תושבי הפריפריות בעיני התקשורת הישראלית  

אתמול הוצפה קרית מלאכי במבקרים. לא. היא לא הפכה לעיר תיירות לרגע. וגם לא זכתה באמת לעניין את ישראל, שחולפת לצידה, סמלית ופיזית, כבר עשורים.
אתמול הוצפה קרית מלאכי, עם שחרורו של משה קצב, הנשיא המורשע באונס, באנשי תקשורת. כמו בריטואל. עם כל הכרעה, עם כל ערעור, עם כניסה, חופשה ועכשיו שחרור, זוכים תושבי קרית מלאכי לרבע שעה של תהילה, ולהזדמנות לענות לשאלה המסקרנת כל כך: "מה את/ה חושב על הרשעת/ חופשת/ שחרור קצב?"
המסקנה של הכתבות הללו היא אחת, ולשם העריכה והמסגור הולך: תושבי קרית מלאכי הם חמים ושבטיים. הם חשוכים ושמרניים. הם הומוגניים לחלוטין. חמולה מחבקת, העיוורת לשלטון החוק וזכויות אדם.
רצינו להשוות לכתבות שצולמו ברמת אביב, עם שחרור אברהם הירשזון. רצינו להשוות לכתבות ברחביה, עם הרשעת אהוד אולמרט. רצינו להשוות לכתבות שצולמו בנוקדים, עם זיכוי אביגדור ליברמן. ולא יכולנו. יודעות/ים למה? כי אין כתבות כאלה.
אז עיתונאיות ועיתונאים יקרים- תחסכו לנו. מי שמתעניין רק בקרית מלאכי ה"סימבולית", עיירת הפיתוח ה"חמה" וה"נחשלת", ומתעניין כבקליפת שום בקרית מלאכי של היומיום, עם כל אתגריה וגווניה, עדיף שלא יגיע. אפילו לא בימי "חג" שכאלה. תחסכו לנו. אנחנו נמשיך להיות בקרית מלאכי, ביומיום, עם היופי והקושי, השמחה והצער, כי אנחנו חלק ממנה ומהאמונה בה ובא.נשיה.