על הפרמיטיביזם של התומכים בפתיחת מקומות בילוי בשבת  

בדברים שלעיל מציג דוקטור פרנקל את תמונת המצב העגומה של מדעי הרוח בישראל ותמה על כך שבעוד שבמדעים המדויקים ובפיתוחים טכנולוגיים עומדת ישראל בחזית ההתקדמות העולמית ומדעניה ניצבים בשורה אחת עם גדולי החוקרים בעולם הרי שבתחומי הרוח והפילוסופיה נשרכת המערכת האקדמאית הרחק מאחור ומחזיקה בתפיסות שנחשבו מיושנות אפילו במאה ה19.
דברים אלו שהיו נכונים לשעתם ובוודאי לימינו אנו, כידוע לכל מי שבקי במתחולל בפקולטות הסמי ליברליות בארץ, קבלו משנה תוקף בפסיקתו האחרונה של בג"ץ בעניין המסחר בשבת בחוצות תל אביב ובצהלות השמחה שעלו ממחנה האינטלקטואלים הנאור שחגג את נצחונו על "הכפיה הדתית" שבקביעת יום שבתון חוקי.
התוצאה הישירה מבטולו של יום כזה היא חזרתן של מלחמת המעמדות והעבדות דה-פקטו מן הדלת האחורית. ונסביר

העשירון העליון שאינו סובל ממחסור במזומנים או בחופשות, מעוניין כמובן בעיר תוססת ופעילה במשך כל השבוע ברציפות. לדידו סגירת החנויות אינה רצויה ואף מקשה על נוחות החיים והבילוי.
לעומתו עובדי הקופה המחסנים הסדרנים ושאר נותני השירות באותם עסקים הם אנשים קשי יום או צעירים חסרי פרוטה הזקוקים לכסף למחייה בסיסית או ללימודים וכדומה. הם עובדים כל השבוע במשמרות ארוכות ובתנאים לעיתים לחוצים וזקוקים נואשות ליום החופשי הבודד בו באפשרותם לנוח לאסוף כוחות ולהשקיע קצת בעניינים שמעבר למעגל העבודה וחובות היום יום.
בין שני מגזרים אלו (נותני השירות והצרכנים) נמצא המעסיק הגורף את הרווחים בפועל.
כעת משהוסרה ההגבלה החוקית ניצב המעסיק בין שיקולי הרווח לשיקולי הרווחה בין רווחת העובד מחד לרווחי המסחר מאידך. יש להניח שרבים, רבים מדי, יבחרו, בלחץ הלקוחות העשירים בשיקולי הרווח.
כמובן שמשעה שעסקיהם פועלים במסגרת החוק שבע ימים ברציפות יעדיפו המעסיקים לשכור עובדים קבועים לכל ימי השבוע וללא חופשות כששכירים שלא יוכלו לעמוד בתנאים אלו ידחו למעגל האבטלה. רבים אחרים שיסכימו בלית ברירה לתנאים ימצאו את עצמם נשחקים בעבודה יום יומית רצופה ללא חופשות וחגים ובעצם במצב של שיעבוד כמעט מוחלט למעסיק ולצרכנים העשירים יותר.

כתוצאה מכך יעמיקו הפערים בין המעמדות כשאלו נהנים משירות מלא וימי חופש רבים מחד ואלו עובדים בעבודות מתישות ובלי הפסקה על מנת לספק את הראשונים מאידך. ובעצם לכודים שוב באותו מעגל מוכר וסדר עדיפויות קטלני ששררו באירופה בתקופות מוקדמות בכמה מאות שנים לתפיסה הפילוסופית של המאה ה19 עליה הלין ד"ר פרנקל .
הכל כאמור תחת דגלם הכביכול ליברלי של אבירי זכויות העובדים ושוויון ההזדמנויות מהאליטה הצוהלת.

אבל הרשו לי להעמיק קצת יותר
בעולם העתיק בו נחשבה העבדות לנורמה, וזכויות אדם היו מושג שיעברו עוד אלפיים שנים בטרם ינוסח. היו חיי העבד סובבים סביב העבודה. מזריחה לשקיעה מעת שלמד ללכת עד מותו בסביבות גיל 40 היה האדם המשועבד טורח ועמל במלחמת הקיום של אדונו וניזון מן השאריות. השבת נחשבה למנהג מוזר ומסוכן של עם משונה מן המזרח והוגים ומשוררים דברו בגנותה ולעגו לה במחזות שירים ומסות שהסבירו את הסיכונים שבמנוחה הניתנת לעבדים ומרגילה אותם לעצלנות ולמחשבות על חופש וחירות.

ביהדות לעומת זאת הייתה השבת חלק אינטגרלי מהבריאה וקיומה עוד לפני מתן תורה על ידי אדם הראשון וצאצאיו עד לבני ישראל במצרים ובמרה מצביע על רצונו של הבורא במנוחתם של הנבראים ובלשון הפסוק "למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר".

מעבר לכך השבת היא יום קדוש המקדש את היהודי ומוסיף בו נשמה יתרה. אמנם מושגים אלו אינם שיכים לעולם הגויי המנותק מן התורה אך הצד החמרי של שבת כיום מנוחה חלחל לאט גם לתרבות המערב ולאחר אלפי שנים של לעג ודחייה הבינו המתקדמים שבאומות את חשיבותם של השבת ושל מושג המנוחה לזכויות האדם והעובדים.

היוונים בתפיסתם הפאגנית- פאטליסטית של האדם כסיזיפוס העמל לשוא וללא הפסקה לקול צחוקם המתעלל של האלים החזקים ממנו. חיקו ודרשו זכויות אלו לעצמם כלפי החלשים מהם והעבדים מהעמים שנכבשו תחת ידם. מנוחה נחשבה רעיון מסוכן מכיוון שחזקה את תחושת האנושיות והקיום של העבד והייתה עלולה להביאו להתמרד. במחזות מסוימים הוצג העבד הדורש מנוחה כרודה באדונו האומלל הזקוק לשירות הנמנע ממנו כתוצאה מכך.

קיצורן של דברים. האמירה כאילו ישנה פגיעה בזכויות הפרט במניעת זכותו של המעמד העליון לקבל שרות בכל עת שיחפוץ גם על חשבון ההגנה על המעמדות החלשים יותר והצגתה כדעה מודרנית ומתקדמת מעידה יותר מכל על הדרדרות התפיסה הפילוסופית בישראל לתקופות עתיקות וחשוכות אליליות ופרימיטיביות בעליל. ומפליא לראות כיצד מפלגות שזכויות העובדים על דגלם תומכות ברעיונות וחוקים שכאלה ומעלימות עין מהמציאות הפשוטה ומטענתם של העובדים עצמם כי" החוק רק יגביר את השיעבוד ויפגע בחופש הפרט" (תגובת התאחדות הסוחרים לחוק).

כנראה שזיהויה של השבת כמושג יהודי דתי ושנאתם לכל מה שמתויג ככזה מעוורים את עיניהם ומשבשים את תפיסתם הגיונית לכדי שיח הזוי המתאים כאמור לתרבויות המשעבדות של העולם העתיק הרבה יותר מלמציאות החיים המודרניים בשנת 2017.

מקורות לגישת העולם העתיק לשבת: http://www.sacred-texts.com/cla/tac/h05000.htm

http://www.newadvent.org/fathers/120106.htm
http://www.tertullian.org/fathers/juvenal_satires_14.htm