ד''ר גיא בכור על המסתננים: מאבק על הרוב היהודי - גלובס  

ד"ר גיא בכור פרסם ב-13 בנובמבר 2011 מאמר שצפה את הבעייתיות שייצור זרם המסתננים הלא חוקיים לישראל. היום, לבקשת אתר "גלובס", עדכן ד"ר בכור את המאמר בהתאם לאירועים האחרונים. להלן המאמר המעודכן:

כאשר פרסמנו ב-2007 את חלום הבלהות הנשקף לישראל מאפריקה, נדהמו אז רבים. היום, כשהחיזיון הזה כבר התממש (אז הגיעו 400 מהגרים בחודש מאפריקה, כיום כ-4,000 בחודש), אני מבין שגם אני הייתי נאיבי באותו מאמר, ולא ראיתי את עומק התמונה, שכרגע נפרשת לפנינו. אז סברתי שמדובר בעיקר בהגירה לשיפור החיים של אפריקאים, כמו ההגירה ממקסיקו לארצות הברית, אך כיום נראה שהתמונה ייחודית למדינת ישראל.

נכון הוא שמליוני אפריקאים היו רוצים להגר לישראל כדי לשפר את חייהם, אך מתברר שבישראל יש גורמים הרוצים בדרך זו לשנות את המאזן הדמוגרפי של המדינה. זה לא רק שפה העגל רוצה לינוק, אלא שיש כאן גם גורמים הרוצים להניק. לאחר שלא הצליחו להכניס לפה מאות אלפי פלסטינים, בונים עכשיו גורמים אלה על הגירת מאות אלפי מוסלמים מאפריקה לתוך ישראל. לא מלחמה על הגירה לישראל לפנינו, אלא מלחמה על המשך הרוב היהודי בישראל.

שורה של עמותות, ארגוני מתנדבים ואחרים מעודדים את ההגירה האפריקאית הזו לישראל. מכוונים אותה עוד ממדינות המוצא, שומרים עליה, שלא תיתקל בקשיים בסיני, ומאפשרים לה בית חם בישראל. הם הוציאו ומוציאים את השמועה באפריקה שישראל היא גן עדן, וכי אפשר להגיע אליה ברגל. לא מהגרי עבודה לפנינו, ולא פליטים, אלא מוסלמים אפריקאים-ברובם, המגיעים לכאן כדי להשתקע, ולא לעזוב עוד לעולם. כאשר אמרנו במאמר המקורי מ-2007 'מחפשי עבודה', הרושם שנוצר היה שהם יעבדו ויחזרו. לא, הם מתכוונים להישאר בישראל, ארצם החדשה.

המספרים: לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל עומד קצב המהגרים המוסלמים מאפריקה על כאלף איש בשבוע (זה היה מצב בחודש האחרון), כמעט 4,000 איש בחודש, וזו הכפלה של התמונה מלפני כמה חודשים. כיוון שאין מישהו שיודע בדיוק כמה מהגרים כאלה יש כבר בישראל, נעות ההערכות (מגורם מוסמך) בין 80-120 אלף מהגרים אפריקאים הנמצאים בישראל.

דרום תל אביב הפכה לסודאן הקטנה, באילת המהגרים, הגרים בדירות שכורות ובשכונות שלמות, הם כבר כ-20% מהאוכלוסיה, וכך המצב בשכונות חלשות במרכז הארץ, פרדס כ"ץ בבני ברק, פרברי פתח תקווה, שדרות, ראשון לציון, ואף לגליל כבר הגיעו. בכל מקום בצידי הדרכים בארץ צועדים המהגרים החדשים. הם סוקרים את ארצם החדשה, נהנים להביט בעושרה, עושרם.

לכו לראות את המחזות המדהימים באילת, עיר שנכבשה בידי המהגרים, איך נוספים אליהם עוד עשרות ומאות מהגרים חדשים כל לילה. הם מגיעים לאילת, ניגשים על הבוקר לסניף משרד הפנים, שם הם מקבלים אישורי שהייה של מדינת ישראל, מטעמו של השר אלי ישי, ומכאן הם חופשיים להתחיל לעבוד בכל הארץ.

