ממשלת השבעים של מדינת תל אביב  

מסכן הרב אליהו בן דאהן, לא מינו אותו לשר בתיק הדתות, רק סגן שר במעמד שר, זאת כדי שלא יקלקל את תמונת הנצחון של שונאי הדת עם חזותו החרדית והכיפה הגדולה שלראשו.

למזלם, ליברמן לא יהיה חלק מהתמונה בשל בעיותיו המשפטיות, אחרת רק הזקן שעל פניו יכול היה לקלק להם את התמונה ההיסטורית, לפיה במדינת ישראל קמה לה ממשלת השבעים והשונאים. עכשיו התמונה תהיה מושלמת. זו תמונת הנצחון של לפיד.

אבל גם החיוך של לפיד לא יהיה אמיתי. נכון, הוא הצליח להחרים שומרי תורה ומצוות על היותם כאלו, אבל מה לו ולתיק האוצר? הוא הרי רוצה ורצה את תיק החוץ. מה הוא יעשה באוצר? יקצץ כמה שיותר ובעיקר לאלה שאין להם. מה איכפת לו? הוא הרי לא ידע מחסור. אבל בסוף צריך לעבוד, צריך להעביר רפורמות, לשדל חכ"ים, לשכנע חברים בועדת כספים. זה תפקיד כפוי טובה. אז על מה יש לו לשמוח?
גם לבנט אין ממש סיבה לשמוח. נכון הוא הצליח במהלך שהגה והגיע די רחוק, אבל עד לפני כמה ימים הוא עוד השתעשע בתקוה שיהיה שר האוצר ועכשיו צריך לתפור לו תיק של שר הכלכלה והמסחר, עוד איזה שעטנז.

וכך הלאה והלאה. ראש השב"כ לשעבר שם הפך ליו"ר בנק כמו פרי ייאלץ להסתפק בתיק המדע. שמיר שחשב להיות שר בטחון יהיה שר חקלאות. סער שלא יקבל את החינוך והרשימה ארוכה מאד מאד של מאוכזבי הליכוד.

ונתניהו? הוא כמו אותו ראש הקהל שכל העיר מגדפת אותו, אבל מה לא עושים בשביל טיפת כבוד. אז הנה, יש לו כבוד. הוא ראש ממשלה. הוא יקבל כאן את אובמה בחיוך מאולץ וישוב לדבר איתו על הנושאים הכה-בוערים שעל הפרק שנשכחו בחודשים האחרונים.

המשותף לממשלה הזו מלבד החרמת יהודים חרדים לדבר ד', זו העבודה שזו ממשלה שמייצגת את אלו שיש להם: נתניהו, בנט העשיר, לפיד האמיד וכך הלאה. זו ממשלה של אנשים שבעים שליבם גס במצוקת האחר. רובם ככולם לא ידעו עוני ומחסור בחייהם. זו ממשלה שמייצגת את הבועה התל אביבית. את אלו שיש להם ולא אלו שאין להם והם רבים מאד.

ראוי גם להזכיר שזו ממשלה שבה הימין איבד את הרוב. זו ממשלה שבה איש ימין - נפתלי בנט - ריסק את הימיןוחבר למפלגת מרכז-שמאל והותיר את רוב הימין ללא ממשלה.

זו ממשלה, שביום הקמתה הגשרים בינה לבין שותפיה הקואליציוניים שרופים עד היסוד. התיעוב בין לפיד לנתניהו וההיפך הוא גדול ממה שחושבים, וכך גם עם בנט. ליברמן בז לנתניהו, בעיקר על כושר העמידה שלו. ולבני ידועה בהערצתה לנתניהו. נראה שהשר הכי בכיר כאן יהיה עמיר פרץ שיתמנה לשר איכות הסביבה, כי עם צחנה שכזו תהיה לו עבודה רבה.

הנכון הוא לנהל מו"מ עיקש כשאתה יודע שבסוף הדרך אתה חייב לעבוד עם הצד שכנגד. במקרה הזה הטירונים הפוליטיים עבדו כאילו והגיעו כרגע לקו הגמר ולא לקו ההתחלה. הבעיה הגדולה יותר של נתנהיו שהוא פשוט נתן להם את נוסחת הקסם איך לנצח אותו בכל וויכוח ובכל הצעת חוק, בכל רפורמה ובכל פריצת דרך. למעשה, לא רק שנתניהו הפסיד לליכוד את תיק החינוך, הוא בעיקר עבר סדרת חינוך.
ההיגיון אומר שממשלה שכזו אינה יכולה להחזיק מעמד זמן רב. אורך חיי המדף שלה קצר יחסית. אבל מי שמחפש היגיון בפוליטיקה עלו ללהיות מופתע לכל כיוון.

מול אותה ממשלה רעועה ימצא ראש הממשלה אופזיציה מאוגדת ומלוכדת של אלו שאין להם. זו תהיה אופוזיציה לוחמנית שתדע לעבור למרות חילוקי הדעות בין חבריה, כי לעוני אין כיפה וזקן וגם לא צבע. זה לא יהיה קל, אבל בטוח מאתגר ומעניין.

ואין ספק, שמעבר לאמונה שהכל לטובה, עצם ההתפכחות מלכאורה הברית עם הימין הפוליטי, טובה עבור הציבור החרדי. זה חשוב להיווכח מעת לעת כי ברגע הנכון, איש מבין אלו שמחייכים אלינו כל אימת שהם זקוקים לנו, לאעומד לצידנו. הם לא חברים שלנו וטוב שכך. ובמקביל לובהת ההשתדלות, נעתיר יחד תפילה למי שלב מלכים ושרים בידו כי יצילנו וישמרנו מידי "אחינו".