רשמים ממסע ההרצאות של משה פייגלין בארה''ב NRG  

שורות אלה נכתבות בטיסה פנימית בארה"ב. יצאתי לשבועיים, לסבב של פגישות והרצאות בשמונה מדינות שונות ומחר אני חוזר הביתה. עדיין אל ממשלת אולמרט.

נפגשתי עם אלפי יהודים מכל הזרמים. לעתים טרחו ובאו גם לא יהודים לשמוע את דבריי. רובם ככולם משוכנעים שאמריקה מתפרקת. איש אינו מאמין שאובמה באמת יצליח לעצור את המפולת – ודאי לא בשיטות של 'רובין הוד' אותן הוא מאמץ.

"בכל יום מפוטר לפחות אחד מהלקוחות שלי", סיפר רופא שיניים מצליח. "אנשים שפוטרו מעבודתם, מבקשים ממני לעקור את שיניהם כי אין להם כסף לטפל בהן".

"אני לא מאמין שהדולר יהיה שווה את הנייר שהוא מודפס עליו", אמר יהודי בעל רשת חנויות תמרוקים.

"הנזק שגרם מאדוף ליהודים הוא עצום", לחש לי איש עסקים מצליח. "אף אחד לא מדבר על כך בפומבי, אבל מי הוא האיש שגנב 65 מיליארד דולר – את זה כולם יודעים היטב..."

נראה כי אמריקה צועדת במסלול האירופי והכריזה בשקט על כניעה לאופנסיבה המוסלמית. המחלקה שאמורה הייתה לפקח על הטרור המיוצא מסוריה – פורקה. איראן מקבלת מאובמה את כל הסיבות לחשוב שאין מה לחשוש מהאמריקנים. כמעט מיליארד דולר מוזרמים לחבורות הטרור ה"פלסטיניות" בארצנו, כל זאת בשעה שהחוב הלאומי האמריקני תופח למימדים ההופכים את המפולת הסופית לשאלה של זמן בלבד.
כח פיזי בלבד לא יספיק
באחת הפגישות, סיפרה לי אישה נכבדה שלפני עשר שנים, זמן קצר לאחר המתקפה על מגדלי התאומים, היא קראה מאמר שכתבתי שצפה בדיוק את ההתרחשויות. אני לא זוכרת מי כתב את המאמר הזה, אמרה, אבל אני זוכרת היטב את שמו: "מדוע אמריקה הפסידה במלחמה".

טרחתי ומצאתי את המאמר ההוא. כתבתי אותו לאחר ששמעתי את הנשיא בוש קורא לכל האמריקנים להתפלל בשביל אמריקה - בכנסיות, בבתי הכנסת ובמסגדים. כלומר בוש קרא להתפלל גם אל אותו האל שבשמו הוחרבו המסגדים. הבנתי שהאמריקנים לא מבינים את מהות המלחמה שנכפתה עליהם, אינם מבינים מי האויב ולכן, בהכרח, יפסידו. המאמר צפה במדויק את ההסתבכות האמריקנית באפגניסטן ובעיראק, את המשך האופנסיבה המוסלמית, את ההתדרדרות הכלכלית שתבוא ואת פחד היהודים:

"לא יהיו פוגרומים באמריקה, פוגרומצ'קים קטנים אולי, אבל לא מה שהורגלנו לו באירופה. יש משהו טוב מדי באומה הזו שלא יאפשר זאת. אבל איך יראה יהודי את פרצופו ברחוב כאשר כל אמריקני משוכנע שהוא איבד את פרנסתו, את רכושו, את הקרובים לו שנהרגו בפיגועי טרור ובמלחמה אין סופית - בגלל היהודים". (תשרי תשס"ב).

אנו נמצאים בתוך תהליך של שינוי מהיר בסדרי הכוחות הבין לאומיים. התרבות המערבית הולכת ומתפוררת מול עוצמתו האמונית של העולם המוסלמי. התפיסה ה'פוסט מודרנית', שמשמעותה עיקור מושגי הטוב והרע, ריסקה את יכולתה של התרבות המערבית לעמוד מול התרבות המוסלמית.
למערב יתרון מוחלט בכל דבר על האסלאם – למעט היכולת להבחין בין טוב לרע. כשאין אלוהים אין אמת, וממילא אין את היכולת להבחין באויב. שערי העולם המערבי נפתחים בפני גלי ההגירה המוסלמיים, ואלה מביטים בבוז על הכופרים ועל שעון החול האוזל של ארצותיהם.

אירופה כבר כרעה על ברכיה מול האופנסיבה הזו. נדמה היה שאמריקה תעמוד בפרץ – אבל אומה שבחרה לעצמה נשיא בעל רקע מוסלמי בשם 'חוסיין', כנראה אינה מסוגלת לכך.

אנו צריכים להיערך לכך שניוותר לגמרי לבד מול האיום האיראני ומול עולם עוין מאד. אנו צריכים להיערך לכך שתוך כדי המשבר, נעמוד בפני גל עלייה גדול מארה"ב וממדינות המערב. אנו צריכים להיערך למציאות המזכירה מאד את מלחמת השחרור. להבין שאין לנו על מי לסמוך מלבד על עצמנו ועל אבינו שבשמיים.

גם אז, במלחמת השחרור, האמריקנים התנכרו לישראל ונלחמנו לגמרי לבד. גם אז עמדנו בפני איום השמדה מצד העולם המוסלמי כולו – אפשר לומר שההיסטוריה חוזרת, אך בהבדל משמעותי אחד. האלמנט הדומיננטי במאבק הקרב הוא הרבה יותר דתי מלאומי, כפי שחווינו במלחמות ישראל עד כה.