ומהי תוכניתם הנרקמת בחשאי של אותם ארגונים ל'זכויות אדם'? כאשר המספרים יגיעו לרבע מליון או חצי מליון, ואנחנו מתקרבים לכך, יעלו הגורמים האלה מעל פני המים, יפנו לבג"ץ ולמוסדות האו"ם (האו"ם כבר מתערב בכך אצלנו), בדרישה שישראל תעניק למהגרים תושבות ואפילו אזרחות, כמקובל במערב. בכך יזנק אחוז המוסלמים בישראל באופן מיידי ל-30-35% על כל המשמעויות הדמוגרפיות שיכולות להיות לכך.

בהיותם תושבים, ואחר כך אזרחים, יוכלו האפריקאים להביא לכאן, באופן טבעי, את בני המשפחה שלהם, והמספרים יוכפלו. ומי שלא רצה את היהודים באוגנדה, תבוא אוגנדה לישראל. בהיותנו מדינה זעירה, התהליכים האלה יקרו מהר מאוד, יותר מהר מאשר באירופה. ה'עמותות' האלה שקופות, לכן, במאבקן הנוכחי, לתת למהגרים אישור עבודה, כלומר 'גרין כארד', שהוא ראשית אזרחות וישוב קבע.

עכשיו אנחנו מבינים שלא המהגרים המוסלמים מאפריקה (כל המהגרים מסודאן מוסלמים, ורוב המהגרים מאריתראה) הם החלשים, אלא הישראלים הקולטים דווקא. לא הם מאוימים, שכן אין אלה פליטי מלחמה, אלא דווקא ישראל היא המאוימת.

ארגונים אלה, שיש להם גישה קלה לתקשורת, אינם מסתירים את רצונם לראות את ישראל מדינת כל אזרחיה ולא עוד מדינה יהודית או ציונית, ומן הבחינה הזו המהגרים המוסלמים מאפריקה נופלים לידיהם כפרי בשל. אלה הם האחראים הישירים על המכה החדשה שנפלה על ישראל. הם מכוונים את ההגירה, מארגנים אותה, שומרים עליה מפני הרשויות ומרתיעים את גורמי האכיפה, מפנים את המהגרים לקבלת האישורים והניירות, מעצימים אותם, מלמדים אותם איך לעמוד מול השלטונות, איך לערוך הפגנות שיגעו בעצבים הרגישים של הישראלים, ואף עיתון הוציאו להם, בשפות האפריקאיות, ובמימון האו"ם. עמותת 'הגר ומרים', למשל, מסייעת ליולדות האפריקאיות הבלתי חוקיות בישראל.

ומיהם סוכני-המשנה לפלישה המוסלמית האדירה הזו?

שורה של גורמים אינטרסנטיים, שעושים כסף מן העבדים החדשים שמגיעים לכאן. המלונאים, שמעסיקים אותם בפרוטות (במיוחד באילת, ההופכת בשל כך לעיר אפריקאית), ענף הבנייה, שמעסיק אותם לעבודות הנחותות ביותר, נקיון וגננות, והסעות. כל אלה מרוויחים על חשבון המהגרים החלשים שמגיעים, ללא הגנה. האם הארגונים האלה 'לזכויות אדם' מסכימים עם העבדות החדשה שנוצרת כאן? אני לא מסכים.

חוק מיוחד לענישת מעסיקי מהגרים אינו נאכף כלל, למעשה הפך לאות מתה, והתופעה רק מתגברת. השמועה יצאה כבר באפריקה שבישראל יש צורך בידיים עובדות, ומאות אלפים בדרך, ממש כך.

הממשלה הרימה ידיים. הצהרות רמות על הקמת מחנה איסוף בדרום, ואכיפת החוק, לא נאכפות. גדר שהתחילו בבנייתה היא בבחינת לעג לרש. כאשר ייסגר המעבר מדרום, יגיעו דרך ירדן. ומשרד הפנים שלנו מחלק אשרות שהייה לכל מהגר בלתי חוקי.

השלטונות המצריים ניסו לבלום את התופעה עד לפני כמה חודשים, כאשר ירו מידי פעם על המהגרים. היום הם כבר לא עושים את זה, ולמה שיעשו? מה אכפת להם שישראל תתאסלם? ההיפך. גם הבדואים בסיני מאושרים: מתעשרים מן ההגירה וגם מציפים את ישראל. מה רע?

