אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון פוליטיקה ואקטואליה נושא #18439 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 18439
קורלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.10.12
6678 הודעות, 66 מדרגים, 122 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ט''ז בניסן תשע''ד    16:19   16.04.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הרב לאו ל''הארץ'': לבחון מחדש את חוק השבות  

 
   הרב הראשי האשכנזי מצטרף לביקורת על החוק: "ישראל צריכה להחליט אם היא מדינת סעד של העולם השלישי או שהיא מעלה רק יהודים"

יאיר אטינגר, הארץ


הרבנות מושמצת מעל כל במה, מערכות אלטרנטיביות לה מוקמות בשטח, ח"כים יוזמים ומחוקקים חוקים שנועדו להחלישה, ויהודים רבים בישראל ובעולם, ובהם אורתודוקסים כשרים, השתכנעו שאבד עליה הכלח. כמי שעומד למבחן בשנתו הראשונה לתפקיד, הרב דוד לאו נהנה בשל כך משני יתרונות נדירים: הציפיות מהמערכת שעליה הופקד לא יכולות להיות נמוכות יותר, וגם הציפיות ממנו, כרב ראשי אשכנזי שנתמך בידי מי ששואפים לשמר את הרבנות כפי שהיא, לא מרקיעות שחקים.

במלאת שמונה חודשים לכהונתו, וערב חג הפסח, הרב לאו מדבר על ההתמודדות עם שלטון הפקידים ברבנות, עם המערכת הביורוקרטית המעייפת, ומציע לשנות את חוק השבות.

לפי סקר מדד הדמוקרטיה 2013 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הרבנות נמצאת בתחתית הסולם – רק 43% מהציבור נותנים בה אמון, ומסקר ארגון השקיפות העולמי ב-2013 עלה שישראלים מדרגים את הרבנות בפסגת השחיתות השלטונית, לצד המפלגות.

אין להאשים את לאו על שאינו מיישם את האג'נדה של יריביו הליברלים יותר, אבל לאט־לאט ובזהירות, גם מקרב המחנה היריב־לכאורה נשמעים דברים מפתיעים. "רק הימין מחזיר שטחים", אמר רבה של קבוצת יבנה, הרב אילעאי עופרן, המבאר את הנמשל: "אולי רק רב חרדי יכול לתקן משהו בגוף הרקוב הזה. אין לו אג'נדות של בוגר ישיבת 'מרכז הרב' שלפיהן הרבנות היא נשמת האומה הישראלית המזקקת. הוא מבין שמדובר במערך פקידותי רקוב ולפחות נראה שהוא רוצה להפוך אותה לגוף פחות רקוב".

בעוד דבריו של עופרן הם עדיין בגדר משאלת לב, עו"ד בתיה כהנא־דרור, מנכ"לית ארגון מבוי סתום המסייע למסורבות גט, מלאת שבחים על לאו כדיין מצטיין בפתרון בעיות ובהתרת עגונות.

בשונה מעמיתו הספרדי, הרב יצחק יוסף, שמאז בחירתו ידו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לא משה מידו, לאו נראה עצמאי מבחינה פוליטית. הוא השתתף בעצרת חרדית נגד הגיוס בפברואר (כדי למחות על הסנקציות הפליליות, לדבריו), אבל סביבתו הקרובה אינה חרדית. בכלל, הדמיון בינו ובין אביו ברור – בשפה הרהוטה, בקשב לכל מי שניגש אליו, בעובדה שיש לו סיפור או "ווארט", דבר תורה פשוט וקליט לכל מצב רוח ולכל קהל.

לאו מעדיף להציג את עצמו כרב ראשי של כולם, על־מגזרי, ישראלי. מדף הפייסבוק שלו – חידוש בפני עצמו - עולה דמותו של רב היפראקטיבי החורש את הארץ לאורכה ולרוחבה, נפגש עם חקלאים ברמת הגולן, עם סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, עם ילדי בר מצווה באופקים. "אני נמצא כאן, חי בארץ. כשאני מגיע לעפולה, לדימונה, לבאר שבע, לתל אביב, אני מדבר עם אנשים בשפה ברורה, הם מבינים אותי ואני מבין אותם", אמר לאו. השיחה עמו נערכת בנסיעה בין־עירונית במכונית הסקודה המשומשת שקיבל ממינהל הרכב הממשלתי. כדי לא לפגוע בניצולי שואה הוא סירב ל-BMW הגרמנית שיועדה לו, הוא אומר.

לדבריו, המאבק הגדול ביותר שלו לשינוי הוא נגד "שלטון הפקידים" ברבנות. "יום אחרי הבחירות נכנסתי לעבודה וביקשתי מכל אחד ואחד מעובדי הרבנות - ספר לי מי אתה מה אתה עושה, איך אתה עושה. אני מנסה להזיז אותם שילכו על פי קריטריונים, בצורה ישרה, שקופה, הגונה, מסודרת. נכון, קשה מאוד. ביקשתי ייעוץ ארגוני לרבנות, אולי אפשר לתגבר את אחת המחלקות ולהוריד אחרת".

