אשתו של הנרצח בלינץ של רמאללה  

ביום הרביעי שלאחר פרוץ אינתיפאדת אל אקצה גויס מחזור מילואים על בסיס תעסוקה שגרתית של נהגי ג'יפים לחטיבה המרחבית (חטמ"ר) בנימין. ביניהם גויסו החיילים יוסי אברהמי מפתח תקווה וואדים נורזיץ' מאור עקיבא.

החיילים נשלחו לחופשה בת יום אחד על ידי סגן השליש של החטיבה ללא קבלת תדריך לדרך ההגעה בחזרה אל החטיבה בצומת איו"ש. למחרת היום חזרו אברהמי ונורזיץ' ברכב פרטי. במהלך נסיעתם בכביש 443 שגו החיילים ובמקום להמשיך למחסום חיזמא ולעקוף את רמאללה המשיכו לכוון העיר כאשר בדרכם חצו מחסום צה"לי בביתוניא. בעודם נכנסים לרמאללה, זוהו על ידי עוברים ושבים פלסטינים שהחלו מיידים על הרכב אבנים וחוסמים את דרכם. לאחר עצירתם דרשו שוטרים פלסטינים במדים מהחיילים להילוות אליהם לחקירה בתחנת המשטרה. הוצאת החיילים מהמכונית והובלתם אל תחנת המשטרה בוצעה תוך כדי הכאתם על ידי המון משולהב ועל ידי השוטרים. בעת הוצאתם מהרכב נטלו מהם השוטרים את נשקיהם האישיים וכן אקדח נוסף שהיה ברשותם. בתחנת המשטרה נקטו כלפיהם למעלה מעשרה שוטרים ואזרחים רבים שפרצו לתחנה באלימות קשה מאד והיכו אותם מכות מוות באלות השוטרים, מוטות ברזל ובחפצים קהים, וכן דקרו אותם מספר פעמים. בתוך זמן קצר נפוצה הידיעה על הימצאותם של החיילים הישראלים בתחנת המשטרה ובחצר המשטרה התקבצו מאות פלסטינים מצוידים במקלות ובבלוקים ועודדו את המתעללים. ההמון המשולהב הצית את מכונית החיילים ודרש לקבל את החיילים לידיו. לבסוף הושלכו גופות החיילים דרך החלון לידי ההמון הזועם שגרר אותם ברחוב והמשיך בהתעללות בהן ובריטושן. ריטוש הגופות נמשך עד אשר נפוצה בהמון השמועה לפיה צה"ל עומד לנקוט בפעולת תגמול ואז התפזר ההמון באחת והגופות נעזבו.

אחד המשתתפים העיקריים בלינץ', עזיז צלאחה, אשר השליך את הגופות מהחלון, הוציא ראשו מהחלון והציג את ידיו המגואלות בדם, בעוד שההמון מריע. לדברי הרופא הגדודי, יוסי אברהמי הוכה קשות והגיע במוות קליני למתחם המת"ק באזור ומת בדרכו למסוק.

התמונות והשפעתן
צוות טלוויזיה איטלקי תיעד את הלינץ' ושידר את התמונות למרות שקיבל איומים על חייו מצד הפלסטינים. בדיעבד, רשת הטלוויזיה אף פרסמה התנצלות רשמית על שידור התמונות עקב פגיעתן בפלסטינים. הדבר גרם לזעם עצום בדעת הקהל הישראלית ותמונת הרוצחים המנופפים את ידיהם מגואלות הדם בשמחה דרך החלון נהפכה לאחד מסמלי האינתיפאדה השנייה. ידיו המגואלות בדם של צלאחה אף הופיעו על סטיקר שדרש את הקשחת המדיניות הישראלית.

תגובת ממשלת ברק ללינץ' הייתה שהפלסטינים הוזהרו להתרחק מבניין המשטרה ומסוקי צה"ל הפציצו את הבניין הריק ומבנים ריקים נוספים של הרשות הפלסטינית.

מאוחר יותר, בתקופת ממשלת שרון, החלה ישראל במצוד אחרי מבצעי הלינץ'. לבסוף נתפסו בידי צה"ל כל מבצעי הלינץ', ביניהם עזיז צלאחה, והועמדו למשפט. ב־26 בספטמבר 2007 צה"ל דיווח לתקשורת כי המבוקש האחרון שהשתתף בלינץ', פעיל התנזים היימן זבן, נעצר בשכם.

לצד גינויים חריפים בתקשורת הישראלית ופרסום נרחב של תמונות שצילם הצוות האיטלקי. העיתונאי גדעון לוי ניסה להסביר בראיון לקול ישראל את ההקשר הפוליטי והקונצפטואלי של המעשה. הסברו עורר מחלוקת ציבורית והעיתונאי נחום ברנע פרסם על כך מאמר ביקורת בעין השביעית בשם "מבחן הלינץ". הוא כתב כי אירועי אוקטובר 2000, היו ללוי "שעה של מבחן משולש: איזה עיתונאי אתה? איזה בן-אדם אתה? איזה ישראלי אתה...? לוי קפץ בקושי מתחת לרף".

איש רע , אוהב ערבים...וזה בהמשך לאי התגובה שלו בעניין מדחאת יוסף
החייל מקבר יוסף...