דעה: למה דוקא חרדים הם חברי הכנסת הכי טובים  

בחדר ההמתנה שהתרוקן נותרו שניים בלבד, חבוש הכפה שעיין בספר, וגלוי הראש שישב כמעט לידו וראשו שקוע בעתון רב דפים. לפתע פרץ גלוי הראש בצחוק מתגלגל בלתי נשלט.
הצחוק היה רם כל כך, והדהד בעוצמה בחדר ההמתנה הריק, עד שחבוש הכפה הסתכל לעבר הצוחק בתמיהה.
תראה, תראה איזו קריקטורה מוצלחת, אמר גלוי הראש כשהוא מושיט את העתון עד מתחת לאפו של שכנו. במרכז העמוד בתוך מסגרת גדולה הוצבו זו ליד זו תמונותיהם של רבנים ידועים, ומתחת לכל תמונה היה כתוב "שר המשטרה", "שר הבטחון", "שר התחבורה" וכו'.
הכותרת למסגרת היתה "הממשלה החרדית".
אפילו חיוך קל לא נראה על פניו של חבוש הכפה בשעה ששאל את שכנו: מה מצחיק פה?
הלה הגיב מיד כשהוא מתאמץ לכבוש את צחוקו: תראה למשל את הרב הזה, הוא יהיה שר המשטרה! אני חושב שבחיים שלו הוא לא החזיק אקדח ביד. או למשל...
חבוש הכפה שיסע מיד את דבריו: לדעתך תפקידו של שר המשטרה הוא להחזיק אקדח ביד?
הוא צריך לתפוס גנבים? לדעתך מי שאין לו רשיון נהיגה אינו כשיר לשמש שר תחבורה?
ומי שלא חילק מכתבים אינו יכול להיות שר הדואר?
לא, לא, אל תגזים, ענה. אני יודע שעיקר תפקידו של השר הוא לנהל את המשרד ולהחליט החלטות. אבל לא יתכן שלא יתמצא בנושא שעליו הופקד. כאשר נותנים לפוליטיקאי משרד ממשלתי, הוא חייב ללמוד את פעולות המשרד, הוא משוחח ומקבל דוחות ממנהלי אגפים ומחלקות, ואולי גם מסייר במקומות הפעילות של משרדו.
אני רואה, אמר חבוש הכפה, שאתה אדם משכיל בעל הבנה טובה. אתה יודע מה עושה שר רגיל עם קבלת תפקידו. מדוע אתה סבור שהרב הזה אינו מסוגל לעשות את מה שאמרת עכשו?
הוא אינו מסוגל ללמוד את פעולות המשרד? הוא אינו יכול לשוחח עם מנהלי האגפים,לקרא דוחות, ולעמוד על כל תיפקודי המשרד? מדוע אתה סבור כך? מדוע עצם האפשרות שהוא ישמש שר מצחיקה אותך כל כך?
גלוי הראש נראה עכשו הרבה יותר רציני. צל של חיוך לא ניכר בפניו. הוא ניסה להבהיר את עצמו: תראה, לא אמרתי שהוא לא מסוגל, אבל זה לא מתקבל על הדעת שאדם שהיה שקוע כל השנים בדפי הגמרא יעבור לפתע לעולם העשיה בתחום שמעולם לא עסק בו,ויתפקד כמו אחרים שעסקו כל ימיהם בתחומים קרובים. עבורם העיסוק הזה הוא הרגל. הם מחליטים החלטות באופן טבעי כי בזה עסקו מאז ומעולם. לרב, זה לא מתאים בכלל, אתה מבין? אני לא חושב שהרב יוכל להצליח בתפקיד כזה.
בן שיחו הרהר רגע, סידר את הכפה שעל ראשו ואמר: אני מכיר אדם אשר מאז ומתמיד חי בעולם המעשה. זמן קצר אחרי שהתחיל לעבוד במפעל כבר היה חבר ועד העובדים. כעבור שנתיים בלבד נתמנה לראש הועד. אחר כך היה נציג ועד העובדים באיגוד המקצועי, ולאחר מיכן שימש ראש ועדי העובדים בענף הזה. מאוחר יותר נתמנה מרכז עובדי התעשיה בהסתדרות ואח"כ יו"ר הסניף. כך טיפס ועלה, עד שהיום הוא חבר כנסת ידוע.
