בעל זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, ומרכז חייו ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות בתכוף לפני היום הקובע, היה ביישוב המפונה שבו מצוי בית המגורים, זכאי לפיצוי בשל בית המגורים לפי מסלול ב', ולא יהיה זכאי לפיצוי לפי
מסלול א'.
שומה פרטנית
לפי בחירה
37.(א) זכאי כאמור בסעיפים 35 או 36 רשאי לבחור, במקום הפיצוי לפי הסעיפים האמורים, בפיצוי לפי שומה פרטנית, ובלבד שהודיע על כך למינהלה לא יאוחר מתום 90 ימים מיום מתן צו לפי סעיף 22(א) או 30 ימים לפחות לפני יום הפינוי, לפי המוקדם מביניהם.
----------------
דברי הסבר
סעיף 33
מוצע להבהיר כי פיצוי בשל בית מגורים אינו ניתן בשל המבנה בלבד, אלא הוא כולל פיצוי בשל הקרקע שעליה הוא בנוי. כשבית המגורים הוא בנחלה ביישוב חקלאי, כולל הפיצוי בשל בית מגורים את חלקת המגורים של הנחלה. בשל יתרת הנחלה יינתן פיצוי לפי סימן ד' המוצע, העוסק בפיצוי בשל עסק.
סעיף 34
חלק מרכיבי הפיצוי בשל בית המגורים ניתן רק לזכאים אשר מרכז חייהם היה בשטח המפונה. קביעת מרכז החיים תיעשה לפי בחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של בעל הזכות בבית המגורים, ובהם, בין השאר: מקום המגורים, חברות באגודה שיתופית של יישוב מפונה ומקום מוסדות החינוך של ילדיו. מובן כי הסעיף אינו מונה את דרכי ההוכחה של מרכז החיים, אשר יכולות לכלול נתונים כמו הכתובת הרשומה במרשמים המתנהלים על פי דין ותשלומים ששולמו לגופים מוניציפליים ובעד צריכת חשמל, מים, טלפון וכדומה.
סעיף 35
הפיצוי לפי מסלול א' מחושב על פי ערכו הכלכלי הטיפוסי של בית המגורים המפונה. זכאים לפיצוי זה כל מי שביום הקובע היו בעלי זכות בבית מגורים ביישוב מפונה, על פי ההגדרה המוצעת בסעיף 32. הפיצוי מחושב בהתאם לסוג המבנה של בית המגורים ושטחו, כמפורט בסעיף 2 לתוספת השניה.
סעיף 36
פיצוי לפי מסלול ב' מוסיף על ערכו הכלכלי של בית המגורים המפונה כאמור במסלול א', תוספת המשקפת ערך קרקע באזור ייחוס מתאים בנגב ובגליל. מוצע כי הזכאים למסלול זה יהיו בעלי זכות בבית המגורים אשר ביום הקובע מרכז חייהם היה ביישוב מפונה למשך תקופה של לפחות שנתיים רצופות לפני היום הקובע. הפיצוי מחושב לפי סוג המבנה של הבית המפונה ושטחו כמפורט בסעיף 2 לתוספת השניה, בתוספת רכיב קרקע, אשר נגזר מערך הקרקע באזור הייחוס, כמפורט בסעיף 3 לתוספת השניה. מוצע כי סכום הפיצוי בשל הקרקע ישתנה בהתאם לוותק המגורים של הזכאי. ככל שתקופת מגוריו של הזכאי בשטח המועצה האזורית שבה מצוי בית המגורים הוא ארוך יותר, כך הפיצוי שישתלם לו גבוה יותר. מוצע כי הסכום המרבי ישולם למי שתקופת מגוריו הרצופה בשטח המפונה לפני היום הקובע היא שמונה שנים או יותר.
סעיף 37
בעל זכות בבית מגורים יוכל לבחור במקום מסלולי הפיצוי א' או ב' שלעיל, בפיצוי על פי שומה פרטנית של ביתו המפונה. תנאי לקבלת פיצוי בדרך זו הוא כי בקשה לפעול לפי מסלול זה תוגש בתוך 90 ימים מיום הצו הקובע את יום הפינוי של היישוב שבו נמצא הבית או 30 ימים לפני הפינוי, על פי המוקדם, וזאת כדי לאפשר ביקור של השמאי ועריכת השומה.
----------------
(ב) סכום הפיצוי לזכאי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית ייקבע על פי שומה שיערוך השמאי הממשלתי הראשי לבית המגורים ליום הקובע, בהתאם לכללי שמאות מקובלים, לגבי שטח בית המגורים שנבנה כדין, לאחר שנתן לזכאי הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות שמאויות מטעמו (בסעיף זה - השומה).
(ג) מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית, יאפשר לשמאי הממשלתי הראשי להיכנס לבית המגורים וימסור לו את כל המידע והמסמכים בענין בית המגורים, ככל שיידרש לדעת השמאי לצורך עריכת השומה; לא פעל כאמור, יחולו לגביו הוראות סעיף 15(ו).
(ד) מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית רשאי לחזור בו מבחירתו ולבקש פיצוי לפי סעיף 35 או 36, לפי הענין, כל עוד לא ניתנה החלטה של ועדת הזכאות בדבר סכום הפיצוי לפי שומה פרטנית; חזר בו מבחירתו כאמור לאחר שנערכה השומה, ינוכה מסכום הפיצוי שייקבע לו סכום של 3,000 שקלים חדשים לכיסוי עלויות השומה.
38.(א) בסעיף זה, "בעל זכות שכירות בדיור ציבורי" - ישראלי בעל זכות שכירות שאינה חכירה, לגבי בית מגורים ביישוב מפונה, על פי חוזה שכירות כמפורט להלן שנחתם לפני היום הקובע:
(1) חוזה בין בעל זכות השכירות לבין חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ או ההסתדרות הציונית העולמית, שנחתם מכוח חוזה בינה לבין המדינה;
(2) חוזה בין בעל זכות השכירות לבין האגודה השיתופית ההתיישבותית של היישוב שבו נמצא בית המגורים, שנחתם מכוח חוזה בינה לבין גורם המנוי בפסקה (1) שהורשה לכך לפי חוזה בינו לבין המדינה.
פיצוי לשוכר
בדיור ציבורי
----------------
דברי הסבר
השומה תיעשה על ידי השמאי הממשלתי הראשי או נציגו, ותקבע את ערך הבית ביום הקובע בהתאם לכללי שומה מקובלים ולגבי שטח בית המגורים שנבנה כדין. השמאי הממשלתי יאפשר לזכאי להציג לפניו ראיות ומסמכים, וכן שמאות שנערכה מטעם הזכאי.
הזכאי יאפשר לשמאי להיכנס לבית מגוריו וימסור כל מידע או מסמך הנוגעים לבית המגורים בהתאם לדרישת השמאי. שיתוף הפעולה של בעל בית המגורים הוא תנאי לקבלת פיצוי בדרך זו. על זכאי אשר לא שיתף פעולה יחולו הוראות סעיף 15(ו) המוצע, המקנות לועדת הזכאות סמכות לקבוע ממצאים ולהניח הנחות לפי שיקול דעתה והחומר שלפניה, ואף לדחות בשל כך את התביעה, כולה או חלקה.
מוצע כי מי שביקש לקבל פיצוי לפי שומה פרטנית יוכל לחזור בו מבקשתו, ולבקש פיצוי לפי מסלול הפיצוי שהוא זכאי לפיו, בתנאי שביטול הבקשה לשומה פרטנית יהיה לפני מתן החלטה של ועדת הזכאות. אם לפני שחזר בו כבר נערכה שומה, הוא ישא בהוצאותיה. מאחר שהשומה תיעשה באופן פרטני, ולפי בחירת הזכאי, יחויב הזכאי בסכום של 3,000 שקלים חדשים לכיסוי עלויות השומה, אם יחזור בו מבקשתו לקבל את הפיצוי לפי שומה אחרי שזו כבר נעשתה.
סעיף 38
מוצע לקבוע כי לבעל זכות שכירות בדיור הציבורי, אשר חוזה השכירות שלו הוא עם אחד מן הגופים המנהלים את הדירות בעבור המדינה - חברת עמידר, חברת שיכון ופיתוח או ההסתדרות הציונית העולמית, מכוח חוזה בינן לבין המדינה, או עם האגודה השיתופית ההתיישבותית של היישוב שבו נמצא בית מגוריו, ומרכז חייו ביישוב מפונה, ישולם פיצוי בשל בית המגורים בהתאם לסעיף המוצע, על אף שאינו נכלל בהגדרת "בעל זכות בבית מגורים". מוצע כי הפיצוי לבעל זכות שכירות בדיור הציבורי יחושב בצורה שונה מהפיצוי לבעלי זכות בבית מגורים, בשים לב לאופי הזכויות השונה בבית המגורים.
תנאי לקבלת פיצוי בשל שכירות בדיור הציבורי, הוא מרכז חיים ומגורי קבע על פי שכירות כדין ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפני היום הקובע. מוצע כי סכום הפיצוי ישתנה בהתאם לוותק. ככל שתקופת המגורים כאמור ארוכה יותר, כך הפיצוי שישתלם לבעל זכות השכירות יהיה גבוה יותר. אופן חישוב הפיצוי מפורט בסעיף 4 לתוספת השניה.
----------------
(ב) בעל זכות שכירות בדיור ציבורי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, זכאי לפיצוי שסכומו יחושב לפי הוראות סעיף 4 לתוספת השניה.
הלוואה לדיור
39.מי שקיבל פיצוי לפי הוראות סעיפים 35, 36 או 38 זכאי לקבל הלוואה לדיור לפי הוראות סעיף 5 לתוספת השניה.
זכאים בשל
בית מגורים אחד
40.היו שניים או יותר זכאים לפיצוי לפי סימן זה, בשל אותו בית מגורים, יחולו הוראות אלה:
(1) הפיצוי המגיע להם יחד יחושב כאילו היה זכאי אחד בלבד;
(2) היה אחד מהם לפחות זכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף 36, זכאותם לפיצוי כאמור בפסקה (1) תהיה לפי הוראות הסעיף האמור;
(3) בחירה בפיצוי לפי שומה פרטנית טעונה הסכמת כל הזכאים.
זכאות בשל יותר
מבית מגורים אחד
41.(א) לא יקבל אדם פיצוי לפי הוראות סעיף 36 בשל יותר מבית מגורים אחד, ואם הוא זכאי לפיצוי כאמור בשל יותר מבית מגורים אחד - יקבל את הפיצוי כאמור לגבי בית המגורים שיבחר.
(ב) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם הזכאות לפיצוי היא של האדם לבדו או יחד עם אדם אחר.
הלוואה עומדת
42.זכאי שקיבל לפני היום הקובע הלוואה מתקציב המדינה או בסיוע של המדינה, לרכישת בית המגורים, ולפי תנאי ההלוואה הוא אינו חייב לפרוע אותה, כולה או חלקה, אם ימשיך להתגורר בבית המגורים במשך תקופה מסוימת, יראו אותו, החל ביום שבו עזב את השטח המפונה ומסר את החזקה בבית המגורים כאמור בסעיף 29, כמי שעמד בתנאי האמור.
----------------
דברי הסבר
סעיף 39
מוצע לקבוע כי בעל זכות בבית מגורים הזכאי לפיצוי לפי סעיפים 35 או 36 וכן בעל זכות שכירות בדיור ציבורי הזכאי לפיצוי לפי סעיף 38 יהיו זכאים להלוואה לדיור כמפורט בסעיף 5 לתוספת השניה:
מי שזכאי לפיצוי לפי מסלול א' (סעיף 35 המוצע) זכאי לקבל הלוואה משלימה לרכישת דיור חלופי, כמפורט בסעיף 5(ב) לתוספת השניה.
מי שזכאי לפיצוי לפי מסלול ב' (סעיף 36 המוצע) וסכום הפיצוי המחושב לו לפי סעיף 3 לתוספת השניה פחות מן הסכום המרבי שניתן לקבלו לפי סעיף זה, זכאי לקבל הלוואה לדיור בסכום ההפרש, כמפורט בסעיף 5(ג) לתוספת השניה.
בעל זכות שכירות לדיור ציבורי הזכאי לפיצוי לפי סעיף 38 המוצע, שתקופת מגוריו 4 שנים או יותר, יהיה זכאי לקבל גם הלוואה לדיור, כמפורט בסעיף 5(ד) לתוספת השניה.
סעיף 40
מוצע כי במקרה של שותפים בנכס, כגון במקרה שיותר מאדם אחד חתום על חוזה החכירה, הפיצוי ישתלם בעבור בית המגורים פעם אחת בלבד, ואם אחד מהם זכאי לפיצוי לפי מסלול ב' ואחר לפיצוי לפי מסלול א', הפיצוי יהיה על פי מסלול ב' אשר מקנה את סכום הפיצוי הגבוה יותר. מוצע כי בחירה בשומה פרטנית תהיה טעונה הסכמה של כל השותפים.
סעיף 41
מי שזכאי לפיצוי בשל יותר מבית מגורים אחד בשטח המפונה, בשל היותו בעל זכות ביותר מבית מגורים אחד, לבדו או יחד עם אחר, יוכל לקבל פיצוי לפי מסלול ב' המקנה ערך בית באזור ייחוס, רק ביחס לבית מגורים אחד, לפי בחירתו. בשל בתי המגורים האחרים שיש לו זכויות לגביהם יוכל לקבל פיצוי לפי מסלול א' - שווי בית המגורים על פי השווי הכלכלי של בית המגורים הטיפוסי, או לבקש שומה פרטנית.
סעיף 42
נוכח העובדה שעזיבת בית המגורים נכפית על הזכאי, מוצע כי במקרה שניתנה למתיישב, לפני היום הקובע, הלוואה מהמדינה או בסיועה, שהפיכתה למענק הותנתה במשך מגורים לתקופה מסוימת באזור ("הלוואה עומדת"), יראו אותו כאילו עמד בתנאי זה אף אם לא התגורר בבית במשך תקופה זו.
----------------
----------------
43.(א) פיצוי לפי סימן זה לא ייחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה, ולא יחויב במס לפי הפקודה האמורה או לפי חוק מיסוי מקרקעין.
(ב) קבלת פיצוי לפי סימן זה לא תיחשב כמכירה בפטור ממס לענין פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין.
סימן ב': מענקים ושיפוי
מסים
44.(א) ישראלי שמתקיימים בו תנאים אלה:
(1) ביום הקובע מקום המגורים הקבוע שלו היה כדין בבית מגורים ביישוב מפונה;
(2) הוא הוכיח כי ביום הפינוי או לפניו פינה את בית מגוריו ומסר את החזקה בו כאמור בסעיף 29, וכי עבר להתגורר מחוץ לתחום האמור בסעיף 3;
(3) הוא לא שהה שלא כדין בשטח מפונה לאחר יום הפינוי,
זכאי למענק לכיסוי הוצאות ההובלה של תכולת בית מגוריו והוצאות אחרות הנובעות ממעבר לבית מגורים אחר מחוץ לתחום האמור בסעיף 3.
(ב) המענק לפי סעיף זה יהיה בסכום כמפורט להלן, בהתאם למספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה:
(1) עד שלוש נפשות - 9,000 שקלים חדשים;
(2) ארבע או חמש נפשות - 13,500 שקלים חדשים;
(3) שש נפשות או יותר - 18,000 שקלים חדשים.
(ג) לא תהיה זכאות, בשל פינוי בית מגורים אחד, ליותר ממענק אחד לפי סעיף זה ויראו לענין זה את כל מי שהתגוררו בבית המגורים, כזכאי אחד.
מענק הוצאות
הובלה והתארגנות
45.(א) ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א), זכאי למענק חד פעמי בסכום כמפורט להלן, בהתאם למספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה:
מענק לדמי
שכירות
----------------
דברי הסבר
סעיף 43
מוצע שלא לחייב במס את הפיצוי בשל בית המגורים לפי פקודת מס הכנסה או לפי חוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963, זאת מתוך התחשבות מיוחדת בזכאי לפיצוי וכדי להקל בתהליך השתלבותו וביסוס חייו במקום אחר. כמו כן, מוצע לקבוע, מאותם שיקולים, שקבלת הפיצוי לא תהווה מניעה לקבלת פטור בשל מכירת דירת מגורים אחרת של הזכאי, אף אם זו בוצעה בתוך ארבע שנים שלאחר קבלת הפיצוי.
סימן ב': מענקים ושיפוי
כללי
סימן זה עוסק במענקים שמטרתם לסייע למתיישבים המפונים לפנות את השטח ולהתבסס במקום מגוריהם החדש, וכן במענק אישי על בסיס התקופה שבה מרכז חייו של הזכאי היה בשטח המפונה.
הואיל והמענקים הם תשלומים שאינם פיצוי בשל אבדן נכסים, והם מהווים הטבה מיוחדת, מוצע שהםיינתנו רק למתיישבים אשר התגוררו כדין בשטח המפונה, פינו את מקום המגורים במועד שנקבע לפי החוק ולא שהו בשטח המפונה שלא כדין.
סעיף 44
מוצע כי מתיישב אשר התקיימו בו התנאים האמורים לעיל יהיה זכאי לתשלום לכיסוי הוצאות הובלה וכן הוצאות נילוות למעבר ולהתבססות במקום המגורים החדש, כגון חיבור למים, חשמל וגז.
הנחת המוצא היא שככל שהמשפחה גדולה יותר כך הוצאות ההובלה והמעבר גבוהות יותר. לפיכך מוצע שסכום המענק ישתנה בהתאם לגודל המשפחה.
מענק זה ישולם פעם אחת בעבור פינוי של בית מגורים אחד.
סעיף 45
בהנחה שהמעבר לא יהיה מיד לבית מגורים קבוע, מוצע כי מתיישב אשר ביום הקובע מקום מגוריו הקבוע כדין היה באזור המפונה
----------------
(1) עד שלוש נפשות - 10,800 שקלים חדשים;
(2) ארבע או חמש נפשות - 12,150 שקלים חדשים;
(3) שש נפשות או יותר - 13,500 שקלים חדשים.
(ב) ראה המנהל, על יסוד תצהיר וראיות שדרש, בתום חמישה חודשים מיום שפונה בית המגורים, כי מי שקיבל מענק לפי סעיף קטן (א) טרם עבר לבית מגורים קבוע וכי בכוונתו להתגורר בשכירות מחוץ לשטח המפונה תקופה נוספת על תקופת ששת החודשים מהיום שבו פונה בית המגורים (להלן - התקופה הנוספת), יורה על תשלום מענק נוסף אחד בלבד, בסכום השווה לשישית מסכום המענק שקיבל לפי סעיף קטן (א), כשהוא מוכפל במספר חודשי השכירות בתקופה הנוספת הצפויה, ובלבד שסכום המענק הנוסף לא יעלה על המענק שקיבל לפי סעיף קטן (א); סירב המנהל להורות על תשלום מענק נוסף, רשאי המבקש לפנות לועדת הזכאות והיא תהיה מוסמכת להורות על תשלום לפי סעיף קטן זה.
(ג) לא תהיה זכאות, בשל פינוי בית מגורים אחד, ליותר מסכום מענק אחד לפי סעיף קטן (א) וליותר מסכום מענק נוסף אחד לפי סעיף קטן (ב), ויראו לענין זה את כל מי שהתגוררו בבית המגורים, כזכאי אחד, בין אם אחרי פינויו המשיכו להתגורר יחד ובין אם לאו.
(ד) הסכם שכירות של בית מגורים שבשלו ניתן מענק לפי סעיף זה, לא יחויב במס בולים לגבי אותו חלק מערך ההסכם שאינו עולה על סכום המענק; לצורך כך תיתן המינהלה לזכאי אישור בדבר סכום המענק שניתן לו.
מענק אישי
בשל ותק
46.ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א) וכן תנאים אלה:
(1) ביום הקובע מלאו לו 21 שנים לפחות;
(2) מרכז חייו היה ביישוב מפונה במשך חמש שנים רצופות לפחות בתכוף לפני היום הקובע,
זכאי למענק בסכום של 2,400 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, החל ביום הגיעו לגיל 21, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב המפונה; לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור.
הלוואה עומדת
להתיישבות בנגב
או בגליל
47.(א) זכאי לפיצוי לפי הוראות סעיפים 35, 36, או 38, שמרכז חייו ביום הקובע היה ביישוב מפונה, ומתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א), זכאי לקבל הלוואה בסכום של 135,000 שקלים חדשים לשם רכישת קרקע לבניית בית מגורים או
----------------
דברי הסבר
והוא התפנה במועד, יהיה זכאי לתשלום חד פעמי כסיוע לדמי שכירות למשך חצי שנה. הסכום המוצע נקבע על פי דמי השכירות לדירות באזור ייחוס - בבאר שבע ובאשקלון, לתקופה של חצי שנה.
מוצע כי הסכום ישתנה בהתאם לגודל המשפחה.
אם כעבור חצי שנה המשפחה טרם עברה לבית מגורים קבוע, רשאי המנהל, ואם סירב לעשות כן - רשאית ועדת הזכאות להורות על תשלום חד פעמי נוסף, שיחושב לפי תקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.
מענק שכר הדירה ישולם פעם אחת בעבור פינוי בית מגורים אחד, ובעבור שכירות אחת.
