שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה, אוהבת מתנות. מתנות יקרות יותר, יקרות פחות, לפעמים כמעט חסרות ערך. למשל, חבילות שי מסחריות מהסוג התקני: כמה חפיסות ממתקים, שני בקבוקי יין. מבחינת היחידה לאבטחת אישים, החבילות הקטנות האלו הן כאב ראש גדול. למעשה, הם היו שמחים שלא להעביר בכלל חבילות מזון, מי יודע אילו חומרים אפשר להחדיר למאכלים, המגיעים אל פיהם של ראש הממשלה ובני ביתו. כך התפתח יום אחד ויכוח קטן, שקט אך תקיף בין אשת ראש הממשלה לבין המאבטחים שוחרי שלומה. לפתע, לתדהמת הנוכחים, הגתה נתניהו את הפתרון. "אז הם יטעמו לפני שאנחנו נוגעים בזה", הציעה למאבטחים, כשהיא מצביעה על יועץ התקשורת שלה, רמי סדן, ומזכירתה האישית, רוזי פרסטאי, שנכחו בחדר. סדן, פרסטאי והמאבטחים החליפו מבטים נדהמים. "את מבינה?" שאלה מאוחר יותר מזועזעת המזכירה, פרסטאי, את אחת מחברותיה, "לא היה אכפת לה שאני אמות, העיקר היא תקבל את היין". אבל ההתנהגות הזו לא ממש הפתיעה את הנוכחים, הם כבר מכירים את הבוסית. מגיניה רואים בכך לא יותר מהתנהגות של 'ילדה מפונקת', עליסה בארץ הפלאות שנקלעה לחדר גדוש בהפתעות ומתקשה לעמוד בפיתוי. מקטרגיה יאמרו שאם כבר 'עליסה בארץ הפלאות', אז שרה נתניהו מזכירה דווקא את מלכת הלבבות הזעפנית, שכל מי שלא סיפק את רצונה ומיד, זכה לגזיר הדין האחד: ערפו-את-ראשו.
למה שותקת הלשכה
רוב הדיווחים על התנהגותה של אשת ראש הממשלה מוצאים את דרכם למדורי הרכילות או לשולי ידיעות הצבע. מרבית הפרסומים לובשים אופי סנסציוני, מה שמאפשר לגברת הראשונה להציג את התקשורת כעוינת כלפיה. התמונה הזו מעוותת את המציאות. מעטים המרואיינים שזכו ליחס זהיר כמו שרה נתניהו. הראיונות שנערכו עמה הותנו בתנאים כה מגבילים, לפני המפגש ואחריו, עד שנותר בהם ערך עיתונאי מועט, אם בכלל. אפילו התפרצותה בשידור באולפנה של יעל דן זכתה לצנזור. בכל המפגשים החזיתיים עם העיתונות נחסך מנתניהו הצורך לענות על השאלות הקשות והרבות, הנובעות מאופן תפקודה זירה הציבורית. גם מלשכתו של ראש הממשלה לא התקבלה עד כה שום תגובה עניינית לשאלות אלו, חוץ מהכחשות גורפות ("הכול שקרים והכפשות של אנשים ממורמרים") או סירוב "לעסוק ברכילות זולה".
ללשכת ראש הממשלה יש מה להסתיר. במדינה דמוקרטית מתוקנת אין מקום לקשר השתיקה סביב התנהלותה חסרת המעצורים בלשכת ראש הממשלה ושיתוף הפעולה של הלשכה עם שיגיונותיה. "אני קוראת לזה 'בגדי המלך החדשים'", אומרת אחת ממזכירותיה, "כולנו יודעים את האמת, וכולנו מסתירים אותה". מעבר לפן הרכילותי, שמנו מצטיירת רעיית ראש הממשלה כאישה קפריזית עם בעיה ביחסי אנוש, מהווה שרה נתניהו אתגר לסדרי הממשל התקין בלשכת ראש הממשלה. חיבתה למתנות ונטייתה שלא לשלם עבור שירותים שהיא מקבלת, מעלות חשש לאי סדרים ולקבלת טובות הנאה. וזה כבר לא עניין לכתבי רכילות, אלא לטיפולו של משרד מבקרת המדינה.
אבל ההיבט החמור ביותר הוא השפעת קרבתה לאיש הקובע ביותר במדינה. צייתנותו לגחמותיה, שהפכו את לשכתו של ראש ממשלת ישראל לחצר ביזנטית, אינה בעיה משפחתית פנימית. התפרצויותיה התכופות והתנהגותה החריגה יוצרות אקלים סוער ולא יציב סביב האיש , שלכל החלטה שלו יש משמעות דרמטית על חיינו. "פדיחות", אומר אחד מעובדי השלכה הנאמנים לנתניהו, "אבל אנשים לא יודעים מה קורה פה. התקשורת מוציאה רק מה שקורה במסדרונות ליד כולם. אבל מה אנחנו יודעים על הקטעים שהיא עושה לו בבית, ואיך זה משפיע על ההחלטות שלו למחרת". אי אפשר לקחת מראש הממשלה את האחריות להחלטותיו הקובעות את מהלך חיינו. הגיע הזמן לבדוק איזו השפעה יש לרעייתו על תהליכי קבלתן.
הלשכה: שתי מזכירות ודובר
בנוסח הביוגרפיה האנגלית שכתבה בעצמה עבור התקשורת הזרה, היא מספרת שנולדה בטבעון לפני 39 שנים, שהייתה (כפי שכתבה) "תלמידה מחוננת בתיכון", ושציון עבודת המוסמך שלה הוא 92.5. ברשימת עיסוקיה המקצועיים היא רשמה: "עבודה בעיתון נוער ארצי" ועבודה בתחום המאמרים והפרסומים בעיתונות". את שנותיה כדיילת העדיפה שלא לציין, לעומת זאת כתבה שם: "גברת נתניהו השתתפה לא מכבר באורח פעיל במערכת הבחירות, וסייעה בניצחון בעלה".
בזכות הסיוע הזה ביקשה עם כניסת בעלה לתפקיד ראש הממשלה לשכה משלה. ממזכירות משרד הממשלה נמסר שאין שום תקנון, המציין את חובות אשת ראש הממשלה וזכויותיה, "ייתכן שהגיע הזמן לעגן תקנות ברורות יותר בחוק". בפועל, תפרה כל אחת מהנשים הראשונות את התפקיד לפי צרכיה, תוך התחשבות במערך כוח האדם הקיים במשרד ראש הממשלה. שולמית שמיר ישבה בחדר, שהוקצה לה 'במועצה ציבורית למען הזקן' במשרד העבודה, ומשם פעלה כיו"ר הארגון למען הקשיש. בתקופות מסוימות עמדה לרשותה מזכירה בחצי משרה במשרד ראש הממשלה. לאה רבין ריכזה את מרבית הפעילות שלה מבית ראש הממשלה, היא ומזכירתה האישית ישבו בחדר העבודה האישי של רבין בבית ראש הממשלה, שמתוכו נעשתה גם הפעילות של לאה רבין כיו"ר אלו"ט. לסוניה פרס לא הייתה מזכירה. לא נהג, אפילו בולים על המעטפות הרשמיות היא הדביקה בעצמה.
שרה נתניהו דרשה, וקיבלה, לשכה משלה במשרד ראש הממשלה, שני חדרים הצמודים לחדרו של דובר אש הממשלה, שי בזק. נתניהו ממעטת לשבת בלשכה, אבל לשירותה הבלעדי עומדות שם שתי מזכירות בשכר, נעמי איגוס מירושלים וכרמל אבולעפיה מעומר, הישובות שלא על פי התקן, בלשכת ראש הממשלה ומקבלות את שכרן מתקציב המדינה. בנוסף להן כתגבור,מספקת גם מזכירתו האישית של בנימין נתניהו, רוחמה אברהם, שירותים שונים לאשת הראש. גם מזכירות נוספות בלשכה, כולל מזכירותיו של שי בזק, נרתמות במידת הצורך לסיפוק דרישותיה.
