קודם כל, לא מדובר במסר תת הכרתי סטנדרטי אלא באותו מסר שהועבר כל הזמן, כלומר גם לפי אותם מחקרים-לכאורה שתמכו בהשפעת מסרים מסוג זה אני לא חושב שהם דיברו על כך שתהיה השפעה לאותו מסר עצמו שמועבר הן באופן הכרתי והן באופן תת הכרתי. הבעיה המדומה עם הפרסומות שבהן רואים בחורה שותה קוקה קולה באמצע הסרט היא שנטען שאין זה מאפשר לצופה התמודדות מודעת עם תכני הפרסומת, דבר שעשוי לפגוע ביכולת הביקורת ולפיכך הבחירה. כאן לעומת זאת זהו בדיוק אותו מסר שאיתו הצופה מתמודד במודע ולכן אין פגיעה ביכולת הפעלת הביקורת או הבחירה.
שנית, נראה בכלל שהפריים הזה הוא טעות בעריכת הסרטון (התמונה הראשית מוכפלת עם צבעים לא מכוונים) ולא משהו שנעשה במכוון.
ציטוט מתוך הידען
"קראו לו ויקארי, והוא לא שם תמונות אלא הודעות טקסט תת-הכרתיות – צמא? שתה קוקה-קולה! רעב? אכול פופקורן! – ואחרי שזה הצליח לו, הוא הקים חברת פרסומת למסרים תת-הכרתיים בסרטים."
"נשמע מפחיד. איך זה שהוא לא השתלט עדיין על העולם?"
חייכתי. "כנראה שזה בגלל שכל העסק היה מפוברק לגמרי. אף אחד לא הצליח לחזור על הניסוי שלו. עשר שנים אחרי הניסוי ויקארי בעצמו הודה שהוא זייף את התוצאות, והיום יש כאלו שמאמינים שהוא מעולם לא ערך את הניסוי.""
http://www.hayadan.org.il/subliminal-exposure-to-national-flags-1707095/
ראה גם כאן
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3558382,00.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
כי גם אני פש''ץ.מרץ 15.
