קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #6424
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
עזרא הסופר
גולש אורח
|
16:43 14.07.04 |
  
 
|
פענוח אובייקטיבי של רצח רבין.
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.07.04 בשעה 16:50 בברכה, עזרא הסופר
אישיות בטחונית מסויימת נתנה לי פענוח פשוט לרצח רבין. האישיות הזאת אומרת, שהשתלשלות הענינים היתה כדלהלן: ראשי מפלגת העבודה, יחד עם ראשי השב"כ ויחד עם אבישי רביב וחברו יגאל עמיר (!) - כל אלה יחדיו ביימו נסיון לרצח ראש הממשלה, נסיון שאכן נכשל (כפי שגם תוכנן מראש). יגאל, שהיה חלק אינטגרלי מהקונספירציה הזאת, היה מוכר לכל אנשי הבטחון בכיכר מלכי ישראל, והם אפשרו לו ירי חפשי בראש הממשלה - ירי של כדורי סרק, שבכלל לא פצעו את רבין. המטרה של ההצגה היתה להראות שהימין ניסה לרצוח את רבין ורק בנס זה נמנע. הקהל אמור היה להבין, שנורו על רבין כדורים אמיתיים, שרק בדרך נס החטיאו אותו. רבין, שכמובן נותר בריא ושלם אחרי יריות הסרק, הובהל מזירת הארועים למקום מבטחים, כניראה לאחד מבסיסי השב"כ הקרובים, לשם הובהלה גם לאה רבין. בדרך אל אותו הבסיס הרגיעו את לאה ואמרו לה שהכל היה תרגיל - כי באמת הכל היה הצגה של נסיון רצח שנכשל בנס. אבל מה? גורמים מסוימים שהיו בסוד הענינים, היו מעונינים ממש במותו של רבין, והם אלה שאירגנו את רציחתו בשלב מאוחר, כלומר בדרך לבית החולים, או אפילו בבית החולים עצמו. מאחר שכל עם ישראל ראה שיורים על רבין, היתה זו הזדמנות אדירה לאותם גורמים להרוג באופן אמיתי את רבין, כך שכולם יחשבו שהוא נהרג מהיריות בכיכר מלכי ישראל. האישיות, שמסרה לי את הפענוח הזה, הינה בדעה שהאירופים הם אלה שהיו מעונינים בחיסול רבין, שהיה פרו-אמריקני וגם היה עשוי לעכב את מימוש הסכם אוסלו. האירופים שמעו על ההצגה המתוכננת מפי בעל בריתם הוותיק שימון פרס, והם החליטו להתלבש על ההזדמנות כדי לסלק את רבין לעולם שכולו טוב. על פי בקשתם איתר פרס רוצחים מתוך השב"כ, והם אלו שרצחו את רבין בתוך המונית של דמתי או אפילו בתוך "איכילוב". מאוחר יותר חוסלו המחסלים, כדי שחלילה לא יפתחו את פיהם אי פעם.
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
| האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
 תן לי לנחש שהאישיות הבטחונית היא המאבטח בסופר |
אוזימנדס |
14.07.04 17:37 |
1 |
 מי זה ווטסון ?? |
פילוביץ שחף |
18.08.04 12:53 |
50 |
| ווטסון זה העוזר של שרלוק הולמס |
hamta |
24.08.04 23:50 |
68 |
| אכן זה מה שעומד על הפרק............ |
פילוביץ שחף |
14.07.04 20:54 |
2 |
| אפשר להגיד שזה בעצם מה שקרה בתכלס. |
אורן אדרי |
16.07.04 04:43 |
3 |
| לא עושים שום דבר מיוחד. |
עזרא הסופר |
17.07.04 02:43 |
4 |
| גם אני סבור שרק חלק קטן מאוד של אנשים היה בסוד קנונית |
אורן אדרי |
17.07.04 03:24 |
5 |
| השאלה הגדולה: למה יגאל עמיר הודה ברצח |
צברית |
17.08.04 00:44 |
37 |
| זה הנעלם הגדול. |
בול טרייר |
17.08.04 00:52 |
38 |
| בול יקר.... |
צברית |
17.08.04 00:59 |
40 |
| יגאל עמיר היה חלק מהקונספירציה |
Hermon |
19.08.04 02:31 |
52 |
| יכול להיות שאיימו על חייו וחיי הקרובים לו |
Beatman |
24.08.04 19:36 |
65 |
| כן בכלל וסחיטה בפרט !! |
פילוביץ שחף |
24.08.04 19:45 |
66 |
| לפי דעתי מדובר בנעלם קטן שבכל מקרה לא משנה דבר. |
אורן אדרי |
17.08.04 07:03 |
43 |
| אני יודע יודע ידידי. פשוט כולם נתפסים על הסיב האחרון |
בול טרייר |
19.08.04 03:07 |
53 |
| הנה עוד 2 נעלמים די חזקים. |
אורן אדרי |
19.08.04 06:38 |
57 |
| את צודקת. |
עזרא הסופר |
17.08.04 00:54 |
39 |
| בקשר ל'מקורות' שלך -:) |
צברית |
17.08.04 01:02 |
41 |
| תודה על המחמאות. אני עכשיו מסמיק. |
עזרא הסופר |
18.08.04 23:39 |
51 |
| מה הוא יכול לעשות כשאומרים לו |
בייבי בום |
17.08.04 05:32 |
42 |
| למיטב ידיעתי |
אורן אדרי |
17.08.04 07:10 |
44 |
| הוא שרבט את השטויות במגמתיות. |
בול טרייר |
17.08.04 21:56 |
49 |
| וכן לגבי התיחסותו למילה/מושג קונספירציה............ |
פילוביץ שחף |
21.08.04 14:40 |
58 |
| מספר תיקונים בהשתלשלות העניינים. |
בול טרייר |
19.07.04 00:44 |
6 |
| אתה יותר מקצועי ממני בענין זה. |
עזרא הסופר |
19.07.04 22:45 |
9 |
| אתה יודע עזרא זה מעניין |
בול טרייר |
20.07.04 01:07 |
10 |
| בול טרייר ידידי (על באמת). |
עזרא הסופר |
20.07.04 02:11 |
11 |
| אני רואה את התופעה שלך בחומרה רבה |
אורן אדרי |
20.07.04 06:14 |
12 |
| אני שמח שאתה בדעה טובה עלי. |
עזרא הסופר |
20.07.04 16:47 |
13 |
| אל תרבה בשמחה. |
אורן אדרי |
20.07.04 20:30 |
14 |
| אתה יודע איך צריך לקרוא לך? |
עזרא הסופר |
20.07.04 21:55 |
15 |
| הנה הצהרה נוספת שלך על שקר שני. |
בול טרייר |
16.08.04 02:07 |
18 |
| כמה ממכם היו באירוע כשהתרחש ? |
Doomed |
19.07.04 12:56 |
7 |
| שלום צ'וקולטה. ברוך הבא להריסת עוד אשכול. |
בול טרייר |
19.07.04 13:15 |
8 |
| נמאס כבר להזכיר שמות של פגעים רעים בעמנו יאללה חאלס |
חרב הגאולה |
21.07.04 00:36 |
16 |
| חרב, בוא נחשוף גם אותך. תסביר לי את המשפט הזה שלך. |
בול טרייר |
21.07.04 10:20 |
17 |
| עליזה גורן שהעלתה את שמעון פרס ויצחק רבין ביחד לבמה.... |
פילוביץ שחף |
16.08.04 16:14 |
28 |
| מרים אורן: ''רבין לא נפגע, ראיתי אותו נכנס למכוניתו'' |
פילוביץ שחף |
16.10.07 04:50 |
84 |
| לא נמאס לכם? |
גלילי |
16.08.04 14:34 |
19 |
| לא , לא נמאס, נהפוך הוא, שני שליש מהעם לא מאמין לגרסא |
פילוביץ שחף |
16.08.04 14:48 |
20 |
| בוודאי, כולם טיפשים |
גלילי |
16.08.04 14:55 |
21 |
| גלילי, לא הבנתי למה חסמו אותך-רק בגלל שאמרת ''אידיוט''? |
אייל נאור |
16.08.04 15:02 |
22 |
| כך אומרים |
גלילי |
16.08.04 15:05 |
23 |
| אותי חסמו על המילה ''מופרע''-שנאמרה בתגובה להתקפה בוטה |
אייל נאור |
16.08.04 15:10 |
24 |
| אפרטהייד מילולי |
גלילי |
16.08.04 15:23 |
25 |
| נדמה לי שאורליאן כבר אמר לך לשמור את הדברים האלו לפרטי |
אורן אדרי |
16.08.04 16:03 |
27 |
| לא מדויק. אין כללים בנושא. חברך טרייר מזמן הרס האשכול |
אייל נאור |
16.08.04 16:20 |
29 |
| מדוייק ביותר ותפסיק כבר לשקר. |
אורן אדרי |
16.08.04 16:41 |
31 |
| יש לך לינק? אתה וחבריך יודעים היטב שאני תמיד דובר אמת |
אייל נאור |
16.08.04 18:06 |
33 |
| ROTFL |
בול טרייר |
19.08.04 03:11 |
55 |
| אמרת ש-הרסתי אשכול. בוא תסביר לי איפה ראית את זה. |
בול טרייר |
19.08.04 03:09 |
54 |
| ''הצורך בעצרת השלום'' |
פילוביץ שחף |
16.08.04 16:37 |
30 |
| אני מסכים איתך שהגירסה שלי אינה מושלמת. |
עזרא הסופר |
16.08.04 22:58 |
36 |
| ראש השב''כ לשעבר כרמי גילון: לא ידעתי על רביב...האמנם?! |
פילוביץ שחף |
16.08.04 15:28 |
26 |
| ח''כ מיכאל איתן מדבר על בייניש-ארבל שקרים וטיוחים. |
בול טרייר |
16.08.04 18:03 |
32 |
| אבישי רביב הוציא דו''ח מסודר על יגאל עמיר. |
בול טרייר |
19.08.04 03:13 |
56 |
| נו מה - הגענו לימות המשיח |
Abanibi |
16.08.04 20:51 |
34 |
| תשאל את יוסי שריד, הוא המציא את השיטה :) |
פילוביץ שחף |
16.08.04 20:52 |
35 |
| מעניין שאף אחד ממבקרי הגירסא הרשמית לרצח רבין לא מעז |
גלילי |
17.08.04 15:08 |
45 |
| אתה באמת מצפה לתשובות ענייניות? תגיד תודה שלא מקללים |
אייל נאור |
17.08.04 17:36 |
47 |
| ''פרק שמיני: ''לקראת הגרסה הרשמית....'''' |
פילוביץ שחף |
17.08.04 16:58 |
46 |
| פרק תשיעי:''קשר שתיקה''-איך התפתחה הגרסה הרשמית |
פילוביץ שחף |
17.08.04 17:40 |
48 |
| שטויות |
Saturn |
21.08.04 19:05 |
59 |
| מדבר שקר תרחק............ |
פילוביץ שחף |
21.08.04 20:57 |
60 |
| ע.:לא הרגתי את רבין וגם לא ניסיתי, כל מה שראיתם זה זיוף |
פילוביץ שחף |
22.08.04 15:54 |
61 |
| ואת הסנסציה הזאת אתה מצניע בסוף האשכול ? |
עזרא הסופר |
22.08.04 19:15 |
62 |
| אל תקווה יותר מדי |
גלילי |
23.08.04 00:42 |
63 |
| איש השב''כ בני להב מאיים והיסטרי. |
פילוביץ שחף |
24.08.04 09:42 |
64 |
| כמה תיקונים --- |
Beatman |
24.08.04 20:20 |
67 |
| יש עוד בעיה, ככל הנראה הכדור שפגע בחזה היה בקוטר שונה |
Beatman |
25.08.04 10:11 |
69 |
| אפשר לקבל טיפה פרטים לגבי 'הקוטר השונה'? |
אורן אדרי |
25.08.04 10:42 |
70 |
| הם אויימו כדי שישתקו על היריה בחזה. |
Beatman |
25.08.04 10:54 |
71 |
| כן ידידי |
אורן אדרי |
25.08.04 11:15 |
72 |
| בדיוק על זה אני מדבר |
Beatman |
25.08.04 11:19 |
73 |
| אנחנו מדברים על 2 דברים שונים ידידי :) |
אורן אדרי |
25.08.04 11:30 |
74 |
| אני מדבר על הממצאים של החוקר ברוך גולדשטיין. |
Beatman |
25.08.04 12:22 |
75 |
| מצאתי עבורך ידידי חלק מהממצאים |
אורן אדרי |
26.08.04 08:53 |
78 |
| 0.22=5.56 מ''מ |
גלילי |
26.08.04 16:37 |
79 |
| תודה על המידע. |
Beatman |
26.08.04 17:17 |
80 |
| אכן |
אורן אדרי |
27.08.04 10:01 |
81 |
| אכן אכן אבל רק במידתו של הקליבר. |
בול טרייר |
28.08.04 14:46 |
83 |
| האם עלה לכם לראש שמישהו ישב מאחורי המושב במכונית |
Beatman |
25.08.04 17:33 |
77 |
| סיכוי קלוש. |
בול טרייר |
28.08.04 14:45 |
82 |
| גלובס: המרחק בין הר-שפי לרביב ............ |
פילוביץ שחף |
25.08.04 15:35 |
76 |
| ערב התפכחות ממורשת רבין |
אייקון |
17.10.07 20:04 |
85 |
| ''יובל רבין: לחדש את חקירת רצח אבי'' |
פילוביץ שחף |
19.10.07 03:04 |
86 |
| גאולה עמיר מגיבה על דרישת מש' רבין לפתוח בחקירה מחודשת |
פילוביץ שחף |
19.10.07 04:24 |
87 |
| עו''ד דב אבן אור: ''לרבין אין מורשת – ועמיר לא רצח'' |
פילוביץ שחף |
24.10.07 21:43 |
88 |
| נאומי רה''מ אולמרט ויו''ר האופוזיציה נתניהו במליאה/רבין |
פילוביץ שחף |
24.10.07 22:05 |
89 |
| ''דליה איציק חטאה בעבירת הסתה מהסוג שהנאצים חטאו בו'' |
פילוביץ שחף |
25.10.07 06:14 |
92 |
| אהרון ברנע חושף לראשונה את המאבטח שהפקיר את גבו של רבין |
פילוביץ שחף |
24.10.07 23:19 |
90 |
| יוסי מלמן: ''האשם הלא עיקרי'' - 'ב.ל. לא מילא את חובתו' |
פילוביץ שחף |
25.10.07 00:59 |
91 |
| דמתי לרבין: ''שמע יצחק, אם יקרה לך משהו רחאת פלסטין'' |
פילוביץ שחף |
27.10.07 18:49 |
93 |
| הסרט המזכה את יגאל עמיר מרצח רבין ז''ל הי''ד |
פילוביץ שחף |
13.11.07 07:51 |
94 |
| ''הכנסת זועמת: תנאים משופרים ליגאל עמיר'' |
פילוביץ שחף |
05.12.07 20:37 |
95 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צברית
גולש אורח
|
00:59 17.08.04 |
|
|
40. בול יקר....
