יש כמה קוים אדומים שלדעתי, לפחות בכל הקשור לחל"כ, יש להם קשר ישיר לזעזוע מהשימוש בציקלון B ע"י הנאצים.שימוש בחל"כ נתפס כנשק שמלכתחילה, איננו בררני (כלומר איננו ממוקד מטרה) ואסביר:
טילים, רקטות, תחמושת קליעית וכו' מלכתחילה נועדו לירי ממוקד לעבר "אויב" וכשנפגעים חפים מפשע, זה בדרך כלל בגלל טעות אנוש שניתן מבחינת ה"פוליטיקלי קורקט" להביע עליה צער.
חל"כ נתפש כנשק שלא רק מכסה שטח עצום ולעיתים אף מזהם אותו לשנים רבות, אלא גם ובמיוחד איננו בררני ומלכתחילה השימוש בו לא יכול להיתפס כנקודתי ולכן הוא "משדר" - כוונה להשמדת המונים.
דובר כאן על צביעות ואכן, יש המון צביעות בהתייחסות ל"נשק מותר ונשק אסור" לפי אמנות שונות (ג'נבה למשל).
מדוע קטיושה שמלכתחילה איננה מדוייקת מותרת?
מדוע נשק מרסק מותר אך שורף אסור?
הרבה שאלות. מעט תשובות ואוקיינוס ענק ומלא צביעות.
מערכת המשפט הנאורה בארה"ב, דנה למוות רוצחים ומחבלים. גם ישראל זקוקה למערכת משפט נאורה