ההרתעה, עליה ישראל שמה דגש כל כך משמעותי, ניזוקה במהלך החודש האחרון. חמאס בדרך להשגת מטרותיו לאחר ששרד את התקפות צה"ל. עכשיו ההנהגה צריכה לצאת מבור עמוקכלל ידוע בחיים: סיכון קטן = הישג קטן. זה נכון לגבי כל תחום בחיים, ורוב הניסיונות לבצע מעשה קוסמות ולזכות בהישג גדול תוך לקיחת סיכון קטן - לא צולחים. הוכחה לכך מתקבלת שוב במהלך המשא ומתן בקהיר של מבצע "צוק איתן".
ממשלת ישראל היססה ולבסוף החליטה על מהלך צבאי מוגבל ומוגדר מאוד, שבו הסיכון לכאורה קטן בהשוואה למבצע רחב. החלטה זו, שקצרה מיד מחמאות מקיר לקיר על שיקול הדעת והתבונה, מתבררת עתה כשגויה. הבעיה היא שמסלול היציאה שתוכנן התבסס על הרתעה, בעוד המבצע המוגבל (סיכון קטן) לא השיג הרתעה.
באין הרתעה, עברה ממשלת ישראל לתוכנית חלופית ובה מסלול היציאה מהמבצע מתבצע במשא ומתן, תוך כדי הפסקות אש קצרות. חמאס הגיע לשיחות לאחר שהצליח לשרוד את המבצע הצבאי המוגבל של ישראל, מול אחד הצבאות החזקים בעולם, אך נותר עומד על רגליו ועתה הוא מנהל משא ומתן קשוח מול ישראל ומצרים בקהיר.
ניהול משא ומתן קשוח והארכת הפסקת האש ברגע האחרון הם סוג נוסף של מלחמת התשה שבה חמאס משתמש כדי לסחוט את ישראל. שני הצדדים מעוניינים בהפסקת אש ושניהם מחפשים מוצא שיוביל לתקופת שקט - שתוביל בהכרח לסיבוב אלים נוסף בעתיד הנראה לעין.
חמאס, מצדו, מעוניין להציג לתושבי הרצועה הישגים, והוא אכן בדרך להשיגם. ראשית, ההישג הגדול של חמאס הוא הישארותו בשלטון, ולמרות הנזק ברצועה הוא שרד את מתקפת צה"ל במשך 30 יום.
שנית, תשלום משכורות וכספים לשיקום יוזרמו לרצועה, ולמרות התיווך של הרשות הפלסטינית - חמאס הוא זה שיחליט מה לעשות בכסף. מעבר רפיח ייפתח חלקית וסביר כי גם מעבר ארז ייפתח למעבר אנשים בהיקף לא מבוטל.
שחרור אסירים יבוצע במעטה של חילופי שבויים לצורך החזרת גופותיהם של אורון שאול הי"ד והדר גולדין הי"ד, ולא פחות חשוב - חמאס לא יפורז מנשקו.
ממשלת ישראל, לאור הסיכון הקטן שלקחה, תזכה בהישג קטן. פירוז הרצועה מנשק לא יושג, מניעת התעצמותו של חמאס תושג חלקית, והיא תלויה במידה רבה במצרים. ישראל תמנע הקמת נמל ימי בעזה ותזכה בעיקר לתקופת שקט שאורכה אינו ידוע. נראה כי ישראל משלמת מחיר משמעותי במשא ומתן הזה לחמאס, כדי להשיג שקט לפרק זמן שכנראה לא יהיה ארוך.
אין פלא שכאב הראש הגדול ביותר של ראש הממשלה כעת הוא גיוס קואליציה פוליטית כדי להעביר את ההסכם עם חמאס בקבינט, והוא עסוק בשיחות אישיות כדי לגבש קואליציה שתתמוך בהסכם הבעייתי הזה. חלק משרי הקבינט שתמכו לכל אורך הדרך בהחלטות שהובילו למבצע המוגבל, מבינים עתה את הטעות שהובילה להישג המוגבל - ומציגים לפתע עמדות קשוחות.
נראה כי זהו קרב מאסף שנועד לשפר קלות את המצב המביך שאליו נקלעה ישראל. בסופו של דבר, לאור המצב הסבוך יצביע הקבינט בעד ההסדר. באשר להרתעה - לא רק שהיא לא הושגה אלא אפשר שאף ניזוקה.
חוסר רצונה של ממשלת ישראל להפעיל את כוחה הצבאי באופן נרחב ועמוק עד כדי סילוק חמאס מהרצועה, נתפס במזרח התיכון כחוסר יכולתה של ישראל להכניע את חמאס.
אחד המדדים לבחינת מידת ההרתעה הוא נכונותו של הגורם המאיים להפעיל את האיום ולפגוע בצד השני. כך מושגת הרתעה אמינה. חוסר נכונותה של הממשלה לממש את איומה ולפגוע קשות בחמאס מציג את ההרתעה של ישראל כלא אמינה.
הצדדים ישובו וידונו במהלך הפסקת האש הנוכחית ושניהם מחפשים נוסחה שתביא להסדר. דווקא חמאס מצוי בעמדה טובה ויוכל להציג לתושבי עזה לא מעט הישגים, בעוד שלשרי הקבינט נדרש מהלך שיאפשר לבלוע את גלולת ההסדרה.
סביר שהחזרת גופותיהם של שאול וגולדין במחיר לא פשוט של שחרור אסירים, יאפשרו לשרים המתלבטים להצביע בעד ובכך להגיע להסדר שסביר כי יוביל אותנו לסבב הבא מול חמאס, שיהיה שוב ארוך וקשה.
http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=GDGMF