בתגובה להודעה מספר 38
| |
יגאל עמיר לא רק שהודה ברצח, אלא היה גא מאד במה שעשה. אבל..דעתי חלוקה מאד בגלל שאני בגדר 'לא יודעת'. כתבתי לא מזמן
בפורום הזה, אם איני טועה, שידיד שלי שעוסק בבטחון אמר לי שתהיה
רעידת אדמה בישראל בקרוב בכל מה שקשור לרצח רבין. אני לא יודעת אם אתם יודעים, בכל מקרה הוא סיפר לי ששני אנשי
תקשורת שישבו בקירבת האירוע - נעלמו ועד היום לא
יודעים היכן הם. אם תנסו לחבר את המידע המדוייק שיש בידיכם, הדו"ח
הרפואי, ד"ר היס, הזמן שעבר עד שרבין הגיע לאיכילוב, כיוון הקליע
ומקום הפגיעה שהביאה למותו של רבין, ועוד הרבה הרבה נתונים
שהתפרסמו, אולי אפשר לעשות אחד ועוד אחד ולהעלות השערות אולי
אפילו נכונות. אבל על שאלה אחת צריך לענות: למה עמיר הודה ברצח. מה גרם לו
להודות במשהו שישאיר אותו בכלא כל החיים ויגרום נזק לכל המשפחה
שלו ואל תשכח שגם אחיו מעורב.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורן אדרי
חבר מתאריך 17.5.13
24385 הודעות |
06:38 19.08.04 |
|
|
57. הנה עוד 2 נעלמים די חזקים.
בתגובה להודעה מספר 53
 |
1. עדותו של השוטר ישראל גבאי. ”תפסתי תרמיל של כדור 9 מ"מ בין אבן השפה לכביש, סמוך למקום שחנה רכב רוה"מ, בתוך חניון האחמים ממול למדרגות שמימנו ירד רוה"מ.
הראתי לממ"ר ירקון את התרמיל,
והוא אמר לי שזה לא שייך,
ויש לחפש תרמילים של אקדח בעל קוטר 0.22 מ"מ.„ 2. איש השב"כ בני להב מאיים והיסטרי. הפרוטוקולים כוללים גם את עדותו של סוכן השב"כ בני להב, אשר קיבל מכתב אזהרה מוועדת שמגר על כך שהוא עלול לעמוד לדין.
הוא דרש, בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהשוטרים אשר לכדו את האקדח של עמיר, יעבירו אותו אליו. הדרישות היו כה מאיימות ,עד שאחד השוטרים התקשר למפקדו במשטרה,ראש מחוז ירקון, וביקש שיגן עליו. הסבר לדברים הנ"ל,
לאחר ישמע היריות
אקדחו של עמיר נלקח מידיו ע"י אחד השוטרים והוחזק כראייה.
בני להב איש השב"כ היה בלחץ היסטרי לקחת את האקדח (כנראה שקיבל הוראה).
שימו לב שהשוטר לא הצליח לנער מעליו את הסוכן ההיסטרי
והוא נדרש להפעיל גורם בכיר להרחיק את הסוכן מימנו.
ניסיון לקחת את האקדח מהשוטר- זה ניסיון להעלים ראיות מזירת הפשע.
המסקנה המתבקשת היא שאנשי המשטרה לא היו בסוד הקשר. *סוכן השב"כ א. העיד שהוא ראה את הוויכוח בין ב. להב והשוטר שאחז באקדח.
"להב רצה את האקדח, אבל השוטר סירב לתת לו אותו.
להב בדק את הנשק והכדורים והחזיר אותו לידי השוטר." הסבר,
מה סוכן השב"כ א. אומר?
הוא אומר שאדון להב "טיפל" באקדח.
פשוט שם את ידו על הראיה המרכזית. (שערוריה שאין כדוגמתה) תוספת שערורייתית באותו הענין, הקליעים שהוצעו מגופו של המנוח נעלמו למשך 11 שעות ללא חתימה. (מתוך פורום מסמכים) 
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:40 21.08.04 |
|
|
58. וכן לגבי התיחסותו למילה/מושג קונספירציה............
בתגובה להודעה מספר 49
 |
רצח רבין – שקרים בדו"ח ועדת שמגר לפני הכל משהו קטן הנוגע למילה 'קונספירציה'. אנחנו חייבים להבין את הנקודה הזאת היות ודברים הוצאו לגמרי מהקשרם. היום קונספירטור הוא אחד המספר סיפורים בדויים ודמיוניים היישר מדמיונו הקודח ונחשב תמהוני, תומך יגאל עמיר וקשור קשר הדוק לנוער הגבעות וכמובן לימין הקיצוני. אלה הם דברי הבל. קונספירטור הוא אחד הפועל במסגרת הכתוב מטה, והוא האנטיתזה של זה התר אחר האמת המרה. להן תוצאות הערך / המילה "conspiracy" (קנוניה). רק האחרונה מבין חמש ההגדרות היא ניטרלית - "כל הסכמה בביצוע פעולה ; שילוב שנועד להשיג תוצאה נתונה." ארבע ההגדרות האחרות שזורות במילים כמו: "רע," "בלתי חוקי," "כוזב" וכו'. מיד לאחר "קנוניה" מופיע ביטוי מעניין "conspiracy of silence" "קשר שתיקה". ההגדרה היחידה היא "הסכם שבדרך כלל הינו סודי או בלתי מוצהר, לשמירה על שתיקה, על ידי אנשים, היודעים דבר, אשר גילויו עלול להזיק, לפגוע או להיות מנוגד לטובת חבריהם." Webster's Encyclopedic Unabridged Dictionary of the English Language עכשיו לאחר שהבהרנו מי זה מי ... בואו נדבר על אנקדוטה מסויימת ושאינה משתמעת לשתי פנים. מן הצד האחד. דו"ח ועדת שמגר מדבר על שני (2) קליעים שפגעו ברבין בגבו וחוללו שמות בתוך גופו, ללא פצעי יציאה וללא פגיעה כלשהי בחוט השדרה. לוועדת שמגר יש בנמצא עדות של עד מומחה על "נתונים" אלו. 
(דו"ח ועדת שמגר – הרצח) 
(בחוליות עמוד השדרה גבי ומותני אין שברים) מן הצד האחר. דו"ח חדר הניתוח של ד"ר מרדכי גוטמן, הרופא שקלט את רבין בחדר המיון, טיפל בו והמשיך לטפל בו גם לאחר שרבין הועבר לחדר הניתוח. ד"ר גוטמן מדבר על יריה נוספת, שלישית ברה"מ רבין. דו"ח חדר הניתוח הוא מסמך של שישה דפים אשר בו מתוארת השתלשלות הפעולות והמראות בזמן אמת מחדר הניתוח, ד"ר גוטמן כתב אותו מיד לאחר קביעת המוות. הדף השישי (6) במסמך הוא הדף החשוב מכל!! דף זה הועלם ביודעין מוועדת שמגר!!!, לוועדת שמגר נמסרו חמישה (5) דפים בלבד וללא הדף האחרון והחשוב ביותר מהסיבות הברורות. 
(הדף השישי שהועלם במזיד מוועדת שמגר) במפורש כתוב: "פצע היציאה לכיוון 6-5-D עם ריסוק של החוליה" באותו דף שישי (6) עובדתי שהועלם מוועדת שמגר, ניתן לנתח כמה דברים מופלאים: 1. "פצע היציאה" - קיים פצע יציאה! 2. "לכיוון 6-5-D" – זאת אומרת שפצע הכניסה הוא מהצד השני, מלפנים ... בחזה!!! 3. "עם ריסוק של החוליה" – לפני שניה הפתולוג אמר שאין שברים כלל ובכלל ... 
עכשיו יתכן ובגלל שדף זה הועלם בזדון מוועדת שמגר ... אולי יש בו מן האמת? לשיפוטכם. כאן מעל במה זו אתם תקבלו מידע רב ערך מדי שבוע. אנחנו נספר לכם ונוכיח לכם מספר אלמנטים עובדתיים המאירים והמקרינים את האמת בצורה שונה מדו"ח השקר של ועדת שמגר. כשאני אומר 'מספר אלמנטים ...' אני מתכוון למאות. אתם תיווכחו לדעת שיורם רובין לא נפצע כלל וכל מה שכתוב בדוחות הרפואיים והפתולוגיים לגביו הם שקר. אתם תגלו ש- "בזירת הרצח" נתפסו 2 אקדחים ושוועדת שמגר עשתה שמניות באוויר לשם הסתרת אקדח אחד. אתם תצפו בעדות שרוב אזרחי מדינת ישראל לא מכירים. אתם תגלו 2-3 גרסאות של דמתי ורובין. אתם תדעו שיגאל עמיר לקח את החקירות הנגדיות על עצמו בשביל לטשטש את האמת ולספוג את כל התיק. אתם תתוודו ל- ארבעה (4) שוטרים שקרנים ומושחתים אשר עליהם כנראה התבססה כל הוועדה, ומצד השני הסתירה בעזרת פרגוד גדול ושחור על שורה של שוטרים אשר דבר האמת יוצא מעדותם, ועוד ועוד ועוד דברים שיפילו אתכם אבל ממש. אתרים מקצועיים בנושא: http://ps.newsnet.co.il/Front/NewsNet/extras.asp?extraId=615 http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&omm=0
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין 
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
עזרא הסופר
גולש אורח
|
02:11 20.07.04 |
|
|
11. בול טרייר ידידי (על באמת).
בתגובה להודעה מספר 10
| |
לפני שאתה מסווג אותי בתור טיפוס חשוך, אני חייב לישר את ההדורים. ובכן, זה שכתבתי על "מקורות חסויים", זה היה ממש בדיחה. פשוט למדתי מאמצעי התקשורת איך להישמע אטרקטיבי. אין לי שום מקורות חסויים. אני כולי חי בחו"ל ויש לי קשרים רק עם המשפחה שלי ועם החתול שלי. כל מה שהבאתי בתור "פרשנות אובייקטיבית" על רצח רבין - אלה הן מסקנותי האישיות מכל הררי החומר שפירסמתם אתם (!) באינטרנט. זה רק מראה לך עד כמה אפשר ללמוד את האמת באמצעות האינטרנט - תוך התעלמות משקרי התקשורת ומשטיפת המוח השמאלנית. לגבי השאלה שהצגתי לך ולפילוביץ, היא נשאלת בשיא הרצינות. כי אצלי בראש ירד האסימון רק לאחרונה בדבר האפשרות שיגאל הוא כולו סוכן שב"כ - עד לאחרונה חשבתי שהוא באמת אוהב ישראל שנשבר לו מהשיכור ההוא. לאחרונה גיליתי (שוב: הכל מקריאה באינטרנט וחשיבה אח"כ לפני השינה) שאם הוא סוכן שב"כ - אז אין יותר שום בעיות והפאזל של הקונספירציה מושלם !! אני די נסער מהגילוי הזה (וגם מאוכזב מיגאל עמיר וכועס עליו שהוא בסה"כ קונספירטור בשרות השמאל), אך אני מעוניין שתתנו לי את תמיכתכם בנקודה הזאת, או שתאמרו לי שאני טועה, כי אינני רוצה לכעוס על יגאל עמיר על לא עוול בכפו. (אני יודע שאם איזה שמאלני יקרא את המשפט האחרון - יש לו סיכוי מצויין לחטוף התקף לב. ויהיה זה שכרי מכל עמלי...חה חה חה). הבנת בול? אני מרגיש שתפסתי סופסוף את האמת - אך אני רוצה אישור על כך. ואתם ניראים לי מומחים לנושא. אז אנא תשובתכם לשאלות הנ"ל שלי. ואגב, אין זו אמת שזה מעניין אותי רק "כסיפור מתח" - ההגדרה הזאת פשוט ברחה לי מהפה ללא שהתכוונתי. מקווה ששכנעתי אותך בכנותי. מחכה לתשובה, ולילה טוב בינתיים.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:28 16.08.04 |
|
|
26. ראש השב''כ לשעבר כרמי גילון: לא ידעתי על רביב...האמנם?!
בתגובה להודעה מספר 19
|
ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון: "לא ידעתי על רביב"
אבו שמפניה - כרמי גילון/ראש השב"כ לשעברבגליון ראש השנה תש"ס של "נקודה" התראיין ראש השב"כ לשעבר, כרמי
גילון. בהופעה מלאה תמימות ו"אהבת ישראל" הוא מתלונן על כך שהציבור הימני
בארץ אינו אוהב אותו וכי הוא נתפס כ"רודף ימין" על לא עוול בכפו.
בראיון שבו אמת, חצאי אמת ושקרים מעורבבים יחד בקוקטייל המדיף
ריח נעים, מנסה גילון לצייר את עצמו כ"אוהב ישראל" גדול, ויש הנתפסים
לכך. יש לפחות קטע אחד שאפילו אני מסכים לו: אומר כרמי גילון לאריאל
כהנא, כתב נקודה: "אם היית בא לראיין אותי לפני עשר שנים, הייתי
מתמקד בעיקר בבעיתיות של השמאל הקיצוני, לא של הימין. עד אז השמאל
הקיצוני עשה דברים איומים ונוראים, מכר את נשמתו לשטן. אודי אדיב
למשל...או מיכאל ורשבסקי, הבעל של לאה צמל, שהיה נציגו של אחמד
ג'יבריל במגזר היהודי בישראל. השמאל לא צריך אותם יותר... במציאות
שנוצרה מאז '93 אין יותר תפקיד לשמאל הקיצוני...קח למשל את הסכם
וואי: שלום עכשיו לא חלמו לפני 15 שנה שייחתם הסכם כזה, ובטח לא
חלמו שביבי נתניהו מהליכוד יחתום עליו". "אבל עכשיו" מתלונן כרמי
גילון "חוסר האמון כלפי השב"כ אינו מצטמצם לימין הקיצוני בלבד,
אלא הוא גלש גם לימין הלא-קיצוני, לאנשים כמו מיכאל איתן או שאול
יהלום". וכי למה מצפה כרמי גילון? להערצה כלפי השב"כ?? הלא לאחרונה נחשפו "דמויות המופת" של השב"כ: יעקב פרי )"הבליין"(
אברהם שלום (קו 300) שהיה ראש השב"כ ועכשיו הוא "יורד" בלונדון,
חזיקאלי מפעילו של אבישי רביב (המיתמם), א.ב. (המטריד את כרמלה
מנשה) ויוסי גינוסר, שותפו של ג'יבריל רג'וב בבעלות על הקזינו
ביריחו ובעוד עסקים שענים. 
אבישי רביב-שמפניה
חלק מראשי מערכת השב"כ יוצאים לחיים האזרחיים ומשתלבים בעסקים
אפורים ואפרוריים. האם ניתן לתת בהם אימון? כרמי גילון טוען שעשרים אחוז מעובדי השב"כ הם חובשי כיפות. זוהי
טענה המזכירה מפעלים ותורות אמריקניות שתמיד שולפות את היהודי
שלהם או את הכושי שלהם. יש לבדוק באילו אגפים של השב"כ עובדים חובשי הכיפות ומה מידת השפעתם
על המערכת -- מה גם שראינו חובשי כיפות מסוימים שהגיעו לתפקידים
בכירים, הבינו היטב באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה, גם אבישי
רביב חבש כיפה. כרמי גילון שהיה, כזכור, ראש "המחלקה היהודית" בשב"כ התמנה ב-
1 למרץ 1995 לראש השב"כ עד לפרישתו המהירה, 8 לינואר ,1996 לאחר
רצח רבין, שנועדה למנוע העמדתו לדין ולמנוע חקירה מעמיקה בפרטי
רצחראש הממשלה. בראיון ב"נקודה" טוען גילון כי הימין בא אליו בטענות שלא בצדק.
