מועמד הבית היהודי: מתנחל שייעץ בנצרת עילית, אך כמעט לא דרך בעירייה  

הלל הורביץ זכה למשכורת של מנהל מחלקה, אך נראה בבניין העירייה רק פעמים ספורות. מבקר המדינה מצא ליקויים בהעסקתו, פרי יוזמה של ראש העיר גפסו
בעוד שבועיים, כשהרב הלל הורוביץ ייכנס כנראה לכנסת כמועמד מספר 13 של הבית היהודי, יזכו סוף סוף עובדי עיריית נצרת עילית ותושבי העיר להכירו. זאת למרות שמאז מאי 2010 ועד לפני חודש וחצי כיהן הורוביץ, תושב ההתנחלות היהודית בחברון, כיועץ לענייני התיישבות של ראש עיריית נצרת.

למועצת העיר נצרת עילית מעולם לא הוצגו משימותיו של הורוביץ, וגם לא ניירות עמדה או סיכומים המעידים על תוצאות מעשיו. אבל מפרסומים בכמה אמצעי תקשורת עולה כי הורוביץ סייע, יחד עם ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), בהקמת ישיבת הסדר בנצרת עילית ובה 40 תלמידים. אריאל, היום מספר 2 בבית היהודי, נחשב הרוח החיה בפרויקט שמירת הצביון היהודי של נצרת עילית. בסוף 2010 העניקה העירייה לאריאל תואר יקיר נצרת עילית. הורוביץ נחשב יד ימינו של אריאל בפעילותו בעיר.

הורוביץ הוא אחד מחמישה יועצים ועוזרים אישיים לראש העיר נצרת עילית שהועסקו בשנת 2011 בעלות של כ-918 אלף שקלים, שלא לפי ההנחיות לחוזה אישי – כך טוען מבקר המדינה – המאפשרות מינוי שני יועצים בלבד.

תפקיד יועץ ראש רשות מקומית לענייני התיישבות אינו מוכר בשלטון המקומי, אבל מדו"ח המבקר עולה שגפסו נלחם על מינוי הורוביץ. בפברואר 2010 פרסמה העירייה מכרז להעסקת יועץ כזה. הגדרת תפקידו היתה: תיאום עם משרדי ממשלה וייזום פעילות ליישוב העיר; קידום מהלכי פיתוח לעיר; שיווק פרויקטים וגיוס משאבים ותמריצים.

חריגות בנייה, מפגעים סביבתיים ושכר מנופח
זאב הרטמן, חבר מועצת העיר נצרת-עילית, יושב באופוזיציה העירונית ונחשב יריב מר של גפסו. "זה תפקיד שראש העיר יצר יש מאין", אמר הרטמן, "גפסו נתן את התפקיד להורוביץ, שכישוריו הם היותו שייך למפלגה של חברו, אורי אריאל. זה תפקיד מיותר ומוזר שלא היה לו תקדים. סתם לתת משכורת לאדם פוליטי תוך יצירת מצג שווא של הגדרת תפקיד מוזרה. אנחנו עיר, לא היאחזות, ולא צריך כאן תפקיד כזה".

חודש לאחר פרסום המכרז נבחר הורוביץ לתפקיד. נקבעה לו תקופת ניסיון של שנתיים. מדו"ח המבקר עולה שהגזבר התבקש לאשר הקצאה כספית להעסקת הורוביץ, בעלות של כ-200 אלף שקל בשנה. אבל ההקצאה לא נכללה בתקציב 2010, והגזבר סירב לאשרה.

גפסו בכל זאת חתם עם הורוביץ על חוזה העסקה, שלפיו יתחיל את עבודתו במאי 2010. הגזבר לא חתם על החוזה. משרד הפנים גיבה את גפסו, ומינהל אגף כוח אדם במשרד הפנים אישר בנובמבר 2010, את העסקתו של הורוביץ. בתגובתו למבקר המדינה ציין גפסו, שכל המהלכים בעניין זה נעשו בגיבוי תקציבי מלא ובאישור משרד הפנים.

