לא יאומן, לפי הפרקליטות פניה לבימ''ש היא בריונות אלימה  

כך גם אפשר לקרוא למי שמנצל הליכים חוקיים, בצורה נבזית - אפילו אם לגיטימי - כ"נבל ברשות החוק".

או שאתה מנסה להשכיח מאתנו. אתה כעסת על שפניה לערכאות, נקראה פעולה בריונית ואלימה. אתה טענת שזה לא יאמן (בעצם טענת שזה לא יאומן...) שפניה לערכאות "שהיא גם לגאלית וגם לגיטימית"
תכונה :"פעולה גם אלימה וגם בריונית."

לרצוח זה גם לא לגאלי וגם בלתי לגיטימי.
לאכול בבית ארוחת בוקר (ובשביל ד"ר אבני גם ללא מאכלי חלב) היא פעולה גם לגאלית (ברור שאין חוק נגד ארוחות בוקר) וגם לגיטימית.

המעפילים ארצה בתקופת המנדט עשו מעשה לא לגאלי אך כן לגיטימי.
הרי הישוב קרא לפעולות הללו בשם "עליה בלתי לגאלית". אבל מבחינה ציונית
היא אחושרטואה לגיטימית.

ויש משהו שהוא כן לגאלי אבל לא לגיטימי. למשל להגיש תביעה קטנונית
כנגד אשה אלמנה ועניה. זה לגאלי אך בלתי לגיטימי.

ועכשיו שמעתי שוב את הפרקליטה העלובה.
פשוט נכנסתי לאתר של גל"ץ ושמעתי את הקלטת התכנית.
מדוע התבלבלתי וחשבתי שזו מהפרקליטות?
כי מיכה פרידמן אמר "ועכשיו נשמע מה יש למחלקה המשפטית לאמר על כך"
(הכוונה על תביעת הדיבה שהגיש בן ארי).

היא אמרה כך: "במקום להתמודד עם הטענות שלנו במישור הציבורי הוא
בחר להגיש תביעה בבית המשפט באופן בריוני ואלים".

כנראה שלדידה הוא היה צריך לנקוט בצעדים אלפרוניים או אבוטבוליים או
זאב רוזנשטייניאים מנומסים ועדינים שכאלו
ולא ישר ללכת לבריונות ועוד לא סתם בריונות אלא בריונות אלימה.

אולי ( וזה אולי גדול )היה אפשר להבין מכלייזמר שהתרעומת שלו היא ברמה העקרונית והכללית, אבל התרעומת היתה בהקשר ספציפי מסויים. התגובה הראשונה שלך באשכול, היתה בת שורה אחת כשהיא מכילה בתוכה את המילים "נבל ברשות התורה", ללא שום הסבר למה אתה מתכוון, ובלתי אפשרי להבין מתגובתך שבסה"כ רצית להמחיש תופעה שקיימת לפעמים ברמה העקרונית. התרעומת של כלייזמר יכולה להיות נכונה גם בהקשר העקרוני והרחב, אלא אם מי שמעלה את טיעון הברוטליות מצליח להוכיח שכך הוא הדבר, ועוכרת הדין הזו, לא עשתה זאת, ככה שמלכתחילה לא בחרת בדוגמה טובה ובטח שההקשר שלה לא היה ממש מוצלח.

.

לא דיברתי על משהו מסויים - כך אתה אומר.

בינו בוערים מצטט את המרואיינת שכשלה - "חבל שח"כ בן יאיר החליט לפעול בבריונות ובאלימות ע"י הגשת תביעת דיבה בבית משפט". תגובתך - נבל ברשות התורה!

לכאורה דיברת על מישהו מסויים ועל משהו מסויים שעשה. לכאורה.

אלא שאין זה כך בעיניך. אכן, ניתן להבין את דבריך גם באופן אחר. מילותיך אל נכון מכוונות כנגד דבריו של חבר הפורום בינו בוערים בסיום ההודעה - "לא יאומן, עורכת דין טוענת על פעולה שהיא גם לגאלית וגם לגיטימית (פניה לערכאה שיפוטית במדינת חוק) שהיא פעולה גם אלימה וגם בריונית" - על כך אתה מעיר - נבל ברשות התורה, לא אמרת את דבריך אלא כנגד המשפט העקרוני הזה! גם לגטימי וגם בריוני? ייתכן אתה אומר! יפה ומחוכם!

מעתה, אינך נדרש לענות לחבר אהוד ברח על הגדרתך וקביעתך "בצורה נבזית", הן כלל לא התייחסת למקרה מסויים ולא למקרה בן ארי. כל שהיה לך לומר הוא אמירה עקרונית, לאמר: תיתכן אכן פעולה שהיא חוקית וגם נבלה - אפשר להבין את צעקתה של אותה מרואיינת כנגד הפניה של בן ארי לערכאות, הן גם צעד כזה יכול שיהיה נבלה, אלימות, בריונות. הובנת.

העולה מן האמור, לא התכוונת כלל להביע דעה בנושא הנדון. אין עניינך באשר לטענות בין בן ארי לבין שדולת הנשים, כלל לא. אינך עוסק במקרה, אלא לתפארת האנלוגיה מצאת להזכיר הפעם שתיתכן נבלה ואלימות בהגשת תביעת דיבה!

אינך צריך להסביר יותר מהי צורה נבזית. זה אינו רלוונטי. דיברת את דבריך בצורה כללית ומופשטת בלי קשר למקרה הנדון.

כדבריך שאני מצטט: "לא דברתי על משהו מסויים". לא דיברת. מחוכם. נאה ויאה לך!

המשמעות הראשונית של דבריך מקושרת ומייוחסת לנושא הדיון! אתה עוד ממשיך להתפלפל שזו אמירה כללית שאינה ממין העניין עצמו, אלא אתה 'מבהיר נקודה' עקרונית...

זהו? לא להתעסק איתך? ברבים מהוויכוחים הארוכים בהם אתה לוקח חלק, כמעט אין ריח של אפולוגטיקה ווכחנית אלא התנצחות. שעשוע? לאפשר לך לזלזל להתנשא ואף להשתלח ותמיד להחריש? זה הדבר? עכשיו לחייך? עכשיו?

למשל (לפי ההלכה היהודית) עישון סמים קלים, ריבוי זלילה, ריבוי שתיה
חריפה.

פה, יש מעשה שלא רק שאיננו אסור אלא הוא, הפלא ופלא, מותר
גם מותר.
מותר לאדם לתבוע אחרים על הוצאת דיבתו רעה.

אז איך, לכל הרוחות, אתה טוען שהוא נבל ברשות התורה???