סעיף 46
לפינוי אנשים מבתיהם בשל תכנית מדינית, לאחר שמרכז חייהם היה במשך תקופה ממושכת ביישוב מפונה, יש השלכות אישיות מעבר לעלויות הישירות הנגרמות כתוצאה מן הצורך לעבור למקום מגורים חדש. לפיכך ראוי להעניק להם מענק אישי מיוחד, אשר סכומו ייקבע בהתאם לאורך התקופה שבה מרכז חייהם היה ביישוב המפונה.
סעיף 47
נוכח החשיבות הלאומית בהתיישבות בנגב ובגליל, מוצע כי לבעל זכות בבית מגורים אשר מרכז חייו ביום הקובע היה בחבל עזה
או ביישוב מפונה בצפון השומרון, והוא רוכש בית מגורים או קרקע לבניית בית מגורים באזורי העדיפות
----------------
הלאומית לרכישת בית מגורים בנגב או בגליל, באזור עדיפות לאומית א' לענין שיכון, שנקבע בהחלטה בדבר אזורי עדיפות.
(ב) ההלוואה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום חמש שנים מיום קבלתה, בתנאי שהזכאי לא העביר במשך התקופה האמורה את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור, ואם ההלוואה ניתנה לרכישת קרקע - גם בתנאי שהזכאי בנה בתקופה האמורה בית מגורים בקרקע שרכש.
(ג) היו שניים או יותר זכאים להלוואה לפי סעיף זה, ייחשבו לענין סעיף זה כזכאי אחד.
48.(א) זכאי לפיצוי לפי סימן א' בשל בית מגורים, שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א), זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של דירת מגורים אחרת בתוך ארבע שנים מיום הפינוי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד) (בסעיף זה - השיפוי).
(ב) השיפוי יינתן בשל רכישה של דירת מגורים אחרת אחת בלבד.
(ג) היו שניים או יותר זכאים לפיצוי לפי סימן א' בשל אותו בית מגורים ולשיפוי לפי סעיף זה, ייחשבו לענין סעיף זה כזכאי אחד.
(ד) השיפוי לא יעלה על סכום מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה בסכום הפיצוי שקיבל הזכאי בשל בית מגורים אחד לפי סימן א', בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיצוי עד יום הרכישה של דירת המגורים האחרת.
(ה) לענין סעיף זה -
"דירת מגורים אחרת" - דירת מגורים מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, לרבות קרקע או נחלה שתוקצה כאמור בסעיף 3(ד) לתוספת השניה, שעליה תיבנה דירת מגורים אחת בתוך שש שנים מיום הפינוי;
"מס רכישה", "יום הרכישה" ו"שווי הרכישה" - כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין.
שיפוי בשל
מס רכישה
----------------
דברי הסבר
הלאומית א' בנגב או בגליל, ישולם סכום של 90,000 שקלים חדשים, נוסף על הפיצוי, זאת כתמריץ וכעידוד להתיישב באזורים אלה.
כדי להבטיח שהזכאי אכן יתיישב באזור כאמור, המענק יינתן בדרך של הלוואה בהתאם לתנאי הלוואות לדיור של משרד השיכון, אשר תהפוך למענק אם בתום חמש שנים לא הועברו הזכויות בבית המגורים. אם הזכאי רכש באזור כאמור קרקע לבית מגורים, תנאי נוסף להפיכת ההלוואה למענק הוא בניית בית מגורים על הקרקע בתקופה האמורה.
סעיף 48
כדי להקל על המתפנה בענין העלויות הנילוות לביסוס חייו מחוץ לשטח המפונה מוצע שהמדינה תשפה את הזכאי לפיצוי בשל בית המגורים שהתפנה במועד, על מס הרכישה ששילם בשל רכישת דירה, או בשל רכישת קרקע שעליה ייבנה בית מגורים בתוך שש שנים מיום הפינוי, ובלבד שהדירה או הקרקע נרכשו בתוך ארבע שנים מיום הפינוי.
סכום השיפוי יהיה לפי סכום תשלום מס הרכישה ששולם בפועל, ולא יעלה על סכום מס הרכישה אשר הזכאי היה מתחייב בו ברכישת דירה במלוא כספי הפיצוי שקיבל בשל בית המגורים.
השיפוי יינתן בשל רכישה של דירת מגורים אחת בלבד, ואם היו שנים או יותר זכאים לפיצוי בשל בית המגורים ולשיפוי לפי הסעיף המוצע הם ייחשבו לצורך הסעיף האמור כזכאי אחד.
----------------
סימן ג': עובדים
הגדרות
49.בסימן זה -
"זכות במקרקעין" - כהגדרתה בסעיף 62;
"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963(21);
"מעביד בשטח מפונה" - כל אחד מאלה:
(1) מעביד שביום הקובע התקיימו בו שני אלה:
(א) עיקר פעילותו היה בשטח מפונה;
(ב) היתה לו זכות במקרקעין בשטח מפונה, ששימשו לפעילותו;
(2) מעביד שביום הקובע היה לו סניף שפעל במקרקעין בשטח מפונה והיתה לו זכות במקרקעין האמורים; לענין זה, "סניף" - לרבות שלוחה;
"מעביד לשעבר" - מעביד בשטח מפונה שאחרי היום הקובע פיטר עובד בשטח מפונה או שעובד בשטח מפונה התפטר מעבודתו אצלו, כאמור בפסקה (2) להגדרה "עובד לשעבר";
"עובד במשרה חלקית" - עובד לשעבר, שעבד במשרה חלקית בשלושה רבעים לפחות מן התקופה שבה עבד בתוך 12 החודשים שקדמו לפיטוריו או להתפטרותו;
"עובד בשטח מפונה" - עובד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, שהוא ישראלי, שביום הקובע התקיימו בו כל אלה:
(1) מרכז חייו היה בשטח מפונה;
(2) מעבידו היה מעביד בשטח מפונה;
(3) לגבי עובד שעבד אצל מעביד כאמור בפסקה (2) להגדרה "מעביד בשטח מפונה" - עיקר עבודתו היה בשטח מפונה;
"עובד הוראה" - מי שמועסק במוסד חינוך מתוקצב ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך; לענין זה, "מוסד חינוך מתוקצב" - מוסד מתוקצב בידי משרד החינוך התרבות והספורט, שהוא אחד מאלה:
----------------
דברי הסבר
סימן ג': עובדים
כללי
העובדים אשר ייתקלו בקשיים הרבים ביותר כתוצאה מן הפינוי הם עובדים שגם התגוררו בשטח המפונה וגם עבדו בשטח המפונה, זאת מכיוון שכתוצאה מן הפינוי עובדים אלו ייאלצו לעזוב הן את מקום מגוריהם והן את מקום עבודתם.
מטרתן של הוראות סימן ג' המוצע להקנות לעובדים אלו דמי הסתגלות חודשיים לתקופה מוגבלת, שיקלו עליהם את ההתמודדות עם אבדן מקום העבודה והצורך למצוא מקום עבודה חדש. לגבי עובדים כאמור שגילם הוא מעל 57, ההנחה היא שסיכוייהם למצוא עבודה חדשה פחותים מאשר סיכוייהם של עובדים צעירים יותר, ולכן מוצע לתת להם גמול חודשי עד גיל הפרישה, כמפורט בהמשך.
תשלום פיצוי פיטורים לעובדים שיפוטרו עקב הפינוי או יתפטרו עקב הפינוי, ייעשה בידי מעבידיהם. עם זאת, בפרק ו' המוצע נקבע מנגנון המבטיח כי המעבידים הזכאים לפיצוי בשל העסק שלהם ישלמו את פיצויי הפיטורים לעובדים מתוך כספי הפיצויים שיקבלו.
סעיף 49
ההגדרות בסעיף זה נועדו להגדיר את הזכאים להטבות לפי סימן ג' המוצע, דהינו אותם עובדים שביום הקובע מרכז חייהם ומקום עבודתם היו בשטח מפונה, ואחרי היום הקובע הם חדלו להתגורר בשטח המפונה והתפטרו מעבודתם לפני תום שישה חודשים מיום שחדלו להתגורר בשטח, או שפוטרו עקב הפינוי.
(21) ס"ח התשכ"ג, עמ' 136.
----------------
----------------
(1) מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949(22), או מוסד חינוך שניתן אישור להפעלתו כמוסד פטור לפי סעיף 5 לחוק האמור;
(2) בית ספר שחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969(23), חל עליו;
"עובד לשעבר" - מי שהיה עובד בשטח מפונה, ואחרי היום הקובע התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא חדל להתגורר בשטח מפונה;
(2) הוא התפטר מעבודה אצל מעבידו בשטח מפונה עקב הפינוי, במועד שאינו מאוחר משישה חודשים מיום שחדל להתגורר בשטח מפונה, או שמעבידו בשטח מפונה פיטר אותו עקב הפינוי;
"קופת גמל לקצבה" ו"קופת גמל לתגמולים" - כהגדרתן בתקנות קופות גמל;
"תקנות קופות גמל" - תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964(24);
"שכר מינימום", לחודש - כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987(25);
"השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
50.(א) דמי הסתגלות ודמי פרישה לפי סימן זה לא יינתנו לעובד -
(1) שחל עליו הסכם קיבוצי מיום י"ב באב התש"ם (25 ביולי 1980) בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל והסתדרות עובדי המדינה, או הסכם קיבוצי מיום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993) בין הצדדים האמורים;
(2) שהוא בעל עסק או שותף בעסק, והוא או העסק קיבלו פיצוי לפי סימן ד' - לגבי עבודתו בעסק שבשלו ניתן הפיצוי;
(3) שהוא חבר באגודה שיתופית שסווגה לפי פקודת האגודות השיתופיות כמושב שיתופי - לגבי עבודתו באותה אגודה;
(4) שהוא עובד המדינה או עובד הוראה.
סייגים לתחולה
----------------
דברי הסבר
סעיף 50
מוצע לקבוע כי דמי הסתגלות ודמי פרישה לפי הסימן המוצע, לא יינתנו לעובדים שחלים עליהם הסכמים קיימים המסדירים את זכויותיהם במצב של פינוי, דהיינו, ההסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית (פינוי סיני) או ההסכם הקיבוצי מיום 31.12.93 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי המדינה (פינוי אזורים בחבל עזה).
כמו כן יש כוונה לערוך הסכם לגבי עובדי המדינה ולגבי עובדי הוראה, שההטבות לפי סימן זה אינן מתאימות לתנאי העסקתם. למקרה שלא ייכרת הסכם לגבי עובדים אלו בשל מניעה משפטית או מסיבות אחרות, מוצע כי שר האוצר, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולאחר התייעצות עם ארגון העובדים הנוגע בדבר, יהיה רשאי להחיל על עובדים אלו, בהתאמות ובשינויים שיקבע, הוראות של הסכם קיבוצי בענין הפינוי, או את הוראות סימן ג' המוצע והוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי), כפי שיתוקנו בהתאם לסימן ד' לפרק ח' המוצע.
כמו כן מוצע לקבוע כי לא יינתנו דמי הסתגלות וגמול פרישה לבעל עסק שקיבל פיצוי לפי סימן ד' לגבי עבודתו בעסקו ולחבר באגודה שיתופית של מושב שיתופי לגבי עבודתו באגודה.
(22) ס"ח התש"ט, עמ' 287.
(23) ס"ח התשכ"ט, עמ' 180.
(24) ק"ת התשכ"ד, עמ' 1302.
(25) ס"ח התשמ"ז, עמ' 68.
----------------
(ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לקבוע, כי על עובדים כאמור בסעיף קטן (א)(4), או סוגי עובדים כאמור, יחולו בהתאמות ובשינויים שיקבע -
(א) הוראות הסכם קיבוצי שענינו הפינוי, כולן או חלקן;
(ב) הוראות סימן זה והוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994(26), כנוסחן בסימן ד' לפרק ח', כולן או חלקן.
(2) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעמו נהוג לנהל משא ומתן קיבוצי לגבי העובדים שעליהם יחולו התקנות.
(ג) נקבע בהסכם קיבוצי, לרבות בצו הרחבה, הסדר אחר במקום תשלום לפי סימן זה, יחול ההסדר שנקבע כאמור על מי שההסכם או הצו, לפי הענין, חלים לגביו ולא יחולו לאותו ענין הוראות סימן זה, ובלבד שההסכם אושר בידי שר האוצר.
זכאות לדמי
הסתגלות
51.עובד לשעבר זכאי לדמי הסתגלות חודשיים בסכום כאמור בסעיף 53 למשך תקופה כאמור בסעיף 52 וכל עוד הוא אינו עובד בתחום האמור בסעיף 3 ואינו מתגורר בתחום האמור.
תקופת דמי
הסתגלות
52.(א) דמי הסתגלות ישולמו בעד תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר החודש שבו נעשה הזכאי לעובד לשעבר או שבו חל יום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה - יום תחילת הזכאות), ומשכה כמפורט להלן, בהתאם למספר חודשי הוותק של הזכאי:
(1) עד 12 חודשי ותק - חודש זכאות אחד;
(2) 13 עד 24 חודשי ותק - שני חודשי זכאות;
(3) 25 עד 36 חודשי ותק - שלושה חודשי זכאות;
(4) 37 עד 48 חודשי ותק - ארבעה חודשי זכאות;
(5) 49 עד 60 חודשי ותק - חמישה חודשי זכאות;
(6) 61 חודשי ותק או יותר - שישה חודשי זכאות;
לענין זה, יראו חלק מחודש כחודש שלם.
(ב) לענין סעיף זה ייחשב הוותק של עובד לשעבר כמשך תקופת עבודתו ברציפות אצל מעביד לשעבר, לרבות תקופה שבמהלכה מקום העבודה היה מחוץ לשטח מפונה, או כמשך תקופת עבודתו במקום העבודה שבו עבד ביום הקובע, לפי התקופה הארוכה יותר; לענין זה יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה כאמור בסעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים.
----------------
דברי הסבר
סעיפים
51 עד 53
כדי שבתקופת ההסתגלות לא תהיה ירידה בשכרו של הזכאי לדמי הסתגלות, מוצע כי סכום דמי ההסתגלות יהיה שווה לשכר החודשי הממוצע של העובד בשנה שקדמה לסיום עבודתו ולא יפחת משכר המינימום לחודש כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"א-1981. עם זאת דמי ההסתגלות לא יעלו על פעמיים השכר הממוצע במשק. לגבי עובד שעבד במשרה חלקית יותאמו הרצפה והתקרה האמורים לפי חלקיות משרתו.
דמי ההסתגלות יינתנו מדי חודש. תקופת הזכאות תיקבע על פי הוותק של העובד אצל המעביד האחרון או במקום העבודה האחרון, כך שכל שנת ותק תקנה חודש זכאות לדמי הסתגלות. תקופת הזכאות לא תעלה על שישה חודשים.
דמי ההסתגלות יעודכנו לפי עדכוני השכר בהתאם להסכמי תוספת יוקר או תוספת התייקרות.
(26) ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.
----------------
----------------
53.(א) דמי ההסתגלות לחודש יהיו בסכום השווה לשכר העבודה החודשי הממוצע של העובד, בחודשים שבהם עבד בתוך 12 החודשים שקדמו למועד פיטוריו או התפטרותו, לפי הענין, ובלבד שלא יעלו על סכום השווה לכפל השכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום המרבי) ולא יפחתו משכר המינימום לחודש, ולגבי עובד במשרה חלקית - לא יעלו על מכפלת חלקיות משרתו בסכום המרבי ולא יפחתו ממכפלת חלקיות משרתו בשכר המינימום לחודש; שיעור חלקיות המשרה יחושב ביחס למשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד.
(ב) חל לאחר הפיטורים או ההתפטרות של העובד לשעבר פיצוי כהגדרתו בסעיף קטן זה, יוגדלו דמי ההסתגלות בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; לענין סעיף קטן זה, "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
(ג) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות נוספות לענין חישוב שכר העבודה החודשי הממוצע לפי סעיף זה.
סכום דמי
הסתגלות
54.(א) זכאי לדמי הסתגלות שביום הקובע היה על מעבידו לשעבר לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה, זכאי לבקש כי המדינה תשלם בעדו לאותו חשבון בקופת הגמל, בעד התקופה שבה הוא מקבל דמי הסתגלות, סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שלפיו היה על מעבידו לשלם לקופת הגמל ביום הקובע, וכל עוד מתקיימים שני אלה:
(1) לאחר היום הקובע הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל;
(2) הזכאי משלם לחשבונו בקופת הגמל סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שלפיו היה עליו לשלם לקופת הגמל ביום הקובע; המינהלה תנכה את הסכום האמור מדמי ההסתגלות מדי חודש ותעבירו לחשבונו של הזכאי בקופת הגמל.
(ב) היתה קופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א) קרן ותיקה כהגדרתה בפרק ז1 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981(27), והוראות הפרק האמור חלות עליה, יוגדלו התשלומים כאמור בסעיף זה לפי הוראות סעיף 78יא לחוק האמור.
(ג) לענין ההוראות לפי סעיפים 3(ה3), 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה, תיחשב המשכורת הבסיסית כמשכורת או כהכנסת עבודה, לפי הענין, ותשלומי המדינה לפי סעיף זה ייחשבו כתשלומי מעביד.
(ד) בסעיף זה, "משכורת בסיסית" - ממוצע של משכורתו החודשית של הזכאי, כמשמעותה בתקנות קופות הגמל, בחודשים שבהם עבד בתוך 12 החודשים שקדמו לפיטוריו או להתפטרותו, לפי הענין.
תשלום לקופת
גמל לקצבה
----------------
דברי הסבר
סעיף 54
לגבי זכאי לדמי הסתגלות שמעבידו הפריש בעדו לקופת גמל לקצבה, וכדי לעודד את הזכאי לא למשוך את הכספים המופקדים בשלו בקרן הפנסיה, מוצע כי המדינה תשלם לקופת הגמל את אותו סכום חודשי שהיה על המעביד לשלם ערב סיום יחסי העובד-מעביד, בתנאי שהעובד ישלם את הסכום שהיה עליו לשלם לקופת הגמל ערב סיום יחסי העובד-מעביד, ובתנאי שהעובד לא משך את הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה.
מוצע לקבוע את ההתאמות הנדרשות לצורך פקודת מס הכנסה בנוגע להפקדות האמורות.
(27) ס"ח התשמ"א, עמ' 208.
----------------
----------------
זכאות לגמול
פרישה
55.(א) עובד לשעבר שקיבל דמי הסתגלות והסתיימה תקופת זכאותו לדמי הסתגלות, זכאי לגמול פרישה חודשי בסכום כאמור בסעיף 57 למשך תקופה כאמור בסעיף 56, כל עוד אינו מתגורר בתחום האמור בסעיף 3 או במדינת חוץ, אם מתקיימים בו כל אלה:
(1) ביום הקובע מלאו לו 57 שנים לפחות;
(2) בארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה;
(3) בארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע הוא עבד 36 חודשים לפחות אצל מעביד בשטח מפונה; לענין זה ייחשבו היעדרות מחמת אחת העילות המנויות בסעיף 162 לחוק הביטוח הלאומי והיעדרות מחמת שירות מילואים, כתקופה שבה הוא עבד;
(4) לגבי עובד לשעבר שביום הקובע היה על מעבידו לשעבר לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה - לאחר היום הקובע הוא לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל, וכל עוד לא משך סכומים כאמור.
תקופת הגמול
56.גמול פרישה יינתן לתקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר תום תקופת הזכאות לדמי הסתגלות וסיומה במועד שבו הגיע הזכאי לגיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004(28).
סכום הגמול
57.(א) גמול פרישה החודשי יהיה בסכום השווה ל-60 אחוזים מדמי ההסתגלות שהזכאי קיבל, ובלבד שהגמול לא יעלה על סכום השווה ל-70 אחוזים מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום המרבי), ולא יפחת משכר מינימום לחודש, ולגבי זכאי שהיה עובד במשרה חלקית - לא יעלה על מכפלת חלקיות משרתו בסכום המרבי ולא יפחת ממכפלת חלקיות משרתו בשכר המינימום לחודש; שיעור חלקיות המשרה יחושב ביחס למשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בדבר דרך תשלום גמול הפרישה ועדכונו.
תשלום לקופת
גמל לתגמולים
58.(א) זכאי לגמול פרישה, זכאי לבקש כי המדינה תשלם בעדו לקופת גמל לתגמולים, שתיקבע כאמור בסעיף קטן (ב), סכום השווה לחמישה אחוזים מסכום הגמול, בעד התקופה שבה הוא מקבל את הגמול וכל עוד מתקיימים שני אלה:
----------------
דברי הסבר
סעיפים
55 עד 57
מוצע כי מי שקיבל דמי הסתגלות, יהיה זכאי לגמול פרישה, אם ביום הקובע מלאו לו 57 שנים לפחות, ובארבע השנים שלפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה, והוא עבד לפחות 36 חודשים אצל "מעביד בשטח מפונה" כהגדרתו בסעיף 49 המוצע, ולענין עובד שביום הקובע מעבידו שילם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה - בתנאי נוסף שהעובד לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל.