נתניהו נהנית גם משירותיו של יועץ תקשורת צמוד. כדי למנוע ביקורת ציבורית, מועסק יועץ התקשורת החיצוני, רמי סדן, בעל משרד פרסום עצמאי, 'סדן', תחת ההגדרה 'יועץ ראש הממשלה לענייני דתיים וחרדים'. בפועל מוקדש חלק גדול מזמנו לטיפול בקשריה המורכבים של שרה נתניהו עם התקשורת, הוא מלווה אותה בסיורים ובאירועים, עונה על מכתבים הנשלחים אליה ויושב אתה בראיונות.
העיתונאית ג'ני אלעזרי מרשת 'ידיעות תקשורת', שהתלוותה אל שרה נתניהו באחד מסיוריה לחו"ל, מתארת את תפקודו של סדן: "לפני הנסיעה הוא ישב אתי למעלה משעה כשהוא מנסה לבדוק את הלך הרוח שלי ולהדריך אותי לקראת הנסיעה. הוא היה איש הקשר ביני לבין שרה נתניהו, ובראיון בניו יורק הוא ישב אתנו ופיקח על התשובות שלה".
על מידת החשיבות שמיוחסת לתפקידו של סדן, המופקד על תדמיתה הציבורית של רעיית ראש הממשלה, יעיד הסיפור הבא: ערב טיסתם הראשונה של בני הזוג נתניהו לארצות הברית התברר, כי בגלל ריבוי הנוסעים נשאר רמי סדן מחוץ לרשימה. כשנודע על כך לשרה נתניהו היא הרימה טלפון נזעם לשמוליק כהן, אחד מיועציו הפוליטיים של ראש הממשלה, ודרשה ממנו לוותר על מקומו. כהן ויתר. בלשכה לא אהבו את החילופים, ובסופו של דבר יושב העניין, ושני היועצים עלו לטיסה.
כשנשות ראשי-ממשלה קודמים נזקקו לשירותי נהג, הועמד לרשותם נהג זה או אחד ממשרד ראש הממשלה. לרשות הגברת נתניהו עומד נהג אישי, שהוא הרבה יותר מנהג: הוא מסיע את הילדים לבית הספר, לגן ולחוגים ובחזרה, הוא עושה את כל השליחויות בבית, כולל אחריות לניקוי יבש וכביסה, והוא קונה את כל בגדיו של יאיר על פי הנחיות האם.
את מרבית העבודות שמבצע הנהג, הייתה אמורה לבצע מנהלת משק הבית, אהובה רגב. אלא שזו נהנית מתנאי תעסוקה מיוחדים של שלוש ארבע שעות עבודה ביום בלבד (תמורת 8,000 ש"ל), שאינם מאפשרים לה לבצע חלק מהמטלות המתבקשות מהתפקיד. רגב מכירה את שרה נתניהו שנים רבות. בתה היא חברתה הטובה של נתניהו, יפעת רגב. רגב הבת מונתה לא מזמן למזכירה במשרד הבונדס במיאמי. בידיעה שפורסמה בספטמבר השנה בעיתון 'הארץ' נכתב: "נשיא הבונדס גדעון פת היה מעורב אישית במינוי יפעת רגב, בשכר הנחשב לגבוה ביורת, 40 אלף דולר לשנה, למרות שמדובר בצעירה בראשית דרכה. המזכירה הקודמת אותה החליפה רגב, השתכרה 24 אלף דולר לשנה". שי בזק, דוברו של ראש הממשלה, אישר שנעשתה פנייה ממשרד ראש הממשלה לבדוק אפשרות תעסוקה עבור רגב.
אני רעיית ראש-הממשלה
רחל יעקב, 60, עובדת שלושים שנה במשק הבית של בית ראש הממשלה. היא כבר היית העדה למאות רגעים של התרגשות גדולה ולעזרות סערות, שהתחוללו בימי ראשי הממשלות של הימין ושל השמאל, אבל גם היא תשכח את הבוקר של ראשית חודש מארס השנה, שנקראה בדחיפות אל רעיית ראש הממשלה והתבקשה לצחצח שמונה זוגות נעליים, שלה ושל בעלה. יעקב נטלה את הנעליים, ירדה אל הקומה התחתונה, וכשסיימה את מלאכתה, ארזה את הנעליים בשקית חדשה ונקייה והעלתה אותן לקומת המגורים.
שרה נתניהו נטלה את השקית, פתחה אותה בזעף, ותוך שניות תפסה את הזוג הראשון, הטיחה אותו ברצפה וצרחה בעצבנות גובות: "אם ראש הממשלה היה רואה מה עשית לנעליים שלו, הוא היה שוחט אותך, שוחט אותך!". קולה של הגברת הראשונה טיפס במהירות במנעד האוקטבות: "את צבעת אותן, ועכשיו את צריכה לשלם לי". בשלב הזה עברה להשליך זוגות נעליים באשת משק הבית, שעמדה נטועה על מקומה.
"אני ממש בכיתי, והיא לא הפסיקה לצעוק עליי", תספר מאוחר יותר רחל יעקב לחברים, "המחזה היה נורא". עמדתי במרכז החדר, כולי רועדת, מושפלת. הנעליים, אחרי שפגעו בי בכל הגוף, היו מפוזרות על הרצפה, ולא ידעתי מה לעשות. נורא נבהלתי ממנה, אז אמרתי לה: 'בסדר, אני אקנה לך אותן, אל תדאגי, אקנה אותן'. אז היא צעקה: 'אבל אלה נעליים איטלקיות, איך תוכלי לקנות לי?' אמרתי לה: 'אני אסע לאיטליה ואני אקנה לך'".
עד היום לא מבינה רחל יעקב, ששירתה כבר כמה ראשי ממשלות, קיבלה פרסי הצטיינות על עבודתה ומעולם לא זכתה ליחס מחפיר שכזה, על מה בדיוק יצא קצפה של הגברת נתניהו. בחודשים שעברו מאז המקרה הפסיקה החדרנית לעבוד, היא יושבת בביתה בירושלים בהסכמת משרד הממשלה, ממשיכה לקבל משכורת ושותקת.
הפעם הראשונה שבה דלף לתקשורת יחסה האדנותי של רעיית ראש הממשלה אל עובדיה, הייתה כשפוטרה המטפלת של ילדי ראש הממשלה, טניה שאו. לפני שגירשה נתניהו את שאו מהבית, נקראה המזכירה רוזי פרסטאי בדחיפות את הבוסית, והתבקשה לחטט במזוודותיה של שאו כדי לבדוק אם לא גנבה מהבית שום דבר. "המזוודות של טניה היו ארוזות", סיפר אחד מעדי הראייה למעשה, "ושרה אמרה לרוזי להוציא את כל הדברים מהמזוודה, לבדוק דבר דבר, לראות שהיא לא לקחה להם משהו. היא הורתה לה לנער כל בגד, אפילו את התחתונים המשומשים והכביסה המלוכלכת של המטפלת, להכניס ידיים פנימה ולוודא שלא נגנב כלום. כשרוזי יצאה משם אחר כך היא הייתה חיוורת. היא הרגישה כל כך מושפלת".
אחד המאבטחים שנקרא בדחיפות, התבקש להשליך את המטפלת על כל חפציה לרחוב, פשוטו כמשמעו. המאבטח ניסה למחות, אבל סצנת הצרחות של הגברת נתניהו שכנעה אותו. ממש כמו שהיא שכנעה לא מזמן מאבטח אחר, שממנו ביקשה נתניהו לאסוף את הבמבה ששפך אחד הילדים, שטייל עם אמו. המאבטח שהעז למחות ("זה לא תפקידי", אמר, "אסור לי על פי הנהלים לעשות את זה"), נשלח לבירור אצל הממונים.
