הבעייה העקרונית עליה מסרב ביבי להתפשר הם הרוצחים ממזרח ירושלים.
מבחינת ביבי נכונות לשחרר אסירים ממזרח ירושלים פירושו שהם פלסטינאים - כלומר לא ישראלים.
זו הבעייה המדינית שניצבת בפני נתניהו ומבחינת הגרמני המצב הוא די ברור: מזרח ירושלים היא חלק מפלסטין וההתעקשות של נתניהו היא סתם עשיית שריר על נושא סימלי בלבד.
זו הבעייה שעומדת בפני ביבי: פתאום המצב נהפך לסמל. החמאס בעצם דורש הכרה בכך שמזרח ירושלמים יהיו כמו שאר הפלסטינאים.
כל מי ששאל: ומה עם החמאס ידרוש שנוותר על ירושלים ? ומה עם החמאס ידרוש שנוותר על הכותל - עכשיו יש לכם הזדמנות לענות.
44 רוצחים עם ת.ז. כחולה ממזרח ירושלים - הם מה שמונע את החזרת גלעד שליט.
20 ערבים ישראלים שחמאס דרש וביבי סרב - לזה חמאס הסכים - הבעייה היא רק המזרח ירושלמים.
החמאס בעצם ויתר על כל ה"אסים" שלו וכעת הא מתעקש רק על המזרח ירושלמים.
מעניין. מה שכנע את החמאס לוותר על איבראהים חאמד, מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית? ועל עבדאללה ברגותי, מהנדס המטענים מס' 1 שלהם. ואיך מוחמד דף יסתכל בעיניים למשפחה של חסן סלאמה? הם שניהם מח'אן יונס, אתה יודע. חסן סלאמה נשלח אישית על ידי דף.
הישג יפה למתווך הגרמני. לא האמנתי שהוא יצליח לשכנע אותם לוותר על האנשים האלה.
מחר יתכנסו שרי החוץ האירופים לדון בהצעה הקוראת לשינוי מעמדה הבינלאומי של ירושלים, והכרה בה גם כבירתה של פלסטין. ישראל והרשות פתחו בקרב דיפלומטי בניסיון להשפיע על ההצבעה
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