סכום הגמול יהיה שווה ל-60% מדמי ההסתגלות, ואולם הוא לא יעלה על 70% מהשכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום לחודש, ולגבי עובד במשרה חלקית, התקרה והרצפה האמורים יותאמו לפי חלקיות המשרה. גמול הפרישה ישולם לתקופה שתחילתה בתום תקופת הזכאות לדמי הסתגלות וסיומה בגיל הפרישה.
סעיף 58
כדי לסייע לזכאי לגמול פרישה עם הגיעו לגיל הפרישה, מוצע כי המדינה תשלם בעד הזכאי לקופת גמל לתגמולים שתיבחר על ידו. התשלום יהיה שווה ל-5% מסכום הגמול, בתנאי שהזכאי ישלם אף הוא לקופת הגמל סכום כאמור, ובתנאי שהזכאי לא ימשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל.
מוצע כי התשלום יהיה לקופת גמל לתגמולים ולא לקופת גמל לקצבה, משום שנראה כי ברוב המקרים תשלום לקופת גמל לקצבה בגיל מבוגר יזיק לזכאי או שלא יועיל לו במידה משמעותית, זאת אף אם מעבידו לשעבר שילם בעדו לקופת גמל לקצבה.
מוצע לקבוע את ההתאמות הנדרשות לצורך פקודת מס הכנסה בנוגע להפקדות האמורות.
(28) ס"ח התשס"ד, עמ' 46.
----------------
(1) לאחר תחילת הזכאות לגמול פרישה, הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לתגמולים;
(2) הזכאי משלם לקופת הגמל לתגמולים סכום השווה לחמישה אחוזים מסכום הגמול; המינהלה תנכה את הסכום האמור מן הגמול מדי חודש ותעבירו לחשבונו של הזכאי בקופת הגמל.
(ב) (1) הזכאי לגמול יבחר את קופת הגמל לתגמולים על פי שיקול דעתו הבלעדי, בהודעה שימסור למינהלה.
(2) זכאי לגמול שלא בחר בקופת גמל לתגמולים עד מועד תחילת תשלום הגמול, יהיה התשלום לקופת גמל שתבחר המינהלה בהתייעצות עם שר האוצר.
(ג) המינהלה תמסור למי שתובע גמול פרישה הודעה בענין זכויותיו אם תביעתו תתקבל, הכוללת את אלה:
(1) זכותו לבחור בקופת גמל לתגמולים לפי שיקול דעתו;
(2) פרטים על האפשרויות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קופת הגמל שנבחרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2);
(3) ההוראה שתחול עליו כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם לא יבחר בקופת גמל כאמור.
(ד) לענין ההוראות לפי סעיפים 3(ה1), 9(17) ו-(18) ו-47 לפקודת מס הכנסה, ייחשב גמול הפרישה כמשכורת, ותשלומי המדינה לפי סעיף זה ייחשבו כתשלומי מעביד.
59.לענין פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, יראו דמי הסתגלות וגמול פרישה לפי סימן זה כקצבה חבת מס המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, והמינהלה תנכה מהם מס בשעת התשלום לפי סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה.
מס וניכוי במקור
60.לענין חוק פיצויי פיטורים, יראו כפיטורים התפטרות של עובד בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי, מהתחום האמור בסעיף 3 (בסעיף זה - מקום המגורים הקודם) למקום מגורים מחוץ לתחום האמור (בסעיף זה - מקום המגורים החדש), אם התקיימו בו כל אלה:
(1) ביום הקובע מרכז חייו היה בתחום האמור בסעיף 3;
(2) ביום הקובע הוא עבד אצל המעביד שמעבודתו אצלו הוא התפטר;
מתפטר כדין
מפוטר
----------------
דברי הסבר
סעיף 59
דמי ההסתגלות וגמול הפרישה יחויבו במס כקצבה חבת מס המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, הן לענין פקודת מס הכנסה והן לענין מס שכר לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ).
סעיף 60
תושב השטח המפונה שעבד מחוץ לתחום שהחוק המוצע דן בו לא יהיה זכאי להטבות לפי החוק, מאחר שההנחה היא שהפינוי לא ישפיע על קיומו של מקום עבודתו, ואותו אדם יוכל להמשיך להיות מועסק באותו מקום. עם זאת, לגבי עובד כאמור שיבחר להעתיק את מקום מגוריו עקב הפינוי למקום יישוב הרחוק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה ועקב כך ייאלץ להתפטר, מוצע כי ביחסים שבינו לבין מעבידו לענין חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, יראו את ההתפטרות כפיטורים, ובלבד שהמרחק בין מקום המגורים החדש ומקום העבודה, עולה גם על המרחק שבין מקום המגורים הקודם ומקום העבודה.
כן מוצע כי יראו כפיטורים לפי חוק פיצוי פיטורים גם התפטרות של תושב התחום שהחוק דן בו ממקום עבודה הנמצא בתחום האמור, אם ההתפטרות היתה עקב העתקת מקום מגוריו של העובד אל מחוץ לתחום האמור.
----------------
(3) ההתפטרות היתה במועד שאינו מאוחר משישה חודשים מן היום שבו חדל להתגורר בתחום האמור בסעיף 3;
(4) לענין עובד שמקום עבודתו ביום ההתפטרות היה מחוץ לתחום האמור בסעיף 3 - המרחק בין מקום המגורים החדש לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות עולה על 40 קילומטרים ועולה על המרחק שבין מקום המגורים הקודם לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות.
מסירת מידע
61.המינהלה תעביר למוסד לביטוח לאומי, מדי חודש, לא יאוחר מה-10 לאותו חודש, רשימה של מקבלי דמי הסתגלות וגמול פרישה לפי סימן זה.
סימן ד': עסקים
הגדרות
62.בסימן זה -
"בעל עסק", לגבי תאגיד - בעל שליטה בתאגיד, ולגבי עסק שאינו תאגיד - מי שהוא בעל הזכויות במחצית לפחות מנכסי העסק;
"התקופה הקובעת" - השנים 1999 עד 2003, ולגבי עסק שנרשם לפי חוק מע"מ במהלך אחת מן השנים 1999 עד 2002 - השנים הקלנדריות שאחרי אותה שנה, עד שנת 2003;
"זכות במקרקעין" - זכות חכירה, הרשאה או שכירות, לגבי מקרקעין, שהוקנתה לפני היום הקובע מאת הממונה או מכוח הקניה מאת הממונה;
"סניף" - סניף, לרבות שלוחה, של עסק שאינו עסק בשטח מפונה, שפעל, במועד כלשהו לפני היום הקובע, במקרקעין בשטח מפונה, ושביום הקובע התקיימו לגביו שני אלה:
(1) בעל העסק היה ישראלי;
(2) לעסק, לבעל העסק או לתאגיד בשליטת מי מהם היתה זכות במקרקעין שבהם פעל הסניף;
----------------
דברי הסבר
סעיף 61
מוצע כי המינהלה תדווח למוסד לביטוח לאומי על מקבלי ההטבות לפי סימן זה, כדי למנוע כפל תשלומים כגון דמי הסתגלות ודמי אבטלה.
סימן ד': עסקים
כללי
מטרתו של סימן זה להסדיר את הפיצוי לעסקים אשר פעלו בשטח המפונה. הוראות הסימן חלות על כל סוגי העסקים אשר פעלו בשטח המפונה, מאוגדים ובלתי מאוגדים, לרבות מפעלים באזור התעשיה ארז ובעלי נחלות חקלאיות. מוצע להבחין בין שני סוגי עסקים: עסקים שהיו פעילים ביום הקובע ועסקים שלא היו פעילים ביום הקובע אך ביום הקובע עדיין היו בעלי זכות במקרקעין בשטח המפונה ששימשו לצורכי העסק.
בעל עסק פעיל יוכל לבחור בין שתי חלופות בדבר אופן חישוב הפיצוי: האחת - פיצוי לפי שווי הנכסים, והשניה - פיצוי לפי השווי הפיננסי. עסק כאמור לעיל שלא היה פעיל ביום הקובע, יקבל את החזר השקעתו במקרקעין ובמבנה הנמצאים בשטח המפונה.
מסד הנתונים הבסיסי לפיצוי יהיה דיווחי העסק לרשויות המס.
אופן חישוב הפיצוי בשל עסק, קבוע בתוספת השלישית המוצעת. ר' גם דברי הסבר לתוספת האמורה.
סעיף 62
להגדרה "התקופה הקובעת" -
התקופה שלפיה ייקבע הפיצוי ושלגביה יידרש העסק להגיש דוחות כספיים היא השנים 1999 עד 2003. ואם העסק החל לפעול במהלך תקופה זו - תחל התקופה הקובעת לגביו בשנה שאחרי יום תחילת פעילותו.
להגדרות "סניף" ו"עסק בשטח מפונה" -
תנאי הזכאות של עסק או סניף הם: עיקר הפעילות של העסק או הסניף היתה בשטח מפונה, בעל השליטה בעסק או בסניף הוא ישראלי, והיתה לו זכות חכירה, הרשאה או שכירות לגבי מקרקעין בשטח המפונה, שאותה קיבל מאת הממונה או מכוח הקניה מאת הממונה.
----------------
"סניף שהיה פעיל ביום הקובע" - סניף שהתקיים לגביו המפורט להלן:
(1) הועסקו בו עובדים בתקופה של 6 חודשים מתוך 12 החודשים שבתכוף לפני היום הקובע;
(2) היה העסק בעל הסניף חייב בהגשת דוחות תקופתיים לפי חוק מע"מ - העסק הגיש דוחות תקופתיים לתקופה כאמור בפסקה (1) שבהם נכללו נתונים לגבי פעילותו של הסניף;
(3) ועדת זכאות קבעה כי פעילותו הכלכלית של העסק בעל הסניף תיפגע פגיעה ניכרת עקב הפסקת הפעילות של הסניף, באופן שהכנסותיו של העסק יקטנו בהיקף ניכר;
"עסק" - לרבות עיסוק בעל צביון מסחרי, למעט עסק של מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 79, ולמעט עסק של אגודה שיתופית הפועל במבנה שנועד לשמש לצורכי ציבור;
"עסק בשטח מפונה" - עסק שעיקר פעילותו, במועד כלשהו לפני היום הקובע, היה בשטח מפונה, ושביום הקובע התקיימו לגביו שני אלה:
(1) בעל העסק היה ישראלי;
(2) לעסק, לבעל העסק או לתאגיד בשליטת מי מהם היתה זכות במקרקעין בשטח מפונה, ששימשו לצורכי העסק;
"עסק שהיה פעיל ביום הקובע" - עסק בשטח מפונה שהתקיים לגביו המפורט להלן:
(1) הוא העסיק כדין עובדים או שבעליו פעל בו כעצמאי, בשטח מפונה, בתקופה של 6 חודשים לפחות מתוך 12 החודשים שבתכוף לפני היום הקובע;
(2) היה העסק חייב בהגשת דוחות תקופתיים לפי חוק מע"מ - הוא הגיש דוחות תקופתיים לתקופה כאמור בפסקה (1);
"פיצוי לפי שווי הנכסים" - פיצוי המחושב כאמור בחלק א' לתוספת השלישית;
"פיצוי לפי השווי הפיננסי" - פיצוי המחושב כאמור בחלק ב' לתוספת השלישית.
63.(א) פיצוי בשל עסק לפי סימן זה ישולם -
(1) בשל עסק בשטח מפונה;
(2) בשל סניף.
(ב) הזכאי לפיצוי בשל עסק כאמור בסעיף קטן (א) הוא:
(1) בעסק שהוא תאגיד - התאגיד; היה העסק שותפות - ישולם הפיצוי לשותפים לפי חלקם היחסי;
(2) בעסק שאינו תאגיד - בעל העסק.
זכאות לפיצוי
בשל עסק
----------------
דברי הסבר
להגדרות "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" ו"עסק שהיה פעיל ביום הקובע" -
ההוכחה כי עסק או לסניף היה פעיל ביום הקובע תהיה הגשת דוחות מע"מ והעסקת עובדים במשך 6 חודשים לפחות במשך השנה שקדמה ליום הקובע.
תנאי נוסף לכך שסניף יוגדר כ"סניף פעיל" הוא שועדת הזכאות תיקבע שסגירתו של הסניף תשפיע באופן מהותי על הכנסותיו של העסק אשר הסניף היה חלק ממנו. תנאי זה נובע ממורכבות הנסיבות האפשריות של סניף ובהתחשב בכך שמצד אחד עסק שאינו ממוקם בשטח מפונה אינו זכאי לפיצוי, ומצד שני מדובר בסניף הפועל בשטח המפונה.
סעיף 63
מוצע כי הפיצוי ישולם לעסק או לסניף שהתקיימו בהם ההגדרות בסעיף 62. הפיצוי ישולם לתאגיד, כאשר התאגיד הוא הזכאי לפיצוי, ולבעל העסק כאשר הזכאי לפיצוי אינו תאגיד. בשותפות, ישולם הפיצוי לשותפים בהתאם לחלקם היחסי בנכסי השותפות.
----------------
----------------
פיצוי בשל עסק
פעיל ביום הקובע
64.(א) הפיצוי בשל עסק שהיה פעיל ביום הקובע יהיה פיצוי לפי שווי הנכסים או פיצוי לפי השווי הפיננסי, לפי בחירת הזכאי.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שהתקופה הקובעת לגביו היא שנה אחת בלבד לא ניתן לבחור בפיצוי לפי השווי הפיננסי, והפיצוי בשלו יחושב לפי שווי הנכסים.
עסק שפעל
בבית מגורים
65.על אף האמור בסעיף 64 ובתוספת השלישית, פעל העסק בבית מגורים, לרבות בקרקע או בחלקת המגורים כאמור בסעיף 33, ובעל העסק היה זכאי לפיצוי לפי סימן א' לפרק זה, והפיצוי בשל העסק הוא פיצוי לפי שווי הנכסים - לא יינתן פיצוי בשל רכיב הקרקע לפי התוספת השלישית.
פיצוי בשל סניף
פעיל ביום הקובע
66.הפיצוי בשל סניף שהיה פעיל ביום הקובע, יחושב לפי שווי הנכסים של הסניף או לפי השווי הפיננסי של הסניף, לפי בחירת הזכאי, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 64(ב); בחר הזכאי בפיצוי לפי השווי הפיננסי, יגיש למנהל דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון לגבי פעילות הסניף בתקופה הקובעת, ובלבד שהדוחות לגבי השנים שעד 2002 יתבססו על נתונים שבוקרו בידי רואה חשבון לפני היום הקובע; לא הוגשו דוחות כאמור להנחת דעתה של ועדת הזכאות, יחושב הפיצוי בשל הסניף לפי שווי הנכסים שלו.
פיצוי בשל עסק
או סניף שלא היה
פעיל ביום הקובע
67.עסק בשטח מפונה או סניף, שלא היה פעיל ביום הקובע, ישולם בשלו פיצוי בסכום ההוצאות שהוציא העסק לרכישת הזכות במקרקעין ששימשו לצורכי העסק או שבהם פעל הסניף, ובלבד שאינה שכירות, וההוצאות שהוציא לבניית המבנה, להרחבתו, להתאמתו או לשיפוצו שבוצעו כדין לפני היום הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתם עד יום תשלום הפיצוי.
הגדלת פיצוי
במקרים יוצאי דופן
68.הועדה המיוחדת רשאית, לפי הצעת ועדת הזכאות, אם הזכאי ביקש זאת, להגדיל את הפיצוי לפי סימן זה, במקרים יוצאי דופן, על פי כללים ובתנאים שקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
----------------
דברי הסבר
סעיף 64
בעלים של עסק פעיל יהיה זכאי לבחור אחת משתי חלופות לצורך חישוב הפיצוי: חישוב לפי שווי הנכסים וחישוב לפי השווי הפיננסי. שיטות החישוב בשתי חלופות אלה מפורטות בתוספת השלישית המוצעת. הואיל ולא ניתן לקבוע שווי פיננסי אם אין לפחות שני דוחות כספיים שנתיים, מוצע כי אם העסק פעל במהלך השנים 1999 עד 2003 במשך שנה קלנדרית מלאה אחת בלבד, הפיצוי בשלו יהיה לפי שווי הנכסים.
סעיף 65
במסגרת הפיצוי לפי שווי הנכסים יינתן פיצוי בשל הקרקע המשמשת את העסק. מוצע כי במקרה שבו העסק פעל בבית מגורים או בקרקע הצמודה לו, לרבות חלקת מגורים בנחלה חקלאית, כך שבעל העסק זכאי לפיצוי בשל הקרקע במסגרת הפיצוי בשל בית המגורים, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי נוסף על אותה קרקע במסגרת הפיצוי לעסק.
סעיף 66
עסק יהיה זכאי לבחור בפיצוי על פי מסלול שווי פיננסי בשל סניף פעיל, אולם לאור העובדה שסניף אינו מדווח באופן עצמאי לרשויותהמס, יהיה העסק חייב, במקרה שבו בחר בפיצוי בשל סניף לפי שווי פיננסי, להגיש דוחות מבוקרים על ידי רואה חשבון לגבי פעילות הסניף. אם לא יוגשו דוחות כאמור, המבוססים על נתונים מבוקרים בזמן אמת, יהיה העסק בעל הסניף זכאי לפיצוי לפי שווי הנכסים, ויהיה עליו להוכיח כי המבנים והרכוש הקבוע שבשלם הוא תובע פיצוי שימשו את הסניף בלבד.
סעיף 67
מוצע כי עסק או סניף אשר לא היו פעילים ביום הקובע לא יהיו זכאים לפיצוי לפי השווי הפיננסי או שווי הנכסים, אלא יהיו זכאים לפיצוי בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל לרכישת זכויות חכירה או הרשאה לגבי מקרקעין שהיו להם ביום הקובע בשטח המפונה, לרבות לבניית המבנה לפני היום הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה למדד.
סעיף 68
במקרים יוצאי דופן שבהם מצטברות נסיבות אישיות מיוחדות של בעלי העסק ונסיבות של עסק אשר הפיצוי המוצע אינו תואם את אופיו הייחודי, תוכל הועדה המיוחדת שתוקם לפי סעיף 137 להגדיל את הפיצוי לעסק לבקשת הזכאי, על פי
----------------
----------------
69.(א) ועדת זכאות רשאית להקטין את הפיצוי לפי סימן זה במקרים יוצאי דופן שבהם אופן החישוב לפי סימן זה והתוספת השלישית אינו תואם את נסיבותיו המיוחדות של העסק ולפיכך הפיצוי המחושב כאמור עולה במידה ניכרת על פיצוי הוגן וראוי.
(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), בקביעת פיצוי לפי סימן זה, רשאית ועדת זכאות לערוך התאמות שמטרתן לבטל את השפעתן של עסקאות מלאכותיות או של עסקאות שנעשו שלא בתנאי שוק, על הנתונים המשמשים בחישוב הפיצוי.
(ג) בטרם תחליט ועדת זכאות כאמור בסעיף זה תיתן לזכאי הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ד) החלטת ועדת הזכאות לפי סעיף זה טעונה אישור הועדה המיוחדת, והיא נתונה לערעור; על הערעור יחולו הוראות סימן ג' לפרק ג'.
הקטנת פיצוי
במקרים יוצאי
דופן
70.(א) עסק שקיבל פיצוי לפי סימן זה והעתיק את הפעילות שהתנהלה בשטח המפונה למקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ, זכאי למענק בסכום השווה ל-10 אחוזים מן הסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש עד תום 12 חודשים מיום הפינוי, ובלבד שסכום המענק לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 10 אחוזים מן הפיצוי שקיבל; ואולם אם השקיע העסק כאמור יותר מ-60 אחוזים מהפיצוי שקיבל, יהיה זכאי למענק בסכום השווה ל-10 אחוזים מן הפיצוי שקיבל.
(ב) עסק שאינו עסק של חקלאות והוא מפעל תעשייתי, שקיבל או זכאי לקבל מענק לפי סעיף קטן (א) והעתיק את פעילותו לאזור פיתוח א' כמשמעותו לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בנגב או בגליל, יהיה זכאי גם למענק לפי החוק האמור
מענק השקעה
לעסק ממשיך
----------------
דברי הסבר
הכללים והתנאים שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר, ולאחר שתשמע את עמדת ועדת הזכאות אשר דנה בענינו של אותו עסק. דוגמה לכך יכולה להיות מקרה מיוחד של תשלום חריג שעסק חויב בו בשל סיכול חוזה עקב הפינוי . יודגש כי הכוונה אינה ליצור ערכאת ערעור נוספת על ועדת הזכאות, שכן התנאים להגדלת פיצוי שונים בתכלית מן התנאים לקבלת פיצוי.
סעיף 69
מוצע כי במקרים יוצאי דופן, שבהם שיטות החישוב המוצעות אינן מתאימות לנסיבותיו המיוחדות של העסק, והתוצאה היא שהפיצוי המחושב לפיהן גבוה במידה ניכרת מפיצוי ראוי והוגן ביחס למטרות החוק, וזאת בלא טעם כלכלי סביר, תהיה רשאית ועדת הזכאות להפחית את סכום הפיצוי.
עוד מוצע כי הועדה תהיה רשאית, לצורך חישוב הפיצוי, לבצע התאמות לגבי דוחות שהגיש העסק, במקרים שבהם נוכחה כי בוצעו עסקאות אשר אינן סבירות כלכלית, או שאינן על פי תנאי שוק, ויש בתוצאות של אותן עסקאות כדי להשפיע באופן מלאכותי על מסד הנתונים שעליו מתבסס תחשיב הפיצוי.
