הכלכלה הפלסטינית: מצוקה כלכלית כיתרון לשלטון  

23.02.10, 07:14

למרות כמה קשיים טכניים, נראה שהמצרים יסיימו בעוד שבועות אחדים את בניית קיר הפלדה בעומק הגבול ברפיח (ציר פילדלפי) שנועד לחסום את מאות המנהרות המחברות את סיני עם רצועת עזה. כלכלת עזה נשענה בשנתיים האחרונות במידה רבה על הסחורות, הכסף והדלק שזרמו דרך המנהרות. מה יקרה בעזה אם המנהרות ייסתמו? אין נתונים גלויים וברורים על מה שקורה במנהרות.

ממקורות שונים (דיווחים בתקשורת, ושיחות עם מכרים בעזה), מתברר שישנן כ־600 מנהרות, רובן מופעלות על ידי המשפחות הגדולות של רפיח באישור ובתיאום עם שלטונות החמאס. יש ביניהן מנהרות רחבות וגבוהות; בחלקן יש גלגליות, כבלים ומנועים המעבירים את הסחורות; וישנן מנהרות עם צינורות להעברת דלקים. בכמה מקומות נאמר שמספר העובדים במנהרות הוא כ־6,000 והרווחים של המפעילים ובראשם החמאס נאמדים ב־20 מיליון דולר לחודש. מדובר, אפוא, בעסק רציני.

יש אישור ללוחות זכוכית
מה עובר במנהרות? נראה שהעיקר הם מצרכי מזון, מוצרי אלקטוניקה, חלקי חילוף למכשירי חשמל ומכוניות, חומרי בניין, סיגריות, וכן נשק ותחמושת. עיתונאים דיווחו גם על בעלי חיים, אופנועים ואפילו חלקי מכוניות שמרכיבים מחדש בעזה. אבל נראה שאלה יותר בגדר קוריוזים.

כלכלת המנהרות משלימה את ייבוא הסחורות שעוברות באורח רשמי וחוקי מישראל לעזה. על פי נתונים של המשרד לתאום עניינים הומניטריים של האו"ם
OCHA, נכנסו לעזה בכל חודש מאז אוגוסט דרך המעבר המרכזי כרם שלום בין 2,100 ל־2,700 מטענים - כלומר, כמאה משאיות בכל יום. רוב המשאיות נושאות מצרכי מזון, חומרי ניקיון והיגיינה, מזון לבעלי חיים, ציוד לחקלאות, תרופות, ציוד ללימודים ונייר, ומעט מכשירי חשמל וכלים לבית. אין אישורים להעביר חומרי בניין, אולם לאחרונה נתנה ישראל אישור להעברת לוחות זכוכית. דלקים וגז לבישול עוברים כיום גם בכרם שלום, לאחר שמעבר נחל עוז נסגר.

על הייצוא מהרצועה אין כמעט על מה לדבר בגלל האיסור הגורף שהטילה ישראל. עם זאת, האו"ם מדווח שמאז 10 בדצמבר יצאו מעזה דרך מעבר כרם שלום 56 משאיות (עם גרר) שהובילו תות שדה ופרחים. יצוא התות והפרחים יימשך בשבועות הקרובים, אולם הכמויות קטנות לעומת מה שהיה בשנים קודמות. אם משווים את הייבוא הרשמי לעזה כיום לזה של שנים קודמות, הוא מועט ביותר. רק כ־17% בממוצע חודשי ממה שהיה לפני שנתיים, כלומר, לפני השתלטות החמאס על עזה.

זה מחזיר אותנו לשאלה מה יקרה בעזה ללא היבוא במנהרות. ברור שיהיה משבר קשה, על כך מסכימים כל המקורות שנעזרתי בהם. יש הסבורים שתושבי עזה יתפרצו בכוח לגבול מצרים. אחרים חושבים שהמשבר יידחה בכמה חודשים משום שבעזה נערכו לכך ובמחסנים נאגרו כמויות גדולות של סחורות. קרוב לוודאי שאז לא יהיה מנוס לממשלות ישראל ומצרים אלא להרחיב את ההיתרים להכנסת מוצרים, ציוד, ואף חומרי גלם לרצועה.

מה שמאפשר לרוב תושבי עזה לקנות את מה שמיובא לרצועה הוא השכר החודשי שמקבלים כ־250 אלף מהתושבים מהרשות הפלסטינית ברמאללה, מסוכנות האו"ם לפליטים, מממשלת החמאס, ומארגונים בינלאומיים.

המצור הכלכלי על עזה נועד למטרה פוליטית ברורה, להפיל את שלטון החמאס. האם סגירת המנהרות תסייע לכך? ספק רב. ייתכן אפילו שההפך הוא הנכון. הניסיון ההיסטורי מלמד שבחברות לא דמוקרטיות השלטון מנצל מצוקה כלכלית לטובתו. כאשר יש מחסור, לשלטון ששולט על המעט, יש יותר כוח לתגמל את מקורביו ולהעניש את מתנגדיו - והוא מתחזק.