קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #17440
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
הגורם האנושי
חבר מתאריך 7.3.08
9759 הודעות, 132 מדרגים, 256 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ו' בניסן תש''ע
09:44 21.03.10 |
|
אחמדיניג'אד כבר ניצח /משה פייגלין
|
משה פייגלין שלישי, 16 מרץ 2010 15:56 "יש לנו בעיה בהסברה" – "ההסברה של ישראל על הפנים" – המשפט הזה חוזר על עצמו בשלל וואריאציות. אנחנו פשוט לא יודעים להסביר את עצמנו. ובכן הבעיה אינה חוסר תקציב כפי שמסבירים במשרד החוץ, הבעיה אינה מחסור בישראלים חדי לשון ודוברי אנגלית רהוטה, הבעיה היא שבמקום להסביר את עצמנו אנו מסבירים את האויב.מתי לאחרונה שמעתם נציג ישראלי רשמי האומר את המשפט הקצר, הפשוט והבסיסי ביותר – "זו ארצנו". בלי "אבל", בלי "וגם", בלי תנאים ובלי התנצלויות – פשוט "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי – נקודה". האם אתם יכולים להיזכר במסביר ישראלי רשמי, ראש ממשלה, שר, שגריר – שאמר את המשפט הזה? הרי כל הררי הטענות בעד ונגד ישראל מתנקזות בסופו של דבר לשאלה הפשוטה הזו – של מי הארץ הזו. אי אפשר לומר ש'זו ארצנו' ולא סתם 'מקום תחת השמש', בלי להישען על יסודותיך היהודיים, אך ראש ממשלה ישראלי הזולל בפרהסיה נבלות וטרפות בביקור רשמי ברוסיה (לפני חודש) - מתקשה לעשות זאת. כך מוצאים אנו את עצמנו טוענים טענות סרק בדבר ההומאניות הרבה של חיילנו – ואגב כך מסכנים את חייהם לשווא – או הדמוקרטיות הרבה בה ניחנו. אבל לעולם הנאור ממש לא אכפת כיצד צה"ל מתנהג. מה שקובע אם אתה צודק או לא הוא השאלה הפשוטה, של מי הקרקע תחת כפות רגלי החיילים. הפורץ האדיב ביותר עודנו פורץ ומקומו בכלא. וכך הגענו למצב בו שרי ממשלת נתניהו חוששים לצאת מהארץ, צווי מעצר בינלאומיים ממתינים להם באירופה, מחסלי מבחוח מבוקשים בכל העולם, בעוד רוצח ההמונים אחמדיניג'אד מוזמן להרצות באוניברסיטת קולומביה בארה"ב. העמלק המודרני אינו מסביר בהרצאותיו עד כמה הוא הומאני, מה שהוא הסביר זה שהוא צודק והעולם קונה את זה כי ההנהגה הישראלית הבורחת מזהותה היהודית משחקת הישר לידיו. כמו העמלק הראשון שתקף את ישראל כשכל העולם עוד נרתע מלהתעסק עם הישראלים שהביסו את האימפריה המצרית, פורר את ההרתעה וסלל את הדרך למתקפה מצד שאר העמים, כך אחמדיניג'אד – הודיע ברבים כי בכוונתו לחסל את ישראל והוא מכין עצמו לכך מבחינה טכנית וראה זה פלא – במקום לאבד את הלגיטימציה למשטרו ולקיומו, דווקא מעל ראשה של ישראל הולך ומסתמן סימן שאלה ענק ומאיים. שלילת הלגיטימציה לעצם קיומנו הוא הנזק