"אתן לך דוגמא מהאחים קהלני שניסו לרצוח ערבי. הם נחקרו אצלנו
וישר כל קרית ארבע התקוממה. אולי מפני שעצם המעצר עורר שם הערכה
שהשב"כ מפעיל סוכן בקרית ארבע, וזה קומם אותם". נשמע כטענה לגיטימית?? אך באותם ימים פעל בקרית ארבע אבישי רביב כפרובוקטור של השב"כ
ונפתחו לו למעלה מעשרה תיקים פליליים בקרית ארבע עצמה (הם נסגרו
בהוראת פרקליטת המדינה דאז, דורית בייניש ששיתפה פעולה עם השב"כ
בעניןזה). האחים קהלני הוסתו, על פי פרסומים, לפגוע בערבי ע"י סוכן פרובוקטור
אחר של השב"כ שאף הוא גר בקרית ארבע. הוא היה זה שהסית אותם והוא
היה זה שאמור היה לספק להם את הנשק. הוא אכן העביר להם רובה אשר
חבריו, סוכני השב"כ, פרקו ממנו את הנוקר, ואז כשהרובה לא ירה,
נתפסו האחים ונשפטו לשתים עשרה שנות מאסר. האחים קהלני, שאמנם אינם שיות תמימות, הם במידה רבה קרבן של מסכת
הפרובוקציות של השב"כ שנועדה להכפיש את דמותם של תושבי קרית ארבע
כדי להכין את דעת הקהל לפינוי חברון על ידי ממשלת רבין. גילון, במסגרת תפקידו כראש המחלקה היהודית, ניסה באותם ימים גם
לטפו לאשמת "הקמת מחתרת" על קצין צה"ל צעיר ותמים, אורן אדרי תושב
קרית ארבע אך זה לא צלח בידו, ואדרי יצא מן הענין בשן ועין. אדרי פרש מצה"ל הפק לחסיד ברסלב והיום הוא חי עם אשתו וילדיו בצניעות
בעולם החסידות הברסלבית. לילון מספר על קשריו עם משפחת הנמן ששלושה
מבניה היו ב"מחתרת היהודית", וטוען: "זה החבר'ה שלי...אנחנו מאותו
כפר...אתמשפחת הנמן אני מכיר דרך חבר טוב שלי, אפי איתם...אני
בא לבקר את אפי בנוב ופוגש את הגיסים שלו )בני משפחת הנמן(". כרמי גילון היה אמנם ידיד טוב של משפחת אפרים ועלית איתם, אך מזה
עשרים שנה, מאז שהתחילו לשמור מצוות לא ביקר כרמי גילון את משפחת
איתם ולא היה מעולם בביתם בנוב. כרמי גילון אומר לאריאל כהנא מ"נקודה": "כראש השב"כ נפגשתי בתכיפות
של פעם בשבועיים עם מנהיגות יש"ע. בזמנו הכרחנו את רבין, איתן
הבר ואני, להפגש עם רבנים מיש"ע, בשיא ההסתה נגדו, כדי למתן".
"ישבתי עם אורי אריאל, ישראל הראל, זמביש ודומפה. נפגשנו באופן
קבוע ודברנו, כי חייבים לקיים הידברות". לפי הידוע לנו נערכו שתי פגישות בלבד של ראשי יש"ע עם כרמי גילון.
הפגישות היו, לטענת ראשי יש"ע, על פי הוראותיו של רבין ולא ביוזמת
גילון. בפגישות אלו הטיחו ראשי יש"ע בפני גילון טענות קשות ביותר על הדה-לגיטימציה
שעושה השב"כ למתישבי יש"ע ועל כך שהשב"כ שותל סוכנים ופרובוקטורים
בישובי יהודה שומרון וחבל עזה. "הידברות", הם טוענים, "לא היתה
כאן". כרמי גילון הסתובב במשך כל הקיץ 1995 והזהיר עתונאים בכירים ועורכי
עתונים וכן אנשי רדיו ומנהלי טלוויזיות כי "הנה הימין הקיצוני
עומד לפגוע בראש הממשלה", כל זאת תוך שהוא ממשיך ויוזם פרובוקציות
נגד המחנה הלאומי הישראלי, כולל פרשת חלחול, ביום ההשבעות בהר
הרצל, ועוד. לאחר כל זאת הוא טוען בראיון ב"נקודה": "לצערי, אחרי
רצח רבין האשימו את כל הימין ברצח, לא רק את הימין הקיצוני. אמרו:
ביבי נתניהו הוא ראש המסיתים. זה היה אסון ואז כדי להתגונן, הימין
זרק את האשמה על מישהו אחר, על השב"כ ועלי". האם ציפה גילון שהמצב יהיה שונה? לאחר תקופה ארוכה של דמוניזציה,
של זריעת השמצות על מתישבי יש"ע ועל הימין בכלל ע"י השב"כ, לאחר
תקופה ארוכה של הפעלת פרובוקטורים על ידי כרמי גילון עצמו בתפקידו
כראש המחלקה היהודית וכראש השב"כ, האם ציפה לחוסר תגובה? האם אמנם
חשב שכל הימין יתנהג כפי שהתנהגו כמה מנהיגים דתיים לאומיים ו"רב
מלשינון "מהתנחלות מסוימת?! בינואר 1990 הגיש כרמי גילון את עבודת המ.א. שלו באוניברסיטת חיפה
בהדרכתה של פרופסור יעל ישי, בפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה, החוג
למדעי המדינה. העבודה מקיפה כמאה ושמונים עמודים וכותרתה:
"הפרת חוק ממניעים אידיאולוגים בימין הקיצוני בישראל, על רקע הסכסוך
הישראליערבי". בעבודה כותב כרמי גילון בין השאר:
"הפרת החוק אינה מאופיינת בדפוסי פעולה אחידים, אלא מתחילה בהפרת
סדר, בהתנחלות בלתי חוקית, נמשכת באלימות פיסית ומסתיימת ברצח
חפים מפשע", עמ' .VI "התנחלויות בלתי חוקיות של "גוש אמונים" ומאבק התנועה נגד פינוי
ימית, הובילו להקמתה של "המחתרת היהודית" ולנסיון לפגוע ביוזמת
השלום בדרך של פיצוץ המסגד שעל הר הבית". עמ' .VII "שש שנים של מעקב קפדני אחר הפרת חוק ופעילות אלימה ממניעים אידיאולוגים
על ידי כאלה המשתייכים לימין הקיצוני, גרמו לי להיווכח, בסכנות
שמעמידה תופעה זו בפני הערכים העומדים ביסודה של החברה בישראל,
ולגלות עד כמה החברה הישראלית אינה מודעת לסכנות אלה ואף נוטה
לסובלנות והבנה למניעיהם של אותם מפירי חוק". עמ' .X "העבריינות האידיאולוגית" של הימין הקיצוני בישראל מהווה איום
ישיר על שלטון החוק ועל המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית
חופשית". עמ' .1 כל מי שכתב אי פעם עבודת מ.א. יודע כמה עמל, שכל, נשמה וכוח יש
להשקיע בה, והיא אמורה להיות עבודת מחקר רצינית ומעמיקה.
על עבודת המסטר שלו אומר גילון ל"נקודה": "בשנת 88 (?) כתבתי עבודת
מסטר שבה נכתב כל מה שאמרתי לך פה. כתבתי, וכמעט שכחתי ממנה. כאשר
התמנתי לראש-שירות מישהו מצא את העבודה, ומאז הימין הקיצוני לא
אהב אותי..." כמעט שכח ממנה? אחרי כל מה שהשקיע בה?? אחרי הציטוטים הנ"ל? ככה
שוכחים?? ראש שירות הבטחון הכללי של ישראל שאמור להפעיל את מערכת
ההגנה הסודית של המדינה "כמעט ושוכח את עבודת המ.א. שלו העוסקת
בסכנות ובאיום הישיר על שלטון החוק?! הייתכן? האבסורדים הגדולים ביותר בראיון של גילון נחשפים בדבריו על אבישי
רביב. אבישי רביב היה הפרובוקטור המוצלח ביותר של השב"כ. רשימת מעלליו
נחשפה הן ע"י "הצופה" בסדרת מאמרים ארוכה והן ע"י ועדת החקירה
לענין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, הידועה כ"ועדת שמגר".
בין השאר כותבת הוועדה: "הפרובוקציות שלו )סייען השב"כ אבישי רביב(,
בייחוד ככל הדבר נוגע לפגיעות פיסיות בערבים ובהצגה בדבר קיומם
של גופים פוליטיים קיצונים ואלימים, יש להם מימד ברור של פגיעה
עקיפה, אך ברורה, בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו
לא יכלו להתעלם ממנו. ייתכן אף ובכך הסיבה להעלאת חשדות נגד שרות
הבטחון",עמ' .29 "בתוצאות המזיקות נושאת המדינה כולה, כגון יצירת נקודת חיכוך נוספות
בחברון או פגיעה באימון בשירות, המקבל תווית של ארגון חשאי העוסק
בפרובוקציות פוליטיות" עמ' .30 ומה יש לכרמי גילו לאמר ל"נקודה" על אבישי רביב? "לא ידעתי על
קיומו עד לאותו ערב שבו אמנון אברמוביץ חשף אותו בשידור בטלוויזיה". נו... באמת... מה נפשך! אם אמנם לא ידע כרמי גילון, ראש השב"כ ולפני כן ראש המחלקה היהודית,
על קיומו של אבישי רביב, הריהו באמת ראש שב"כ כושל שלא יודע מימינו
ומשמאלו...ואםכן ידע על קיומו, האם אמר גילון דבר שקר בראיון
ב"נקודה"?האם ייתכן שראש השב"כ, כרמי גילון, לא ידע על אבישי
רביב?!לרביב היו עשרות תיקים פליליים על פגיעות ביהודים ובערבים
(שנסגרו בזכור ביוזמת השב"כ), האמנם לא ידע על כך ראש "המחלקה
היהודית"? טוען כרמי גילון בראיון ל"נקודה": "פתאום באה הזדמנות הפז שקוראים
לה אבישי רביב והוא הפך לסמל. בסך הכל מדובר בכלומניק, גורנישט".
גילון ש"לא ידע כלל על קיומו של רביב" קובע שהוא כלומניק, גורנישט.
ועדת שמגר הרי הקדישה פרק שלם, פרק מיוחד ל"פרשת אבישי רביב",
פרק בן שלושים עמודים, שהיה כה חשוב עד ששמעון פרס ויוסי שריד
הורו לגנזו ולא לחשוף אותו. רק בעקבות הפרסומים ב"הצופה" ויוזמת השר יעקב נאמר, נחשף הדו"ח
שנכתב לאחר הרצח והוכיח כי אבישי רביב היה סוכן פרובוקטור של השב"כ
מאז.'87 עד היום ממשיך רביב לקבל משכורת של למעלה מעשרת אלפים
ש"ח לחודש מהשב"כ. ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, טוען ב"נקודה": "במקרה של אבישי
רביב, אני אישית לא הייתי מעורב כלל". בזמן שהתחרה בגדעון עזרה על תפקיד ראש השב"כ, הורה גילון לאבישי
רביב לערוך הפגנה נגדו מול ביתו הפרטי במבשרת ירושלים, הפגנה ששודרה
בטלוויזיה הישראלית הסייעה לגילון להוכיח שהוא הלוחם הגדול נגד
הימין, עובדה שראש אי"ל מפגין נגדו, ואכן זכה גילון בתפקיד ראש
השב"כ. ההפגנה של רביב גם היא סייעה. האם ראש השב"כ אינו יודע מי מפגין מול ביתו? האם לא בדק? הרי כל
הארץ ראתה את אבישי רביב מפגין מול ביתו של גילון! דו"ח ועדת שמגר קובע כי אבישי רביב, על פי הוראות השב"כ, הקים
את ארגוני הדמה: נפ"ץ (נוער פשיסטי ציוני) ד"ב (דיכוי בוגדים)
וארגון דמה מיליטנטי שכונה אי"ל )ארגון יהודי לוחם(. ועדת שמגר קובעת: "אבישי רביב היה קשור ביגאל עמיר יותר מכל אדם
אחר, בכל הנוגע לארגון הפגנות סטודנטים וארגון שבתות סטודנטים...אבישי
רביב התבטא בחריפות כלפי ראש הממשלה וטען כי חל עליו "דין רודף"
וכי מותר לפגוע בו", וכרמי גילון לא ידע על קיומו של אבישי רביב?!
ועדת שמגר: "מפעיליו (בשב"כ) אף בחרו להטיל עליו לכתוב סיסמאות
נגד תהליך השלום" וכרמי גילון לא ידע?! אבישי רביב נטל על עצמו ועל ארגון אי"ל את האחריות לרצח בחלחול,
על קיום קשרים עם ראש החמאס בעזה, הוא ארגן את ההפגנות מול ביתו
של רבין ואת טקסי ההשבעה המזויפים שהופקו בשיתוף איתן אורן מהטלוויזיה
הישראלית. כל אלה פרשות שזעזעו את המדינה וכרמי גילון לא ידע? האמנם: "כלומניק,
גורנישט?! או שכרמי גילון היה ראש שב"כ כושל שלא יודע מה קורה בארגונו, או
שהוא משקר. האמת תיחשף במוקדם או במאוחר. משפטו של רביב ייפתח ב- 3 לאוקטובר
99'(אם אמנם ייפתח). אם תיחשף הפרשה, יתגלה כי לרצח קדמה פרשה ארוכה של "רצח אופי"
של המחנה הלאומי ע"י השב"כ, פרשה ארוכה של פרובוקציות יעילות וקונספירציה
שנכשלה. אם יניחו לשטחיות, לטיוח ולשקר להיות מרכיבי הקבע בפרשת
רצח רבין, ימשיך הרצח להכתים את הציבור הלאומי, והדתי-לאומי כמו
ש"היהודים משתמשים בדם גוים להכנת מצות לפסח".
 http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
בול טרייר
חבר מתאריך 13.5.07
1214 הודעות |
18:03 16.08.04 |
|
|
32. ח''כ מיכאל איתן מדבר על בייניש-ארבל שקרים וטיוחים.
בתגובה להודעה מספר 26
| |
כאשר אתה אומר טיוח, אתה מתכוון למשל להצהרה של עמי איילון כשהיה ראש שב"כ בפני הקבינט, שרביב לא היה סוכן שב"כ ולא קיבל משכורת מהשב"כ?