בכיר בעירייה אמר כי הורוביץ נראה בבניין פעמים ספורות בלבד. הוא גם לא החתים כרטיס נוכחות, כמתחייב. עם תחילת עבודתו פטר אותו מכך ראש העירייה.

למבקר המדינה, שפרסם לפני שבועיים דו"ח שמצא שורת ליקויים בעירייה, ענה הורוביץ שעיקר עבודתו לקיים קשר עם משרדי הממשלה בירושלים ובתל אביב ומוסדות אחרים בארץ, ושמקום מגוריו רחוק מנצרת עילית. לדבריו, לאחר כמה חודשים בעבודתו דרשה ממנו ראש המינהל העירוני להחתים נוכחות באמצעות הטלפון הסלולרי, וכך עשה. נוהל החתמת שעון נוכחות באמצעות טלפון סלולרי נועד בעיקר לסייעות בגנים, כי לא ניתן להציב שעון נוכחות בכל גן בעיר. הורוביץ אינו היחיד בעירייה שקיבל פטור מהחתמת כרטיס נוכחות. כמוהו, עוד כמה עובדים נהנים מהזכות יוצאת הדופן הזו.

בדצמבר 2010 ביקשה ראש המינהל העירוני ממנהל תחום פיקוח ובקרת שכר במשרד הפנים לאשר להורוביץ שכר בכירים למפרע, ממאי 2010, כשבעה חודשים לפני מועד הפנייה. משרד הפנים אישר את הבקשה, שלא לפי הוראות חוזרי מנכ"ל, הקובעות שתשלום שכר בכירים אפשרי רק מיום אישור הבקשה, בלי קשר למועד ההתקשרות בחוזה.

משרד הפנים המשיך לעקוף את מנגנוני העירייה ובפברואר 2011 אישר תשלום שכר להורוביץ, בגובה כ-45% משכר מנכ"ל, והחזר נסיעות לפי מכסת קילומטרים של 1,000 ק"מ בחודש, בלי שביקש את המסמכים הנדרשים לפי חוזר מנכ"ל. בפברואר 2011 פנתה היועצת המשפטית של העירייה לגזבר והבהירה כי אין לשלם להורוביץ שכר בכירים ללא אישור מועצת העירייה. בעקבות זאת פנה הגזבר למשרד הפנים והבהיר לו שאישורו לתשלום שכר הבכירים אינו תקף.

משכורתו של הורוביץ נקבעה אפוא לפי דירוג ולא לפי שכר בכירים, וגובהה כגובה משכורת מנהל מחלקה בעירייה. הוא קיבל רכב צמוד, אף שלפי המבקר לא היה זכאי לו, בדומה לכמה עובדים נוספים. במחצית הראשונה של 2012 גפסו הגדיל, באופן חריג, את מכסת הקילומטרים של הורוביץ, ל-50,000 ק"מ בשנה, בנימוק שמקום מגוריו מרוחק ממקום עבודתו, אף כי נטען בעירייה שהוא עובד בירושלים ולא בנצרת. בתגובתו למבקר המדינה ציין גפסו כי היועץ לענייני התיישבות ממלא את משימותיו לשביעות רצונו המלאה ופועל נמרצות להגדלת התקציבים המועברים לעירייה.

אחד הפרויקטים שהורוביץ היה שותף להם בנצרת עילית – קליטת 15 משפחות ממפוני גוש קטיף – ספג ביקורת קשה בדו"ח מבקר המדינה; החלטת העירייה היתה ליעד למגורי המשפחות הללו את בית ספר חרמון הנטוש. אך לטענת מבקר המדינה, היא יזמה את שינוי יעוד המבנה בלי לשתף את מהנדס העירייה, כנדרש. בינתיים פרסמה הקרן הקיימת לישראל מכרז לביצוע עבודות להתאמת בית הספר לקליטת משפחות. עלות העבודות הוערכה בכ-2.1 מיליון שקלים. הן החלו ללא היתר בנייה והעירייה אכלסה את המבנה באוקטובר 2010, לפני שמולאו התנאים שקבעה הוועדה המקומית לאישור השימוש החורג, ובהם אישור מינהל מקרקעי ישראל ואישור שירותי הכבאות.