ימים ספורים אחרי שנחשפה טניה שאו, יצאה לתקשורת מטפלת אחרת, היידי בין יאיר, שסיפרה: "עבדתי בבית משפחת נתניה שבוע ועזבתי, כי זה היה סיוט". אחר כך גויסה המטפלת קורי ואן מאנן, חברת כת נוצרית, שעזבה תוך זמן קצר, והיום עובדת שם המטפלת ג'וזלין, המסורה מאוד לילדים ומתלווה אליהם במסעותיהם בעולם. ג'וזלין, שהגיעה לארץ על כוונות לעלות לארץ, החליטה לוותר על תכניותיה, וכבר חודשים היא מבקשת לעזוב את בית משפחת נתניהו ואת הארץ. משפחת נתניהו מנסה כבר זמן רב למצוא לה מחליפה.
מתוך הקושי הזה נולדה, כנראה, פנייתה של משפחת נתניהו אל שירות התעסוקה בבקשה לקבל מטפלת פיליפינית. בחודש יולי פרסם העיתון הירושלמי 'כל העיר', כי המשפחה הראשונה קיבלה אישור להעסקת פיליפינית בניגוד לנוהלי השירות, הקובעים ש"רק חולים ונכים שאינם מסוגלים לתפקד ולשרת את עצמם, וזקוקים לסיוע קבוע של למעלה מ 14 שעות ביממה", זכאים לאישור. הפרסום בעיתונות עצר את התהליך.
אבל יחסה האדנותי של שרה נתניהו לכפופים אליה, לא נגמר במטפלות. רוזי פרסטאי, משכירתה הראשונה של נתניהו, עבדה קודם לכן בכנסת עם בנימין נתניהו, עוד כשהיה יו"ר האופוזיציה. היא נחשבה למזכירה יעילה ואדיבה שזכתה להערכתו של נתניהו, אבל מצאה את עצמה במלכוד עם אשתו. המתחים ביניהן התחילו כששרה, עוד כאשת חבר כנסת, דרשה ממנה שירותים שונים, ונמשכו כשבתוקף תפקידה החדש, דרשה מפרסטאי לקרוא לה "גברת נתניהו". "רוזי היתה מתקשרת אליה כל יום", מספר אחד מעובדי הלשכה, "אומרת לה 'בוקר טוב, שרה', וזה היה מעצבן אותה בצורה לא רגילה. זה לא מוצא חן בעיניי, הודיעה לה שרה, וזה מאוד לא בסדר. זה הגיע עד כדי כך ששרה שלחה לרוזי מדי יום שליחים שדרשו ממנה בתוקף לקרוא לה 'גברת נתניהו'. השליחים, בעיקר רוחמה אברהם ורמי סדן, עשו כמיטב יכולתם: תעשי לנו טובה, אמרו לפרסטאי, לפחות ליד אנשים תקראי לה גברת נתניהו. ההוראה הדורשת חד משמעית לכנות אותה 'הגברת נתניהו', ולא בשמה הפרטי, חלה גם היום על כל הסובבים את הגברת נתניהו.
פרסטאי מצאה את עצמה מתעסקת בעיקר בביטולי פגישות של הגברת נתניהו ברגע האחרון, בהצדקת איחוריה, אם כבר הלכה לאיזושהי פגישה, ובניסיונות להצמיד אותה, על פי הוראתה, לכל אירוע שבו נכח ראש הממשלה. היא הואשמה בכל דבר, חטפה צעקות, ספגה התפרצויות והשפלות, ובעיקר בכתה. "אני אשת ראש הממשלה", הזכירה לה שרה נתניהו ללא הרף, "ככה את מדבר אליי? את חוצפנית. אני אלך לביבי ואגיד לו איך את מתנהגת לרעיית ראש הממשלה". כשפרסטאי יצאה לחופשת לידה, פורסם בערוץ 2 שעבודתה הופסקה (הליך מנוגד לחוק, המחייב את המעסיק לשמור על מקום עבודתה של אישה שילדה). פרסאטי, ששמעה על פיטוריה רק מהתקשורת, החליטה להודיע על התפטרותה.
יש שרה בשבת
את מקומה תפסה מינואר השנה נעמי איגוס מירושלים. איגוס, 50, בעלת תואר שני בספרות השוואתית, מורה לשעבר, בת של חבר כנסת ובעלת רקורד של נים כמזכירה בכירה, ציפתה שעבודתה עם הגברת נתניהו תהיה מרתקת ומלאת פעילות ציבורית. בפועל, התברר לה שהפכה למשרתת. היא עסקה בפעולות שאין קשר בינן לבין מזכירות, החל בעטיפת הספרים והמחברות של יאיר ערב תחילת הלימודים וכלה בחיפוש תמונות בארגזים.
הגברת נהגה להתקשר עשרות פעמים ביום אל איגוס, גם בביתה, ודרשה ממנה לענות לטלפונים בכל שעה משעות היממה, כולל באחת, שתיים או שלוש לפנות בוקר, ולקחת את הטלפון אתה גם לאמבטיה. היא רצתה את מזכירתה זמינה גם בשבת, למרות שאיגוס אישה דתית, שומרת שבת, ועם כניסתה לתפקיד גם דיווחה על כך למעסיקתה. "נורא קשה לי", התלוננה נתניהו, "שאת לא נגישה לי בשבת". הנה, תראי איך רוחמה תמיד נגישה, אפילו בשבת".
"היא התלוננה על זה כל הזמן", סיפרו השבוע גורמים בלשכת ראש-הממשלה, "נעמי הייתה במצוקה נוראה. כשקיבלה נעמי טלפון סלולרי, היה לשרה רעיון: הפלאפון יהיה פתוח כל השבת, וכשהיא תרצה להודיע או לשאול משהו את מזכירתה, היא תתקשר לפלאפון, ואחד מבניה של נעמי יענה וימסור לה את ההודעה. היא הפכה אותם לגוי של שבת. ובשביל מה כבר שרה הייתה צריכה אותה בשבת? לשאול אותה מתי הספר יבוא, או דברים קטנים כאלה? זה לא סובל דיחוי למוצאי שבת?".
לפני ראש-השנה, כשהצטרפה לאשת ראש הממשלה בנסיעתה לאוסטריה, התמצה תפקידה של נעמי איגוס, המזכירה האישית, בעריכת קניות לשרה ולילדים, באריזת מזוודות הזוג ובשאר שירותים אישיים. בעוד הגברת יושבת נינוחה בסוויטה עם בעלה המעשן בנחת את הסיגר, נקראה איגוס לשרה נתניהו. "אני רוצה שבעוד רבע שעה תקחי את הבגדים לגיהוץ", הודיעה לה אשת ראש. כעבור רבע שעה דפקה איגוס שוב בדלת החדר. "אפשר עכשיו?", שאלה את גבירתה. "תבואי בעוד שבע דקות", הורתה לה שרה, שלא זזה מהמקום. כעבור שבע דקות חזרה נעמי שוב, והפעם קיבלה לידיה את שתי החליפות.
המזכירה, שידעה שתוך כמה דקות אמורים בני הזוג נתניהו לצאת לאירוע, החלה מתרוצצת בין קומות המלון, מהקומה ה 12, שבה שכן הזוג, לקומה הראשונה, קומת הגיהוץ. מאחר שמעלית אחת נוטלה לצורכי ביטחון, נאלצה לרדת קומה ברגל ולהשתמש במעלית העובדים, האטית יותר, מה שלקח, בסופו של דבר, אחרי הגיהוץ, שלוש דקות יותר מהזמן שהוקצב לה. נתניהו, בצרחות העמידה את המזכירה בפתח החדר, צעקה עליה ונזפה בה, והמשכיה לנזוף בה גם מאוחר יותר, איך העזה לאחר, ואיך לא חשבה להעלות את החליפות אחת אחת.