הגדול שגרם לנו ההמן המודרני והוא מסוכן הרבה יותר מהפצצה משום שהוא מחזיר אותנו משנת 2010 לנקודה כל שהיא בשנות השלושים של המאה הקודמת ימי השאלה היהודית. את נזקו הוא כבר גרם, מבחינתו הוא כבר ניצח. הדלת הפתוחה אליה התפרץ אחמדיניג'אד היא חוסר יכולתה של 'מדינת כל אזרחיה' (אהרון ברק), 'סינגפור של המזה"ת' (פרס), או 'מקום תחת השמש' (נתניהו) להתייצב בגאון מאחורי זהותה ולהצדיק את קיומה. זה פשוט לא צודק להקים סינגפור נוספת על חשבון הפלסטינים ומקום תחת השמש ניתן למצוא באיים הקנאריים במחיר סביר ובלי לגרור את העולם למלחמות אין קץ. בשבוע שעבר הראנו כיצד ויתר ראש הממשלה על התנאי שניסה להציב, לפיו - על ה"פלסטינים" להכיר בזכותם של היהודים למדינה בארץ ישראל, בתמורה להכרה מקבילה של ישראל בזכותם של ה"פלסטינים" במדינה כזו. בסופו של דבר חזר בו נתניהו מן התנאי אך אבו מאזן נותר בעמדתו ונקודת הפתיחה העכשווית היא, שישראל מכירה בזכות האויב למדינה בארצו של העם היהודי, אך האויב אינו מכיר בזכותם של היהודים למדינה בארץ ישראל. עוד באותו שבוע התייצב נתניהו בבנייני האומה והודיע כי הוא יעמוד על הכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הניסיון לאסוף את החלב ששפכת אינו מעורר אמון רב, בעיקר לא כשהוא בא מצדו של נתניהו. אין יותר סוסים באורווה, הם ברחו כשפתחת את הדלתות. האמת היא שעצם ההכרה בקיומו של עם פלסטיני ובזכותו למדינה בארץ ישראל, שוללת את זכותם של הישראלים למדינה כזו. זו לוגיקה פשוטה ומי שמתקשה להאמין בכך יכול לבחון זאת בצורה פשוטה מאוד. בקשו מנתניהו לומר בפומבי את המשפט הפשוט - 'זו ארצנו'. הסכנה הקיומית למדינת ישראל אינה טכנולוגית. יש לנו צבא חזק ומיומן. הסכנה היא אובדן הלגיטימציה. כשהתחבקת עם הפורץ על מדשאת הבית הלבן והתחלת לשאת ולתת עמו אלו מחדרי הבית יוכל לשמור לעצמו, החלה הספירה לאחור לעצם ריבונותך על הבית כולו. עכשיו העולם מביט עליך כפורץ ועליו כעל בעל הבית. כדי לזכות שוב בלגיטימציה הקיומית, כדי שלא נתקדם חלילה משנות השלושים לשנות הארבעים, חייבים מנהיגי ישראל להיות מסוגלים לומר בפה מלא – ארץ ישראל שייכת לעם היהודי משום שהיא ניתנה לו על ידי בורא עולם – נקודה. היא לא שלנו כי אנחנו הומניים, היא לא שלנו כי היינו כאן קודם, היא שלנו כי אותנו בחר ריבון העולם להושיב עליה. *פורסם במקור ראשון http://he.manhigut.org/security/3950-2010-03-16-14-05-47
טרור: זה לא יגמר אם לא נטרנספר |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משה רוט-שוונץ
גולש אורח
| יום ראשון ו' בניסן תש''ע
18:42 21.03.10 |
|
11. אבל העולם כן מאמין!
