א. הרקע
כ- 500,000 יהודי הונגריה הושמדו באושוויץ במחצית השניה של שנת 1944, ממש כמה חודשים לפני תום מלחמת העולם השניה. וזאת כאשר כל הצבא והמשאבים הגרמניים, היו נתונים במלחמת הישרדות סביב ברלין, נגד הצבא הרוסי במזרח וצבאות בנות הברית במערב. על כל 10,000 יהודים בהונגריה, היה חייל גרמני אחד. אילו היו מזהירים את היהודים, ודאי היו ניצולים רבבות יהודים, אם לא למעלה מזה, בבריחה לרומניה. או למקום אחר. קסטנר לא רק שלא מילא את חובתו להזהירם ולהציע להם להימלט, אלא הרגיע אותם ושלח אותם בצייתנות ובשקט אל תאי הגזים. אייכמן חשש ממרד גטו ורשה בגירסה חדשה, כאשר אין לו כוחות צבאיים, והוא מצא את קסטנר כמשתף פעולה, לביצוע ההשמדה. ב. הממצאים העובדתיים של השופט הלוי
1. היהודים עלו בצייתנות לרכבות הגירוש, מתוך אי ידיעת המטרה האמתית של נסיעתם, בהאמינם כי הם מועברים למחנות עבודה. וזאת כיוון שקסטנר נסע והרגיע אותם, כאשר סיפר להם שהם הולכים למחנות עבודה, שם הצעירים יעבדו והזקנים ישמרו על הילדים.
2. הנאצים אפשרו לקסטנר ולחברי הועד ההצלה להציל את קרוביהם, כדי להביאם לשיתוף פעולה.
3. עם הצלת המיוחסים ויתר קסטנר על פעולות הצלה נוספות ואף הפריע לפעולות ההצלה של משה קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט אשר בעזרתו של הקונסול השוויצרי קרל לוץ, מחסידי אומות העולם, השיג תעודות חסות שווייצריות ליהודים.
4. קסטנר גרם להסגרת צנחני היישוב והפקיר את חנה סנש למוות.
5. קסטנר עזר בעדותו לקורט בכר להינצל מעונש
ג. מכר נפשו לשטן ?
מסקנתו של השופט המחוזי הייתה "שקסטנר מכר את נשמתו לשטן." בערעור שנדון בבית המשפט העליון, נקבע ברוב של 3 נגד 2, שאין ביכולתו של בית המשפט לקבוע "שקסטנר אכן מכר את נשמתו לשטן", אלא יש להשאיר את הקביעה הזאת, למשפט ההסטוריה. בית המשפט העליון אינו יכול לשנות את הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי, כך שכל הממצאים בפרק ב' לעיל, הם סופיים מבחינה משפטית !
ד. אירועים לאחר השואה
לאחר המשפט של קסטנר, התברר כי קסטנר העיד במשפטי נירברג גם לטובת שלושה פושעי מלחמה נוספים: קרומאי, ויסליצקי ויוטנר. חשוב לציין שהעדות לטובת כל הנאצים הנ"ל, ניתנה בשנת 1946, כאשר קסטנר לא היה בגטו תחת שלטון נאצי, אלא כאדם חופשי .
ה. קסטנר - צדיק גדול ?
יד ושם, האקדמיה והתאטרון בישראל מציגים את קסטנר כאחד מל"ו צדיקי הדור, כיוון שהוא הציל כ- 1,700 יהודים, נימוקיהם והסבריהם נראים לי מנותקים מהמציאות. ולפעמים יש תחושה שהם לא נותנים לעובדות לקלקל להם את התיאוריה. הם מפיצים, שקסטנר יצא זכאי בעליון וזהו שקר מוחלט.
ו. אייכמן נותן ראיון בשנת 1957 לעיתונאי הנאצי סאסן, הוא סיפר בין השאר:
"בהתאם להנחיותיו של הימלר, ניהלתי משא ומתן עם פוליטיקאים יהודיים רשמיים בבודפשט. מביניהם בלט במיוחד ד"ר רודולף קסטנר נציג נבחר של הציונים. קסטנר היה אדם צעיר, לערך בן גילי עורך דין בעל מזג קר כקרח וציוני פאנאטי. הוא הסכים לסייע במניעת התנגדותם של היהודים לגירושים, ואפילו לדאוג לסדר בגטאות, בתנאי שאעצום את עיני וארשה לכמה מאות או אפילו אלפים יהודים צעירים לעלות לפלשתינה בצורה בלתי חוקית. מבחינתי הייתה זו עסקה כדאית. חמש-עשרה או עשרים אלף יהודים לא היו תשלום מופרז עבור רכישת השקט במחנות.
למעט הפעמים הראשונות לפגישותינו, מעולם לא ניתן היה להבחין אצל קסטנר תחושת פחד או חרדה מ"מר גסטאפו".
המשא ומתן שניהלנו התנהל כבן שווים. בל נשכח זאת, היינו יריבים פוליטיים תוך ניסיון להגיע לעמק השווה. היה בנינו
אמון מלא. עקב כישוריו, שהתבטאו בין היתר בהתנהגותו המאופקת והמצוחצחת, היה הוא עצמו מתאים לשמש כקצין מוצלח בגסטאפו".
"כאמור, שוחחתי על כל הדברים האלה עם ד"ר קסטנר ומסרתי לו בדיוק נמרץ על פקודה שקיבלתי. הוא הסכים להניא את היהודים מהתנגדותם לגירוש ואף לדאוג לסדר במחנות הריכוז, בתנאי שאעצום עין ואניח למאות אחדות או אלפים אחדים של יהודים צעירים לעלות באורח בלתי חוקי לארץ ישראל. היה זה עסק טוב בשבילי- המחיר 1,000 יהודים לא היה גבוה מידי, תמורת סדר במחנות. ומשום שקסטנר העניק לנו שירות גדול בכך שסייע לשמירת השקט במחנות, הנחתי לקבוצות שרצה בהן להימלט. אחרי כללות הכול לא הייתי מעוניין בקבוצות קטנות של כאלף יהודים".
ז. עדות אייכמן
עדות זאת של אדולף אייכמן לא הוצגה במשפט קסטנר, כיון שהיא פורסמה רק לאחר הירצחו של קסטנר. אם הייתה מוצגת, היה לדעתי מורשע גם בבית המשפט העליון. עדות זאת גם לא הוצגה במשפטו של אייכמן , כיון שבן גוריון דרש בתוקף, שלא להזכיר את פרשת קסטנר במשפט אייכמן, כזכור קסטנר היה פעיל בכיר במפא"י ואף היה מועמדה לכנסת.
ח. האומנם נרצח פעמיים?
פרופסור אלי ריכנטל היינו נוירוכירורג, אשר עם פרישתו לגמלאות למד היסטוריה, והגיע לדרגת דוקטור להיסטוריה. הוא פרסם לפני מספר שנים ספר בשם: "האומנם נרצח פעמיים?" על פרשת קסטנר, בו הוא מפריך את כל הטיעונים של מגיני קסטנר, והוא אפילו מביא הוכחות לחשד, שקסטנר היה מודיע של הבולשת הגרמנית, עוד לפני השמדת יהדות הונגריה.