הנה, פרץ גלוי הראש, חסכת לי עבודה. זוהי בדיוק הדמות של איש המעשה המתאים מכל הבחינות להיות שר בממשלה. הוא רכש את הנסיון לכך בעשרות שנות פעילות למעשה בשטח. שום אדם שיוצנח מן החוץ לא יוכל לדמות לו, או אפילו להתקרב לשלמות של שר המתפקד כהלכה. תודה לך על הדוגמה ההגיונית והמשכנעת שסיפקת לי.
חבוש הכפה התקרב קצת יותר אל שכנו ואמר: אני אוהב לשוחח עם אנשים הגיוניים, זה פשוט נעים. אתה באמת צודק בכך שהאיש הזה הוא אכן בעל נסיון רב שנים בשדה המעשה.
לאורך שנות פעילותו הוא התנסה במאבקים קשים. הוא נאבק במעביד שלו, ואחר כך נאבק בהתאחדות התעשיינים. לעתים לא רחוקות נאבק בחבריו כדי לזכות בתפקיד גבוה יותר.
הוא התמחה באירגון שביתות ועיצומים ובהפעלת לחצים. במאבקים הפנימיים למד להיות קשוח ותקיף. הוא מאומן יפה בהשפלת מתנגדיו, ובגיוס תומכים לעצמו בשיטת "קח ותן".
ואכן הצלחתו מוכחת; הוא טיפס על כל חבריו המובסים, והלך ועלה בשלבי קידומו האישי והמקצועי עד לכנסת. הבה נבדוק כיצד ישרת אותו נסיון זה בתפקידו כשר בממשלה. נזכיר לעצמנו כי שר אחראי אחריות כוללת כלפי כלל האזרחים על כל הפעילויות שהן באחריות הממשלה. כאשר עומדת לדיון השאלה כיצד לחלק את התקציב השנתי של המדינה
בין המשרדים השונים, ושר מסוים מצליח בזכות כישוריו כמתאבק מקצועי וכבעל מרפקים לזכות בנתח גדול במיוחד עבור משרדו שלו, אין זה כלל בטוח שבזה שרת את העם. הרי נתח מוגדל זה יחסר בטיפול בחולים עליהם מופקד משרד הבריאות, ויחסר במשרד התחבורה שעקב כך לא יוכל להרחיב כביש מסוכן וכדומה. כישוריו של השר, אותם רכש בעשרות שנות נסיון, לא סייעו במאומה לעם ישראל.
כאשר מוצגת בעיה בעלת מספר פתרונות אפשריים, השר הזה שדיברנו עליו מתורגל מזה שנים לחשב במהירות הבזק ובאופן טבעי, מהו הפתרון הטוב ביותר עבורו ועבור קבוצתו, מה יביא לו יותר פרסום ומוניטין, מה יתרום יותר לקידומו האישי ולהצלחת מפלגתו, ולאילו פתרונות יש להתנגד ולהכשילם משום שהם עוזרים למתנגדיו. טבעי בהחלט לחשוב
כך. אבל בלתי טבעי ובלתי נורמלי לחלוטין לחשוב בצורה מבוקרת מהי טובת עם ישראל, ולהתעלם לחלוטין מהתוצאות לעצמו ולכתתו.
קשה להאשים שר כזה מדוע לא התעלה על עצמו, שהרי מעולם ואף פעם לא תירגל דבר כזה. כל כולו מתורגל להיפך הגמור מזה. נסיונו רב השנים הטביע בו הרגלי ברזל העומדים בניגוד מוחלט להגדרה של שר אידיאלי שטובת האומה לנגד עיניו. כמובן שאנשים משכילים כמונו מחוסנים מפני הדמגוגיה המציגה את מה שטוב בשבילו כאילו זוהי טובת עם ישראל. בנאומי מלל שקריים כאלה הם אכן מתורגלים בצורה יוצאת מן הכלל.
אתה סבור שהגזמתי? צא וראה כיצד הם לוחמים כאריות בכל האמצעים על חלוקת הכסאות. אולי קראת על חילופי ה"מחמאות" האישיות שהם חולקים זה לזה בנדיבות בשעת קטטה אישית בישיבת ממשלה. שום ניתוח ענייני, שום שקילה של פתרונות אפשריים, שום השוואה של נימוקי בעד ונגד, שום קימוט מצח במשותף כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר
לעם ישראל. במקום כל זה אתה שומע קולות כמו "מי אתה בכלל שתגיד לי מה לעשות?".