"אני אגלה לך משהו בעניין הזה. עמי איילון בא אלי לפני כחצי שנה, זמן רב אחרי שסיים את תפקידו כראש שב"כ. הוא הודה בפניי בפה מלא שמסר מידע כוזב לקבינט המדיני-בטחוני. וזה עבר לסדר היום. איילון טוען שהפקודים לו בשב"כ מסרו לידיו מידע כוזב, והוא, בלא יודעין, מסר את המידע הזה לקבינט. הגילוי הזה בפני עצמו מחייב בדיקה, אבל בוא נלך הלאה: כשאיילון מסר את המידע הכוזב בקבינט ישבה לצדו פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שרוצה היום להיות שופטת בבית-המשפט העליון. היא ידעה היטב שרביב היה סוכן. היא שמעה את איילון בקבינט ולא אמרה דבר. היא הייתה בעצם שותפה להטעיה ולמסירת דיווח כוזב לקבינט, ואיש לא מדבר על זה. כאילו שום דבר לא קרה. גם זה דבר שמחייב בדיקה. למה לא חוקרים את זה?" http://ps.newsnet.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=12217
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:58 17.08.04 |
|
|
46. ''פרק שמיני: ''לקראת הגרסה הרשמית....''''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.08.04 בשעה 17:07 בברכה, פילוביץ שחף
ציטוטים מדף 99 בפרק המצ"ב, בו מראיין המחבר את...:-
אברהם רוטם-בכיר בשב"כ..... 
שכתב את הספר: האמת, חבר 
מראיין: מדוע יורם רובין מפריע לך כל כך, חייל
בשרשרת הפיקוד??
ותם: יורם רובין לא היה חייל פשוט, הוא היה מפקד
יחידה שהייתה אמורה לאבטח את חיי יצחק רבין, ראש הממשלה שלנו..
הוא היה אמור לבדוק את הסביבה, לראות מה קורה, לומר:"רק רגע,
אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא נרד במדרגות האלה כרגע."
מראיין: למה לא?? מה היה אמור להפחיד אותו??
ותם: שהשטח לא היה סטירילי, שהוא נכנס לשטח שהוא
לא ידע מי נמצא בו, שהמידע ברשותו אומר לו שרבין נמצא בסכנה."
"פרק שמיני: ''לקראת הגרסה הרשמית....''"
http://rotter.net/forum/gil/5554.shtml#11 
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:54 22.08.04 |
|
|
61. ע.:לא הרגתי את רבין וגם לא ניסיתי, כל מה שראיתם זה זיוף
בתגובה להודעה מספר 0
|
עמיר: לא אני הרגתי את רבין ואפילו לא ניסיתי להרוג אותו. כל מה שראיתם עד עכשיו הכל זיוף. הם הורגים אנשים. שלושה בדצמבר 1995 התקיים בבית המשפט שימוע לתיק של עמיר, בנוכחות כלי התקשורת. עמיר נכנס לאולם בית המשפט. הוא פנה למצלמות, ודרכן ליותר ממליון צופים:
"למה אתם לא חוקרים את מותו של המאבטח של רבין? אנשים יסלחו לי כשהם יבינו את הרקע. אחרי שתבינו למה, הם יראו שכל המערכת רקובה. כל מה שאתם רואים הוא מסיכה. לא העלתי בדעתי שהם יתחילו להרוג אנשים." במהלך השימוע הוא אמר לשופט דן ארבל: "הם הורגים אנשים. הכל שקר!" "מה שקר?", שאל ארבל. "שאני הרגתי את רבין" ענה עמיר. "אפילו לא ניסיתי להרוג אותו. כל מה שראיתם עד עכשיו הוא זיוף. אני מבקש שתיתנו לי להסביר את הרקע למעשים שלי. הם הורגים אנשים. אם אתם תקשיבו לאמת כל הארץ תתקומם ותדרוך את נשקה". כמובן שהשופט ארבל לא נתן לעמיר את רשות הדיבור ולא איפשר לו להסביר את דבריו. הוא חזר למאסר. http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:42 24.08.04 |
|
|
64. איש השב''כ בני להב מאיים והיסטרי.
בתגובה להודעה מספר 0
|
איש השב"כ בני להב מאיים והיסטרי. הפרוטוקולים כוללים גם את עדותו של סוכן השב"כ בני להב, אשר קיבל מכתב אזהרה מוועדת שמגר על כך שהוא עלול לעמוד לדין.
הוא דרש, בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהשוטרים אשר לכדו את האקדח של עמיר, יעבירו אותו אליו. הדרישות היו כה מאיימות ,עד שאחד השוטרים התקשר למפקדו במשטרה,ראש מחוז ירקון, וביקש שיגן עליו. הסבר לדברים הנ"ל, לאחר ישמע היריות:
אקדחו של עמיר נלקח מידיו ע"י אחד השוטרים והוחזק כראייה.
בני להב איש השב"כ היה בלחץ היסטרי לקחת את האקדח (כנראה שקיבל הוראה).
שימו לב שהשוטר לא הצליח לנער מעליו את הסוכן ההיסטרי
והוא נדרש להפעיל גורם בכיר להרחיק את הסוכן מימנו.
ניסיון לקחת את האקדח מהשוטר- זה ניסיון להעלים ראיות מזירת הפשע.
המסקנה המתבקשת היא שאנשי המשטרה לא היו בסוד הקשר. *סוכן השב"כ א. העיד שהוא ראה את הוויכוח בין ב. להב והשוטר שאחז באקדח.
"להב רצה את האקדח, אבל השוטר סירב לתת לו אותו.
להב בדק את הנשק והכדורים והחזיר אותו לידי השוטר." הסבר,
מה סוכן השב"כ א. אומר?
הוא אומר שאדון להב "טיפל" באקדח.
פשוט שם את ידו על הראיה המרכזית. (שערורייה שאין כדוגמתה) תוספת שערורייתית באותו הענין, הקליעים שהוצעו מגופו של המנוח נעלמו למשך 11 שעות ללא חתימה.
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:35 25.08.04 |
|
|
76. גלובס: המרחק בין הר-שפי לרביב ............
בתגובה להודעה מספר 0
|
עו"ד צבי נוח 01/04/03 12:51
המרחק בין הר-שפי לרביבמדוע מצא בית המשפט לנכון להרשיע את מרגלית הר-שפי בביצוע העבירה של אי-מניעת רצח רבין, ולזכות דווקא את אבישי רביב? ובכן, לכך יש הרבה יותר מתשובה אחת. 1. איפה ואיפה? מי שאיננו מצוי בכל רזי העובדות הקשורות בפרשת רציחת ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, על כל ספחיה המשפטיים, עלול לשאול את עצמו, למשל, את השאלה הבאה - מדוע מצא בית המשפט לנכון להרשיע את מרגלית הר-שפי בביצוע העבירה של אי-מניעת הרצח, ולזכות דווקא את אבישי רביב (שנודע בכינויו השב"כי "שמפניה")? איפה ואיפה? התייחסותו של נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אמנון כהן, לאפשרות העלאתה של קושיה שכזו הינה במקומה. אכן, יהיו מי שיטענו (לאחר קריאמודעה ה מעמיקה של פסק הדין, ויש כאלה שיטענו זאת אף ללא התעמקות בפסק הדין) להפלייתה לרעה של הר-שפי. אלא שהנשיא כהן ראה לנכון לפניו לטענה אפשרית זו תשובה חד משמעית - "קיים הבדל בין השניים, הן בכתב האישום שהוגש מלכתחילה כנגד כל אחד מן השניים והן בקביעות שנקבעו בבתי המשפט". ההבדלים שבין מרגלית הר-שפי לבין אבישי רביב נסבים, לשיטתם של השופטים, על כמה צירים: היא ידעה שיגאל עמיר מתכוון לרצוח את רבין, הוא לא ידע; היא שמעה פרטים ממשיים מפיו של עמיר על הכנות שביצע לקראת הוצאת זממו מן הכוח אל הפועל, הוא לא; הקשר שלה עם עמיר היה הדוק יותר מהקשר של רביב לעמיר; היא ידעה על ניסיון קודם של עמיר לבצע את הרצח, רביב לא ידע (לעניות טעמנו, הסתמכותו של הנשיא כהן על "בעל הדבר עצמו יגאל עמיר, כי קיים שוני בין אבישי רביב למרגלית הר-שפי", היתה מיותרת). העובדה ששלושת השופטים הגיעו למסקנה אחידה, לפיה לא הוכחה ידיעתו בפועל של אבישי רביב אודות כוונת הרצח של יגאל עמיר, מקנה לתוצאה המזכה נופך נוסף של מוצקות (הגם שדרכם של השופטים אפעל-גבאי ורומנוב אלי המסקנה לא היתה זהה לדרכו של הנשיא כהן). השופטים לא פסחו על עיקרי העובדות והנסיבות, ואיזו מהטענות ההדדיות לא נשמטה מעיניהם ומפסק הדין. מוצקותה של המסקנה הסופית מתחזקת גם בעובדה ששני השופטים שמלכתחילה הכשירו (בניגוד לדעתו של הנשיא) את התרשומות שכללו את "הודאותיו" של רביב, החליטו בסופו של יום שלא לבסס עליהן ממצאים מרשיעים. עדיין, יש מקום גם למחשבה אחרת. מצבור הראיות המפלילות שנאספו לחובתו של רביב מזה, ואסופת השיקולים שהנחו את השופטים שלא לסמוך על חלק מהם, או לקבל חלק מההסברים שסיפק רביב לראיות המפלילות כנגדו, עלולים להותיר את הקורא בתחושה ש"אפשר גם אחרת". צריך להדגיש, אין באמור משום הטחת ביקורת על נכונות התוצאה הסופית, בהחלט לא. כל שכן אצל מי שמלכתחילה סבורים שעבירת אי מניעת הפשע היא עבירה קשה, מבחינה אידיאולוגית ומבחינת יישומה המעשי. כל שכן, אצל מי שלא התרשמו במישרין מאישיותו הכל כך בעייתית של רביב, כפי שזו עולה מהתיאורים הכלולים בפסק הדין. 2. שמפנייה רביב שימש סוכן של השב"כ לאורך שמונה השנים שקדמו לרצח. הוא תואר בפסק הדין כסוכן מסור, אך בעייתי, כאישיות אלימה, אך גם רגישה. הוא סיפק למפעיליו בשב"כ מידע בעל ערך, בין היתר על אנשים הקרובים לו, ובד בבד ביצע פעולות בעלות אופי פלילי. הוא עזר ליגאל עמיר בחלק מהפעילויות שאירגן האחרון, אך בה בשעה מסר למפעיליו בשב"כ מידע אודות מקצת מהפעילויות הנ"ל. התביעה הסתמכה על אמרות שרביב מסר לחוקריו מיד לאחר הרצח. במהלך המשפט אישר רביב חלק מאמרותיו כאמירות אמת, לגבי חלקן האחר טען, כי שיקר את חוקריו, או לא זכר אם הן אמת או שקר. נמחיש להלן את העיקריות שבהן. הוא הודה ששמע את יגאל עמיר מכריז באוזני רבים כי על רבין חל "דין רודף" ו"דין מוסר" ש"צריך להרוג אותו"; שיגאל עמיר סיפר לו כי הגיע לטקס שנערך ב"יד ושם", בו אמור היה רבין ליטול חלק; כי הר-שפי ובחורה נוספת סיפרו לו שהן חוששות שיגאל עמיר עלול להיכלא למאסר עולם. רביב גם אמר לחוקריו דברים חמורים יותר - שיגאל עמיר התבטא בפניו, בכמה הזדמנויות, על כוונה לרצוח את רבין; וגם סיפר לו כי בטקס שהתקיים ב"יד ושם" התכוון לרצוח את רבין; כי הוא ידע שיגאל עמיר התמקד בראש הממשלה, אותו ראה כ"הבעיה האמיתית"; שמרגלית הר-שפי אמרה לו שיגאל עמיר "הולך לרצוח את ראש הממשלה"; שהר-שפי ובחורה נוספת אמרו לו שהן חוששות פן יגאל עמיר עלול להיכלא למאסר עולם, וזאת בשל כוונתו לרצוח את רבין. רביב טען במהלך עדותו במשפט, שהדברים האחרונים שסיפר לחוקריו היו שקרים. הוא הסביר כי סבר שמדובר בשיחות פנימיות שהוא מנהל עם חוקריו, שיחות שאינן במסגרת חקירה פלילית. סניגוריו הוסיפו, ש"הנאשם הבין כי סוכן 'טוב' הוא סוכן ש'יודע', וסוכן ש'אינו יודע' הוא סוכן 'רע'. לכן, כאשר הוטחה בו הטענה 'לא ידעת את שהיית צריך לדעת ולכן אתה סוכן רע', תפס הנאשם את אי הידיעה כביטוי לכישלון אישי שלו כסוכן. מאחר שתדמיתו של הנאשם בעיני מפעיליו והמשך שירותו בשב"כ היו חשובים לו מאד, רצה הנאשם להציג את עצמו כסוכן 'טוב". 3. ידע או לא ידע השופטים קיבלו את הסבריו של רביב. הם קבעו, שדווקא אותן אמירות אחרונות - האמירות שבכוחן היה לבסס ידיעה פוזיטיבית של רביב על כוונת הרצח שקיננה אצל יגאל עמיר - נאמרו ע"י רביב לחוקריו בשקר. את מסקנתם זו ביססו השופטים על תשעה טעמים, ובכללם החששות המלווים את ההסתמכות על הודאות הנגבות מנאשמים, המצב הנפשי הקשה בו היה שרוי רביב במהלך החקירות והלחצים שהופעלו עליו, על חולשת משקלן הראייתי של הודיות הנרשמות על זכרונות דברים, ולא בהודעות פורמליות הנגבות ונרשמות בזמן אמת ומאושרות בחתימתם של הנחקרים. מאלפים ביותר הם הנימוקים הפרסונליים, אלו הקשורים למבנה אישיותו של רביב. הוא תואר ע"י מפעיליו בשב"כ כאדם ילדותי, הנסחף אחר האירועים ללא יכולת שליטה עצמית, כרודף פרסום, כ"בעל אישיות נמוכה, שאינו מבדיל בין עיקר לטפל". פסיכיאטרית שבדקה אותו מצאה כי רביב הינו בעל "הפרעה אישיותית נרציסטית". "מכל האמור", קבעו השופטים, "עולה אפוא כי אין מדובר באדם בעל רמה אישית גבוהה, חוסן פנימי ובטחון עצמי, אלא באישיות חלשה תלותית משהו, 'המבקשת למצוא חן', אשר לגביה קיים 'סיכון' של מתן הודאות שווא". השופטים מתארים את חייו של רביב לאורך שנותיו כסוכן שב"כ כחיי אדם החי ב"עולם השקר". העמדת פנים מתמדת, שקרים לסובבים אותו, אפילו לאשתו ולהוריו, דואליות תפקודית (כסוכן שב"כ מזה, וכמפר חוק מזה; כחילוני, המעמיד פני דתי; פעיל ימין, המסגיר חלק מחבריו לפעילות), הטעיית מפעיליו בשב"כ ועוד. רביב שיקר לא רק את הסובבים אותו, אלא בראש ובראשונה את עצמו. השופטים לא היו נכונים לקבוע ממצאים של אמת ושקר המסתמכים על מי ש"הגבולות בין אמת לשקר אצלו היו מטושטשים". סתירות פנימיות בגרסאות המפלילות, חזרת רביב מחלק מדבריו, חיסורו של מניע ונכונותו לשמש כמדובב של יגאל עמיר (לאחר ביצוע הרצח) חתמו את שיקוליהם המעמיקים בהחלט של השופטים. 