ניתוח עלייתו של בנט והבית היהודי  

נפתלי בנט מצליח ומגביר את כוחו מיום ליום בזכות מס' תהליכים.

א. צה"ל התמלא בקצינים חדשים מצויינים, בוגרי ישיבות הסדר. לא אחת הועלו בציבור חששות מפני "התחרדות הצמרת הצבאית", חששות שהסתירו דעות קדומות שלא לאמר אפילו גזעניות. טונות של שיחות ברדיו ובטלוויזיה בוצעו על רקע השאלה: האם הקצינים החרדים ימלאו פקודה של הצבא או של הרבנים. הבעיה האתית שעשויה להיות יום אחד לקצינים החרדים (רחמנא ליצלן) נובעת מכך שתהליכי פוסט אוסלו הגיעו למעגל מקבלי ההחלטה (החל מרבין/פרס, ביבי בקדנציה הראשונה שלו, ברק, שרון ושוב ביבי).

אותם קצינים, מחפשים תיעול הולם לשאיפותיהם הפוליטיות והבית היהודי נבחר מטבע הדברים לייצג אותם. נכון הוא שהיה צריך קודם כל לסלק את הגוורדיה הישנה שנאחזה בקרנות המזבח, אבל עכשיו המפלגה היא צעירה, מנוהלת ומלאה בקצינים קרביים ובחיילים שלהם (בהווה או לשעבר) שמחפשים גם הם מסגרת פוליטית שתבין אותם ותדאג לאינטרסים שלהם.

ב. מפלגת הליכוד היתה אמורה לייצג את הימין הישראלי אלא שהיא כשלה. בקדנציה השניה של ביבי, היא הסכימה לתהליך "2 מדינות ל2 עמים" במקום שהיא תדחה את התכנית הזו ותעמוד בלחצים מצד העולם, כמו כן, היא לא ביטלה את מה שמתחייב בעקבות הפרת חוזה השלום על ידי אבו מאזן וזה לבטל את הסכמי אוסלו. יתרה מכך, היא הביאה את האויב החמאסי לירות טילים על כל מדינת ישראל והפסיקה את מבצע עמוד ענן בעודו באיבו, בטענה של "כדאי לחסוך בחיי חיילים וחוץ מזה יש בחירות עוד מעט..". כתוצאה מכך, הם ניהלו גם משא ומתן עקיף אמנם עם החמאס וגרמו לכך שהוא יוכר כגוף לגיטימי המייצג את העם הפלשתינאי בתוספת לא מעט הישגים "עאלק הומניטריים".
הציבור הישראלי הימני ברובו, רצה ללמד לקח את הפלשתינאים והרגיש שהמכה עליהם לא מוצתה. יתרה מכך, נוכחותו של אהוד ברק כשר בטחון הן אצל אולמרט והן אצל ביבי, היוותה דגל אדום והיתה ככל הנראה בין הסיבות למה המבצעים הצהליים (עיין ערך: עופרת יצוקה ועמוד ענן) נתקעים ונפסקים תמיד בשלב מוקדם, הרבה לפני נקודת ההכרעה הברורה, וזאת בניגוד לכל תיזה צבאית או אסטרטגית. דבר המעלה תהיות רבות לגבי כוונותיו ומטרותיו הגלויות והנסתרות של אהוד ברק.

יוצא איפוא שהימין הישראלי מרגיש מרומה כבר שנים רבות, עוד מהקדנציה הראשונה של ביבי ועד לקדנציה השניה שלו כיום. בסה"כ זכינו עכשיו לרגיעה לפני הבחירות אולם איש אינו יודע מתי החמאס יחזור להפגיז אותנו בטיליו ולהשבית חצי מדינה.

ג. הציבור הישראלי כבר התפכח מתהליך אוסלו אבל המדינאים ממשיכים בתהליך כאילו כלום לא קרה (גם מנהיגי הליכוד, לא רק השמאלנים). משאיות אספקה ישראליות נוסעות מידי יום לתוך הרצועה, המטבע הישראלי שולט ולכן משאיות ברינקס מכניסות כסף לעזה, חברת החשמל, המים ותשתיות אחרות, הכל עובד בעוד טילים עפים לכיוונינו. זה מצב שהדעת אינה סובלת והמנהיגות הישראלית פשוט מתעלמת מהתסכול המתמשך של הציבור הישראלי כבר זמן רב. הציבור הישראלי לא מבין מדוע לאחר הניתוק מעזה, אנו ממשיכים להיות אחראים עליהם. בשנים האחרונות הבינו רבים בציבור הישראלי שגם אבו-מאזן מנהל מדיניות של מלחמה מוסווית כנגד ישראל. הן בחרמות על תוצרת ישראלית,הן בהסתה פרועה במוסדות הלימוד והטלוויזיה הפלשתינאית, הן בפעילות נגדה במוסדות האו"ם ובדיפלומטיה העולמית. את כל זה הם עושים כשהם כביכול "משתפים פעולה" עם זרועות צה"ל השונות, אולם ידוע לכולם כי הרוח אצלם יכולה להתחלף בן רגע ומ"ידידים" הם יכולים להפוך לאוייבים של ממש. הציבור הישראלי קצה נפשו ממצגי שקר מתמשכים על פני שנים והוא פונה ימינה יותר ויותר. שנים ספורות לפני תהליך אוסלו היו לשמאל המטורף (מרץ ואורי אבנרי) מנדטים בודדים בלבד ואילו עם פרוץ אוסלו חל מהפך עקב שטיפת המוח התקשורתית ורוב הציבור הישראלי היה מוכן לנסות את תהליך אוסלו. אולם מאז ועד היום, יותר ויותר ישראלים מבינים ששלום לא יהיה כאן, תהליך אוסלו היה ועודנו אסוני, ואפילו משענתו הרצוצה של אבו-מאזן תתחלף עוד מעט במהפך והחמאס יעלה גם בגדה, עם זריקת פלשתינאים מבניינים גבוהים ברמאללה ואם לאו. חולשתו של מלך ירדן רק מראה לימין הישראלי מוצא נוסף מהברוך של "2 מדינות ל2 עמים". במצב זה ברור שהשמאל הישראלי הולך ונמוג במהירות, בד בבד עם הפיכתו לנואש וקיצוני יותר. ראה התנהלות מפלגות השמאל הנואשות והפאתטיות.