עוד התברר כי העירייה מימנה את הוצאות החשמל בבית הספר, במקום המשפחות שהתגוררו בו, ושילמה ב-2011 כ-40 אלף שקל הוצאות חשמל בבניין. בדצמבר 2011 ביקשה היועצת המשפטית של העירייה את סילוק המשפחות שאכלסו את בית הספר שלא לפי נוהל ההקצאות, ללא הסכם תקף, ללא תמורה ושלא בהתאם להיתר שלפיו הוקם המבנה.

מיזם נוסף של גפסו והורוביץ היה הקמת ישיבה תיכונית במתנ"ס יקינטון בשכונת הר יונה בצפון העיר. אף שהמתנ"ס היה פעיל, ייעוד המבנה הוסב. הדבר נעשה ללא הליך הקצאה מסודר של העירייה, כנדרש. חלק מפעילויות המתנ"ס הועתקו ואוחדו עם מתנ"ס גרין, ללא דיון במועצת העיר. עוד פעילויות הועברו למקומות אחרים – כך עולה מדברי סגן ראש העיר אלכס גדלקין, שהיה אז חבר מועצת העיר, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה: "הכניסו ישיבה תיכונית למתנ"ס. מבנה מפואר, ששימש ילדים של שכונה שלמה. הבן שלי, אני גר באותה שכונה, גם לי יש, כמו שאומרים, ניגוד עניינים, אני דואג למתנ"ס הזה... הבן שלי הולך לאיזה מקלט מסריח, למכינות עולים, ואותם ילדים נמצאים באותו מבנה של המתנ"ס ללא שימוש חורג, ללא היתר, וגרים שם. מי לוקח אחריות?".

ד"ר שוקרי עואודה, חבר מועצת העיר, יו"ר האופוזיציה ויו"ר ועדת הביקורת אמר כי דו"ח מבקר המדינה אומץ במלואו על ידי ועדת הביקורת ובקרוב תערך ישיבה שלא מן המניין שתדון בדו"ח. לדבריו, המינוי לא הובא לדיון במליאת המועצה מאחר ומינויים של יועצים לראש העיר אינם זקוקים לאישור כזה. עם זאת, הוא מתח ביוקרת על תנאי העסקתו של היועץ, דוגמת החזרי נסיעות עבור 50 אלף ק"מ בשנה. "תפקידו של היועץ לענייני התיישבות היה לקבל כסף ולהראות לציבור הימני 'הנה, אני מביא יהודים לעיר'. בפועל גם זה לא קרה, מלבד כמה משפחות שהגיעו מגוש קטיף וגם הן הגיעו על ידי הממשלה בכלל", אמר עואודה.

עיריית נצרת עילית מסרה בתגובה כי מינוי יועץ לענייני התיישבות נדרש למימוש תוכנית אסטרטגית לצמיחה עירונית, כחלק ממדיניות למיגור ההגירה השלילית ומשיכת משפחות צעירות לעיר. "הורוביץ עסק ביישום תחום ההתיישבות וסייע בהבאת פרויקטים חינוכיים והתיישבותיים, ואכלוס עשרות משפחות צעירות מהזרם הדתי והלא דתי. בין הפרויקטים: הקמת ישיבת הסדר, הקמת ישיבה תיכונית, הקמת מכינה קדם צבאית, אכלוס משפחות ממפוני גוש קטיף, אכלוס גרעין התיישבות מחריש וקידום תוכנית לבניית 3,000 יחידות דיור חדשות". לטענת העירייה, "מינויו נעשה במכרז, כחוק. המינוי אושר על ידי מועצת העיר ומשרד הפנים. תנאי השכר והרכב אושרו בהתאם לזכאות, כחוק".

הורוביץ לא הגיב על הדברים.