בתגובה להודעה מספר 9
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.03.10 בשעה 18:46 בברכה, משה רוט-שוונץ היהודים שמרו בליבם, במשך 2000 שנות גלות, את הגעגועים לציון, מהסיבה שהארץ הובטחה וניתנה לאבותינו לפי התנ"ך. היהודים שמרו את הגעגועים לארץ במשולב עם השמירה על הדת היהודית. עם ישראל/ארץ ישראל/תורת ישראל זוהי אמונה שהשאירה בכלל את העם הזה קיים בתור קבוצה אתנית נפרדת (כולל אותך, למרות שקשה להאמין...).והעולם, כלומר הגויים: הם ידעו ויודעים מימים ימימה שארץ ישראל/פלשתינה (השם לא חשוב) היא האדמה של היהודים. הקריאה "יהודי,לך לפלשתינה!" ליוותה את כל הפוגרומים במשך שנות הגלות הארוכות. ומהיכן ידעו הגויים שהיהודי צריך ללכת לפלשתינה? אה? התשובה: ממה שכתוב בתנ"ך!! כי גם הגויים, מי יותר ומי פחות, מאמינים במה שמסופר בתנ"ך. ישנם מעטים כמוך, שחושבים שהתנ"ך הוא סיפורי סבתא חסרי שחר. הרוב המכריע מאמין כללית בסיפורי התנ"ך (כשהוא מרשה לעצמו לפקפק באמיתותם המדעית של הניסים המובאים שם). כלומר: הגויים מאמינים שפלשתינה/ארץ ישראל שייכת ליהודים על סמך ההבטחה התנ"כית שהם קיבלו מההשגחה העליונה. אז צודק משה פייגלין באמרו שאנו צריכים להפנות את כל יריבינו אל התנ"ך וחוץ מזה אין לנו צורך לומר יותר שום דבר. הערה בשבילך ביג ג'ו: אם תאמץ (אתה או כל יהודי חילוני אחר)את הבסיס התנ"כי כבסיס האמיתי לזכותנו על הארץ, אין זה אומר שאתה חייב לקבל עליך את כל עול המצוות ולהתחיל פתאום לצום ביום כיפור או חלילה לאכול כשר... מדובר רק על הסכמה בכך שהבסיס לזכותנו על הארץ הוא התנ"ך. (מרוב התלהבות שכחתי שגם אני שייך לקהל החילוניים אוכלי השפנים וגרוע מכך...). |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
Big Joe
חבר מתאריך 2.9.05
129229 הודעות, 268 מדרגים, 282 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני ז' בניסן תש''ע
19:12 21.03.10 |
|
13. לא. הוא לא. והמדינה גם לא הוקמה על הבסיס הרעוע הזה
בתגובה להודעה מספר 11
|
(רעוע מבחינה מדינית בינלאומית). הנה: בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
תשבץ
חבר מתאריך 12.10.04
35551 הודעות, 169 מדרגים, 335 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני ז' בניסן תש''ע
22:28 21.03.10 |
|
18. גם בן גוריון הסתמך על התנ''ך
בתגובה להודעה מספר 13
|
דוד בן-גוריון היה מעריץ נלהב של התנ"ך בפרשנות הפשט, ואימץ את התנ"ך כבסיס היסטורי, משפטי ומוסרי של שיבת עם ישראל לארצו. התנ"ך היה חלק מתפיסתו הממלכתית של בן-גוריון, שהפך את התנ"ך "לאבן התשתית של השקפת עולמו" תוך שלילת היהדות הגלותית על כל גילוייה. עם ישראל בתקופת המקרא היה בעיניו דגם ומופת לריבונותו של עם ישראל בארצו, ואילו הגלות - ביטוי לפסיביות של העם, לתלותו בזרים ולהיעדר כושר היצירה. בן-גוריון ראה בתנ"ך את "יצירתו הגדולה והנעלה ביותר של העם היהודי מבחינה לאומית, היסטורית, דתית ותרבותית, וכן מבחינת המוסר הכלל עולמי." וכל יהודי, מאמין או כופר בעיקר, אמור למצוא בתנ"ך "את מקורותיו, שורשיו ההיסטוריים והמוסריים". התנ"ך היה קרוב ללבו של בן-גוריון באקטואליות שלו, בנופיו הגיאוגרפיים, בפרקי הכיבוש וההתנחלות ובמוסר הנביאים, שהיו מקור השראה