היום בדיוק, ערב שבת פרשת חוקת, לפני 764 שנה-שרפת התלמוד  

המהר"ם מרוטנברג שהיה תלמידו של רבי יחיאל מפריז כתב את הקינה שאלי
שרופה באש לשלום אבליך על מאורע זה. במיוחד מכוונות לכך המילים
בקינה : "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים ולכן אשרי שישלם לך כגמוליך".
- לאמור: מי שפוסל דעה של רב אחר, אף שדרכו דרך "ישראל סבא",
אל יופתע אם בסופו של דבר יענש כלל ישראל בגינו.

כאז, כן עתה, שלומי אמוני ישראל נאבקים זה בזה על קוצו של יוד,
ומורשת היהדות השרשית, היא הנפגעת העיקרית.

לו התאחדו כל המפלגות הדתיות נגד מתן משרד החינוך ליולי תמיר,
מבלי להדרש לתועלת האנוכית של כל מפלגה, כי אז היה ניתן היה
לחסוך את כל השרצים שיולי תמיר מאכילה אותנו, בפגיעה במערכות החינוך
היהודי שורשי.

מקור - ויקיפדיה:
שריפת פריז
שריפת התלמוד הגדולה הראשונה אירעה בפריז בט' בתמוז שנת ה'ד ביום שישי, ערב שבת פרשת חקת. (1244, 17בחודש יוני).

הייתה זאת תוצאה של משפט פריז. במשפט פריז נאלצו חכמי היהדות בצרפת באותו הדור ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי להתעמת עם חכמים נוצרים, בעקבות השתדלותו של תלמידו לשעבר של רבי יחיאל מפריז, המשומד ניקולס דונין. הוויכוח נסב שסביב השאלה האם התלמוד מצווה על שנאת הגויים והנוצרים. התוצאה המתבקשת מה'הפסד' של היהודים בוויכוח הייתה שריפת התלמוד. ספרי התלמוד הובאו אל כיכר העירייה של פריז בעשרים (יש מקורות המזכירים עשרים וארבע) עגלות ונשרפו שם.

אירוע זה השאיר רושם רב על בני התקופה. המהר"ם מרוטנברג שהיה תלמידו של רבי יחיאל מפריז כתב את הקינה שאלי שרופה באש לשלום אבליך על מאורע זה. במיוחד מכוונות לכך המילים בקינה : "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים ולכן אשרי שישלם לך כגמוליך". נהוג לומר קינה זאת בתשעה באב בבוקר.

בפירוש המגן אברהם על הלכות תענית בשולחן ערוך (סוף סימן תק"פ) מובאים דברי הספר תניא רבתי ולפיהם: "ביום השישי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא". פירוש הדברים הוא שמשום שהתלמוד נשרף ביום שישי ערב שבת פרשת חקת, לכן יש הנוהגים להתענות ביום זה.

לאחר שריפת התלמוד בצרפת עלו רבי יחיאל ותלמידיו לארץ ישראל, כחלק מעליית בעלי התוספות, והתיישבו בעכו בשנת 1260 לערך והקימו בה ישיבה.