ב-11 וחצי בלילה, יום לפני החזרה לארץ, נקראה איגוס בדחיפות אל אשת ראש הממשלה, שישבה עם בעלה במסעדת המלון. הגברת דרשה לדעת אם סיימה לארוז. "כן", אמרה המזכירה שהקפידה לארוז את דברי הקוסמטיקה שרכשה נתניהו באריזות של ארבע, לעטפן בניילון, להדקן היטב ולאחסן במקום בטח בתיק הנסיעות. "איך ארזת?" התעניינה הגברת בפה מלא אוכל. איגוס תיארה בפניה כיצד ארזה, וראתה איך פניה של נתניהו מתכרכמות. "אני הייתי דיילת", נזפה באיגוס, "ככה לא אורזים. בכל שקית שמים דבר אחד בנפרד. עכשיו לכי, תפרקי את הכול ותארזי מחדש". בחצות, ארבע שעות לפני הטיסה לישראל, עלתה שוב המזכירה לסוויטת הזוג, ובישיבה על הרצפה, מושפלת ועייפה, פירקה את האריזות הקודמות, שעמלה עליהן שעות ארוכות, פתחה וארזה כל מוצר בנפרד.
בארבע בבוקר, אחרי שכל הלילה קיפלה וארזה במזוודות את בגדיה של שרה ואת החליפות של בעלה, זכתה המזכירה למנת רותחין נוספת, הפעם על דרך סגירת המזוודה. איגוס רכסה את המזוודה ברוכסן אחד, ולא הבחינה בקיומו של רוכסן נוסף. היא ננזפה קשות על ידי הגברת נתניהו, שגם הסבירה לה שלא הייתה מרוצה מתפקודה באוסטריה, ולהבא לא תיקח אותה לנסיעות כאלה.
בכלל, נתניהו נוהגת לאיים בתדירות רבה על העובדים: "אפטר אותך", או "לא אקח אותך אתי לחו"ל". כשפרצה פעם איגוס בבכי, אחר שהתקשתה לעמוד בהשפלות המתמשכות, לגלגה עליה נתניהו. "את לא מסוגלת לעמוד במצבי לחץ", נזפה בה, "תראי אותי, ותראי אותך". "את צריכה להיות סופיסטיקייטד, כמוני" תדרכה הגברת שוב ושוב את מזכירותיה, "אני באיי קיו שלי 200 אחוז יותר גבוה ממך".
ביום שישי לפני שבועיים נקראה נעמי איגוס, מזכירתה האישית של שרה נתניהו בעשרת החודשים האחרונים, אל המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, איתן גולן, שהודיע לה על הפסקת עבודתה. "את אמנם הצלחת אתה, אבל בואי נגיד שמדובר, פשוט, באי התאמה אישית". איגוס, המסרבת להתראיין על תקופתה בלשכת אשת ראש הממשלה ועל נסיבות עזיבתה, מסתפקת בתשובה הלקונית: עזבתי על רקע שיקולים אישיים".
סדר-היום: העיקר התסרוקת
עם צוות כה נרחב, המנוהל באופן כה נוקשה, אפשר היה לצפות ששרה נתניהו תהיה אשת ראש הממשלה העסוקה ביותר מאז קום המדינה. לא ממש. ניקח לדוגמה את לוח הזמנים של שרה נתניהו בשבוע אקראי, זה שבין ה 23 ל 29 בנובמבר השנה, ימים ראשון עד שישי (לוח זמנים החוזר על עצמו מדי שבוע כמעט במדוייק). כל יום מתחיל בשעה שבע וחצי בבוקר, בהבאת הילדים, יאיר ואבנר, לבין הספר ולגן. עד הצהרים היא מבלה את זמנה בבית, כשעיקר עיסוקה מוקדש לספר, המגיע לביתה מדי יום (כולל בשבת). אצל סוניה פרס, לאה רבין, ושולמית שמיר לא היה נהוג שהספר יגיע לבית ראש הממשלה. פעם, לפעמים פעמיים בשבוע, הן היו נוסעות לספר הקבוע שלהן. אצל שרה נתניהו מדבור בפרויקט כמעט ממלכתי. הספר מגלגל את שערה ברולים, מייבש אותו במכונת ייבוש מקצועית, מהסוג המצוי בדרך כלל רק במספרות (ושאותה קיבלה במתנה מאחד מידידי המשפחה בארצות הברית), ואחר כך מתקין את תספורת הפן בנוסח הילרי.
בכלל, נושא הספר הוא נושא טעון בלשכת ראש הממשלה. הוא הופך לבעיה בוערת בנסיעות לחו"ל. בדרך כלל דואגות רוחמה אברהם, מזכירת הלשכה, או עדנה חלבני ממשרד ראש הממשלה לקבוע מראש תור לספר בחו"ל, כולל מועד הביקור, ובעיקר מחיר. אבל לא תמיד הכל מתנהל כסדרו. בנסיעה האחרונה ללוס אנג'לס הייתה אמורה להתקיים במלון 'ארבע העונות' קבלת פנים לראשי הקהילה היהודית. האירוע תוכנן לשעה ארבע אחר הצהריים. האולם כבר היה מלא, כשמישהי עלתה והודיעה שמסיבות בטחוניות, בני הזוג נתניהו עדיין אינם יכולים לרדת.
העיתונאים המודאגים שבדקו את הנושא גילו, שהעיכוב נגרם רק כתוצאה מכך שהספר של נתניהו טרם סיים את מלאכתו. נתניהו טוענת שעל הספר היא משלמת מכספה.
תסרוקתה של הגברת נתניהו הגיעה לכותרות במאי השנה, אחרי נסיעת הזוג הממלכתי לדאבוס. פריסקה רונר, ספרית המלון שבו שהו, סיפרה לעיתון השוויצרי 'זונטאגסצייטונג' על חוויותיה: "היינו צריכים לעמוד לרשותו של הזוג נתניהו מיום שישי בצהריים עד יום שני בבוקר. בסך הכול היינו אצלם בפועל 17 וחצי שנות. הגברת נתניהו הזמינה אותנו פעמים רבות למלון, נתנה לנו לחכות במשך שעות ארוכות, שלחה אותנו בחזרה, הזמינה אותנו שוב, וכן הלאה. בזמן הזה לא יכולנו לשרת לקוחות נוספים". על כל השירות הזה גבתה רונר 850 פרנקים (כ 2,000 ₪). את הסכום רשמה שרה בחשבון ההוצאות על שם נתניהו הבעל, ואת הכסף ששילמה לה מדינת ישראל, ראתה הספרית רק אחרי שלושה חודשים.
ובחזרה לסדר-היום. פעם בשבוע נפגשת נתניהו למשך כשלוש שעות עם החייט הצמוד, לוי שמחיוף מ'אופנתיב'. שמחיוף מתקן לפי מידותיה את הבגדים והחליפות הרבות, הנשלחים אליה בקביעות ישירות מבתי אופנה בחו"ל. בצהריים היא יוצאת להביא את הילדים מבית הספר והגן. את שעות אחר הצהריים מבלים הילדים בחוגים או עם המטפלות והמדריכות הפרטיות. פעם בשבוע יש לשרה שיעור התעמלות עם מדריכה פרטית, ובשאר הימים היא מקדישה את שעות הערב לשיחות טלפון ארוכות ולעיון בלוח הזמנים של בעלה ליום הבא. הלו"ז מועבר אליה באמצעות נהג בערב, ועדכונים של הרגע האחרון היא מקבלת בבוקר שלמחרת.
כשבעלה מוזמן לאירוע כזה או אחר, היא מקפידה להצטרף אליו. כמעט אין אירוע שהוא מוזמן והיא לא תצטרף אליו. כשאירוע כזה מתנגש עם אירוע שהיא מוזמנת אליו, לעולם תעדיף את האירוע המשותף. בשבוע האמור (23-29 בנובמבר) יצאה שרה נתניהו לאירוע אחד בלבד, ביום ראשון ב 20:00: ערב אנשי עסקים במלון קינג דייויד, עם בעלה. אחד מאנשי הצוות: "באירועים הם נמצאים בדרך כלל רק בפתיחה. אם זה ארוחת ערב, הם לא יושבים לאכול עם הקהל. רוב האירועים מתקיימים בבתי מלון, אז בדרך כלל מסדרים להם ארוחה פרטית באותו מלון. אחרי שהוא נואם הם הולכים לחדר הנפרד לאכול ואחר כך נוסעים הביתה".
