סקר ynet-יסודות: הסרבנות - הצבא אשם, אח''כ הרבנים  

ynet פורסם: 22.11.09, 12:04

הנפת שלטי הסרבנות בגדודים שמשון ונחשון הצליחה להקפיץ את צמרת הצבא והמדינה - החיילים המעורבים נשפטו בחומרה, ואף זכו לביקורת חריפה מראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אבל מה חושב הציבור? סקר ynet ועמותת יסודות מגלה כי צה"ל הוא שנתפש כאחראי העיקרי לסירובי פקודה בעת פינוי מאחזים, ורק אחריו רבני הימין או הסרבנים עצמם. עם זאת, פחות משליש מהציבור סבור כי פקודת עקירת מתנחלים מביתם היא בלתי חוקית בעליל.

סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 517 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית עומדת על 4.4%±.

לשאלה הראשונה בסקר "לפי דעתך, על מי מוטלת האחריות העיקרית לסירובי הפקודה לפנות מאחזים?" ענו 39% מכלל הנשאלים כי האשם רובץ לפתחו של צה"ל, משום שמפקדיו נותנים לחייל פקודה שאינו מסוגל לבצע. שיעור דומה של משיבים (38%) טענו כי הרבנים אחראים לסרבנות וכי "האווירה בישיבותיהם גרמה למעשה זה".

14% מהנשאלים האשימו את החיילים עצמם, ש"אינם מבינים את משמעות המעשה", ו-9% הפנו אצבע מאשימה כלפי מערכת החינוך, "שלא הצליחה להסביר לבוגריה את חשיבות הציות לפקודות הצבא".

מפילוח להגדרות דתיות עולה כי החרדים, הדתיים והמסורתיים מטילים את האחריות בעיקר על הצבא (87%, 76% ו-43% בהתאמה), ואילו החילונים האשימו את בעיקר הרבנים (49%), אך גם את הצבא (27%).

אז מי בסביבתו הקרובה של סרבן משפיע עליו יותר מכל? 40% מהמשיבים ענו כי אלו הם הרבנים, 38% ציינו את החברים והקהילה הקרובה, 16% את המשפחה, 7% את התקשורת ו-3% את הסופרים ואנשי הרוח שהחייל מעריך.

ניתוח התוצאות מלמד כי הציבור החילוני ציין בעיקר את הרבנים (46%), והמסורתיים חצויים בינם לבין החברים והקהילה הקרובה (35% לכל קבוצה). לעומתם, דווקא בקרב הדתיים והחרדים, הנשמעים בדרך כלל לרבנים, אמרו כי סביבת החייל היא המשפיעה עליו ביותר לסרב פקודה (38% ו-30% בהתאמה).

מהי פקודה בלתי חוקית בעליל?
הקוד האתי של צה"ל קובע כי אין למלא פקודה בלתי חוקית בעליל. בפני משתתפי הסקר הוצגו חמש פקודות אפשריות

והם נשאלו אילו מהן (אחת או יותר) נראית בעיניהם ככזו:
49% אמרו כי יסרבו לאכול מזון שאינו כשר, 31% יסרבו לחלל שבת, 28% יסרבו לעקור מתנחלים מביתם, 16% יסרבו לגרש מהארץ ילדי עובדים זרים בלתי חוקיים ו-15% יסרבו לפנות את ערביי ישראל מבתיהם. בנוסף, אמרו 16% כי כל הפקודות שהוזכרו הן בלתי חוקיות בעליל ו-20% טוענים כי אף אחת מהן אינה כזו.

בפילוח להגדרות דתיות נמצא כי פקודות לאכול מזון לא כשר, לחלל שבת או לפנות התנחלויות מקוטלגות על ידי הדתיים והחרדים כבלתי חוקיות בעליל, ורוב הנשאלים בכל אחד משני המגזרים הצהירו כי יסרבו לציית להן. בקרב המסורתיים רק פקודה נגד שמירת הכשרות זוכה לרוב סרבנים, ואצל החילונים לא נמצאה פקודה שרובם היו מסרבים למלא.

"לא כל דבר הוא דגל שחור"
מנכ"לית עמותת יסודות, שושי בקר: "משתתפי הסקר מטילים את האחריות בראש ובראשונה על הצבא, ועולה בבירור שיש ציפייה להפחית את הדילמה הקשה שאירועים כמו פינוי ישובים או מאחזים מעמידים בפני חיילים השייכים ברוחם או ובגופם למקומות הללו. בעולם הדתי רואים בחברים ובקהילה הקרובה כגורמים המשפיעים על ההחלטות לסירוב פקודה, ואילו החילונים רואים ברבנים את המשפיעים המרכזיים על החלטות החייל.

"בפסק הדין העקרוני שניתן בפרשת כפר קאסם קבעו השופטים יש פקודה בלתי חוקית בעליל, פקודה ש'דגל שחור מתנוסס' מעליה. פקודה שכזו לא רק שמותר לחייל לא למלא, אלא הוא חייב לא למלא. אבל - הפיכת כל פקודה שמנוגדת להשקפתנו הפוליטית או הערכית לפקודה בלתי חוקית לעליל - הופכת את העיקרון החשוב הזה לבדיחה. תשלום עשרות אלפי שקלים לחיילים שיושבים בכלא מונע מהחברה את האפשרות להרתיע על ידי ענישה. חברה שמחנכת את בניה לשאת באחריות חברתית, להנהיג ולהוביל בתחומים מרכזיים - צריכה להיזהר בקריאה להתנגד למדיניות".