רבנות כפופה לשלטון היא מתכון לאסון  

מאז שהודיע שר הבטחון אהוד ברק, כי הוא החליט לסגור את מסלול ההסדר בישיבת 'הר ברכה', אני מודאג. מעבר לכך, שמדובר בצעד שמתאים יותר לרוסיה הצארית, מאשר למדינה דמוקרטית, (נראה אותו מבטל את מסלול העתודה באוניברסיטאות בהן מרצים קוראים להשתמטות מהצבא), יש כאן עניין לאומי מסוכן ביותר. הניסיון שלו להגיד לרבנים מה לומר ואיך לפסוק עלול חלילה, להסתיים באסון.

במהלך ההיסטוריה עוד מאז יפתח הגלעדי ועד ימינו אנו, תמיד היו חיכוכים בין המנהיגים הלאומיים של עם ישראל לבין הדמויות התורניות. המלכות תמיד רצתה רבנים "נוחים" שיאשרו לה לעשות את כל העוולות והפשעים בהם היא חפצה. לא תמיד קל לרב לעמוד על דעתו, לשלטון יש כל מיני דרכים לנסות לשכנע את הרבנים. עשרות רבנים שילמו מחיר כבד על סירובם להכנע לתכתיבי המלכות ולאפשר לה לעשות מעשים המנוגדים לתורה. בחלקם הפגיעה הייתה כלכלית או חברתית בלבד, אבל היו גם כאלו ששילמו בחייהם על האומץ שלהם להגיד לא למלך. את ירמיהו הנביא השליכו לכלא ורק הודות להתערבות מלך בבל הוא ניצל. את זכריה הנביא וישעיהו הצליחו לחסל.

השאלה מהן התוצאות כאשר שלטון מנסה לכפות את דעתו על הרבנים? לפני קרוב לארבעים שנה, בהספד שנשא (ואח"כ עלה על הכתב), גדול חוקרי משנת הרמב"ם בדורות האחרונים, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט ז"ל, לשלושה מבני קהילתו שנהרגו במלחמת יום הכיפורים, דיבר הרב בנדיקט על הנושא הזה. הוא דיבר על ה"מחדל" שבגינו פרצה מלחמת יום הכיפורים. כולם דיברו על המחדל המודיעיני ועל הקונספציה. הוא טען כי המחדל התחיל קודם כאשר פיטרה ראש הממשלה גולדה מאיר את הרבנים הראשיים דאז, הרב ניסים והרב אונטרמן, כי לא רקדו לפי החליל שלה. לטענתו זה היה המחדל היסודי, בעקבותיו הגיעו שאר המחדלים במודיעין ובצבא.

וכך כותב הרב: "כשהשלטון פושט ידו בצמרת ההלכתית וזו כופפת פסיקתה לרצונו – אז משיב הקב"ה דעת חכמים אחור ומביא מחדלים במלחמות על ישראל. מאידך, כשהעומד בראש חיי הרוח של האומה אינו נרתע מלומר דברו נגד השלטון, והשלטון, אף שעושי דברו מסיתים אותו נגד איש התורה, אינו נגרר אחר מסיתים, מלשינים ודוברי שקר ואינו מנסה לכופף את קומתו של המוכיח, באה תשועה ותקומה לישראל...

"סיכומו של דבר יהו בציבור חוטאים כאשר יהו, כל זמן שהצמרת ההלכתית נשארת בטהרתה ואינה נרתמת במרכבת השלטון – צפויה ישועה; היפוכו של דבר – מחדל ומחדלים. ויהי רצון, שנדע ללמוד את הלקח". ('המחדל באספקלריית היהדות' בתוך 'אסופת מאמרים' לרב ב.ז. בנדיקט, הוצאת מוסד הרב קוק).