צנזורה באתר רוטר? שונו הכותרות על התנהלות פלילית לכאורה בבית המשפט העליון  

היום הועברו שתי הודעות שהועלו לפורום זה אל תחת הכותרת הסתמית:
אשכול התלונות של ''לזכויות האדם''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=17954&forum=politics

הכותרות האמתיות של ידיעות אלה היו:
1. תלונה פלילית על הונאה הוגשה למשטרת ישראל נגד נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס
2. תלונה פלילית נגד ''מזכירה ראשית'' שרה ליפשיץ, הועברה ע''י היועמ''ש לפרקליטות

שינוי הכותרות על התנהלות פלילית לכאורה בבית המשפט העליון,והסתרת תוכנן תחת כותרת סתמית, כמוהם כצנזורה באתר זה... צעד זה גם מחק את תיעוד אלפי הקוראים של ההודעות המקוריות...

קודם לכן גם נשמרה ההודעה על "מזכירה ראשית" שרה ליפשיץ באופן קבוע תחת מצב "בעדכון"...

אשמח אם שלומצי, מנהלת פורום זה, תסביר לקהל הקוראים של הפורום, את הצעד יוצא הדופן שנקטה לגבי שתי הודעות אלה. במיוחד, כיוון שכבר מתגובותיה הקודמות של שלומצי על הידיעות עצמן, ברור שלא היו לטעמה האישי . אין זה מתפקידה של מנהלת הפורום לצנזר חדשות מבוססות, המיידעות את הקוראים על עובדות שאינן לטעמה של המנהלת, ומצונזרות ממילא בתקשורת בישראל...

השמצות חסרות בסיס המתפרסמות כאן באופן קבוע, אינן מפריעות לאיש, אבל הודעות המבוססות על מסמכים הן בלתי נסבלות...

התנהלותה של שלומצי בעניין זה רק מאששת את התגובות להלן מן ההודעות המקוריות הנ"ל:

=6. איך הם לא מתביישים לרמות אותנו,ולמה העיתונאים שותקים?(מאפייה)=
בני מרום

=10. למה העיתונאים שותקים? כנראה מפחדים מן השופטים הנקמניים!=
לזכויות האדם
למה העיתונאים שותקים? זאת שאלה טובה.
אם הייתה בדיקה של תלונה פלילית בפרקליטות נגד מזכיר הממשלה או מזכיר הכנסת, הדבר היה מופיע בכותרות הראשיות ללא כל ספק. כל שכן, כשהתלונה נוגעת למהות מילוי תפקידו של המזכיר. כאן מדובר במהות תפקודו של מזכיר בית המשפט העליון ובית המשפט העליון בכללותו. את ההודעות המופיעות כאן שלחתי גם לעיתונאים ועורכים רבים. אך ספק אם תמצא כל זכר לכך בתקשורת...

כבר בינואר שנה זאת, הפך דוח שהגשתי לאו"ם חלק מן הדו"ח התקופתי של האו"ם על זכויות האדם בישראל, וקבע "חוסר ישרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל". התקשורת דיווחה על הדו"ח, אך בעיקר על חלקיו הנודעים לענייני הפלסטינים. אף כלי תקשורת לא הזכיר אף במילה אחת, שהדוח מתעד הונאה חסרת תקדים על ידי השופטים, ובראשם שופטי בית המשפט העליון, על העם בישראל, יהודים וערבים כאחד.

לדעתי העיתונים בישראל פשוט מפחדים מ"כנופיית שלטון החוק":
* בארץ הוקקו חוקי דיבה יוצאי דופן בחומרתם. אין התובע צריך להוכיח שנגרם לו כל נזק על ידי טעות עובדתית בכדי לזכותו בפיצוי כספי, שגובהו נקבע על ידי בית המשפט. לפיכך, גדולים סיכוייהם של העיתונים לעמוד לפני בית המשפט בתדירות גבוהה. והשופטים ידועים כנקמנים.
* ראה לדוגמה מה קרה ליועץ לביטחון לאומי לשעבר גיורא איילנד לפני מספר חודשים, כשקרא בפומבי לתיקון השחיתות בבתי המשפט. לא אחר ממנהל בתי המשפט הנפיק מכתב לכל שופטי ישראל, שמן הראוי לראות בו "עליהום". ובנוסף, איילנד נקרא לשיחת בירור עם מנהל בתי המשפט... נוצר מצב בו למעשה יש לראות את גיורא איילנד כמי שאינו יכול לזכות עוד במשפט הוגן במדינת ישראל, אם יזדקק לבית המשפט מתי שהוא.
* בדומה, העיתונאי ליבסקינד, שערך ראיון עם אביה של הילדה שהוברחה לרוסיה בעקבות ביטול צו איסור היציאה מן הארץ במעמד צד אחד, ונזהר שלא לגלות כל פרטים על זהותה, נקרא לחקירה פלילית. לפי מה שכתב, אחרים, שכן גילו את זהותה לא נקראו לחקירה פלילית כלל. אך לא ידוע לי שנערכה כל חקירה לגבי התנהלותו של השופט המעורב בעניין, שהיא שערורייתית למצער.
* ובמקרה שלי - שני הליכים חוקיים/משפטיים למראית עין התבצעו נגדי בשנה זאת בלבד, באחד מהם נלקח כל רכושי, והוחזר רק לאחר שביקשתי הגנה מנציג אומה זרה בישראל - מצב הדומה במהותו למצב ששרר כאן בימי הטורקים...

במצב זה, פורומים ברשת הם המקום היחידי בו נשאר חופש פרסום בנושא. אולם לאחרונה דווח בעיתונות, שהשופטים מנסים לחסום אתרים ברשת, הדנים בשחיתות בתי המשפט... כלומר הפתרון לשחיתות הוא סתימת פיות.

מצב בו בתי המשפט פועלים מחוץ לחוק, ומשליטים אימה על הציבור היה ידוע בימי הביניים, ונקרא - "דיקטטורה של בתי המשפט" (Tyranny of the Courts). זהו פחות או יותר המצב בו נמצאת מדינת ישראל היום...

יש להדגיש שהמצב שאני מתאר יחסית חדש, תחילתו בשנת 2002 תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון - זה שפרסם את עצמו כמי שהנחיל לנו "מהפכה חוקתית". העניין קשור להתקנת מערכות מחשבים מרמתיות בבתי המשפט בעשור הקודם, וזה הבסיס למחקריי. (אבל אינני האקר - כל מה שבדקתי וכתבתי נעשה במסגרת החוק). מסיבה זאת, יש לראות בברק את השופט המושחת ביותר בתולדות מדינת ישראל.

לטעמי, הניגוד המובהק הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר יואל זוסמן, ז"ל. אדם צנוע, שמפעל חייו היה הספר "סדר הדין האזרחי". היפוך פועלו של אהרן ברק - עיסוק בזוטות ה"פרוצדוראליות", ה"בלתי מהותיות", העומדות בבסיס המשפט ההוגן...