אכן, נסיון השנים הרבות בא לידי ביטוי נאמן סביב שולחן הממשלה...
בנימת יאוש מסוימת מעיר גלוי הראש: לצערי אתה צודק, אבל אני מקוה שאתה לא עומד לומר לי שהרבנים שלך הם המתאימים לניהול עניני הציבור כשרי ממשלה.
ראה, המשיך בעל הכפה, כולנו היינו רוצים לראות סביב שולחן הממשלה אנשים המסוגלים להתעלות מעל שיקוליהם האישיים, הפרטיים, והמפלגתיים, אנשים המסוגלים להתעלם מהאינטרסים הכתתים הצרים של הצבור שלהם. היינו רוצים שכל שר בממשלה יהיה בעל כושר ניתוח מעולה של בעיות, ובעל כושר לחשוף כל נמוק אפשרי בעד ונגד, ויכולת
לשקול את השיקול הסופי, ולהכריע בדבר מתוך מאמץ שכלי עליון להשגת הפתרון הטוב ביותר לאומה.
הבה נראה במה עוסק תלמיד חכם הלומד תורה לשמה. קודם כל מבחינה מוסרית הוא אדם המסוגל להתעלות מעל רצונותיו האנוכיים ולפעול לפי מערכת הערכים של התורה, שאינה זהה כלל עם יצרי האדם לכבוד, שלטון, ממון וכדומה. בתירגול הזה הוא עוסק משחר ילדותו וזהו לחם חוקו הקבוע. כל שומר תורה מתורגל להתגבר על יצריו כאשר זה נוגד את ההלכה, אבל לרמה גבוהה ביותר בתחום זה מגיע תלמיד חכם אמיתי.
להחלטת החלטות בדרג גבוה נדרש כושר ניתוח מעולה, סקירת כל הגורמים בעד ונגד ושקילתם זה לעומת זה. אפשר שאינך יודע זאת, אבל בזה בדיוק עוסק לומד תורה ברמה גבוהה, אשר צריך להסיק מסקנות הלכתיות למעשה מהתורה שהוא לומד. הוא משתמש בכישורים אלה ומפתח אותם עד לדרגה העליונה ביותר. גם כאשר מובאת לפניו בעיה
מחיי המציאות, הרי לפני שהוא פוסק הלכה בנידון הוא מנתח אותה מכל צדדיה, ושוקל יפה את דמיונה ואת שונותה ממקרים אחרים המופיעים בהלכה, ומביא לידי ביטוי יכולת עליונה של כושר שכלי שהוא חיוני למי שצריך להחליט החלטות חשובות.
לאורך ההיסטוריה הארוכה של קהילות ישראל בגולה, לא נוהלו עניני עמנו ע"י ממשלה יהודית, וגם לא ע"י שומרי העיר הפרשים בעלי האלות. לא הללו ניווטו את הליכות הקהילה הפנימיות, ולא את יחסיה עם השלטונות ועם הגויים שביניהם גרו. הבעיות שעמדו על הפרק היו בכל התחומים; החברתי, הכלכלי, הבטחוני ועוד. כל אדם משכיל יודע
שההחלטות בנושאים אלה היו בידי הרבנים גדולי התורה. אספת פרנסים ומנהיגי הקהילה היתה תמיד בראשותו של הרב.
אני מבין אותך, הגיב גלוי הראש, רצונך לומר שגם רבנים יכולים לשמש כשרים בממשלה.
לא הבינות אותי, אמר חבוש הכפה. אמרתי שמבחינה אובייקטיבית, הרבנים הגאונים שליט"א שעליהם התלוצץ בעל הקריקטורה, הם היחידים שרכשו במשך עשרות שנים רבות ובעמל רב את ההכשרה היחידה הדרושה כדי להחליט החלטות קשות וגורליות. יש רק בעיה אחת: איך משכנעים רב גדול כזה לסגור את הגמרא ולעזוב את בית המדרש, כדי לעסוק בתפקיד אשר המעמד, הכבוד והשלטון שהוא מעניק אינם מהוים עבורו כל פיתוי.