מענין שכל אחד יש לו רב משלו והוא מהללו  

כנ"ל דוגמאות הפוכות.

מה לעשות, שהיהודי המאמין והעושה לו רב, לא בדיוק מתרשם מהסמכת "היכל שלמה". הסמכה זו אולי אולי טובה לדעת מה היקף ידיעותיו של האיש, כלל וכלל לא מה היקף רמתו הרוחנית כרב ומנהיג.

במחשבה נוספת
לאן אתה מנסה לגרור אותי?
להיכל שלמה?
אני דיברתי ברבנים המוכרים קבל עם ועדה שהם רבנים
והר' שטיינמן מוכר וגם ידוע וכך האחרים
שנינו יודעים למה כונתי ואל תגרור אותי לשוליים
הרב יוסף שהוא עם סמיכות ברורה גם לשיטתך לא זכה כאן לגידופים

כאן אין פשרות מכל סוג שהוא.

לגבי הרב אבינר - אין לי מושג מדוע ולמה ידברו בו ונגדו תלמידי ישיבות חרדים, פשוט משום שהוא לא משיק ונוגע כלל בעולם החרדי, לא לטוב ולא לרע.
סבורני שאתה מתבלבל בין אלה האוהדים אותו בעולם הציוני לבין מבקריו שם.
לעולם החרדי הוא לא נוגע.

ולגבי בן שלולית אתה כל כך צודק.
כאשר בן שלולית באיצטלה של "רב" מתחיל להעלות ראשנים וצפרדעים מתוך שרוולו, אזי המצב חמור.
על כן יבוא בן שלולית בדרגתו וברמתו ויוכל להטיף לו דעת ומוסר.

ובקריאה נוספת

לגבי הרב אבינר - אין לי מושג מדוע ולמה ידברו בו ונגדו ....... פשוט משום שהוא לא משיק ונוגע כלל בעולם החרדי, לא לטוב ולא לרע. ציטוט מאת: אוהב ישראל

ולמה שיזיזו לכם דברי הרב שרלו שהוא לא משיק ונוגע כלל בעולם החרדי
או שמא העולם החרדי פוחד......

לא צריך להיות "רב" או דמוי רב כדי להרוס.
מספיק להיות בנאדם עם כריזמה, עם קשרים וכו'.

