ד"ר צפירה גרבלסקי ליכטמן, מומחית לתקשורת לא מילולית, מסבירה לנו למה הנאום של נשיא ארה"ב לא שיכנענאומו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה במהלכו הכריז על דחיית המתקפה בסוריה, הותיר הרבה אנשים מבולבלים ולא מסופקים. אחרי שלל נאומים בו הצליח לסחוף את הקהל בכריזמה סוחפת ואסרטיביות פוליטית, שבראשם עומד הנאום בבנייני האומה בעת ביקורו בישראל, עומד הנשיא האמריקני מאחורי הפודיום ולא מצליח לשכנע אותנו. ד"ר צפירה גרבלסקי ליכטמן, מומחית לתקשורת לא מילולית מהקריה האקדמית אונו, מסבירה לנו למה.
המבטים, ההליכה, תנועות הידיים והחיוכים החבויים. רבים הם הדברים שעלולים לחשוף פרטים על המצב הפנימי של האדם, דרך ערוצים שונים כמו הבעות פנים, נימת דיבור, קשר עין, מחוות גופניות ועד יציבה. נאומו של אובאמה מעורר בצופה תחושה מסוימת של ספקנות, שנובעת בעיקר מחוסר התיאום בין הטקסט המדויק והחד משמעי אל מול התנהלותו הלא מילולית של הנשיא. אנחנו קוראים לזה אינטואיציה, אבל המוח האנושי עושה את העבודה בעצמו ומזהה כשהתקשורת הלא מילולית של אדם סותרת במידה מה את זו המילולית.
00:07 - תחילה, יציאתו של אובאמה מהבית הלבן והליכתו אל עבר הפודיום מעידה על נסיון של הנשיא להפחית מחשיבות האירוע. אחרי שבמשך יותר משבוע האומה המתינה לתקיפה המתוכננת, אובאמה מפיג את המתח בהליכה קופצנית, כמעט בחצי דילוג, בעוד ידיו משוחררות ומורמות מעלה, מה שאמור להנמיך את ציפיות הקהל ולייצר אווירה פחות מתוחה.
עם זאת, עם תחילת הנאום אובאמה אינו נראה נינוח כלל. חשוב לציין שכמעט בכל הנאומים מסוג זה, ישנם טלפרומפטרים (מכשיר להקרנת דפי טקסט על גבי מסך), המציגים לצד כל מצלמה את הטקסט של הנאום. במקרה של הנשיא האמריקני, נוכחותו של הטלפרומפטר מודגשת במיוחד, כשלאורך הנאום כולו, הוא מביט אך ורק אל תוך הטקסט ואינו מייצר קשר עין עם הקהל. בנוסף הדרך בה עובר ממכשיר טלפרומטר אחד לשני, ללא כל קשר לתוכן הנאום, מעיד על חוסר נינוחות ואף הססנות.
01:37 - אחד הסממנים העדינים ביותר אותם אפשר לזהות, בתחילת הנאום ובעיקר בחלק בו אובאמה מפיל את הפצצה ("אני אבקש אישור לשימוש בכוח מנציגי העם האמריקני בקונגרס"), הוא החיוך הנבוך. בשני הרגעים האלה, חיוך נבוך מבצבץ בין שפתיו ומעיד על תחושת החוסר נינוחות הכללית כשהוא מודע לבעייתיות של הצהרתו ולתגובות המעורבות שעלולות להתקבל.
בנוסף, לאורך כל הנאום גבותיו של אובאמה מכווצות ומפגינות כעס ותסכול, שפועל בצורה הרמונית בחלקו הראשון של הנאום, כשהוא מדבר על הזוועות הנעשות בסוריה, אך מנפץ את אמינותו בחלקו השני של הנאום כשהוא מדבר על הצבעת הקונגרס. כיווץ הגבות בחלקו השני של הנאום מוכיח כי אובאמה אינו מרוצה מהעברת האחריות לקונגרס ומעבר לזה הוא מטיל ספק בכך שיצטרפו להחלטתו. במקרים בודדים גבותיו משתחררות ונפתחות במבט פליאה, למשל כשהוא שואל את השאלה הרטורית: "איזה מסר אנחנו מעבירים אם דיקטטור יכול להמית בגז מאות ילדים?". הרמת הגבות הזו מעידה שוב על ספקנות הקיימת באובאמה לתוצאות ההצבעה.
01:37 - חשוב לציין שבאופן מוחלט החלק השני של הנאום, אחרי שסיים הנשיא לדבר על סבלו של העם הסורי והחל לדבר על ההחלטה להצבעת הקונגרס, סובל אובאמה מחוסר תיאום מובהק בין הטקסט להתנהלותו הפיזית וחושף כי אין הוא חש הזדהות לטקסט. תנועות ידיו הופכות קפוצות יותר, ושטף דבריו הופך תקוע ואיטי יותר.
03:15 - את הנאום מסיים אובאמה בפתאומיות, נימת קולו לא מעידה על סיום, וגם לא מילותיו כשלפתע גופו מסתובב בלי להביט אל הקהל. ההימלטות האלגנטית משאירה את הצופים מהוססים, מבולבלים ואפילו מתוסכלים. גם אם הטקסט אותו העביר הנשיא האמריקני מתקבל על הדעת ואפילו מצופה, דרך הגשתו וחוסר ההתאמה בין התקשורת המילולית לזו הלא מילולית ממשיך להעסיק את העולם, שבאופן טבעי מביע אכזבה מהמנהיג.
http://www.israelhayom.co.il/article/113995
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