החלטה כאמור תתקבל רק לאחר שניתנה לזכאי אפשרות להשמיע את כל טענותיו באשר לנסיבות שעליהן מבקשת ועדת הזכאות לבסס את הפחתת הפיצוי. כדי לקיים בקרה נוספת על כך, מוצע כי ההחלטה תהיה טעונה אישור הועדה המיוחדת.
סעיף 70
כדי לעודד עסקים להמשיך את פעילותם ולהעסיק עובדים ישראלים לאחר הפינוי, מוצע לתת מענק מיוחד לבעל עסק אשר העתיק את העסק שהיה לו בשטח המפונה למקום אחר שאינו בתחום שחוק זה דן בו ואינו מדינת חוץ (להלן - המענק המיוחד). המענק המיוחד יהיה בגובה של 10% מן הסכום שהשקיע בפועל בעסק החדש עד תום שנים עשר החודשים שלאחר יום הפינוי, כולל הוצאות העתקה, אך לא יותר מ-10% מסכום הפיצוי שקיבל בעל העסק במסגרת הפיצוי על פי סימן ד' המוצע, ואולם אם בעסק החדש הושקע סכום העולה על 60% מן הפיצוי שקיבל, יהיה זכאי למענק מיוחד בגובה 10% מן הפיצוי.
בעל עסק תעשייתי, אשר מקור ההכנסה שלו אינו בחקלאות, יהיה זכאי למענק נוסף לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בסך 32% מכל סכום שהשקיע במפעל התעשייתי החדש העולה על סכום הפיצוי, לרבות המענק המיוחד, אם בחר להעתיק את עסקו לאזור פיתוח א' בנגב או בגליל. אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הזכאי המקים מפעל חדש, לבקש את ההטבות המקובלות לפי החוק האמור. מוצע כי גם בעל עסק בחקלאות יהיה זכאי להטבות לפי חוק לעידוד השקעות בחקלאות, התשמ"א-1980, בשל השקעות
----------------
בשיעור של 32 אחוזים מן הסכומים שהשקיע במפעל החדש מעבר לסכומי הפיצוי והמענק לפי סעיף קטן (א) שקיבל.
(ג) עסק של חקלאות שקיבל פיצוי לפי סימן זה וזכאי למענק לפי סעיף קטן (א), אשר העתיק את פעילותו אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, זכאי לקבל הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, בשל הסכומים שהשקיע מעבר לסכומי הפיצוי והמענק לפי סעיף קטן (א) שקיבל.
זכאים בשל
עסק אחד
71.היו שניים או יותר זכאים לפיצוי לפי סימן זה בשל אותו עסק או סניף, או בשל אותו רכיב כמשמעותו בתוספת השלישית, יחושב הפיצוי המגיע להם יחד כאילו היה זכאי אחד בלבד.
מס מיוחד בשל
פיצוי לעסקים
72.(א) בסעיף זה, "פיצוי לעסק" - פיצוי לפי סימן זה, לרבות מענק לפי סעיף 70(א) ולמעט הטבות כאמור בסעיף 70(ב) ו-(ג).
(ב) פיצוי לעסק חייב במס בשיעור של 10 אחוזים (בסעיף זה - המס המיוחד), בלא זכות לניכוי, לזיכוי, לקיזוז, לפטור, להנחה או להפחתה כלשהם.
(ג) על אף האמור בכל דין, לא יוטל על פיצוי לעסק בידי זכאי כל מס או תשלום חובה אחר, למעט המס המיוחד.
(ד) קבלת פיצוי לעסק לא תחשב כהכנסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה ולא תחשב כמכירת זכות במקרקעין כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין או כמכירת נכס כמשמעותה בפקודת מס הכנסה.
(ה) (1) במועד תשלום פיצוי לעסק תנכה המינהלה מהפיצוי את המס המיוחד; המינהלה תעביר את המס המיוחד לפקיד השומה ב-15 בחודש שלאחר יום תשלום הפיצוי, ותגיש לו דין וחשבון המפרט את מקבלי הפיצוי לעסק ואת המס שנוכה מהפיצוי לגבי כל אחד מהם.
(2) שולם פיצוי לעסק כמקדמה בדרך של הלוואה, לפני שנקבעה הזכאות לפיצוי, תעביר המינהלה, מתוך כספי ההלוואה, את המס המיוחד לפקיד השומה ב-15 בחודש שלאחר קביעת זכאותו של מקבל ההלוואה לפיצוי.
----------------
דברי הסבר
שהשקיע בעסק החדש מעבר לסכום הפיצוי, לרבות המענק המיוחד.
סעיף 71
מוצע להבהיר כי לא יינתן כפל פיצוי בשל עסק אחד או סניף אחד או בשל נכס עסקי המהווה רכיב פיצוי בהתאם לתוספת השלישית.
סעיף 72
מוצע כי על הפיצוי לעסק, לרבות המענק המיוחד לעסק ממשיך, ולמעט ההטבות לפי חוקי העידוד, יחול מס מיוחד בשיעור של 10% בלבד, אשר יבוא במקום כל חיוב במס כלשהו - מס הכנסה, מס רווח הון, מס שבח, מס מכירה ומע"מ, והפיצוי לא יחשב כחלק מהכנסתו של הזכאי בשנת המס.
המס המיוחד הוא מס סופי, ולפיכך אין זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.
המס המיוחד ינוכה במקור על ידי המינהלה. מס בשל פיצוי לעסק ששולם כמקדמה בדרך של הלוואה לפני שנקבעה זכאותו של מקבל ההלוואה לפיצויים, ישולם על ידי המינהלה, מתוך כספי ההלוואה, לפקיד השומה. את המס המיוחד יראו כאילו היה ניכוי מהכנסה שהמינהלה חייבת בניכויו לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה.
על שימוש בכספי הפיצויים יחולו דיני המס הרגילים, בכפוף להסדרי הפירוק המיוחדים לפי החוק המוצע.
מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לנושא מכירת מניות בתאגיד זכאי, שמטרתן להבטיח כי רווחים שמקורם בפיצוי בשל העסק יובאו בחישוב רווחים ראויים לחלוקה.
כמו כן, מוצעת הוראה מיוחדת בנסיבות שבהן התאגיד הזכאי מתפרק סמוך לקבלת הפיצוי, ולפיה לא
----------------
(3) יראו את המס המיוחד כמס שהמינהלה חייבת בניכויו לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, והוראות הפקודה האמורה יחולו בהתאם.
(ו) פיצוי לעסק שניתן לעוסק לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו לפי סעיף 12 לחוק מע"מ; לענין זה, "עוסק" ו"עסקה" - כהגדרתם בחוק מע"מ.
(ז) במכירת מניה בחברה שקיבלה פיצוי לעסק יחולו הוראות אלה:
(1) לצורך חישוב הרווחים הראויים לחלוקה כהגדרתם בסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה יקראו את ההגדרה האמורה כאילו אחרי "לרבות מס שבח" בא "ומס מיוחד לפי סעיף 72 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004";
(2) סעיף 94ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה לא יחול על רווחים שמקורם בפיצוי לעסק.
(ח) בתאגיד הזכאי לפיצוי לעסק, שהוחל בפירוקו בסמוך לקבלת הפיצוי, לענין סעיף 93(א)(3) לפקודת מס הכנסה לא יובא בחישוב התמורה בעד המניות או הזכויות האחרות של חבר בו, חלק יחסי מסכום הפיצוי לעסק כיחס חלקו של החבר בזכות לרווחים בתאגיד לכלל הזכויות לרווחים בתאגיד; הוראה זו תחול בפירוק תאגיד שהושלם בתוך שלוש שנים מיום הפינוי, אלא אם כן מנהל רשות המסים בישראל האריך את התקופה.
סימן ה': תשתיות
73.בסימן זה -
"גורם תשתית" - אדם שביום הקובע נתן שירותי תשתית בשטח מפונה, שמתקיימים לגביו כל אלה, למעט רשות מקומית כהגדרתה בסעיף 113, ההסתדרות הציונית העולמית וגופים בבעלות או בניהול מי מהן:
(1) מתן שירותי התשתית על ידו בשטח המפונה טעון קבלת רישיון;
(2) הוא נתן שירותי תשתית ביום הקובע ביישוב מפונה, מכוח חובה שהוטלה עליו ברישיונו או לפי חוק או תחיקת הביטחון;
(3) הקמת תשתית בשטח המפונה היתה הכרחית לשם מתן שירותי התשתית בשטח המפונה;
(4) הקמת התשתית כאמור בפסקה (3) נעשתה, כולה או חלקה, במימונו העצמי;
הגדרות
----------------
דברי הסבר
ייגבה מס נוסף על אותו הפיצוי בידי החברים בתאגיד.
סימן ה': תשתיות
סעיף 73
להגדרה "גורם תשתית" -
גורמי תשתית מוגדרים כגורמים שפעולתם טעונה רישיון על פי הדין בישראל או תחיקת הביטחון, המעניקים שירותי תשתית בשטח המפונה מכוח חובה שהוטלה עליהם על פי דין בישראל או בשטח המפונה, ואשר היה הכרח שיקימו תשתית בשטח המפונה לצורכי מתן שירותי התשתית בו.
גורם ייחשב כגורם תשתית אם הקמת התשתיות שנדרשה נעשתה, ולו בחלקה, במימונו העצמי.
להגדרה "שירותי תשתית" -
שירותי תשתית הם שירותים הניתנים על פי רישיון ובהם שירותי חשמל, מים ותקשורת, ואשר על פי תנאי הרישיון מחויב הגורם המעניק אותם להקים תשתית.
----------------
"רישיון" - רישיון, זיכיון, היתר, או מסמך רישוי אחר הניתן לפי חוק או לפי תחיקת הביטחון, החלים על מתן שירותי התשתית;
"שירותי תשתית" - שירותים הניתנים לציבור על פי רישיון, ובכלל זה שירותי חשמל, מים, בזק ושידורים, אשר לפי הרישיון, החוק או תחיקת הביטחון יש להקים תשתית לצורך נתינתם;
"תשתית" - רשת של הולכה או הפצה, הכוללת מיתקנים וציוד, לרבות כבלים, צינורות ומשדרים, למעט מיתקנים וציוד המותקנים על פי התקשרות בין גורם התשתית לבין הצרכן מקבל השירות.
העדר זכאות
74.גורם תשתית לא יהיה זכאי לפיצויים לפי סימן ד', בשל פעילותו והשקעותיו בשטח מפונה כגורם תשתית.
תשלום החזר
השקעות לגורם
תשתית עקב
הפינוי
75.(א) הועדה המיוחדת רשאית להחליט, לבקשת גורם תשתית, כי המדינה תשלם לו תשלום בשל תשתיות או הוצאות כמפורט להלן, באופן, בסכומים, במועדים ובתנאים שתורה, ובכפוף להוראות סימן זה:
(1) תשתיות שהקמתן היתה הכרחית לצורך מתן שירותי התשתית על ידו בשטח המפונה שהיו פעילות ביום הקובע בשטח מפונה, ושהיה על גורם התשתית להפסיק את פעילותן עקב הפינוי (בסימן זה - התשתיות), ככל שההשקעות בתשתיות לא הופחתו או לא הובאו בחשבון בקביעת תעריפיו, ובלבד שהוא לא קיבל או עתיד לקבל תמורה בעדן;
(2) הוצאות סבירות של גורם התשתית עקב פינוי התשתיות.
(ב) החלטת הועדה המיוחדת תינתן לאחר התייעצות עם מי שהוסמך על פי דין להסדיר את מתן שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ועם כל גורם אחר שתמצא הועדה לנכון.
(ג) על החלטת הועדה המיוחדת לפי סעיף זה רשאי גורם התשתית לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים.
----------------
דברי הסבר
להגדרה "תשתית" -
מוצע להגדיר תשתית כרשת של הולכה או הפצה, הכוללת מיתקנים וציוד, לרבות כבלים צינורות ומשדרים, ואינה כוללת מיתקנים וציוד המותקנים במסגרת ההתקשרות האינדיבידואלית שבין הצרכן לנותן השירות, כגון ציוד קצה המותקן בחצרי הלקוח.
סעיפים
74, 75
ו-78
גורמי תשתית אינם עסקים שעיקר פעילותם וניהולם הם בשטח המפונה ולכן אינם כלולים בגדר "עסק בשטח המפונה" כהגדרתו בסעיף 62. בשל כך, ובשים לב להסדרים הקבועים על פי דין לפעולתם של גורמים אלה, ולהצעה לפי סימן ה' המוצע בדבר התחשבות בהשקעות בתשתיות ובהוצאות הפינוי, מוצע להבהיר במפורש כי גורמי תשתית לא יהיו זכאים לפיצוי לפי סימן ד' בשל פעילותם והשקעותיהם בשטח המפונה כגורם תשתית.
עם זאת מוצע כי הועדה המיוחדת שתוקם לפי סעיף 137 לחוק המוצע תהיה רשאית לקבוע, לבקשתו של גורם תשתית, כי המדינה תשלם לו תשלומים בשל התשתיות שהיו נחוצות לצורך מתן שירותיו ובשל הוצאותיו עקב עלויות הפינוי, בתנאים שייקבעו, ובלבד שהקמת התשתיות בשטח המפונה מומנה על ידי גורם התשתית, וכי השקעות אלה אינן מוחזרות לו, לא הוכרו במסגרת תעריפיו, ולא הופחתו, ושגורם התשתית אינו מקבל או אינו עתיד לקבל תמורה אחרת בעד התשתיות, לרבות על פי הסכם מסחרי.
על התשלום שייקבע יחול מס מיוחד בשיעור של 10%, כפי שנקבע בסעיף 72 המוצע לפיצוי בשל עסק.
הועדה המיוחדת תדון בבקשת גורם התשתית בהתחשב בשיקולים הקבועים בסעיף 76 המוצע, ולאחר שתיוועץ במי שהוסמך על פי דין להסדיר את מתן השירותים על ידי גורם התשתית, עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר ועם כל מי שתמצא לנכון.
מוצע כי על החלטות הועדה המיוחדת לפי סימן זה ניתן יהיה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים.
----------------
----------------
76.בהחלטתה לקבוע תשלום לפי סימן זה ובקביעת שיעורו, תביא הועדה המיוחדת בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף החובה שהוטלה על גורם התשתית לפי רישיונו או לפי החוק או תחיקת הביטחון בענין מתן שירותי התשתית בשטח המפונה;
(2) התשתיות שנחוץ היה להקים לצורך מתן שירותי תשתית בשטח המפונה, בשים לב לשימוש שנעשה בהן גם למתן שירותי תשתית מחוץ לשטח המפונה;
(3) זכויותיו של גורם התשתית בתשתיות;
(4) ההוצאות שהוציא גורם התשתית למימון הקמת התשתיות; לענין זה לא יובא בחשבון מימון שמקורו מתקציב המדינה, או מתקציבם של רשויות מקומיות, ההסתדרות הציונית העולמית, או גוף שבבעלות או בניהול מי מהן או הפועל מטעמן;
(5) העלות המופחתת המתואמת של התשתיות ביום הפינוי, ואם מתן שירותי התשתית הופסק במועד מוקדם יותר - העלות המופחתת המתואמת במועד שבו הופסק;
(6) מבנה התעריפים של גורם התשתית ודרך חישובם;
(7) האפשרות או הצורך בהוצאת התשתיות מן השטח המפונה, עלות ההוצאה כאמור, כדאיותה, ערך התשתיות לאחר ההוצאה, אם יוצאו, והשימוש שניתן לעשות בהן לאחר הוצאתן;
(8) האופן שבו ניתנו שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, ורציפות נתינתם, עד תום תקופת הפינוי;
(9) ההפחתה בהוצאות גורם התשתית שתיגרם עקב הפינוי, אם תיגרם.
שיקולים בקביעת
תשלום
77.(א) גורם תשתית ימשיך במתן שירותי התשתית בשטח המפונה עד תום תקופת הפינוי, בהתאם להוראות החלות עליו לפי רישיונו או לפי חוק או תחיקת הביטחון בענין מתן השירותים.
(ב) המנהל רשאי להנחות את מי שהוסמך על פי דין להסדיר את מתן שירותי התשתית על ידי גורם התשתית, בענין פעילותו של גורם התשתית בשטח המפונה בתקופת הפינוי.
המשך מתן
שירותי תשתית
עד הפינוי
----------------
דברי הסבר
סעיף 76
מוצע כי בבואה לשקול קביעת תשלום לגורם תשתית, תביא הועדה בחשבון, בין שיקוליה, את השיקולים המפורטים בסעיף המוצע.
באמצעות שיקולים אלה תוכל הועדה, בין השאר, להכריע בשאלת היקף התשתיות הרלוונטיות, המימון הממשי של התשתיות על ידי בעל התשתית, ערכן הנוכחי ומידת ההחזר בפועל של המימון שנעשה, כמו גם בשאלת ההצדקה לפינוי התשתיות, כדאיות הפינוי ועלותו.
סעיף 77
כדי למנוע הפרעה בסדר החיים התקין בשטח המפונה עד יום הפינוי, מוצע לקבוע כי גורם התשתית ימשיך במתן שירותי התשתית בשטח המפונה עד תום תקופת הפינוי. שירותים אלה יינתנו בהתאם להוראות החלות על גורם התשתית לענין מתן השירותים והמחייבות את מתן השירותים על פי הדינים הכלליים המסדירים את פעולתו, לרבות הוראות שיינתנו לו מכוח הסמכויות הנתונות על פי דין.
עוד מוצע כי מנהל המינהלה יוסמך להנחות את הגורם המסדיר את מתן שירותי התשתית, בכל הקשור לפעילות גורם התשתית בשטח המפונה בתקופת הפינוי.
מוצע להבהיר כי אין בהוראות הסימן כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות על פי הדינים החלים על מתן שירותי התשתית. בכלל זה אין בכך משום גריעה מן הסמכויות בענין עונשין ועיצומים בשל הפרת הוראות נותן הרישיון או הוראות שניתנו לגורם התשתית לפי רישיונו.
----------------
(ג) אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין החל על מתן שירותי התשתית ומכל סמכות הנתונה לפיו, לרבות לענין עונשין ועיצומים בשל הפרת תנאי הרישיון או הוראות של נותן הרישיון.
מיסוי
78.הוראות סעיף 72 יחולו לגבי תשלום לפי סימן זה כאילו היה פיצוי לעסק, ויראו לענין זה גורם תשתית כעסק.
סימן ו': מוסדות ציבור
הגדרות
79.בסימן זה -
"מוסד ציבור" - תאגיד שמתקיימים בו כל אלה, למעט אגודה שיתופית, ההסתדרות הציונית העולמית, רשות מקומית ותאגיד בבעלות או בניהול של מי מהן:
(1) הוא פועל שלא למטרה של חלוקת רווחים לבעליו או לחברים בו, ומסמכי היסוד שלו אוסרים חלוקת רווחים ונכסים לבעליו או לחבריו, לרבות בעת פירוק;
(2) הוא רשום במרשם של תאגידים מסוגו, בין בישראל ובין באזור;
(3) עיקר פעילותו ביום הקובע היה בשטח מפונה, או שהפעיל סניף, לרבות שלוחה, בשטח מפונה;
"מבנה ציבור" - מבנה או מיתקן של קבע בשטח מפונה, המיועד לצורכי ציבור ואינו משמש למגורים, לעסק או למתן שירותי תשתית כמשמעותם בסימנים א', ד' או ה', לפי הענין, למעט מיטלטלין וכל מחובר הניתן לפירוק;
"רשות מקומית" - רשות מקומית כהגדרתה בסעיף 113, ועד מקומי כהגדרתו בסעיף 123, ותאגיד בבעלותם או בניהולם של מי מהם או של רשויות מקומיות בישראל.
תשלום למוסד
ציבור
80.(א) ועדת זכאות רשאית להחליט כי המדינה תשלם למוסד ציבור תשלום בשל השקעות שהשקיע במבנה ציבור, בסכום של 3,825 שקלים חדשים למטר רבוע שמוסד הציבור הקים כדין או של החלק שהוא הוסיף למבנה כדין, לשם פעילותו כמוסד ציבור, לפי הענין, ובלבד שמוסד הציבור לא יהיה זכאי לתשלום בשל הקמה או הוספה שמקורן בתקצוב, במימון, בהעברה או בתמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק, או תאגיד בבעלות מי מהם.
----------------
דברי הסבר
סימן ו': מוסדות ציבור
סעיף 79
להגדרות "מוסד ציבור" ו"רשות מקומית"
מוצע להגדיר מוסד ציבור כתאגיד רשום, הפועל שלא למטרה של חלוקת רווחים לבעליו או לחברים בו, ושמסמכי היסוד שלו אוסרים חלוקה כאמור, גם בעת פירוקו. עוד נדרש כי מוסד ציבור יהיה מי שעיקר פעילותו ביום הקובע היה בשטח המפונה או שהפעיל בו סניף או שלוחה. מוסד ציבור עשוי להיות עמותה שהיא ישיבה או בית כנסת, שפעלה בשטח המפונה ומתקיימים בה התנאים הקבועים בסימן ו' המוצע, או מלכ"ר שהפעיל מבנה ציבור אחר לצורכי הקהילה והחברה, וגופים אחרים כיוצא באלה. לא יימנו על מוסד ציבור אגודה שיתופית, ההסתדרות הציונית העולמית, רשות מקומית או תאגיד בניהול או בבעלות מי מאלה.
