 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דב שריד
חבר מתאריך 10.7.11
1879 הודעות | אור ליום חמישי י''ט בתמוז תשע''ג
19:14 26.06.13 |
  
 
|
10. רגע, אתם רוצים גם תשובות? ובכן:
בתגובה להודעה מספר 0
| |
שנות ה-70 היו שנות העשרים שלי. מה אני אגיד לכם? החיים אז היו סבאבה. שכר הדירה היה סביר לגמרי, אז אחד כמוני גר בשכירות בדירה קטנה בזול, והיה אפשר להתפרנס בקלות מעבודות מזדמנות: בטחון באל-על, עבודה פשוטה בבית חולים...מי שהסתובב בעולם, תמיד הגיע איכשהו לעבוד בבדיקת מזוודות ותחקור נוסעים בנמלי תעופה, כמובן באל-על. מי שהיה ממש חכם נסע להתישב בסיני, על אחד מהחופים הנהדרים. להקים שם בית זה היה פשוט בחינם. לא היה צורך להתבסס על ההורים בעיקר מפני שבעיית הדיור לא היתה קיימת. בשביל למצוא לעצמך מגורים בחינם היתה קיימת האופציה ללכת להתישב בקיבוץ (!!!), שזה בכלל היה חלום מהסרטים בשביל הצעירים של אז. עבדת קצת בשדה במשך היום, ואח"כ היית עושה חיים ומסיבות בערבים עם המתנדבות מכל העולם (הסקנדינביות והשוייצריות וההולנדיות מה-זה אהבו אותנו, היינו ה-גברים בעיניהן, הרי מדובר בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. ישראלי נחשב אז לגיבור מעולם אחר...). אגב, אז גם לא היה איידס בעולם, אז היה מין חפשי על אמת, בלי זהירות ובלי אמצעי מניעה, חיים משוגעים (ולא חטפתי אף פעם מחלת מין, כי קצת שכל להיזהר פה ושם דווקא היה לי). מישהו אמנם חטף מקסימום סיפיליס, אבל 10 ימים אנטיביוטיקה סידרה את הענינים.
בקיצור, היתה תקופה מעולה, כיף להיזכר.
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
