הסברה נקודתית מומחזת  

- אברהם. – הנני. – לך ולזרעך נתתי את הארץ הזאת. – תודה רבה, אני באמת מעריך את זה, אבל מה עם המדינה הפלסטינית? – אהממ... התקלת אותי. תעשה לי טובה, תחזור אלי עם זה עוד כמה אלפי שנים, בסדר? – אברהם מוציא את האייפד, מקליד קצת ואומר: סבבה, עוד משהו? – כן, קח את בנך...

שלמה המלך יושב על כס המלכות, מופיע אחד השרים ואומר: כן מלכי. – אני רוצה לבנות את בית המקדש. – איזה בית? – אהממ.. נתחיל בבית שני. – כן אדוני המלך, אבל מה עם מסגד אל אקצה? – סליחה? – אתה יודע, הוואקף, הר הבית, כיפת הסלע, תפילות יום שישי, זריקות אבנים... – אין לי מושג על מה אתה מדבר, תזכיר לי את זה עוד כמה מאות או אלפי שנים כשהמוסלמים יחלמו להיוולד.

בנימין זאב הרצל יושב על המרפסת ואומר: "אם תרצו אין זו אגדה". – אבל מה עם המדינה הפלסטינית? – סבלנות, בואו נמתין עם זה קצת אחרי השואה ואחרי הכיבוש. אחרי שיקום חוזה המדינה הפלסטינית, הגנרל הנאצי אמין אל חוסייני שיגיד את המשפט המתאים לו: "אם תרצחו אין זו אגדה"...

(if you will, if you kill)...

קבוצה של מפגינים צועקים "די לכיבוש". המראיין מתעניין: על מה ההפגנה? די לכיבוש בבל, והכיבוש הרומי והיווני והממלוכי והעות'מני והבריטי ו... די לכל הכיבושים בארץ כנען! שלח את עמי, עם ישראל רוצה לשוב אל ארצו.

הלורד ארתור ג'יימס בלפור נואם: "בשם הממלכה המאוחדת ובשם חבר הלאומים המשמש כחוק הבינלאומי של תקופתנו, הריני מצהיר בזאת כי פלשתינה מיועדת להקמת בית לאומי ליהודים!" – אבל מה עם המדינה הפלסטינית? – "לא הייתי ברור? אמרתי, תוקם מדינת פלשתינה היא מדינת ישראל! היהודים הם בעלי הבית בפלשתינה, הם הפלשתינאים! למה מי חשבת? נא לא לבצע גניבת זהות, תודה".

היטלר צועק: "יודען ראוס". – אבל לאן, לפלשתינה? – "לא, אין להם לאן לברוח. הבריטים סגרו את פלשתינה ליהודים ופתחו אותה להגירה ערבית המונית, נשמיד את כולם כאן". – ומה עם המדינה הפלסטינית? – "לא תהיה להם ברירה, יבואו כל כך הרבה נוודים ערבים, שישתלטו עליה על חשבון גוויות מיליוני היהודים וידרשו מדינה, צדק ומוסר".

מזכ"ל האו"ם מכריז: "בגלל שאנחנו אנטישמים ונקבל את החלטה 3379 המשווה את הציונות ולגזענות, הרי שכעת אנו מחליטים בזאת שאנו מצפצפים על הצהרת בלפור ומחלקים את פלשתינה שווה בשווה: 90% לערבים, 10% ליהודים. מי בעד? מי נגד? החלטה 181 התקבלה!" מכת פטיש.

הגנרל הנאצי אמין אל חוסייני מכריז: "אם תרצחו אין זו אגדה! אנחנו מצפצפים על החלטת החלוקה 181 ועל החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, ומכריזים בזאת מלחמה להשמדת היהודים בפלשתינה! מצטרפים אלינו עוד 5 צבאות סדירים של מדינות ערב, אין להם סיכוי. נקים להם תאי גזים, נאנוס ונשחט את כל היהודים. אבל... אם במקרה הם ינצחו, אל דאגה, נדרוש מהם לפצות אותנו. מגיע לנו צדק ומוסר".

https://rotter.net/forum/scoops1/392075.shtml

ערפאת מכריז: "אני שמח להקים בזאת את הארגון לשחרור פלסטין מכיבוש!" מחיאות כפיים סוערות. – סליחה, איזה כיבוש? – "כיבוש 67 כמובן". – אבל זה יהיה רק בעוד 10 שנים, עכשיו 1957. – "מה אתה אומר? אנחנו מקדימים את זמננו, איזה יופי, חשוב להתכונן מראש לבאות".

שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי מכריז: "השטחים הכבושים אינם כבושים, הם לא נכבשו מאף אחד, אלו הם שטחים במחלוקת!". כל העולם בתגובה מרעיש וצועק: "די לכיבוש, די לכיבוש"...