לענין זה תיכלל בהגדרה "רשות מקומית" רשות מקומית וועד מקומי לפי ההגדרות שבסעיפים 113 ו-123 לחוק המוצע, ותאגיד בבעלותם או בבעלות רשויות מקומיות בישראל, כגון מפעל הפיס.
להגדרה "מבנה ציבור" -
מוצע להגדיר מבנה ציבור כמבנה או מיתקן של קבע בשטח המפונה, המיועד לצורכי ציבור, ואשר אינו משמש למגורים, לעסק או למתן שירותי תשתית, כפי שהם מוגדרים בחוק המוצע, ולהבהיר כי המונח אינו כולל מיטלטלין ומחוברים הניתנים לפירוק, שאותם ניתן להוציא אל מחוץ לשטח המפונה.
סעיף 80
מוצע כי ועדת הזכאות תהיה רשאית להחליט על תשלום של המדינה למוסד ציבור בשל השקעות שהשקיע במבנה ציבור.
----------------
(ב) מוסד ציבור אשר הוכיח כי עקב הפינוי נשא בהוצאות של הובלת מיטלטלין שלו אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, רשאית ועדת הזכאות להחליט כי המדינה תשלם לו תשלום להחזר הוצאותיו הסבירות.
(ג) תשלום כאמור בסעיף זה יהיה באופן, בסכומים, במועדים ובתנאים שתורה ועדת הזכאות, ובכלל זה תנאים לענין הבטחת השימוש בכספים שיתקבלו למטרות מוסד הציבור; ואם פורק מוסד הציבור או פסק מלפעול - תנאים להעברת הכספים או יתרת הנכסים, לפי הענין, לתאגיד בעל מטרות דומות.
(ד) החלטת ועדת הזכאות לפי סימן זה תתקבל לאחר התייעצות עם רשם העמותות ועם המשרד הממשלתי שפעילותו של מוסד הציבור היא בתחום אחריותו.
81.מוסד ציבור לא יהיה זכאי לפיצויים לפי סימנים ד' ו-ה'.
העדר זכאות
82.הוראות סעיף 72 יחולו לגבי תשלום לפי סימן זה כאילו היה פיצוי לעסק, ויראו לענין זה מוסד ציבור כעסק.
סימן ז': אגודות שיתופיות התיישבותיות
מיסוי
83.אגודה שיתופית התיישבותית לא תהא זכאית לפיצויים לפי חוק זה, זולת כאמור בסימן זה.
פיצוי לאגודה
שיתופית
התיישבותית
----------------
דברי הסבר
מוצע כי תשלום כאמור ייקבע על פי השטח המבונה שמוסד הציבור הוכיח כי הקים כמבנה ציבור או הרחיב במבנה ציבור לצורך פעילותו, אשר נעשו כדין, לפי סכום של 3,825 שקלים חדשים למ"ר, המשקף ערך ממוצע למ"ר של מבני ציבור.
בקביעת תשלום כמוצע בשל השקעות במבנה ציבור לא תובא בחשבון בניה שמקורה בתקצוב, במימון, בהעברה או בתמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק או תאגיד שהוא בבעלותם של מי מאלה. זאת, כמובן, גם אם גופים אלה הקצו סכומים למוסד הציבור והוא השקיעם במבנה.
עוד מוצע כי ועדת הזכאות תהיה רשאית לקבוע למוסד ציבור תשלום להחזר הוצאות סבירות, אשר המוסד הוכיח כי עקב הפינוי נשא בהן להובלת מיטלטלין אל מחוץ לתחום שעליו חל החוק המוצע. תשלום כאמור, אם ייקבע, יוענק באופן, במועדים ועל פי תנאים שתקבע ועדת הזכאות. תנאים אלה יכללו תנאים להבטחת השימוש בכספים שיתקבלו למטרות מוסד הציבור, או - אם יפורק, תנאים שיבטיחו את העברת התשלום, או יתרת הנכסים, לגוף בעל מטרות דומות.
מוצע כי החלטות ועדת הזכאות לפי הסימן המוצע יתקבלו לאחר שהתייעצה עם רשם העמותות ועם המשרד הממשלתי שפעילותו של מוסד הציבור היא בתחום אחריותו.
סעיפים
81 ו-82
מוצע להבהיר כי מוסד ציבור לא יהיה זכאי לפיצוי כעסק וכן לא יהיה זכאי לתשלומים כגורם תשתית.
עוד מוצע כי על התשלום שייקבע לפי סימן ו' יחול מס מיוחד בשיעור של 10%, כפי שנקבע בסעיף 72 המוצע לפיצוי בשל עסק.
סימן ז': אגודות שיתופיות התיישבותיות
סעיף 83
ברוב היישובים בתחום שהחוק המוצע דן בו פועלות, בנפרד לכל יישוב, אגודות שיתופיות המאגדות תושבים באותו יישוב. סוגי השירותים שאגודות אלה העניקו לחבריהן וסוגי הפעילויות המבוצעות על ידן שונים מיישוב ליישוב, בהתאם לאופי היישוב, לצורכי החברים והאגודות וכיוצא בזה. בין השאר, עוסקות האגודות במתן שירותים לקהילה ובביצוע פעילויות עסקיות שונות. במקביל לפעילות האגודה, ניתנים לתושבים שירותים מוניציפליים על ידי הגורמים המוניציפליים המוסמכים, ובהם הועד המקומי של היישוב, המהווה אישיות משפטית נפרדת מהאגודה.
הפיצוי לאגודות השיתופיות ההתיישבותיות נסמך על עקרונות הפיצוי הכלליים שבחוק המוצע, ואולם בשל המאפיינים המיוחדים של האגודות השיתופיות ההתיישבותיות יש צורך להתאים את רכיבי הפיצוי
----------------
----------------
פיצוי בשל עסק,
ומס
84.(א) אגודה שיתופית התיישבותית תהא זכאית לפיצוי בשל עסק לפי הוראות
סימן ד', למעט בשל עסק של השכרת מקרקעין; ואולם אם התנהל עסק במבנה המיועד לצורכי ציבור, יינתן הפיצוי בשלו בהפחתת הסכומים להקמת מבנה הציבור שמקורם בתקצוב, במימון, בהעברה או בתמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק או תאגיד בבעלות מי מהם.
(ב) הוראות סעיף 72 יחולו על פיצוי כאמור בסעיף קטן (א).
העתקת אגודה
שיתופית
התיישבותית
85.(א) המינהלה, באישור ועדת זכאות, רשאית, לבקשת אגודה שיתופית התיישבותית, אחת או יותר, המעוניינת להעתיק את פעילותה אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, להתקשר בהסכם עם האגודה ועם חברי האגודה המעוניינים בכך, לענין העתקת הפעילות, ויראו את ההטבות לפי ההסכם כפיצויים לפי חוק זה; אגודה וחבר שהיו צד להסכם לפי סעיף זה לא יהיו זכאים לפיצויים נוספים לפי חוק זה.
(ב) ראש הממשלה רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות לענין העתקת פעילותה של אגודה שיתופית התיישבותית כאמור בסעיף קטן (א) וזכויות חבריה.
(ג) הסכם כאמור בסעיף קטן (א) לא יחויב במס בולים.
פרק ו': מנגנוני התשלומים
סימן א': פרשנות
הגדרות
86.בפרק זה -
"בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה;
----------------
דברי הסבר
השונים למאפיינים המיוחדים של אגודות אלו. לפיכך מוצע כי הפיצוי לאגודות אלו לא יהיה אלא לפי הוראות סימן ז' המוצע, שבו מפורטים השינויים וההתאמות הנדרשים. יובהר כי לגבי אגודה שיתופית שאינה אגודה שיתופית התיישבותית, יחולו כללי הזכאות לפיצוי לפי החוק המוצע, כמו לגבי כל תאגיד אחר.
סעיף 84
ככל שאגודה שיתופית התיישבותית מקיימת עסק הזכאי לפיצוי, מוצע לקבוע כי היא תהיה זכאית לפיצוי בשל עסק זה, ויחולו לגביו הוראות סימן ד' המוצע. עם זאת, המקרקעין המשמשים את האגודות השיתופית ההתיישבותיות הוקצו להן לצורך הקמת היישוב ולצרכיו השוטפים על פי אופיו של היישוב, ולא כדי לקיים בהם עסק של השכרת המקרקעין. לפיכך, מוצע שלא לראות בפעילות של השכרת מקרקעין, עסק שבשלו זכאית אגודה שיתופית התיישבותית לפיצוי.
כמו כן בדומה לקבוע בסעיף 80 המוצע, לגבי מוסדות ציבור, אם העסק מתנהל במבנה המיועד לצורכי ציבור יופחתו מן הפיצוי לעסק סכומים שמקורם בתקצוב מהמדינה או מגופים ציבוריים.
עוד מוצע להבהיר כי הוראות סעיף 72 המוצע, לענין מס מיוחד, יחולו גם לגבי פיצוי הניתן לאגודה שיתופית התיישבותית.
סעיף 85
אם תבקש אגודה שיתופית התיישבותית להעתיק את פעילותה מחוץ לתחום האמור בסעיף 3 המוצע, באופן שתושביה ימשיכו להתגורר יחדיו במסגרת קהילתית משותפת, מוצע כי המינהלה תהיה רשאית להגיע להסכם עם האגודה ועם חבריה המעוניינים בכך, באישור ועדת הזכאות, שבו ייקבעו הפרטים השונים שיהיה צורך להסדירם. מוצע כי בהסכם כאמור יוסדר הפיצוי שיינתן במקרה כזה, לאגודה השיתופית ההתיישבותית ולחבריה, וכי לא יינתן פיצוי נוסף לפי החוק המוצע. לפיכך, מוצע לקבוע כי פיצוי כאמור ייחשב כפיצוי שניתן לפי החוק, על כל הנובע מכך, ובכלל זה, הסדרי המס.
עוד מוצע להסמיך את ראש הממשלה בהסכמת שר האוצר לקבוע הוראות לענין העתקת פעילותה של אגודה שיתופית התיישבותית כאמור, ולענין זכויות החברים באגודה כאמור, לרבות הוראות שיסדירו את הפיצוי לחברים שיבחרו שלא לעבור למיקום החדש.
פרק ו': מנגנוני התשלומים
כללי
מטרת פרק ו' המוצע להסדיר את אופן העברת הפיצויים לזכאים להם, כך שיתאפשר, ככל הניתן, ליחיד או לתאגיד, הזכאי לפיצויים, להשתמש בכספי הפיצויים לצורך המשך ניהול חייו או עסקיו, תוך התחשבות בנושיו, ככל
----------------
"הסכום המובטח" - ערך הזכויות המשועבדות להבטחת חוב מובטח או יתרת חוב מובטח שטרם נפרעה, לפי הנמוך, ובלבד שהוצהר על קיומו של החוב המובטח כאמור בסעיף 89(ג) או שנושה הודיע על קיומו כאמור בסעיף 90(4);
"חוב מובטח" - כל אחד מאלה:
(1) חוב שערב היום האמור בסעיף 28(א) היה מובטח בשעבוד של זכויות של הזכאי לגבי מקרקעין בשטח מפונה, הרשום במרשם המתנהל על ידי אחד מאלה: רשם המשכונות, רשם החברות, רשם העמותות, רשם האגודות השיתופיות, הממונה והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, וכן חוב שערב היום האמור היה מובטח בשעבוד כאמור אף אם אינו רשום כאמור, ובלבד שהנושה הוכיח כי כוחו של השעבוד יפה כלפי המדינה;
(2) חוב מס שערב היום האמור בסעיף 28(א) היה קיים בשלו שעבוד לפי פקודת המסים (גביה)(29), על זכויות של הזכאי לגבי מקרקעין בשטח מפונה;
"מנהל מסדיר" - מי שמונה לפי סעיף 92;
"נושה מובטח" - נושה בעל חוב מובטח;
"ערך הזכויות המשועבדות" - בשעבוד לגבי בית מגורים - סכום כאמור בסעיף 2 לתוספת השניה לפי סוג בית המגורים ושטחו, ובשעבוד לגבי מקרקעין של עסק - העלות המתואמת שלהם כאמור בסעיפים 3 ו-4 לתוספת השלישית;
"תאגיד" - תאגיד הזכאי לפיצויים לפי חוק זה, למעט אגודה שיתופית התיישבותית.
87.(א) נקבע לזכאי פיצוי, מענק או תשלום לפי חוק זה, למעט הטבות לפי סעיף 70(ב) ו-(ג) (בפרק זה - פיצויים), ישולמו הפיצויים בהתאם להוראות פרק זה.
(ב) הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקדמה שמועד תשלומה הוא אחרי יום תחילתו של חוק זה.
דרכי תשלום
----------------
דברי הסבר
שישנם. לפיכך, ככלל, קובע הפרק, כי לפני הזכאי יעמדו שתי חלופות בענין דרך העברת הפיצויים: הזכאי יוכל לבחור בהעברה ישירה של כספי הפיצויים לחשבון הבנק שלו, ולהתמודד באופן עצמאי עם נושיו, ככל שישנם, עם מתן אפשרות לנושים לנהל הליכים כנגדו, או לבחור במינוי של מנהל מסדיר, אשר ינהל הליכים לאישור הסדר נושים בעבור הזכאי, בתקופה שבה יוקפאו הליכים כנגדו.
לגבי אגודות שיתופיות התיישבותיות קובע
סימן ד' בפרק המוצע כי הן יפורקו בידי רשם האגודות השיתופיות, וכי הפיצויים ישולמו במסגרת הליכי הפירוק, וזאת זולת אם הוסכם בין המינהלה לבין אגודה שיתופית התיישבותית, לבקשת האגודה, להעתיקה אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, כאמור בסעיף 85 המוצע.
הפרק מחולק לסימנים בהתאם לסוג הזכאים לפיצויים - תאגידים, יחידים או יישובים. ואולם מאחר שההליכים בנוגע לתאגיד ובנוגע ליחיד דומים, מחיל סימן ג' העוסק ביחיד, את רוב הוראותיו של סימן ב' העוסק בתאגיד, בשינויים ובהתאמות הקבועים בו.
סימן א': פרשנות
סעיף 86
בסעיף 86 מובאות הגדרות שעיקרן נוגע לחובות המובטחים בשעבודים של מקרקעין הנמצאים בשטח המפונה, שיטופלו על פי הוראות הפרק המוצע. מאחר שלפי החוק המוצע מתבטלות הזכויות במקרקעין במועד הקבוע
בסעיף 28(א), החובות המובטחים בהתאם להגדרה המוצעת, הם החובות שהיו מובטחים עד ביטול הזכויות במקרקעין כאמור בשעבוד רשום, או בשעבוד שאינו רשום ובלבד שהוכח שכוחו יפה כלפי המדינה וכן חובות המובטחים בשעבוד לפי פקודת המסים (גביה).
כמו כן מוצע כי סכום מובטח יוכר רק אם הזכאי לפיצוי או הנושה הודיעו למינהלה על קיומו של החוב המובטח.
סעיף 87
מוצע לקבוע כי הוראות פרק ו' המוצע בדבר דרך תשלום הפיצויים, התשלומים והמענקים הקבועים בחוק המוצע יחולו גם על תשלומים
(29) חוקי א"י, כרך ב' עמ' (ע) 1374, (א) 1399.
----------------
סימן ב': תאגיד
הודעה על הליכי
פירוק, הסדר
או כינוס נכסים
88.(א) תאגיד התובע פיצויים, שמתנהל נגדו בבית משפט הליך של פשרה או הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, הליך של פירוק לפי פקודת החברות, פקודת האגודות השיתופיות או חוק העמותות, או הליך של כינוס נכסים לפי פקודת החברות (בסעיף זה - הליך), יצרף לתביעתו הודעה על כך; בהודעה יציין התאגיד את סוג ההליך, פרטיו, בית המשפט שבפניו מתנהל ההליך (בסעיף זה - בית המשפט), ואם מונה לתאגיד בעל תפקיד - את שמו ומענו.
(ב) החל הליך או מונה בעל תפקיד, לאחר הגשת התביעה לפי חוק זה ולפני ביצוע תשלום ישיר או מינוי מנהל מסדיר לפי סימן זה, יגיש התאגיד למינהלה הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהחל ההליך או מיום שמונה בעל התפקיד, לפי הענין.
(ג) נמסרה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או נודע למינהלה בדרך אחרת על קיומו של הליך, יועברו הפיצויים, כולם או חלקם, בהתאם להוראות בית המשפט, לבעל התפקיד, לזכאי, או לנושה מובטח; בטרם ייתן בית המשפט הוראות כאמור בסעיף קטן זה, ייתן לנושה מובטח הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ד) תאגיד שמתנהל לגביו הליך, לא ימונה לו מנהל מסדיר, אלא אם כן הורה בית המשפט, לבקשת התאגיד, לעכב את ההליך בפניו ולהעביר את הטיפול בתאגיד למנהל מסדיר, ובהתאם להוראות שיראה בית המשפט לנכון לתת.
(ה) בסעיף זה, "בעל תפקיד" - נאמן, כונס נכסים, מפרק, או בעל תפקיד אחר שמונה לפי סעיף 350 לחוק החברות.
בקשה לתשלום
ישיר או בקשה
למינוי מנהל
מסדיר
89.(א) תאגיד התובע פיצויים, אשר לא מתנהל נגדו הליך כאמור בסעיף 88, יצרף לתביעתו בקשה לקבל את כספי הפיצויים במישרין ולהתמודד בעצמו עם נושיו, ככל שישנם (בסימן זה - בקשה לתשלום ישיר), או בקשה שימונה לו מנהל מסדיר לשם ניהול של הליך להסדר נושים בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה - בקשה למינוי מנהל מסדיר).
----------------
דברי הסבר
המשתלמים אחרי תחילת החוק, על פי הסכם בדבר מקדמה על חשבון הפיצויים לפי החוק שנכרת לפני תחילתו.
סימן ב': תאגיד
סעיף 88
כאמור לעיל, ככלל, מוצע כי כספי הפיצויים ישולמו ישירות לזכאי לפיצויים, או, לבקשתו, ינוהל בעבורו הסדר נושים על ידי מנהל מסדיר. ואולם אם מתנהל נגד הזכאי לפיצויים הליך של פירוק, פשיטת רגל, הסדר או פשרה, או כינוס נכסים, לא ניתן להעביר את הכספים ישירות לזכאי לפיצויים, ואף אין מקום לניהולו של הליך מקביל בפני מנהל מסדיר. לפיכך מוצע לקבוע כי על הזכאי להודיע אם מתנהל נגדו הליך כאמור, ובמקרים אלה יועברו הפיצויים רק בהתאם להוראות בית המשפט שלפניו מתנהל ההליך.
עם זאת, מוצע לאפשר לבית המשפט שלפניו מתנהל הליך כאמור, לבקשת הזכאי לפיצויים, לעכב את ההליך כדי לנסות לגבש הסדר נושים בפני מנהל מסדיר, שכן יתכן כי דרך זו תהיה מהירה ויעילה יותר. זאת במיוחד במקרה שבו ההליך לפני בית המשפט רק החל.
סעיף 89
בכל מקרה שבו לא מתנהל הליך כאמור בסעיף 88 יהיה על התובע פיצויים להגיש, לפי בחירתו, בקשה לתשלום ישיר או בקשה למינוי מנהל מסדיר. מוצע כי כשהתובע הוא חברה או תאגיד אחר, תתקבל החלטה על הבחירה בידי הדירקטוריון או הגוף המנהל.
מוצע כי המבקש תשלום ישיר יצרף לבקשתו תצהיר ואישורים בדבר קיומם או אי קיומם של חובות מובטחים כאמור בהגדרה המוצעת בסעיף 86.
המבקש כי ימונה לו מנהל מסדיר, יצרף לבקשתו תצהיר בדבר חובותיו ונכסיו, וינמק את הצורך בניהול ההליך בפני מנהל מסדיר לצורך הסדרת חובותיו. תצהיר זה נדרש מאחר, שככלל, אין מקום לניהולם של הליכי הסדר ולויתור כלשהו של נושים על נשייתם, אם נכסיו
----------------
(ב) לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) תצורף החלטת הדירקטוריון, ובתאגיד שאינו חברה - החלטת גוף מקביל לו, על בחירתו אם להגיש בקשה לתשלום ישיר או בקשה למינוי מנהל מסדיר.
(ג) לבקשה לתשלום ישיר יצורף תצהיר בדבר קיומם או אי קיומם של חובות מובטחים, בצירוף פרטים על כך, ותדפיס או אישור על הרישום מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום.
(ד) לבקשה למינוי מנהל מסדיר יצורף תצהיר בדבר חבויותיו ונכסיו של התאגיד והנמקה מפורטת בדבר הצורך בהליך בפני מנהל מסדיר לאור היקפם של אלה ובהתחשב בפיצויים שהוא תובע; כן יצורף כתב ויתור על סודיות לגבי כל מידע הנוגע למצבו הכלכלי של התאגיד, בנוסח שעליו תורה המינהלה.