למרות היקף הצוותים שעומדים לרשותה, נתניהו מארחת במעון הרשמי פחות מכל נשות ראשי הממשלה שהיו לפניה, שנהגו לערוך קבלות פנים לשגרירים ולראשי מדינות. ארוחת הערב שנערכה לפני כחודשיים במעונו החדש של ראש הממשלה לכבוד השגריר האמריקני, מרטין אינדיק, הייתה אירוע חריג, שראש הממשלה ודובריו הרבו להשתבח בו.
עיסוקה העיקרי של שרה נתניהו לאורך היום, כך עולה משיחות עם עובדי לשכת ראש הממשלה לדרגיהם השונים, הוא תיעוד עצמי. היא עושה את זה באורח יומיומי ובקפדנות יתרה. המזכירות עוברות מדי יום על חמישה עיתונים יומיים - 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'הארץ', ''ג'רוזלם פוסט' ו'הצופה' - על העיתון 'לאשה' ועיתונים נשים אחרים, עיתונים מחו"ל, מקומונים, ירחונים ועיתוני סוף שבוע, ומכינות, בהוראתה המפורשת של הגברת, תיקי עיתונות. בתיקים האלה מתועדים כל כתבה, כל ראיון, כל טור רכילות, כל צילום שם מופיעה שרה נתניהו, ואוי למזכירה שתפספס קטע, ולו הקטן ביותר.
קטעי העיתונים, וגם זה על פי הוראתה של הגברת נתניהו, מתויקים בשלושה קלסרים: תיק מקורות, הנשאר במשרד, תיק צילומים, הנעטפים בניילונים ונשלחים לביתה, ותיק נוסף, שאותו מכינה המזכירה בביתה של נתניהו. ארבע פעמים בשבוע מתייצבת המזכירה האישית בבית ראש הממשלה, עוברת שוב במשך שעות על כל העיתונים, ומכינה קלסר נוסף עבור מעסיקתה. במקרה של כתבות גדולות נשמר העיתון במלואו, עטוף ומתויק בקלסר נפרד.
אבל מפעל התיעוד של שרה נתניהו לא מתבסס רק על העיתונות הכתובה. אשת ראש הממשלה דורשת לספק לה העתק של כת תכנית טלוויזיה, כל קטע בחדשות וכל אייטם מצולם שבהם נראתה, ואפילו לשבריר שנייה. מזכירותיה או עובדים אחרים במשרד ראש הממשלה נאלצים להזמין עבורה מהטלוויזיה קלטות וידאו של התכניות המשודרות, או להקליט מראש, אם יודעים על כך, כל תכנית שבה היא מופיעה.
המתנדבת בע"מ
שרה נתניהו ממעטת לעסוק בנושאים, שמאז ומתמיד היו בין תפקידיה המסורתיים של אשת ראש ממשלה: פעולות התנגדות לטובת הציבור. מיד אחרי הבחירות מונתה אשת ראש הממשלה ליו"ר אגודת 'יד ביד' העוסקת בפעילות למען ילדים נזקקים. בארגון הוותיק ציפו מנתניהו לפעילות ציבורית ענפה, שתעשה ל'יד ביד' לפחות את מה שעשתה לאה רבין לארגון למען ילדים אוטיסטים (אלו"ט). לכן קיבלו את דרישתה למשרד משלה במבנה האגודה, ומיד החלו להכשירו על פי בקשתה. כשהושלמו ההכנות והחדר עוצב ורוהט ברוב טעם, הוזמנה לחנוך את משכנה החדש.
ראשי הארגון עמדו נרשים ומצפים לבואה של הגברת, ובינם לבינם גם לכמה מילות הערכה. "היא הגיעה, ואנחנו עמדנו שם מחכים שהיא תיכנס ותחמיא, ותגיד איזה יופי. הכל עשינו חדש, אלגנטי", מספרת אחת מפעילות העמותה, "אבל היא נכנסה ואמרה: זה לא משרד לאשת ראש ממשלה". נתניהו דרשה במפגיע משרד אחר, של שלושה חדרים לפחות. שלי חושן, נשיאת האגודה, מיהרה לארגן לגברת נתניהו שני חדרים נוספים, אלא שגם אלו לא סיפקו את רעיית ראש הממשלה, שהוסיפה ותבעה לשכה במבנה נפרד, שישמש לה משרד. פעילי האגודה עדיין קיוו, שמקור הדרישות המפליגות הוא כוונתה לשהות במקום שעות ארוכות. אבל נתניהו, מתברר, בקושי מופיעה במקום.
פעילה ב'יד ביד': "בהתחלה היו לנו ציפיות גדולות. רצינו מישהו שיישב אתנו בישיבות ויגש אתנו קונספציות. מהר מאוד הבנו, שזה לא מה שיקרה. כל פעם שרוצים לקבוע אתה פעילות, הלו"ז שלה מלא ואין לה זמן. בהתחלה זה היה מאוד מתסכל, במשך הזמן הבנו שאי אפשר לבקש ממנה לתת יותר. היכולת להתנדב זה עניין של אישיות וגיל, ולה גם יש ילדים קטנים , מה שלא משאיר לה הרבה זמן. כבר למדנו לא להטריד אותה סביב כנסים קטנים וישיבות, ואנחנו מזמינים אותה רק לאירועים המכובדים, כמו אירוע הפתיחה בחסות קלווין קליין במלון הילטון, או מפגש עם פעילים בסניף האמריקאי בלוס אנג'לס".
"מבחינתה, התנדבות זה השתתפות באירועים נוצצים, שהיא נותנת להם את חסותה", אומרת אחת הנשים בלשכה, "וגם אז חייבים להכריז תמיד לפני כניסתה: 'רעיית ראש הממשלה, הגברת הראשונה, שרה נתניה" (על פי הפרוטוקול, הגברת הראשונה היא דווקא רעיית הנשיא). עד היום השתתפה נתניהו בחמישה אירועים כאלו. בישי, שיתקיים בחנוכה, היא אמורה להגיע עם יאיר להצגה 'פינוקיו' ולהדלקת נר, שמארגן ארגון 'יד ביד' לאלף ילדים במצוקה. אלא שככל הנראה נתניהו לא תגיע לאירוע, משום שיותר מאוחר בלילה יתקיים אירוע בבית הנשיא, ונתניהו לא נוהגת להגיע לשני אירועים באותו יום ("אני צריכה להתלבש לכאן ולהתלבש לכאן", היא מסבירה את סירובה).
נתניהו הצליחה לגייס תרומה של 50 אלף דולר עבור העמותה, בכספים האלו יש כוונה לפתוח 'בית חם על שם יוני נתניהו'. בכירה בארגון: "50 אלף דולר זה מאוד משמעותי בעינינו. אבל היה משמעותי גם לראות אותה מלטפת ראש של ילד שמטופל אצלנו. לזה עוד לא זכינו". תגובת שלי חושן, נשיאת אגודת 'יד ביד': "פניותינו אל הגברת נתניהו תמיד נענו בחיוב, בהתאם להתחייבויות הקודמות שלה כאשת ראש ממשלה ואם לשני ילדים".
לאחרונה התמנתה נתניהו ליו"ר כבוד גם בארגון 'צעד קדימה' (ארגון ילדים פגועי מוח, שתומך בשיטת פאטו). דוח הפעילות המלא שלה בארגון זה עד היום: השתתפות בערב הפתיחה במלון 'הולידיי אין'. רשמית, נתניהו היא גם יו"ר אגודת הירידים של 'מרכז פויירשטיין לקידום הלמידה'. דוח הפעילות המלא במרכז: חתימת שמה על מכתב, שהוציאה האגודה לצורך גיוס תרומות.