גם הביורוקרטיה פועלת נגדו. בחודשים מאז הגיע, הוא בקושי הצליח לקבוע נוהלי עבודה חדשים במחלקת הבחינות של הרבנות, ופקידים במחלקה קטנה – הממונה על שחיטה בחו"ל – התעלמו מפניותיו לקבוע נוהלי עבודה שקופים.

"הביורוקרטיה נוראית", הוא אומר. "עד היום זה היה שלטון פקידים. למשל, החליטו על שוחט מסוים שידיו רוטטות, פסלו אותו. עכשיו הבן אדם הזה מבקש שימוע, בדיקות רפואיות. מי מתייחס אליו בכלל? אצלי זה נגמר. אני לא מוכן שפקיד אחד יחליט על חייו של אדם. שתהיה ועדה של שלושה רבנים ויחליטו אם הוא שוחט טוב. בתחום הזה כבר הצלחתי להזיז, אבל לוקח לאנשים זמן להטמיע את הדרישות שלי מהם, זה לא קורה ביום אחד".

בזמן שהוא מתגושש עם הפקידות, לאו מגלה את כוחו המוגבל גם בהתמודדות הפוליטית. הוא נכנס לתפקיד בתקופה של שיטפון חקיקתי בתחומי דת ומדינה וכבר נחל כמה תבוסות – כמו חוק פתיחת אזורי רישום לנישואים והחוק המבטל את הכפילות במוסד הרבנות, של רב ספרדי לצד אשכנזי. מפלגת הבית היהודי, היושבת במשרדים הרלוונטיים, משפיעה היום על שירותי הדת יותר מהרבנות, וחוזר מנכ"ל מקיף שיצא בשבוע שעבר מהמשרד לשירותי דת נשלח לנמענים עוד לפני שהגיע לעיונו של לאו.

אחת ההתמודדויות שלו כעת היא לטרפד את חוק הגיור, שאותו יזם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) ואמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית. "חברי הכנסת רוצים אולי לעזור לאנשים, אבל הם יגרמו לנזק. קם לו אלעזר שטרן ומשלה את האנשים עם חוק הגיור שלו. זה לא יתקבל על ידי הדיינים ובתי הדין ומי שמקבל אצלו תעודת גיור לא יוכל להירשם בשום מקום, אז הוא השלה את הגרים במקום לתת להם פתרון. אותו מעניין הכותרת בעיתון, ולהיות בכנסת הבאה. אני פה לעשר שנים, ובעשר השנים הללו אני אומר שצריך לעשות את הדברים נכון. כששטרן היה אצלי אמרתי להרחיב את מעגל המתגיירים, אדרבה, אבל הכל תחת בקרה של מינהל הגיור ונשיא בית הדין הרבני הגדול. לתת לרב עיר לגייר זה כמו לתת לרוקח לנתח רק כי יש לחץ בבתי החולים. זה נורמלי?".

הרב הראשי לישראל סבור כי ניתן להקל את בעיית הגיור על ידי "בירור יהדות", שיסייע לחלק מהעולים להוכיח את יהדותם בלי שיזדקקו לתהליך גיור. בדיעבד, הרב סבור שהלקח ממשבר הגיור הוא שיש לשנות את חוק השבות, כך שסב יהודי בעץ המשפחתי לא יספיק לקבלת אזרחות. "חוק השבות במתכונתו הנוכחית הוא בעייתי", הוא אומר, "יוסי ביילין כבר אמר את זה, כשר דתות הוא קרא לבטל אותו. מדינת ישראל צריכה להחליט לעצמה אם היא הולכת להיות מדינת סעד של העולם השלישי, שמעלה כל מי שיש לו איזושהי זיקה ליהדות או שהיא מעלה רק יהודים. זו שאלה שכנסת ישראל מן הראוי שתיתן עליה את הדעת. אולי באמת אנחנו לא יכולים לספק פה מקום לכל מי שירצה, גם אם יש לו קשר דור שלישי. לדוגמה, בגלל סבא אחד שבכלל קבור בגרמניה, 78 נפשות - אשתו, ילדים ונכדים קיבלו כולם סל קליטה ואת כל הזכויות".

ומה עם מי שכבר נמצא פה?

"ראשית, המאמץ הגדול צריך להיות של בירור יהדות, יכול להיות שחלקם הגדול יהודים. על זה דיברתי עם יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי. יש ללכת בשיתוף עם הסוכנות, עם שליחי העלייה, עם שליחי ההסתדרות הציונית, להגיע לכל פינה בעולם, לבתי קברות, לפנקסי קהילות, לתשאל שכנים לא יהודים, ואתה יכול לעזור לאנשים. הרי רוב הישראלים שמוגדרים חסרי דת, 330 אלף, לא מחפשים להתגייר ואולי לא צריכים להתגייר. מה אני סתם מאמלל אותם ומקשה עליהם".

אבל המדינה מקשה גם על אלה שלא רוצים להתגייר, הם לא יכולים להתחתן ולהיקבר פה כמו בני אדם.