(ה) תאגיד רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר, בצירוף החלטה ומסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), אף אם הגיש תחילה בקשה לתשלום ישיר, וזאת עד למועד הנקוב בהודעת המינהלה כאמור בסעיף 90(2).
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד הזכאי לפיצויים בשל עסק שלא היה פעיל ביום הקובע או בשל סניף לפי סימן ד' לפרק ה', או לפיצויים לפי סימנים ה' או ו' לפרק האמור, אינו רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר; תאגיד כאמור יצרף לתביעתו תדפיס או אישור על רישום כאמור בסעיף קטן (ג) אם נדרש רישום, ויראו אותו כמי שהגיש בקשה לתשלום ישיר.
90.החליטה ועדת זכאות על תשלום פיצויים, או על תשלום על חשבון הפיצויים, לתאגיד שהגיש בקשה לתשלום ישיר, או אישרה הסכם בדבר תשלום פיצויים לתאגיד, תפרסם המינהלה באתר האינטרנט שלה הודעה על כוונתה לשלמו; בהודעה יצוינו ענינים אלה:
הודעת המינהלה
על תשלום ישיר
----------------
דברי הסבר
של הזכאי, לרבות סכום הפיצויים, עולים בהרבה על חובותיו. מאותו טעם, וכדי שהסדר הנושים ישקף את יכולתו הכלכלית של הזכאי לפיצויים, יש לאפשר למנהל המסדיר לבחון את מצבו הכלכלי של הזכאי, ולשם כך נדרש הזכאי לחתום על כתב ויתור על סודיות.
עסק הזכאי לפיצויים בשל סניף שהוא מקיים בשטח מפונה או בשל עסק שלא היה פעיל ביום הקובע, גורם תשתית ומוסד ציבור, וכן אגודה שיתופית התיישבותית - כנובע מהגדרת "תאגיד" בסעיף 86, אינם זכאים לבקש כי ימונה להם מנהל מסדיר. עם זאת, בכל הנוגע למוסד ציבור, מוצע בסעיף 109 להסמיך את שר המשפטים להחיל את הוראות הפרק לענין מנהל מסדיר, כולן או חלקן.
סעיף 90
אם ביקש תובע כי הפיצויים ישולמו לו בתשלום ישיר, מוצע כי המינהלה תפרסם לפחות 45 ימים מראש כי בכוונתה להעביר את הפיצויים לחשבון הזכאי בסניף בנק שיצוין בהודעה ובמועד שיצוין בה. הודעה זו נועדה להגן על נושיו שלהזכאי לפיצויים, באופן שתינתן להם אפשרות להיערך לנקיטת ההליכים הדרושים לגביית המגיע להם, לטענתם.
נוסף לכך, וכדי לוודא שישולמו הכספים שלהם זכאים עובדים מכוח יחסי עובד-מעביד בינם לבין הזכאי לפיצויים, מוצע כי, כל עובד שיש לו תביעה כאמור שעילתה בשנת העבודה האחרונה או בהפסקת העבודה, יוכל להודיע על כך למינהלה, וזו תעכב את תשלום הכספים הללו לזכאי, לפי הוראות סעיף 91 המוצע. להוראה זו יש מקום במיוחד נוכח העובדה שעסקים רבים יפסיקו לפעול עם הפינוי. כמו כן, וכדי שלא לפגוע במעמדם של נושים שחובם הובטח בשעבוד של זכויותיו של הזכאי לגבי מקרקעין בשטח מפונה, אשר יהיו בטלות עם הפינוי כאמור בסעיף 28 לחוק המוצע, מוצע לאפשר לנושים אלה להגיש למינהלה הודעה בדבר הסכום המובטח כאמור, בצירוף תדפיס או אישור בדבר רישום השעבוד, כאשר רישום כזה נדרש. יצוין כי שעבוד מכוח סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) אינו דורש רישום. הסכומים המובטחים לא יועברו לזכאי לפיצויים בלי הסכמת הנושים, לפי הוראות סעיף 91 המוצע.
----------------
(1) שם הבנק ופרטי הסניף שבו בכוונת המינהלה להפקיד את כספי הפיצויים בעבור התאגיד (בסימן זה - חשבון התאגיד);
(2) המועד שבו בכוונת המינהלה להעביר את כספי הפיצויים, אשר לא יהיה מוקדם מ-45 ימים לאחר יום פרסום ההודעה ולא יהיה מאוחר מ-60 ימים לאחר היום האמור;
(3) כי כל עובד, הטוען כי הוא זכאי או יהיה זכאי לקבל מהתאגיד פיצויי פיטורים, תשלומים אחרים בקשר לסיום יחסי עובד-מעביד או שכר עבודה לתקופה שאינה עולה על 12 החודשים שקדמו לפיטורים או להתפטרות, למעט פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק הגנת שכר, התשי"ח-1958(30), רשאי להגיש למינהלה, בתוך התקופה שצוינה בהודעה לענין זה, אשר לא תפחת מ-30 ימים מיום פרסום ההודעה, הודעה בדבר הסכום המגיע לו לטענתו (בסימן זה - הסכום לעובד);
(4) כי כל נושה מובטח רשאי להגיש למינהלה הודעה בדבר החוב המובטח בציון ערך הזכויות המשועבדות להבטחתו או יתרתו שטרם נפרעה, לפי הנמוך, בצירוף תדפיס או אישור מאת הרשות שאצלה נרשם השעבוד, אם נדרש רישום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (3).
העברת הפיצויים
לתאגיד שביקש
תשלום ישיר
91.(א) בתוך שבעה ימים לאחר המועד הנקוב בהודעה כאמור בסעיף 90(2), תעביר המינהלה את כספי הפיצויים לחשבון התאגיד, למעט סכום השווה לסך כל הסכומים המובטחים, וסכום השווה לסך כל הסכומים לעובדים.
(ב) כל סכום מובטח יועבר על ידי המינהלה כמפורט להלן:
(1) הוסר השעבוד - לחשבון התאגיד;
(2) לא הוסר השעבוד והסכימו הנושה המובטח והתאגיד על העברת
הסכום - כפי שהסכימו;
(3) לא הוסר השעבוד ולא הושגה הסכמה כאמור בפסקה (2) - יופקד הסכום המובטח בחשבון בנק נפרד שהתאגיד יפתח למטרה זו בלבד (בפרק זה - החשבון המיוחד); היו מספר חובות מובטחים בשעבוד של זכויות לגבי אותו נכס, יופקדו כל הסכומים המובטחים כאמור באותו חשבון מיוחד, ובלבד
----------------
דברי הסבר
סעיף 91
מוצע כי בתוך 7 ימים מהמועד הנקוב בהודעה שפורסמה כאמור בסעיף 90, יועברו כספי הפיצויים לחשבון הזכאי, למעט הסכומים המובטחים והסכומים הנתבעים על ידי עובדים.
מוצע כי סכום מובטח ישולם בהתאם להסכמת הנושה המובטח, או לחשבון התאגיד אם השעבוד הוסר על ידי הנושה המובטח. בהעדר הסכמה כאמור, מוצע שהסכום המובטח יועבר לחשבון בנק נפרד לכל נכס משועבד שהתאגיד יפתח למטרה הזו בלבד, ובלבד שאם רובצים על נכס אחד כמה שעבודים, סך הסכומים שיועברו לחשבון המיוחד לא יעלה על ערך הזכויות המשועבדות של אותו נכס. החשבון ישועבד לטובת הנושה המובטח, או לטובת מספר נושים מובטחים ביחס לאותו נכס - בהתאם לדרגת שעבודם. לא ניתן יהיה לעשות פעולה כלשהי בחשבון זה, לרבות קיזוז בידי הבנק שבו מתנהל החשבון, אלא בהסכמת הנושה המובטח, בהתאם לדרגת שעבודו בנכס המקורי.
הסכום אשר מעוכב נוכח תביעות העובדים, כאמור בסעיף 90, יועבר לעובד אם התאגיד הסכים לכך, או אם ניתן פסק דין המקבל את תביעתו של העובד. ואולם מוצע שסכום הפיצויים האמור לא יעוכב לתקופה העולה על 60 ימים ממועד הפינוי או ממועד שנקבע להעברת הפיצויים, כאמור בהודעת המינהלה, לפי המאוחר, אלא אם כן התאגיד יסכים להארכת תקופת העיכוב או אם יוכח למינהלה כי העובד הגיש תביעה נגד התאגיד ושאלת הזכאות לכספים אלו תלויה ועומדת לפני בית משפט. עם זאת, בית המשפט יוכל לקבוע כי סכום התביעה כולו או חלקו, לא יעוכב.
(30) ס"ח התשי"ח, עמ' 86.
----------------
שהסכום הכולל שיופקד כאמור לא יעלה על ערך הזכויות המשועבדות של אותו נכס; החשבון המיוחד ישועבד לטובת הנושה המובטח בהתאם לדרגת שעבודו להבטחת החוב המובטח, ולא ניתן יהיה למשוך כספים מחשבון זה או לעשות בו כל פעולה, לרבות קיזוז בידי הבנק, אלא בהסכמת הנושה המובטח.
(ג) (1) הסכום לעובד יועבר לעובד על ידי המינהלה, בהתקיים אחד מאלה:
(א) התאגיד הסכים להעברת הסכום האמור, כולו או חלקו, לעובד; יתרת הסכום, אם נותרה, תועבר לחשבון התאגיד אם ניתנה לכך הסכמת העובד;
(ב) ניתן פסק דין סופי המקבל את תביעת העובד נגד התאגיד, כולה או חלקה; יתרת הסכום, אם נותרה, תועבר לחשבון התאגיד, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(2) על אף האמור בפסקה (1)(א) סיפה, חלפו 60 ימים מיום הפינוי או ממועד העברת כספי הפיצויים כאמור בסעיף קטן (א), לפי המאוחר מביניהם, יועברו לחשבון התאגיד הסכומים לעובדים שנותרו במינהלה, למעט כל סכום לעובד שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) העובד הגיש תביעה נגד התאגיד לקבלת הסכום האמור, הודיע על כך למינהלה, וההליך תלוי ועומד בבית המשפט; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע כי פסקת משנה זו לא תחול על הסכום האמור, כולו או חלקו;
(ב) התאגיד הסכים כי מועד העברת הסכום לחשבונו יידחה למועד מאוחר יותר.
(ד) הסכם כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ומסמך שיש בו שעבוד של החשבון המיוחד לפי סעיף קטן (ב)(3), לא יחויבו במס בולים.
92.(א) הגיש תאגיד בקשה למינוי מנהל מסדיר, תמנה לו המינהלה מנהל מסדיר בתוך 21 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוכיח למינהלה כי עזב את השטח המפונה ביום הפינוי או לפניו; ואולם רשאית המינהלה שלא למנות לתאגיד מנהל מסדיר אם קבעה כי לאור מצבו הכלכלי אין צורך בהליכים לפני מנהל מסדיר.
(ב) הודעה על מינוי מנהל מסדיר תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.
מינוי מנהל
מסדיר
93.(א) כשיר להתמנות למנהל מסדיר מי שמתמלאים בו תנאי הכשירות להתמנות לשופט של בית משפט שלום; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לענין כשירותו של מנהל מסדיר, וסייגים למינוי.
תנאי כשירות
ואחריות המנהל
המסדיר
----------------
דברי הסבר
סעיף 92
מוצע לקבוע כי למינהלה יהיה שיקול דעת אם למנות מנהל מסדיר לזכאי לפיצויים בהתאם למצבו הכלכלי, מהנימוקים אשר צוינו בדברי ההסבר לסעיף 89 המוצע. כמו כן הזכות למינוי מנהל מסדיר, המהווה הטבה מיוחדת לזכאים לפי החוק המוצע, תינתן לאלה אשר פעלו כדין ועזבו את השטח לא יאוחר מן היום שנקבע לכך לפי החוק.
סעיף 93
מאחר שמוקנות למנהל המסדיר סמכויות של בית משפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות) מוצע לקבוע שימונה למנהל מסדיר רק מי שכשיר להיות שופט. מאחר שמוצע לקבוע כי ניתן יהיה לערער על החלטותיו של המנהל המסדיר לבית משפט מחוזי, מוצע שכשירותו של המנהל המסדיר תהיה כשל שופט שלום.
----------------
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לענין העברה מתפקיד של מנהל מסדיר.
(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע הוראות לענין שכרו של מנהל מסדיר ואופן העסקתו.
(ד) על אף האמור בכל דין, פעולותיו של מנהל מסדיר לשם ביצוע נאות של תפקידיו לפי חוק זה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדו ובלבד שפעל בתום לב ובהתאם להוראות חוק זה ולכל דין אחר.
הקפאת הליכים
94.(א) מונה לתאגיד מנהל מסדיר, אין להמשיך ואין לפתוח בכל הליך כמשמעותו בסעיף 350 לחוק החברות נגד התאגיד, אלא ברשות המנהל המסדיר ובתנאים שיקבע (בסימן זה - הקפאת הליכים).
(ב) הקפאת ההליכים תעמוד בתוקפה לתקופה של תשעה חודשים מיום מינויו של המנהל המסדיר; המנהל המסדיר רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו.
הסדר נושים
95.(א) תאגיד שמונה לו מנהל מסדיר רשאי להגיש למנהל המסדיר ולנושי התאגיד, בתוך 90 ימים מיום מינוי המנהל המסדיר, הצעה להסדר בינו לבין הנושים.
(ב) הוגשה הצעה כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל המסדיר לכנס אסיפות נושים לצורך בחינתה, בדרך שיורה.
(ג) אם באסיפה כאמור בסעיף קטן (ב) הסכימו להסדר רוב מספרם של הנוכחים והמצביעים, שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, והמנהל המסדיר אישר את ההסדר, יחייב ההסדר את התאגיד ואת כל הנושים ובעלי המניות; המנהל המסדיר יחלק את נכסי התאגיד, לרבות הפיצויים, בהתאם להסדר כאמור.
(ד) התקיים אחד מאלה, יפרסם המנהל המסדיר ברבים הודעה על פקיעת הקפאת ההליכים ועל כך שכספי הפיצויים יועברו לתאגיד במישרין:
(1) לא הוגשה הצעה להסדר במועד כאמור בסעיף קטן (א);
----------------
דברי הסבר
מוצע לקבוע, כי פעולותיו של המנהל המסדיר במסגרת החוק המוצע לא ישמשו עילה למשפט אזרחי כנגדו, אם פעל בתום לב.
סעיף 94
כדי לאפשר למנהל המסדיר לפעול לגיבושו של הסדר נושים מוצע להקפיא את ההליכים כנגד הזכאי לפיצויים, אם מונה לו מנהל מסדיר, באופן שלא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים נגדו, לרבות הליכי הוצאה לפועל.
סעיף 95
מוצע כי רק הזכאי לפיצויים יהיה רשאי להציע הצעה להסדר עם נושיו, שכן הכוונה היא לסייע לזכאי, באמצעות המנהל המסדיר, להסדיר את חובותיו, ולא לכפות עליו הסדר שבו הוא אינו מעוניין. עם זאת מובן, כי המנהל המסדיר ואף כל נושה רשאים להציע לזכאי לפיצויים הצעה להסדר, ואם ירצה, יגישה למנהל המסדיר כהצעה מטעמו.
מוצע לקבוע, כי אם אישר המנהל המסדיר את ההצעה, די ברוב של המצביעים המחזיקים ב-75% מהערך המיוצג בהצבעה, כדי לחייב את כל נושיו של הזכאי לפיצויים, וזאת, בדומה להוראות סעיף 350 לחוק החברות, וכדי שלא לתת כוח למיעוט למנוע מרוב הנושים ומהזכאי להגיע להסדר יעיל והוגן. מובן כי אם יתברר למנהל המסדיר שההסדר המוצע אינו הוגן כלפי המיעוט המתנגד, רשאי הוא שלא לאשר את הצעת ההסדר. כמו כן רשאי התאגיד לבטל את המינוי של המנהל המסדיר.
עוד מוצע לקבוע, כי אם לא ניתן לגבש הסדר בתקופת הקפאת ההליכים, או שלא ראוי לאשר הסדר נושים נוכח מצבו הכלכלי של הזכאי לפיצוי, יועבר סכום הפיצויים כפי שמועבר התשלום לבקשת מי שביקש תשלום ישיר, תוך מתן הודעה מוקדמת הן על פקיעת הקפאת ההליכים והן על הכוונה להעביר את כספי הפיצויים לחשבון הזכאי, בתנאי שלא יועברו לפני שחלפו שלושה חודשים ממועד ההודעה. הדבר יאפשר לזכאי, וכן לנושיו, להגיש בקשה לפירוק או להסדר או פשרה לבית המשפט, או להיערך בדרך אחרת.
----------------
(2) לא אושר הסדר כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך תקופת הקפאת ההליכים, או נוכח המנהל המסדיר כי לא ניתן יהיה לאשר הסדר כאמור ברוב הנדרש במהלך תקופה זו;
(3) המנהל המסדיר החליט כי לא ראוי לאשר הסדר נושים נוכח מצבו הכלכלי של החייב;
(4) התאגיד ביקש לבטל את המינוי של המנהל המסדיר.
(ה) הודיע המנהל המסדיר כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את התאגיד מאותו מועד כאילו הגיש בקשה לתשלום ישיר, ויחולו הוראות סעיפים 90 ו-91, ובלבד שכספי הפיצויים לא יועברו לחשבון התאגיד לפני תום שלושה חדשים מיום פרסום ההודעה על פקיעת הקפאת ההליכים; ואולם אם לפני העברת כספי הפיצויים לחשבון התאגיד נפתח נגדו הליך כאמור בסעיף 88, יחולו הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.
96.(א) על הקפאת הליכים כאמור בסעיף 94 ועל הליך הסדר נושים כאמור בסעיף 95, יחול הדין החל לפי סעיף 350 לחוק החברות, בשינויים המחויבים, ואולם סמכויות בית המשפט לפי הדין האמור יוקנו למנהל המסדיר, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות שקבע שר המשפטים לענין זה.
(ב) החלטות המנהל המסדיר בענין הסכום העומד לחלוקה בהסדר הנושים יהיו כפופות להחלטות של הועדות ובתי המשפט לפי חוק זה בדבר זכאות לפיצויים וסכומי הפיצויים.
הקפאת הליכים
והסדר נושים
97.לענין ערעור, דין החלטה סופית של מנהל מסדיר כדין פסק דין של בית משפט שלום, ודין החלטה אחרת של מנהל מסדיר כדין החלטה אחרת של בית משפט שלום; בית המשפט המוסמך לענין זה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשופט אחד.
ערעור על החלטות
מנהל מסדיר
98.על אף האמור בכל הסכם, העתקת פעילותו של עסק כאמור בסעיף 70, כשלעצמה, לא תהווה עילה להעמדת הלוואה לפירעון מיידי או לגיבוש שעבוד צף.
סימן ג': יחיד
השלכות העתקת
הפעילות משטח
מפונה
99.על יחיד התובע פיצויים יחולו הוראות סימן ב', בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.
החלת הוראות
סימן ב'
----------------
דברי הסבר
סעיף 96
מוצע לקבוע כי על ההליכים בפני המנהל המסדיר יחול הדין החל לגבי הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות. ואולם מאחר שהכוונה היא שההליך בפני המנהל המסדיר יהיה מהיר ופשוט יותר, מוצע לקבוע כי לא יהיה ליווי של ההליך על ידי בית המשפט, כפי שנעשה בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות, וכי סמכויות בית המשפט, ולא רק סמכויות בעל התפקיד אשר מונה על ידו בהליכים אלו, יוקנו למנהל המסדיר. כל זאת זולת אם ייקבע אחרת בתקנות.
מוצע להבהיר כי החלטות המנהל המסדיר אינן יכולות להעמיד לחלוקה סכום פיצויים הגבוה מן הסכום שייקבע לזכאי לפי החוק, והן כפופות להחלטות ועדתהזכאות ובתי המשפט בדבר הזכאות ובדבר סכום הפיצויים.
סעיף 97
מאחר שכאמור, מוקנות למנהל המסדיר סמכויות נרחבות, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לערער על החלטותיו כפי שמערערים על החלטות של בית משפט שלום, ואולם בית המשפט המחוזי ידון בערעורים בדן יחיד.
סעיף 98
כדי שלא להרע את מצבם של עסקים המעתיקים את פעילותם אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3 המוצע, מוצע לקבוע כי על אף כל הסכם, הפינוי, כשלעצמו, לא יהווה עילה להעמדת הלוואה לפירעון מיידי או לגיבושו של שעבוד צף.
----------------
----------------
התאמת הוראות
100.(א) הודעה כאמור בסעיף 88 תוגש לגבי הליך לפי פקודת פשיטת הרגל.
(ב) הוראות סעיפים 90(1) עד (3) ו-91(ג) יחולו רק לענין פיצוי בשל עסק.
(ג) לענין סעיף 90(4), המועד להגשת הודעה למינהלה בידי נושה מובטח לגבי פיצוי שאינו פיצוי בשל עסק, הוא 21 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
(ד) לענין סעיף 91 - מועד העברת כספי הפיצויים שאינם פיצוי בשל עסק, למעט הסכומים המובטחים, לחשבונו של היחיד, יהיה בתוך 30 ימים מיום החלטת ועדת הזכאות.
