הפרדוקס הפלסטיני - סיכום 2009  

חיזורו של אובמה אחרי העולם המוסלמי ודרישתו מישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, כולל בירושלים, עודדו את מדינות ערב, שראו בכך את תחילתו של שינוי מהותי בעמדת ארה"ב כלפי ישראל. אבו מאזן "קפץ על המציאה" ומיד הודיע כי לא יסכים לחידוש המו"מ עם ישראל, אלא אם אכן תפסיק לגמרי את הבנייה בהתנחלויות; הוא דחה את הודעתו של נתניהו על הקפאת הבנייה הפרטית, לא כולל ירושלים. אבו מאזן נתלה באילנות גבוהים וזכה לתמיכה בכל מדינות ערב והאיחוד האירופי.

הערבים, לא רק שזכו להשגים בעלי חשיבות עליונה מצד ישראל ללא מו"מ, אלא אף הקצינו עמדות ומצפים לויתורים ישראלים נוספים. גם האיחוד האירופי הצטרף למקהלת הלוחצים על ישראל בפרסום הודעה כי על ישראל לסגת מכל שטחי יהודה ושומרון לגבולות 67 וכי ירושלים תהיה בירת שתי המדינות. זוהי קביעה מראש של תוצאות המו"מ, אף כי האירופים מודעים לכך כי לא ניתן לחזור לקווי 67 וכי נושאי הפליטים, ירושלים והאגן הקדוש, הן סוגיות סבוכות שעד עכשיו לא נמצא להן פתרון המקובל על שני הצדדים בכל סבבי המו"מ בין ישראל לפלסטינים -קמפ דייוויד, טאבה ואנאפוליס. ישראל אומנם מנהלת מו"מ רצוף עם ארה"ב על הקמת מערכת הבנות שתאפשר את חידוש המו"מ עם הפלסטינים, אך עמדות הפתיחה של ממשלו של אובמה והלחצים הבלתי הוגנים של האיחוד אירופי שיבשו את מסגרת המגעים שהיו בין ישראל לפלסטינים בשנים האחרונות - שאף אם לא הביאו לשלום המקווה, היוו מסגרת מקובלת על שני הצדדים לניהול שיחות.

הפלסטינים ומדינות ערב הובסו בכל מלחמותיהם נגד ישראל. עכשיו הם מחפשים דרכים אחרות להתיש את ישראל. הם מנהלים מאבק תקשורתי וציבורי הנועד להשחיר את ישראל, במטרה להביא לדה-לגיטימציה של קיומה. במאבק זה הם זוכים להבנה וסיוע ממאות ארגוני שמאל וארגוני החברה האזרחית בארצות המערב. אלה מעדיפים להתחבר לארגונים הערביים הקיצונים שהוקמו בכל מדינות המערב ומסייעים להם בעריכת הפגנות נגד ישראל ובהטלת חרמות על מוצרינו. ארגונים אלה רואים במוסלמים, ובכללם הפלסטינים, בני העולם השלישי המדוכאים שחובה על המערב לסייע להם ולחפות בכך על פשעי הקולונליאליזם. ישראל מסווגת אצלם כמדינה נאו-קולוניאליסטית יחד עם ארה"ב. אלא שישראל היא טרף קל יותר בשל ממדיה הזעירים ובידודה. גם לאנטישמיות יש עדיין חלק חשוב במערכה נגד ישראל. המערכה האנטישמית שמנהלים התקשורת הפלסטינית והערבית והממסדים האסלאמיים במדינות ערב גלשה גם למערב ותרמה להתעוררות מחודשת האנטישמיות האירופית הקלאסית.

ישראל עומדת כיום בפני מערכה קשה שבה הצליחו הפלסטינים, בתמיכת מדינות ערב ובעיקר של גורמים לאומניים ערביים וארגונים אסלאמיים, לגייס את דעת הקהל האירופית נגד ישראל. המאבק חרג מזמן מן האו"ם וגלש לעבר הציבוריות האירופית ואף מתחזק בארה"ב. יש בו ללא ספק איום אסטרטגי על ישראל, שבידודה הולך וגבר.

כאן משתקף הפרדוקס הפלסטיני - מול עמדות פלסטיניות ההולכות ומקצינות מגלים מנהיגי ישראל גמישות ומוכנים לפשרות מרחיקי לכת, אבל גם מצב זה אינו מסיט את המטולטלת לעברה של ישראל שעליה מוטלת האחריות להמשך הסכסוך.