מדוע היחס לאמא רוצחת סלחני יותר?  

פרסום ראשון: י"ג בתשרי תשע"ד, 17/09/13 14:00ישי קרוב

מומחה למשפטים בענייני משפחה, ד"ר יואב מזא"ה, התייחס בראיון לערוץ 7 לרצח שני הילדים שבוצע אתמול בירושלים על ידי אימם.

כמומחה לדיני משפחה, סיפר מזא"ה כי הוא בדק את אופי הטיפול של מערכת המשפט בהורים הפוגעים בילדיהם, "למערכת המשפטית אין נתונים מספקים על רצח ילדים מאחר שמי שלא מואשמת ברצח לא מופיעה כרוצחת והאינטרס של מערכת המשפט והפרקליטות הוא להגיע להסכם טיעון ולא להאשמה ברצח".

הוא ציין כי לעומת אב שרוצח את ילדיו, המואשם ברצח, במקרה של אם שרוצחת את ילדיה, במערכת המשפטית יעשו הכל כדי לא להאשים אותה ברצח - אפילו אם כל הפרמטרים החיצוניים ברור שמדובר ברצח, "יאשימו אותה בהריגה או פחות מזה והיא תצא עם עונשים קלים של שמונה שנים ואפילו ארבע שנות מאסר".

כדוגמא לכך הוא מביא את המקרה מארי פיזם, אז הפרקליטות ניסתה להגיע להסכם טיעון ובעקבות לחץ שהפעילו עליה, היא חזרה בה מרצון זה.

"הקו הכללי של הפרקליטות הוא לנסות שלא להעמיד את האימא לרצח. היא תנסה להתחשב איתה ולהגיד שהיא היתה במצוקה רגשית. ברור שהורה שרוצח את ילדיו הוא במצוקה נפשית אבל זה עדיין רצח. האם בגלל מצוקה נפשית לא נאשים את הרוצח ברצח?".

מזא"ה הדגיש כי יש לומר בקול ברור כי הורה הרוצח את ילדיו הוא רוצח ויש לו אות קלון, "הפרקליטות פועלת על פי אג'נדה מגדרית וקשה לה לתפוס נשים כעברייניות. לכן כשיש אימא רוצחת את ילדיה מדביקים לה אות שהיא היתה במצוקה. מי שעובר על החוק צריך להיענש במלוא חומרת הדין בלי קשר אם הוא גבר או אישה".