ד. תושבים ישראלים רבים בשטחי יו"ש מרגישים מרומים על ידי הממשלה ומוסדות המשפט הישראלי. הקפאת הבניה גרמה להפסדים כבדים ליהודים רבים שבדיוק היו בתהליכי בניה. אוזלת ידה של הממשלה בטיפול בנפגעי ההתנתקות שעד היום לא נפתרו בעיותיהם, אוזלת ידה של הממשלה כנגד הפרקליטות והיועץ המשפטי שנלחמו ונלחמים בההתיישבות היהודית ויצירת בדיות משפטיות על "רכוש ערבי" כביכול למרות שמדובר על קרקעות שאינן שייכות לאיש ואינן מעובדות, עצימת עין מוחלטת של הממשלה מהבניה הפראית של הערבים ביו"ש וגם בגליל ובנגב, ולא כל שכן ההרס המתמשך בהר הבית.
החמור ביותר מערכת המשפט שהחליטה על "הכל שפיט" והפכה לגוף מיליטנטי שמאלני המייצג דעה של מיעוט פוסט ציוני. אי יכולתה של הממשלה להתמודד מול השתוללות המערכת המשפטית הבלתי מרוסנת מהווה עוד אכזבה מרה לתומכי הליכוד.

כל התהליכים הללו:
1. יצירת כוח פוליטי חדש ורענן לציבור הדתי לאומי ולקציניו,
2. כשלון הליכוד לייצג את הימין הישראלי.
3. ההתפכחות מתהליך אוסלו וזניחת האמונה שאוטוטו "השלום כבר בפתח" וההפנמה שלא ייצא כלום מההנהגה הפלשתינאית.
4. ההכרה בימין שכל הקורבנות הרבים שישראל נתנה בפיגועים המחרידים, בטילים המתעופפים וביצוע ההתנתקות, היו לשווא והחחלטה השקטה שאסור יותר לתת ולוותר.
5. הרצון של הציבור לנתק מגע לחלוטין מעזה.
6. הרמאות והבגידה של מוסדות המשפט הישראליים באזרחי ישראל בכלל ובמתיישבי יהודה ושומרון בפרט.

כל התהליכים הללו מתרחשים מול עינינו. לתוך קלחת זו מזנק נפתלי בנט עם הבית היהודי במטרה לתת תשובות לבעיות שציינתי. הוא אינו נתמך על ידי טייקונים, הוא אינו נתמך על ידי ועדים גדולים, ואין לו אחים גדולים שדואגים לו...
הוא מספק כמיהה של הציבור הישראלי למנהיגות ערכית, כזו שתדאג ללמד את ילדי ישראל הסטוריה ולא "נאכבה". הוא משכיל, דובר אנגלית צחה, מתבטא היטב וחושב מהר. הוא לא איזה אפס אלא אחד שהיה שנים בהיי טק ועשה אקזיט. הוא בודאי וודאי אינו סרבן כפי שמנסים לצייר אותו. אחד שסיכן פעמים כה רבות את חייו למען המדינה אינו יכול להיות סרבן. ראינו את גדולתו כשבמבצע עמוד ענן התנדב לעזור בהסברה בינלאומית בלי לדרוש מאומה בעוד כל מנהיגי השמאל המשיכו בביקורת שלהם ואולמרט אף הגדיל לעשות כשביקר את מדיניות ישראל בחו"ל ואף גרם לה נזק.
בנט לא ניזון מכספי NIF, משכורת או קומבינות לא עובדים עליו (הוא לא צריך כסף) והוא מצהיר שהוא בא "לעבוד בפרך בשביל עם ישראל".

אז אני שואל אתכם, איך הוא לא יצליח?
להערכתי, לא ירחק היום והוא יוביל את עם ישראל כראש ממשלתה (ואולי זה מה שמפחיד את ביבי).