 |
|
|
|
|
|
|
|
|
עמוסכ
חבר מתאריך 11.4.04
63304 הודעות, 168 מדרגים, 286 נקודות. ראה משוב | יום רביעי ל' בניסן תש''ע
16:08 14.04.10 |
  
 
|
13. ורות ובועז? ויעל וסיסרא?
בתגובה להודעה מספר 6
| |
לפי סופרי המקרא, משחר ההיסטוריה העברית נהגו האבות המייסדים, המנהיגים ופשוטי העם לקחת להם נשים נוכריות  שאינן עבריות) לרעיות, לאמות ולפילגשים. הגר היתה שפחה מצרייה (בראשית ט"ז, א, ג; כ"א, ט). חוץ ממנה היתה לאברהם אשה נוכרייה נוספת, קטורה (בראשית כ"ה, א, ד; דבהי"א א', לב-לג), אותה נשא לאחר מות שרה. יהודית ובשמת, נשות עשו, היו חתיות (בראשית כ"ו, לד). בת שוע אשת יהודה היתה כנענית (בראשית ל"ח, ב, יב; דבי"א ב', ג). תמר, כלת יהודה ואם בניו התאומים פרץ וזרח, היתה כנראה כנענית גם היא (בראשית ל"ח). יוסף התחתן עם אסנת, מצרייה ובתו של כהן גדול מצרי (בראשית מ"א, מ"ה, ל; מ"ו, כ). צפורה אשת משה היתה מדיינית (שמות ב', כא; ד', כה; י"ח, ב), ואשתו השנייה כושית (במדבר י"ב, א). רשימות הייחס בספר דברי הימים מתעדות נשים ופילגשים נוכריות בתוך המסגרת השיגרתית של החברה הישראלית-יהודאית. נשים אלה היו ממוצא מצרי (דבהי"א ד', ח), ארמי (שם ז', יד), וממקורות אתניים אחרים. יעל היתה קינית (שופטים ד'-ה'). שתי נשותיו של שמשון היו פלישתיות (שופטים י"ד, א ואילך; ט"ז, ד ואילך). רות, אם סבו של דוד, היתה מואבייה. בת שבע, אשתו האהובה של דוד ואמו של יורש העצר שלמה, ייתכן כי היתה נוכרייה; ועכ"פ, בעלה הראשון אוריה היה חיתי (שמו"ב י"א, ד). מעכה אם אבשלום היתה בת מלך גשור (שם ג', ג ועוד). שלמה המלך הרבה להשתמש בנישואי תערובת ככלי מדיני – הוא נשא נשים נוכריות רבות ממוצא אצילי ונכבד. המפורסמת מבין נשים אלה היתה בת פרעה (מל"א ג', א; ז', ח' ט', כד; י"א, א ואילך). יורשו רחבעם היה בנה של אשה עמונית (מל"א י"ד, כא), אעפ"י שהיינו מצפים לכך שהגברת המצרייה רמת הייחס תהיה אמו של המלך הבא. אם אסא היתה ארמית כנראה (מל"א ט"ו, ט). איזבל (שם ט"ז, לא ועוד) ועתליה (מל"ב ח', כג; יא; ועוד) היו ממוצא פיניקי. נישואי תערובת, בעיקר עם בנות עמים שכנים לישראל וליהודה, היו כה נפוצים בתקופתם של עזרא ונחמיה עד כי שני המנהיגים חשו חובה קדושה ללחום בתופעה (עזרא ט'-י'; נחמה י"ג, כג ואילך). בקצרה, המסורות המקראיות מעידות כי נשים נוכריות רבות, בכל התקופות, השתלבו במערכת החברתית הישראלית-יהודאית דרך נישואיהן לגברים בני אותה חברה. נישואים כאלה מדווחים, כאמור, לגבי כל השכבות הראשיות של ההיסטוריה המקראית – החל מתקופת האבות והמשך ביציאת מצריים, ההתנחלות, ברית השבטים, הממלכתיות המאוחדת והחצוייה, שיבת ציון ובית שני. רבות מהן התחתנו בבתי אב מיוחסים ונעשו אמהות של גיבורים ואנשי שם. ההיסטוריה האישית של דוד המלך, למשל, מתובלת בנשים נוכריות רבות – בנות לוט, תמר, רות, ונשותיו מעכה ובת שבע. |
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