הפעמים היחידות שבהן רעיית ראש הממשלה תורמת את חלקה לטובת הציבור, הן מול מצלמות התקשורת. כשבתכנית 'יומן השבוע' בטלוויזיה נחשפה משפחת תורג'מן מבאר שבע, שביתה עוקל על ידי ההוצאה לפעול, החליט דבי גראוכר, חרדי עשיר מפתח תקווה, להעניק להם רהיטים. רמי סדן החליט, במסגרת שיפור התדמית של הגברת הראשונה, לשלוח אותה עם הרהיטים למשפחה בליווי תקשורתי צמוד. למחרת, כצפוי, הוצפה הלשכה בעשרות פניות של נזקקים, שהושבו ריקם. אישה אחת, שבקשתה להשיח את מצוקתה ישירות לרעיית ראש הממשלה לא נענתה, אמרה בתסכול: "היא יכולה לעשות את כל הדרך לבאר שבע, אבל לא יכולה לדבר אתי בטלפון שיחה קצרה?".
כשיולי עופר רצה לתרום מחש לילד נזקק, נתניהו, שוב בהנחיית יועץ התדמית שלה, הגיעה לתכניתו של מני פאר והעניקה ברוב טקס את המחשב לילדה נכה, ובכך הסתכמה תרומתה בנושא. במסגרת מעורבותה בפרויקט 'מחשב לכל ילד', דאגו מארגני הפרוייקט לתת לבנה יאיר במתנה ערכת מחשב. נתניהו ביקשה מהם עוד ערכה אחת עבור הבן השני. בני הזוג הסבירו לעיתונות, ש"שווי הערכות אינו יותר מכמה עשרות דולרים".
שיכרון המתנות
אבל חיבתה הברורה של נתניהו למתנות נתקלת בשני קשיים מרכזיים: כללי הביטחון וחוקי המדינה. מבחינת הגברת נתניהו, גם אנשי הביטחון, החרדים שכל מתנה עלולה לשמש מלכודת מוות, וגם החוק המחייב אותה, כאשת ראש הממשלה להצהיר ולדווח על כל מתנה שקיבלה ולרשמה בספר המתנות, הם לא יותר מנדנוד מיותר. וכך המתנות עושות את דרכן לביתה, במישרין או בעקיפין, עם בדיקה ביטחונית או בלעדיה, ובמרבית המקרים בלי שהצהירה עליהן בפני גורם כלשהו.
כאמור, לא מדובר דווקא בנכסים יקרי ערך. במידה מסוימת, דווקא התעקשותה על הזעירות שבמתנות מלמדת על דפוס ההתנהגות שלה. אנשי הלשכה נתקלו בו מיד כשנבחר נתניהו לראשות הממשלה. דירתם הפרטית של בני הזוג בשכונת רחביה הוצפה אז בעזרות עציצים. בשל הצפיפות נאלצו לאפסן חלק מהם בבית הוריו של נתניהו. כשעברו למעונם הרשמי בבית הכרם, נאספו העציצים בחזרה אל בית הזוג הממלכתי. אלא ששרה נתניהו, שטרחה לספור את העציצים בטרם אחסנה אותם אצל חמותה, ערכה להם מפקד חוזר כששבו, וגילתה לזוועתה שאחד העציצים חסר.
כאן התחילה מסכת חיפושים קדחתנית: מזכירתה של נתניהו התבקשה להתקשר אל צילה נתניהו, האם, ולדרוש בתוקף את העציץ הנעדר; צילה נתניהו לא זכרה שום עציץ נוסף, אבל בלחץ כלתה ערכה חיפש דקדקני חוזר ברחבי הדירה, ואז מצאה "עציץ ממש ממש קטן, ואולי זה זה". רוזי פרסטאי, המזכירה, העבירה את המידע לבוסית, ושרה נתניהו הודיע חד משמעית: קטן או גדול, עוד היום העציץ הזה יגיע אליי הביתה. וכך היה.
כדי לעקוף את חוק המתנות של עובדי ציבור, הנדרשים לדווח על כל מתנה שהם מקבלים, הורתה שרה נתניהו למזכירותיה להוריד את האריזות והסימונים מהמתנות. "היא מטריפה את המזכירות שלה בעניין המתנות", מספר אחד מעובדי הלשכה, "היא אומרת להם, 'את זה אני לקוחת לבית, לא לביטחון'. אנשי הביטחון תמיד היו עולים על זה והיו לוחצים על המזכירות, כי היו חייבים לרשום את זה. והיא הייתה לוחצת על המזכירות: נו, מה קורה, למה המתנות עוד לא הגיעו הביתה. ומדובר לפעמים על המתנות הכי מצ'וקמקות". כדי לעקוף את הביטחון, היא יכולה לבקש ממזכירה או פקידה לקחת את המתנה "כאילו לעצמך" ולהביאה אליה הביתה מאוחר יותר. לפעמים היא מספרת שמתנה ניתנה לה באופן אישי עבור התנדבותה בארגון 'יד ביד'.
אבל לצרכיה הפרטיים בלבד, כדי לזכור מי הביא מה למי, ניהלו המזכירות, על-פי הוראתה, רישומים מדוייקים של המתנות שנתקבלו, ותייקו אותן בתיקים מיוחדים. כך, לדוגמה, נפתחו, 'תיקי יום הולדת' לאבנר, יאיר, שרה וביבי, ובהם נרשמו שמות האנשים שהגיעו לכל אירוע, ומי הביא איזו מתנה. "אני הייתי צריכה לרדת למטה עם כל הארגזים שמגיעים ולרשום בשבילה בדיוק מה הגיע למי", סיפרה אחת ממזכירותיה לשעבר, "אפילו כרטיסי ברכה שהביאו אנשים היה צריך לרשום. שעות בזבזנו על זה". גם בביקוריה בחו"ל נתניהו לא מוותרת על שום מתנה. היא דואגת לארוז באמתחתה כל פסלון או קימונו ממשי, או כל מזכרת אחרת, פעוטה ככל שתהיה. "תדאגי שהמתנות ייכנסו, ולקחת את זה מיד הביתה. כל המתנות", היתה מאיצה במלוותיה. אפילו את זרי הפרחים שנשלחים אליה לסוויטה, נאלצים עוזריה לסחוב בטיסה לישראל.
נתניהו אוהבת בגדים תוצרת חוץ. היא לא קונה את בגדיה בארץ. התדמיתנית דברה אייזנברג יועצת לה בהתנדבות, ועל פי הנחיות היועצת מזמינה נתניהו את בגדיה מחבריו האמידים של בעלה, המספקים לה משלוחים מיוחדים של מיטב ואפנת ארצות הברית ואירופה. כך אפשר למצוא ביומני המזכירות האישיות הזמנות של חליפות מסוימות ונעליים בצבעים תואמים מידי הזוג בעולם, ואזכורים בנוסח: "להזמין מגלן ודרל סיגל שתי חליפות מחויטות ושתי שמלות בסגנון 'זיכרונות מאפריקה'".
ביומנים אפשר למצוא גם הוראות בנוסח "לקחת מסטיב שנייר את המזוודות של הבגדים" (שנייר הוא איש עסקים תל אביבי אנגלו סכסי, המקורב לנתניהו ומשמש איש קשר עם קהילת תורמיו בארצות הברית), וכעבור מספר ימים הוראה נוספת: "להודיע לסטיב שנייר לקחת את המזוודות הריקות". וכך מתרחבת מלתחתה של נתניהו, ולה נותר לדאוג רק לתיקונים הקטנים, שהחייט מבצע פעם בשבוע. בנסיעותיה ללוס אנג'לס מלווה אותה במסעותיה בין המספרה לחנויות הבגדים היקרות בעיר, תיה אידלסון, רעייתו של המליונר מירב אידלסון, ידי ותרום של נתניהו שהתפרסם לאחרונה בדרישותיו לתשלום על עזרתו לחגיגות החמישים.
