חתנו של הרב אלישיב עלה להר הבית.  

לראשונה: רב חרדי עלה בפומבי להר הבית
מאת נדב שרגאי
על רקע החרפת המאבק בין יהודים למוסלמים על הר הבית, מתגלים סדקים ראשונים באיסור החרדי לעלות למתחם
תגיות: הר הבית

אחרי שנים של חומת פסיקה חרדית האוסרת כניסת יהודים להר הבית, מתגלים סדקים ראשונים בקונסנזוס הרבני-חרדי בסוגיה. בשבוע שעבר עלה להר הרב משה טנדלר, המקובל על חוגים חרדיים בארה"ב וחתנו של גדול הפוסקים החרדים האשכנזים בארה"ב בדור הקודם, הרב משה פיינשטיין.

אין זו הפעם הראשונה שהרב טנדלר, פרופסור לתלמוד וביולוגיה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק הידוע בעיקר בפסיקותיו בענייני השתלות וגנטיקה, עולה להר, אך זו הפעם הראשונה שבה ניתן לדבר פומבי מחוץ למגזר הדתי.

אחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה, אסרו מרבית הפוסקים, החרדים והדתיים-לאומיים כאחד, על כניסה להר הבית, בגלל היעדר היכולת לקבוע בדיוק את המקום בו ניצבו בעבר המקדש וקודש הקודשים. הדבר נאסר משום שלשטח המקדש אסור היה להיכנס "שלא בטהרה", ואילו לקודש הקודשים היתה מותרת הכניסה רק לכוהן גדול, פעם אחת בשנה ביום הכיפורים. בשנים האחרונות חל שינוי גדול בעמדתם של רבנים מהציבור הדתי-לאומי, שהתירו את איסור הכניסה להר הבית בדורנו, שהתבטא בגידול במספר המבקרים בהר מקרב הציבור הדתי-לאומי. כעת, גם מספר רבנים חרדיים שינו את עמדתם.

רבנים חרדיים נוספים, ביניהם גם דמות ידועה ובעלת שם, עלו באחרונה להר הבית בליווי אנשי "מכון המקדש", מרכז מחקר ומבקרים העוסק בקידום נושא "בית המקדש" בעשייה היום-יומית ובונה מחדש את כלי בית המקדש. ואולם, בשונה מטנדלר, כל המבקרים התנו את הביקור במקום בכך ששמם לא יפורסם, שכן הרגישות בעולם החרדי לכניסת יהודים למקום בו ניצבו בעבר המקדש וקודש הקודשים, היא רבה. לפני כשנתיים עלה להר, ללא פרסום, גם המקובל הטברייני, הרב דב קוק מטבריה, הנשוי לנכדתו של גדול הפוסקים החרדים האשכנזים בדורנו, הרב יוסף אלישיב.

הרבנות הראשית דבקה באיסור הביקור בהר הבית מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. אחרי המלחמה היא אף הציבה שלט המזהיר מכניסת יהודים למתחם, בו הובהר שהעונש על העולים להר הוא כרת (מוות בידי שמים). גם הרבנים שסברו כי יש ביכולתם לזהות את האזור בהר הבית המכונה "תוספות הורדוס" שאינו מהווה חלק מהר הבית המקורי, אסרו על יהודים להיכנס לתחום זה, שמא יתירו לעצמם אותם יהודים לחרוג מהאזור המותר.

בשנים האחרונות התרחב מעגל הרבנים בציבור הדתי-לאומי שמתירים כניסה להר הבית. השינוי התחולל בעיקר על רקע החרפת המאבק הלאומי בין היהדות לאיסלאם על הר הבית, ועל רקע פגיעה בעתיקות יהודיות במקום והכחשה מוסלמית של כל זיקה יהודית - היסטורית, דתית ולאומית - להר. אחדים מהמתירים טענו כי מכוח "דין כיבוש" (חובה הלכתית לכבוש מחדש את ההר מידי המוסלמים באמצעות נוכחות יהודית) יש להתיר היום כניסה להר, וכך לשחרר אותו מהכיבוש המוסלמי, הדוחק את רגלי היהודים מהמקום.

בין הפוסקים הדתיים לאומיים ששינו את עמדתם, התירו עלייה להר ואף ביקרו בו בעצמם, היה רבה של קרית שמונה, הרב צפניה דרורי, יו"ר ועד רבני יש"ע, הרב דב ליאור, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים הרב נחום רבינוביץ, ועשרות רבנים ידועים נוספים מהמגזר הדתי לאומי.

הפסיקה החרדית

אחרי כיבוש העיר העתיקה ב-1967, אסרו מרבית הפוסקים על כניסה להר הבית, בגלל היעדר היכולת לקבוע בדיוק היכן ניצבו בעבר המקדש וקודש הקודשים. זאת משום שלשטח המקדש אסור היה להיכנס "שלא בטהרה", ואילו לקודש הקודשים היתה מותרת הכניסה רק לכוהן גדול, פעם אחת בשנה ביום הכיפורים