כאשר אני קורא את המצהלות בעולם הערבי על הפלישה המוסלמית הזו לישראל, הבנתי מה מתרחש כאן. המוסלמים מאפריקה יעשו את העבודה לעולם הערבי. בשביל מה לטרוח ולהילחם בישראל? מרצונה היא עוד תהפוך את עצמה למדינה מוסלמית.

במצעד המלח שלו השתמש מהטמה גאנדי (1869-1948) בלוחמה שאנחנו צריכים לזהות יותר ויותר: "התוקפנות הפאסיבית". זהו כלי שעושה שימוש בליברליות של הצד השני, כדי להביך ולבלבל אותו. אותם ארגונים ידברו תמיד על המהגרים כחלשים ואומללים, כאילו מישהו הכריח אותם להגיע לכאן, תוך שהם מציגים את משטרת ההגירה (שדווקא לא עושה הרבה) ואת גופי האכיפה כחזקים וכמרושעים.

מעכשיו עלינו להבין: התוקפנות הפאסיבית היא תוקפנות חמורה יותר מזו האקטיבית, משום שהיא ערמומית, ועושה שימוש לרעה ביתרונות ובחששות שלנו. למשל, מאיימים במרומז שאם ישראל לא תקלוט עוד מהגרים, יביכו אותה בעולם, במסגרת הדה-לגיטימציה, כמדינה גזענית, מה אתם יודעים.

הצעדים הנדרשים בבהילות הם:

1. התחלת ההחזרה אופן מיידי. כ-85% מן המהגרים באים מאריתראה, מדינה אפריקאית חדשה, שיש לה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, ואשר גם הודיעה כי תקבל "בחיבוק" את מהגריה בחזרה. "העמותות" הצליחו לשכנע את הממשלה שאריתריאה מסוכנת לאזרחיה. ובכן, הממשלה שם התחייבה שלא לפגוע בחוזרים, בהם אינה רואה מתנגדים פוליטיים אלא מהגרי עבודה, מה שהם אכן.

כמה אלפים הגיעו לכאן מדרום סודאן, גם כן מדינה חדשה, שיש לה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, וממשלתה מוכנה לקבל מייד את מהגריה. טענת "העמותות" שבסודאן יש "מלחמה" היא מופרכת, משום שמדובר במדינה גדולה מאוד בשטחה, ועימות בין שתי הסודניות מתנהל בחלק קטן שלה. בכל מקרה, העימות הצבאי על מחוז אבאיי הסתיים השבוע, כאשר ממשלת סודאן הודיעה שתוציא את כוחותיה משם.

2. כיצד תתבצע ההחזרה? בשיטת אפשרויות הבחירה המצטמקות. כל מי שישוב בחודשיים הראשונים (הטיסה, בכל מקרה, על חשבון המדינה) יקבל מענק (במזומן) של 2,000 דולר. כל מי שישוב חודשיים אחר כך, יקבל 1,000 דולר חודשיים אחר כך - רק 500 דולר; ולבסוף, שום דבר. זה יעשה את העבודה.

3. בינתיים, חובה לפתוח כבר את מחנה האיסוף הזמני בדרום, עליו התחייבה הממשלה, והעברת אלפי מהגרים לתוכו. למה זה כבר לא קורה?

4. חלוקת אשרות השהייה האוטומטיות מטעם משרד הפנים חייבת להיפסק, או להיות מוגבלת מאוד בזמן.

5. בתוך ארבעה חודשים תופסק עבודת המהגרים בענפי המלונאות, הבנייה והניקיון. יוטלו קנסות כבדים על מלונאים שיעסיקו מהגרים. בכך תרד מייד המוטיבציה להגיע לכאן. רדיפת בצע פוגעת בקיומה של ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי.

מה שלא נעשָה עם המאמר המקורי שפרסמתי ב-Gplanet, אתר האינטרנט שלי, יוכל להיעשות עכשיו. אך מה שלא ייעשה עכשיו, לא יוכל להיעשות עוד. המזימה להפוך את ישראל למדינה עם אחוז מוסלמים גבוה, ובכך לחסל את הריבונות היהודית שכאן, הולכת ומתפתחת. ייתכן שנשכיל לפעול נכון ומהר, ייתכן שנשקע לתהום.

אחרי המאמר הזה, אף אחד לא יוכל לומר בעוד כשנתיים-שלוש: לא ידעתי.