בג''ץ: אידיאולוגיה שמאלנית= 'תום לב' | אידיאולוגיה ימנית= 'רצון אידיאולוגי להרע'  

שופטי העליון נזקקו למעשה לוליינות כדי להסביר מדוע כשמדובר בענת קם, מניע אידיאולוגי הפך לפתע לסיבה להקלה בעונש * מתי מותר ומתי אסור לכנס ועדה לבחירת שופטים ערב בחירות לכנסת * עוד פגיעה בצנעת הפרט: לצורך גביית מס צודק יותר על אחזקת רכב, מוצע שהממשלה תאסוף נתונים היכן מתי וכמה נסע כל רכב

השבוע קיצר בית המשפט העליון את עונשה של ענת קם, שהורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירת ריגול חמור. קם גנבה מסמכים רגישים מלשכתו של מי שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, והעבירה אותם לעיתונאי אורי בלאו מעיתון 'הארץ'. בחקירתה בשב"כ טענה קם כי היא עשתה זאת כדי לנסות ולהתריע על "המדיניות של צה"ל בשטחים". בית המשפט המחוזי גזר עליה ארבע וחצי שנות מאסר, כשהוא מציין בין השאר שקם עברה את עבירת הריגול החמור ממניעים אידיאולוגיים וגם כי "אין מדובר במעידה אקראית וחד-פעמית, בבחינת איבוד רגעי של שיקול הדעת".

השופט נועם סולברג חשב כי עונש של ארבע וחצי שנות מאסר אינו חמור מדי כשמדובר בהרשעה בריגול חמור. דעת הרוב של שני השופטים האחרים, עדנה ארבל וחנן מלצר, הכריעה כי יש להפחית את עונשה של קם בשנה ולהעמיד אותו על שלוש וחצי שנים. השופטים הקלו בעונש בין השאר בגלל גילה הצעיר של קם, בקרוב 26, ובגלל שהעבירות נעשו על רקע אידאולוגי.

הנימוקים הללו אינם מובנים מאליהם, שהרי אותו בית משפט שלח לפני שנים אחדות צעירים שהשתתפו בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות לתקופות מאסר ממושכות ולמעצר ארוך. אז הטענה כי מדובר בעבירות אידיאולוגיות הונחה דווקא בכף החובה. הקו שהובילה אז שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אילה פרוקצ'יה , היה שעברות אידיאולוגיות מאפשרות להחמיר בעונש גם כשמדובר בצעירים נורמטיביים ללא עבר פלילי. על מעשיו של מפגין בתחילת שנות העשרים לחייו היא כתבה כי "הם טומנים בתוכם גרעין מסוכן של תוקפנות רעיונית... בהיות העבירות המיוחסות לנאשם עבירות על רקע אידיאולוגי, יש בהן זרע פורענות להפרת חוק עתידית". עם ניסוחים דומים היא שלחה שוב ושוב צעירים למעצר עד תום ההליכים - אחת מהן היתה אז ילדה בת ארבע עשרה. שופטים מחוזיים ושופטי שלום שראו בפסיקותיה של שופטת בית המשפט העליון לכל הפחות סוג של השראה, שלחו את אותם צעירים לתקופות מאסר של שנים בגלל חסימות כבישים, בשם אותה מדיניות החמרה על עבירות אידיאולוגיות.

השופט מלצר נזקק ללא מעט לוליינות כדי להפוך את השיקולים הללו בתיק ענת קם. "המניע למעשה - כאשר מתלווה למעשה מניע בעל גוון שלילי, כגון: רדיפת בצע, או רצון אידיאולוגי להרע - יש בדבר כדי להביא להחמרת הענישה" , הסביר השופט. "כנגד זאת, אם המניע מקורו בתום-לב זוּלָתָנִי (אלטרואיסטי), או בשיקול ציבורי - הרי שיש בכך כדי להפחית בענישה".