מה כתוב במסמך שגרם לעמי אילון להודות בחפות מרגלית ה.ש.  

עמי אילון נכנס לתפקיד ראש השב"כ בעקבות מסקנות ועדת שמגר בדבר
אי תקינות הפעלת השב"כ בתקופה שקדמה לרצח רבין.

בתוך תהליך הכרת החומר, ניתקל עמי אילון בתכתובת לא רישמית
שנגעה לדרך שבה הפעיל השב"כ פרובוקטורים כמלכודות דבש.

ניתן היה לראות שמיסמכים אלו לא נועדו להגלות אי פעם
וכל תכליתן היתה רק לשמש כיסתו"ח ליום צרה שלא יבוא.

התגלית של עמי אילון היתה, שבתקופת כרמי גילון,
היו מלבד אבישי רביב הפרובוקטור בשכר, עוד פרובוקטורים
שהופעלו בעקיפין מבלי שידעו שהם בעצם בתפקיד שכזה, והכוונה היתה
שהדבר לא יוודע לעולם.

במסמכים שהתגלו לעמי אילון היו אישורים של
פרקליטת המדינה, דאז, דורית בייניש, להפעלה מוסווית זו.

תפקיד המסמכים היה לנקות את כרמי גילון אם משהו יתפשל -
כפי שאכן קרה וכפי שבאמת מנע את האשמת גילון בפשלה.

ההברקה של כרמי גילון היתה שהם הופעלו ע"י מתווך, מבלי שידעו שהם בעצם
מובלים באף.

ראשון המקרים, אליו נחשף, עמי אילון, היו האחים קהלני.
השב"כ חיפש ומצא בקריית ארבע גבר ש"מעד ומעל באמון אשתו"
והשב"כ איים עליו שאם הוא לא ישתף פעולה, התמונות המפלילות יועברו לאשתו.
שיתוף הפעולה הנדרש היה שהאיש יפתה את האחים קהלני -
דמויות רפוסות משולי החברה בקריית ארבע - לקבל שני רובים מעוקרים,
שהשב"כ יתן לו, ובאמצעותם לאיים על ערבי.
השב"כ הרגיע את האיש שכלום לא יקרה ואת התמונות הוא יקבל מיד בסיום המבצע.

הפרובוקציה הזו הצליחה, כזכור מעל המשוער, זה היה בתקופת האוטובוסים
המתפוצצים שבעקבות הסכם אוסלו, והפרשיה הזו נופחה למה שנקרא:
"מחתרת יהודית ב" בראשות סגן אורן אדרי והאידיאולוג הרב עידו אלבה -
כולם פרי דימינו של כרמי גילון ושיתוף פעולה מצד התקשורת.