4. גן השבילים המתפצלים כאמור, הנשיא כהן סבר, כבר בסוף משפט הזוטא, שיש לפסול את ההודאות שמסר רביב לחוקרי השב"כ. עמדתו דאז היתה עמדת מיעוט, ולפיכך נשמע משפטו של רביב עד-תום. אלא שכדבריו בפסק הדין הסופי, "הגם שבמשפט הזוטא נפרדו דרכינו, הרי בסופו של יום, כמו בגן השבילים המתפצלים, שבו דרכינו ונפגשו, והתוצאה אליה הגענו היא אחת". אכן כך. ובכל זאת, גישתו המשפטית של הנשיא כהן לאורכו של המשפט, וכפי שמצאה את ביטויה בנכונות הנדירה לעצמה לפסול את ההודאות כבר בשלב משפט הזוטא, מבטאה גישה מרחיקת לכת יותר מהדרך שנבחרה על ידי חבריו למותב. פסק דינו שם דגש על החששות מפני הודאות שווא ועל חשיבות העמידה על משמר הזכויות המוקנות לנאשמים (העמדתם מראש על זכויותיהם, אזהרה מפני הפללה עצמית, העמדתם על הסטטוס האמיתי שלהם כנחקרים, הזכות למפגש עם עו"ד, הקפדה על כיבוד זכות השתיקה, על חובת ההוגנות בניהול חקירה פלילית, וכדומה). בצד הזיכוי טרחו השופטים להדגיש את השקפתם בדבר צידקת דרכה של התביעה בעצם הגשתו של כתב האישום כנגד רביב. הם דחו בפה מלא את טענותיו, על קונספירציה שנקשרה כביכול נגדו בעצם הגשת כתב האישום. הם הבהירו, שלו היתה מוכחת ידיעה של רביב אודות כוונותיו של עמיר לרצוח את רבין ז"ל, או אז היה הוא מורשע בדין. את טענתו של רביב, כי עומדת לו "הגנה מן הצדק", דחו השופטים. השופטים אפעל-גבאי ורומנוב ציינו, כי "שום צדק" לא היה מביא לזיכוי, לולא חיסורה של הידיעה הנדרשת להרשעה. ואילו הנשיא כהן הוסיף, "כי בנסיבות המקרה דנו זוהי טענה מקוממת, במיוחד כאשר מדובר ברצח ראש ממשלה". (ת"פ שלום י"ם 2070/99 מ"י נ. אבישי רביב, הכרעת דין מיום 31.3.03. הנשיא אמנון כהן והשופטים אורית אפעל-גבאי ואריה רומנוב. בשם המאשימה עו"ד א' סון, מ' שילה וע' פלש, בשם הנאשם עו"ד א' פלג, מ' הכהן, י' ארנון וח' לסר)
http://www.globes.co.il/serve/
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ששי ז' בחשון תשס''ח
03:04 19.10.07 |
|
|
86. ''יובל רבין: לחדש את חקירת רצח אבי''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 18.02.12 בשעה 20:59 בברכה, פילוביץ שחף
179. סנ''צ בדימוס מיכאל רז: 'דמי אחיך צועקים אליך מן האדמה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&viewmode=all&keywords=מרגלית#179
דגש חזק
חבר מתאריך 28.9.07
382 הודעות אור ליום ששי ז' בחשון תשס''ח 19:18 18.10.07
''נפולת של נמושות''/ יובל רבין בראיון לידיעות
סוף השבוע ב"ידיעות": יובל רבין מדבר אחרי תשע שנים חוזר יובל רבין לחיות בארץ, ומספר בראיון ראשון על ישראל האחרת שמצא כאן. מה אביו היה אומר על השנים שבילה בחו"ל? האם ייכנס כעת לפוליטיקה? ומה יש לו להגיד על בחירתו של שמעון פרס לנשיא המדינה? כתבי "ידיעות אחרונות" פורסם: 18.10.07, 17:25 לפני שלושה חודשים חזרו טלי ויובל רבין עם שתי בנותיהן לישראל, לאחר שהות ממושכת בארצות הברית. עניין ראוי לציון כשמדובר בבנו של מי שהמציא את המונח המחמיר כל-כך, "נפולת של נמושות", על היורדים מהארץ. אני, הוא אומר, עשיתי את חשבון הנפש שלי מול מה שאבא שלי התכוון - והסתדרתי עם זה. על-פי הבנתי, אבא לא התכוון לאנשים שנוסעים לתקופה - ללמוד או לעבוד או לייצג. הוא התכוון לעשות דה-לגיטימציה לתופעה שהתחילה להתרחב בשנים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. אנשים שאמרו: לא נותנים לי, לא עושים בשבילי, אז אני אסע לאמריקה. בגיל 54, ערב יום השנה ה-14 להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, הוא לא מוציא מכלל אפשרות רצח פוליטי נוסף. "עם כל הרצון להאמין שזה לא יקרה שוב, נדלקה לי נורה אדומה כשקראתי את הראיון עם האלוף יאיר נווה. הכוחות האלה כנראה עדיין קיימים, והופעלו נגדו. גם באיומים, גם באלימות". בראיון ראשון מאז שובו, לסימה קדמון ב"מוסף לשבת", מתאר יובל את המדינה השונה שמצא כאן, ומשווה את פרשות השחיתות הנוכחיות לזו שבעקבותיה התפטר אביו ב-1977. "אני לא יודע מה אבא חשב אז, ולמה הוא לא לקח עורך-דין טוב. בפרספקטיבה של 30 שנה, ועל רקע מה שקרה מאז - זה נראה קצת נאיבי. אני לא יודע מה הוא היה חושב היום על מה שקורה".
הראיון המלא, ומה יש ליובל רבין להגיד על ההריון של יגאל עמיר ולריסה טרימבובלר - בגליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות" (19.10.2007) ___
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום חמישי י''ג בחשון תשס''ח
21:43 24.10.07 |
|
|
88. עו''ד דב אבן אור: ''לרבין אין מורשת – ועמיר לא רצח''
בתגובה להודעה מספר 0
|
האם עיתון ידיעות אחרונות, מעריב והארץ, יפרסמו את המכתב המצ"ב שנשלח אליהם לפירסום.....ימים יגידו !! אבן - אור, משרד עורכי דין ונוטריון
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/471f9d843eb67298.docEVEN – OR, Law Office & Notary Dov Even - Or (Etshtein), Adv’ & Not. דב אבן - אור (אטשטיין), עו"ד ונוטריון
Ayala Polak-Moshe, Adv’, L.L.M. 09-7408828 אילה פולק-משה, עו"ד טל' ישיר:
Efrat Zaltsman-Mana, Adv’ 09-7444552 אפרת זלצמן-מאנע, עו"ד טל' ישיר: p.o.b. 312 49 Weizman St. Kfar – Saba ISRAEL רח' ויצמן 49 כפר סבא, ת.ד. 312 טל': 7604288 - 09 Tel: פקס: 7437802 - 09:Fax
יב' בחשון תשס"ח 24 לאוקטובר 2007 שלום רב !
(סה"כ עמודים: 3 ) מאמר: לרבין אין מורשת – ועמיר לא רצח מבוא: 1. לא צריך להיות בור ועם הארץ כדי להיות טיפש; דהיינו – גם אם אדם משמש פרופסור באונ', אין בכך ערובה כי אינו טיפש (ישנם לא מעטים הטוענים כי טיפשות היא מחלה).
לטעמי, כל מי שאינו מסוגל להוציא מוץ מן התבן – הנו טיפש, ומי שאינו רוצה (ויש רבים כאלו) הנו רשע מרושע.
ומן המשל אל הנמשל: כל בר-דעת חייב להסיק כי יגאל עמיר לא רצח את רבין, ולא התכוון להורגו (והנימוקים לכך יוצגו בהמשך המאמר); וכי ליצחק רבין אין ולא הייתה מורשת, אלא כל מי שרצה ורוצה להסתיר את האמת סביב הרצח, ו/או לטפול את הרצח על מחנה הימין, מעצים את דמותו של רבין ומאידך מציג את יגאל עמיר כמפלצת. 2. יצחק רבין היה אדם מיוחד, מורכב, נבון, אך מנהיג הוא לא היה; דרך חייו מלאה מהמורות צבאיות, ובכל צבא נורמלי הוא לא היה מגיע לפסגה; אך היותר חמור – הנן שגיאותיו הפוליטיות, והיותר גרועה - עשיית הסכם אוסלו א', שעליו אהוד ברק אמר (בהיותו רמטכ"ל), כי יש בו יותר חורים מאשר גבינה!
הערבים קיבלו את הגבינה, אנחנו את החורים!
פרק א': יגאל עמיר לא רצח:
3. כל אדם בר דעת, שהיה קורא בין השורות את שנכתב בעיתונים אחרי יום הרצח, מביט היטב בצילומים שהוצגו לציבור על מסכי הטלביזיה, היה חייב להסיק כי יצחק רבין לא נרצח בככר מלכי ישראל, ויגאל עמיר לא הרגו; ומדוע?:
א. האזור ה"סטרילי" סביב מכוניות השרד של רבין ופרס ומעלה המדרגות היה מאובטח באופן מוחלט, ולא הייתה אפשרות כי אדם זר ימתין באמצע מתחם זה ולו דקה, מבלי שאיש בטחון היה "קופץ" עליו.
משמע – מאן דהו בכיר, התיר לעמיר לשהות בשטח, והורה לאנשי האבטחה שלא לגשת אליו.
ב. ישנן עדויות חד משמעיות של אנשים ששהו ליד האזור הסטרילי, וראו כי לאחר הירי של עמיר, רבין נכנס לרכבו בריא ושלם מבלי שמישהו עוזר לו להכנס (מרים אורן בערוץ הראשון ועוד).
ג. לאה רבין אמרה במפורש, כי לאחר "אירוע הירי" של עמיר, היא הוסעה ע"י אנשי השב"כ – למטה שלהם, ובדרך נאמר לה כי בעלה חיי ובריא, והוא בדרכו אליה (קרי – למטה השב"כ).
אילו רבין היה פצוע עקב הירי של עמיר, הוא היה מובל מייד לבי"ח ולא הייתה שום סיבה למנוע מאשתו להמצא בקרבתו!
ד. אילו רבין היה נפצע מהירי של עמיר, רכבו או אמבולנס שהוצב במתחם, היה "טס" לבי"ח איכילוב, הנמצא מרחק "יריקה" מככר מלכי ישראל, אולם רבין הובא לביה"ח 22 דקות לאחר רגע הירי!!
ה. רופאי חדר המיון והטראומה בבי"ח איכילוב, העידו כי לא נאמר להם, כי רהמ"ש בדרכו לביה"ח, וגם כאשר הובא לשם (יותר נכון – גופתו, שכן אז לא היה בין החיים), לא נאמר להם כי זהו רבין!!
ו. שר הבריאות דאז, חה"כ דהיום, אפרים סנה, יצא אל כלי התקשורת שהתגודדו מחוץ לביה"ח איכילוב, סמוך לשעה 23:00, ואמר כי רבין נורה בחזהו.
עפ"י הצילומים – יגאל עמיר עמד מאחורי רבין וירה רק בגבו התחתון, לכן מישהו אחר ירה לכיוון החזה של רבין.
ז. משמע רבין נכנס חיי ושלם לרכבו, ולא הירי של עמיר הרגו!
4. אין טעם להתייחס לקלטת שנמסרה שלשום לדליה רבין והוצגה על מסכי הטלביזיה; שכן אין לדעת אם היא תיעוד רציף ומלא של חקירה כל שהיא? או ש"בושלה" מקטעים שונים של מספר חקירות?!
איני מטיל ספק בכך שיגאל עמיר אמר כי ירה ברבין וכי התכוון להורגו; אולם – הדברים נאמרו עקב שינוי נסיבות קיצוני שחל, כאשר התברר לעמיר כי עליו לומר כך, ולא – קיים איום חמור על חייו. כיצד ניתן להסיק טיעון זה: א. בחקירה ראשונה של עמיר במשטרה, אמר כי יש לשחררו, כיוון שרבין לא נפגע; וכי הירי היה תרגול לבדיקת איכות האבטחה, ולכן תוך זמן קצר, המשטרה תתבקש לשחררו (איך עמיר ידע כי רבין לא נפגע?).
ב. זמן קצר אח"כ, כאשר הודע לעמיר כי רבין מת, הבין כי הוא בצרה צרורה ואם ימשיך לטעון את גירסתו הנ"ל – ירצח לאלתר (כמו שלי אוסוולד נרצח יום לאחר רצח קנדי, ע"י ג'קי רובי בדרכו מהמעצר לאולם ביהמ"ש, כאשר הוא מובל במסדרון "בטוח" במרתף ביהמ"ש בדאלאס).
פרק ב': מי רצח את יצחק רבין והיכן?
5. רבין נכנס חיי ובריא לרכב השרד לאחר הירי (כדורי סרק) של עמיר; ומאחר והובא (גופתו) לבי"ח איכילוב רק 22 דקות לאחר ירי זה, אזי יש להסיק כי נורה למוות ברכבו או במקום כל שהוא לא הרחק מלב ת"א!
6. איני יודע מי רצח את רבין, אך ידוע כי:
א. מספר מאבטחים של השב"כ (חלקם צולמו בעת שהייתם ליד רבין ביורדו מגרם המדרגות) לא נראו יותר בציבור, לאחר המוות.
ב. בליל הרצח, סמוך לשעה 03:00, נקברה גופה של אלמוני בבית קברות "הירקון".
7. כמובן שאשאל: למי היה אינטרס לרצוח את רבין? תשובה: איני יודע! אולם בחודש ספטמבר 1995, רבין נפגש עם שר החוץ דאז של ארה"ב (וורן כריסטופר) במהלך עצרת האו"ם, וכאן רבין אמר לבן-שיחו, כי בדעתו לסגת מהסכם אוסלו א'! ובמעמד זה היו חילופי דברים קשים בין השניים לרבות צעקות ואיומים.
8. עד היום – 43 שנה לאחר רצח נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, אין יודעים מי רצח ומדוע; אך רוב הציבור אינו מאמין למסקנות דו"ח ועדת ארל וורן (אז נשיא ביהמ"ש העליון בארה"ב), כי לי אוסוולד היה הרוצח, וכי פעל לבדו.
לפני כשנה צפיתי בתכנית שהוקרנה בערוץ "היסטוריה" ברשת "יס", וכאן רואיין רופא שטען כי ניתח בזמנו את גופת ג'ון קנדי, ופצעי הירי שהתגלו, היו מכיוון הפוך למקום שממנו ירה לי אוסוולד. המרואיין אמר כך: אני כעת בן 80 ואיני חושש לחיי, חשוב לי לספר לציבור את האמת! 9. העולם הפוליטי – כמו הכלכלי, מלא באינטריגות לאומיות ובינלאומיות, שרובן לא מתגלה – גם לא לכלי התקשורת; ולעיתים כאשר קצה של קרחון מבצבץ, חושפיו מושתקים באיומים ו/או בכסף או שווה כסף. לכן, יחלפו שנים בטרם נדע את כל האמת.
