מתכנון לביצוע - קדנציית הוועדות של נתניהו  

ככלל, בקדנציה זו של נתניהו הוקמו ועדות חשובות רבות, שעסקו בנושאים כלכליים-חברתיים אקוטיים -ושהעזו להעלות לדיון נושאים מהותיים ולהתמודד מול בעלי ההון החזקים ביותר במשק הישראלי.

הוקמו ועדות כגון ועדת שישינסקי, שהעזה לבחון את רמת הרווחיות של מאגרי הגז, לפגוע ברווחי הענק הצפויים של הטייקונים ולהשאיר יותר כסף אצל אזרחי המדינה, כמו גם ועדת התחרותיות, שמטרתה הייתה להגביר את התחרותיות במשק, באופן שיגדיל את הצמיחה ויגדיל את השוויון בחלוקת ההכנסות, והמליצה על מהלך להפרדת החזקות ריאליות מפיננסיות.

ועדות נוספות שניתן למנות הן ועדת המזון, שבחנה את התחרותיות בשוק המזון, הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, הוועדה להגברת התחרות בשוק המלט, ועדת טרכטנברג ולאחרונה - ארבע וועדות שמטרתן הייתה לבחון את התנהלות המוסדות הממשלתיים ולהציע רפורמות שיקדמו ממשל יעיל, תקין ומקצועי, שכוללות את הוועדה לבחינת רפורמה בעבודת נציבות המדינה, ועדת המשילות, הוועדה לבחינת מדיניות הרגולציה בישראל ובראשן הוועדה לתכנון אסטרטגי, שאמורה לעצב וליישם מהלך ארוך טווח של שיתוף כל משרדי הממשלה בקביעת יעדים ארוכי טווח למוסדות הממשלה.

הטענה של המבקרים, לפיה נתניהו לכאורה פועל לטובתם של בעלי ההון, על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות היא תיאורטית בלבד, ומנותקת מהמציאות העובדתית.

בפועל, נתניהו העז לפגוע בבעלי ההון, על חשבון הבטחת רווחתם של האזרחים מהשורה ותמך בתיקון עיוותים כלכליים שלא נדרשו להם קודם לכן.

בתום קדנציה זו של הממשלה, שהתאפיינה בהקמתן של וועדות רבות, שהתוו את הדרך לבניית כלכלה שוויונית יותר, יעילה יותר עם פחות חסמים כלכליים ובירוקרטים, משימה מרכזית של נתניהו בקדנציה הבאה, באם ייבחר, היא להתמקד ביישומן של מסקנות הועדות והמלצותיהן. הקדנציה השנייה צריכה להיות קדנציית הביצוע וההוצאה לפועל של מסקנות הוועדות.

בארה"ב מקובל לומר שבכהונה השנייה, הנשיאים יכולים לעשות כמעט הכל וליישם כל מדיניות. לאחר הבחירות, על נתניהו לגייס את מיטב אנשי המעשה, שיוציאו לפועל את התוכניות וההמלצות שנהגו בקדנציה הראשונה.

המבחן של כל הרעיונות הטובים הוא ביכולת להוציאם מן הכוח אל הפועל. בעולם ההון -סיכון ידועה האבחנה, שישנם 3 מרכיבים קריטיים להצלחתו של סטארט-אפ: כסף, אנשים, ורעיון. במשוואה הזו, הכי פחות חשוב, למרבה הפליאה, הוא הרעיון. עם אנשים מתאימים ומוכשרים, שמגובים במשאבים, אפשר לעשות הכל. רעיון - אפשר תמיד למצוא חדש. אנשים - לא. לכן הסוד כרגע הוא להשתמש באנשים הכי טובים, שידעו להוציא לפועל את הרעיונות ולהתחיל וליישם את כל מה שנקבע בוועדות.

כדי להוציא מדיניות מן הכוח אל הפועל, לא מספיק להסתמך רק על אנשי אקדמיה ועל יועצים חיצוניים, שיושבים בוועדות, ושיודעים מהו המודל הראוי ביותר ברמה התיאורטית.

צריך לקרוא לדגל מנהלים ואנשי עסקים, שהתנסו באתגרים של פריטת תוכנית תיאורטית מקיפה לרצף של אירועים ופעולות אופרטיביות, כדי שיסייעו בגיבוש התוכנית. לא פחות חשוב מכך, הוא גיוס מיטב המנהלים ואנשי העסקים לביצוע בפועל של התוכניות. אלו כבר חוו מגוון של אתגרים, והם יכולים לשאת על כתפיהם את נטל החזון, וגם את האחריות הגדולה הכרוכה ביישומו.

טוב יעשה בנימין נתניהו אם בקדנציה הבאה יתמקד ביישום הרעיונות שנהגו, פותחו, ונכתבו בקדנציה הנוכחית. לשם כך הוא צריך לגייס צוות של מנהלים, חדורי תחושת שליחות, שמוכנים לקחת אחריות ולהוביל תהליך של שינוי.

הכותבת היא סמנכ"ל פיתוח עסקי ומימון, קבוצת פ.ק