החברים האמידים דואגים לא רק לבגדים ותסרוקת, אלא גם לאיפור של הגברת. בביקורה לפני שנה בארצות הברית שלחה אליה הגברת לאודר (רעייתו של רון לאודר, מבעלי חברת הקוסמטיקה 'אסתי לאודר' וידידו האישי של נתניהו) את המאפר הראשי של החברה, היושב בבית הכל בו היוקרתי 'ברגדוף אנד גודמן' בניו יורק. המאפר, בחור בשם חוליו, הגיע לאפר את אשת ראש הממשלה פעמיים. בכל פעם דרשה ממנו להשאיר שם את תיק כלי האיפור, קיט שהכיל סדרה יקרה של מוצרי איפור של 'אסתי לאודר' (האמורה לספק צרכים קוסמטיים של מספר חודשים), ושוויו כמה מאות דולרים. את המידע הזה סיפקו עובדים בכירים במחלקה של 'אסתי לאודר' ב'ברגדורף אנג גודמן'. חוליו עצמו, שכבר הספיק לשמוע על יחסי הידידות בין משפחות נתניהו ולאודר, הסתפק בגרסה: "הגברת לאודר שלחה אותי לאפר את הגברת נתניהו, ושלחה לה בשתי הפעמים את הקיטים עם האיפור מתנה. היא ובעלה, מיסטר נתניהו, מאוד חביבים על הזוג לאודר".
חבריך מספרים שיצאת מהמפגש עם נתניהו בתחושות קשות.
"אני לא רוצה להיכנס לזה. אתם יכולים להבין שכמי שמועסק בחברה, אני לא יכול להגיד כלום. אני יכול להגיד רק שאשת ראש הממשלה שלכם היא אישה חזקה מאוד, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה.
כשם שהיא אוהבת מתנות, שונאת שרה נתניהו לקנות מתנות מכספה. וכך, בכמה מקרים העניקה שרה לחברים אישיים מתנות, שנלקחו ממחסני משרד ראש הממשלה. האחת מהן, זוג פמוטי כסף, ניתנה כמתנה לנישואי בתה של הגננת של אבנר. השנייה נמסרה לאחת מחברותיה אישיות של שרה, ומומנה גם היא מכספי הלשכה. מתנה אחרת, ספר תנ"ך בכריכה מוזהבת, הגיעה לברית המילה לבנו של חבר.
האמת, ששרה נתניהו פשוט מעדיפה שלא להוציא כסף מכיסה. עד לאחרונה היה הספר הצמוד שלה דוד אפוטה, מי שנורה למוות בשבוע שעבר עם חברתו, הדוגמנית ענת אלימלך. אפוטה או ספר אחר ממספרתו נהגו להתייצב בבית ראש הממשלה מדי יום, לפעמים אפילו פעמיים ביום; פעם בחודש התבקשו להוסיף לטיפול השגרתי בתסרוקת של רעיית ראש הממשלה גם צביעת גוונים; לפעמים התבקשו לספר את הילדים או להעניק חפיפה ופן לראש הממשלה, וכל זה בסכום המגוחך, הגובל בקבלת טובת הנאה, של 1,000 שקל בחודש כולל מחיר התכשירים וחומרי השיער. רק לשם השוואה: במספרה שלו גבה אפוטה מלקוחותיו 50 שקל לפן, 140 שקל לתספורת אישה, 60 שקל לתספורת גבר או ילד ו 450 שקל לגוונים.
הספרים נאלצו לא פעם להמתין שעה, שעתיים ואפילו יותר עד שהגברת התפנתה אליהם. מעולם לא תוגמלו על הזמן המבוזבז. למעשה, גם את הסכום הנמוך שנקבע כתשלום לא שילמה להם בחודשיים האחרונים, והיא חייבת 2,000 שקל. אבל אפוטה המנוח החליט זמן קצר לפני מותו לעזוב את הג'וב, בלי קשר להלנת השכר. הוא פשוט התלונן, ש"מתייחסים אליי שם בבית כמו אל כלב". הספר שתפס את מקומו, אבי בן חמו, מקבל גם הוא 1,000 שקל בחודש עבור שירותיו.
כך יצא, שאשת ראש-הממשלה מצאה את עצמה חייבת כספים לספר שלה, לפיזיותרפיסטית שטיפלה בה, לאחת המדריכות של אבנר, לנהג שעבד עבורה, ועד לאחרונה גם למזכירתה אישית, שהוציאו מכיסם מאות שקלים כדי לקנות עבודה דברים שביקשה, או ביצעו עבורה שירותים שונים. אבל יש לה, לגברת ראש הממשלה, הסבר הולם לחסכנותה המפולגת. כשביקשה (עוד לפני הבחירות) הנחת ענק בקניית דירה, הבטיחה לקבלן: "השם של ביבי יעלה לך את ערך הדירות". כשהעז מישהו להעיר פעם על הסכום הזעום שהיא משלמת לספר האישי, שבא לביתה מדי יום, ענתה בזעם: "הוא צריך להבין שהוא בא לסרק את רעיית ראש הממשלה. זה הכבוד". ובמקרה אחר, כשאחת ממזכירותיה העירה משהו על גובה המשכורת, הגיבה נתניהו: "מה זה, באים לעבוד בשביל משכורת? לכאן באים בשביל הציונות. בשביל לשרת את המדינה". במידה רבה, המשפט הזה מבטא הכל: המדינה זה אנחנו, אנחנו המדינה.
עזר כנגדו
לאור התנהגותה החריגה של רעיית ראש הממשלה נשאלת השאלה, עד היכן מגיעה השפעתה על ראש הממשלה, ועד כמה משמעותית התנהגות זו לתפקודו. האופן שבו היא מתערבת במינויים ממלכתיים ומקצועיים, החל באחרונת המזכירות, דרך יועצים אישיים וכלה בווטו שאיימה להטיל על מינויה של לימור לבנת לשרת התקשורת, מעלה סימני שאלה בנוגע לאיכות שיקולי של ראש הממשלה עצמו, הנכנע ללחציה ברמה זו או אחרת.
לשרה נתניהו יש בעיה עם נוכחות נשים בסביבתו של בעלה. עד היום היא מתייחסת אל לבנת בחשדנות רבה. בלשכה של לבנת מספרים, שכמעט בכל הפגישות של השרה עם נתניהו (המדווחות בלו"ז המגיעה, כאמור, מדי ערב אל רעייתו), נוהגים להוסיף ליד שמה שמות של משתתפים נוספים. בשבוע שעבר סיפרה דליה שחורי במוסף 'הארץ', שגליה אלבין פנתה, לדבריה, ללשכת ראש הממשלה בהצעה להיות יועצת ראש הממשלה למעמד האישה בשכר של שקל בשנה. "אמרו לי", מצוטטת אלבין, "זה לא נוח בגלל שרה, אנחנו לא רוצים להסתבך".
"אם זה היה תלוי בה", אומרת אחת מנשות השלכה הוותיקות, "היא הייתה מקיפה את בעלה בעוזרים גברים ודתיים. גם משום שהיא רואה בעצמה אישה מסורתית, שבאה מבית דתי, וגם משום שלדעתה, הם יכולים לתרום בנוכחותם והשפעתם על יציבות התא המשפחתי שלה". להעדפה הזו אפשר לייחס את בחירתה ברמי סדן לדוברה ואת יחסיה הטובים עם שר האוצר, יעקב נאמן. נאמן היה לה למשענת, כאשר התפוצצה פרשת הקלטת, הוא זה שהביא לפיוס בין השניים, והוא אפילו הקצה עבורה באותה תקופה חדר במשרדו שבירושלים, כדי שתעסוק שם בעבודת המאסטר. היא תמכה במינויו לתפקיד שר, ואין זה מקרי שבימי הקמת הממשלה היה הוא זה שנשלח לשכנע אותה להסכים למינויה של לבנת לשרת התקשורת.