פרק ג': רצח רבין מעולם לא נחקר
10. "מוזר", תמוה ולא להאמין, אך המנדט אשר נקבע ע"י ממשלת "שמעון פרס", בכתב המינוי להקמת "ועדת שמגר" היה: "חקירת האבטחה שהייתה בעצרת בליל הרצח"! דהיינו – הועדה לא נתבקשה לחקור את נסיבות הרצח, ולא את הרצח עצמו, ולכן יגאל עמיר, לא זומן להעיד בפני ועדה זו!
11. בעת שעמיר הובא לביהמ"ש המחוזי, כדי להאריך מעצרו לאחר הירי, הוא צעק לכלי התקשורת: עוד תראו מהי האמת!
אח"כ – כאשר בא-כוחו הראשון של עמיר ביקש לטעון כי עמיר לא הרג את רבין, הוא הוחלף באחר. בדיון בכתב האישום, לא הובאו ראיות כדי להזים את טיעוני התביעה. לדוגמא:
א. לא נתגלה פיח מיוחד על ידיו של עמיר, כפי שצריך היה להתגלות כאשר מישהו יורה כדורים אמיתיים.
ב. לא הוצגו כל צילומי הרנטגן שנעשו בבי"ח איכילוב, בעת ניסיונות "ההחייאה" ברבין, למרות ששר הבריאות דאז, אמר בפומבי כי רבין נורה בחזהו.
ג. לא ניתן הסבר מדוע רבין הובא לבי"ח איכילוב 22 דקות לאחר הירי.
ד. היו מספר דו"חות של הרופאים שטיפלו ברבין בעת שהובא לביה"ח, ואלו סתרו האחד את השני.
ה. הסרט שצולם ע"י רוני קמפלר, לא הוצג במלואו בכלי התקשורת האלקטרונית, וכנראה שגם לא בפני ביהמ"ש שדן בכתב האישום נ' עמיר.
ו. איך שמעון פרס הציג אז, את דף "שיר השלום", שכאילו היה בכיס המקטורן של רבין, ובו מוטבע חור של כדור ירי, אם עמיר ירה רק בגבו של רבין?
12. א. מדוע כיום, בג"צ דחה שתי עתירות של נתן גפן, שבהן העותר ביקש להורות למשרד הבריאות, ליתן לו ולציבור את כל צילומי הרנטגן שנעשו בגופת רבין, בעת הגעתו לבי"ח איכילוב ועד לרגע קביעת מותו? ומהם הנימוקים של בג"צ:
1) "צינעת הפרט", קרי – הפרט מת, בני משפחתו רוצים לדעת נסיבות מותו, כמו יתר הציבור – אך לדעת בג"צ יש לשמור "צינעת המנוח"! למרות שעסקינן ברמ"ש שמת בעת כהונתו.
2) "ועדת שמגר" חקרה את הרצח ולא מצאה סימוכין לטענת העותר כי רבין נורה גם מכיוון החזה.
איך יתכן כי שופטי בג"צ לא יודעים כי המנדט שניתן לועדת שמגר, לא היה לחקור את הרצח?
ב. איך יתכן כי בג"צ מונע מהציבור לדעת את כל העובדות – מכלי ראשון, ללא כל קשר לדו"ח של ועדת שמגר?!
פרק ד': סיכום
13. לאור כל האמור דלעיל, האם יש בר-דעת שיטען כי אין צורך לחזור ולחקור את רצח רבין?; האם התהיות שהוצגו אינן מלמדות כי רב הנסתר על הגלוי?
14. איני ידיד של יגאל עמיר, ולפני שנתיים סירבתי לייצגו בעתירה שביקש להגיש לבג"צ, כדי לבטל את הכרעת דינו ולערוך משפט חוזר; סירבתי – לא עקב החשש כי יגאל עמיר אינו צודק, אלא כי לטעמי לא אמר לי ולציבור את כל האמת, ולכן אין טעם לעתור לבג"צ!
דהיינו – הכיצד עמיר, ממשיך לאמר בפומבי כי התכוון להרוג את יצחק רבין וירה בגבו, בשעה שהעובדות מורות ההיפך מכך?! (קרי – הכיצד שהה בשטח הסטרילי, לפני הירי וכלל לא נתבקש לעזוב; ירה כדורי סרק).
בברכה,
דב אבן אור, עו"ד
**** תזכורת: הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין ז''ל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&omm=0וכאן: הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין ז''ל
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=8&rc=x-files _
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום חמישי י''ג בחשון תשס''ח
22:05 24.10.07 |
|
|
89. נאומי רה''מ אולמרט ויו''ר האופוזיציה נתניהו במליאה/רבין
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.10.07 בשעה 22:06 בברכה, פילוביץ שחף
קטע 2 דוברים: איציק, אולמרט אדוני ראש הממשלה, בבקשה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: גברתי יושבת-ראש הכנסת, בני משפחת רבין, חברי הכנסת, מכובדי כולם, ההכרעה שקיבל יצחק רבין לאמץ את הסכם אוסלו בספטמבר 1993 שינתה את כיוון חיינו ואת גורל חייו. לא היתה זו החלטה מובנת מאליה. היא לא שיקפה את המהלך הטבעי של דרכו הפוליטית עד אז. היתה זו הכרעה מייסרת, קשה, רצופת לבטים, אשר חייבה את יצחק רבין לחשבון נפש, שרק מעטים מקודמיו בתפקיד זה עמדו בפניו. לא תמכתי אז בהחלטתו, הצבעתי נגדה בכנסת, באולם זה. חשבתי אחרת ממנו, אך הערכתי את האומץ שלו לקבל אותה בפיכחון, ללא אשליות, ולהיות מוכן לשלם את מחירה. ואכן, היה לה מחיר כבד, חסר תקדים: מחיר חייו. תהיתי לא אחת, במיוחד בשנתיים האחרונות, מה הביא אותו לתפנית הזאת, מה שכנע אותו ללכת בדרך אוסלו. אני משער שהיתה זו אמונה. אמונה שכראש ממשלה עליו להבטיח את שלומה ועתידה של מדינת ישראל, "הפיקדון היקר", כפי שהוא קרא לו, שאזרחי ישראל הפקידו בחיקו, שבטווח הארוך הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא לצעוד בדרך השלום רווית המכשולים, הסיכונים, חוסר הוודאות, כפי שהיא אכן היתה ואולי לעולם תהיה. יצחק רבין לא הצטיין בהשמעה של סיסמאות שלום שדופות מן הסוג שאנו שומעים לא אחת מפי אלה שהכריזו על עצמם ככוהני השלום ומיצגיו הבלעדיים. הוא עבר תהליך ממושך, מייסר, רצוף התלבטויות וספקות, לפני שקשר עצמו למהלכים מדיניים מכריעים שהיו אמורים לשנות את פני המציאות המדינית והביטחונית שלנו. שמעתי ממנו לא אחת מילים של הסתייגות מצד אלה שתמיד ידעו את כל התשובות וראו את כל הסיכויים, ולא ידעו לחשב את הסכנות, הקשיים והמחירים של תהליך השלום.
קטע 3 דוברים: א' אולמרט
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/05771107.doc
גם משהחליט, לא עשה זאת בעיוורון. הוא הלך בצעדים מדודים, זהירים, תוך שהוא רואה בבירור את הכשלים שבדרך, את חולשת השותפים ואת קנאת המתנגדים, אך הוא לא היסס להתקדם.
הוא לא נרתע, הוא לא איבד תקווה. הוא הגיע להבנה עמוקה, שעמדה בסתירה לחלק ניכר ממהלכי חייו, כי יש רגע שבו משנים כיוון ונוטלים סיכונים – גדולים – כי מהלך מכריע של שלום חייב להיות כזה. כמובן, לא בכל מחיר. בכל מחיר לא היתה אף פעם דרכו, אבל כשמנגד יכול היה לראות את הסיכוי, היה מוכן לקחת סיכון. משנת הביטחון של "מר ביטחון" יצחק רבין, נשארה תקפה עד היום. היא אומרת דבר פשוט: כדי להגיע בסכסוך שבינינו לבין שכנינו לפתרון נכון מבחינתה של ישראל, עליה לשאת ולתת עם הפרטנרים שלה מתוך עמדה של כוח. כדי להזיז את יריבינו משדה הקרב אל שולחן הדיונים, עלינו לבנות כוח צבאי גדול ומרתיע. השלום – אם יושג – יהיה לפחות בשלב הראשון שלום חמוש, ועל כן יש להמשיך ולשמור על כוחו של צה"ל. אם חובה עלינו לקחת סיכון – ואין מנוס ממנו – נשתדל לצמצם אותו ככל האפשר. בטקס חתימת מסמך העקרונות הישראלי-פלסטיני, ב-13 בספטמבר 1993 – טקס אותו חלק ראש הממשלה דאז עם מי שהיה שותף מלא ואקטיבי לתהליך, אז שר החוץ, היום נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס – אמר יצחק רבין: "באנו לנסות לשים קץ לשנאה כדי שילדינו ונכדינו לא יחוו עוד את המחיר הכואב של המלחמות, הטרור והאלימות. באנו לדאוג לחייהם ולביטחונם, באנו לשכך את הכאב והזיכרונות הקשים, להתפלל ולקוות לשלום." בעוד חודש, באנאפוליס, תתכנס פגישה בין-לאומית שבחסותה ננסה פעם נוספת לעלות על דרך שתוביל – אני מקווה – לתחילת סיום הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. אנחנו נבוא לשם למודי-ניסיון ונעדרי אשליות. אינני יודע אם כבר בשלה לגמרי עת השלום, אבל אני יודע שמחובתי כראש ממשלה בישראל לעשות הכל כדי לקדם את העת הזאת, או לפחות לנסות לקרב אותה, כפי שהאמין ורצה יצחק רבין. לכן אנחנו נהיה שם באנאפוליס. נהיה שם פקוחי-עיניים, שקולים, זהירים, אבל נותנים סיכוי לדו-שיח בינינו לבין הפלסטינים. אנחנו כבר יודעים – שלום לא עושים במפגשים בין-לאומיים; שלום לא עושים רק על פיסות נייר, מהודרות ככל שתהיינה. שלום בונים מרצון טוב ומנכונות אמיתית לקבל את קיומו של האחר, תוך שאתה מבין את צרכיו ואת פחדיו. אני מבקש לומר באופן ברור – 60 שנות המדינה רצופות מכאובים מדממים שממשיכים להכביד על חיינו ולעצב את עמדותינו יום-יום. העם היהודי, תושבי המדינה, עשרות אלפי משפחות, חיות יום-יום את היגון שאין לו שיעור ואת הזיכרונות והגעגועים על האובדן והשכול. לעולם לא נשכח את הסבל והכאב, שאנו נאלצים לחיות עמם. תמיד יהיו אלה חלק בלתי נפרד מהווי חיינו ומהייסורים המלווים את תהליך קבלת ההחלטות, הקשור בניסיון לסיים את הסכסוך. למען ההגינות, אני חש חובה לומר כי גם הצד שכנגד התנסה בכאב של ניתוק, בשכול ובמצוקות. אנחנו מספיק חזקים ובוטחים בצדקתנו כדי להכיר גם בסבלם של הפלסטינים ולומר להם: איננו אדישים לתחושת העלבון והייסורים, שרבים מכם התנסו בה. יש רק דרך אחת לפתור אותה – לעשות שלום. שלום לא עושים במעשי כשפים ובקיצורי-דרך. לכן, ננהל את המשא-ומתן עם הפלסטינים בזהירות ובאחריות, אך גם בנחישות - נחישות כפולה: נחישות להמשיך בדרך כדי למצות כל אפשרות להגיע להסדר, אך נחישות גם בשמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, הבטחת שלומם וביטחונם של תושביה. אנחנו נוסעים לאנאפוליס כי גם אחרי 14 שנים שהיו רוויות בתקוות, באכזבות ובתסכולים, אנחנו עדיין מאמינים שיש לנו פרטנר, ושרוב העם הפלסטיני רוצה לחיות אתנו בשלום, כמו שרוב העם בישראל רוצה לשנות את המציאות שהתעצבה והתגבשה ב-40 השנים האחרונות – מציאות המטילה צל מאיים על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו יודעים שהכוחות המתנגדים לדרך השלום בחברה הפלסטינית חזקים יותר משחשבנו, ושמצדדי השלום בצד השני אינם מוכנים תמיד לנקוט את הצעדים המתבקשים במאבק נגד אויבי השלום. אנחנו יודעים זאת, אבל הציווי היהודי העתיק הוא: "הייה אוהב שלום ורודף שלום". לא אוהב בלבד, אלא רודף שלום, שכן אחרי השלום יש לעתים לרדוף ואי-אפשר רק לחכות לבואו בחיבוק ידיים. גברתי היושבת-ראש, רצח רבין היה רגע כואב של התפכחות עבור החברה הישראלית. בתקופה שלפני הרצח חיינו בגן-עדן של שוטים. חיינו באמונה תמימה שאצלנו זה לא יכול לקרות; שיש אומנם בחברה שלנו אלימות ויש קיצוניות ופנאטיות, אבל שכללי המשחק הדמוקרטיים חקוקים בלב החברה הישראלית, ואין חשש אמיתי מרצח פוליטי. והעיקר – יהודי לעולם לא יעשה כדבר הזה. רצח ראש הממשלה הוכיח עד כמה תמימים ולא אחראים היינו. הוא פקח את עינינו לראות שהדמוקרטיה הישראלית, הצעירה, סובלת עדיין ממחלות ילדות. בלילה הנורא ההוא נדרנו כולנו "לעולם לא עוד – לא נשכח ולא נסלח", כי לא היה עוד בינינו רצח כרצח הזה. האיש אשר רצח את יצחק קבין ירה שלושה כדורים בגבה של הדמוקרטיה הישראלית – שאותה בעצם זמם לחסל. הוא פעל להוכיח שטעה אברהם לינקולון כאשר טען "פתק בקלפי חזק מכדור של רובה". לכן, כל-כך מטרידים הסקרים המראים שהשנה שוב עלה בארץ אחוז הסבורים שיש להתייחס אל רצח של ראש ממשלה בישראל כאל רצח רגיל, לקצוב את עונשו של הרוצח ולהוציאו לחופשי בתום 20 שנות כלא. הסקרים המדאיגים האלה מעידים על כך ש-12 שנה אחרי הרצח, הדמוקרטיה הישראלית לא התגברה עדיין על כל חולשותיה. היא לא ייבשה את ביצותיה ולא סילקה את הריחות הרעים העולים מהן. רבותי חברי הכנסת, יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין נקבע בלוח השנה של העם בישראל כדי שישמש לנו יום של חשבון-נפש, של בחינה עצמית אמיצה במראה – לגילוי הפגמים המחלישים אותנו ומכערים את דמותנו כחברה וכאומה. זהו צעד הכרחי לקראת תיקון הפגמים, במאמץ לעשות את פנינו דומים יותר לאלה שבחלומותינו. יצחק רבין התאפיין ברגישותו האנושית, היהודית כל כך.
