שבויים בחשיבה שמאלנית  

שחרור מוקדם של ברגותי כמחווה ירחיק עוד יותר את שחרורו שליט. מי שמעלה רעיון כזה מוכיח שחיזוק מנהיג פלשתיני חשוב בעיניו יותר מהצלת חייל צה"ל משבי חוטפיו

הדברים שפרסם אתמול העיתונאי בן כספית בכותרת הראשית של "מעריב", כי ישראל שוקלת שחרור ברגותי עוד לפני עסקת שיחרורו של גלעד שליט, מעידים כי משהו בסיסי השתבש לחלוטין בהיגיון המדיני של הצמרת הישראלית. כספית סיפר, כי בישראל שוקלים לשחרר את הרוצח ברגותי כמחווה מיוחדת לטובת אבו מאזן כדי לחזק את הרשות הפלשתינית ואת המתונים הפלשתינים. כספית מציין כי החלטה לשחרור ברגותי לפני עסקת שליט לטובת אבו-מאזן טרם התקבלה, אך הקריאות לכך גוברות.

שוב מוכח כי שנים ארוכות של חשיבה שמאלנית מעוותת מוחקות כל שריד אחרון של תבונה. מי שמסוגל לתמוך במהלך כזה, מעיד על עצמו כמי שאיבד כל שמץ של היגיון מינימלי, והיותו חלק ממקבלי ההחלטות בישראל מהווה סכנה לעתידה של המדינה. ברגותי הוא רוצח המונים שמקומו בכלא לכל ימי חייו, וכך גם פסק בית המשפט בישראל. אפשר להבין, אולי, את הטענה שלמרות זאת, אפשר לשחרר את הארכי-רוצח הזה למען מטרה נאצלה כמו הצלת חיי חייל צה"ל הנמצא בשבי אויב חסר כל עכבות מוסריות. גם על הטענה הזו אפשר לחלוק, אבל יש בה היגיון פנימי. היא לפחות עולה בקנה אחד עם המוסר היהודי, המתיר הצלת חיי יהודי במחירים כבדים. אבל חיזוק אבו-מאזן? לשחרר עכשיו רוצח המונים רק כדי לחזק בפוליטיקה הפלשתינית מעמד של מנהיג רופס, מכחיש שואה בעברו, שרק השבוע בירך בהתלהבות רוצח אחר, סמיר קונטאר, על כך שהצליח להיחלץ בסחטנות אופיינית מהכלא הישראלי?

והרי ברגע שבו ישוחרר ברגותי, אם יהיה זה עוד לפני עסקת שליט, ישראל תאבד ביוזמתה קלף משמעותי לשחרור שליט. צריך להיות אוויל מושלם כדי להאמין שהחמאס כל כך יתפעל משחרור ברגותי כמחווה לאבו-מאזן, עד שיסכים להוריד את רף הדרישות שלו תמורת שחרור שליט. אדרבא: ברור שבמקרה כזה החמאס ידרוש תמורה אחרת לשחרור שליט, במקום הקלף שאיבד. בדיוק כמו העסקה עם החיזבאללה, שהביאה את החמאס להעלות את רף דרישותיו והרחיקה את הסיכוי לשחרור מהיר של גלעד שליט, כך שיחרור מוקדם של ברגותי ירחיק עוד יותר את סיכוי שיחרורו של החייל החטוף ברצועה. מי שמעלה רעיון כזה מוכיח שחיזוק מנהיג פלשתיני חשוב בעיניו יותר מהצלת חייל צה"ל משבי חוטפיו. לא מפתיע לגבי מי ששבוי שנים בחשיבה שמאלנית אווילית.

אפילו לפי ההיגיון השמאלני העקום, שחרור ברגותי לא רק שלא יחזק את מעמדו של אבו-מאזן, הוא עתיד לערער אותו. מרואן ברגותי נחשב היום ליריב הבעייתי ביותר של אבו-מאזן בתוך הפתח' על ראשות הרשות הפלשתינית. אם הממשלה תעז לאמץ את הרעיון המופרע הזה, נגלה בעתיד שגם ויתרנו על גלעד שליט – וגם קיבלנו "פרטנר" בעייתי כמו רוצח ההמונים מרואן ברגותי.

העצות האוויליות הללו עולות כאשר ישראל עוד לא השתחררה מתבוסתה נוכח העסקה הקודמת עם החיזבאללה. העולם הערבי ממשיך לראות בעסקה ההיא ניצחון של הטרור, והדברים מוכחים בתקשורת הערבית, בעיקר זו במדינות איתם חתמנו על הסכם שלום, כמו מצרים וירדן.

בעיתון המצרי "אל-אהראם", למשל, עיתון מצרי ממסדי, הופיע טור עמדה המפאר את "הניצחון על האויב" וקורא לפלשתינים ללמוד משיעור זה למען שחרור האסירים הפלשתינים והקמת מדינה עצמאית. בירדן הדגישו היומונים העצמאיים והפרו-פלשתינים את השמחה בלבנון לעומת האבל בישראל. כמה מאמרים הדגישו את התחזקות חיזבאללה בעקבות העסקה. ביומון הירדני אלדסתור הוצגה העסקה כמהלך שבו הצליח נסראללה להשיג את כל היעדים שקבע לעצמו ביולי 2006, ואשר איחד את כל הלבנוניים באשר הם. יאסר זעאתרה, פובליציסט איסלאמי, כתב כי העסקה מהווה צעד נוסף בדרך לתבוסתה הסופית של ישראל ול"מחיקתה מעל פני האדמה".

לא קשה לנחש מה ייכתב בתקשורת הערבית והעולמית, כאשר מרואן ברגותי ייצא מהכלא הישראלי מניף אצבעותיו בצורת האותיות "וי" מול פניה הנכלמות של החברה הישראלית כולה.