"לגבי אותם נוכרים, במדינת ישראל יש גם לא יהודים, יש בדויים, יש צ'רקסים, הגיעו גם חסרי דת, כמו שחלקם קוראים לעצמם...".

מדינת ישראל קוראת להם חסרי דת, לא הם. דווקא הרבה מהם רואים את עצמם כיהודים.

"בסדר, אין בעיה, הם אזרחי המדינה. הם יכולים להיות אזרחים מסורים. המדינה צריכה למצוא את הפתרון הבסיסי עבורם בלי קשר לרבנות. נישואים אזרחיים? המלה נישואים בעיני יש בה קדושה, כי זה כדת משה וישראל. תקרא לזה בביטויים 'שותפות דיור' אם הם מנהלים משק בית משותף, תיתן להם זכויות דיור וזכויות סוציאליות כמו שמדינה צריכה לתת. הם זכאים לזה".

לפחות במקרה אחד, הרב הראשי כפה את דעתו על מועצת הרבנות החרדית, כאשר החליט לאשר לנשים להיבחן כמשגיחות כשרות. האם הוא מודע לגל ששוטף את האורתודוקסיה ביחס למעמד האשה? מה הוא חושב על לימודי דיינות וגמרא לנשים? מה דעתו על נשים הקוראות בתורה בפני גברים?

"לגבי גמרא ודיינות, מי שאינו מצווה ועושה קל לו יותר ללמוד ממי שמצווה. אגיד לך דבר אחד, אני ראיתי את הסבתא שלי, אני רואה גם נשים גדולות, לומדות תורה, ולא ראיתי שהן מחפשות דווקא גמרא כדי להגיע להעמקה. יש לי אחיות משכילות, לומדות, יודעות ולא ראיתי שדווקא גמרא זה מה שעושה להן את זה. מצד שני, אני בהחלט מבין שיש נשים שמרגישות שבכך הן מתקרבות לקדוש ברוך הוא. ברגע שבנות לומדות, טוב שתלמדנה בצורה הראויה והנכונה ותלמדנה את הדברים הנכונים, גם גמרא, במקום ללמוד דברים אחרים. זה פשוט, אין שום שאלה. במקומות שהבחירה היא ללמוד גמרא או ללמוד שפינוזה, תלמדי גמרא. אני מדבר כרגע על אלו שמבקשות ללמוד לא מתוך מטרה פמיניסטית אלא מתוך מטרה לקרבת אלוקים. על זה אני מדבר".

מה אתה חושב על האג'נדה הדתית־פמיניסטית?

"כאשר המטרה היא לא אך ורק קרבת אלוקים, אלא לפעמים זה גם עם אג'נדה חיצונית - פה זה בהחלט מפריע לי. פה נכנסים דברים מבחוץ ואני עדיין רוצה לשמר את הצורה של בית ישראל כמו בעבר. החלק הזה של המניינים השוויוניים, אני חושב שהלכתית זה בעייתי. הלכתית אשה לא יכולה לעלות לתורה, ובוודאי שקריאה בתורה שלה לא מוציאה ידי חובה. אני מכיר היטב את האנשים שמתפללים במניינים הללו במודיעין. חלק מהם אני מאוד מעריך אישית וגם נמצא אתם בקשר קרוב מאוד, אבל אני חושב שיש פה טעות בהלכה ודבר שהוא לא נכון. אני אומר להן, אני מבין אתכן, אני שומע אתכן, מקשיב למלים שלכן, אבל אני אתכן רק במה שמותר על פי ההלכה".

למרות הדברים הללו, לוח הזמנים של לאו מלא וגדוש בפגישות מקצועיות עם מגוון רחב של ישראלים: חילונים, דתיים מכל הגוונים, חרדים. רפורמים וקונסרבטיבים אמנם לא ממלאים את יומו, אבל ביומנו נרשמות פגישות עם רבנים ופעילים מהאגף האורתודוקסי־ליברלי, שדלתות הרבנות הראשית היו סגורות בפניהם בעבר.

"אני רוצה להעביר לאנשים שמי שנמצא כאן מוכן ורוצה לשמוע אותם. אני חי בישראל ומודע לעולם המורכב של האנשים בארץ, ולעובדה שזה לא הדור הקודם, וגם לא הקודם־קודם. פעם גם בתל אביב היו אנשים שמגיעים לבית הכנסת כל שבת, או כל שבת ראש חודש, או לפחות בחגים. היום יש אנשים שגם ביום כיפור לא תראה אותם, ואני מודע לזה. אני יודע שלא את כולם אני יכול לשכנע בנושא של גיור למשל. אבל שיידעו שאני לא מגיע סתם, שלא סתם בא לי להקשות על מישהו את החיים, להשתמש ביכולות שלי כדי לפגוע בו. אני מרגיש שאנחנו מעבירי מסר, מעבירי מסורת מדור לדור, אני חייב להמשיך את זה. הגעתי בשביל זה".

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2296915


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות