מנחם בן על הצד ה(אי)-מוסרי שבבסיס עסקת שליט  

עיסקת שליט בועטת בכל הרגישות העליונה הזאת ברגל גסה. עצם ההשוואה בין חייל צה"ל שנחטף לבין רוצח פלסטינאי הוא חתירה נגד עצם הצדק ועצם המוסר. כי המחבלים הפלסטינאיים שייכים לצבא ההשמדה הפלסטינאי, שכל מטרתו היא רצח ישראלים. פשוט כנופיות רצח נתעבות, שרק גיבורי השמאל המטומטמים שלנו והמנהיגים רופסי הדעת שלנו הכתירו אותם כ"לוחמי חופש" (זוכרים את ברק שאמר שאילו היה פלסטינאי , הוא היה מחבל?).

אז מה כן היה צריך לעשות בעניין שליט? לחכות. לחכות. לחכות.עד שיבשילו האפשרויות. לחץ כבד יותר על מעגל החוטפים, לחץ כבד יותר על החמאס, לחץ כבד יותר על רצועת עזה, ולבסוף, אם צריך ואם אפשרי, גם פעולה צבאית.המקסימום שניתן לשחרר הוא את השרים חברי הפרלמנט החמאסיים, שישראל כלאה כחלק מן התגובה למעשי חמאס.