השימוש במונח "מבוטחים" בהקשר של המל"ל הוא מטעה.היחסים בין המל"ל לבין העזתימ אינם יחסי מבטח-מבוטח (המוסדרים
בעיקר על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח,
פקודת ביטוח רכב מנועי, חוק פיצויימ לנפגעי תאונות דרכים והתקנות
שהותקנו מכוחם; חוק החוזים (חלק כללי), חוק החוזימ (תרופות בשל
הפרת חוזה), הוראות המפקח על הביטוח, ועוד.
לא מדובר בחוזה ביטוח, המחייב את המבטח לשלם את תגמולי הביטוח
בקרות מקרה הביטוח, על פי תנאי החוזה.
מדובר במערכת יחסים סטטוטורית, ולמרות שלעיתים נעשה שימוש במונח
"ביטוח" (כמו ב"ביטוח אבטלה"), הרי שאין מדובר במערכת יחסים
ביטוחית-הסכמית, אלא במערכת יחסים שבין נתמכים ותומך, מכוח הדין.
ההבדל אינו סמנטי בלבד: בעוד שמערכת יחסימ ביטוחית-הסכמית אינה
ניתנת לשינוי חד צדדי (בכפוף להוראות החיקוקים הרלוונטים), הרי
שמערכת היחסים שבין המל"ל לנתמכיו היא כזו שזכויות ה"מבוטחים"
(דהיינו, הנתמכימ) כפופות לשינויי מדיניות ורגולציה. אפשר שאדמ
מסוים יהיה זכאי לגמלה פלונית בנקודת זמן מסוימת - וכעבור זמן,
לא יהיה זכאי לאותה גמלה, וזאת לא מחמת שחל שינוי כלשהו במצבו,
אלא מחמת שחל שינוי חקיקה/מדיניות, שהוציא אותו ואנשימ מסוגו
מכלל הזכאים לאותה גמלה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
