קו המשווה: מה עמדת המפלגות על המתת חסד?  

בשווייץ מתירים לחולים סופניים לסיים את חייהם בזריקה, בבלגיה מאשרים לחירשים שהתעוורו לשים קץ לחייהם. בישראל אסורה פעולה אקטיבית. שאלנו את המפלגות הגדולות לעמדתן
כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות"
פורסם: 16.01.13, 10:37

לפני כשנה וחצי בחר עדי טלמור, קריין החדשות המיתולוגי של גלי צה"ל לשים קץ לחייו בהמתת חסד, בעקבות מחלת הסרטן שבה לקה. זה קרה במכון "דיגניטס" בשווייץ, הארגון היחיד בעולם המבצע באופן שגרתי המתות חסד לחולים סופניים, שאין כל סיכוי להצילם ושחייהם רצופים סבל יומיומי מתמשך. בשבוע האחרון מסעיר את בלגיה והעולם סיפור על תאומים חירשים שהתעוורו וקיבלו אישור מיוחד לשים קץ לחייהם. ומה אצלנו?

ב-2005 אושר בכנסת "חוק החולה הנוטה למות", המעניק לחולים במחלה חשוכת מרפא, שנותרו להם עד שישה חודשים לחיות, את הזכות שלא להאריך מלאכותית את חייהם.

המתת החסד מתבצעת על פי הנחיות שהעביר קודם לכן החולה לרופאיו או למיופה כוח. אם אין הנחיות כאלה, רשאי אדם קרוב או אפוטרופוס להצהיר על רצונו של החולה למות.

החוק גם מתבסס על ההלכה היהודית. אחד הפתרונות ההלכתיים שנמצאו לנושא הבעייתי של אי-חידוש פעולתן של מכונות החייאה, הוא חיבורן למעין "שעון שבת" - שעון עצר שגורם להפסקות יזומות בהנשמה. עם זאת, המתת חסד אקטיבית - כמו זו שבשווייץ - אסורה בישראל.

לפני כמה שבועות המית ד"ר מרדכי שטלריד מהיישוב ניר ישראל את בתו קרן שביקשה לשים קץ לחייה עקב מחלה ממושכת, והתאבד. האם שינוי בחוק היה מונע ממנו לשים קץ לחייו? מה אומרים במפלגות?


(צילום: דור גרבש, חיים צח, ירון ברנק, AP, יוני המנחם, כפיר סיוון, דוד גרבש, shutterstock)

נזכיר כי החוק בשווייץ נחשב לליברלי בכל הקשור להמתת חסד, ומאפשר לכל אדם לשים קץ לחייו כל עוד הוא עושה זאת בדעה צלולה ולתועלתו האישית.

כל עובדי מכון "דיגניטס" הם מתנדבים, זאת כדי למנוע מצב של אינטרסים אישיים. ב-2009 קודמה שם יוזמת חקיקה בניסיון להגביל את תיירות המוות במדינה, בניסיון להצר את צעדי "דיגניטס" ולצמצם את היקף התופעה.

ברחבי העולם יש כ-5,500 חברים רשומים בארגון, אך מספר הישראלים אינו ברור, ככל הנראה מדובר בכמה עשרות. על פי נתונים שפרסם ה"גרדיאן" בשנת 2009, סיימו את חייהם באמצעות "דיגניטס" 13 ישראלים, הראשון שבהם בשנת 2001.