קטע 4 דוברים: אולמרט, נתניהו
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/05771207.doc
יש בציבור שלנו, כך נהג לומר, לא מעטים שסובלים מאוטם שריר הלב. איני יודע על מה ולמה. יש בתוכנו לא מעטים שפחת אצלם ניצוץ האנושיות. אני מוצא אצלם יותר מדי קשיחות לב, יותר מדי ריב ומדון, פחות מדי דאגה לזולת. וארשה לעצמי להוסיף – במקום שנהיה כולנו אדם לאדם אדם, מתקיימת בלא מעטים מאתנו האמרה: אדם לאדם זאב. זאב אחד כזה, מוכה שנאה, הביא על רבין את מותו. אבל הוא לא הצליח ואיש לא יצליח להשכיח את מורשתו של יצחק רבין ואת תרומתו היוצאת דופן לדברי הימים של עם עולם. יהי זכרו ברוך. היו"ר דליה איציק: אדוני, ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה. בנימין נתניהו (הליכוד): כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס, גברתי יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, נשיאת בית המשפט העליון, הגברת דורית בייניש, שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, הרבנים הראשיים, יושב ראש הכנסת בעבר, דן תיכון, חברי הכנסת בעבר, חברי הכנסת, בני משפחת רבין, דליה, יובל והנכדים, אסור שרוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ייצא אי פעם אל החופש. הוא צריך להישאר בכלא עד סוף ימיו. זוהי דרישה אלמנטרית של הצדק הטבעי ושל עם חפץ חיים. רצח הוא דבר נתעב ופסול. לא תרצח, נאמר בדיבר הששי. אבל רצח פוליטי אינו רק פשע מוסרי. הוא ניסיון לקעקע את אושיות היסוד של הדמוקרטיה, ועל כן אין להתייחס אל רוצח ראש ממשלה כאל עוד רוצח. בדמוקרטיה אנו מידיינים על מדיניות ומתווכחים על דרך. חופש הדיבור וחילוקי הדעות אינם פריבילגיה בדמוקרטיה, הם יסודות הדמוקרטיה, הם חמצן הקיום של הדמוקרטיה, וצריך לשמר את חופש הוויכוח ולגיטימיות הוויכוח בכל משמר, כפי שצריך לשמר את האיזון בין חופש זה לבין מעשים נפשעים של אלימות. דיון כן, ויכוח כן, פולמוס כן, אלימות לעולם לא. בדמוקרטיה כשרוצים להחליף את ההנהגה עושים דבר אחד – הולכים לבחירות. לא רוצחים. חברי הכנסת, יצחק רבין היה דמות ייחודית וסמלית בנוף הישראלי. לוחם, מפקד, מדינאי מהחשובים והאמיצים שקמו לנו. הדוגריות הצברית שלו, האופי הג'ינג'י שלו חדרו ללבבות וחיבבו אותו על רבים. גם מי שחלק על דרכו של יצחק רבין ידע שהוא הולך בה מתוך כנות ואמונה ולא מתוך שיקול תועלתני כזה או אחר. והרי זהו מבחנו האמיתי של המנהיג, הנכונות להוביל מהלכים שאינם פופולריים או שאינם מועילים לו בשום דרך, אלא שאתה מאמין שהם נחוצים לעם ולמדינה ואתה עושה אותם. בשנים האחרונות מתקיים דיון ער על דרכו המדינית של יצחק רבין, כי הרי ניתן לפרש בדרכים שונות את הדברים שאמר בנאומו האחרון בכנסת על כך שהירדן יהיה גבול הביטחון של מדינת ישראל ושלעולם לא נחזור לקווי 67'. על זה אני מניח שעוד יהיו הרבה ויכוחים, אבל על דבר אחד קשה להתווכח – על עמדת רבין לגבי ירושלים בירת ישראל. בנושא הזה המדיניות שלו היתה ברורה ועקבית, ומגובה בהצהרות חדות שאינן ניתנות לפירוש כזה או אחר ושאינן משאירות ספק. אני חושב שאפשר להבין מאין צמחה המדיניות הזו. יצחק רבין נולד בירושלים, במלחמת השחרור הוא פיקד על חטיבת הראל שפרצה את הדרך לירושלים, כרמטכ"ל הוא פיקד על הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ששיאו היה איחוד ירושלים. אחת התמונות שנחרתו לנצח בזיכרון הקולקטיבי שלנו היא של יצחק רבין שלצדו משה דיין ועוזי נרקיס צועדים דרך שער האריות לעיר העתיקה, לכותל, בלבה של ירושלים. אני חושב שזו תמונה שכל אחד כאן מכיר וכל העם מכיר. לכן טבעי הדבר שכשהציג יצחק רבין את ממשלתו בכנסת ב-13 ביולי 1992, הוא אמר, ואני מצטט: ירושלים השלמה והמאוחדת היתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, סוף ציטוט. מכובדיי, ליצחק רבין ולי היו חילוקי דעות בנושאים שונים. אבל גם היו הרבה נושאים שהיתה בינינו הסכמה לגביהם; חשיבותה המרכזית של ארצות הברית במדיניות החוץ שלנו, הצורך בליברליזציה כלכלית, חשיבותו העליונה של הביטחון בשיקולים הלאומיים, אבל היה גם נושא מרכזי נוסף שהסכמנו עליו – אחדותה ושלמותה של ירושלים. יצחק רבין אמר כשבועיים לפני הירצחו בנאום שנשא בוושינגטון בפתיחת חגיגות 3,000 שנה לירושלים, ואני חוזר ומצטט מדבריו: אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה, אבל בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד – שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה. סוף ציטוט. יצחק רבין אם כן עמד בתוקף על שמירת הריבונות הישראלית על ירושלים כולה והתנגד לחלוקתה, ואני רוצה להדגיש בפניכם, חברי הכנסת, שאלה היו גם עמדותיו עמוק אל תוך תהליך אוסלו. תוך כדי המשא ומתן שהוא ניהל עם הפלסטינים, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת ב-1995 אמר יצחק רבין, ותכף אצטט, אך מפאת קוצר הזמן לא אצטט את מה שהוא אמר כשהוא הציג את הסכמי אוסלו ב', אבל זה הכל באותו רוח, הנה מה שהוא אמר בפתיחת מושב הקיץ ב-1995: הממשלה נחושה בדעתה כי ירושלים אינה נושא למיקוח. גם השנים הבאות יעמדו בסימן הרחבת הבנייה בירושלים רבתי. סוף ציטוט. קודם לכן בהסכמי הביניים נקבע שהפלסטינים תושבי ירושלים יוכלו להצביע בבחירות למועצה הפלסטינית, ואולם רבין הקפיד על כך שההצבעה תתבצע רק בסניפי הדואר במזרח העיר, בדיוק כפי שמקובל לגבי תיירים ואזרחים זרים שמצביעים בבחירות לאומיות בחוץ לארץ, מחוץ למדינתם. הוא דרש את הסידור הזה כדי שלא תהיה אפילו מראית עין של פגיעה בריבונות ישראל בכל ירושלים. אני מביא את הדברים לתשומת לבם של אלה שאומרים היום שהם הולכים בדרכו של רבין ובה בעת קוראים לחלוקת ירושלים. דרכו של רבין בעניין ירושלים היתה ברורה – לשמור על ירושלים מאוחדת תחת ריבונות ישראל. קטע 5 דוברים: נתניהו, וילנאי
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/05771307.doc חברי הכנסת, כולנו בעם חפצים בשלום. אבל אי אפשר לומר זאת על שכנינו הפלסטינים. ושם טמון המכשול האמיתי והמתמשך להשגת שלום עמם. כי מאז ימי המופתי בתחילת המאה העשרים, ועד ימי החמאס בתחילת המאה העשרים ואחת, שבויים הפלסטינים במנהיגות פלסטינית שמתנגדת לציונות ושוללת שלום אמת עם ישראל, והיא כופה את ההתנגדות הזאת, בכוח הזרוע ובכוח הטרור, על כל חלקי עמם. אלה שרוצים אינם יכולים, ואלה שיכולים אינם רוצים. זו היא טרגדיה לפלשתינאים וזוהי טרגדיה גם לנו. כי כבר הוכח שכשמדינת ישראל פוגשת מנהיג ערבי - שיכול ורוצה להנהיג את עמו לשלום, שיכול ורוצה לעשות את הוויתורים שגם הצד הערבי צריך לעשות, בראש ובראשונה, להכיר באמת בזכות קיומה -לא רק עובדת קיומה, זכות קיומה של מדינת ישראל - ולהביא את עמו להכרה זו. כבר הוכח שכאשר אנחנו פוגשים מנהיג ערבי שרוצה ויכול להביא את עמו לשלום, השלום מושג כהרף עין. כך היה כשמנחם בגין עמד מול הנשיא אנואר סאדאת במצרים וכך היה גם כשיצחק רבין עמד מול המלך חוסיין מירדן. כולנו מקווים, חברי הכנסת, שיבוא יום וגם לפלסטינים יקומו מנהיגים חזקים ובעלי שיעור קומה מסוגם של הנשיא סאדאת והמלך חוסיין. מנהיגים שירצו ויוכלו להוביל את עמם לשלום אמת עם ישראל. וכשיבוא יום זה נזכור את חתירתו ותרומתו והקרבתו של יצחק רבין להגשים משאת נפש זאת של העם כולו. יהי זכרו ברוך. ________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום חמישי י''ג בחשון תשס''ח
06:14 25.10.07 |
|
|
92. ''דליה איציק חטאה בעבירת הסתה מהסוג שהנאצים חטאו בו''
בתגובה להודעה מספר 89
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/916668.html
איציק: מקורות הרוע של עמיר נטועים במשפחתו, שאין לה חלק ונחלה בישראל
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/916668.html יו"ר הכנסת אמרה את הדברים בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת לציון יום השנה ה-12 ליצחק רבין. עם כל הסלידה, שאת הנפש והבוז שכל אזרח חייב לרחוש כלפי המעשה המיוחס ליגאל עמיר -וכך אני בהחלט חש- לדעתי מהיטלר חייבים לסלוד יותר, ולכן חייבים גם לסלוד מדליה איציק ומכל חבר כנסת בפרלמנט היהודי העושים שימוש בהגיון השטני של היטלר, ובטרמינולוגיה הנאצית שלו המאופיינת בהכללה והשלכה והחטאת ציבור שלם רק משום שהוא מאותו מוצא. ליגאל עמיר מיוחס פשע חמור ביותר, ואסור להתפשר על החובה להוקיע מעשים שכאלה מכל וכל. גם ליהודים מסויימים בגרמניה של שנות השלושים והארבעים יוחסו מעשי הונאה ומרמה ועושק וגזל והשחתה מהסוג שעליהם הרבה לדבר היטלר. הפשע הנורא והבלתי יכופר של היטלר הוא, הטכניקה הבזויה של הכללת כל משפחת היהודים וייחוס תכונות המרמה והנזק החברתי של בודדים כאילו שהוא "נטוע במשפחתו", כלשונה של איציק. ומשם הדרך לפתרונות סופיים, הייתה קצרה מאוד. השלב הבא של דליה איציק זה להכליל את כל הדתיים, ואת שישים אחוזי האזרחים במדינה המשתייכים לימין (ויש לזכור שגם אלה וגם אלה מסתייגים מרצח רבין, ולא תומכים בו. בדיוק כמו שאמא של יגאל עמיר לא הייתה ולמעולם לא התבטאה בעד רצח רבין, בניגוד לאינואנדו שדליה אציק מנסה לייחס לה בארסיות גבלסית טיפוסית). על התבטאותה של דליה איציק חלה למרבה הצער חסינות פרלמנטרית. אבל את הכתם של היטלר קטן שצומח לנו בכנסת, חשוב למחוק מהר, ומן הראוי שדליה איציק תמהר לבקש סליחה ממשפחת עמיר על ההכללה הפסולה. הנסיון הנואל של עוזרת הבית הפרמיטיבית והמופקרת הזו, להוציא את כל הציבור הדתי והתימני והמצביע אחרת ממפלגת העבודה מרץ או לבשארה אל מחוץ לחוק עד כדי שאין לכל אלה שאין לה "חלק ונחלה בישראל" - לא יכול לעבור בשתיקה ומגמד את כל עבירות השוחד והשחיתות שבהם היא מעורבת עד מעל הראש.
http://www.global-report.co.il/eb/?l=he&a=31815
להלן פרוטוקול מליאת הכנסת לזיכרון של רבין הי"ד:
קטע 1 דוברים: איציק
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/05770907.doc
הישיבה המאה-ושישים של הכנסת השבע-עשרה
יום רביעי ,י"ב בחשוון תשס"ח (24 באוקטובר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 17:02
ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, במלאות שתים-עשרה שנים להירצחו מזכיר הכנסת איל ינון: חברי הכנסת והקהל מתבקשים לקום, כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) מזכיר הכנסת איל ינון: נא לשבת. היו"ר דליה איציק: הנני מתכבדת לפתוח ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון מלאת 12 שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה. היום יום רביעי, י"ב בחשוון, 24 באוקטובר 2007. משפחת רבין היקרה, הילדים דליה ויובל, הנכדים, בני משפחת בן ארצי, נשיא המדינה, מר שמעון פרס, הנשיא החמישי, מר יצחק נבון, ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, ושופטי בית המשפט העליון, יושב ראש הכנסת לשעבר, דן תיכון, ואשתו לודלימה, חברי הממשלה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו, חברי הכנסת בהווה ובעבר, מכובדי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, ראשי העדות בישראל, אורחים נכבדים כאן ביציע, אזרחי ישראל. אני מבקשת מהקהל לקום לדקה דומייה לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה) היו"ר דליה איציק: נא לשבת. בין סתיו לחורף, זה שתים-עשרה שנה, תמיד תמיד באותו תאריך, תתכנס מליאת הכנסת כדי לזכור ולא לשכוח. יצחק רבין, אשר תעודת הזהות האישית שלו היא תעודת הזהות של מדינת ישראל, ראש ממשלה ושר ביטחון שקורות חייו הם קורותיה של המדינה הזאת: נתיב חייו הוליך מבית החינוך לילדי עובדים, לבית-הספר החקלאי, לפלמ"ח, לקרבות על הדרך לירושלים, חזית הדרום, פיקוד הצפון, אל רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, משחרר ירושלים, מצביא הניצחון הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו, שגריר, שר ביטחון, ראש ממשלה, מניח יסודות לשלום, בעל תומך, אב אוהב, סב מחבק. אמרו נא לי אתם: היכן ישנם עוד אנשים עם ביוגרפיה כזאת? חברי הכנסת, לעתים קרובות אני מהרהרת ושואלת: איך העז האיש הנקלה הזה, שלא עשה מאום בחייו, להעלות על דעתו לפגוע בראש ממשלה עם היסטוריה כה מדהימה? האם הוא ידע, כשטען את אקדח המוות, שהוא פוגע בעשרות שנות עשייה נדירה של יצחק רבין למען מדינת ישראל? מה חשב הרוצח הזה לפני שלחץ על ההדק? האם לא היה יצחק רבין ראוי להציג את מפעלותיו למען מדינת ישראל ואזרחיה לפני שבן הבלייעל הזה חרץ את דינו? לגדולים שבפושעים המשפט הישראלי מעניק את הזכות להתגונן, ויצחק רבין לא זכה אף לרגע אחד של חסד. שלוש יריות בכיכר העיר - וזהו! חברי הכנסת, ניסינו משך שנים לנחם את עצמנו במחשבה שהאיש המתועב הזה מן הכלא חשב לבד, חי לבד, פעל לבד. קראנו לו "עשב שוטה". טעינו. משנה לשנה מתברר כי שורשיו של האיש הנורא הזה ומקורות הרוע שלו נטועים היטב בבית הוריו ואצל בני משפחתו, אשר עומדים מאחורי דעותיו ומעשיו, ומשם, מהבית הרע הזה, מתפשטים אל חוגים יותר גדולים ברחוב. לאנשים הללו אני מבקשת לומר: אלוהי ישראל איננו אלוהיכם, אלוהיכם איננו אלוהינו, מדינתכם אינה מדינתנו, אין לכם חלק ונחלה בעם ישראל! חברי הכנסת, לאחרונה אנחנו עדים לעיסוק תקשורתי מעורר סלידה במשפחתו של הרוצח. אין לכך שום קשר לערכים של "חובת הדיווח" ו"חפש הביטוי", ולא ל"עיתונות חופשית", נשמת אפה של הדמוקרטיה. לא, אני לא מבקשת להחרים אותו, הוא לא ראוי לכך. הניחו לו להירקב בתא הכלא, השליכו אותו אל פח האשפה של ההיסטוריה. הרדיפה התקשורתית אחריו ואחרי בני משפחתו רק מזרימה חמצן לפשע. וכידוע, דברים חסרי חמצן, נחנקים ונמקים. כיהודייה, כישראלית, כאם, כמחנכת, כאשת ציבור, כמי שראתה את רבין ברגעיו הקשים וברגעיו הגדולים, כיושבת-ראש הבית הזה, ובכל תפקיד שאמלא עד יומי האחרון, אפעל ללא לאות כדי שאת הפשע הזה הזמן לא יוכל להשכיח. אסור שהרוצח בן העוולה יראה אור יום.