לציונות. מלחמת העצמאות התקשרה בתודעתו לתיאור המקראי של כיבוש הארץ, והוא ראה בעצמו את בן דמותו המודרני של יהושע בן נון. דוד בן-גוריון הפקיע את התנ"ך מן המסורת הדתית הבתר-מקראית: "נצחיותו וגדלותו של התנ"ך אינן תלויות בשום ספר ופירוש ומדרש שבאו אחריו", זאת ועוד: "רק עם חידוש המולדת והקוממיות העברית ניתן לנו לעמוד מחדש על אורו האמיתי והמלא של התנ"ך... התנ"ך זורח באור עצמו... כפי שדורנו הנגאל מסוגל לראותו." ועם זאת הוסיף והדגיש: "הספרים והפירושים והמדרשים שנכתבו לאחר תקופת התנ"ך הם חלק של נחלתנו הרוחנית, ויש להנחיל לדורנו את המאור שבהם.... באלפיים שנות גלותנו לא נסתלקה לגמרי שכינת יצירתנו, אבל זיוו של התנ"ך הועם בגולה, באשר הועם זיוו של עם ישראל... פירוש רש"י לתנ"ך חשוב מאוד. אבל אין הוא אלא פירוש רש"י. התנ"ך זורח באור עצמו, ואור זה עלינו לפרוש - לעיני הדור הצעיר..." בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי - אלא לכלל האנושות, שכן הוא העניק "לאנושות כולה" את ה"אמונה באל אחד בורא הכול" לצד "ערכים אנושיים נעלים, ערכי אחווה אנושית, ערכי צדק ומשפט, אמת וחסד, שוויון העמים ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות." על עצמו העיד בן-גוריון כי הוא קורא את התנ"ך "מתוך אהבה רבה והערצה עמוקה" - אך הוא לא הסתפק בקריאה ועיון: בן-גוריון הרבה לכתוב מאמרים בנושאים מקראיים, השתתף באופן קבוע בכנסים של החברה לחקר המקרא בישראל, וקיים בביתו את חוג התנ"ך בהשתתפותם של אנשי רוח וחוקרי מקרא בכירים. בנאומיו ובמאמריו הרבה לצטט מן התנ"ך, שהיה מונח תמיד על שולחנו. הוא האמין כי התנ"ך היה "אחד הגורמים הראשיים בעיצוב דמותו של עמנו", ומכאן תביעתו להטמיע בחינוך הדור הצעיר את "יצירות המופת היהודיות הגדולות של כל הדורות" - ובראש וראשונה את התנ"ך. בהשראתו נוסד חידון התנ"ך לנוער יהודי מן הארץ והעולם המתקיים מדי שנה ביום העצמאות, וראשיתו בשנת העשור למדינה (תשי"ח - 1958). חידון התנ"ך כולל גם שאלה מיוחדת של ראש הממשלה - ברוח המסורת שנקבעה בימיו של דוד בן-גוריון. http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1335
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איש צעיר
חבר מתאריך 16.12.08
22834 הודעות, 144 מדרגים, 263 נקודות. ראה משוב | יום שני ז' בניסן תש''ע
17:13 22.03.10 |
|
53. אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה...
בתגובה להודעה מספר 17
|
חבלי הלידה של הגאולה מלווים בכאב ובקרבן חטאת, אחרי השואה האיומה עמ"י היה מפוזר , מפורד , שבור ובזוי. ההבטחה של עמ"י ע"י הקב"ה "אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב .." היא זו שעמדה בפרץ והקב"ה הוליך אותנו קוממיות, דבר בלתי יאמן בכל קנ"מ , בהתחשב במצב הרוחני והגשמי של עמ"י כעם. תקרא תהלים ק"ז "הודו לה'..." אחרי כל ההצלות תמיד ישארו החבר'ה שיתנהגו כמו השליש בשומרון, בשבילם יש את הפסוק האחרון "שופך בוז על נדיבים..." תמיד תוכל לתלות את התשועות הגדולות בבראשית הגאולה ביד המקרה. הכל בעיני המתבונן... אני, בכל אופן , הולך עם ההסתברות החזקה שיש פה מנהיג לבירה. תמיד אמשיך לנשק מזוזות |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|