(ה) הסדר הנושים לא יחייב נושה שלא הסכים לו, לגבי חוב או חבות אשר לפי פקודת פשיטת הרגל לא היה היחיד נפטר מהם על פי צו הפטר.
חובת נושים
מובטחים
101.(א) נושה מובטח שהזכויות ששועבדו לטובתו הן זכויות לגבי מקרקעין ששימשו למגורי הזכאי, לא יהיה רשאי לדרוש תשלום בעבור הסכמתו למשיכת כספים מהחשבון המיוחד או לעשיית פעולה בו כאמור בסעיף 91(ב)(3), ולא יהיה רשאי להתנות את הסכמתו כאמור אלא בהמצאת בטוחה חלופית מספקת להבטחת החוב המובטח להנחת דעתו.
(ב) לענין סעיף זה, ייחשב כבטוחה חלופית מספקת שעבוד של זכויות לגבי מקרקעין אחרים שערכם אינו נמוך משיעור מן הסכום המובטח במועד המצאת הבטוחה, המקובל אצל אותו נושה לגבי הלוואות מאותו סוג, ובלבד שאינו עולה על 150 אחוזים מן הסכום כאמור.
סייג לפירעון
מיידי
102.(א) על אף האמור בכל הסכם, הפינוי של בית מגורים בשטח מפונה, כשלעצמו, לא יהווה עילה להעמדת הלוואה לפירעון מיידי.
(ב) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, לא יוטל קנס או חיוב בשל פירעון מוקדם של הלוואה שלהבטחתה שועבדו זכויות לגבי בית מגורים, של הזכאי לפיצוי בשל אותו בית מגורים.
----------------
דברי הסבר
סימן ג': יחיד
סעיפים
99 ו-100
מוצע לקבוע כי על יחיד הזכאי לפיצויים יחולו ההוראות החלות על תאגיד הזכאי לפיצויים, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בהוראות סימן ג' המוצע. כך למשל, הודעה שעל הזכאי היחיד לתת בענין הליכים המתנהלים נגדו, תתייחס להליכי פשיטת רגל.
מוצע כי המינהלה תפרסם הודעה על כוונתה להעביר כספי פיצויים ליחיד רק אם מדובר בפיצוי בשל עסק, וזאת כדי להשוות ככל שניתן את מצבו של היחיד לזה שבו היה לולא הפיצויים. כך, לדוגמה, אם היה הזכאי מוכר את ביתו מרצון, לא היתה מתפרסמת הודעה על חשבון הבנק שאליו עתידים היו לעבור כספי התמורה. מוצע כי נושה מובטח יידרש להודיע למנהלה על חובו לענין פיצוי שאינו פיצוי בשל עסק, בתוך 21 ימים ממועד פרסומו של החוק.
כמו כן מוצע לקבוע כי הסדר הנושים לא יחייב נושה שלא הסכים לו, ואשר הזכאי לפיצויים לא היה מקבל הפטר ממנו אילו היה בהליכי פשיטת רגל. זאת כדי לא לפגוע בנושים, כגון נושי מזונות, שעל פי הדין הרגיל לא היה ניתן לחייבם בהסדר נושים.
סעיף 101
מוצע לחייב נושה שחובו הובטח בשעבוד לגבי מקרקעין ששימשו למגורים, להסכים להמיר את בטוחתו בבטוחה מספקת, קרי בטוחה שערכה אינו נופל מגובה הבטוחה המקובלת אצל הנושה בהלוואות מאותו סוג, ושאינו עולה על 150% מהסכום המובטח.
סעיף 102
בדומה לסעיף 98, ולצורך הבהרה, מוצע לקבוע, כי עצם פינויו של בית מגורים לפי החוק לא יהווה עילה להעמדת הלוואה לפירעון מיידי. כמו כן מוצע לקבוע, כי על אף האמור בהסכם ההלוואה, ניתן יהיה לפרוע הלוואה המובטחת במקרקעין ששימשו למגורים בשטח המפונה, בלא שיוטל קנס או חיוב אחר בשל הפירעון המוקדם.
סעיף 103
מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות שמטרתן להגן מפני עיקול על חלק מן הכספים הניתנים במסגרת הפיצוי, וזאת בשים לב להגנות שניתנות בדין הכללי. כך, לדוגמה, אם לפי הדין הכללי קיימת לחייב בהוצאה לפועל הגנת בית מגורים, יש מקום לשקול הענקה של הגנה דומה לכספים שניתנו לזכאי לפיצוי בשל בית המגורים.
----------------
----------------
103שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין זכויות לפיצויים וכספים מתוך כספי הפיצויים, שאינם ניתנים לעיקול, בשים לב למטרות חוק זה ולהגנות הניתנות לחייב בדין.
סימן ד': אגודות שיתופיות התיישבותיות
נכסים פטורים
מעיקול
104.בסימן זה -
"הרשם" - רשם האגודות השיתופיות;
"תאגיד קשור" - תאגיד שאגודה שיתופית התיישבותית היא בעלת השליטה בו, לבדה או יחד עם אגודות שיתופיות אחרות, במישרין או בעקיפין.
הגדרות
105.(א) אגודה שיתופית התיישבותית תפורק בהתאם להוראות פקודת האגודות השיתופיות ורשם האגודות השיתופיות ימנה לה מפרק (בסימן זה - המפרק), ואולם לענין ערעור, דין החלטה סופית של הרשם כדין פסק דין של בית משפט שלום ודין החלטה אחרת של הרשם כדין החלטה אחרת של בית משפט שלום; בית המשפט המוסמך לענין זה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקשה אגודה שיתופית התיישבותית להתקשר בהסכם לענין העתקת פעילותה, לפי סעיף 85, לא תפורק לפי סימן זה אלא אם כן סורבה בקשתה או שנקבע בהסכם לפי הסעיף האמור כי היא תפורק, ובהתאם לאמור בהסכם.
(ג) היו באותו יישוב מפונה יותר מאגודה שיתופית התיישבותית אחת, ימונה להן אותו מפרק.
פירוק אגודות
שיתופיות
התיישבותיות
106.(א) כספי הפיצויים שלהם זכאית אגודה שיתופית התיישבותית, ככל שישנם כאלה, יהיו חלק מקופת הפירוק שלה והוראות סימן ב' לא יחולו.
תשלום פיצויים
לאגודה שיתופית
התיישבותית
----------------
דברי הסבר
סימן ד': אגודות שיתופיות התיישבותיות
סעיפים
104 ו-105
סימן ד' המוצע דן במקרה הייחודי של תאגיד שהוא אגודה שיתופית התיישבותית, קרי, אגודה שיתופית המאגדת את תושביו של יישוב מפונה, שהוקמה לשם התיישבותם ביישוב זה. ככלל, לאחר הפינוי אין עוד הצדקה להמשך קיומה. משום כך, ובמובחן מתאגיד רגיל, שהחוק לא קובע לגביו חובת פירוק אלא מותיר את שאלת הפירוק לשיקול דעתו של התאגיד, מוצע כי תיקבע חובת פירוק לגבי אגודות שיתופיות התיישבותיות, כתוצאה מהפינוי. זאת, למעט לענין אגודה שיתופית התיישבותית שמבקשת להעתיק את היישוב בכללותו אל מחוץ לשטח המפונה כאמור
בסעיף 85 המוצע, ובהתאם להסכם שנכרת עמה.
כדי לייעל את הליך הפירוק ככל האפשר ולצמצם דיונים אפשריים בבתי המשפט, מוצע כי הפירוק יהיה על פי דיני הפירוק הכלליים לפי פקודת האגודות השיתופיות, ורשם האגודות השיתופיות ימנה המפרק לאגודה. זאת, להבדיל מהאפשרות האחרת הקיימת בפקודת האגודות השיתופיות, שלפיה הכונס הרשמי ישמש כמפרק, ואז הוא כפוף לבית המשפט וחלים דיני הפירוק של פקודת החברות. ואולם מוצע לקבוע, בשונה מהוראות פקודת האגודות השיתופיות ולאור הנסיבות המיוחדות, אפשרות לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות לבית המשפט המחוזי בירושלים.
סעיף 106
מוצע כי כספי הפיצויים המגיעים לאגודה שיתופית התיישבותית, יועברו לקופת הפירוק. לאור זאת, אין מקום להחלת הוראות סימן ב' לפרק ו' המוצע בנוגע להעברת תשלום ישיר, למינוי מנהל מסדיר או ליצירת הסדרי נושים.
ככל שתיוותר יתרת כספים או נכסים לאחר תשלום כל חובות האגודה השיתופית, מוצע כי היא תחולק שווה בשווה בין חברי האגודה השיתופית היחידים שהיו חברים בה ביום הקובע. זאת, אלא אם כן קבע רשם האגודות השיתופיות, באישור שר המשפטים, דרך חלוקה אחרת, הוגנת יותר בנסיבות הענין, אשר תגשים את מטרות החוק.
----------------
(ב) יתרת כספים או נכסים שנותרה באגודה שיתופית התיישבותית לאחר תשלום כל חובותיה, תחולק שווה בשווה בין היחידים שהיו חברים באגודה השיתופית ביום הקובע, אף אם נקבע אחרת בתקנון האגודה, אלא אם כן הרשם, באישור שר המשפטים, קבע כי חלוקה אחרת הוגנת יותר בנסיבות הענין.
(ג) בפירוק לפי סעיף 105, יחולו הוראות סעיף 72(ח) כך שלא יובא בחישוב התמורה בעד זכויות החבר באגודה חלק יחסי מסכום הפיצוי לפי סימן ד' לפרק ה', כיחס שבין חלקו של החבר בזכות ליתרת הכספים שנותרו לחלוקה בהתאם לסעיף קטן (ב) לכלל זכויות החברים באותה יתרה.
הוראות מיוחדות
לענין תאגיד
קשור
107.(א) הוראות סימן ב' יחולו על תאגיד קשור הזכאי לפיצויים, ואם ביקש שימונה לו מנהל מסדיר - רשאית המינהלה למנות למנהל המסדיר את המפרק של האגודה השיתופית ההתיישבותית שהיא בעלת שליטה בתאגיד.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ועם הרשם, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לענין תאגידים קשורים, כולם או חלקם, לרבות תאגידים כאמור המוחזקים במשותף על ידי מספר אגודות שיתופיות התיישבותיות, ובכלל זה הוראות בדבר -
(1) שינוי מבני בתאגיד קשור;
(2) הקניית זכויותיה של אגודה שיתופית התיישבותית בתאגיד קשור, כולן או חלקן, לחברי האגודה, במישרין או בעקיפין;
(3) הקניית זכויותיה של אגודה שיתופית התיישבותית לגבי מקרקעין, כולן או חלקן, לתאגיד קשור בלא מכרז.
(ג) (1) על אף האמור בכל דין, בפירוק של אגודה שיתופית התיישבותית שכל נכסיה הם מניות בתאגיד קשור או שחלק מנכסיה הוא מניות בתאגיד קשור והיא העבירה אליו אגב הפירוק לפי סימן זה ובהתאם להוראות לפי סעיף זה את כל יתרת נכסיה ואת פעילותה (בסעיף קטן זה - הנכסים המועברים) בתמורה להקצאת מניות בו (בסעיף קטן זה - המניות המוקצות), לא יחול
סעיף 93 לפקודת מס הכנסה בפירוק אותה אגודה (בסעיף קטן זה - האגודה המתפרקת), והיא לא תחויב בכל מס, אם התקיימו כל אלה:
----------------
דברי הסבר
סעיף 107
כאמור, מוצע כי לאגודה שיתופית התיישבותית לא ניתן יהיה למנות מנהל מסדיר. עם זאת, יתכן שלתאגיד שהאגודה השיתופית ההתיישבותית שולטת בו ימונה מנהל מסדיר בהתאם לבקשת התאגיד, כאמור בסימן ב'. במקרה כזה, מוצע כי המינהלה תהיה רשאית למנות את המפרק שמונה לאגודה השיתופית ההתיישבותית כמנהל המסדיר של תאגיד הקשור לה, כמובן בכפוף להתקיימותם של תנאי הכשירות הנדרשים מהמנהל המסדיר.
התאגידים הקשורים לאגודה שיתופית התיישבותית מהווים חלק מנכסיה, ולכן המפרק עשוי להידרש לממשם. עם זאת, הסוגיה מורכבת, שכן יתכן כי יידרשו שינויים מבניים בתאגידים הקשורים, לרבות הפיכתם לחברה או הקניית הזכויות בהם ישירות לחברים באגודה השיתופית ההתיישבותית, או שיהיה צורך להקצות קרקע של האגודות השיתופיות ההתיישבותיות הנמצאת בישראל בלא מכרז. יש קושי לצפות את כל האפשרויות השונות ולתת בחוק מענה לכל אחד מסוגי התאגידים הקשורים לגופו, על הבעיות המיוחדות המאפיינות אותם. לכן, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם רשם האגודות השיתופיות, לקבוע בתקנות, ככל שהדבר יידרש, הוראות מיוחדות לענין התאגידים הקשורים, לרבות השינויים המבניים בהם.
מוצע לתת הקלת מס בפירוק אגודה שיתופית התיישבותית שבמהלכו נעשה שינוי מבנה שתוצאתו היא שחברי האגודה השיתופית ההתיישבותית יחזיקו בכל נכסיה באמצעות חברה בשליטתם, ובלבד שלא השתנה יחס האחזקות הכלכלי. בנסיבות אלו לא יחויבו אירועי המס הנוגעים לשינוי המבנה בכל מס שהוא, והמס יידחה לשלב מכירת הנכסים בידי התאגיד החדש או לשלב מכירת המניות על ידי בעל המניות, לפי הענין.
----------------
(א) מכירת הנכסים המועברים לתאגיד הקשור היא בלא תמורה נוספת מעבר למניות המוקצות;
(ב) המניות המוקצות מוקצות לכלל החברים באגודה המתפרקת, לפי חלקם כפי שנקבע לענין סעיף 106(ב) (בסעיף קטן זה - המחזיקים);
(ג) היחס בין שווי השוק של כל המניות המוקצות למחזיקים לבין שווי השוק של התאגיד הקשור מיד לאחר ההקצאה הוא כיחס שבין שווי השוק של הנכסים המועברים לבין שווי השוק של התאגיד הקשור מיד לאחר העברת הנכסים המועברים;
(ד) כל מניות התאגיד הקשור שבידי האגודה המתפרקת חולקו בין המחזיקים בהתאם לחלקם כפי שנקבע לענין סעיף 106(ב);
(ה) התאגיד הקשור מחזיק בנכסים המועברים למשך שנתיים ממועד ההעברה;
(ו) כל אחד מהמחזיקים מחזיק בכל המניות של התאגיד הקשור שקיבל מהאגודה המתפרקת ושהוקצו לו כאמור בסעיף זה, במשך תקופה של שנתיים לפחות מיום הפירוק של האגודה המתפרקת; שר האוצר רשאי לקבוע כי לא יראו מכירה של מניות בתקופה האמורה כאי קיום של תנאי זה, אם יתקיימו לגביה נסיבות מיוחדות שיקבע, לפי סוג מחזיק, סוג רוכש, או תנאי מכירה, והכל עד לתקרה של שיעור מכלל ההחזקות במניות של התאגיד הקשור, כפי שיקבע.
(2) המחיר המקורי של כל אחד מהנכסים המועברים, יתרת המחיר המקורי שלו, שווי הרכישה שלו ויום הרכישה שלו, לפי הענין, יהיו כפי שהיו באגודה המתפרקת אילו לא פורקה ואילו לא הועבר ממנה הנכס המועבר; לגבי נכס שהוא מלאי, ייראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי בשומה לשנת המס שבה הסתיים פירוק האגודה המתפרקת לפי פקודת מס הכנסה.
(3) יראו כמחיר מקורי של מניות התאגיד הקשור בידי המחזיק את המחיר המקורי של הזכויות שהיו למחזיק באגודה המתפרקת, ויראו כיום הרכישה של המניות כאמור את יום רכישת זכויות המחזיק באגודה המתפרקת.
(4) שר האוצר רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי שינויי מבנה אחרים בפירוק אגודה שיתופית התיישבותית, בהתקיים כל התנאים הקבועים בפסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינויים נוספים שיקבע.
(5) מסמך שפקיד שומה אישר כי הוא קשור במישרין להעברת יתרת נכסים ופעילות תמורת מניות וכי התקיימו כל התנאים המפורטים בפסקה (1), לא יחויב במס בולים.
(6) לכל מונח בסעיף קטן זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה או בחוק מיסוי מקרקעין, לפי הענין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
108.(א) היו חבריה של אגודה שיתופית התיישבותית שסווגה לפי פקודת האגודות השיתופיות כמושב שיתופי (בסעיף זה - מושב שיתופי), זכאים לפיצויים, יועבר סכום הפיצויים שלו הם זכאים, למעט פיצויים לפי סימנים א' ו-ב' לפרק ה', לאגודה השיתופית ההתיישבותית, ויחולו לגביו הוראות סימן זה.
הוראות מיוחדות
לענין מושב
שיתופי
----------------
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם הרשם, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות לענין מושב שיתופי, לרבות הוראות בדבר אופן חלוקת הפיצוי לחברים וחישוב הפיצויים המגיעים ישירות לחברים.
סימן ה': הוראות כלליות
תקנות
109.(א) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע פרק זה ובכלל זה, לענין
סימנים ב' ו-ג' -
(1) הוראות לענין אופן פרסום הודעות המינהלה והודעות של מנהל מסדיר, לרבות הודעות על העברת כספי פיצויים ועל מינויו של מנהל מסדיר;
(2) הוראות בדבר הגשת תביעות חוב בידי נושים למנהל מסדיר;
(3) דרכי תשלום חובות בהתחשב בהוראות לפי פקודת החברות או פקודת פשיטת הרגל, לפי הענין, לרבות בענין סדרי הקדימה בין נושים שונים ומעמדם של נושים מובטחים;
(4) סוגי תאגידים שעליהם לא יחולו הוראות פרק זה לענין מנהל מסדיר, כולן או חלקן;
(5) סדרי הדין בפני מנהל מסדיר.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה לענין מנהל מסדיר, כולן או חלקן, יחולו על תאגיד שהוא מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 79, או על סוגי תאגידים כאמור.
עיקול אצל
המדינה
110.זכויות הזכאי לפיצויים לא יהיו ניתנות לעיקול אצל המדינה.
----------------
דברי הסבר
סעיף 108
על פי תקנוני האגודות השיתופיות המסווגות כמושבים שיתופיים, הכנסות החברים מועברות לאגודה השיתופית ההתיישבותית. עם זאת, במושבים השיתופיים שבתחום הגאוגרפי שהחוק המוצע חל לגביו מתבצע הליך של שיוך בתי המגורים לחברים. בהתאמה לעקרונות אלו מוצע כי, ככל שיש זכאות לתשלום לפי החוק לחברים, כגון דמי הסתגלות אם לחבר תהיה זכאות לכך, יועברו תשלומים אלה לאגודה השיתופית ההתיישבותית. זאת למעט פיצויים ומענקים לפי סימנים א' ו-ב' לפרק ה', קרי פיצוי בשל בית מגורים, מענק הוצאות והובלה, מענק לדמי שכירות, מענק ותק אישי ושיפוי בשל מס רכישה, אשר ישולמו לחבר באופן אישי. יצוין, כי חברי המושב השיתופי זכאים לקבל את הכספים והנכסים שייוותרו בקופת הפירוק של האגודה, ולחלקם ביניהם על בסיס שוויוני כמפורט בסעיף 106 המוצע. בכך נשמרים עקרונות השוויון שעל פיהם פועלים המושבים השיתופיים.
לאור העובדה כי הזכאות לפיצוי היא, ככלל, של המושב השיתופי בלבד, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם רשם האגודות השיתופיות, לקבוע הוראות מיוחדות בדבר אופן חלוקת הפיצויים לחברים וחישוב הפיצוי המגיע ישירות לחברים. זאת כדי לדאוג, בין השאר, לכך שחברי המושב השיתופי יוכלו לקבל את כספי הפיצויים באופן מהיר ככל האפשר.
סימן ה': הוראות כלליות
סעיף 109
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות לביצוע פרק ו' המוצע, לרבות לענין אופן פרסום הודעות של המינהלה ושל מנהל מסדיר, הגשת תביעות חוב למנהל מסדיר, סדרי קדימה בין נושים וסדרי דין.
כמו כן מוצע לאפשר החלת הוראות פרק ו' המוצע לענין מנהל מסדיר על מוסד ציבור.
יצוין כי הסדר זה דומה במהותו לסמכותו של שר המשפטים לפי סעיף 350 לפקודת החברות , התשמ"ג-1983 (להלן - פקודת החברות), להחיל על עמותה בצו את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, שאינן חלות עליה בדרך כלל.
סעיף 110
מוצע כי לא ניתן יהיה להטיל עיקולים על כספי הפיצוי של זכאי כל עוד הם נמצאים ברשות המדינה. ניתן יהיה להטיל עיקולים, בהתאם לדין הכללי, רק לאחר שהכספים ישולמו בפועל לזכאי, בהתאם להוראות פרק ו' המוצע.
----------------
----------------
111.מסכום הפיצויים, למעט הפיצויים לפי סימנים א', ב' או ג' לפרק ה', ינוכו סכומי מסים שביום תשלום הפיצויים הגיע המועד שבו הזכאי לפיצויים חייב לשלמם.