קטע 2 דוברים: איציק, אולמרט
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/05771007.doc התנגדתי בעבר, ואני שוללת גם היום את אלה המטילים דופי בציבור שלם. הציונות הדתית, זו שרשמה פרקים של זהב בבניין הארץ, בביטחונה, בחינוך בניה לאהבת המולדת ולהגנתה, לא שימשה כר לפועלו של הרוצח. קומץ של פוליטיקאים, של רבנים, של קנאים, הם שנתנו דרור ללשונם והסיתו. מכובדי, גם ברגעים אלה אני רואה את יצחק בעיני רוחי, יושב כאן ממול, נרגז ונרגן כאשר חברי קואליציה מתמהמהים בכניסה להצבעה. וגם ברגעים אלה אני רואה אותו נשען כאן על אחת הדלתות, מעשן בשרשרת ומעוות את פניו לשמע דברים מפי חברי כנסת על הדוכן. גם ברגעים אלה אני נזכרת בתנועת היד המבטלת ,הנוזפת בנו בלי מילים, אבל מאושר כאשר הכנסת, כמעט כולה, תמכה בשלום שהביא עם ירדן. שלוש יריות האקדח שרצחו באותו לילה נורא את יצחק רבין, כוונו לא רק אליו. שלוש היריות שננעצו בגבו ננעצו גם בגבינו ואיימו להצית כאן מלחמת אחים. הכדורים נועדו להבעיר אש שנאה בוערת, שתאכל כל חלקה טובה בחברה השסועה שלנו, אש שתסכן את עתידה של מדינת ישראל. שלוש היריות הקטלניות נורו כדי לקעקע את יסודות המשטר הדמוקרטי. בנס זה לא קרה. מבחינה זו, הרוצח לא השיג את מטרתו, אולם שגרת "העסקים כרגיל" לא שבה אל ביתנו. מאז הרצח, שתים-עשרה שנים, אין אנו אותה מדינה. אין אנו מוצאים מנוח. מדינה עצבנית ותזזיתית, פורמת באיבה את התפרים המחברים בין השבטים, הקהילות והעדות. על הדם השפוך הזה אסור לכפר. ומאז הרצח, למרבה הצער, דומה שהלקח לא נלמד. עדיין רבים בתוכנו, רבים מדי, כופרים בכללי יסוד של הדמוקרטיה ומאיימים להחריבה. נאמר להם בקול בהיר וברור: לא תצליחו. לא ניתן לכם. הדמוקרטיה הישראלית תנצח גם אתכם. אין פירוש הדבר, חלילה, שכוונתנו לדכא כל ויכוח.עימותים ושסעים בחברה הישראלית הם לגיטימיים. המחלוקות על הדרך, קיימות ומובנות. מותר להתווכח, מותר שלא להסכים עם מדיניות כזו ואחרת. מותר גם לא להסכים למהלכים מדיניים וצבאיים. המחאה היתה ותהיה זכות מקודשת בדמוקרטיה, אולם ביטויי שנאה והסתה וניסיון לפגוע בזולת מסוכנים מאין כמותם לחיינו כאן על האדמה הזאת. אוי לכולנו אם נשכח זאת. אוי לנו אם נשוב ונתעלם. חברי הכנסת, נזכור ולא נשכח כי הרצח התרחש בסופן של שלוש שנים של הסתה פראית ובלתי פוסקת. הפורעים רדפו אחרי רבין לכל מקום, בצעקות, בעלבונות, בכרזות נאצה. גם בביתו הן לא הניחו לו. הכתובת הייתה על הקיר ואנחנו עצמנו עינינו מלראותה. לא האמנו שרצח כזה יכול להתרחש במדינת ישראל. אבל עכשיו אין לנו אשליות. אנחנו יודעים שהסכנה יכולה ועלולה לבוא מקומץ מטורפים, מחבורה קטנה. כדי לרצוח צריך רק איש אחד ואקדח אחד, ואסור לנו לזלזל אפילו לא בפסיכופט אחד. חברי הכנסת, מסתבר שאין חסינות מפני גידופים וקללות. אין חסינות מפני התלהמות ואלימות. יצחק, רמטכ"ל ששת-הימים, משחרר ירושלים, ראש ממשלה בישראל, איש ישר דרך, לוחם, מנהיג – אם הוא כונה "בוגד", מה יהא על האחרים? מה יהא עלינו? אני קוראת לחברי הכנסת לכבד את המקום, לכבד את הדמוקרטיה, לזכור תמיד שאנחנו מייצגים את אזרחי מדינת ישראל, שחבורות של מופרעים מצויים בשוליה. חובתנו כבית ועד לדמוקרטיה הישראלית לפקוח עין, לתבוע דיון והסברים, לדעת הכול, כדי שאסון כזה לא יימוט עלינו שנית. היום, במעמד הזיכרון הזה, בכנסת ישראל, בואו נישבע - נישבע לעצמנו שלעולם, לעולם לא יישנה אירוע נפשע כזה בישראל. אהבנו את יצחק רבין ברגעיו היפים, גם במעידותיו וגם בחולשותיו. אהבנו את רבין האדם. אהבנו אותו כי מילה שלו הייתה תעודת ביטוח לאמת. אהבנו אותו כי הוא היה גם אנחנו. הוקרנו אותו כי הוא ייצג את היפה, מעורר הכבוד וההערכה בחברה שלנו. בטחנו בניסיונו, במנהיגותו, בתחושת הביטחון שהעניק לכולנו, סמכנו על שיקול דעתו. ידענו שתמיד הוא ישא, ונשא, את האחריות על כתפיו, רק על כתפיו. מעולם הוא לא התחמק מאחריות ולא הסיר מעליו את תחושת השליחות. נזכור אותו ונזכור את השנים הגדולות שקדמו להירצחו. אסיים במילים של ע. הלל, "לנשמת רע": היית פשוט אדם, אהבת!/ ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך/ אנחנו ראינו אותו!/ חבל שלא אמרנו זאת לך קודם/ ואולי אפשר שלא יכולנו לומר/ אנחנו אנשים פשוטים, ומקמצים במחמאות/ ענן של אהבה!/ כן, זה לא מחסה-מגן מפני אש!/ היום אין מנצחים באהבה/ אפשר שמחר-מחרתיים ינצחו באהבה. יהי זכרו ברוך. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: ________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום חמישי י''ג בחשון תשס''ח
23:19 24.10.07 |
|
|
90. אהרון ברנע חושף לראשונה את המאבטח שהפקיר את גבו של רבין
בתגובה להודעה מספר 0
|
בחדשות ערוץ 2 הערב, באופן רשמי אהרון ברנע העיתונאי נקב לראשונה בשמו של בני להב
כמאבטח שהסתובב לאחור והשאיר/הפקיר את גבו של רה"מ יצחק רבין חשוף......
http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=25207&SourceID=23 תזכורת: 
מתוך עיתון "הארץ", יוסי מלמן וראובן שפירא:
"...בתחקירים שנעשו בשב"כ עולה כי הנקודה הקריטית שאיפשרה את הרצח היתה השתהות לכמה שניות של המאבטח השלישי. מאבטח זה אמור היה להתייצב עם גבו אל ראש הממשלה בעת שזה עמד להיכנס למכוניתו. תפקידו הוא לסרוק את השטח שמאחורי ראש הממשלה. מסיבות בלתי ברורות התעכב המאבטח הזה לכמה שניות - כעשר שניות לכל היותר - על המדרגות ולא התייצב במקום שבו עליו היה להימצא. בשב"כ סבורים כי נוכחותו ומראהו היו יכולים להכניס פחד ביגאל עמיר ולמנוע ממנו לשלוף את אקדחו. אך גם אם היה שולף את האקדח היה בידי המאבטח זמן סביר של שניות אחדות כדי לפתוח באש. במקרה הגרוע ביותר היה המאבטח נמצא בקו האש, וסופג את הירי במקום רבין". שימו לב
ועדת החקירה של השב"כ קבעה שמסיבות בלתי ברורות התעכב המאבטח הזה לכמה שניות... ואילו בגירסה החדשה של ערוץ 2 מספרים לנו שהמאבטח הנ"ל, שמו בני להב והוא זה שפנה לאחור וזאת על מנת לחפש את לאה רבין. מה שלא מסתדר הוא שאם אכן מדובר בבני להב, מדוע הוא לא סיפר לועדת החקירה שהוא פנה לאחור לחפש את לאה רבין? מדוע ועדת החקירה של השב"כ לא הצליחה לברר מה פשר התמרון לאחור? מכאן שלא באמת מדובר בבני להב, אלא במאבטח שחוסל בהמשך. זהו ההסבר היחיד לכך שלא ניתן היה לקבל מאותו מאבטח גירסה. כמו כן, בהצלבת מידע מסתבר שבחולית האבטחה הצמודה היו 4 מאבטחים, שמותיהם של שלושה פורסמו ואילו שמו של הרביעי נפקד לחלוטין מדו"ח שמגר. שוב, שמו של המאבטח הסוגר משמאל נעלם מכל המסמכים. ולא, בני להב לא היה שייך לחוליית האבטחה הצמודה (שמנתה 4 מאבטחים). שמו שורבב על מנת לטייח את שמו האמיתי של המאבטח שלא יכל לתת גירסה. ההסבר המתקבל על הדעת לפיכך הוא שהמאבטח הרביעי שועדת שמגר ניסתה להעלים ושהערוץ השני ניסה לשיים אותו כבני להב הוא המאבטח שירה ברבין בנסיעה וחוסל בהמשך.
28. בני להב טוען שרק הוא יודע את האמת
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6894&forum=gil&viewmode=all&keywords=בני%20להב#28 64. איש השב''כ בני להב מאיים והיסטרי.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6424&forum=gil&viewmode=all&keywords=בני%20להב#64 המסמך מהספר: 'להב' מאיים לכתוב ספר בו הוא מספר הכל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5614&omm=191&viewmode= 31. 3 כתבות וידאו: בני להב, דרור יצחקי והקדילאק
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6894&forum=gil&viewmode=all&keywords=בני%20להב#31
_______
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח
07:51 13.11.07 |
|
|
94. הסרט המזכה את יגאל עמיר מרצח רבין ז''ל הי''ד
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.11.07 בשעה 07:52 בברכה, פילוביץ שחף
חיים יטיב
חבר מתאריך 31.8.05
4604 הודעות יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח 00:34 13.11.07
למי שחיפש כאן הסרט המזכה את יגאל עמיר מרצח רבין זל
*****
הסרט המזכה את יגאל עמיר מרצח רבין ז"ל הי"ד
היום לראשונה ברשת, הסרט עם הפספוס הגדול של פרופ' היס,
על רבין נורו כביכול שני כדורים ע"פ עדותו במשפט של ד"ר
קלוגר שניהם פגעו בריאות אחד מימין ואחד משמאל, בשעה 23.30
הודיעו באופן רישמי על מותו של רבין, בשעה 2.15 צולם צילום
הרנטגן של החזה.
הכדור הנראה בעמוד השדרה לא היה אמור להיות שם, כדור זה היה
אמור להימצא בשער הריאה השמאלית, מעבר לעובדה שכדור זה מטיל
צל על עמוד השדרה ונורה מקדימה.
(אם היה נורה מאחור עמוד השדרה היה נראה מרוסק).
כאן הסרט של ערוץ 2 עם הפספוס הגדול של פרופ' היס המציג
את צילום הרנטגן עם הכדור בעמוד השדרה: 
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2064301
המסקנה, רבין נרצח מלפחות כדור אחד שיגאל עמיר לא ירה... כאן הדו"ח של פרופ' היס המתאר היכן מצא כביכול את הכדור השני
שכמובן לא תואם את צילום הרנטגן. 
חוות דעתו המלאה של פרופ' יהודה היס בנוגע לרבין ז''ל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&viewmode=all&keywords=הלקסיקון#32
פרופ' היס-''בחוליות עמוד השדרה גבי ומותני אין שברים''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&viewmode=all&keywords=הלקסיקון#34
חוות דעתו של פרופ' יהודה היס לגבי יורם רובין
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&viewmode=all&keywords=הלקסיקון#132
חקירת רצח רבין - לבג''ץ
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5614&forum=gil&viewmode=all&keywords=הלקסיקון#514
לפרטים נוספים ראה כאן לקראת סוף הכתבה.
http://www.nakim.org/forums/viewtopic.php?t=69821כאן הצילום, עם הכדור החסר בשער הריאה השמאלית המדווחת בדו"ח
ועם כדור בעמוד השדרה שלא מדווחת. 
חבר מתאריך 10.2.07
1807 הודעות יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח 00:44 13.11.07
2. יש לך את העדות של ד''ר קלוגר שהוא הוציא כדור אחד
מגופו של רבין? מסמך רישמי , דוח כלשהו - משהו?
חיים יטיב
חבר מתאריך 31.8.05
4604 הודעות יום שלישי ג' בכסלו תשס''ח 01:36 13.11.07
4. הוא אכן העיד על כך במשפט ולאחר מכן חזר בו כאשר נשאל
ע"י רונן ברגמן, ראה כאן בסוף העמוד.
קלוגר היה הזייפן הראשי של המסמכים הרפואיים, בכל מקרה זה לא עזר לו היס
שיבש את הכל עם הצגת צילום הרנטגן הסותר את הדוח שלו עצמו. 
_______
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
