שיחות עם מילואימניקים בימים האחרונים מגלות תמונת מצב שצריכה להדאיג מאוד את קברניטי צה"ל ושרי הקבינט. דעה.
שלמה פיוטרקובסקי, פרסום ראשון: י"ט בתמוז תשע"ד, 17/07/14 13:52הרמטכ"ל משוחח עם חיילי מילואים הרמטכ"ל משוחח עם חיילי מילואים פלאש90
1. לא קראו לי.
כמו רבבות מילואימניקים אחרים גם אני נכנסתי עם פרוץ המבצע והידיעות על אישור קבינט לגיוס מילואים לכוננות נפשית. האם החייגן יחייג ואני אוקפץ מהאזרחות לעלות על מדים.
תוך כמה שעות התברר שגם הפעם לא. במבצע "חומת מגן" נשארתי בבית, במלחמת לבנון השניה גויסתי בצו שמונה והשתתפתי באופן פעיל במלחמה, ובשלושת המבצעים ברצועה שוב נשארתי בבית.
2. לי לא קראו, אבל לרבים מחברי כן קראו.
חלק גדול החליפו חיילים סדירים, בצפון, ביו"ש ובדרום, שנלקחו לשטחי ההיערכות והתחילו להיערך לכניסה הקרקעית לרצועת עזה. אחרים מצאו את עצמם חלק מהכוחות הנערכים לכניסה הקרקעית.
עם חלק מהם שוחחתי בימים האחרונים. אצל אחרים קראתי בפייסבוק מהגיגיהם. חיילים פשוטים, קצינים, חברים קרובים ומכרים, הגיעו לצו שמונה, כמו תמיד, בתחושת שליחות גדולה.
3. כאלה הם, תמיד שם כשמדינת ישראל קוראת להם, מוכנים בתוך זמן קצר לעזוב את האישה, הבית, הילדים, וללכת בעקבות מפקדיהם על מנת להגן על המדינה.
גם האישה שלהם היא כזאת, מוכנה לשאת על שכמה את הקשיים, להישאר לבד עם הדאגות והילדים, ושולחת את הבעל לעלות על מדים. לא קל לה אבל היא מבינה, תומכת ושותקת.
4. אבל נדמה שהפעם, עם חלוף הימים, משהו שם מתחיל להיסדק. אצל יותר מדי מילואימניקים צפה ועולה השאלה - למה בעצם? למה קראו לנו לכל כך הרבה ימים כאשר ברור לכולם שאיש לא מתכנן מהלך קרקעי רחב ברצועת עזה, לא הדרג המדיני ולא ראשי צה"ל.
חלק מהם בעלי עסקים ששום דמי מילואים לא יפצו אותם על נטישת העסק. אחרים הם שכירים שמקווים מאוד שהיחס של המעסיק אליהם כשיחזרו יהיה כמו תמיד, למרות הנזק הלא פשוט שנגרם לו. כולם מוכנים לספוג את הקשיים בתנאי שירגישו שלכל זה יש סיבה ותכלית.
5. היום שבו אמונם של חיילי המילואים בכך שלא קוראים להם לחינם ייסדק יהיה יום של אסון למדינת ישראל. קברניטי צה"ל חייבים להיות מודעים לסכנה ולוודא שהסדק הקטן שנוצר הפעם לא יהפוך לסדק גדול ובהמשך אפילו לשבר.
הפעלות שצריך לעשות בשביל זה לא מסתכמות רק בזמן אירועי חירום כמו זה שבו אנו נמצאים כרגע.
אי אפשר לומר לחיילי המילואים שהם נחוצים לבטחון המדינה, ומנגד ליצור מצב שבו כל קיצוץ בתקציב הביטחון מתורגם קודם כל לקיצוץ אימוני המילואים. אי אפשר לקצץ באופן דרסטי בימי המילואים השוטפים, לאורך כל השנים, ולצפות שהמילואימניקים ימשיכו לחוש חלק מיחידה וחלק מצבא ההגנה לישראל. אם מערך המילואים הוא חשוב, צריך לשדר לו את זה כל הזמן, לא רק ברגעי משבר.
אחרת, יום אחד הם פשוט לא יהיו שם.
מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/280258