הירא מתלמידי חכמים

רבנו, הרב צבי יהודה, לימדנו לירא מפני תלמידי חכמים מכל הגוונים. מעשה בתלמיד שזלזל ברבנים חרדים וייחס להם אחריות על קורבנות בשואה. רבנו נזף בו קשות: קודם כל עליך לדעת מהו כבוד תלמיד חכם! והקדיש כמה שעות כדי להסביר לו.
וכל כך למה? מפני ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים והם מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות א א). בלי מוסרי תורה, אין תורה. אנו לא קראים, חס וחלילה. לכן, הכל בנוי על היחס ללומדי תורה, ורבנו עמל מאד על כך שיכבדו תלמידי חכמים. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – זו מהותם.
ראה איך רבנו תם, עמוד ההוראה באשכנז, כיבד את רבי אברהם אבן עזרא, וכתב לו בענווה עצומה:
"ואני עבד לאברהם למקנה / ואקודה ואשתחוה לאפיו"
וראה איך ענה לו רבי אברהם אבן עזרא בהערצה: "הנכון אל אביר עם, אל ורועם / להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם / וחלילה למלאך האלהים / אשר יקוד וישתחווה לבלעם".
ולעומת זאת, מי שמבזה תלמיד חכם, דינו כאפיקורוס (סנהדרין צט, ב) ומשלו משל בתלמוד הירושלמי לכיפה של אבנים, כיוון שנתרועעה אחת מהן, נתרועעו כולן" (ירושלמי, סנהדרין י , א).
ואם תאמר שגדולי הדור שלנו אינם כגדולי הדורות הקודמים, ופעם, חכמים היו באמת חכמים, כן עתה – לא מחכמה אמרת זאת. כי כבר לימודונו חז"ל: "ירובעל (גדעון) בדורו כמשה בדורו, בדן (שמשון) בדורו כאהרון בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו... "ובאת אל הכהנים והלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם (דברים יז, ט) – וכי יעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך אלא לילך אצל השופט שבימיו. ואומר: אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה" (קהלת ז, י; ראש השנה כה ב). אל תקשה קושיות על גדולי הדור, אם אתה רואה בהם חסרון. לו יהי כן, הרי אדם נידון על פי רובו, והחיסרון שלו בטל בששים, בטל באלף. מרן הרב קוק כותב שחכמינו לא נמנעו מלציין שגם לגדולי עולם היו חסרונות, אבות, מלכים ונביאים (מאמרי הראיה 509), והאריך בזה הרמב"ם (שמונה פרקים פרק ז).
אך אין זה אומר שלך מותר להטיח את הביקורת הזאת. תנאי בל יעבור לכך הוא, אומר מרן הרב קוק, שאתה עצמך תהיה חכם וקדוש וטהור ונקי ללא רבב (עין איה ברכות פג, עמ' 97 אות כט).
יתרה מזו, כותב הרדב"ז, אפילו אם רב גדול אמר דברי כפירה, אין זו סיבה לבזותו, שהרי אפילו רבי הלל שאמר אין משיח לישראל, המשיכו לומר שמועה מפיו (שו"ת הרדב"ז ח"ד ס' קפז). וכתב מרן הרב קוק שאם באים לעשות סייג לחומת הדת, אין לגרום את ההרס היותר גדול שהוא ביזוי תלמיד חכם (מאמרי הראיה 56).
מחלוקת בין חכמים לגיטימית, גם מותר לך לשאול שאלות את גדולי הדור, העומדים בראשנו. אמונת חכמים אינה טיפשות, מותר לשאול, אך אסור לך לבזותם! ובכלל, אי אפשר להתהלך כפי כל החכמים גם יחד, הרי הם חלוקים ביניהם, לכן "עשה לך רב", אך כבד רבנים אחרים. ובכלל, עצה טובה, כאשר הנך רואה מחלוקת, אל תכניס ראשך בין הרים גדולים, פן ירוצצו גולגולתך .
זה הכלל: אהוב וירא את אלה שמוסרים נפשם על התורה יומם וליל, שמתוך כך יש להם גם סייעתא דשמיא.
אמרו חכמים: מי שאוהב חכמים, יהיה לו בן חכם. מי שמוקיר חכמים, יהיה לו חתן חכם. מי שירא חכמים, הוא עצמו יהא חכם (שבת כג ב).
צא ולמד מיהושפט מלך יהודה, שכאשר היה רואה תלמיד חכם, היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו ואומר לו: רבי רבי, מורי מורי, (כתובות קג, ב). ורבי זירא, כשהיה נחלש מלימודו, היה יושב בפתח בית המדרש כדי שיוכל לקיים מצוה לקום מפני תלמידי חכמים (ברכות כח, א; וכן מובאים במסילת ישרים פרק יט, הוצאת אשכול עמ' צד).
אשרינו שיש לנו תלמידי חכמים, אשרינו שאנו אוהבים אותם, מכבדים אותם ויראים מפניהם .

שתיקה אינה הודאה
הרב שלמה אבינר ראש ישיבת עטרת ירושלים

חברי הטוב, אני ממליץ לך לא להשיב על כל השקרים וההכפשות.
אמנם מן הדין אתה רשאי. מבואר בספר החינוך שאיסור הלבנת פנים הוא אם מתנפלים סתם כך על אדם בחירופים ועלבונות, אבל אדם שמותקף, מותר לו להשיב, הן כדי להגן על עצמו הן מפני שאינו חייב להיות כאבן דומם (מצוה שלח).
אבל אני ממליץ לך להיות מן "הנעלבין ואינם עולבין, שומעים חרפתם ואינם משיבין... עליהם הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא)" (שבת פח ב).
אף על פי שיש לך מה להשיב, עדיף שתשתוק ולא תהפוך את כל הציבור למדורת אש.
ויש שביארו את כפל הלשון, הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, שהביטוי 'חרפתן' מתייחס לעולבים. כלומר הנעלבים שומעים את חרפתם של העולבים, יודעים הרבה דברים בזויים עליהם ויכולים להשיב להם מנה אפיים, ובכל זאת אינם משיבים (קיצור של"ה).
לכן זו עצתי: שתוק ותן כבוד לד' אלהי ישראל.

הוא אמר את דברו מי שרוצה ומאזין לו יאזין ומי שלא ילך לרב ולקהילה שבחר
על מה המהומה