ניכוי חובות מס
112.מחלה ההסתדרות הציונית העולמית על חובות בשל הלוואות שנתנה, והמחילה היתה על פי פניית הממשלה ובתנאים שעליהם החליטה הממשלה, לשם סיוע להשגת מטרות חוק זה, ולהקלה על המתיישבים והאגודות השיתופיות בהמשך פעילותם, לרבות בהתיישבות חלופית, בלא נטל החובות, יחולו הוראות אלה:
(1) על אף האמור בסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה, הלוואה שנתנה ההסתדרות הציונית העולמית לזכאי לפיצוי לפי סימן ד' לפרק ה' לצורך ייצור הכנסתו, שנמחלה לו, לא יראו אותה כהכנסה;
(2) היה לזכאי כאמור בפסקה (1) הפסד כאמור בסעיף 28 לפקודת מס הכנסה, יוקטן סכום ההפסד בסכום שבו הותרו בניכוי הוצאות בשל ההלוואה מהכנסתו של הזכאי או בסכום של 25 אחוזים מסכום ההלוואה שנמחלה, לפי הגבוה, עד לגובה סכום ההפסד כאמור;
(3) מחילת הלוואה שניתנה לעוסק לא תיחשב כחלק ממחיר עסקאותיו לפי סעיף 12 לחוק מע"מ; לענין זה, "עוסק" ו"עסקה" - כהגדרתם בחוק מע"מ;
(4) מסמך שענינו מחילת הלוואה כאמור בסעיף זה לא יחויב במס בולים.
פרק ז': רשויות מקומיות
סימן א': המועצה האזורית, המועצה הדתית, תאגידים קשורים
וועדים מקומיים מסוימים
הוראות לענין מס
בשל מחילת חובות
113.בפרק זה -
"מפרק מסדיר" - מי שמונה לפי הוראות סעיף 116 להיות מפרק מסדיר של רשות מקומית;
הגדרות
----------------
דברי הסבר
סעיף 111
מוצע כי מן הפיצויים ינוכו חובות מס שהגיע מועד תשלומם, דהיינו חובות מס שנקבעו סופית ולא הוגשו עליהם השגה או ערעור. אולם ניכוי כאמור לא ייעשה מפיצוי בשל בית מגורים לפי סימן א' לפרק ה' המוצע, ממענק או משיפוי לפי סימן ב' לפרק האמור או מפיצוי לעובדים לשעבר לפי סימן ג' לאותו פרק.
סעיף 112
מוצע לקבוע כי אם ההסתדרות הציונית העולמית תמחל על חובות בשל הלוואות שנתנה, והמחילה היתה לפי פניית הממשלה ולשם סיוע להשגת מטרותיו של החוק המוצע, תקום חזקה ולפיה חלק משמעותי מההלוואה ששימשה להון העסק - שלושה רבעים - לא יחויב במס כהכנסה, ורק רבע מההלוואה הנמחלת יחויב במס כהכנסה, מתוך הנחה ששימש לצורכי העסק השוטפים.
בנסיבות שבהן נתבעה בניכוי הוצאה בשל ההלוואה בסכום הגבוה מ-25% מהחוב הנמחל, יראו כהכנסה את הסכום בגובה ההוצאות שהותרו כאמור.
סיוע בדרך של מחילה על חוב בשל הלוואה כאמור שניתנה לעסק לא יחויב במס ערך מוסף, ומסמך בענין מחילה כאמור בסעיף זה לא יחויב במס בולים.
פרק ז': רשויות מקומיות
סימן א': המועצה האזורית, המועצה הדתית, תאגידים
קשורים וועדים מקומיים מסוימים
סעיף 113
ההגדרה "רשות מקומית" נועדה למנות את הגופים המוניציפליים הפועלים בשטח המפונה שאת פירוקם מוצע להסדיר על פי הוראות
סימן א' המוצע, שהם המועצה האזורית חוף עזה, המועצה הדתית חוף עזה, הועדים המקומיים ביישובים ניסנית, נווה דקלים וכדים, וכן תאגידים קשורים המפורטים בתוספת הרביעית.
בשאר היישובים בשטח שהחוק המוצע חל לגביו מתקיימת זהות ועדים, קרי - חברי הועד המקומי של היישוב משמשים גם כחברי ועד האגודה השיתופית הפועלת באותו יישוב. לפיכך מוצע כי לגביהם לא יחולו
----------------
"רשות מקומית" - המועצה האזורית חוף עזה, המועצה הדתית חוף עזה, תאגידים קשורים וועד מקומי של יישוב מיישובים אלה: ניסנית, נווה דקלים וכדים;
"תאגידים קשורים" - התאגידים המפורטים בתוספת הרביעית.
דין רשות מקומית
114.רשות מקומית לא תהיה זכאית לפיצויים ויחולו עליה הוראות סימן זה.
הפסקת פעילות
של רשות מקומית
115.(א) ביום הפינוי של יישוב מיישובים אלה: ניסנית, נווה דקלים וכדים, יחדל לפעול, לכל דבר וענין, הועד המקומי של אותו יישוב, ויראו אותו כאילו ניתן לגביו צו פירוק כמשמעותו בפקודת החברות.
(ב) ביום הפינוי של היישוב המפונה האחרון בחבל עזה, יחדלו לפעול, לכל דבר וענין, המועצה האזורית חוף עזה, המועצה הדתית חוף עזה, וכן התאגידים הקשורים, ויראו אותם כאילו ניתן לגביהם צו פירוק כמשמעותו בפקודת החברות.
(ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ב) יחולו במועד מוקדם יותר על רשות מקומית המנויה בו, כפי שיקבע.
מינוי מפרק מסדיר
116.(א) המינהלה, בהתייעצות עם שר הפנים, תמנה לרשות מקומית מפרק מסדיר, לא יאוחר מן המועד שבו חדלה לפעול כאמור בסעיף 115; לרשות מקומית מסוימת ולתאגידים הקשורים שהיא בעלת זכויות בהם ימונה אותו מפרק מסדיר.
(ב) המפרק המסדיר יפעל בהתאם להוראות סימן זה להסדרת חובותיה וזכויותיה של הרשות המקומית.
(ג) על מפרק מסדיר יחולו הוראות סעיף 93.
(ד) המינהלה תפקח על פעילותו של מפרק מסדיר.
סמכויות מפרק
מסדיר
117.(א) על הליכי פירוק של רשות מקומית יחול הדין החל בפירוק בידי בית משפט לפי פקודת החברות, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה, ואולם סמכויות בית המשפט לפי הדין האמור יוקנו למפרק המסדיר, וכן יהיו למפרק המסדיר, נוסף על סמכויות בית המשפט והמפרק לפי הדין האמור, גם הסמכויות המוקנות לרשות המקומית על פי הדין ותחיקת הביטחון, כנדרש לשם הסדרת זכויותיה וחובותיה של הרשות המקומית, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר האוצר.
----------------
דברי הסבר
הוראות סימן א' המוצע, וכי הועד המקומי ביישובים אלה יפורק באותו אופן שבו תפורק האגודה השיתופית, כאמור בסימן ב' המוצע.
סעיף 114
מוצע לקבוע כי רשות מקומית אינה זכאית לפיצויים לפי החוק המוצע, זאת מאחר שאין מקום לפצות בשל נכסים מוניציפליים ופעילות מוניציפלית של רשות מקומית שתושביה מפונים משטחה.
סעיף 115
מוצע כי הועדים המקומיים שסימן זה חל עליהם יחדלו לפעול ביום הפינוי, מאחר ואין כל הצדקה להמשך קיומם לאחר הפינוי של כל יישוב ויישוב. המועצה האזורית חוף עזה והמועצה הדתית חוף עזה, ותאגידים קשורים להם המפורטים בתוספת הרביעית, יחדלו לפעול ביום פינויו של כל אזור חבל עזה, אלא אם כן קבע ראש הממשלה כי יחדלו לפעול מוקדם יותר. ביום שבו יחדלו לפעול כאמור יראו אותם כאילו ניתן לגביהם צו פירוק כמשמעותו בפקודת החברות.
סעיפים
116 עד
119
לשם פירוק הרשות המקומית בהליך מהיר יעיל ומזורז, מוצע כי פירוקה יתבצע על ידי מפרק מסדיר שימונה על ידי המינהלה בהתייעצות עם שר הפנים. מוצע, כי פירוק כאמור יתנהל, זולת אם נקבע אחרת, על ידי שר המשפטים, בהתאם לדין החל בפירוק על ידי בית משפט לפי פקודת החברות, ואולם כדי שההליך יהיה מהיר ופשוט, מוצע שהוא ינוהל על ידי המפרק המסדיר בלא ליווי של בית משפט. לשם כך יוקנו למפרק המסדיר, כל עוד לא יקבע השר אחרת, מלבד סמכויות מפרק לפי הדין האמור, גם סמכויות בית משפט לפי דין זה.
----------------
(ב) במימוש נכסי רשות מקומית יתייעץ המפרק המסדיר עם המינהלה, ולא ימומש נכס אשר המינהלה, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הביטחון או המנהל הכללי של משרד הפנים, או מי שהם הסמיכו לענין זה, הורתה כי אין לממשו.
(ג) מפרק מסדיר יברר את תביעות החוב שיוגשו לו גם על פי הדין ותחיקת הביטחון שחלו על הרשות המקומית.
118.(א) בתום בירור תביעות החוב נגד הרשות המקומית ולפני התשלום לנושיה, יגיש המפרק למינהלה ולנושים, את החלטותיו בדבר החובות שהכיר בהם, בצירוף דוח אודות נכסי הרשות המקומית וריכוז החובות האמורים.
(ב) לא יוגש ערעור על החלטת המפרק המסדיר בנוגע לחוב אלא לאחר הגשת ההחלטות והדוח כאמור בסעיף קטן (א), זולת על החלטתו בדבר תשלום מוקדם שעליה הודיע כאמור בסעיף קטן (ה), ויראו, לצורך הגשת הערעור, את יום הגשת ההחלטות והדוח או את יום הודעת המפרק על ההחלטה בדבר תשלום מוקדם, לפי הענין, כיום מתן ההחלטה.
(ג) ביקש המפרק המסדיר לשלם חוב שהכיר בו לפני הגשת ההחלטות והדוח כאמור בסעיף קטן (א), יגיש למינהלה את בקשתו בפירוט נימוקיה.
(ד) המינהלה רשאית להודיע למפרק המסדיר, בתוך 14 ימים מיום קבלת בקשתו, על התנגדותה לתשלום המוקדם המבוקש, בצירוף נימוקיה; הודיעה כאמור, ישלח המפרק המסדיר העתק מהודעתה ומנימוקיה לנושה הנוגע בדבר, והנושה רשאי לערער על החלטתה כאמור בסעיף 119 כאילו היתה החלטה סופית של המפרק המסדיר, וכן רשאי המפרק המסדיר לערער עליה כאמור.
(ה) לא הודיעה המינהלה על התנגדותה לתשלום מוקדם בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), יודיע המפרק לנושים ולמינהלה על החלטתו בדבר התשלום המוקדם, כאמור בבקשתו.
דיווח למינהלה
ותשלום מוקדם
119.(א) לענין ערעור, דין החלטה סופית של מפרק מסדיר כדין פסק דין של בית משפט שלום, ודין החלטה אחרת של מפרק מסדיר כדין החלטה אחרת של בית משפט שלום; בית
ערעור על החלטות
מפרק מסדיר
----------------
דברי הסבר
מאחר שהמפרק המסדיר מנהל את ההליכים בלא ליווי של בית משפט, מוצע לראות בהחלטות של מפרק מסדיר החלטות של בית משפט שלום, והערעור עליהן יידון על ידי שופט אחד של בית המשפט המחוזי בירושלים. על החלטות של מפרק מסדיר שהן בגדר החלטה סופית יהיו רשאים לערער היועץ המשפטי לממשלה, נושה של הרשות המקומית, וברשות בית המשפט - כל אדם אחר הרואה עצמו נפגע מן ההחלטה. היועץ המשפטי לממשלה והמינהלה יהיו רשאים להביע את עמדתם בהליך שהוגש על ידי אחר.
כדי לאפשר למינהלה לבחון באופן מרוכז את נכסי הרשות המקומית ואת כלל החובות אשר הוכרו על ידי המפרק המסדיר ולערער על כך, מוצע, כי החובות לא ישולמו על ידי המפרק המסדיר ולא יוגשו ערעורים על החלטותיו בענין תביעות החוב, לרבות על ידי הנושים, אלא לאחר שיגיש למינהלה, באופן מרוכז, את החלטותיו בנוגע לכלל תביעות החוב בצירוף דוח אודותנכסי הרשות וחובותיה. עם זאת, מוצע לאפשר למפרק המסדיר לשלם חוב מסוים בטרם המועד האמור, אם נוכח שיש צורך בכך. לשם כך יהיה על המפרק המסדיר להגיש בקשה מנומקת למינהלה. הודיעה המינהלה על התנגדותה לתשלום המוקדם, ניתן יהיה לערער על החלטתה כאילו היתה החלטה של המפרק המסדיר. לא הודיעה המינהלה על התנגדותה בתוך 14 ימים, יודיע המפרק המסדיר על החלטתו בנוגע לתשלום המוקדם.
בכל הנוגע למימוש נכסים של הרשות המקומית מוצע לקבוע כי מפרק מסדיר יתייעץ עם המינהלה, וכי לא ימומש נכס שהמינהלה הורתה, לאחר התייעצות עם משרד הביטחון או משרד הפנים, כי אין לממשו. הכוונה היא לנכסים שלאור רגישות ביטחונית אין למכרם בשוק או שהם נחוצים למדינה, וכן לנכסים שהתועלת מהמשך שימוש ציבורי בהם עולה על המחיר שניתן להשיג ממימושם.
----------------
המשפט המוסמך לענין זה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשופט אחד.
(ב) ערעור על החלטה של מפרק מסדיר יכול שיוגש על ידי נושה של הרשות המקומית או על ידי היועץ המשפטי לממשלה וכן, ברשות בית המשפט - על ידי אדם אחר הרואה את עצמו נפגע מן ההחלטה; הערעור יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.
(ג) הוגש ערעור, יומצא העתק ממנו, בתוך 48 שעות, למינהלה וליועץ המשפטי לממשלה, ותינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בהליך.
הסדרת חובות
120.(א) חובות הרשות המקומית כפי שהוכרו על ידי המפרק המסדיר ישולמו מתוך נכסיה של הרשות המקומית ומתוך הכספים שהתקבלו על ידי המפרק המסדיר בהליכי הפירוק של רשות מקומית, לרבות ממימוש נכסיה הניתנים למימוש (בסימן זה - קופת הפירוק של הרשות המקומית).
(ב) מפרק מסדיר לא ישלם חוב שהכיר בו לפני תום התקופה לערעור על החלטתו, כאמור בסעיף 119(ב).
(ג) הוגש ערעור כאמור בסעיף 119 על החלטת מפרק מסדיר שענינה הסכום לתשלום, לא ישלם המפרק המסדיר את הסכום על פי ההחלטה עד לסיום הליכי הערעור, זולת הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ד) נותרה יתרת כספים או נכסים בקופת הפירוק של הרשות המקומית לאחר תשלום חובותיה והוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק, יעביר המפרק המסדיר את היתרה למדינה, בצירוף דין וחשבון המפרט את החובות שהכיר בהם, נכסי הרשות המקומית, הכספים שהתקבלו וההוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק.
(ה) (1) לא ניתן לפרוע את חובותיה של הרשות המקומית אשר הוכרו על ידי המפרק המסדיר מתוך קופת הפירוק של הרשות המקומית, יפנה המפרק המסדיר למינהלה בבקשה שתעביר לידיו את הסכום הנדרש לתשלום יתרת החוב שלא נפרעה; לבקשה יצרף המפרק המסדיר דין וחשבון כאמור בסעיף
קטן (ד), להנחת דעתה של המינהלה.
(2) החלטת המינהלה בבקשה לפי פסקה (1) תהיה מנומקת, תינתן בכתב ותימסר למפרק המסדיר; המפרק המסדיר ישלח העתק מן ההחלטה לנושים הנוגעים בדבר.
----------------
דברי הסבר
כמו כן, מוצע להבהיר, למען הסר ספק, כי במסגרת בחינת תביעות החוב יבחן מפרק מסדיר, בין השאר, אם החוב נוצר כדין על ידי הרשות המקומית, בהתחשב בדיני הרשויות המקומיות ובתחיקת הביטחון אשר חלים עליה.
מוצע לקבוע כי על מפרק מסדיר יחולו הוראות הכשירות, השכר והאחריות כשל מנהל מסדיר שמונה על ידי המינהלה לפי פרק ו'.
סעיף 120
מוצע כי המפרק המסדיר ישלם לנושים מתוך קופת הפירוק של הרשות המקומית, אשר תכלול, בין השאר, את הכספים שיתקבלו ממימוש נכסי הרשות המקומית. מטבע הדברים הכוונה לנכסים ברי מימוש בלבד, וברור כי נכסי מקרקעין בשטח המפונה, לא יהיו ניתנים למימוש.
ככל שתיוותר יתרת כספים או נכסים לאחר תשלום מלוא החובות לנושים, היא תועבר למדינה.
ככל שתיוותר יתרת חובות שהוכרו על ידי המפרק המסדיר - יפנה המפרק המסדיר למינהלה בבקשה להעברת כספים לתשלום החובות שהוכרו על ידו, בצירוף דין וחשבון על הליכי הפירוק.
מוצע לקבוע כי על החלטת המינהלה לענין בקשתו של המפרק המסדיר יוכלו נושה או המפרק המסדיר לערער לבית המשפט המחוזי. המינהלה תעביר כספים בהתאם להחלטתה כאמור, או בהתאם להכרעת בית המשפט אם הוגש ערעור על החלטתה. העברת כספים כאמור לא תיחשב כפיצוי כמשמעותו בחוק המוצע.
----------------
(3) על החלטת המינהלה רשאים המפרק המסדיר או נושה לערער, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשופט אחד.
(4) המינהלה תשלם בהתאם להחלטתה כאמור בפסקה (2), ואם הוגש עליה ערעור לפי פסקה (3) - בהתאם להכרעת בית המשפט בערעור.
(ו) תשלום כאמור בסעיף זה לא ייחשב כפיצויים לפי חוק זה.
121.(א) עם השלמת הליכי הפירוק של רשות מקומית יודיע המפרק המסדיר על כך למינהלה; להודעתו יצרף המפרק המסדיר דין וחשבון סופי המפרט את החובות שהכיר בהם, נכסי הרשות המקומית, הכספים שהתקבלו והוצאות שהוצאו במסגרת הפירוק.
(ב) הודיע המפרק המסדיר על השלמת הליכי הפירוק, תחדל הרשות המקומית מלהיות אישיות משפטית.
סיום הליכי
הפירוק
122.(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים ושר האוצר, רשאי לקבוע תקנות לביצוע הוראות סימן זה, לרבות לענין הבטחת תשלום קצבה המשתלמת בשל פרישה מקופת הרשות המקומית לעובדים, לגמלאים ולנושאי משרה שלה הזכאים לכך.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המינהלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
סימן ב': ועדים מקומיים
תקנות
123.בסימן זה -
"הרשם" - רשם האגודות השיתופיות;
"ועד מקומי" - ועד מקומי של יישוב מפונה למעט ניסנית, נווה דקלים וכדים.
הגדרות
124.ועד מקומי לא יהיה זכאי לפיצויים ויחולו עליו הוראות סימן זה.
דין ועד מקומי
----------------
דברי הסבר
סעיף 121
מוצע כי לאחר השלמת הליכי הפירוק ותשלום החובות, ימסור המפרק המסדיר הודעה על כך למינהלה, בצירוף דין וחשבון סופי. במועד מתן ההודעה, תחדל להתקיים האישיות המשפטית של הרשות המקומית.
סעיף 122
מוצע להסמיך את שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר האוצר, לקבוע תקנות לביצוע הסימן המוצע, לרבות לענין הבטחת תשלום פנסיה תקציבית לעובדים ולגמלאים של הרשות המקומית.
סימן ב': ועדים מקומיים
סעיף 123
מטרתו של סימן ב' המוצע להסדיר את פירוקם של הועדים המקומיים כשמתקיימת זהות ועדים קרי, מקום שחברי הועד המקומי של יישוב מסוים מכהנים גם כחברי ועד האגודה השיתופית הפועלת באותו יישוב. במקרה כזה, מוצע שלא להחיל את הוראות הפירוק המיוחדות של רשות מקומית לפי סימן א' המוצע, אלא לקבוע שהועד המקומי יפורק באותו אופן שבו תפורק האגודה השיתופית ההתיישבותית, היינו לפי פקודת האגודות השיתופיות. זאת, לשם הגברת היעילות וכדי שגורם אחד יוכל לבחון את החובות והזכויות ולשייכם לפי הענין לועד המקומי או לאגודה השיתופית, בהתחשב בכך כי, ככלל, עיקר הפעילות מתבצעת במסגרת האגודה השיתופית הפועלת ביישוב ולא במסגרת הועד המקומי.
סעיף 124
מוצע לקבוע, בדומה לאמור לגבי רשות מקומית אחרת, כי הועד המקומי אינו זכאי לפיצויים לפי החוק המוצע
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=0&view
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