למרות הפרסומים שעסקו בנוכחות שרה נתניהו בדיונים מדיניים מצומצמי משתתפים ובנגישותה למסמכים רגישים, נראה שיותר שמששרה נתניהו מערובת בפועל בענייני המדינה, היא משפיעה על האווירה שבתוכה פועל בעלה. "להתנהגותה יש השפעה גדולה על ראש הממשלה", אומר אחד מבכירי העובדים בלשכת ראש הממשלה, "היא אישה קשה עם צורך גדול מאוד להשפיע, וזה יוצר אווירה קשה בסביבתה".
באחת הנסיעות לוושינגטון הוזמן ראש הממשלה להרצות לפני ה'וושניגטון אינסטיטיוט'. שרה נתניהו, שהגיעה אתו, דרשה לשבת על הבמה . המארחים ענו לה באדיבות שהם יכולים לסדר לה מקום בשורה הראשונה , ממש באמצע, ממש מול המיקרופון, במקום הכי מכובד. זה פשוט לא נהוג, כך הסבירו, שאשת אורח הכבוד תשב על הבמה. אבל הדברים לא הניחו את דעתה של אשת ראש הממשלה. בסופו של דבר נכנעו המארחים, ולגברת נתניהו סודר מקום לצדו של נתניהו על הבמה. האירוע הזה הזכיר לנוכחים הישראלים באולם את נשף הניצחון הרשמי של הליכוד, שנערך בבנייני האומה, כששרה התעקשה לשבת על הבמה, והשתלטה על כיסא שנועד לאחד מחברי הכנסת.
לפני מספר חודשים הגיעה לארץ העיתונאית לאלי ווימות', כתבת בכירה ב'וושינגטון פוסט' וב'ניוזוויק' (ובתו של בעלי ה'וושינטון פוסט'), כדי לראיין את נתניהו. היא הגיעה ללשכה, ובשבע בערב נכנסה לראיון. באמצע הראיון פרצה לחדר שרה נתניהו והתחילה לצעוק על ראש הממשלה. ווימות' לא הבינה את הנאמר, אבל מטון הדברים התרשמה שמדובר באירוע דרמטי, מה עוד שלאחר מכן התקשה נתניהו להתרכז בראיון. ווימות', שעשתה את כל הדרך מניו יורק לארץ, גילתה שאינה מסוגלת לחדש את השיחה. והראיון נקטע. מאוחר יותר, כשהשמיעה את קלטת הראיון החלקי באוזני חבריה הישראלים, נדהמה לשמוע תרגום הצעקות שנשמעו שם. "מה אתה חושב", צעקה שרה על בעלה, "אני מחכה לך בחוץ חצי שעה, אם אתה מאחר, אז מישהו צריך להודיע לי. למה משה ליאון לא הרים אליי טלפון, איך אתה מתנהג? איך אתם מתנהגים כולכם?".
גם העיתונאים המקומיים כבר ראו מקרים דומים. מעט אחרי תחילת הקדנציה ערך דן שילון ראיון אחד על אחד עם נתניהו. המצלמות מוקדו, המוניטורים הופעלו, וצוות ההפקה כבר ישב בניידת השידור. ואז זמן קצר לפני הראיון, יצא דן שילון מהחדר והסאודמנים ראו על המסכים איך נפתחת הדלת, ולחדר נכנסים בני הזוג נתניהו עם שי בזק. "למה הכיסאות מוצבים ככה?", שאלה שרה. בזק הסביר לה את קונספט הראיון, והיא, ברוגז גובר, דרשה לקיים את הראיון ליד שולחן העבודה, "כי ככה לא רואים את התמונות שלי ושל הילדים, שעל המדף מאחורי הכיסא". התפתח ויכוח קולני, שבסופו הוכנס הצוות לתמונה, כיסאות הוזזו, התמונות כוונו, והראיון שודר כך שהתמונות יהיו בפריים.
אבל מאחורי הקלעים של 'בשידור ישיר עם דן שילון' התרחשה סצנה מוזרה עוד יותר. באחת התכניות, שבה לקחו חלק נתניהו וגם הזמרת עפרה חזה, "כשעפרה חזה חזרה מהבמה היא ככה, שמה יד על ביבי והתיישבה", מספר אחד מעדי הראייה, "בהפסקה שרה יצאה למסדרון וצרחה על ביבי, 'מה אתה נותן לה לגעת בך'. היא השתוללה וצרחה, ואז באה לתת... כאילו לדפוק עליו עם הידיים. ביבי תפס לה את הידיים, אז היא אמרה לו, 'אם לא תעזוב לי הידיים, אני אגיד למשטרה שאתה מרביץ לי'. האנשים ששמעו את זה פשוט החווירו".
"זו מערכת לחוצה, שאמורה ורוצה לעסוק רק בראש הממשלה", מסביר אחד מאנשי צוות לשכת ראש הממשלה, "וגורם כזה, שמטריד ותובע בלי הרף כמוה, הופך להיות נטל על המערכת. לכן בכל מיני אירועים נוהגים לשכנע אותה לא להגיע. אנחנו עושים לה הרבה תרגילים". "הרבה פעמים אומרים אצלנו בגאווה: 'הצלחנו להוריד אותה מזה'", מספרת אחת מאנשי הצוות הפנימי, "כשמצליחים למנוע ממנה להתלוות אליו זה נתפס כהישג, כאילו הצלחנו להקל על ראש הממשלה".
איש הצוות הזה, שבחר כמו שאר חבריו להישאר בעילום שם, מסגיר את הבעיה האמיתית בלשכת ראש הממשלה. הבעיה היא פחות שרה נתניהו, ויותר הבועה השקרית שלשכת ראש הממשלה מטפחת באדיקות סביב רעייתו וסביב עניינים נוספים, חמורים כפעוטים, שעשויים לפגוע בתדמיתו של ראש הממשלה. לפעמים חוזרות ההכחשות כבומרנג ללשכה. חרף כל המאמצים, תדמיתו הזוהרת שנתניהו, הועמה קשות מאז החל בכהונתו. מקרה שרה נתניהו מוכיח אולי, שאי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן. ראש הממשלה ופמלייתו בטוחים ששווה לנסות.
תגובות: הכול הכפשות
ממשרדה של הגברת נתניהו נמסר בתגובה: "מצער הדבר, שגל ההכפשות וההשמצות האישיות המכוונות נגד רעיית ראש הממשלה, שטף גם את עיתונכם. אנו סבורים שכל מי שעיניו בראשו, רואה מיד מי הם המקורות המשמיצים ומהן מטרותיהם. כל אדם נבון יבין מיד שאין ממש בטענות, כמו הטענה המגוחכת, שאשת ראש הממשלה הכריחה אנשים לטעום מזון כדי להסיר חשש של הרעלה.
זו רק דוגמה אחת לחוסר הרצינות ולעיוות האמת בסיפורים המופיעים בכתבה. בניגוד לכתוב, למשל, הגברת נתניהו משלמת תמיד עבור בגדיה, גם כשחברותיה מסייעות לה בקנייתן, ושוב בניגוד לכתוב, המתנות המגיעות לאשת ראש הממשלה נרשמות כולן באופן מסודר, על פי הנוהל הקיים מזה שנים. כך גם אין אמת בהכפשות נגד אהובה רגב, שהיא עובדת מסורה ואחראית. וכן הלאה וכן הלאה.
דרך זו, של מתן פה לכל מי שיש לו אינטרס אישי להשמיץ את אשת ראש הממשלה, איננה הוגנת. כל אדם המעוניין להכפיש או להתנקם בגברת נתניהו כתוצאה מתסכול אישי, יכול לעשות זאת תוך ידיעה ברורה, שדבריו יקבלו כר נרחב בתקשורת, כך הופך כל איש ציבור לבן ערובה בידי כל אדם שעבד עמו, או היה קשור אליו. מצער שעיתונכם בחר ללכת בדרך זו שאיננה ראויה".
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