מרקל נואמת: "אין פתרון אחר זולת שתי מדינות לשני עמים! רק חזרתכם לגבולות אושוויץ תבטיח שהערבים יפסיקו לחלום על השמדתכם, ויפסיקו לשגר טילים ולבצע פיגועים. אין ספק שביתורה של ישראל הפצפונת לשלושה חלקים והצפת עזה ויו"ש במיליוני פליטים מהגרים חובבי ציון, יחד עם קצת זכות שיבה יביאו לשלום ושלווה על כל המזרח התיכון, ואמרו..." – אבל כל מומחי המדע חולקים על כך. – "עזוב שטויות, מה הם מבינים? כבר התרגלנו לקונספציית שתי המדינות, אז נשאר תקועים עמה". - ואם ישראל תסרב? – "נחרים אותה".

עזאמי בשארה נואם: "זה נכון שאין עם פלסטיני, וזה נכון שהיחס לפלסטינים בכל מדינות ערב הוא עלוב ביותר ורק כאן היחס הוא הכי טוב בעולם, אבל מה הקשר? זו מדינת אברטהייד!"

אחמד טיבי נואם: "נכון שהערבים ביצעו פרעות זוועה בישוב היהודי הרבה לפני הכיבוש. נכון שמנהיגנו הנערץ היה גנרל נאצי שתכנן הקמת תאי גזים עבורכם כאן. נכון שקמנו עליכם להשמידכם ואנחנו מייללים שנכשלנו וחטפנו חזק. נכון שהבענו את הערכתנו לכך שלא גירשתם אותנו בכך שתקענו לכם סכין בגב. נכון שאנחנו מתקשים להיגמל מהרגלים וממשיכים בכל הזדמנות לעשות בכם פיגועי זוועה. נכון שכשחתמנו על אוסלו חטפתם מתאבדים באוטובוסים. נכון שכל פעם שעשיתם מחווה ונסיגה חטפתם הסלמה וטילים. נכון שיש לנו תיאבון גדול ולא הסתפקנו בגבולות החלוקה. הכל נכון, אבל אנחנו מבטיחים שאם תחזרו לגבולות 67, מיד יפרוץ שלום ויהיה נפלא, תסמכו עלינו בעיניים עצומות".

יאיר גולן נואם: "אני מזהה תהליכים. במלחמת השחרור לא עשינו לערבים את מה שהם ניסו לעשות לנו. משניצחנו חמלנו עליהם, גילינו אנושיות, אבירות של מנצחים. לא נקטנו ב"שוויונות מוסרית" ולכן לא אנסנו ושחטנו אותם. אפילו לא נקטנו בעליונות מוסרית קלה עד מתונה ולכן לא גירשנו אותם, מה שהיה הופך את המדינה לגן עדן עבורנו ומייתר את הסכסוך. כבר אז לקינו בתשוקה גזענית בלתי ניתנת לכיבוש לעליונות מוסרית גבוהה ולכן הצענו להם לשים את המלחמה בצד ולבנות חיים חדשים. איך הם הביעו את הערכתם? התאוששו, ומאז הם מתקשים לחדול מלתקוע לנו סכינים בגב. מה המסקנה? ברור: העליונות המוסרית שלנו לא מספיק גבוהה! צריך עליונות מוסרית עוד יותר גבוהה! כדי להגן על אזרחי האויב לא מספיק להקריב 70 חיילים, במלחמה הבאה נקריב 700! תודה".

(בכיתוב צריך להיות: במבצע צוק איתן צבא ההגנה לישראל הקריב 70 חיילים כדי להגן על אזרחי האויב, מפחד חוקרים כמו גולדסטון ושבעס ובית הדין בהאג).

טראמפ נואם: "קונספציית הרב תרבותיות קרסה! מי שנהרות של דם לא הספיקו לו כדי להבין זאת, יקבל אוקיאנוסים. לא הוצאנו להורג כל מוסלמי קיצוני, קיבלנו את דאעש. יכולנו למנוע זאת, אך היינו מוסריים. איך המהגרים יביעו את הערכתם לאירוח שלהם? כפי שהם רגילים: הגברים יישחטו ונשות אירופה יופתעו למצוא את עצמן בדיוק כמו נשות סוריה במחנות אונס. אירן תנסה להשתלט על העולם ולא תבחל בשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי. מי ינצח, ערב או מערב? צריך לבחור, זו מלחמת העולם השלישית!".

חדר ניתוח, מחבל מתאבד שוכב במיטה לידו הרובה וחגורת הנפץ. המוניטור מצפצף צפצוף קבוע. – הוא מת! קובע הרופא. – לא, תנסו להחיות אותו! מתחננת בת זוגו. – זה אבוד! מתעקש הרופא. – אל תוותרו! ממשיכה להתחנן. מנסים עוד פעם, והנה הוא קופץ וצועק: לאאאא. – אתה חי, מתלהבת פאטמה. – לא תאמיני, חזרתי מהמתים. – מה ראית? – מסתבר שיש לנו כמה טעויות. זה לא גן עדן, זה גיהינום. לא קוראים לו אללה, קוראים לו אלוהים. – ולמה צעקת לא? – זה לא בתולות. עמדו שם 70 שהידים מתוסכלים בדיוק כמוני וכמעט התנפלו עלי. - תגיד, אבל בתוליות זה לא חד פעמי? – אצלנו בתוליות זה כמו פליטות, נשאר לנצח...

* המחזה הוא דרמטי עם גוון קומי, ולכן כל קשר בין הדמויות לדבריהם הוא פרי הדמיון בהחלט.